רמות אלון

רמות אלון
	צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1972
על שם	יגאל אלון
שטח	2.88
אוכלוסייה	55,000 (2021)
קואורדינטות	31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) רמות אלון

ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם לשכונה בחיפה, ראו רמת אלון.

צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים

רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל. רמות אלון שוכנת על שתי שלוחות הר,^[1] צידה הדרומי והתחתון סמוך למחלף גולדה מאיר והיא משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל בצפון, שם מגיעה לרום של כ־885 מטרים מעל גובה פני הים.^[2]

השכונה נוסדה בשנת 1974,^[2] כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הוא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל^[3] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב, הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”.^[4] בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א־ראמה), הסמוך לשכונת נווה יעקב.^[5] שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון,^[6] אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 סופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים שטחי ענק של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים המוכנות כיום שכונות הטבעת.^[א]

בתחילה, על אף שסופח האזור לירושלים, נקבע בתוכנית אב משנת 1968 שהאזור יישאר כפרי וירוק, היוזמה להקמת השכונה נולדה בראשית שנות השבעים, בממשלתה השנייה של גולדה מאיר, כתגובה לתוכנית רוג'רס של מזכיר המדינה האמריקאי באותה תקופה.^[7]^[8] הפקעת האדמות להקמת השכונה התרחשה בחודש אוגוסט 1970.^[8]

הקמת השכונה נתקלה בהתנגדויות בזמן התכנון, כשבתחילה ייעד משרד השיכון בנייה של כ־10,000 יחידות דיור על שטחה, ואילו עיריית ירושלים ביקשה להעניק לאזור אופי פרברי.^[9] גם אופי הבנייה לווה בביקורת, בייחוד בשל הבחירה לאפשר "חופש אדריכלי" באזורים מסוימים של השכונה, כשהדוגמה הבולטת לכך היא בנייני הכוורות ברמות פולין.^[10]^[11] בין המתנגדים להקמת שכונת הענק, היה ראש העיר דאז, טדי קולק, שחשש שהבנייה בשכונות החדשות תהיה על חשבון הפיתוח והשגשוג של מרכז העיר ההיסטורי.^[ב]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, והייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק,^[ג] עובר ליד "חירבת קיקיה",^[ד] עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל")^[ה] ומשם ממשיך ל־א־נבי סמואל ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויים גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים. בשנת 2019 נפתח ביער רמות גן ארכאולוגי בשם 'פארק ארץ התנ"ך', שבו נמצאו שרידי גתות עתיקות. בגן ניטעו כל שבעת המינים והונגשה הגישה אליו.^[12]

מיקום גאוגרפי וטופוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של רמות הוא על ציר תחבורה משמעותי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב (כביש 436) ועושה אותה לחוליה מקשרת בין ירושלים והיישובים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה היא מחולקת לתתי שכונות: באזור הדרום מזרחי, נמצאת רמות א' בדרום מערב השכונה נמצאות רמות ב' ורמות ארזים, בצפון מזרח השכונה יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין ובחלקה הצפון־מערבי, ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב' ורמות 06 – כשבתווך נמצאות שדרות גולדה מאיר. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה.^[13]

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור רמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמות היא השכונה הגדולה בישראל ואחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, עם כ־55 אלף תושבים.^[14] בתחילה, הייתה מורכבת האוכלוסייה מציבור חילוני, ביניהם עולים רבים.^[2] במשך השנים קלטה השכונה אוכלוסייה חרדית רבה, כשאחוז התושבים החרדים בה הלך וגדל עד שהגיע לכ־75% מתושבי השכונה.^[15]^[2] כ־84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל.^[16]

