רפאל פאסיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפאל פאסיו בשנת 1917

רפאל פאסיופינית: Rafael Paasio; ‏6 ביוני 1903 - 17 במרץ 1980), ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד, היה ראש ממשלת פינלנד פעמיים, בשנים 1966-1968 ובין פברואר לספטמבר 1972.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 היה פאסיו סדר דפוס והיה פועל דפוס עד 1938. במהלך מלחמת העולם השנייה היה ראש איגוד הפועלים הצעירים וערך את בטאון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

משנת 1942 היה פוליטיקאי פעיל, תחילה בממשל המקומי בעיר טורקו ומ-1948 כחבר פרלמנט וכיהן כשר התחבורה ושר הרווחה בממשלתו של אורהו קקונן בראשית שנות החמישים. כיו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט היה אחראי על רקימת קשרי החוץ של המדינה עם ברית המועצות, תוך יצירת מאזן של ידידות ושיתוף פעולה תוך שמירה על עצמאות מדינית.

משנת 1963 כיהן כראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, במסגרתה נבחר לראש הממשלה ב-27 במאי 1966. ממשלתו הייתה ממשלת שמאל-מרכז רחבה שכללה מחד את מפלגת המרכז של קקונן ומאידך, לראשונה מאז 1948, את המפלגה הקומוניסטית. פאסיו נזכר כראש מפלגה שאיחד את מפלגתו וגיבש אותה וכמי שיצק, בממשלתו הראשונה, את היסודות למדינת הרווחה הפינית. במסגרת ממשלתו השנייה חתם על הסכם סחר חופשי ראשון בין מדינתו לבין השוק האירופי המשותף.

פאסיו ביקר בישראל ב-22 במאי 1967, בעיצומה של תקופת ההמתנה המתוחה שלפני מלחמת ששת הימים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפאל פאסיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]