שיחה:יחיא אלשיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לויקיפדים הנכבדים!

האם יש אפשרות להשיג את חידון התנ"ך שבו השתתף הרב אלשיך זצ"ל ולהעלות אותו כאן? תודה.

ממש הופתעתי לראות תבנית חשיבות על הערך, ראש ישיבה, זוכה בחידון התנ"ך בתקופה שכל עם ישראל הקשיב ברדיו לשידור בהתרגשות רבה. היה ידוען אמיתי, לא כמו היום שכל אחד שעושה אפצ'י באיזו תכנית טלויזיה מסכנה הופך לידוען. אז מה הבעיה? לא ברור לי Hanay שיחה 17:49, 25 בנובמבר 2010 (IST)
מסכים. נרו יאירשיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 21:17, 25 בנובמבר 2010 (IST)
לערך יש חשיבות. אכן צריך לעבוד על שיפור העריכה, אך אין לכך קשר לחשיבותו, מוטי. (אני חושב שהוא שימש השראה לאחת הדמויות במערכון המיתולוגי מלול על חידון התנ"ך, אבל אני לא "סגור" על זה) Assayas - שיחה 12:40, 26 בנובמבר 2010 (IST)
לדעתי אתה זוכר נכון. גם אני זוכרת שהוא היה מקור ההשראה לדמות במערכון המיתולוגי של לול Hanay שיחה 12:48, 26 בנובמבר 2010 (IST)
כאן אכן מדובר במקרה קלאסי של אישיות שזכתה בפרס בולט בתחום ההתמחות שלה. מסכים שיש חשיבות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:38, 27 בנובמבר 2010 (IST)
מצטרף לחשיבות, ללא ספק. את דמותו במערכון של לול גילם בכשרון רב אריק איינשטיין. גרש - שיחה 01:44, 28 בנובמבר 2010 (IST)
יחיא אלשיך בדורו היה לפחות כמו הראל מויאל בדורו. די בכך כדי ללמוד שהולך ופוחת הדור, ואין צורך להדגיש זאת באמצעות תבנית "חשיבות". דוד שי - שיחה 22:09, 28 בנובמבר 2010 (IST)

הרב יחיא אלשייך זצ"ל היה ללא ספק מגדולי רבני תימן בדורנו. היה בעל זכרון צילומי. כאשר נשאל בזמנו הרב בן ציון אבא שאול על כח זכרונו של הרב אלשיך לעומת כח זכרונו של הרב עובדיה יוסף (הרב עובדיה והרב אבא שאול היו חברותא עוד מימי לימודם בישיבת פורת יוסף), השיב הרב אבא שאול כי ההפרש לטובת הרב אלשייך הוא כל כך גדול, והוא דומה להפרש בין אדם ממוצע מהרחוב לרב עובדיה יוסף (דברי הרב אבא שאול התפרסמו בספר "צדיק באמונתו יחיא" לזכר הרב אלשיך). די היה לו ללמוד פעם אחת את הסוגיא וכבר היה יכול לחזור עליה מילה במילה. עוד הוסיף הרב אבא שאול כי בתקופה בה נערך חידון התנ"ך, הוא שהה בבית הבראה באחת מערי הארץ. היה שם בחור שידע את כל הש"ס בעל פה "על סיכות". דהיינו אם היה מניח מאן דהו את אצבעו במקום מסויים בדף הגמרא, הוא יכל לומר בע"פ איזו תיבה מופיעה באותו מקום ממש בדף שלאחריו וכן הלאה לאורך כל עובי דפי הגמרא. אותו בחור שהיה בעל זכרון עצום, כששמע ברדיו את רבי יחיא יורה את תשובותיו כחיצים בחידון התנ"ך, מרוב התפעלות ותדהמה לא שלט בעצמו, תפס את מכשיר הטרנזיסטור ונישק אותו בהתלהבות. "אין זו רק ידיעה" אמר בלהט "הוא שולט בחומר כפשוטו שלטון ללא מיצרים. כאילו הוא בעל הבית על התורה, והוא מהלך בה כבתוך ביתו שלו מתוך שליטה בלתי מוגבלת וידע מעמיק מאין כמוהו". כשהיה רבי יחיא מגיה ספרי תורה (זו הייתה פרנסתו, וגם לזאת זכה רק לאחר חידון התנ"ך שפירסם אותו) היה עולה על הטעות תוך שניות ספורות, מלשכת ההגהה נמסר לאחר שנים כי מעולם לא חזר אליהם ספר תורה שעבר תחת ידו לצורך תיקון טעות! הרב אלשייך היה אנציקלופדיה מהלכת ללא שום גוזמא.

