שון גרייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שון מייקל גרייט
Shawn Michael Grate
לידה 8 באוגוסט 1976 (בן 47)
מריון (אנ'), אוהיו, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
השכלה בית הספר התיכוני ריבר ואלי
בת זוג אמבר ניקול באומן (20112012)
צאצאים קיילי
דילן
ויולט
מספר צאצאים 3

שון מייקל גרייטאנגלית: Shawn Michael Grate, נולד ב-8 באוגוסט 1976) הוא רוצח סדרתי ואנס אמריקאי אשר רצח חמש נשים בין השנים 20062016 בצפון מדינת אוהיו, ארצות הברית. הוא נעצר לאחר שאחת מקורבנותיו הצליחה להימלט מידיו בזמן שנרדם בבית נטוש, ובמהלך חקירתו העוקבת הודה במספר מקרי רצח שבאותה העת נחשבו לבלתי מפוענחים, בגינם הורשע ונידון למוות. כיום ממתין לביצוע גזר דינו באגף המוצאים להורג של מתקן הענישה צ'ילקוטה (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שון מייקל גרייט נולד ב-8 באוגוסט 1976 במריון (אנ'), אוהיו, ארצות הברית, בנם השני של טרי גרייט ותרזה מקפרלנד. בתור ילד אהב לשחק כדורגל ובייסבול, אך כאשר הגיע לגיל ארבע עשרה התגלה גידול סרטני באחת מידיו לאחר ששבר אותה, ורופאיו נאלצו להסיר חלק מעצמות ירכיו על מנת להחליף את רקמת העצם שנכרתה מזרועו, כך שנסתם הגולל על עתידו כספורטאי.

אף על פי שחווה בעיות שונות בגן הילדים ובבית הספר, ואף נאלץ להישאר כיתה פעמיים בשל פיגור בחומר הלימודי, זכה גרייט להצלחה רבה מבחינה חברתית, בייחוד בקרב בנות המין הנשי, כאשר מספר עדויות אף מסרו שמרבית הבנות שהכיר חיבבו אותו בשל אופיו החברותי, חיוכו התמידי, ועיניו הכחולות.

מספר ימים לפני יום הולדתו השישי, ב-6 באוגוסט 1982, הוריו התגרשו ועברו לחיות בנפרד זה מזו. אמו הכירה בני זוג רבים אותם נהגה להביא לביתם למפגשים מזדמנים, עד שכעבור מספר שנים עברה לחיות עם אחד מהם באוהיו. גרייט חש סלידה מהעניין כולו, ולדברי אחותו החורגת החל לפתח פנטזיות רצחניות כנגד אמו, עמה ניהל מערכת יחסית שהייתה מבוססת לחלוטין על שליטה ודומיננטיות: ”הבית שלנו היה כמו שדה קרב, זה היה משהו בולט מאוד בין שניהם שהתקיים עוד מגיל צעיר”[1].

בראשית חייו הבוגרים ולאחר שסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון ריבר ואלי (אנ') ב-1995 החל גרייט להפגין דפוס רחב של אלימות כלפי נשים, כאשר בגיל שמונה עשרה נעצר לאחר שחנק את בת זוגו. כעבור מספר שנים, בעודו בן עשרים ושלוש, פרץ לביתה של בת זוגו בת השבע עשרה אשר הייתה בהיריון באותה העת, שם תקף וחנק אותה. לאחר מספר חודשים פרץ לביתה שוב והחזיק אותה ואת אחותה תחת איומי סכין. לאורך השנים נולדו לו שלושה ילדים משלוש נשים שונות, וב-2003 נעצר לאחר שאנס את אחת מהן, על אף שהורשע רק בסעיף תקיפה. ב-2010 נעצר שוב לאחר שתקף בחומרה אישה עמה ניהל מערכת יחסים ארוכה[2].

מעת לעת ריצה גרייט תקופות מאסר קצרות בעקבות תלונות שהוגשו נגדו בידי בנות זוגו, ובמקרה בודד נידון לארבע שנות מאסר לאחר שנתפס פורץ לבית מגורים יחד עם אדם נוסף ב-23 באוקטובר 1996, מתוכן ריצה תשעה חודשים בלבד, כך שהשתחרר באוקטובר 1997[3].

