אלמוג בורשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלמוג בורשטיין, 2010

אלמוג בורשטיין (נולד ב-13 בפברואר 1950 בחדרה) הוא שחמטאי ישראלי, אבי "שיטת בורשטיין" לניהול אולימפיאדת השחמט, כיהן בתפקידים בכירים באיגודי השחמט העולמי, האירופי והישראלי. בורשטיין הוא בוגר החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וקורסי ניהול בכירים במכללה למינהל, במרכז לשלטון מקומי בישראל ובמכון וינגייט. במשך מספר שנים עסק גם בפעילות ציבורית ופוליטית: יו"ר ההסתדרות בהוד השרון, מנכ"ל מפלגת שינוי, סגן ראש עיריית הוד השרון ועוד.

קריירה כמארגן ושופט בשחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1972 - 1976 שימש אלמוג בורשטיין כמזכיר האיגוד הישראלי לשחמט ומאז ארגן, ניהל ושפט בעשרות תחרויות שחמט לאומיות ובינלאומיות, בארץ ובחו"ל. גולת הכותרת באותן שנים הייתה כהונתו כסגן יו"ר הוועדה המארגנת של אולימפיאדת השחמט העולמית שנערכה בחיפה בשנת 1976, שהייתה אולימפיאדת השחמט הראשונה שנוהלה על פי "השיטה השווייצרית". ביוזמתו של בורשטיין שולב אז המחשב (של הטכניון בחיפה) בניהול המשחקים – לראשונה בתולדות השחמט. כמו כן ארגן וניהל את תחרויות השחמט של המכביה בשנים 1977, 1981 ו-1985. בשנת 1985 כיהן כשופט הראשי באליפות העולם לנוער עד גיל 16 שהתקיימה בפתח תקווה; ובשנת 1986 ארגן ושימש כשופט הראשי בתחרות השחמט הבינלאומית שנערכה בירושלים כמחאה על אי הזמנת ישראל לאולימפיאדת השחמט בדובאי. בין השנים 1984 - 1994 ניהל את מועדון השחמט ובית הספר לשחמט של אוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1989 - 1997 כתב וערך מדורי שחמט בעיתונים יומיים (תחילה ב"על המשמר" ואחר כך ב"מעריב").

עוד בשנת 1977 העניק לו איגוד השחמט העולמי (פיד"ה) את התואר "שופט שחמט בינלאומי", ומינה אותו כחבר בוועדה המשבצת את הנבחרות המתמודדות באולימפיאדות השחמט. עד היום כיהן אלמוג בוועדה זו באחת-עשרה אולימפיאדות (יותר מכל אדם אחר בעולם). בין השנים 1994 – 2008 התנהלו אולימפיאדות השחמט לפי "שיטת בורשטיין", שהיא גרסה מתקדמת של השיטה השווייצרית. שיטה זו לוקחת בחשבון, בעת שיבוץ הנבחרות למפגשים בכל סיבוב, את חוזקן של היריבות של כל נבחרת בסיבובים הקודמים. כמו כן שימש כסגן השופט הראשי בשתי אליפויות עולם שהתקיימו בישראל - אליפות העולם לאומות ("מונדיאל השחמט") בבאר שבע בשנת 2005 ואליפות העולם בשחמט בזק בראשון לציון בשנת 2006.

בין השנים 2010 - 2014 כיהן בורשטיין כנציג ישראל בפיד"ה, חבר הוועד המנהל של האיגוד העולמי, מזכיר הוועדה הטכנית של פיד"ה וגזבר האיגוד האירופי (ECU). החל משנת 2010 הוא משמש גם כיו"ר ועדת השחמט של CSIT (ההתאחדות הבינלאומית לספורט לעובדים ולחובבים). באותה שנה שימש גם כשופט הראשי בתחרויות העל, שהתקיימו בערים נאנג'ינג ושנחאי בסין, בהן השתתפו עשרה מטובי השחמטאים בעולם (לרבות אלוף העולם דאז, וישוואנתן אנאנד מהודו, והמדורג מס' 1 בעולם, מגנוס קרלסן מנורווגיה). בין התחרויות הרבות שבהן שימש כשופט הראשי ניתן למנות גם את אליפות אירופה לנבחרות ותיקים שהתקיימה בסלוניקי, יוון, בשנת 2011, התחרות על גביע אירופה למועדונים, שהתקיימה באילת בשנת 2012 והייתה תחרות השחמט החזקה ביותר שנערכה אי פעם בישראל, אליפות העולם לנבחרות ותיקים, שנערכה בוילנה, ליטא, בשנת 2014 ועוד. בשנים 2012 - 2013 כיהן כמנכ"ל האיגוד הישראלי לשחמט, ובנובמבר 2013 שימש כסגן השופט הראשי בדו-קרב לאליפות העולם בשחמט 2013, שנערך בצ'נאי, הודו, שבו גבר קרלסן על אנאנד וזכה בתואר אלוף העולם בשחמט.