דוגמא נוספת שמובאת בספר הנ"ל, סיפר רב אחד שנטל חלק בעריכת פירוש הרוקח על התורה, פירוש זה היה חתום ונעול. דבריו של הרוקח היו כתובים בקצרה ובראשי תיבות, ובין העמלים לפענח את דבריו היה הגאון המפורסם הרב חיים קנייבסקי שליט"א. קטע לא מפוענח כזה היה משפט סתום שנכתב על הפסוק בבראשית "פקוד יפקוד" וכו', וכתב על זה הרוקח כך "ב"ב ניתן לאבות". גם הרב קניבסקי הידוע בשליטתו במרחבי התורה שבע"פ לא הצליח לפענח זאת. יום אחד נזדמן לאותו רב עורך לפגוש את רבי יחיא והוא הקריא לפניו את הקטע המוקשה. שמע רבי יחיא והפטיר כלאחר יד "טעות סופר היא! ויש לומר פ"פ ניתן לאבות, והכוונה למדרש במקום פלוני שדרשו אותיות מנצפ"ך, ובכל כפל אותיות יש רמז אחר, ועל זה כתב הרוקח שפ"פ הכפולות של האות פ' ניתנו לאבות כרמז לפקוד פקדתי". הרב אלשיך היה אדם עני ולא מקושר לפוליטיקאים ולכן הוא לא התפרסם כראוי לו, ולכן אני מבין את הויקיפד ששם כאן את תבנית החשיבות. אבל צריך לדעת שהאמת היא שבני דורנו הפסידו בגדול אישיות מיוחדת במינה של תלמיד חכם מתקופת חז"ל, מלא תום ויושר וענווה, הן בזכרונו הבלתי רגיל שאין לו אח ורע בין גדולי התורה בימינו, והן בעזרתו הרבה לזולת, בפרט עקב היותו בקי ברפואה טבעית. היו באים אליו חולים כדי למצוא מזור לתחלואיהם , והוא נענה להם בחינם! היה מעורה בין ההמון, ראשון לשמח חתן וכלה וכן להיפך לנחם אבלים, לא החשיב את עצמו כלל. איפה הרבנים האלה??? חבל על דאבדין ולא משתכחין! המומחה.

הוא אכן למד בישיבת מרכז הרב בתחילת שנות החמישים, כפי שהדבר מופיע בחוברת זכרון שיצאה בתל אביב בשנת 54 לזכרו של רבו הרב סעיד עוזרי. שם החוברת הוא "נפש", הוציא אותה בזמנו הרב יוסף צוברי. לכן, נא למחוק תבנית הבהרה. בברכה, המומחה.

הערך לא יימחק, את השלב הזה כבר עברנו. אני מבקש משניכם להוסיף את המידע בערך עצמו, בליווי מקורות ובניסוח אנציקלופדי. תודה, נרו יאירשיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 10:46, 29 בנובמבר 2010 (IST)

למה לא מוחקים תבנית הבהרה בקשר ללימודיו בישיבת מרכז הרב? תודה.

