רצח השבעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח השבעה
חלק מהאינתיפאדה הראשונה, פעולות טרור בתל אביב
רחוב יהודה הימית, אחת מזירות הפיגוע.
רחוב יהודה הימית, אחת מזירות הפיגוע.
תאריך 17 ו־19 באוקטובר 1989
מקום דרום תל אביב, תל אביב-יפו, ישראל
סוג רצח
נשק חניקה
הרוגים 7
פצועים 0
מספר מפגעים 2

רצח השבעה, המוכר גם כ"פיגוע החניקה בתל אביב", התרחש באוקטובר 1989 בחג הסוכות בתל אביב-יפו. שני אחים פלסטינים מרצועת עזה, מוחמד ומחמוד חלבי, רצחו שבעה אנשים בחניקה, בתל אביב-יפו, בשני רחובות שונים.

תיאור האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצח הסדרתי החל סביב 17 באוקטובר בדירה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא שבדרום תל אביב, שם האחים חנקו למוות שתי נשים וגבר אחד. משם עברו האחים הרוצחים לרחוב יהודה הימית 4 ביפו ביתו של הרוצח, כעבור יומיים, חנקו למוות שלוש נשים וגבר אחד. בין הנרצחים היו שני גברים, ערבי ויהודי, וחמש נשים, ערביות ויהודיות.

מעשי הרצח התגלו ב־20 באוקטובר, חול המועד סוכות. בשעות אחר הצהריים הגיעו כוחות משטרה לדירה ברחוב ראשית חכמה 6, לאחר תלונות השכנים על צחנה שעולה מן הדירה. השוטרים גילו במקום גופות ערומות של שתי נשים וגבר, מוטלות זו על גבי זו. סביב צוואר הקורבנות היו כרוכים חוטי חשמל שחורים. אחת הנשים זוהתה כמרים עבאס, ערביה בת 32 שגדלה בעכו, ועסקה בשנים האחרונות בזנות, גופת האישה הנוספת זוהתה כמזל סויסה בת 40. הגבר זוהה כעלי חוסיין כבן 65, ערבי שעבר לגור בדירה חודש וחצי לפני כן, כשקודם לכן התגורר באורווה בשכונה, וחי שנים כחסר בית. להערכת החוקרים הרצח בוצע כשלושה ימים קודם לכן.[1][2]

לאחר מכן, בשעות הלילה המאוחרות, נמצאו שתי גופות נוספות של נשים בדירה ברחוב יהודה הימית 4, שם התגוררה כרמלה יחיא, יצאנית ונרקומנית, ושל אורלי חכים, שהייתה גם היא משתמשת בסמים. המחבל הרוצח מוחמד חלבי התגורר שם באותו הזמן, ואחר מעשה הרצח יומיים קודם ברחוב ראשית חכמה 6 הגיע לביתו יחד עם אחיו, והשניים המשיכו את מעשה הרצח בבניין בו התגורר. גופות הנשים היו מונחות זו על זו, ועל צווארן ניכרו סימני חניקה, שתי הגופות בביתה של כרמלה יחיא היו ערומות וחבוקות. גופות שתי הנשים היו כרמלה יחיא בת 37 בעלת הדירה, שהתגוררה בקומה האחרונה בבניין, יחד איתה נמצאה גופתה של אורלי חכים בת 21. בדירה נמצאה מאוחר יותר גופתה של סברייה טורק, צעירה ערביה בת 21, שהייתה אלופת ישראל באיגרוף. טורק ישבה בקיוסק סמוך לדירת הרצח, ועלתה לדירה לאחר ששמעה את זעקותיה של אורלי חכים ידידתה, ונרצחה אף היא בידי האחים לאחר שראתה את גופותיהן של השתיים. מאוחר יותר התגלתה בבניין גופת גבר נוספת, שזוהה כמאיר כהן, בן 34, נרקומן המוכר למשטרה.[1][2]

ב-23 באוקטובר נעצר מחמוד חלבי, תושב מחנה הפליטים ג'באליה, כחשוד ברצח. בהמשך נעצר אחיו, מוחמד חלבי.[3] מוחמד היה סייען של השב"כ, והיה גם סרסור. לאחר שנעצר טען בתחילה שאין לו קשר לרצח, ואחר כך שביצע את הפיגוע כדי לטהר את שמו בעזה.ב-1 בדצמבר 1989⁩ הוגש נגד השניים כתב אישום באשמת רצח, ומאסר עולם הושת על שני האחים הרוצחים.[4]

המניעים לרצח הוגדרו במשך שנים ארוכות כסכסוך כספי בין מוחמד חלבי לנשים שעסקו בזנות, ויש הטוענים שהכיר את כולן כזונות ונרקומניות כשהתגורר בתל אביב, ואף שסימם חלק מהנרצחים. מוחמד ואחיו מחמוד הכירו את האזור, בילדותם היו מגיעים עם אביהם שהיה סוחר מוכר בשוק הפשפשים החל מתחילת שנות השבעים, והיה מוכר בכינוי "הצולע", בשל צליעתו. מוחמד התגורר ברחוב יהודה הימית 4, והיה עובד בשמירה בנוסף להיותו סייען שב"כ, טרם מעשי הרצח שביצע יחד עם אחיו. בחקירתו אמר כי רצח את מרים עבאס, שהיה לו איתה סכסוך כספי, וכן היא סירבה לעבוד עבורו בזנות. מטרה נוספת של מעשי הרצח הייתה חיסול של כל מי שהיה עשוי להעיד על מעשי הרצח, כמו עלי חוסיין שנרצח בדירה בשכונת שפירא. מאיר כהן שהיה נרקומן ונרצח בדירה ביפו, וסברייה טורק שנרצחה באותה דירה, לאחר ששמעה את זעקותה של ידידתה אורלי חכים שנרצחה. מעשי הרצח בשני המוקדים הסתכמו בשבעה בני אדם. שלושה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא בתל אביב, וארבעה נוספים ברחוב יהודה הימית 4 ביפו. ארבעה יהודים ושלושה ערבים רצחו השניים שעוד הספיקו לחזור לעזה, טרם נעצרו בידי צה"ל. מאוחר יותר, לאחר מאבק משפטי ארוך של משפחת טורק, קיבל בית משפט באופן חלקי את הטענה שהרצח בוצע מתוך רצון של מוחמד חלבי להראות שלמרות שהיה בעבר סייען של השב"כ הוא יכול לרצוח גם עבור החמאס, והדגיש זאת בחקירתו שאת הנשים היהודיות רצח על רקע לאומני כדי להתקבל לארגון, כאשר אחיו שביצע איתו את מעשה הרצח כבר היה חבר בארגון הטרור, וזאת בכדי להוכיח שאינו עובד כבר עבור מנגנוני הביטחון של ישראל בעזה.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]