גרייט נישא לאמבר ניקול באומן ב-2011, זמן קצר לאחר שהכירו במסגרת השתתפותם בפעילויות הכנסייה, ובחודשים הבאים נולדה להם בת. על אף כן, נישואיהם לא החזיקו מעמד זמן רב, וכעבור שנה בלבד הגישה באומן בקשת גירושים מגרייט בנוסף לצו הרחקה, לאחר שהלה החל להפגין כלפיה אלימות מילולית ופיזית, ואף איים עליה כי, ”אם אני לא יכול לראות את הבת שלי, אף אחד לא יראה אותה”[2].

רציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנה "ויקי" ניקול לאורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורבן הידוע הראשון של גרייט הייתה דנה "ויקי" ניקול לאורי בת העשרים ושלוש, אשר נהגה למכור מגזינים מדלת לדלת בשכונת מגוריו ב-2006. אמו נהגה לקנות את עיתוניה בקביעות, אך לאחר שנעלמה למשך זמן מה יצא גרייט לחפש אחריה. כאשר עלה לבסוף על עקבותיה פיתה אותה לבוא עמו לרכבו, שם דקר אותה בצווארה עד שמתה, ונפטר מגופתה, אשר אותרה רק כעבור שנתיים. גרייט הודה ברציחתה לאחר שנעצר ב-2016, אך זהותה התבררה באופן סופי רק בינואר 2018 במסגרת פרויקט דנ"א דואו (אנ'). בזמן מותה התגוררה במינדן (אנ'), לואיזיאנה, והשאירה אחריה שתי בנות שהיו בגילאי אחת וחמש באותה העת.

רבקה לין לייסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתה של רבקה לין לייסי בת השלושים ואחת נמצאה באזור מיוער במחוז אשלנד ב-2015. סיבת מותה נקבעה תחילה בתור מנת יתר של סמים, דבר שנראה הגיוני באותה העת מאחר שעבדה לפרנסתה כזונה והשתמשה בסמים באופן קבוע, אולם התברר כשגוי לאחר מעצרו של גרייט[4].

הלה הודה שהכיר את לייסי במשך זמן מה, וכי שניהם נהגו להיפגש מעת לעת כדי לבלות יחדיו. באחד הימים נתקל בה ברחוב והזמין אותה לבוא עמו חזרה לביתו. כאשר הלך לשירותים, לדבריו, שמע אותה מחטטת בכיסי מכנסיו ומנסה לגנוב את כספו. לאחר שהבחין בחסרונם של כארבעה דולרים התעמת עמה, והשניים החלו לריב. כאשר ניסתה לעזוב חנק אותה לסירוגין עד שהתעלפה והתמוטטה ארצה, ולאחר ששבה להכרתה הצמיד אותה לרצפה בעזרת לחיצת ברכו כנגד פניה, תוך כדי שהמשיך לחנוק אותה עד שמתה. החלטתו לשים סוף לחייה התגבשה במחשבתו, לטענתו, לאחר שאזלו כוחותיו ועייף מלריב איתה.

בהמשך הכניס את גופתה לתיק גולף גדול אותו השליך למרתף, שם נותר במשך היומיים הבאים. לאחר מכן השאיל את רכבו של אחד מחבריו ולקח את הגופה לאזור מיוער, בו היא נמצאה לבסוף. אף על פי שהן הדנ"א של גרייט הן של לייסי נמצא על תיק הגולף, ודוח הנתיחה שלאחר המוות קבע את סיבת מותה כחנק, הצהירו חלק מבני משפחתה כי אינם מאמינים שגרייט הוא הרוצח[5].

