שטפן ר. בורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה וקישורים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה וקישורים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שטפן ר. בורנשטיין
Stefan R. Bornstein
לידה 5 בנובמבר 1961 (בן 62)
אוברסדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אולם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Monika Ehrhart-Bornstein עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שטפן ר. בורנשטייןגרמנית: Stefan R. Bornstein; נולד ב-5 בנובמבר 1961, כ"ו בחשוון התשכ"ב, באוברסטדורף, גרמניה) הוא מנהל המרכז לרפואה פנימית, הקליניקה הרפואית והפוליקליניקה III בבית החולים האוניברסיטאי קרל-גוסטב-קארוס[1] של האוניברסיטה הטכנית של דרזדן. בנוסף, הוא מכהן כדיקן ליחסים בינלאומיים ולפיתוח הפקולטה הרפואית וחבר דירקטוריון של בית החולים האוניברסיטאי דרזדן והוא ראש קתדרה ורופא מומחה בכיר (Honorary Consultant) לסוכרת ואנדוקרינולוגיה בקינגס קולג' בלונדון.[2]

קודם לכן כיהן בורנשטיין כממלא מקום מנהל מחלקה ופרופסור לאנדוקרינולוגיה באוניברסיטת דיסלדורף, היה בעל מלגת הייזנברג (Heisenberg) של קרן המחקר הגרמנית DFG ולאחר מכן מנהל יחידה (Unit Chief) במכונים הלאומיים לבריאות בבתסדה, מרילנד, ארצות הברית.

פרופסור בורנשטיין מפורסם בעיקר בזכות עבודתו החלוצית בתחום מערכת הדחק (Stress System). כך היה הוא הראשון שחקר את יחסי הגומלין בין שני הורמוני המתח המרכזיים, אדרנלין וקורטיזול בבריאים וחולים וזאת בשיתוף פעולה מחקרי הדוק עם חתני פרס נובל כגון אנדרו וי. שלי[3] וריטה לוי-מונטלצ'יני.[4]

בשנים האחרונות היה בורנשטיין בין המפתחים של שיטות טיפול רפואי חדשות בסוכרת שנוסו כמודלים פרה-קליניים ועל פציינטים. בורנשטיין פרסם יותר מ-500 מאמרים בכתבי עת וספרים, שצוטטו יותר מ-12,000 פעמים[5], קיבל פרסים רבים ומשמש כפרופסור אורח באוניברסיטאות באירופה, אסיה וארצות הברית. הוא חבר בוועדה מקצועית של קרן המחקר הגרמנית DFG‏[6] וכן חבר באקדמיה הגרמנית למדעים, לאופולדינה[7].

ביוגרפיה ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור בורנשטיין נולד ב-1961 באוברסטדורף שבמחוז אלגוי (Allgäu), גרמניה, כבן למשפחה בת ארבעה ילדים. הוריו, סוחרי טקסטיל, עברו מברלין לבוואריה שם הקימו מפעל טקסטיל באימנשטדט (Stoffversand Bornstein - "משלוחי בד בורנשטיין"). בסוף המאה ה-19 היגרה משפחת בורנשטיין לארצות הברית אולם חזרה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה לגרמניה. לסבו של שטפן בורנשטיין הוענק עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה. למרות זאת, בזמן השלטון הנאצי סבלה משפחתו של בורנשטיין, הן מצד האב והן מצד האם, מרדיפות. בני משפחה רבים נספו בשואה. הסב, מקס בורנשטיין, הצליח אמנם לשרוד את מחנה הריכוז טרזיינשטט, אך נפטר זמן קצר לאחר תום המלחמה. קרובי משפחה אחרים היגרו לאנגליה ולארצות הברית. ריצ'רד לינדנר, דודו של שטפן ר. בורנשטיין, נהיה צייר מפורסם בארצות הברית ואחד מחלוצי תנועת האמריקן פופ ארט. דודנית אחת התחתנה לאחר מכן עם בן משפחת המלוכה הבלגית וקיבלה את התואר הנסיכה לאה מבלגיה (Léa von Belgien). בזכות הרקע הבינלאומי של המשפחה ונסיעות ההורים לרגל עסקי הטקסטיל לאזורים שונים בעולם, עשה בורנשטיין כבר בילדותו היכרות עם הרבה תרבויות ושפות.

