רינלדו ארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
רינלדו ארנס
Reinaldo Arenas
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 ביולי 1943
Aguas Claras, קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 7 בדצמבר 1990 (בגיל 47)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Reinaldo Arenas Fuentes עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Before Night Falls עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1967 – 7 בדצמבר 1990 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רינלדו ארנסספרדית: Reinaldo Arenas;‏ 16 ביולי 19437 בדצמבר 1990) היה משורר, סופר ומחזאי קובני. ארנס תמך במהפכת 1959, בתחילתה, אך לימים הפך מבקר גדול שלה ושל המהפכן פידל קסטרו, בין השאר על רקע ההומוסקסואליןת המוחצנת שלו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנס נולד בכפר במחוז אולגין שבמזרח קובה. מאוחר יותר עבר לבירת המחוז, העיר אולגין[1]. ב-1963 הגיע להוואנה ולמד בבית-הספר לתכנון[2]. לאחר מכן החל ללמוד פילוסופיה וספרות באוניברסיטת הוואנה, אך לא השלים את התואר. שנה לאחר מכן החל לעבוד בספרייה הלאומית. בתקופת עבודתו בספרייה זכה ארנס במספר פרסים שמוענקים על ידי אונא"ק (האיגוד הלאומי של כותבים ואומנים)[3]. ספרו הזיות הוכר על ידי אונא"ק כספר הטוב ביותר של שנת 1966, אך השופטים לא רצו להעניק לו את הפרס, ובאין ספר אחר שהיה ראוי לפרס, החליטו לא להעניק את הפרס באותה שנה.

כתיבתו וההומוסקסואליות המוחצנת שלו הביאו אותו לידי עימות עם הממשלה הקומוניסטית. הוא עזב את הספרייה הלאומית והחל לעבוד כעורך במכון הספר הקובני עד 1968. מ-1968 ועד 1974 שימש כעיתונאי וכעורך בכתב העת הספרותי  La Gaceta de Cuba.

ב-1974 נכלא בשל "סטייה אידאולוגית" ובשל פרסום ספרים בחו"ל בלי אישור רשמי[4]. ארנס ברח מהכלא וניסה לברוח מקובה דרך הים, באמצעות ציפה על צינור פנימי של גלגל. הוא נתפס בפארק לנין שבהוואנה ונכלא בבית הסוהר "אל מורו" יחד עם רוצחים ואנסים. שם שרד בזכות סיוע שנתן לאסירים אחרים לכתוב מכתבים לרעיותיהם ולנשים בכלל. ארנס המשיך בכתיבה ספרותית אך ניסיונותיו להבריח את יצירתו מחוץ לבית הכלא התגלו מספר פעמים והוא נענש על כך. ב-1976, תחת איום במוות, אולץ ארנס להתכחש לכל עבודתו.

ב-1980 הסתכסך המשטר הקובני עם פרו. קסטרו, מנהיג קובה, החליט לבטל את השמירה המשטרתית על שגרירות פרו, כדי שיופנה נגדה 'הזעם העממי'. אלא שההפך התרחש - אלפי קובנים ניצלו את היעדר השמירה והתבצרו בשטח השגרירות, דורשים מקלט מדיני. לבסוף הסכים קסטרו שכל הנמצאים בתוך השגרירות, יחד עם קבוצות "אנטי-סוציאליות" נוספות, כגון הומוסקסואלים, יהגרו לארצות הברית. ארנס לא התבצר בשגרירות, אך החליט לנצל את ההזדמנות. הוא ידע שהמשטר לא יעניק לו אישור יציאה; לכן שינה בכתב יד את שמו בתעודת הזהות וכך הצליח לעבור את הבידוק ולקבל אישור יציאה.

ב- 1987 אובחן ארנס כחולה איידס. הוא המשיך לכתוב ולדבר נגד המשטר הקובני. ארנס שימש כחונך לכותבים קובנים רבים בגלות, בהם ג'ון אודול-רוזאלס. ב-7 בדצמבר 1990 מת ארנס ממנת יתר מכוונת של סמים ואלכוהול. במכתב ההתאבדות שהשאיר כתב ארנס:


מחמת מצבי הבריאותי הגרוע ובגלל הדיכאון הנורא שאני שרוי בו מפני שאינני יכול להוסיף ולכתוב ולהיאבק למען החופש של קובה, אני שם קץ לחיי... ברצוני לדרבן את העם הקובני, הן בגולה והן באי, להוסיף להיאבק למען החירות... קובה תהיה חופשית. אני כבר חופשי.

תרגום: רמי סערי

ב-2012 נכלל שמו של ארנס בשביל המורשת בשיקגו, מדרכה ציבורית שמנציחה אישים מקהילת הלהטבי"ם והיסטוריה להטבי"ת[5].

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנס היה כותב פורה. בנוסף לשני ספרי שירה, פרסם סדרה של חמישה רומנים המהווים "היסטוריה סודית" של קובה שלפני המהפכה. הסדרה הנקראת פנטגוניה, וכוללת את הספרים סלסטינו לפני השחר, שוב הים, Palace of the White Skunks, צבע הקיץ ו-The Assault[6]. בחמשת הספרים בסדרה נע סגנון כתיבתו של ארנס מריאליזם מוחלט ומודרניזם, לאבסורד והומור סאטירי. הרומן השני שלו, הזיות, 'משכתב' את סיפורו של דיסידנט ידוע.

ספרו האוטוביוגרפי "לפני שירד הלילה", נבחר כאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר ברשימה של העיתון הניו יורק טיימס לשנת 1993. הספר עובד לסרט בכיכובו של השחקן הספרדי חווייר ברדם. הספר אף תורגם לעברית על ידי רמי סערי בהוצאת כרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמה כשם המחוז.
  2. ^ תלמידי בית הספר יועדו לפקח על החוות הממשלתיות (מעין 'סובחוזים' קובנים)
  3. ^ ראשי תיבות בספרדית - 'האיגוד הלאומי של כותבים ואמנים'. האיגוד הוקם ב-1961, ועוסק בקידום תרבות שמציגה את המשטר הקובני וערכיו באור חיובי ("אמנות מהפכנית").
  4. ^ כלומר, בלי צנזורה ממשלתית
  5. ^ Victor Salvo // The Legacy Project, 2012 INDUCTEES, www.legacyprojectchicago.org
  6. ^ ספריו שתורגמו לעברית הוצגו בשמם העברי.