קנדיס קנינגהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדיס קנינגהאם בת העשרים ותשע הייתה בת זוגו של גרייט, והשניים התגוררו יחדיו במשך מספר חודשים. לדברי חבריהם, נהג גרייט להכות אותה לעיתים תכופות, ”צפיתי בו חונק ומטיח אותה כנגד הקיר שבחדרם, לפחות חמש או שש פעמים לקראת הסוף”[6]. היא ככל הנראה נרצחה מעט לפני או אחרי ה-6 ביוני 2016, היות שבאותה העת נעלמה על אף שמשפחתה לא דיווחה על היעדרותה לגורמי החוק[7], וזוהתה באופן רשמי ב-1 בנובמבר אותה שנה[8]. גרייט הודה כי חנק אותה למוות במהלך היום הראשון למעצרו, והוביל את חוקריו לאזור המיוער בו השליך את גופתה. בנוגע לעניין זה נשמע אומר, ”היה זה נדמה כאילו היא הייתה הרבה יותר כבדה לאחר שמתה”[9].

אליזבת גריפית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת גריפית' בת העשרים ותשע הייתה מטופלת במרכז קהילתי לבריאות הנפש "אפלסיד" שבמחוז אשלנד (אנ'), דרכו ככל הנראה הכירה לראשונה את גרייט. היא סבלה מסכיזופרניה פרנואידית שגרמה לה לראות דברים שאינם קיימים ולשמוע קולות בראשה, ובמקרה אחד אף שפכה נפט על ראשה והציתה את עצמה באש, מסיבות שהיו גלויות רק לה[10].

היעדרותה הובחנה בראשית חודש ספטמבר 2016 לאחר שפספסה מספר טיפולים אליהם הייתה אמורה להגיע. גופתה נמצאה במרתף הבית הנטוש בו התגורר ונעצר גרייט במצב של ריקבון מתקדם, כך שחוקרי מקרי המוות נאלצו לזהות אותה באמצעות השוואת שיניה לתצלומי רנטגן דנטליים. בנוסף, ידיה ורגליה נקשרו באמצעות מספר פריטי לבוש כך שנמתחו אל מאחורי גבה[11].

הן הודאתו של גרייט והן דוח הנתיחה שלאחר המוות הציעו כי גריפית' נחנקה למוות, ולדברי עדותו של דוקטור טוד בר, בוחן מקרי המוות המשטרתי של מחוז קויאהוגה, חנק אותה הלה במשך שלוש עד חמש דקות לפני שמתה[11].

סטייסי סטנלי "היקס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטייסי סטנלי "היקס" בת הארבעים ושלוש נראתה לאחרונה בחיים בתחנת דלק זמן מה לפני שנתקלה בגרייט, אשר הציע לעזור לה לתקן תקר באחד מצמיגי רכבה. השניים המשיכו לכיוון הבית הנטוש בו התגורר באותה העת, שם אנס אותה[12] תוך כדי שצילם את הנעשה[13], וחנק אותה למוות[14]. לאחר מכן שדד ממנה כארבעים ושלושה דולרים ונראה נוהג ברכבה, בטרם השליך את גופתה במרתף הבית, שם נמצאה יחד עם זו של אליזבת גריפית', במהלך יום מעצרו[15].

מעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורבן האחרון שייתכן כי גרייט תכנן לרצוח הייתה אישה בת שלושים ושמונה שזהותה מעולם לא נחשפה וידועה רק תחת השם הבדוי ג'יין דואו או פלונית. היא וגרייט הכירו זה את זו מספר שבועות קודם לכן דרך סניף צבא הישע של מחוז אשלנד, ונהגו לאכול את ארוחת הצהריים שלהם יחדיו, לצאת לטיולים ארוכים, לשחק טניס, ולשוחח אודות הדת. דואו תיארה את מערכת היחסים ביניהם כחברותית לחלוטין, עד כדי כך שאפילו לא החליפו מספרי טלפון, אולם גרייט טען כי מה שהתקיים ביניהם היה מעבר לכך, ואף הביע את כעסו בשל התשוקות שלדבריו בערו בה כלפיו, אליהן ניסתה להתנגד בשל אדיקותה והצורך הדתי בהימנעות מקיום יחסי מין לפני הנישואים.