בשנת 2014 העניק נשיא פיד"ה, קירסן איליומז'ינוב, לאלמוג בורשטיין "פרס של כבוד" על תרומתו לפיד"ה כשופט בינלאומי במשך קרוב לארבעים שנה. באותה שנה גם עמד בראש הצוות הניהולי של אליפות ישראל בשחמט שהתקיימה בבאר שבע והקים את האקדמיה לשחמט בכפר הירוק. בשנת 2015 כיהן כשופט הראשי באליפות אירופה ליחידים שהתקיימה בירושלים.

תחרויות בהן שפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים כשחקן שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם כשחקן שחמט פעיל הגיע בורשטיין להישגים לא מבוטלים. בשנות השבעים הוא שיחק כמה עונות בקבוצת "הפועל חדרה" בליגה הלאומית בשחמט (הליגה העליונה בענף זה), השתתף חמש פעמים בתחרויות חצי גמר אליפות ישראל, שבמסגרתן גבר בין השאר על אלופי ישראל לשעבר יוסף פורת ונתן בירנבוים, והגיע לדרגת "מועמד בכיר לאמן" בשחמט. במשחקים סימולטניים רבי משתתפים שנערכו בירושלים נגד רבי אמנים נודעים. הוא סיים בתיקו (בשנת 1996) עם אלוף העולם דאז גארי קספארוב וניצח (בשנת 2005) את השחמטאית הטובה בעולם יהודית פולגאר. בשנת 2007 זכה להישגו השחמטי הגדול ביותר – סגן אלוף העולם בשחמט לחובבים, באליפות שהתקיימה בפרדאל, רומניה.

פעילות פוליטית ותפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 הצטרף אלמוג בורשטיין למפלגת שינוי בראשותו של אמנון רובינשטיין והיה חבר בה יותר משלושים שנה. בין השנים 1998-1994 שימש כיו"ר הסתדרות העובדים בהוד השרון - נציג שינוי היחידי בתפקיד זה, בתקופה שבה היא הייתה חלק מתנועת "חיים חדשים בהסתדרות" של חיים רמון. במקביל הוא כיהן גם כחבר בית נבחרי ההסתדרות. הישגו העיקרי באותה תקופה היה המאבק העיקש שניהל למען כמה מאות עובדים זרים מרומניה ומתאילנד שמצאו את עצמם מחוסרי כל, לאחר שהחברה שהעסיקה אותם באתר בנייה בהוד השרון פשטה את הרגל. כתוצאה ממאבקו קבלו העובדים את רוב הכספים שהגיעו להם ונמצאו להם מקומות עבודה חלופיים. בשנת 1999 הזמין אותו אברהם פורז, שהיה אז חבר הכנסת היחידי של שינוי, לשמש כרכז מטה המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-15, לאחר מכן, כאשר שינוי הייתה כבר תחת הנהגתו של יוסף לפיד, מונה למנהל הארגוני ולבסוף - בשנת 2003 - קודם לתפקיד מנכ"ל המפלגה. בנובמבר 2003 נבחר בורשטיין לתפקיד סגן וממלא מקום ראש עיריית הוד השרון. הוא החזיק בתיק הכספים של העירייה ושימש כיו"ר של לא פחות משבע ועדות עירוניות. כהונתו זו הסתיימה אחרי כשנתיים על רקע מחלוקת קשה בינו לבין ראש העירייה בעניין תפקוד מנכ"ל העירייה (שהורשע לאחר מכן בפלילים) וחילוקי דעות עקרוניים בעניין סדרי העדיפויות בתקציב העירייה. עם זאת המשיך בורשטיין לכהן כחבר מועצת העירייה עד הבחירות בנובמבר 2008. בבחירות אלה הסכים להצבתו כמספר 2 ברשימת "לא לבד בעיר" למועצת עיריית הוד השרון בראשותה של יפעת קריב, שנבחרה למועצה. עם בחירתה של קריב לכנסת ה-19, בינואר 2013, ברשימת "יש עתיד" של יאיר לפיד, חזר בורשטיין לכהן כחבר מועצת עיריית הוד השרון. לקראת הבחירות באוקטובר 2013 הקים רשימה למועצה בשם "מאוחדים למען הוד השרון" עם משה ארז, גם הוא סגן ראש עיריית הוד השרון לשעבר, אולם זו לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

עיסוק בתחומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1977 - 1982 שימש בורשטיין כעוזר מנכ"ל חברת מחשבים, ובין השנים 1982 - 1984 הוא היה תקציבן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2006 - 2012, בהן צמצם בורשטיין את פעילותו הציבורית והפוליטית, הוא עסק לצד פעילותו השחמטית הענפה, בהוצאה לאור ובשיווק של ספרי לימוד במתמטיקה, שכתב בנו, דודו בורשטיין. הוא גם היה שותף בחברת בוקוואר בע"מ, שפיתחה את הספר האלקטרוני העברי הראשון לצורכי לימוד – קורא"ל (קורא אלקטרוני לימודי) – בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה. בשנים האחרונות הוא משמש גם כמאתר פרויקטים בחו"ל עבור משקיעים ישראלים. כיום גר בורשטיין ביפו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום גר בורשטיין ביפו.