בורנשטיין היה נשוי לד"ר מוניקה ארהרט-בורנשטיין, נוירוביולוגית ואנדוקרינולוגית (אנדוקרינולוגיה מולקולרית), שנפטרה באוקטובר 2016. סטפן נשוי בשנית ואב לשני בנים מנישואיו הראשונים, ובת מנישואיו השניים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטפן ר. בורנשטיין עבר את בחינות הבגרות כמצטיין כיתתו בגימנסיה גרטרוד-פון-לה-פורט באוברסטדורף ולמד רפואה באוניברסיטת אוּלם בשנים 1982-1988. לאחר מכן עשה את שנת ההתמחות בארצות הברית באוניברסיטת מיאמי אצל פרופסור מקסוול מקנזי. לצד הרישוי בעיסוק ברפואה בגרמניה (deutsche Staatsexamina) הוא בעל רישיון העיסוק ברפואה האמריקאי ECFMG וכן רישיון העיסוק ברפואה בבריטניה (UK-GMC). את תקופת ההתמחות ברפואה מקצועית עבר אצל פרופסור ארנסט-פרידריך פפייפר ופרופסור גידו אדלר בקליניקה הרפואית של אוניברסיטת אוּלם. במהלך ההתמחות ברפואה המקצועית שהה בורנשטיין תקופת מחקר קצרה במחלקה הביוכימית של המרכז הרפואי סאות' ווסט – אוניברסיטת טקסס, דאלאס, ארצות הברית, אצל פרופסור מיכאל ווטרמן. ב-1994 עבר את בחינת ההתמחות ברפואה פנימית, ב-1996 את בחינת ההתמחות לאנדוקרינולוג ולדיאבטולוג (מומחה לסוכרת). בשנים 1994-1997 היה פרופסור אסיסטנט (פרופסור משנה/מרצה בכיר) במחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטת לייפציג אצל פרופסור וורנר שרבאום. ב-1995 כתב את ההביליטציה בתיאום עם ה-IZKF (מרכז רב תחומי למחקר קליני) באוניברסיטת לייפציג. בשנים 1996-1997 ו-1996-1999 היה בעל מלגת הייזנברג של קרן המחקר הגרמנית DFG ולאחר מכן מנהל יחידה אצל פרופסור ג'ורג' פ. קרוסוס במכונים הלאומיים לבריאות (NIH), ארצות הברית.

