רפי אפלר-ח'טאב
 | |
| לידה |
7 ביולי 1959 (בן 64) קריית מוצקין, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
רפאל (רפי) אפלר-ח'טאב (נולד ב-7 ביולי 1959), נודע בשנות התשעים גם בשם העט רפי ניב, הוא אקטיביסט ותיק בקהילת הלהט"ב בישראל, עיתונאי לשעבר, יועץ ארגוני, חוקר וגרונטולוג. העיתונאי הגאה הראשון בישראל שכתב והתראיין בזהות גלויה בתקשורת הישראלית. יו"ר עמותת להט"ב זהב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפלר-ח'טאב יליד קריית מוצקין, בנם של אסתר לבית היבנר ועזרא (זולי) אפלר. בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון משנת 1985, מוסמך במדעי ההתנהגות והניהול מהטכניון משנת 1990, ודוקטור מאוניברסיטת חיפה משנת 2021. תחומי התמחותו מתמקדים במערכות משאבי אנוש ותגמול, בתרבות ארגונית, בהזדקנות ועבודה, וכן בהזדקנות בקהילת הלהט"ב. בעבודת הדוקטורט פיתח את מדד הידידותיות לגיל המבוגר בעבודה בהנחייתם של פרופ' ישראל (איסי) דורון ופרופ' אילן משולם. מאז שנות השמונים עסק בתחומים שונים כעיתונאי, כחוקר במכון גאוס ובתפקידי ניהול משאבי אנוש ותגמול בקבוצת שטראוס ובפלאפון תקשורת. נוסף לכך, לימד במוסדות אקדמיים בתחומי הניהול וההתנהגות הארגונית. מאז 2013 מלווה ארגונים במגזר העסקי בישראל ומייעץ בתחומי ניהול המשאב האנושי. כתב מאמרים מדעיים ומאמרי פרשנות שפורסמו בכתבי עת ישראליים ובין-לאומיים.
בשנת 2018 נישא בקופנהגן לבן זוגו אשרף ח'טאב-אפלר[1].
החל מאוקטובר 2021 ד"ר אפלר-ח'טאב מכהן כעמית מחקר במרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזִקנה באוניברסיטת חיפה.
מדד הידידותיות לגיל המבוגר בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדד הידידותיות לגיל המבוגר בעבודה[2][3] הוא כלי אבחוני כמותי, המאפשר לארגונים לזהות באיזו מידה הם ידידותיים לעבודה בגיל המבוגר, כמו גם לזהות באיזו מידה ידידותיות זו קשורה לתרבות הארגונית, לגילנות ארגונית ולאינטראקציה בין-גילאית בארגון. למדד ארבעה היבטים: תרבות ארגונית ידידותית לגיל המבוגר, התפתחות העובד, שְׁלוֹמוּת (wellness) וגמישות תעסוקתית. מטרת פיתוחו של המדד היא לשרת חוקרים, בעלי עניין וקובעי מדיניות בתחום ההזדקנות והעבודה, המבקשים לטפח שוויוניות בעבודה בגיל המבוגר ולשמור על יכולת ההעסקה של עובדים מבוגרים על רקע כוח העבודה המזדקן. פיתוח המדד התבסס על הליך הערכה בו השתתפו עשרות מומחים ובכירים בתחום ניהול המשאב האנושי, וכן על מחקר כמותי בו השתתפו מאות מנהלי משאבי אנוש ואלפי עובדים בעשרות ארגונים בישראל.
פועלו בקהילת הלהט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפלר-ח'טאב פעיל בקהילת הלהט"ב מאז שנות השמונים, הן במישור הציבורי-פוליטי[4] והן במישור הפנים-קהילתי. בסוף שנות ה-80 יזם לראשונה בחיפה אירועי תרבות ציבוריים והפעיל קבוצות חברתיות להעלאת מודעות לחברי הקהילה. יחד עם פעילים נוספים הנחה את קבוצות "הקו החדש", שפעלו בחיפה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 והיוו בסיס לגיבוש הקהילה הגאה בעיר. הקים את השלוחה החיפאית הראשונה של האגודה למען הלהט"ב בישראל, שם שימש כחבר בוועד המנהל. יחד עם דבורה לוז, האם המייסדת של עמותת תהל"ה לתמיכה בהורים של להט"ב, יזם והנחה בחיפה את הקבוצה הראשונה של העמותה מחוץ לתל אביב[5]. בשנות התשעים הקים את "הקבוצה הפתוחה" לשיחה, היכרות וצמיחה אישית להומואים, והנחה אותה יחד עם אריק איל, במרכז הקהילתי של האגודה למען הלהט"ב ברחוב נחמני 28 בתל אביב. הייתה זו הפעילות התומכת הקבועה הראשונה בתל אביב עבור הומואים אשר מקום החיברות העיקרי שלהם עד אז היה בגן העצמאות.
בשנת 1993 יזם וסייע לארגן את כנס ההומואים והלסביות הראשון בכנסת, שהתקיים במסגרת ועדת משנה לזכויות להט"ב בוועדה לקידום מעמד האישה שהוקמה על ידי ח"כ יעל דיין. עדויות שהובאו באירוע מפי פרופ' עוזי אבן היוו את התשתית לביטול פקודות מטכ"ל אשר הפלו הומואים ולסביות בתפקידים מסווגים בצה"ל.
