רות אלמוג

רות אלמוג

רות אלמוג, 2006
לידה	15 במאי 1936 (בת 87) פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	אהרן אלמוג
צאצאים	אליענה אלמוג
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם (2011) פרס ביאליק (2006) פרס ניומן (2004) פרס זאב לספרות ילדים ונוער פרס ירושלים פרס היצירה לסופרים עבריים

רות אלמוג (נולדה ב-15 במאי 1936) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה

רות אלמוג נולדה וגדלה בפתח תקווה להורים רופאים יוצאי גרמניה. שרתה ביחידה 515. למדה בבית המדרש למורים בירושלים, ולימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לאחר שפרסמה את סיפורה הראשון בשנת 1967 החלה לעבוד במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. עד היום היא בעלת טור קבוע במוסף, ומשמשת בו כעורכת משנה.

במהלך השנים כתבה ספרים רבים, לנוער ולמבוגרים. הרומן שלה "שורשי אוויר" זכה בפרס ברנר. לאחרונה יצא לאור ספר של מבחר מסיפוריה שנכתבו בין השנים 1967–1997. ספרים פרי עטה תורגמו לאנגלית, לגרמנית, להולנדית ולסינית.

חיים אישיים

רות אלמוג הייתה נשואה למשורר אהרן אלמוג עד למותו בשנת 2021, ולהם שתי בנות: המוזיקאית שירה אלמוג והמתרגמת אליענה אלמוג.

פרסים ספרותיים

• פרס זאב, פעמיים: לשנת 1985 ולשנת 2000.
• בפרס מטעם אוניברסיטת חיפה לספרות נוער לשנת 1986.
• פרס ברנר, בשנת 1989.
• פרס עגנון, לשנת 2001.
• פרס ניומן, לשנת 2004.
• פרס ביאליק, לשנת 2006.
• פרס ירושלים ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2006.
• פרס גרטי ספיס הגרמני.
• פרס אקו"ם למפעל חיים לשנת 2011.
• פרס יד ושם, בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרה "המסע שלי עם אלכס", איור אבי כץ.
• על ספרה "החיים", שיצא לאור בהוצאה עצמית, מועמדת לזכות בפרס ספיר לשנת 2017.
• פרס אריק איינשטיין, לשנת 2023

ספרים

• חסדי הלילה של מרגריטה, סיפורים, משרד הביטחון, תרמיל, 1969.
• בארץ גזרה, עם עובד, 1971.
• אחרי ט"ו בשבט, שישה סיפורים, משרד הביטחון, תרמיל, 1979.
• את הזר והאויב, דו"ח על חסימה, ספרית פועלים, 1980.
• מוות בגשם, רומן, כתר, 1982.
• שורשי אוויר, רומן, הקיבוץ המאוחד, 1987.
• נשים, כתר, 1988
• עוד חיבוק אחד, הקיבוץ המאוחד, 1990.
• רקפת אהבתי הראשונה, כתר, 1991.
• תיקון אמנותי, כתר, 1993.
• מאהב מושלם, בלש, עם אסתר אטינגר, כתר, 1995.
• האגם הפנימי, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000.
• אשטלינה אהובתי, רומן בלשי, עם אסתר אטינגר, כתר, 2002.
• כל האושר המופרז הזה, סיפורים 1967–1999, כתר, 2003.
• באהבה, נטליה, כתר, 2005.
• זרה בגן עדן, זמורה-ביתן, 2008.
• ציפורקסם, הקיבוץ המאוחד, 2011.
• שריקת האוקרינה, כנרת, זמורה-ביתן, 2011.
• אישה בגן, כנרת, זמורה-ביתן, 2012.
• החיים: שנים עשר סיפורים ונובלה, כנרת, זמורה-ביתן, 2016.

לילדים

• גילגיל, ציורים הילה חבקין, מסדה, 1986.
• כדור הכסף, סדרת דן חסכן, איורים דני קרמן, עם עובד, 1986.
• בלוט הפלא של קמילה, איורים הילה חבקין, הקיבוץ המאוחד, 1999.