קריירה מקצועית ומינויים באוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2001-2004 כיהן בורנשטיין כפרופסור ממלא מקום מנהל המחלקה לאנדוקרינולוגיה וחילוף חומרים באוניברסיטת דיסלדורף. בשנים 2000-2002 היה המתאם המדעי של כנס המכונים הלאומיים לבריאות (NIH–State-of-the-Science-Conference) בנושא גידולים סרטניים בבלוטות יותרת הכליה. בשנת 2002 קיבל הצעה למינוי כמנהל המחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטת אדלאייד שבאוסטרליה וכן הצעת מינוי לראש הקתדרה לרפואה ע"ש בו שמבככלר באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, ארצות הברית. בורנשטיין דחה את שתי ההצעות. ב-2004 מונה לפרופסור פרופסור מן המניין ולראש המחלקה לרפואה פנימית בדרזדן והתקבל שם כחבר בסגל בית הספר לתארים מתקדמים – מכון מקס פלנק (Max Planck Graduate School). הוא ממייסדי וחברי מועצת המנהלים של מרכז המצוינות לרפואה דגנרטיבית CRTD. לאחר מכן, ב-2008 מונה לפרופסור אורח באוניברסיטת מיאמי. בשנת 2009 הקים בורנשטיין יחד עם פרופסור יוליו ליציניו את המכון הגרמני-אוסטרלי ל-[8]‏ Translational Medicine ‏(GAITM). משנת 2011 הוא משמש כרופא מומחה בכיר (Consultant) בבית הספר לרפואה ע"ש ג'ון קורטין בקנברה, אוסטרליה, וחבר הוועד המנהל של קרן ג'ון קורטין למחקר רפואי (John Curtin Medical Research Foundation). משנת 2012 פרופסור אורח באוניברסיטת הונג קונג[9] בהונג קונג. כמו כן, מונה בשנת 2013 לפרופסור, ראש קתדרה ורופא מומחה בכיר (Honorary Consultant) בקינגס קולג' בלונדון.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור בורנשטיין מתמקד במחקר בלוטת יותרת הכליה כאיבר דחק (stress organ), חקר תאי הגזע וכן המשך פיתוח השתלת תאי איי לנגרהנס כשיטת טיפול רפואי במחלת הסוכרת. כך שוכן בדרזדן המרכז הרפואי הפעיל היחיד כיום בגרמניה, המציע את שיטת הטיפול הרפואי הזאת. החל מ-2011 הוא דובר של קבוצת החוקרים הקליניים 252 KFO של ה- DFG[10] וכן אחד המתאמים של מכון פאול-לנגרהנס דרזדן /מרכז רפואי לסוכרת. החל משנת 2012 הוא מכהן כמזכיר מדעי של תוכנית המחקר של ה- DFG – טרנסרגיוס 127[11] . נושאי מחקר עיקריים חשובים אצל פרופסור בורנשטיין הם: אנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית (למשל: מחקר בלוטת יותרת הכליה, מחקר מערכת הדחק, חקר תאי הגזע), סוכרת, חילוף חומרים והשתלת איברים (למשל: אסטרטגיות חדשות לטיפול משופר במחלת הסוכרת), רפואה ציבורית ורפואה מונעת (תוכניות למניעת הסוכרת). פטנט: MediROBO, מערכת מידע רפואית, משרד הפטנטים הגרמני M394 06 931:8

קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקליניקה הרפואית והפוליקליניקה III (MK III) בבית החולים האוניברסיטאי קרל-גוסטב-קארוס תחת הנהלתו של פרופסור ד"ר שטפן ר. בורנשטיין נמנית עם המרכזים הרפואיים המובילים באירופה בתחום הטיפול ומחקר מחלת הסוכרת (Diabetes mellitus) סוג 1 וסוג 2 ושל הסיבוכים הנלווים לה כגון סינדרום כף הרגל הסוכרתית, מחלות כלי דם ואי-ספיקת כליות. לדברי בורנשטיין – "על מנת לפעול כנגד העלייה הדרסטית במקרי מחלת הסוכרת אנו מציעים לנפגעי המחלה אסטרטגיות טיפול אישיות". הקליניקה, המטפלת בכ-500 חולים נפגעי סוכרת סוג 1, הנזקקים למשאבת אינסולין, מחזיקה באחת ממרפאות החוץ הגדולות ביותר עם תחנת משאבות אינסולין. גם בטיפול בסינדרום כף הרגל הסוכרתית נחשבת ה- MK III, בה