ראה בשורה הקודמת. נרו יאירשיחה • י"ג באייר ה'תשע"א • 01:45, 17 במאי 2011 (IDT)

אבל כבר נכתב כאן שורות ספורות לעיל כי הוא אכן למד בישיבת מרכז הרב בתחילת שנות החמישים, כפי שהדבר מופיע בחוברת זכרון "נפש" שיצאה בתל אביב בשנת 54 לזכרו של רבו הרב סעיד עוזרי. לכן, נא למחוק את תבנית ההבהרה.

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה אתם מתייחסים, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. שוב: ביקשתי שתוסיפו בערך עצמו מידע בליווי מקורות ובניסוח כמקובל אצלנו. ונא להוסיף (בערך!) גם מספר עמוד. נרו יאירשיחה • כ"ה באייר ה'תשע"א • 15:19, 29 במאי 2011 (IDT)
כיוון שאני נחסם ע"י "רימון" אני כותב כאן את המקור לכך שהרב יחיא אלשיך למד בישיבת מרכז הרב בתקוה שאחד הוקיפדים יכניס זאת לערך ויבטל את תבנית המקור. ובכן זהו המקור, חוברת הנקראת "נפש" שיצאה בתל אביב בחודש מנחם אב התשי"ד 1954 במלאת שלושים לפטירת הרב סעדיה עוזרי הוא הרב סעיד עוזרי שהיה מרבותיו של הרב אלשיך. באותה חוברת בעמוד 16 יש מאמר שכתב לזכרו הרב אלשיך ומצויין תחת שמו "ישיבת מרכז הרב, ירושלים". בברכה, המומחה.
אני רואה עכשיו שבערך לא ביקשו מקור אלא הבהרה, משום שהיה אז כבן 40. על כל פנים אוסיף את המקור שלך. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"א • 01:36, 3 ביולי 2011 (IDT)

תמונות באוסף התצלומים הלאומי[עריכת קוד מקור]

יש שתי תמונות שלו מ-3 באוקטובר 1961 (נכנסו עכשיו לתחום 50 השנים שעברו מאז הצילום ולכן פקעו זכויות היוצרים). ניתן לחפש תחת ALSHEIKH בחיפוש באנגלית ולהעלות לוויקישיתוף ולערך. לדעתי, עדיפה דווקא התמונה עם המתמודדים האחרים ובן גוריון שכן תמונה שלו לבד כבר קיימת בערך.אודי - שיחה 11:47, 18 בדצמבר 2011 (IST)

הרי אתה כאוכל מצה בערב פסח - בעוד שבועיים התמונות יהפכו לחופשיות, ואתה כבר ממהר להשתמש בהן? דוד שי - שיחה 22:44, 18 בדצמבר 2011 (IST)
כלומר? כל תמונות 1961 תהפוכנה לחופשיות רק עם נשיקת הסילבסטר? אודי - שיחה 23:44, 18 בדצמבר 2011 (IST)
כן, עוד סיבה מצוינת להתנשק. דוד שי - שיחה 00:14, 19 בדצמבר 2011 (IST)

דברי עמוס חכם על הרב יחיא אלשיך[עריכת קוד מקור]

