רייצ'ל ריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רייצ'ל ריי
Rachael Ray, Red Dress Collection 2007 (cropped).jpg
לידה 25 באוגוסט 1968 (בת 54)
גלן פולז, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת פייס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אמי לבידור בשעות היום עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק RachaelRay
טוויטר rachaelray
www.rachaelray.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רייצ'ל דומניקה סקודרי ריי (באנגלית: Rachael Domenica Scuderi Ray, נולדה ב־25 באוגוסט 1968) היא אשת עסקים וידוענית אמריקאית בתחום הבישול והכתיבה. היא מארחת בתוכנית הלייף סטייל היומית שלה בטלוויזיה, ומופיעה בערוץ האוכל האמריקאי בתוכניתה "ארוחות ב-30 דקות".[1] מבין תוכניות הטלוויזיה בהנחייתה שודרה בישראל בשנת 2009 התכנית "רייצל ריי מארחת".[2] ריי הנחתה תוכניות טלוויזיה נוספות העוסקות בבישול - טיולים בעולם ואוכל, לאכול בטיול ב-40 דולר ליום, תוכנית ריאליטי נושאת פרסים העוסקת בתחרות בישול בהשתתפות ידוענים ותחרות ריאליטי בה ילדים מבשלים. ריי כתבה מספר ספרי בישול המבוססים על הקונספט "ארוחות ב-30 דקות" והשיקה מגזין בשם "כל יום עם רייצ'ל ריי". בשנת 2006 זכתה ריי בשלושה פרסי אמי בתחום התוכניות היומיות עבור תוכניתה "ארוחות ב-30 דקות".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייצ'ל דומניקה ריי נולדה בגלנס פולס, ניו-יורק. אמה ממוצא סיציליאני ואביה צרפתי-סקוטי-וולשי.[3][4][5] כאשר הייתה בת שמונה עברה משפחתה ללייק ג'ורג', ניו-יורק. אמה ניהלה שם את מסעדת מלון האוורד ג'ונסון. בשנת 1995 עברה ריי לעיר ניו-יורק עצמה. תחילה עבדה בחנות הממתקים בכלבו מייסיס, אך כאשר הציעו לה קידום לתפקיד קניינית, עזבה את מייסיס והחלה לעבוד במעדניית גורמה ניו-יורקית ידועה בשם "אגתה וּוָלנטינה".[6] בהמשך, חזרה ריי ללייק ג'ורג וניהלה שם פאב באחד מבתי המלון באזור. לאחר מכן הועסקה כקניינית בחנות גורמה באולבני.

ריי מייחסת את רעיון "ארוחות ב-30 דקות" לניסיון שצברה בעבודתה בחנות באולבני שבה פגשה לקוחות שלא אהבו לבשל. היא לימדה קורס בו הדגימה כיצד מכינים ארוחות בפחות משלושים דקות.

בעקבות הצלחת הקורס "ארוחות ב-30 דקות" הציעו לה מנהלי תחנת השידור המקומית של רשת הטלוויזיה CBS להופיע ברצועת הבישול השבועית במהדורת החדשות שלהם. הופעותיה שם, יחד עם תוכנית רדיו מקומית ויציאתו לאור של ספרה הראשון, הובילו אותה בשנת 2001 לפינה משלה בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית המפורסמת "Today" (היום) של רשת הטלוויזיה NBC, וחוזה עם ערוץ האוכל האמריקאי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישול וקולינריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריי מתמחה בסגנון בישול "מהיר וקל", ומלמדת מתכונים פשוטים רבים שלדבריה ניתן להכינם ב-30 דקות או פחות, אם כי המבקרים טוענים שההגדרה שלה לגבי "מהיר וקל" אינה כוללת את זמן ההכנה.[7] ריי טוענת כי סגנון הבישול שלה מושפע מסבה הסיציליאני מצד אמה, ואביה שמוצאו מקייג'ון (קבוצה אתנית ותרבותית בדרום לואיזיאנה). היא משתמשת במרכיבים כגון עשבי תיבול טריים, שום וציר עוף כדי להגביר טעמים בתבשיליה, ומאמינה שמדידה מדויקת "גורעת מחוויית הבישול היצירתי והמדהים". במקום זאת היא מעדיפה שימוש בהערכת כמויות דוגמת "חצי כף יד" .

למבקרי טכניקות הבישול המקוצרות שלה, ריי מגיבה, "אין לי שום תואר רשמי. אני לא הוסמכתי לאף עבודה שהייתה לי אי פעם".[6] בנוסף היא טוענת שוב ושוב, "אני לא שפית."[4]

ריי טבעה מספר מטבעות לשון העוסקים בבישול. ביניהם יוחס לה הקיצור EVOO ל-Extra-Virgin Olive Oil שהתווסף בשנת 2007 למילון אוקספורד האמריקני כקיצור קביל לביטוי שמן זית כתית מעולה.[8][9]

אחת ההתמחויות של ריי היא הכנת המבורגרים. היא הקדישה לנושא את אחד מספריה "ספר הבורגר" שפורסם ב 2012.[10]

פעילות צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 השיקה ריי את Yum-O! ארגון ללא כוונת רווח שמשימתו היא "לעודד ילדים ומשפחותיהם לפתח מערכות יחסים בריאות עם אוכל ובישול", באמצעות הדרכת משפחות כיצד לבשל, הזנת ילדים רעבים ומימון תוכניות חינוך לבישול.[11][12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רייצ'ל ריי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rachael Ray, Forbs
  2. ^ לחם ובירבורים, ynet, ‏2009-02-19
  3. ^ Jacobs, Laura (September 11, 2007). "Just Say Yum-O!". vanityfair.com. Archived from the original on September 29, 2009. Retrieved October 4, 2009.
  4. ^ 1 2 David A. Keeps, Rachael Ray Rules, Good Housekeeping, ‏2010-05-28 (באנגלית)
  5. ^ Keel, Beverly (September 10, 2005). "Rachael Ray's Recipe for Success". AmericanProfile.com. Archived from the original on February 14, 2008. Retrieved January 15, 2007.
  6. ^ 1 2 Severson, Kim (2005-10-19). "Being Rachael Ray: How Cool Is That?". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-06-24.
  7. ^ Jill Hunter Pellettieri, In defense of Rachael Ray., Slate Magazine, ‏2005-07-13 (באנגלית)
  8. ^ "Adding a Little E-V-O-O...to the Dictionary!". RachaelRayShow.com. December 5, 2006. Archived from the original on December 24, 2007. Retrieved March 2, 2007.
  9. ^ Stacy Jenel Smith. From Rachael Ray to Mary J., Celebrity Word-Making, an EVOO Trend Archived July 14, 2011, at the Wayback Machine. Netscape.com. Accessed November 24, 2009.
  10. ^ Rachael Ray, The Book of Burger, Simon and Schuster, 2013-02-19, ISBN 978-1-4767-4473-5. (באנגלית)
  11. ^ "Rachael Ray's Yum-o". Archived from the original on July 1, 2010.
  12. ^ Hirsch, J.M. (April 25, 2007). "Rachael Ray launches charity and teams with Bill Clinton to get kids eating healthier". North County Times. Retrieved September 5, 2007.