שחמט במכביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקשר של היהודים למשחק השחמט התחיל כבר בימי קדם ובולטות היהודים בתחום הביאה לכך שהמשחק כונה, כבר ב-1905 בשם "המשחק היהודי הלאומי", על ידי כתב העת "ניו ארה אילוסטרייטד"[1], לכן גם במכביות, תחרויות הספורט הכלל יהודיות, רק טבעי היה שישולבו תחרויות שחמט.

במכביה השנייה, ב-1935, נערכו לראשונה תחרויות שחמט במסגרת המכביה. בתחרות השחמט זכה האמן היהודי פולני משה בלאס, מי שהיה בעברו אלוף ורשה וחבר במשלחת האולימפית הפולנית. בלאס צבר 7 וחצי נקודות מתוך 9 אפשריות והקדים את יוסף פורת ואת דוד אנוך, שצברו שבע נקודות כל אחד. הזכייה הקנתה לבלאס תואר לא רשמי של אלוף ארץ ישראל. אחרי המכביה השנייה חלו שינויים גדולים בעם היהודי בגלל השואה והקמת מדינת ישראל ועם חידוש המכביות במכביה השלישית השחמט לא נכלל בין התחרויות. חידוש תחרויות השחמט במכביות התחיל ב-1977, במכביה העשירית[2] ביוזמתו של אלמוג בורשטיין. במכביה זו התחרו שחמטאים יהודים מ-15 מדינות שונות.

המכביה ה-10[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה העשירית נערכו באולם "בני ברית" בתל אביב ולקחו חלק בהן 64 שחקנים. נערכה תחרות בין עשר נבחרות של מדינות מוצא, כשישראל מציגה שתי נבחרות, הנבחרת השנייה מורכבת משחקני נוער. הנבחרת הישראלית הראשית זכתה בתחרות עם 31 נקודות מתוך 36 אפשריות. למקום השני הגיעה נבחרת יהודי בריטניה עם 29,5 נקודות ולמקום השלישי-רביעי משותף הגיעו נבחרת הנוער של ישראל ונבחרת יהודי הולנד. השתתפו גם נבחרות יהודי ונצואלה, ארגנטינה, בלגיה, דרום אפריקה, איטליה וצ'ילה. נערכה גם תחרות נוער בה זכו במשותף מייקל רוד מארצות הברית ומרדכי שרנצל מישראל[3].

המכביה ה-11[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-11 נערכו בבית מלון "אוויה" ביהוד במתכונת דומה לתחרויות השחמט במכביה הקודמת. בתחרות הקבוצתית לקחו חלק רק ארבע מדינות, ישראל, ונצואלה, ארגנטינה ודרום אפריקה ששיחקו סיבוב כפול - ישראל ניצחה עם 19,5 נקודות. באליפות הבזק זכה ישראל גלפר ובתחרות הנוער זכה עופר ברוק.

המכביה ה-12[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-12 נערכו בבית מלון "סיני" בתל אביב. בתחרויות לקחו חלק 36 שחמטאים, שהתחרו ביניהם ב-9 סיבובים לפי השיטה השווייצרית. מנצח התחרות היה משה כנען, שגבר בשובר שוויון על רונן לב - שניהם השיגו 7,5 נקודות כל אחד מתוך 9 אפשריות.

המכביה ה-13[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-13 נערכו פעם נוספת בבית מלון "סיני" בתל אביב. בתחרויות לקחו חלק 60 שחמטאים, שהתחרו ביניהם ב-9 סיבובים לפי השיטה השווייצרית. מנצח התחרות היה אילן מנור שהשיג 7,5 נקודות מתוך 9 אפשריות. פטר סקלי מהונגריה זכה בתחרות הבזק.

המכביה ה-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות השחמט במכביה ה-14 הייתה הפעם תחרות סגורה בדרגה 7 של פיד"ה והמנצח בה היה מיכאל אורטובסקי בן ה-17.

המכביה ה-15[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכביה ה-15 נערכו 4 תחרויות שחמט, בירושלים ובזכרון יעקב, בהשתתפות 136 שחמטאים מ-17 מדינות. התחרות החזקה ביותר, בקטגוריה 11 של פיד"ה, ניצח אלוף רוסיה, אלכסנדר חליפמן, שגבר בשובר שוויון על הישראלי אלכס כספי ועל הלטבי דניאל פרידמן. בתחרות לאמנים צעירים זכה עופר ברוק, שהקדים בשובר שוויון את נתנאל ריבשטיין. בתחרות הפתוחה ניצחו הסלובקי טאפר והרומני גרונברג ובתחרות הנוער זכו הארגנטינאי פלגאר ויבגני פוסטני.