בעקבות השינויים הדמוגרפיים, רמות היא שכונה מעורבת ומחולקת לתתי שכונות בעלות צביון שונה כל אחת, רוב תושבי השכונה הם חרדים ומיעוט הוא מהציבור הכללי. בשנים הראשונות להקמתה, הייתה רמות מאוכלסת ברובה בציבור חילוני (מה שאף הוביל למאבק על כביש רמות). עם השנים ובהתאם לשינויים דמוגרפיים שקרו בשכונות נוספות בירושלים, חלקים מהשכונה, כמו רמות א' ורמות ג', אשר היו מאוכלסים בציבור חילוני (רבים מהם מחבר המדינות), הפכו לבעלי רוב חרדי. חלקים אחרים בשכונה כמו השכונות רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. כיום, מוקד האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית נמצא ברמות ב' ובאזורים מרמות א' ורמות ג'. בתחילת המאה ה־21, התרחבה השכונה דרומה ונבנו בה מספר פרויקטים בפאתי רמות א', חלקם לציבור הכללי וחלקם לציבור החרדי.^[17] מבחינת אוכלוסיית הילדים: 87% לומדים בחינוך החרדי, כ־3% אחוז בחינוך הממלכתי, וכ־10% בחינוך הממלכתי דתי.^[^{דרוש מקור]}

יחסים בין המגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטייה ברמות, בדומה לתפיסה בשאר העיר ירושלים, היא חלוקה בין המגזר החרדי לבין המגזר הכללי, שמורכב מציבור חילוני ודתי לאומי. כשניר ברקת היה ראש העיר ירושלים, פוצל המנהל הקהילתי ברמות לשני מנהלים שונים – אחד לציבור הכללי ואחד לציבור החרדי.^[18] עיקר המאבקים הציבוריים הקשורים בשכונה הם בנושאים של הקצאת מבנים למוסדות חינוך. קניון רמות בלב השכונה משרת במידה רבה את האוכלוסייה המגוונת. מתוך שתי הבריכות הציבוריות הקיימות בשכונה, אחת אף פועלת בשבת.^[19]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה השתייכו לזרם החינוך החרדי וכן 88% מהתלמידים בגילאי הגן.^[16] בשנים האחרונות נכנסה אוכלוסייה חדשה מהציבור הכללי לשכונה ובהתאם לכך שיעורם עלה.

חינוך יסודי – לזרם החרדי, "בית יעקב רמות פולין" (רמות ד'), "אהל רחל" (רמות ג'), "תבונת יעקב" (רמות א'), "בית יעקב החדש" (רמות ב'), "בית יעקב בני תורה" המזוהה עם הפלג הירושלמי (רמות פולין) ובתי ספר נוספים של הזרם החרדי ברחבי השכונה; באשר לזרם הממלכתי, בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ("פיקר", "יונתן נתניהו", "רמות ג") ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' – "מופת רמות אלון". כמו כן, ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה; בשכונה גם נמצא בית ספר ממ"ד "תורני רמות" המשתייך לזרם הדתי לאומי.

חינוך על יסודי – חטיבת ביניים ותיכון בשכונה: אולפנת "טל רמות", סניפי אור תורה סטון (בנים ברמות א' ובנות ברמות ב') ואולפנת בית שולמית השייכים לזרם הממלכתי דתי ובית הספר "תבל" של החינוך הממלכתי.
תלמודי תורה – "חניכי הישיבות מוסדי עולם" בראשות הרב דוד אברהם (רמות א'), "חדות יעקב" בנשיאות הרב יהודה עדס, "בני ציון", "עטרת שלמה"(בכמה בנינים ברמות ד' וברמות פולין) בראשות הרב אטלי, ו"המסילה" (רמות ד') המשתייכים לפלג החרדי-ספרדי, "שערי דעת" בראשות הרב ישראל גואלמן (רמות א'), "בני הישיבות" (רמות ב'), "קהילות יעקב" (רמות ג') ו"דרך תבונה" (רמות ד') המשתייכים לזרם החרדי-ליטאי, "אהבת ישראל" ונעם בנים רמות (רמות א') השייך לזרם החרדי-לאומי.
ישיבות – ישיבות גדולות: נתיב הדעת (קפלן), סניף ישיבת לייקווד בישראל, ישיבת חסידות קרלין סטולין, "תורה ודעת", "אורחות התלמוד" (שכנה קודם לכן בשכונת גבעת המבתר בעיר), תפארת משה בצלאל" שע"י חסידות גור, "ישועות יוסף" ליוצאי צרפת, "אונגוואר"; ישיבות קטנות: "תורת משה", "אמרי נועם", "ים התורה", "אוצר התורה" "פני יהושע", וישיבות "הגרי"ש" ו"ישרש" בנשיאות הרב צבי וייספיש (רמות ד').
סמינרים – סמינר בנות אלישבע וסמינר נתיב החינוך בצפון רמות ד'.
חינוך מיוחד - בשכונה פעילים מוסדות חינוך מיוחד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בהם קרן אור (רמות א'), שיח סוד (רמות ד'), פתחיה (רמות ד') ועוד.

