רתמה (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

רִתְמָה הוא אתר מקראי, מתחנות נדודי בני ישראל במדבר. שמו מופיע בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"חי"ט. בני ישראל הגיעו אל ריתמה מחצרות והמשיכו במסעם לרימון פרץ.

מיקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רתמה נמצאת במדבר פארן וזאת על פי ספר במדבר. בפרק ל"ג, פסוק י"ח, רשומה רתמה ברשימת תחנות מסעם של בני ישראל במדבר לאחר חצרות, שם לקתה מרים בצרעת, והעם נאלץ להמתין שבעה ימים עד שנרפאה. מרים נרפאה מצרעת.

מנשה הראל סבר שריתמה נמצאת כ-20 ק"מ צפונית-מזרחית לג'בל סין בישר, שבאגן ואדי סודר בסיני, שם יש מעין ששמו הערבי "עין רתימה".[א][1]

מקור שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח הרותם במדבר, אשר יש הטוענים כי שם האתר רתמה נגזר משמו.

יש הסוברים כי רתמה קרויה על שם צמח הרותם הגדל במדבר.[2] ממדבר פארן נשלחו המרגלים לתור את הארץ. רש"י קושר את שם המקום עם לשון רמייה, ' "וַיַּחֲנוּ, בְּרִתְמָה".[3] על שום לשון הרע של המרגלים (במדבר, י"ג). שנאמר : "מַה-יִּתֵּן לְךָ וּמַה-יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה. חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים" (ספר תהילים, פרק ק"כ, פסוקים ג'ד')'. כלומר, רתמה אינו שמו של האתר אלא כינוי שניתן למקום כדי לסמל את דברי המרגלים אשר הוציאו את דיבת הארץ.[4]

רבי מאיר קושר את המקום בזיהוי צמח הרותם לפי הפסוק בבראשית אשר תחתיו ישב ישמעאל כשהגר צופה בו מרחוק כאשר גורשה מבית אברהם[5], ומכאן שם המקום רתמה.[6]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קואורדינטות: 29.74056, 33.03028

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנשה הראל, קדמוניות נופי ארץ ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגאוגרפיה של הארץ, תל אביב, כנרת זמורה ביתן, 2005, עמ' 571.
  2. ^ זהר עמר, צמחי המקרא : בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי, ירושלים, ראובן מס, 2009, עמ' 148.
  3. ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק י"ח
  4. ^ אברהם גרוסמן, רש"י : רבי שלמה יצחקי, ירושלים, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, 2006, עמ' 164.
  5. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ט"ו
  6. ^ נגה הראובני, שיח ועץ במורשת ישראל, תל אביב, נאות קדומים בע"מ, 1984, עמ' 31.


קודמת:
חצרות
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
רימון פרץ