להלן דבריו כפי שהוא כתב לי כמעט מילה במילה (יש לציין שבראש מכתבו, כתב לק"י ולא כפי מנהג אבותיו). הוא מספר שלפני החידונים הרשמיים, נערכו בירושלים חידונים לשם שעשועים ולשם אימונים ותרגילים לקראת החידון האמיתי (בין המארגנים היה פרופ' שבח וייס שלימים היה יו"ר הכנסת) והגיעו לחידונים אלה אנשים שהיו מועמדים להשתתף בחידונים הרשמיים. והוא מספר שגם הוא הגיע לשם ושם לראשונה פגש את רי"א (כך במקור) והוא מספר שכבר שם הוא נוכח בבקיאותו וידיעותיו העצומות ובמשך הזמן והשנים התברר לרבי חכם שבלי גוזמא כל התנ"ך שגור על פיו עם כל דקדוקי טעמיו ונקודותיו. ולא זו בלבד אלא גם המשנה, תלמוד, זהר ומפרשים סדורים אצלו. הוא כותב עוד שהרבה מתחרים היו כנגדי אבל מכולם לא חששתי כמו מפני הרי"א. ואכן הוא לא הגיע למקום הראשון בחידון הראשון מפני שהשופטים לא הבינו את הלך הרוח ודרכי המחשבה של מסורת יהודי תימן. היתה בחידון שאלה אחת בערך כך: אמור פסוק אחד שכתוב בתורה (ואיננו בנביאים) וחוזר מילה במילה בכתובים. והתשובה שהייתה כתובה לפני השופטים: "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם"- בתורה, בשירת האזינו ובכתובים בתהילים קלה במזמור שאומרים בזמירות של שחרית לשבת. הרב אלשיך לא אמר את התשובה הזאת מפני שהוא הבין שאם שואלים על פסוק, הכוונה לפסוק שלם על פי הטעמים והדיבור הזה הוא פסוק שלם רק בתהילים, אבל בתורה הוא רק חצי פסוק, על כן לא מצא תשובה לשאלה זו והפסיד בתחרות של החידון הראשון. על כל פנים זכה בחידון הבא ודאגו למצוא לו פרנסה בכבוד ומינו אותו למגיה ספרי תורה. עיינו במקור הבא http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2475172&forum_id=20067

שלום רב. דברים שכתב לך חכם באופן אישי (גם אם כבר פרסמת אותם בפורום כלשהו) אינם מקור קביל אצלנו. ייתכן שיהיה מקום להכניס את הדברים לערך אם יתפרסמו קודם במקור אמין כלשהו (ספר, כתב עת וכדומה), אם כי אני מניח שניתן למצוא בעיתונות התקופה תיאורים נוספים של השאלה שבגינה לא זכה הרב אלשיך במקום הראשון באותה שנה. נרו יאירשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 01:04, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
לאחר בדיקה נוספת, הידיעה המובאת בהערה 2 בערך סותרת את הגירסה שלך. לפי הידיעה, חכם זכה ב-44, שלו ב-33 והרב אלשיך ב-30. לא ייתכן שהפער נוצר רק בשל שאלה אחת. נרו יאירשיחה • כ"ה באב ה'תשע"ב • 01:08, 13 באוגוסט 2012 (IDT)
נראה לי שלא הבנת את מר עמוס חכם. מר חכם כתב שהסיבה היחידה לכך שהרב יחיא אלשיך לא ניצח הייתה בגלל חוסר הבנה בינו ובין השופטים, וכלשונו "הוא (הרב אלשיך) לא הגיע למקום הראשון בחידון הראשון מפני שהשופטים לא הבינו את הלך הרוח ודרכי המחשבה של מסורת יהודי תימן". מר חכם הביא רק דוגמא אחת של חוסר הבנה שהייתה בחידון. אתה חשבת שהדוגמא שהביא היא השאלה היחידה שביטאה את חוסר ההבנה שהיה לאורך כל החידון. אתה צריך לדעת, הרב יחיא אלשיך היה גאון אדיר שזכר את כל התנ"ך ומפרשיו מילה במילה ללא הגזמה!!! (גם תלמוד רמב"ם ומדרשים) כך שברור שהוא היה אמור לנצח כפי שהודה בפה מלא האיש המלומד והישר עמוס חכם.
כלומר היו עוד כמה מקרים כאלה באותו חידון? ייתכן. אפשר כאמור לבדוק בעיתונות התקופה. על כל פנים - כאמור, מכתב שכתב לך חכם אינו מקור קביל. נרו יאירשיחה • א' באלול ה'תשע"ב • 23:33, 19 באוגוסט 2012 (IDT)

יחיא אלשיך הלוי הראשון[עריכת קוד מקור]

נראה שאבי משפחת אלשיך הרב יחיא הלוי לא נקרא עדיין אלשיך שכן הכינוי דבק במשפחה בזמן מאוחר, לכן שיניתי את ההפניה בראש המאמר לשם המאמר הקיים "יחיא הלוי", אם זו טעות, נא לציין מקורות, שכן יחיא הלוי הוא הוא ראש המשפחה הידוע אף כי לא נקרא עדיין אלשיך כמו שציינתי בעריכה. עוד יש לציין כי בדף השיחה שם אוסיף הערה שדרושה הבהרה על קשרו למשפחת אלשיך Sniff - שיחה

תוספת[עריכת קוד מקור]

הוספתי את שמות הרבנים (הרב ישראל עוזרי והרב חיים חובארה) כי הוא זכה לשמוע מהם תורה והוא העריץ את תורתם, והם היו שניים מגדולי הדור.

אז תכתוב שלמד מהם. איננו מחליטים מיהם גדולי הדור. כמו כן, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן, חשוב להקפיד עליה. נרו יאירשיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ג • 14:21, 7 בינואר 2013 (IST)
הם אמנם לא נחשבים בדיוק לרבותיו, אבל השיעורים בישיבה ניתנו ע"י הרב חיים כסאר תוך משא ומתן שהגיע גם לויכוחים ומחלוקות לשם שמים בינו לבין הרבנים הנ"ל ובינם לבין עצמם. שאר בני הישיבה (וביניהם הרב יחיא אלשיך) היו מקשיבים כי עדיין היו בגדר תלמידים. אמנם גם התלמידים נשאו ונתנו עם הרבנים אבל לא עד כדי ליטול חלק בויכוחי הרבנים. כך שיצא לרב אלשיך לשמוע תורה מהם. היה שם אדם בשם "עואץ' פוצ'איל" שהיה יודע את כל התלמוד על פה מילה במילה, אך גם עם כל זאת הוא עדיין לא היה נחשב לרב, והוא אף הקפיד שלא יקראו לו "מארי". האיש הזה שגם הוא היה נחשב עדיין לתלמיד, היה לעיתים רחוקות מעז ליטול חלק בויכוחי הרבנים. אני חוזר ומדגיש, כפי שאמרתי לעיל, משא ומתן בין הרבנים לתלמידים היה, אבל ויכוחים ומחלוקות היה רק בין הרבנים כי בתימן (צנעא) היה הדבר נחשב לחוצפה שמי שהוא בגדר תלמיד ירהיב עוז בנפשו לחלוק על "מארי". על כל זאת העיד הרב הזקן הנכבד שוכר חיבשוש זצ"ל שהיה מתלמידי הישיבה והיה מבוגר מהרב אלשיך בכשנתיים.
אם למד אצלם - אפשר להזכיר. אם שמע אותם מתווכחים - אין בזה חשיבות. נרו יאירשיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ג • 16:33, 7 בינואר 2013 (IST)
כך התנהל השיעור בתימן, שהרבנים מתווכחים והתלמידים מקשיבים. לתלמידים היתה יראה מהרבנים ולכן התלמידים היו רק נושאים ונותנים עם הרבנים, כלומר, שאלות ותשובות. לכן, קשה לומר שהוא תלמיד שלהם, אבל הוא בהחלט זכה להיות משומעי לקחם.
"שומע לקחו" בעברית פשוטה הוא תלמיד. אם שמע אותם מתווכחים אין בזה חשיבות אנציקלופדית. נרו יאירשיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ג • 17:02, 7 בינואר 2013 (IST)
שומע לקח אינו בהכרח תלמיד.
מיותר להתווכח על ביטויים מליציים. השורה התחתונה היא שלא היה תלמידם. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ג • 11:28, 8 בינואר 2013 (IST)
נכון, לא מקובל לומר שהיה תלמידם, אבל הוא בהחלט למד מהם.