בתקשורת ובתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשיות פליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, נרצחה נועה אייל ביער רמות, כשהנערה חזרה ממרכז העיר אל ביתה בשכונה.
באוגוסט 2011, נרצחו נורית ונח מעוז בביתם בשכונה.
באוקטובר 2011, פיגוע דקירה בשכונה, בו נער נפצע קשה.^[20]
בפברואר 2023, אירע פיגוע הדריסה בשכונת רמות, בו נרצחו 3 יהודים ונפצעו עוד ארבעה.

בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה.
שולי רנד, תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'דע בני אהובי'.^[21]
אביתר בנאי, תושב השכונה, צילם בשכונה את הקליפ לשיר 'פרגולה', שבו גם הזכיר את השכונה.^[22]^[23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המנהל הקהילתי רמות אלון.
אתר המנהל הקהילתי מעלה רמות.
ניר חסון, כתובת אש על הקיר, באתר הארץ, 26 בפברואר 2012.
ניר חסון, החילונים כבר לא בורחים משכונת רמות, באתר הארץ, 10 בינואר 2014.
אתר בית הספר העל-יסודי תבל.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חמש שכונות הטבעת בירושלים הן: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, פסגת זאב ורמות ואלון.
^ מה שאכן קרה.
^ ליד כביש 9 כיום.
^ באזור רחוב צונדק בשכונה.
^ באזור רמות 06.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
^ ¹ ² ³ ⁴ דף השכונה באתר עיריית ירושלים.
^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
^ משה עמירב, סינדרום ירושלים : כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007, פרק היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
^ ¹ ² ניר חסון, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017, פרק כך נוצרה ירושלים החדשה.
^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
^ מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2020.
^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
^ כתבה באתר מנהל קהילתי רמות
^ ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.
^ עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.
^ ¹ ² רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
^ מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011.
^ נמצא הפתרון: בריכת רמות תשרת את כלל האוכלוסיה, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021.
^ עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.
^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
^ פרגולה באתר יוטיוב
^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, ‏28 באוגוסט 2016

[7] חמש שכונות הטבעת בירושלים הן: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, פסגת זאב ורמות ואלון.

[13] מה שאכן קרה.

[14] ליד כביש 9 כיום.

[15] באזור רחוב צונדק בשכונה.

[16] באזור רמות 06.

[1] אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ דף השכונה באתר עיריית ירושלים.

[אליצור-3] יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"

[4] ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.

[5] י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.

[6] שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים

[8] משה עמירב, סינדרום ירושלים : כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007, פרק היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").

[:1-9] ¹ ² ניר חסון, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017, פרק כך נוצרה ירושלים החדשה.

[10] אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").

[11] מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2020.

[12] אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה : קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, עריכה: אלי שילר, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").

[17] כתבה באתר מנהל קהילתי רמות

[18] ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019

[19] מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.

[20] עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.

[סטטיסטיקה-21] ¹ ² רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים

[22] משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018

[23] מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011.

[24] נמצא הפתרון: בריכת רמות תשרת את כלל האוכלוסיה, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021.

[25] עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.