בחלוף הזמן הצליח גרייט לשכנע את דואו להתלוות עמו לבית הנטוש בו התגורר באמתלה כי רצה להביא לה מספר פריטי לבוש שהיו ברשותו. בזמן שישבו בחדרו קראה דואו בתנ"ך, כאשר התנהגותו החברותית של גרייט השתנתה לפתע והוא תלש את הספר מידיה תוך כדי שאמר לה ”את לא הולכת לשום מקום”. תחילה ניסתה להתנגד לו, אך הוא החל להכות ולחנוק אותה. בהמשך קשר את ידיה ורגליה במספר תנוחות שונות, ביניהן אחת אשר הייתה עשויה להוביל לחניקתה למוות אם הייתה מנסה להשתחרר.

דואו נותרה כלואה בבית הנטוש במשך שלושה ימים, בהם הכה אותה גרייט לסירוגין ואף אנס אותה מספר פעמים. היא ספגה חבלות בראשה ובגופה, ובנוסף סבלה מדימום וגינלי. מאוחר יותר טענה כי גרייט אנס אותה ”בכל צורה אפשרית”, וחוקרי מקרי האונס אף הבחינו כי גילח צורה של לב בשיער הערווה שלה.

ביומה השלישי בשבי הצליחה דואו להתקשר למשטרה לאחר שגרייט נרדם. היא חולצה ללא פגע נוסף בידי הכוח שהגיב לשיחתה, וגרייט נעצר ונלקח לחקירה. שתי הגופות של אליזבת גריפית' וסטייסי סטנלי היקס, אותן החביא במרתף הבית, לא נמצאו באופן מידי מאחר שכוחות המשטרה לא יכלו לערוך חיפוש ללא צו עם הגיעם למקום. רק כעבור מספר שעות ולאחר שחשף גרייט את עובדת היותו רוצח סדרתי, סיפר לחוקריו אודות מקום הימצאותן של הגופות, אשר נמצאו במצב של ריקבון מתקדם, ואף שחזר את טכניקת החניקה בה השתמש על מנת לרצוח את קורבנותיו.

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר מושבעים גדול הגיש נגד גרייט שני אישומי רצח בגין המקרים של סטייסי סטנלי "היקס" ואליזבת גריפית', ובהמשך אישומים נוספים בגין תקיפה, חטיפה ואונס, כך שבסך הכל עמד הלה בפני עשרים ושלושה אישומים של עבירות מדרגה ראשונה, שנייה ושלישית, בנוסף לאישומים מופחתים בשל עבירות פריצה והעלמת ראיות.

הבית הנטוש ברחוב קוברט קורט 363 במחוז אשלנד, אוהיו, בו התגורר גרייט כאשר לא היה ברשותו מקום לינה מסודר. בתוכו רצח את אליזבת גריפית' וסטייסי סטנלי "היקס" בטרם החביא את גופתן במרתף. אישה נוספת שזהותה אינה מוכרת אך ידועה בתור פלונית או ג'יין דואו נאנסה בידיו במשך שלושה ימים בטרם הצליחה ליצור קשר עם המשטרה, שהגיעה למקום ועצרה אותו. מאז הבית נהרס.

בית המשפט מינה עבור גרייט עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית בשם רולף ויטני, אשר כפר באשמה בפני כל הסעיפים על פי הוראותיו של גרייט[16], שבאופן סותר כבר הודה בכל חמשת הרציחות הן במהלך חקירתו והן מול התקשורת[4]. בהמשך שינו את עמדתם להגנת אי-שפיות[17]. התובע הראשי מטעם הפרקליטות היה כריסטופר ר. טאנל, אשר מסר כי בהינתן ”האופי המושחת של המעשים וכן של הראיות המחרידות” הוא ידרוש עבור גרייט את עונש המוות.

