ריינג'ר 9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריינג'ר 9
Ranger 9
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן JPL
תאריך שיגור 21 במרץ 1965, 21:37 UTC
משגר אטלס-אג'ינה B
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל
משימה
סוג משימה התרסקות על הירח תוך כדי צילומו
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה 12°50′S 2°22′W / 12.83°S 2.37°W / -12.83; -2.37
תאריך נחיתה התרסקות: 24 במרץ 1965, 14:08:19 UTC
משך המשימה הכולל 21 במרץ 1965 – 24 במרץ 1965, 14:08:19 (4 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 64.5 שעות
מידע טכני
משקל בשיגור 367 ק"ג
משקל 366.9 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 4.6 מטרים
רוחב 1.5 מטרים
גובה 3.6 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 01294
מאגר המידע הלאומי 1965-023A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריינג'ר 9אנגלית: Ranger 9) הייתה משימת חלל אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב-21 במרץ 1965 במטרה לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר. מטרת הגשושית הייתה לשדר תמונות ברזולוציה גבוהה של פני הירח במהלך התרסקותה על פניו. ריינג'ר 9 התרסקה על הירח בהצלחה ב-24 במרץ ותוך כדי התרסקותה שידרה תמונות של הירח. משימה זו הייתה המשימה המוצלחת השלישית והאחרונה בתוכנית ריינג'ר.

מבנה החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינג'ר 9 הייתה חללית ריינג'ר מבלוק 3. החללית כללה בסיס משושה מאלומיניום ברוחב 1.5 מטרים, עליו הורכבו מערכות ההנעה והכוח, מעליהם הורכב חרוט קטום ראש שהכיל את מצלמות הטלוויזיה. שני לוחות סולאריים באורך 1.537 מטרים וברוחב 0.739 מטרים נפרשו ככנפיים משני צדדים נגדיים של הבסיס, כך שאורך החללית מקצה לקצה היה 4.6 מטרים. אנטנת צלחת לטווח רחוק הורכבה על אחד מקודקודי הבסיס, ואנטנה היכולה לשדר ולקלוט אותות מכל הכיוונים הורכבה בראש החרוט הקטום. גובהה הכולל של החללית היה 3.6 מטרים.

ההנעה שנדרשה לתיקון המסלול סופקה על ידי מנוע הידרזין שהפיק דחף של 224 ניוטון. זווית הגישה נשלטה באמצעות 12 נחירי פליטה (שפלטו גז חנקן), שהיו כפופים להוראותיהם של 3 גירוסקופים, 4 חיישני שמש ראשיים ושניים משניים, וחיישן ארץ אחד. כוח חשמלי הופק על ידי הלוחות הסולאריים, ששטחם הכולל היה 2.3 מ"ר, שהפיקו 200 ואט. שתי בטריות בעלות קיבולת של 1.2 קילו-ואט-שעה (kW·h) שיכלו לספק חשמל במשך 9 שעות, סיפקו כוח חשמלי לכל אחד משני הסטים הנפרדים של מערכות הצילום והתקשורת. שתי בטריות בעלות קיבולת של 1 קילו-ואט-שעה (kW·h) שמרו אנרגיה לתפעול השוטף של החללית.

חלליות הריינג'ר מבלוק 3 נשאו מערכת שכללה 6 מצלמות טלוויזיה, ועברו טיהור לפני שיגורם כדי למנוע זיהום של קרקע הירח. מערכת מצלמות הטלוויזיה שנשאו חלליות הבלוק 3 שקלה 173 ק"ג, והחליפה את קפסולת הסייסמוגרף שנשאו הריינג'רים מבלוק 2. מבין 6 המצלמות, 2 היו בעלות יכולת סריקה מלאה ו-4 בעלות יכולת סריקה חלקית.

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרסקות ריינג'ר 9 על הירח

ריינג'ר 9 שוגרה ב-21 במרץ 1965, 21:37 UTC, על גבי משגר אטלס-אג'ינה B מנמל החלל קייפ קנוורל, למסלול חנייה סביב כדור הארץ בגובה 185 ק"מ. בעירה שנייה של שלב האג'ינה למשך 90 שניות הכניסה את החללית למסלול מעבר אל הירח. אחרי שנפרדה משלב האג'ינה, כ-70 דקות לאחר השיגור, נפרשו הלוחות הסולאריים של החללית, הופעלו מערכות הניווט, והתקשורת עברה לידי האנטנה לטווח הרחוק. בעקבות הדיוק בכניסה למסלול המעבר הירחי, נדחה תמרון תיקון המסלול מ-22 במרץ ל-23 במרץ, והוא הושלם בהצלחה כמתוכנן בשעה 13:30 UTC.

ב-24 במרץ 1965 הגיעה ריינג'ר 8 אל הירח. בשעה 13:31 UTC בוצע תמרון סופי שכיוון את מצלמות הטלוויזיה של החללית כך שישיגו תמונות ברזולוציה גבוהה יותר. בשעה 13:49:41 UTC, כ-19 דקות לפני ההתרסקות, בגובה 2,363 ק"מ מפני הירח, צולמה התמונה הראשונה של הירח. במהלך 19 הדקות שעד להתרסקות שודרו בהצלחה 5,814 תמונות ברזולוציה הולכת וגדלה, כאשר התמונה האחרונה הייתה ברזולוציה של 30 ס"מ. החללית התרסקה על הירח בתנועה ישרה על פני מסלול היפרבולי עם זווית אסימפטוטית נכנסת של 5.6°- מקו המשווה של הירח. נטיית מסלול ההתרסקות הייתה 15.6°. בשעה 14:08:19.994 UTC,‏ כ-64.5 שעות לאחר שיגורה, התרסקה ריינג'ר 9 ב-12°50′S 2°22′W / 12.83°S 2.37°W / -12.83; -2.37, במהירות של כ-2.67 ק"מ לשנייה (9,648 קמ"ש).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריינג'ר 9 בוויקישיתוף