שיחה:ישיבה ציונית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת יושב אוהל בנושא ספרות המערב וכדומה

מדוע ישיבת קרית שמונה וישיבת אור עציון קרובות יותר לקו. לדעתי הן קרובות הרבה יותר לישיבות הגוש מבחינת הפתיחות שיש בהן. לפחות קרית שמונה...

ככל הידוע לי אור עציון בהחלט קרובה לקו. קריית שמונה - לא קרובה לקו אבל גם לא לגוש אלא באמצע. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תשס"ט • 13:06, 3 ביולי 2009 (IDT)תגובה

איך קוראים לתנועה החסידית בצינות הדתית?[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לתנועה החסידית בצינות הדתית? פה היא מכונה "החסידות החדשה" ומישהו אפילו יצר קטגוריה כזו, אולם לא ראיתי שימוש רב במונח הזה בציבור, כמדומני שמדובר בגוון מסוים של נאו חסידות, מה דעתכם? Uhbcrd451 - שיחה 14:20, 25 בינואר 2016 (IST)תגובה

לדעתי כל המונח הוא מחקר ראשוני, הקטגוריה ההיא לא אמורה להתקיים, ודאי לא בשם הנוכחי. ביקורת - שיחה 17:26, 25 בינואר 2016 (IST)תגובה

שם הערך[עריכת קוד מקור]

כפי שכתבתי בעבר בפסקה הקודמת, השם הזה הוא מיתוג יח"צני במקרה הטוב ומחקר מקורי במקרה הפחות טוב. גם ישיבה חילונית יכולה להיות ציונית, והערך הזה אמור להיות מוגדר כישיבה דתית לאומית. למען האמת הערך הזה לא עוסק במאפיין מסויים (ישיבת תורת החיים היא ציונית?) ופרק רחב מאד בו עוסק במיפוי הישיבות הדתיות-לאומיות בישראל. לכן מתאים יותר השם ישיבות הציונות הדתית בישראל. ביקורת - שיחה 18:32, 24 בנובמבר 2016 (IST)תגובה