במהלך המכביה ה-15 התרחש אסון המכביה ובין הנפגעים היו גם שני שחמטאים אוסטרלים שנפצעו.

המכביה ה-16[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-16 נערכו בנתניה וכללו תחרות סגורה IM, תחרות סגורה GM[4], תחרות פתוחה ותחרות נוער. בתחרות ה-GM זכו במשותף יבגני אלכסיי מרוסיה וקונסטנטין לרנר מישראל, שניהם עם 6 וחצי נקודות מתוך 9 אפשריות. למקום הראשון בתחרות IM הגיע הישראלי רומן בר. בתחרויות לקחו חלק 72 שחקנים.

המכביה ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-17 נערכו בירושלים וכללו תחרות של שישה אמנים בכירים שהסתיים בניצחון משותף של איליה סמירין ויבגני נאייר, תחרות GM בה ניצח הישראלי יעקב זילברמן עם 8 נקודות מתוך 9 אפשריות, תחרות IM בה ניצח הישראלי אלכס כספי ותחרות פתוחה בה ניצח הלטבי איליה רוצקו.

המכביה ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות השחמט במכביה ה-18 נערכו בנתניה וכללו תחרות על עם 13 רבי אמנים בקצב מהיר ובקצב בזק. בתחרות בקצב מהיר ניצח יבגני נאייר מרוסיה עם 9 וחצי נקודות מתוך 12 אפשריות. בתחרות GM הגיעו למקום הראשון הברזילאי אנדרה דיאמנט יחד עם הישראלי תמיר נבאתי, כל אחד מהם עם 6 נקודות מתוך 9 אפשריות. תחרות ה-IM נערכה בשני בתים, בבית הראשון זכה הישראלי בוריס קנצלר ובבית השני ניצחו במשותף 4 מתחרים.

בתקופת התחרויות ערכה יהודית פולגאר (פעם ראשונה במכביה) משחק סימולטני בבסיס של חיל האוויר ובוריס גלפנד משחק סימולטני בירושלים.

לאחר סיום משחקי המכביה נערכו תחרות בזק ענק ואירועי שחמט מתחת למים.

המכביה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית תחרויות השחמט במכביה ה-19 נערכו בירושלים ורק תחרות הנוער נערכה בנתניה. מספר השחמטאים, שלקחו חלק בתחרויות היה הגדול אי פעם ורק בתחרות הפתוחה השתתפו יותר ממאה שחמטאים.

בתחרות GM1 זכה רב האמן הרוסי סמיון דבויריס עם 6 נקודות מתוך 9 אפשריות. בתחרות GM2 זכה הישראלי בוריס אברוך עם תוצאה זהה. בתחרות IM1 זכו במשותף מרסל אפרוימסקי, אופיר אהרון והאמן הבינלאומי גבריאל פלום עם 6,5 נקודות לכל אחד מתוך 9 אפשריות. שני הראשונים קיבלו על הישג זה ציון ראשון לאמן בינלאומי. בתחרות IM2 זכה אלכס כספי עם 6 נקודות מתוך 9 אפשריות, בהקדימו את עומר רשף, שצבר 5.5 נקודות. בתחרות הפתוחה ניצח הישראלי בן ה-12, אריאל ארנברג, ולמקום השני, עם מספר נקודות זהה, הגיע הברזילאי דייב ד'ישראל[5].

שחמט במכביות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם במכביות אזוריות דוגמת המכביה הפאן-אמריקאית היווה השחמט ענף תחרותי מקובל[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביולטין השחמט האמריקאי, מרץ 1905, עמוד 163
  2. ^ צניחה חופשית בפתיחת המכביה ה-10 ברמת גן, דבר, 17 בספטמבר 1976
  3. ^ ישראל ניצחה במכביה ה-10, דבר, 22 ביולי 1977
  4. ^ תחרות (GM (Grand Master היא תחרות בה המשתתפים המצטיינים עשויים לזכות בציון לתואר רב אמן בשחמט. בדומה לכך בתחרות IM המשתתפים המצטיינים עשויים לזכות בציון לתואר אמן בינלאומי בשחמט
  5. ^ רם סופר: "סיכום תחרויות השחמט במכביה - עם סרטונים ותמונות!"
  6. ^ נפתחה המכביה של יבשת אמריקה, דבר, 25 באוגוסט 1966