[26] דע בני אהובי באתר יוטיוב

[27] פרגולה באתר יוטיוב

[28] מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, ‏28 באוגוסט 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[א]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

שכונות ירושלים
העיר העתיקה	הר הבית • הרובע הארמני • הרובע היהודי • הרובע המוסלמי • באב אל חוטה • הרובע הנוצרי • שכונת המוגרבים
כפרים קדומים שצורפו לעיר	אום טובא • א-טור • בית צפאפא • דיר יאסין • כפר עקב • ליפתא • מלחה • סילואן • עין כרם • עיסאוויה • צור באהר • שועפאט • שייח' באדר • שרפאת
התקופה העות'מאנית, עד 1890	הבנייה היהודית: אבן ישראל • אהל משה • בית דוד • בית יוסף • בית יעקב • בית ישראל • בתי ויטנברג • בתי ניסן ב"ק • ימין משה • כרם אברהם • כפר השילוח התימני • מאה שערים • מוצא (נבנתה כמושבה וסופחה ב-1993) • מזכרת משה • מחנה יהודה • מחנה ישראל • משכנות ישראל • משכנות שאננים • נחלאות • נחלת שבעה • נחלת צדוק • סוכת שלום • שערי צדק הבנייה הנוצרית: המושבה האמריקאית • המושבה הגרמנית • המתחם הצרפתי בירושלים • הר הזיתים • הר ציון • מגרש הרוסים • רחוב הנביאים • שכונת החבשים הבנייה המוסלמית: אבו תור • ואדי אל-ג'וז • טנטור • מוסררה • שכונת החוסיינים • שכונת נשאשיבי
התקופה העות'מאנית, מ-1890	בנייה עות'מאנית: העיר העתיקה • תחנת הרכבת ירושלים • רחוב יפו בנייה יהודית: אוהל שלמה • בתי אונגרין • בתי ברוידא • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • שמאעה • גבעת שאול • ג'ורת אל-ענב (כיום חוצות היוצר) • זיכרון משה • חצר שטרויס • נחלת שמעון • עזרת ישראל • שכונת אחווה • שכונת הבוכרים • שכונת הגורג'ים • שמעון הצדיק • שערי חסד • שערי ירושלים בנייה ערבית: באב א-זהרה • בקעה • ממילא • שייח' ג'ראח בנייה יוונית: המושבה היוונית
בנייה בתקופת המנדט, 1948-1918	בנייה בריטית: המשולש בנייה יהודית: מקור ברוך • ארנונה • בתי מונקאטש • גאולה • "המשולש" • הר הצופים • יפה נוף • מחניים • מקור ברוך • מרחביה • נווה יעקב (מושבה) • נווה שאנן • נחלת אחים • סנהדריה • עטרות • עץ חיים • קריית שמואל • רוממה • רחוב המלך דוד • שיכון פאג"י • תל ארזה שכונות הגנים בירושלים: בית הכרם • בית וגן • מקור חיים • קריית משה • רחביה • תלפיות בנייה ערבית: בית חנינא • ג'בל מוכאבר • טלביה • קטמון • ראס אל-עמוד • שייח' ג'ראח • שייח' סעד
בנייה ישראלית 1967-1949	גבעת מרדכי • גבעת רם • הולילנד • ניות • קריית אונסדורף • קריית הממשלה • קריית וולפסון • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • רמת דניה • שיכון חב"ד • עיר גנים • פת • קטמונים • קריית היובל • קריית מנחם • שמואל הנביא
בנייה ישראלית מאז מלחמת ששת הימים, 1967-	שכונות הבריח: גבעת המבתר • הגבעה הצרפתית • מעלות דפנה • צמרת הבירה • קריית הממשלה (מזרח ירושלים) • רמת אשכול שכונות הטבעת: גבעת המטוס • גבעת משואה • גילה • נווה יעקב • פסגת זאב • רמות אלון • רמות פולין • תלפיות מזרח גבעת אורנים • גבעת משה • הר חוצבים • הר חומה • הר נוף • מעלה הזיתים • נוף ציון • סנהדריה המורחבת • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת בית הכרם • רמת שלמה • רמת שרת
ראו גם	רובע מבוא העיר • קריית הלאום • הר הרצל • הר המנוחות • בית ישראל (קיבוץ) • רמת רחל • שכונת חצר • מחנה הפליטים שועפאט • שכונות חרדיות • גבעת הארבעה • קטגוריה שכונות ירושלים • פורטל שכונות ירושלים
ניתן להגדלה לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה מפת ירושלים

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים