לדלג לתוכן

שבחי הסכלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבחי הסכִלות
Moriae Encomium
עמוד מהספר
עמוד מהספר
מידע כללי
מאת ארסמוס מרוטרדם
שפת המקור לטינית
סוגה סאטירה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1511 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה ספריית פועלים
תרגום חיים הלפרין
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
סדרה
ספר קודם Handbook of a Christian Knight עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001833849, 001833709
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבחי הסִכלותלטינית: Moriae Encomium) הוא ספר שנכתב על ידי ארסמוס מרוטרדם בשנת 1509 ויצא לאור ב־1511 והפך לאחד מהספרים המשפיעים ביותר בתרבות המערב. הוא נכתב כסאטירה מניפאית.

הספר כתוב כנאום ציני של אלת הסכלות (הטיפשות) היוונית "סטולטיציה" המסביר את עליונות הסכלות. האלה סוקרת באופן שיטתי את כל החברה ואת שלבי החיים החל מהלידה ועד לזקנה ולמוות. כמו כן, היא סוקרת את דרגות הכנסייה והאצולה ואת האמונות הקתוליות ומראה את השפעתה שם. למשל, "בלעדי לא היה קיים כל קשר בר קיימא- שום עם לא היה יכול לשאת זמן רב את מלכו, האדון את עבדו, לא שפחה את גבירתה"[1]. הספר מחולק לפרקים קצרים שאורכם כעמוד כל אחד בהם היא טוענת על חלקים שונים בחברה ועל השפעת הטיפשות בהן.

כתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב להנאתו האישית של ארסמוס ולידידו תומאס מור (אליו הספר גם מוקדש). הספר נכתב באנגליה בשנת 1509 בלילה אחד. הספר, משתמש באלת הסכלות כדרך להעביר ביקורת על החברה והכנסייה למרות האינקוויזיציה הקתולית שכן אי-אפשר להתייחס ברצינות למה שנאמר על ידי אלת הסכלות.

הספר היה בעל השפעה אדירה. הוא הופץ במהירות ברחבי אירופה והיה ל"רב-מכר". הוא פרץ את הדרך לרפורמציה הפרוטסטנטית בכך שהציג את הכנסייה הקתולית כמושחתת ומגוחכת[2]. כך למשל הוא כותב "כמה יתרונות היו נשללים מכס-האפיפיור, אילו נחה עליו, ולו לרגע קט החוכמה?... מה היה נשאר מכל העושר הזה, הכבוד, השלטון, הניצחונות, המשרות, התרת העבדות, המיסים, האינדולגנציות,..., התענוגות? במקומן היו באים נדודי שינה, תעניות, דמעות, דרשות, תפילות, לימוד, אנחות חרטה ואלף דאגות כבדות אחרות[3]".

תרגום עברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד:

  • שלמה ראָבין, תהלת הכסילים, או, צואת בעור בן חמור: הלצה בחמשה עשר פרקים, וינה: געארג בראג, תר"מ.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ארסמוס מרוטרדם, תרגום: חיים הלפרין, שבחי הסיכלות, ספריית פועלים, 1966, עמ' 38
  2. ^ סטפן צוויג, ארסמוס מרוטרדם, עמוד 93, הוצאת כרמל, 2004
  3. ^ ארסמוס מרוטרדם, תרגום: חיים בלפרין, שבחי הסיכלות, ספריית פועלים, 1966, עמ' 144