תאריך תחילת המשפט נקבע ל-6 בנובמבר 2017, אך נדחה בהמשך ל-9 באפריל 2018, כאשר בחודשים הבאים התגבשו נגד גרייט סעיפי אישום נוספים בגין הרציחות של קנדיס קנינגהאם ורבקה לייסי במחוז ריצ'לנד (אנ')[18], ושל דנה ניקול לאורי במחוז מריון (אנ')[19]. בשני מכתבים שהגיעו באותה העת לידי הכתבת מייגן היקי מערוץ הטלוויזיה חדשות קליבלנד ערוץ חמש (אנ') כתב גרייט כי הסיבה העיקרית שדחפה אותו לרצוח את כל הנשים הללו התבהרה והפכה לגלויה עבורו רק במהלך שהותו בתא המעצר. לדבריו היו אלו שירותי הרווחה של המדינה, מאחר שהם הרסו את נפשן של הקורבנות: ”הן כבר היו מתות, הגופות שלהן המשיכו ללכת לאן שיכלו, אבל הנפשות שלהן כבר מתו! המדינה לקחה להן את הנפש ברגע שהן התחילו לקבל את השיקים החודשיים האלו”[20].

לאחר שמסר פרטים מעמיקים אודות הרציחות לשני גופי תקשורת מרכזיים במהלך שהותו במעצר, הן התביעה והן ההגנה הגישו בקשות משותפות כדי להטיל צו איסור פרסום על הנושא שימנע ממנו ליצור קשר עם כתבים ועיתונאים נוספים[21]. שימוע שנערך בעניינו ב-6 בינואר 2017 מצא אותו כשיר לעמוד למשפט[22], והערכה פסיכיאטרית שפורסמה ב-6 במרץ והתבססה על בדיקות שהתקיימו ב-17 בינואר קבעה כי היה שפוי בזמן ביצוע הפשעים[23]. בתגובה, משכה ההגנה את עתירתה לכפירה באשמה בגין אי-שפיות ב-7 באפריל[24].

במהלך אותה העת הגיעה עיריית אשלנד להסדר עם בעלי הבית הנטוש בו רצח גרייט את קורבנותיו, והשיגה צו פדרלי שאישר את הריסתו. במסגרת ההסכם הסכימה העירייה לשלם את כל חובות המיסים שהצטברו על הבית בתמורה לכך שהבעלות עליו תועבר לרשותה[25].

בשבועיים הראשונים למשפטו של גרייט במחוז אשלנד נבחר תחילה חבר המושבעים, כאשר הצהרות הפתיחה של צוותי התביעה וההגנה נשמעו ב-23 באפריל. גרייט לא הביע כל חרטה על פשעיו והודה באשמה בגין חמישה עשר מהאישומים שהוגשו נגדו ב-2 במאי, אף על פי שכולם היו משניים ולא כללו את אישומי הרצח המרכזיים שעמדו כנגדו[26]. כעבור חמישה ימים הורשע ברציחתן של אליזבת גריפית' וסטייסי סטנלי "היקס"[27]. הוא נידון למוות ב-1 ביוני ותאריך הוצאתו להורג נקבע ל-13 בספטמבר 2018[28], אולם נדחה למועד עתידי בשל ערעור שהוגש לבית המשפט העליון של אוהיו[29].

שני משפטים נוספים נערכו בעניינו של גרייט מאחר שהרציחות שעמדו במרכזן התרחשו במחוזות אחרים. ב-1 במרץ 2019 הודה גרייט באשמה בגין סעיפי הרצח של רבקה לין לייסי וקנדיס קנינגהאם במחוז ריצ'לנד, ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם בנוסף לעונש נוסף של שבעה עשר שנות מאסר עד מאסר עולם, אותם ירצה באופן רצוף[7]. ב-11 בספטמבר אותה שנה הודה באשמה בגין סעיף הרצח של דנה לאורי במחוז מריון, ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם יחד עם שש עשרה שנות מאסר נוספות[30].