נערכות כ- 3,000 בדיקות ייעוץ בשנה, לאחת המרפאות המובילות בגרמניה. בשנת 2009 הוקמה פה הקתדרה הראשונה להוראת מניעת מחלת הסוכרת. בסך הכל 30,000 חולים נעזרים כל שנה בשירותי מרפאת המומחים בדרזדן. הטיפול הרפואי ניתן על ידי יותר מ-200 עובדים ברפואה, סיעוד, טכניקה ומנהלה. לכך מתווספים יותר מ-50 עובדי מחקר. בשנת 2008 נפתחה בדרזדן התוכנית היחידה כיום בגרמניה להשתלת תאי איי לנגרהנס. השתלת התאים מהווה שיפור ברור ברמת החיים של חולי סוכרת סוג 1, הסובלים חרף טיפול תרופתי מתנודות חדות ברמת הסוכר. בטיפול ההשתלה נלקחים תאים מייצרי אינסולין מאיבר נתרם (לבלב), מעובדים בהליך מסובך ולבסוף מוזרקים לכבד החולה המטופל. לשם כך יש צורך רק בחתך קטן בבטן. התאים מתמקמים בכבד ולאחר פרק זמן קצר מתחילים לייצר אינסולין. המדענים בדרזדן חוקרים כעת יחד עם חתן פרס נובל לרפואה, אנדרו וי. שלי, כיצד ניתן להמשיך לשפר בעתיד את יכולת ואורך חיי התאים מייצרי האינסולין בעזרת חומרים פעילים חדשים. פרופסור בורנשטיין:"אנחנו הולכים בעקבות החזון, לקדם בדרזדן פיתוחים טכנולוגיים, שהם יחידים במינם בעולם". פיתוח כזה יכול להפוך בקרוב למציאות: כך נחקר כעת בדרזדן כור ביולוגי, שפותח על ידי חברה ישראלית, בצורת קפסולה קטנה וממולא בתאים מייצרי אינסולין. כור ביולוגי זה עשוי בעתיד למלא את תפקיד ייצור האינסולין בגופם של חולי סוכרת סוג 1. יתרון מכריע לטובת הכור הביולוגי בהשוואה להשתלת תאי איים עד כה עשוי להיות הבידוד המוענק לתאים בתוכו מתגובת המערכת החיסונית של גוף החולה. החולה המטופל לא יזדקק לתרופות המדכאות את תגובת המערכת החיסונית של הגוף, כיוון שהכור הביולוגי אמנם מאפשר אספקת חמצן מבוקרת לתאי האיים וכמו כן מפריש את האינסולין החוצה לגוף החולה, אך יחד עם זאת שומר על תאי האיים מפני מענה מערכת החיסון של גוף החולה, דהיינו – דחיית התאים[12].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990: פרס תמיכה לדור העתיד של המדע מטעם איגוד תעשיית המתכת של באדן ווירטמברג.
  • 1994: פרס מריוס טוסק מטעם האגודה הגרמנית לאנדוקרינולוגיה עבור העבודה: Human adrenal cells express TNF-mRNA: Evidence for a paracrine control of adrenal function.
  • 1995: „Einfach genial Preis“("פרס פשוט גאוני") מטעם רשות השידור – מרכז גרמניה (MDR) עבור הפרויקט: MediROBO-Projekt 2010.
  • 2010: פרס כבוד ע"ש לאופולד-קספר מטעם אגודת הרופאים היהודים בגרמניה עבור מומחיות מדעית ואתית מעולה.[13]

מבחר ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stefan R. Bornstein, Monika Ehrhart-Bornstein, Werner A. Scherbaum, Ernst F. Pfeiffer und Jens J. Holst. (1990). Effects of Splanchnic Nerve Stimulation on the Adrenal Cortex May Be Mediated by Chromaffin Cells in a Paracrine Manner. In: Endocrinology. doi:10.1210/endo-127-2-900.
  • S. R. Bornstein, J. A. Gonzalez-Hernandez, M. Ehrhart-Bornstein, G. Adler und W. A. Scherbaum. (1994). Intimate contact of chromaffin and cortical cells within the human adrenal gland forms the cellular basis for important intraadrenal interactions. In: The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. doi:10.1210/jcem.78.1.7507122.
  • Stefan R. Bornstein. (1997). Is Leptin a stress related peptide? In: Nature Medicine. doi:10.1038/nm0997-937.