בשנות האלפיים היה ממובילי הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב ובמסגרתו הנחה קבוצות להורות משותפת יחד עם ארנה מרי-אש. מאז שנת 2015 אפלר-ח'טאב מלווה ומנחה את קבוצת "משתבחים בגאווה" לוותיקי הקהילה הגאה[6]. על פועלו רב השנים למען הקהילה הגאה שתועד במסגרת פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית זכה בשנת 2018 באות יקיר הקהילה החיפאית הגאה.
בשנת 2022 היה ממקימי פורום להט"ב זהב שמטרתו קידום מענים וזכויות ללהט"ב בגילאי 50 ומעלה. את הפורום הקים יחד עם שרה סווירי, פעילה ותיקה בארגון "בשלה". ישיבות הפורום הובילו להקמת עמותה שתיועד לקדם מדיניות ומענים ללהט"ב מזדקנים. בשנת 2023 הוקמה עמותת להט"ב זהב ואפלר-ח'טאב מונה ליו"ר העמותה.
כעיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות התשעים שימש כעיתונאי ובעל טור בשם העט רפי ניב במקומון קול חיפה, ברשת ידיעות תקשורת, בירחון לחשיבה ניהולית "סטטוס", בירחון "מגעים", ב"נתיב נוסף" ובמדור הומוגני בעיתון דבר[7]. בקול חיפה, היה העיתונאי הראשון בישראל שפרסם בגלוי טור שבועי העוסק בענייני הקהילה הגאה, "גיי וייס" (שפירושו ביידיש הוא "לך תדע"). הוא העיתונאי הראשון בישראל שיצא מהארון והתראיין בגלוי לתקשורת הישראלית, בתוכנית הטלוויזיה בשידור חי עם דן שילון. לאחר שהשתתף במצעד וושינגטון לשוויון זכויות להט"ב (אנ') בשנת 1993, היה גם העיתונאי הראשון בישראל שצידד באאוטינג וחשף צביעות עיתונאית כלפי דמויות ציבוריות שהסתתרו בארון. בטורו "מגעים פוליטיים" בירחון "מגעים" ציין במפורש את שמותיהם של זמרים, פוליטיקאים וידוענים, שרק שנים מאוחר יותר יצאו מהארון מיוזמתם.[8]
מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהו מקום עבודה "age friendly" וכיצד תזהו אותו? מגזין דורות, 207, 2019.
- ידידותיות לגיל המבוגר במקומות עבודה – מודל רב-ממדי (עם ישראל דורון ואילן משולם). ביטחון סוציאלי, 109, 2020.
- "לא מעניין אותי מה הומואים מפורסמים עושים במיטה", בתוך: אורן קנר (עורך), שלא כדרך הטבע (עמ' 62–64). האגודה לשמירת זכויות הפרט, 1994.
- Conceptualizing age-friendliness in workplaces: Proposing a new multidimensional model (with Israel Doron and Ilan Meshoulam). The Gerontologist, 2020.
- Development and validation of a workplace age-friendliness measure (with Israel Doron and Ilan Meshoulam). Innovation in Aging, 2020.
- From lifelong learning to later life self-employment: A conceptual framework and an Israeli enterprise perspective. Journal of Enterprising Communities: People and Places in the Global Economy, 2021.
- Gay aging in Israel: An activist autoethnographic perspective. Sexuality & Culture, 2023.
- The Role of Organizational Ageism, Inter-Age Contact, and Organizational Values in the Formation of Workplace Age-Friendliness: A Multilevel Cross-Organizational Study (with Israel Doron and Ilan Meshoulam). Journal of Population Ageing, 2023.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Rafi Niv, in: Independence Park: The lives of gay men in Israel (pp. 65-90). Amir Sumakai-Fink and Jacob Press. Stanford University Press, 1999.
- אמא, יש לי משהו לספר לך (עמ' 75–87). דבורה לוז ושרה אבני. הוצאת שופרא, 2000.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפי אפלר-ח'טאב, באתר גוגל סקולר
- שלומי רפאלי, אימת ההומואים, חדשות, 29 באוקטובר 1993
- סודות התגמול המנצח, הבלוג של רפי אפלר-ח'טאב
- ראיון לרונדה מילר בכנס האיגוד הגרונטולוגי האמריקאי, נובמבר 2019
- על מפגש הסתיו של מכון המחקר Sloan להזדקנות ועבודה, ספטמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צילום טקס הנישואין באתר הצלמת, 09/06/2018
- ^
נורית וורגפט, מדד הידידותיות, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2019
- ^ טלי חרותי-סובר, מקומות העבודה שיקבלו בברכה בני 55 ומעלה - ואלה שרוצים לראות רק צעירים, באתר TheMarker, 21 ביוני 2021
- ^
ריאיון עם רפי אפלר-ח'טאב באולפן ynet, 22/08/2019
- ^ ההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל, באתר queer as f*ck
- ^ ראיון ל"כאן תרבות" עם איציק יושע, 26/02/2020
- ^ יהל פרג', מדור 'הומוגני' פתח לקוראי 'דבר' צוהר לחיי להט"ב בישראל של שנות ה-90, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2020
- ^ שלומי רפאלי, אימת ההומואים, חדשות, 29 באוקטובר 1993