ערעורו של גרייט לבית המשפט העליון של אוהיו נדחה ב-10 בדצמבר 2020[31], ותאריך הוצאתו להורג נקבע ל-19 במרץ 2025. באותה העת הוא עתיד לעבור למתקן הענישה של אוהיו הדרומית (אנ') שם אמור להתבצע גזר דינו. שיטת הוצאתו להורג טעם נקבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוהיו נגד גרייט, עדותה של ברברה צ'רטר, עמוד 57, סעיף 226.
  2. ^ 1 2 פרטים מצמררים אודות הרוצח הסדרתי שון גרייט, גראנג', בריאן מאיירס, פורסם במקור ב-10 באוקטובר 2022, אורכב מהמקור ב-10 ביוני 2023. (באנגלית)
  3. ^ אשתו לשעבר של גרייט מפרסמת הצהרה, ריצ'לנד סורס, דילון קאר, פורסם במקור ב-15 בספטמבר 2016, אורכב מהמקור ב-10 ביוני 2023. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 שאלות ותשובות מבית הסוהר: שון גרייט טוען שקורבנותיו לא רצו לחיות, חדשות ערוץ תשע עשרה, פורסם במקור ב-8 באוקטובר 2016, אורכב מהמקור ב-13 ביוני 2023. (באנגלית)
  5. ^ משפחת הקורבן של הרוצח הסדרתי גרייט אינה חושבת שהוא עשה זאת, מנספילד ניוז ג'ורנל, מארק קאודיל, פורסם במקור ב-8 במרץ 2019, אורכב מהמקור ב-13 ביוני 2023. (באנגלית)
  6. ^ בעל הבית לשעבר טוען כי גופת האישה הלא מזוהה עשויה להיות שייכת לדיירת לשעבר, מנספילד ניוז ג'ורנל, לו ויטמייר, פורסם במקום ב-16 בספטמבר 2016, אורכב מהמקור ב-14 ביוני 2023. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 הרוצח הסדרתי גרייט מודה באשמה בגין רציחת שתי נשים במחוז ריצ'לנד, מנספילד ניוז ג'ורנל, מארק קאודיל, פורסם במקור ב-1 במרץ 2019, אורכב מהמקור ב-14 ביוני 2023. (באנגלית)
  8. ^ קנדיס קנינגהאם מזוהה בתור הקורבן השלישי בתיק הרצח של גרייט, ריצ'לנד סורס, דילון קאר, פורסם במקור ב-1 בנובמבר 2016, אורכב מהמקור ב-14 ביוני 2023. (באנגלית)
  9. ^ "בום, הרדמתי אותה": הרוצח הסדרתי מאוהיו מתאר כיצד רצח אישה חסרת ישע, אוקסיג'ן, ג'ו ג'מיאנוביץ', פורסם במקור ב-6 באוגוסט 2022, אורכב מהמקור ב-8 באוגוסט 2022. (באנגלית)
  10. ^ משפטו של גרייט: בנה של הקורבן מתאר את הרגעים האחרונים בהם שוחח עם אמו, מנספילד ניוז ג'ורנל, מארק קאודיל, פורסם במקור ב-24 באפריל 2018, אורכב מהמקור ב-14 ביוני 2023. (באנגלית)
  11. ^ 1 2 עדויות במשפט הרצח של שון גרייט חושפות פרטים מבעיתים, חדשות קליבלנד ערוץ חמש, בוב ג'ונס, דרו סקופילד, פורסם במקור ב-1 במאי 2018, אורכב מהמקור ב-14 ביוני 2023. (באנגלית)
  12. ^ בלוג בשידור חי: שון גרייט מואשם ברצח בנסיבות מחמירות ועשוי לעמוד בפני עונש המוות, חדשות קליבלנד ערוץ תשע עשרה, בריטני ביווינס, פורסם במקור ב-24 באפריל 2018, אורכב מהמקור ב-15 ביוני 2023. (באנגלית)
  13. ^ "אמרת לי שאוכל לעזוב": חבר המושבעים במשפטו של גרייט צופה בסרטוני הוידאו של הנרצחת סטייסי סטנלי, מנספילד ניוז ג'ורנל, מארק קאודיל, פורסם במקור ב-2 במאי 2018, אורכב מהמקור ב-15 ביוני 2023. (באנגלית)
  14. ^ משפחת הקורבן של גרייט: "עונש המוות הוא דרך קלה החוצה", חדשות קליבלנד ערוץ חמש, בוב ג'ונס, פורסם במקור ב-8 במאי 2018, אורכב מהמקור ב-15 ביוני 2023. (באנגלית)
  15. ^ התביעה מתרכזת בהיעלמותה של סטייסי ה יקס ביום השלישי למשפט הרצח של שון גרייט, חדשות קליבלנד ערוץ חמש, בוב ג'ונס, דרו סקופילד, פורסם במקור ב-25 באפריל 2018, אורכב מהמקור ב-15 ביוני 2023. (באנגלית)