לקריאה נוספת

• חנה סקרה, מפתח-תקוה לדולי-סיטי : זהות נשית והשתקפותה בהיבטים תימטיים ובהיבטים פואטיים של חסימה ושל מרחביות : יצירותיהן של רות אלמוג, דורית אבוש ואורלי קסטל-בלום (ירושלים, תשס"א 2001) <דיסרטציה. האוניברסיטה העברית בירושלים>400 עמ'.
• חנה סקרה, "הקול המיתולוגי של הזהות הנשית ביצירותיהן של רות אלמוג ושל אורלי קסטל-בלום" עלי שיח 44 (2000), עמ' 19–41.
• חנה סקרה, "האגם הפנימי של הזהות הנשית" (על הנובלה האגם הפנימי מאת רות אלמוג), עתון 77, שבט, תשס"א.
• רחל פלדחי-ברנר, "האמהות שבאמנות, הולדת היופי הנורא בעולם שלאחר השואה בספר 'האגם הפנימי' מאת רות אלמוג", מכאן ד', 2005.
• אסתר אדיבי-שושן, "לעשות ככל העולה על רוחי", עיתון 77 249, 2000.
• גרשון שקד, "בין בת לאבותיה", (על "שורשי אוויר" מאת רות אלמוג), מאזנים ע"ב 6, 1998.
• פנינה שירב, "דרך האם : יחסי בת-אם ביצירת נעמי פרנקל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג", עלי שיח 34, תשנ"ד 1994.
• יוסף אורן, "כשורשים באוויר וכתולעת באופל", אפיריון 12, 1989.
• גרשון שקד, הכאב, האהבה, הגשם, על הספר "מוות בגשם", נדפס במאזנים, נ'ח, תשמ"ד 1984.
• נורית גוברין, "רות אלמוג: 'שרשי אוויר' - ספר ברנרי", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ד', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, 2008.
• יעל ש. פלדמן, לתקון את אשר לא ניתן לתיקון, אחרית דבר של הספר "כל האושר המופרז הזה", 2003, 443-473.
• נורית גרץ, מתחת לפני השטח, על הסיפור שמתחת לסיפורה של רות אלמוג "גמדים על הפיג’מה", נדפס בספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 2000.
• ירון גולן, בובת חרסינה, על רות אלמוג, את הזר והאויב - דו"ח על חסימה, 1980, נדפס בדבר, ינואר 1981.
• מרדכי גלדמן, מה על חסימת הנפש, נדפס בהארץ, ינואר 1981.
• נורית זרחי, על אובדנה של אלישבע, על רות אלמוג, "את הזר והאויב - דו"ח על חסימה" (1980, נדפס במעריב, ינואר 1981.
• אלכס זהבי, מסע נועז אל נפש חסומה, נדפס בידיעות אחרונות, דצמבר 1980.
• ענבר רווה, האמנות כפוטנציאל לשינוי, האמנית והעולם ביצירתה של רות אלמוג, מגזין ארץ אחרת
• רות אלמוג, "הספרייה שלי", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 77–99
• רות אלמוג, זרה בגן עדן, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 172–178, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של רות אלמוג, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רות אלמוג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רות אלמוג, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• מעין הראל, אלמוג (לומפ) רות, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• רות אלמוג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של רות אלמוג, באתר "סימניה"
• יעל פלדמן, רות אלמוג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רות אלמוג, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• יוני ליבנה, זמן פציעות, באתר "ידיעות אחרונות", 3 בפברואר 2016
• תיקון אמנותי: ראיון רדיו עם הסופרת רות אלמוג, סתיו 1993. הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן באתר הספרייה הלאומית

מכּתביה:

• אל הפנסיון (סיפור קצר), באתר הארץ, 3 באפריל 2009.
• אבנים (סיפור קצר), באתר הארץ, 12 בפברואר 2010.
• סיפור קצר מתוך קובץ סיפוריה "כל האושר המופרז הזה", באתר בננות".
• מדבר ושלג, עתון 77, גיליון 299, מרץ 2005.
• תיקון אמנותי רות אלמוג מקריאה מפרי עטה בערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה.
• רות אלמוג, סיפור: לאן נעלמו הרהיטים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017.
• רות אלמוג, סיפור: אני חושבת על כך: שני הרוגים בקטע קטן של רחוב, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2017.
• רות אלמוג, סיפור: מחר, יום שישי, יסגרו את קפה באצ'ו, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2017.
• רות אלמוג, קטעי יומן, אוגוסט תשע"ט, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019.
• רות אלמוג, פרקי יומן | עולם הדמיון, אני חושבת, הוא כוח ההצלה שלנו, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2019
• רות אלמוג, פרקי יומן: מלאה סאת סבלי, ולאין מידה מלאתי בו, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021

על כתביה:

• שי צור, איש איש והגיהנום או גן העדן שלו, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2005 – על "באהבה, נטליה".
• אסתי אדיבי-שושן, לקרוא בשם ולברוא מחדש, כמו חוה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2008 – על "זרה בגן עדן".
• מעין הראל, לדעת את הכאב, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008 – על "זרה בגן עדן".
• לאה איני, שבוע הספר, ספרים מומלצים: רגע יופי, רגע חנק, באתר הארץ, 9 ביוני 2009 – על "זרה בגן עדן".
• יהודה אטלס, צריך שבלב יהיו געגועים, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011 – על "ציפורקסם".
• אסתי אדיבי-שושן, הילדה היתה בת עשר. היא הבינה, באתר הארץ, 1 ביולי 2011 – על "שריקת האוקרינה".
• אריק גלסנר, על "זרה בגן עדן", של רות אלמוג, הוצאת "זמורה ביתן", ביקורות ספרות - מעריב, 14 בדצמבר 2008.
• רות נצר, שקיעה אדומה כמו דם - על 'שורשי אויר' של רות אלמוג. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 290–302.
• זיוה שמיר, על הסופרת רות אלמוג, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית

הערות שוליים

הקודם: דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אורי אורלב, רחל חלפי 2006

הבא: ישעיהו קורן, ישראל אלירז, עודד בורלא