רמות אלון

רמות אלון
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1972
על שם יגאל אלון
שטח 2.88
אוכלוסייה 55,000 (2021)
קואורדינטות 31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E / 31.81194444; 35.2
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
רמות אלון
רמות אלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קניון רמות
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים
דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל

רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל. רמות אלון שוכנת על שתי שלוחות הר,[1] צידה הדרומי והתחתון סמוך למחלף גולדה מאיר והיא משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל בצפון, שם מגיעה לרום של כ־885 מטרים מעל גובה פני הים.[2]

השכונה נוסדה בשנת 1974,[2] כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הוא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[3] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב, הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”.[4] בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א־ראמה), הסמוך לשכונת נווה יעקב.[5] שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון,[6] אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 סופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים שטחי ענק של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים המוכנות כיום שכונות הטבעת.[א]

בתחילה, על אף שסופח האזור לירושלים, נקבע בתוכנית אב משנת 1968 שהאזור יישאר כפרי וירוק, היוזמה להקמת השכונה נולדה בראשית שנות השבעים, בממשלתה השנייה של גולדה מאיר, כתגובה לתוכנית רוג'רס של מזכיר המדינה האמריקאי באותה תקופה.[7][8] הפקעת האדמות להקמת השכונה התרחשה בחודש אוגוסט 1970.[8]

הקמת השכונה נתקלה בהתנגדויות בזמן התכנון, כשבתחילה ייעד משרד השיכון בנייה של כ־10,000 יחידות דיור על שטחה, ואילו עיריית ירושלים ביקשה להעניק לאזור אופי פרברי.[9] גם אופי הבנייה לווה בביקורת, בייחוד בשל הבחירה לאפשר "חופש אדריכלי" באזורים מסוימים של השכונה, כשהדוגמה הבולטת לכך היא בנייני הכוורות ברמות פולין.[10][11] בין המתנגדים להקמת שכונת הענק, היה ראש העיר דאז, טדי קולק, שחשש שהבנייה בשכונות החדשות תהיה על חשבון הפיתוח והשגשוג של מרכז העיר ההיסטורי.[ב]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, והייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק,[ג] עובר ליד "חירבת קיקיה",[ד] עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל")[ה] ומשם ממשיך ל־א־נבי סמואל ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויים גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים. בשנת 2019 נפתח ביער רמות גן ארכאולוגי בשם 'פארק ארץ התנ"ך', שבו נמצאו שרידי גתות עתיקות. בגן ניטעו כל שבעת המינים והונגשה הגישה אליו.[12]

מיקום גאוגרפי וטופוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של רמות הוא על ציר תחבורה משמעותי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב (כביש 436) ועושה אותה לחוליה מקשרת בין ירושלים והיישובים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה היא מחולקת לתתי שכונות: באזור הדרום מזרחי, נמצאת רמות א' בדרום מערב השכונה נמצאות רמות ב' ורמות ארזים, בצפון מזרח השכונה יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין ובחלקה הצפון־מערבי, ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב' ורמות 06 – כשבתווך נמצאות שדרות גולדה מאיר. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה.[13]

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור רמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמות היא השכונה הגדולה בישראל ואחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, עם כ־55 אלף תושבים.[14] בתחילה, הייתה מורכבת האוכלוסייה מציבור חילוני, ביניהם עולים רבים.[2] במשך השנים קלטה השכונה אוכלוסייה חרדית רבה, כשאחוז התושבים החרדים בה הלך וגדל עד שהגיע לכ־75% מתושבי השכונה.[15][2] כ־84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל.[16]

