רצח הנערים רונן קרמני וליאור טובול

רצח הנערים רונן קרמני וליאור טובול
חלק מהסכסוך הישראלי פלסטיני
תאריך 4 באוגוסט 1990
מקום מחלף יגאל ידין, ירושלים
קואורדינטות 31°48′29″N 35°12′23″E / 31.808055555556°N 35.206388888889°E / 31.808055555556; 35.206388888889
סוג חטיפה, דקירה
נשק אקדח, סכינים
הרוגים רונן לוי קרמני בן 18, ליאור טובול בן 17
מבצע

שמאסנה יוסף ע'גואד מחמד

שמאסנה יוסף ע'גואד ע'גואד
מספר מפגעים 3
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח הנערים רונן לוי קרמני וליאור טובול היה פיגוע טרור פלסטיני שנערך ב-4 באוגוסט 1990, ובו נחטפו ונרצחו שני נערים מירושלים על ידי שלושה מחבלים פלסטינים.

תיאור האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי שבת, 4 באוגוסט 1990 (י"ד באב תש"ן) יצא רונן קרמני בן 18 עם חברו הטוב, ליאור טובול בן ה-17, לביקור אצל חברותיהם בפסגת זאב. חבר אסף אותם עם רכבו כדי להסיע אותם,[1] אך לבסוף הוריד אותם בצומת רמות.

בסביבות השעה שבע בערב עצרה לידם מכונית טרנזיט בעלת לוחית זיהוי ערבית ובה שלושה גברים, באיומי אקדח אילצו אותם לעלות לרכב. הנערים החטופים הוסעו לואדי בבית חנינא ושם דקרו אותם המחבלים עד מותם.

אחת החברות הודיעה שרונן וליאור לא הגיעו לפגישה, ובעקבות זאת יצאו המשפחות לחיפושים ביער רמות. אל המחפשים הצטרפו כוחות משטרה ומתנדבים רבים. למחרת הוקם חפ"ק באזור על ידי המשטרה ואלפי מתנדבים התגייסו למבצע החיפושים.[2] כעבור יומיים נתגלו גופותיהם הכפותות של רונן וליאור בואדי שבין שכונת רמות לבית חנינא.[3] שני הנרצחים הובאו לקבורה בהר המנוחות.[4]

הרוצחים נתפסו שלוש שנים לאחר האירוע. בפרק זמן זה ביצעו שני מעשי רצח נוספים. הם נידונו לשלושה מאסרי עולם.[5]

בעקבות גילוי הגופות פרצו מהומות בירושלים, שבהן הוכו ערבים ונרגמו מכוניות.[6] נהג אחת המכוניות שנרגמו, עיזאת חלאחלה, מת מפצעיו.[7] ב-6 באוגוסט 1990 ירה נחשון וולס, גר שעלה מארצות הברית, על מכונית נוסעת ליד קריית ארבע. לדבריו עשה זאת כנקמה על רצח ליאור טובול ורונן קרמני. בירי נרצחה עזיזה סאלם ג'עבר, תושבת חברון בת 25.[8] וולס נעצר כשנה לאחר המעשה, הורשע ברצח, נידון למאסר עולם ושוחרר מכלאו לאחר כתשע שנים.[9]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרם הוקמה חורשה בשכונת רמות סמוך למקום הימצאם.[10]

שלושים שנה לאחר הרצח אימו של רונן קרמני הוציאה ספר לזכרו.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון מאירי, "אני מרגיש זוועה, אבל איו לי שום רגשי אשמה", חדשות, 8 באוגוסט 1990
  2. ^ דורון מאירי, מסוק, פרשים וכלבי גישוש סורקים אחר הנערים מי־ם; הערכה: ארגון עויין חטף אותם, חדשות, 6 באוגוסט 1990;
    יוסי לוי, מסוק, פרשים ומתנדבים מחפשים את רונן וליאור, מעריב, 6 באוגוסט 1990
  3. ^ יוסי לוי, הגופות היו כפותות ומלאות דקירות, מעריב, 7 באוגוסט 1990
  4. ^ הלוויה הפכה להתפרעות המונית, מעריב, 8 באוגוסט 1990
  5. ^ יהודה פרל, כתבה נגד שיחרור המחבלים, באתר הקול היהודי, ‏25 ביולי 2013
  6. ^ אורי שטיין, דורון מאירי, אלפים יצאו לנקום: היכו עוברי אורח ערבים ורגמו מכוניות, חדשות, 7 באוגוסט 1990;
    יוסי לוי, אלפים יצאו לרחובות וקראו לנקמה, מעריב, 7 באוגוסט 1990
  7. ^ ברוך מאירי, הנאשמת בזריקת אבן בתקרית שבה נהרג נהג ערבי לא תואשם בהריגה, מעריב, 24 באוגוסט 1990
  8. ^ שוקי לבנון, המתנחל הנאשם ברצח אשה מחברון יאושפז להסתכלות, חדשות, 24 במרץ 1991
  9. ^ נחשון וולס ז"ל באתר חננו
  10. ^ כתבה באתר ארץ זוכרת יושביה
  11. ^ אילנה שטוטלנד, ‏כבר 30 שנה שמזל קרמני כותבת לבנה רונן ז"ל. כעת היא מוציאה על כך ספר, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2021