רינלדו ארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רינלדו ארנס (Reinaldo Arenas)‏ (16 ביולי 1943 - 7 בדצמבר 1990) היה משורר, סופר ומחזאי קובני. תמך במהפכת 1959 בתחילתה, אך לימים הפך מבקר גדול שלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנס נולד בכפר במחוז אולגין שבמזרח קובה, ומאוחר יותר עבר לבירת המחוז, העיר אולגין[1]. ב-1963 עבר להוואנה כדי ללמוד בבית-הספר לתכנון[2]. לאחר שהשלים את לימודי התכנון שלו, למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטת הוואנה, אך לא השלים את התואר. שנה לאחר מכן החל לעבוד בספרייה הלאומית. בתקופת עבודתו בספרייה זכה ארנס במספר פרסים שמוענקים על ידי אונא"ק[3]. ספרו הזיות (Hallucinations) אוזכר על ידי אונא"ק כספר הטוב ביותר של 1966, אך השופטים לא רצו העניק לו את הפרס (כנראה בשל ההומוסקסואליות שלו). הם חיפשו היטב ספר שיוכל לקבל את הפרס במקומו, אך לא מצאו והחליטו לא להעניק את הפרס באותה שנה (הספר 'רק צוין' כטוב ביותר).

כתיבתו וההומוסקסואליותו המוחצנת הביאוהו לידי עימות עם הממשלה הקומוניסטית. הוא עזב את הספרייה הלאומית והפך עורך במכון הספר הקובני עד 1968. מ-1968 עד 1974 שימש עיתונאי ועורך בכתב העת הספרותי  La Gaceta de Cuba. ב-1974 נכלא בשל "סטייה אידאולוגית" ופרסום ספרים בחו"ל בלי אישור רשמי[4]. ארנס ברח מהכלא וניסה לברוח מקובה דרך הים, באמצעות ציפה על צינור פנימי של גלגל. הניסיון נכשל, וארנס התחמק מהמשטרה זמן מה. לבסוף נתפס בפארק לנין שבהוואנה ונכלא בכלא אל מורו יחד עם רוצחים ואנסים. שם שרד באמצעות סיוע לאסירים אחרים לכתוב מכתבים לרעיותיהם ולשאר נשותיהם. ארנס הצליח לאסוף די נייר כדי להמשיך לכתוב. עם זאת, ניסיונותיו להבריח את החומר התגלו מספר פעמים והוא נענש על כך. ב-1976, תחת איום במוות, אולץ ארנס להתכחש לכל עבודתו.

ב-1980 הסתכסך המשטר הקובני עם פרו. קסטרו, מנהיג קובה, החליט לבטל את השמירה המשטרתית על שגרירות פרו, כדי שיופנה נגדה 'הזעם העממי'. אלא שההפך התרחש - אלפי קובנים ניצלו את היעדר השמירה והתבצרו בשטח השגרירות, דורשים מקלט מדיני. לבסוף הסכים קסטרו שכל הנמצאים בתוך השגרירות, יחד עם קבוצות "אנטי-סוציאליות" נוספות (הומוסקסואלים, למשל) יהגרו לארצות הברית. ארנס לא התבצר בשגרירות, אך לא רצה להחמיץ את ההזדמנות. הוא ידע שהמשטר הוציאו מן הכלל ולא יעניק לו אישור יציאה; לכן שינה בכתב יד את שמו בתעודת הזהות. כך הצליח לעבור את הבידוק ולקבל אישור יציאה.

ב-1987 אובחן ארנס כחולה איידס; הוא המשיך לכתוב ולדבר נגד המשטר הקובני. שימש כחונך לכותבים קובנים רבים בגלות, בהם ג'ון אודונל-רוזאלס. ב-7 בדצמבר 1990, מת ארנס ממנת יתר מכוונת של סמים ואלכוהול. במכתב ההתאבדות שהשאיר, כתב ארנס:

מחמת מצבי הבריאותי הגרוע ובגלל הדיכאון הנורא שאני שרוי בו מפני שאינני יכול להוסיף ולכתוב ולהיאבק למען החופש של קובה, אני שם קץ לחיי... ברצוני לדרבן את העם הקובני, הן בגולה והן באי, להוסיף להיאבק למען החירות... קובה תהיה חופשית. אני כבר חופשי.

תרגום: רמי סערי

ב-2012 נכלל שמו של ארנס בשביל המורשת שבשיקגו, מדרכה ציבורית שמנציחה אישים להטבי"ם והיסטוריה להטבי"ת[5].

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנס היה כותב פורה. בנוסף לשני ספרי שירה, פרסם סדרה של חמישה רומנים, שמהווים "היסטוריה סודית" של קובה שלפני המהפכה. הסדרה נקראת פנטגוניה, וכוללת את הספרים סלסטינו לפני השחר, שוב הים, Palace of the White Skunks, צבע הקיץ ו-The Assault[6]. בחמשת הספרים בסדרה נע סגנון כתיבתו של ארנס מריאליזם מוחלט ומודרניזם לאבסורד והומור סאטירי. הרומן השני שלו, הזיות, 'משכתב' את סיפורו של דיסידנט ידוע.

ספרו האוטוביוגרפי "לפני שירד הלילה", נבחר כאחד מרשימת עשרת הספרים הטובים ביותר של העיתון ניו יורק טיימס לשנת 1993. הספר עובד גם לסרט בכיכובו של השחקן הספרדי חווייר ברדם. הספר ראה אור בתרגום רמי סערי בהוצאת כרמל בשנת 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמה כשם המחוז.
  2. ^ תלמידי בית הספר יועדו לפקח על החוות הממשלתיות (מעין 'סובחוזים' קובנים)
  3. ^ ראשי תיבות בספרדית - 'האיגוד הלאומי של כותבים ואמנים'. האיגוד הוקם ב-1961, ועוסק בקידום תרבות שמציגה את המשטר הקובני וערכיו באור חיובי ("אמנות מהפכנית").
  4. ^ כלומר, בלי צנזורה ממשלתית
  5. ^ Victor Salvo // The Legacy Project, 2012 INDUCTEES, www.legacyprojectchicago.org
  6. ^ ספריו שתורגמו לעברית הוצגו בשמם העברי.