בעקבות השינויים הדמוגרפיים, רמות היא שכונה מעורבת ומחולקת לתתי שכונות בעלות צביון שונה כל אחת, רוב תושבי השכונה הם חרדים ומיעוט הוא מהציבור הכללי. בשנים הראשונות להקמתה, הייתה רמות מאוכלסת ברובה בציבור חילוני (מה שאף הוביל למאבק על כביש רמות). עם השנים ובהתאם לשינויים דמוגרפיים שקרו בשכונות נוספות בירושלים, חלקים מהשכונה, כמו רמות א' ורמות ג', אשר היו מאוכלסים בציבור חילוני (רבים מהם מחבר המדינות), הפכו לבעלי רוב חרדי. חלקים אחרים בשכונה כמו השכונות רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. כיום, מוקד האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית נמצא ברמות ב' ובאזורים מרמות א' ורמות ג'. בתחילת המאה ה־21, התרחבה השכונה דרומה ונבנו בה מספר פרויקטים בפאתי רמות א', חלקם לציבור הכללי וחלקם לציבור החרדי.[17] מבחינת אוכלוסיית הילדים: 87% לומדים בחינוך החרדי, כ־3% אחוז בחינוך הממלכתי, וכ־10% בחינוך הממלכתי דתי.[דרוש מקור]

יחסים בין המגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטייה ברמות, בדומה לתפיסה בשאר העיר ירושלים, היא חלוקה בין המגזר החרדי לבין המגזר הכללי, שמורכב מציבור חילוני ודתי לאומי. כשניר ברקת היה ראש העיר ירושלים, פוצל המנהל הקהילתי ברמות לשני מנהלים שונים – אחד לציבור הכללי ואחד לציבור החרדי.[18] עיקר המאבקים הציבוריים הקשורים בשכונה הם בנושאים של הקצאת מבנים למוסדות חינוך. קניון רמות בלב השכונה משרת במידה רבה את האוכלוסייה המגוונת. מתוך שתי הבריכות הציבוריות הקיימות בשכונה, אחת אף פועלת בשבת.[19]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה השתייכו לזרם החינוך החרדי וכן 88% מהתלמידים בגילאי הגן.[16] בשנים האחרונות נכנסה אוכלוסייה חדשה מהציבור הכללי לשכונה ובהתאם לכך שיעורם עלה.

  • חינוך יסודי – לזרם החרדי, "בית יעקב רמות פולין" (רמות ד'), "אהל רחל" (רמות ג'), "תבונת יעקב" (רמות א'), "בית יעקב החדש" (רמות ב'), "בית יעקב בני תורה" המזוהה עם הפלג הירושלמי (רמות פולין) ובתי ספר נוספים של הזרם החרדי ברחבי השכונה; באשר לזרם הממלכתי, בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ("פיקר", "יונתן נתניהו", "רמות ג") ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' – "מופת רמות אלון". כמו כן, ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה; בשכונה גם נמצא בית ספר ממ"ד "תורני רמות" המשתייך לזרם הדתי לאומי.

בתקשורת ובתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשיות פליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמש שכונות הטבעת בירושלים הן: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, פסגת זאב ורמות ואלון.
  2. ^ מה שאכן קרה.
  3. ^ ליד כביש 9 כיום.
  4. ^ באזור רחוב צונדק בשכונה.
  5. ^ באזור רמות 06.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  2. ^ 1 2 3 4 דף השכונה באתר עיריית ירושלים.
  3. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  4. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  5. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
  6. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  7. ^ משה עמירב, סינדרום ירושלים : כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007, פרק היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  8. ^ 1 2 ניר חסון, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017, פרק כך נוצרה ירושלים החדשה.
  9. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  10. ^ מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2020.
  11. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  12. ^ כתבה באתר מנהל קהילתי רמות
  13. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
  14. ^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.
  15. ^ עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.
  16. ^ 1 2 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
  17. ^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
  18. ^ מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011.
  19. ^ נמצא הפתרון: בריכת רמות תשרת את כלל האוכלוסיה, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021.
  20. ^ עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.
  21. ^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
  22. ^ פרגולה באתר יוטיוב
  23. ^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, ‏28 באוגוסט 2016