  • Stefan R. Bornstein, Katja Uhlmann, Andrea Haidan, Monika Ehrhart-Bornstein und Werner A. Scherbaum. (1997). Evidence for a Novel Peripheral Action of Leptin as a Metabolic Signal to the Adrenal Gland: Leptin Inhibits Cortisol Release Directly. In: Diabetes. doi:10.2337/diab.46.7.1235
  • S. R. Bornstein, E. L. Webster, D. J. Torpy, S. J. Richman, N. Mitsiades, M. Igel, D. B. Lewis, K. C. Rice, H. G. Joost, M. Tsokos und G. P. Chrousos. (1998). Chronic Effects of a Nonpeptide Corticotropin-Releasing Hormone Type I Receptor Antagonist on Pituitary-Adrenal Function, Body Weight, and Metabolic Regulation. In: Endocrinology. doi:10.1210/endo.139.4.5938.
  • S. R. Bornstein, H. L. Preas, G. P. Chrousos, A. F. Suffredini. (1998). Circulating leptin levels during acute experimental endotoxemia and antiinflammatory therapy in humans. In: J Infect Dis.doi: 10.1086/515349
  • H. S. Willenberg, C. A. Stratakis, C. Marx, M. Ehrhart-Bornstein, G. P. Chrousos, S. R. Bornstein. (1998). Aberrant interleukin-1 receptors in a cortisol-secreting adrenal adenoma causing Cushing's syndrome.. In: N Engl J Med. doi: 10.1056/NEJM199807023390105
  • M. Ehrhart-Bornstein, J. P. Hinson, S. R. Bornstein, W. A. Scherbaum, G. P. Vinson. (1998). Intraadrenal interactions in the regulation of adrenocortical steroidogenesis. In: Endocr Rev.
  • S. R. Bornstein, T. Tajima, G. Eisenhofer, A. Haidan, G. Aguilera. (1999). Adrenomedullary function is severely impaired in 21-hydroxylase-deficient mice. In: FASEB J.
  • U. Hilbers, J. Peters, S. R. Bornstein, F. M. Correa, O. Jöhren, J. M. Saavedra, M. Ehrhart-Bornstein. (1999). Local renin-angiotensin system is involved in K+-induced aldosterone secretion from human adrenocortical NCI-H295 cells. In: Hypertension. doi: 10.1161/01.HYP.33.4.1025
  • S. R. Bornstein,C. A. Stratakis, G. F. Chrousos. (1999). Adrenocortical tumors: recent advances in basic concepts and clinical management. In: Ann Intern Med.doi:10.7326/0003-4819-130-9-199905040-00017
  • T. Tajima, T. Okada, Ma XM, W. Ramsey, S. R. Bornstein, G. Aguilera. (1999). Restoration of adrenal steroidogenesis by adenovirus-mediated transfer of human cytochromeP450 21-hydroxylase into the adrenal gland of21-hydroxylase-deficient mice. In: Gene Therapy..
  • S. R. Bornstein, M. Abu-Asab, A. Glasow, G. Päth, H. Hauner, M. Tsokos, G. P. Chrousos, W. A. Scherbaum. (2000). Immunohistochemical and ultrastructural localization of leptin and leptin receptor in human white adipose tissue and differentiating human adipose cells in primary culture. In: Diabetes. doi: 10.2337/diabetes.49.4.532
  • S. R. Bornstein, G. W. Wolkersdörfer, R. Tauchnitz, H. L. Preas, G. P. Chrousos, A. F. Suffredini. (2000). Plasma dehydroepiandrosterone levels during experimental endotoxemia and anti-inflammatory therapy in humans. In: Crit Care Med..