  16. ^ גרייט כופר באשמה בפני שני סעיפי רצח וסעיף אחד של חטיפה, טיימס גאזט, דילן סאמס, פורסם במקור ב-19 בספטמבר 2016, אורכב מהמקור ב-20 בספטמבר 2016. (באנגלית)
  17. ^ החשוד ברצח סדרתי מאשלנד טוען לאי שפיות, ערוץ פוקס שמונה (אנ'), פורסם במקור ב-28 בדצמבר 2016, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  18. ^ החשוד ברצח שון גרייט כופר באשמת סעיפי האישום במחוז ריצ'לנד, מנספילד ניוז ג'ורנל, אמילי מילס, פורסם במקור ב-13 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  19. ^ הרוצח הסדרתי שון גרייט מואשם ברצח של אישה במחוז מריון ב-2006, מנספילד ניוז ג'ורנל, שרה ולפנהיין, פורסם במקור ב-6 ביוני 2019, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  20. ^ שון גרייט החשוד ברצח סדרתי חושף "מדוע" רצח את קורבנותיו במכתבים ששלח לערוץ חמש, חדשות קליבלנד ערוץ חמש, מייגן היקי, פורסם במקור ב-5 באוקטובר 2016, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  21. ^ הודאתו המעוותת של שון גרייט אשר טוען כי רצח חמש נשים, הוושינגטון פוסט, פרד ברבאש, פורסם במקור ב-14 באוקטובר 2016, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  22. ^ גרייט נמצא כשיר לעמוד למשפט, טיימס גאזט, פורסם במקור ב-6 בינואר 2017, אורכב מהמקור ב-13 בינואר 2017. (באנגלית)
  23. ^ הערכה: שון גרייט לא סבל מאי-שפיות בזמן הרציחות, חדשות קליבלנד ערוץ שלוש (אנ'), פורסם במקור ב-6 במרץ 2017, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  24. ^ עורכי הדין של שון גרייט מושכים חזרה את עתירתם לטענת אי-שפיות, ריצ'לנד סורס, טים באסבי, פורסם במקור ב-7 באפריל 2017, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  25. ^ הבעלות על הבית תועבר לידי העיר, טיימס גאזט, דילן סאמס, פורסם במקור ב-12 בספטמבר 2017, אורכב מהמקור ב-18 בינואר 2019. (באנגלית)
  26. ^ החשוד ברצח סדרתי גרייט מודה באשמה בגין חמישה עשר אישומים שאינם קשורים ישירות לרציחות, טיימס גאזט, דילן סאמס, פורסם במקור ב-2 במאי 2018, אורכב מהמקור ב-14 בספטמבר 2018. (באנגלית)
  27. ^ חבר המושבעים מצא את גרייט אשם ברצח ותקיפה מינית באוהיו, חברת השידור הלאומית, קיארה אלפונסקה, פורסם במקור ב-7 במאי 2018, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  28. ^ הקהל בבית המשפט מחא כפיים עם הישמע גזר דין המוות שהוטל על שון גרייט, מנספילד ניוז ג'ורנל, מארק קאודיל, פורסם במקור ב-1 ביוני 2018, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  29. ^ תיק הרצח הסדרתי של שון גרייט שב לדוכן בית המשפט ב-25 בספטמבר, ריצ'לנד סורס, קורטני מקנול, פורסם במקור ב-24 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  30. ^ הנידון למוות גרייט מקבל עונש מאסר עבור הרצח הראשון שביצע במחוז מריון, מנספילד ניוז ג'ורנל, שרה ולפנהיין, פורסם במקור ב-11 בספטמבר 2019, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)
  31. ^ בית המשפט העליון של אוהיו אישר את גזר דין המוות של הרוצח הסדרתי שון גרייט: לא התקיימה אף "טעות ניתנת להפיכה", חוק ופשע, מאט נהאם, פוררסם במקור ב-10 בדצמבר 2020, אורכב מהמקור ב-16 ביוני 2023. (באנגלית)