פר אווינד סוינהופווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פר אווינד סוינהופווד
Pehr Evind Svinhufvud
Pehr Evind Svinhufvud.png
לידה 15 בדצמבר 1861
סביבת העיר טמפרה, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה 29 בפברואר 1944 (בגיל 82)
דרום פינלנד
מדינה פינלנד
מקום קבורה Luumäki עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הקואליציה הלאומית
בן או בת זוג Ellen Svinhufvud (188929 בפברואר 1944) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פינלנד ה־3
1 במרץ 19311 במרץ 1937
(6 שנים)
ראש ממשלת פינלנד
4 ביולי 193018 בפברואר 1931
(32 שבועות ו־6 ימים)
יו"ר הסנאט
27 בנובמבר 191727 במאי 1918
(26 שבועות)
פרסים והוקרה
  • עיטור מסדר העיט הלבן
  • מסדר הוורד הלבן של פינלנד
  • עיטור האריה של פינלנד
  • 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle
  • מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית
  • המסדר המלכותי של השרפים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה SvinhufvudSignature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פר אווינד סוינהופווד (נולד ב-15 בדצמבר 1861 ונפטר ב-29 בפברואר 1944) היה הנשיא השלישי של פינלנד בשנים 19311937. פעל גם כעורך דין, שופט ופוליטיקאי בדוכסות הגדולה של פינלנד, ומילא תפקיד מרכזי בתנועה למען העצמאות הפינית. בשנים 19171918 היה סוינהופווד ראש הממשלה הראשון של פינלנד העצמאית ויו"ר הסנאט. הוא כיהן כראש ממשלה גם בשנים 19301931

היה ידוע בשמרנותו העזה ובהתנגדותו לקומוניזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבת העיר טמפרה. שורשי משפחתו השתייכו לאצולה השוודית. בני משפחתו עזבו את שוודיה בשנת 1574 וחברו לאצולה הפינית בשנת 1818. אביו היה מלח וטבע למוות בימי יוון בשנת 1863, כשסוינהופווד היה בן שנתיים. הוא בילה את ילדותו המוקדמת בבית סבו מצד אביו. סבו התאבד בשנת 1866, וסוינהופווד עבר עם אחותו ואמו להלסינקי. בהלסינקי למד בתיכון שוודי, ובגיל 16 (שנת 1878) החל ללמוד באוניברסיטת הלסינקי. הוא סיים את התואר הראשון בשנת 1881 ואת התואר השני היסטוריה של רוסיה, פינלנד וסקנדינביה, סיים שנה לאחר מכן. בשנת 1886 סיים תואר שני נוסף במשפטים. בשנת 1889 התחתן, ובהמשך נולדו לו שישה ילדים. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד בבתי משפט מחוזיים. הוא שימש כסגן שופט בבית המשפט לערעורים בטורקו. בשנת 1892, בגיל 31, הוא מונה כחבר בוועדת החקיקה של הסנאט. במהלך שש שנות כהונתו בוועדה, עסק סוינהופווד בעיקר בחוקי המיסוי. בתקופה זו החל להתנגד, באופן משפטי, לתהליכי ה"רוסיפיקציה" שהופעלו על ידי האימפריה הרוסית ששלטה בפינלנד. בשל כך הוא פוטר על ידי הממשל הרוסי. פיטוריו הובילו אותו לפעול ביתר נחישות, כנגד הממשל הרוסי. בשנת 1906 נבחר לפרלמנט וכיהן כחבר פרלמנט במהלך ארבע קדנציות לא רצופות (1907-1908, 1908-1914, 1917 ו- 1930-1931). כשנה לאחר מכן נבחר ליו"ר הפרלמנט.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, סירב סוינהופווד למלא אחר פקודותיו הרבות של השלטון הרוסי. הוא הוגלה לטומסק שבסיביר, בנובמבר 1914, שם בילה את זמנו בציד ובתיקון בגדיו, ושמר על קשר סודי עם תנועת העצמאות הפינית. לאחר מהפכת פברואר חזר להלסינקי, שם התקבל בכבוד ציבורי רב.

ב-27 בנובמבר מונה ליו"ר הסנאט, והיה דמות מפתח בהכרזת העצמאות של פינלנד ב-6 בדצמבר 1917. הוא נסע לסנט פטרבורג, כדי לפגוש את ולדימיר איליץ' לנין, על מנת לשדל אותו להכיר בעצמאות הפינית. בזמן מלחמת האזרחים, ירד סווינהופוד למחתרת בהלסינקי ושלח תחנונים להתערבות גרמנית ושוודית. במרץ 1918 הצליח לברוח מהלסינקי ולחזור לעמדת כוח פוליטית. כראש הממשלה, הוא חנן 36,000 אסירים קומוניסטים בסתיו 1918. עם כישלונו להפוך את פינלנד למונרכיה חוקתית, סוינהופווד לקח הפסקה מהחיים הציבוריים.

בשנת 1925 ניסה להתמודד לנשיאות המדינה, אך נכשל. הוא נבחר כנשיא בבחירות שלאחר מכן, בשנת 1931. למרות חוסר היציבות החברתית, התנגד נחרצות למשטר נשיאותי. הוא ניסה להתמודד לקדנציה נשיאותית שנייה בשנת 1937, אך הפסיד, כיוון שלא זכה לתמיכת מפלגת המרכז והסוציאל-דמוקרטים, להם התנגד מאוד בזמן נשיאותו.

סווינהופוד מת בדרום המדינה בפברואר 1944.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]