  • D. Franchimont, G. Bouma, J. Galon, G. W. Wolkersdörfer, A. Haidan, G. P. Chrousos, S. R. Bornstein. (2000). Adrenal cortical activation in murine colitis.. In: Gastroenterology. Doi: 10.1053/gast.2000.20235
  • D. P. Merke, G. P. Chrousos, G. Eisenhofer, M. Weise, M. F. Keil, A. D. Rogol, J. J. Van Wyk, S. R. Bornstein. (2000). Adrenomedullary dysplasia and hypofunction in patients with classic 21-hydroxylase deficiency. In: N Engl. J. Med. Doi: 10.1056/NEJM200011093431903
  • S. R. Bornstein, H. Tian, A. Haidan, A. Böttner, N. Hiroi, G. Eisenhofer, S. M. McCann, G. P. Chrousos, S. Roffler-Tarlov. (2000). Deletion of tyrosine hydroxylase gene reveals functional interdependence of adrenocortical and chromaffin cell system in vivo. In: Proceedings of the National Academy of Sciences.2000 Dec 19;97(26):14742-7.
  • M. L. Bland, C. A. Jamieson,S. F. Akana, S. R. Bornstein, G. Eisenhofer, M. F. Dallman, H. A. Ingraham. (2000). Haploinsufficiency of steroidogenic factor-1 in mice disrupts adrenal development leading to an impaired stress response. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.97.26.14488
  • J. Galon, D. Franchimont, N. Hiroi, G. Frey, A. Boettner, M. Ehrhart-Bornstein,J. J. O'Shea, G. P. Chrousos, S. R. Bornstein. (2002). Gene profiling reveals unknown enhancing and suppressive actions of glucocorticoids on immune cells. In: FASEB J. doi: 10.1096/fj.01-0245com
  • D. P. Merke, S. R. Bornstein, N. A. Avila, G. P. Chrousos. (2002). NIH conference. Future directions in the study and management of congenital adrenal hyperplasia due to 21-hydroxylase deficiency. In: Annals of Int Med. doi:10.7326/0003-4819-136-4-200202190-00012
  • S. Alesci, W. J. Ramsey, S. R. Bornstein, G. P. Chrousos, P. J. Hornsby, S. Benvenga, F. Trimarchi, M. Ehrhart-Bornstein. (2002). Adenoviral vectors can impair adrenocortical steroidogenesis: clinical implications for natural infections and gene therapy. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.062170099
  • S. R. Bornstein, M. Yoshida-Hiroi, S. Sotiriou, M. Levine, H. G. Hartwig, R. L. Nussbaum, G. Eisenhofer. (2003). Impaired adrenal catecholamine system function in mice with deficiency of the ascorbic acid transporter (SVCT2). In: FASEB J. doi: 10.1096/fj.02-1167fje
  • M. Ehrhart-Bornstein, V. Lamounier-Zepter, A. Schraven, J. Langenbach, H. S. Willenberg, A. Barthel, H. Hauner, S. M. McCann, W. A. Scherbaum, S. R. Bornstein. (2003). Human adipocytes secrete mineralocorticoid-releasing factors. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.2336140100
  • M. Schott, W. A. Scherbaum WA, S. R. Bornstein. (2004). Acquired and inherited lipodystrophies. In: N Engl. J. Med. DOI: 10.1056/NEJMra025261
  • U. Steidl, S. Bork, S. Schaub, O. Selbach, J. Seres, M. Aivado, T. Schroeder, U. P. Rohr, R. Fenk, S. Kliszewski, C. Maercker, P. Neubert, S. R. Bornstein, H. L. Haas, G. Kobbe, D. G. Tenen, R. Haas, R. Kronenwett. (2004). Primary human CD34+ hematopoietic stem and progenitor cells express functionally active receptors of neuromediators. In: Blood. DOI: http://dx.doi.org/10.1182/blood-2004-01-0373
  • D. Merke, S. R. Bornstein. (2005). Congenital adrenal hyperplasia. In: Lancet. DOI: 10.1016/S0140-6736(05)66736-0
  • F. Sicard, M. Ehrhart-Bornstein, D. Corbeil, S. Sperber, A. W. Krug, C. G. Ziegler, V. Rettori, S. M. McCann, S. R. Bornstein. (2007). Age-dependent regulation of chromaffin cell proliferation by growth factors, dehydroepiandrosterone (DHEA), and DHEA sulfate. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.0610898104
  • S. R. Bornstein. (2009). Predisposing factors for adrenal insufficiency. In: N Engl. J. Med. doi: 10.1056/NEJMra0804635
  • J. Dupuis u. a.(2010). New genetic loci implicated in fasting glucose homeostasis and their impact on type 2 diabetes risk.. In: Nat Genet. doi: 10.1038/ng.520
  • R. Saxena u. a. (2010). Genetic variation in GIPR influences the glucose and insulin responses to an oral glucose challenge. In: Nat Genet. doi: 10.1038/ng.521
  • J. Schmid, B. Ludwig, A. V. Schally, A. Steffen, C. G. Ziegler, N.L. Block, Y. Koutmani, M. D. Brendel, K. P. Karalis, C. J. Simeonovic, J. Licinio, M. Ehrhart-Bornstein, S. R. Bornstein. (2011). Modulation of pancreatic islets-stress axis by hypothalamic releasing hormones and 11beta-hydroxysteroid dehydrogenase. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.1110965108
  • G. B. Ehret u. a. (2011). Genetic variants in novel pathways influence blood pressure and cardiovascular disease risk. In: Nature.doi: 10.1038/nature10405
  • S. R. Bornstein, J. Licinio. (2011). Improving the efficacy of translational medicine by optimally integrating health care, academia and industry. In: Nat Med. doi: 10.1038/nm.2583
  • M. M. Santana, K. F. Chung, V. Vukicevic, J. Rosmaninho-Salgado, W. Kanczkowski, V. Cortez, K. Hackmann, C. A. Bastos, A. Mota, E. Schrock,S. R. Bornstein, C. Cavadas, M. Ehrhart-Bornstein. (2012). Isolation, characterization, and differentiation of progenitor cells from human adult adrenal medulla. In: Stem Cells Transl Med. doi: 10.5966/sctm.2012-0022
  • C. J. Willer u. a. (2013). Discovery and refinement of loci associated with lipid levels. In: Nat Genet. doi: 10.1038/ng.2797
  • B. Ludwig, A. Reichel, A. Steffen, B. Zimerman, A. V. Schally, N. L. Block, C. K. Colton, S. Ludwig, S. Kersting, E. Bonifacio, M. Solimena, Z. Gendler, A. Rotem, U. Barkai, S. R. Bornstein. (2013). Transplantation of human islets without immunosuppression. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.1317561110
  • Z. Lin, H. Tian, K. S. Lam, S. Lin, R. C. Hoo, M. Konishi, N. Itoh, Y. Wang, S. R. Bornstein, A. Xu, X. Li. (2013). Adiponectin mediates the metabolic effects of FGF21 on glucose homeostasis and insulin sensitivity in mice. In: Cell Metab. doi: 10.1016/j.cmet.2013.04.005
  • A. Chatzigeorgiou u. a. (2014). Blocking CD40-TRAF6 signaling is a therapeutic target in obesity-associated insulin resistance. In: Proceedings of the National Academy of Sciences. doi: 10.1073/pnas.1400419111

יתר על כן, פרופסור בורנשטיין פרסם יותר מ-30 מאמרים בספרי לימוד בתחומים אנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית (בין היתר Schettler Greten, Thieme, Innere Medizin, Becker: Principles of Endocrinology and Metabolism, etc ). והוא המחבר של הספר Evolution, Stress and modern Medicine (progressmedia Verlag) שיצא לאור בשנת 2006. עבודותיו צוטטו יותר מ-12,000 פעמים והוא בעל הירש אינדקס 53.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]