לא רואה למה זה קשור ליחצנות. אכן בדרך כלל כשאומרים ישיבה ציונית מתכוונים למה שמתואר בערך, לא לישיבות חילוניות, אבל גם לא מאוד מפריע לי שישתנה השם. תורת החיים חצי ציונית, יש דברים כאלה. נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 20:50, 24 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
לא יודע אם יחצ לציונות או לישיבות הללו בעיני מי שהדביק להם את התגית הזו. אני לא חושב שהציונות היא מאפיין של הישיבות הללו כישיבות, בניגוד למאפיין של קהל היעד שלהן. לכן השם הקודם לא מתאים. חשבתי שמבחינה אנציקלופדית יותר נכון לקרוא לערך ישיבות הציונות הדתית בישראל, אתה אוהב את השם הזה? ביקורת - שיחה 20:58, 24 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
אוהב יותר את השם הישן, הציונות כן מאפיינת ומייחדת את הישיבות האלה, וגם אם רק היה מדובר בקהל היעד זה מספיק טוב. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 21:06, 24 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
שתי ההצעות טובות בעיני, אם כי ישיבה ציונית יותר מתיישבת על הלב • חיים 7שיחה01:05, 28 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
ביקורת? • חיים 7שיחה23:07, 30 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
"חשבתי שמבחינה אנציקלופדית יותר נכון לקרוא לערך ישיבות הציונות הדתית בישראל". ישיבה ציונית לא נשמע לי כאמור. אני לא בטוח שמודעה בלוח המודעות תעשה את העבודה. ביקורת - שיחה 23:19, 30 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
ביקורת, כיצד בדעתך להמשיך בנושא? לרדת מזה? • חיים 7שיחה02:24, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
אשמח לשמוע את דעתם של משתמש:DGtal, משתמש:מיכאל משיכון בבלי, משתמש:מרכז הרב1, משתמש:חמויישה. נרו יאירשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ז • 13:25, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
מסכימה עם ביקורת (אף על פי שלא תוייגתי :-/) • צִבְיָהשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ז 13:35, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
אוסיף עוד שהמדיניות הרגילה היא ששם הערך ינוסח בלשון יחיד, ואין כל כך ציונות דתית בחו"ל (שם נפוץ יותר הכינוי "אורתודוקסים מודרניים"). נרו יאירשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ז • 13:44, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
לגבי הוספת המילה ישראל יש צדק במה שאתה אומר. המנעד המגזרי בחו"ל שונה לגמרי ממה שהולך כאן בארץ. • צִבְיָהשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ז 13:47, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
בשונה מדעתם של ביקורת וTZivyA, לדעתי המאפיין הציוני הוא מאפיין של רוב הישיבות הללו - כי העיסוק בסוגיות התורניות שהן הציונות לשיטתם (אותו גוון במשנה התורנית של הציונות הדתית שהישיבה X הולכת לשיטתו) מרובה בהן מאד, כנראה מרובה מכל מוסד אחר מכל סוג שהוא בעולם. זה לא רק פילוח סוציולוגי כמו ישיבה חרדית, אלא בעיקר פילוח אידיאולוגי כמו ישיבה ליטאית / חסידית ויותר מכך. בשולי העניינים יש זרמים שמגדירים את עצמם ואת הציונות שלהם מחדש (בעיקר עוד יוסף חי ותורת החיים), אבל דווקא אצלם יש עיסוק מוגבר בנושאי ארץ ישראל וחיבור המדינה והקודש, וגם זה ללא קשר לשיוך הסוציולוגי שיש לו הרבה נגזרות. מיכאל משיכון בבלישיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ז • 14:57, 2 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
מיכאל, יש כאן כה הרבה הנחות, אעיר כמה הערות: ישיבה ליטאית לא מגדיר אידאולוגיה אלא רקע למדני (זה מה שמאפשר לחסידים רבים ללמוד בישיבות אלו), ומכל מקום ברמת המיקוד הזו "דתי-לאומי" ו"ציונות דתית" מגדיר שיוך כזה טוב יותר מאשר "ישיבה ציונית" שבה הציונות מאפיינת את הישיבה ולא את המגזר. עיסוק בנושא ארץ ישראל לא מגדיר ישיבה כציונית, גם אם במקרה או שלא במקרה כל הישיבות שעוסקות בנושא זה בצורה כזו הן ישיבות שנקודת המוצא האידאולוגית שלהן ציונית. אני לא חושב שהעיסוק בציונות גדול יותר מהעיסוק בתורה.
נרו, אין לנו גם ערכים ישיבה ליטאית וישיבה חסידית, אלו אמורים להיות פרקי אפיון בתוך הערך ישיבה או בפרקים הרלוונטיים להבדלים בין הישיבות. הערך הנוכחי סוקר את התפתחותן ותפקודן של ישיבות הצה"ד בישראל ולא את התפתחות הישיבה הציונית כמושג, ומכאן נובעת הצעתי לקרוא לערך בלשון רבים כמו למשל כנסיות העץ בהרי הקרפטים הסלובקיים, ולא כנסיית עץ בהר קרפטי סלובקי . ביקורת - שיחה 21:54, 3 בדצמבר 2016 (IST)דתגובה
לביקורת: ישיבה ליטאית שאיננה מאופיינת אידיאולוגית היא אכן לכאורה רק שיטת לימוד, אבל במקביל היא משמשת לעתים מקום מעבר לחסידים שהופכים את עורם למחצה שליש ורביע, ואכמ"ל. יש בכל זאת משהו אג'נדתי במקום שלא שר זמירות שבת ושמודד את האנשים בעיקר לפי הצלחתם בלימוד (כמובן לא כל הישיבות הליטאיות כלולות בהגדרה זו). בכל אופן: האם יש גם הרבה ליטאים שלומדים בישיבות חסידיות? והאם מה שמונע אותם מכך הוא לא אידיאולוגיה? הערה נוספת ולא פחות חשובה היא שבישיבות הציוניות לא עוסקים בציונות בזמן שלא לומדים תורה, אלא לומדים את התורה הציונית, וכידוע, במהויות התורניות של ארץ ישראל ומדינת ישראל כלול רובם של ששה סדרי משנה וכו'. מיכאל משיכון בבלישיחה • ג' בכסלו ה'תשע"ז • 23:26, 3 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
הערך הזה במתכונתו הנוכחית הוא בליל של כמה נושאים. יש כאן היסטוריה של הקמת ישיבות המזוהות עם הציונות הדתית (תוך התעלמות כמעט מלאה ועם אפס הצדקה מעולם הישיבות התיכוניות או מפרץ ההתחזקות של אחרי מלחמות ששת הימים ויו"כ), יש כאן במקביל ניסיון לא מדוייק בעליל לאפיין מהי "ישיבת ציונית" (המושג "ישיבה דתית לאומית" אולי נכון יותר אבל לא שגור על לשון העם) תוך שימוש בקודים קצת פלאקטיים (האם הקורא מבין מהקריאה פה ששיטת הלימוד במרכז מאוד דומה לשיטה הליטאית?). יש כאן גם מעין רשימת ישיבות, אבל בשביל זה עדיפה קטגוריה. מעל לכל, ואולי כאן היסוד לבעייה ופתרונה, אין כאן מקורות. אם היו בונים את הערך על סמך כמה מקורות כלליים בנושא בשילוב מקורות נקודתיים למידע על ישיבה פלונית או אלמונית היה לנו מבנה מסודר שברור ממנו על מה הערך באמת דן. ולא יכולתי להתאפק מהערה נקודתית אחת: בישיבות ציוניות לומדים בעיקר גמרא. כל השאר נכנס בחלק קטן יחסית מזמן הלימוד.
בהנחה שאף אחד פה לא מתכנן להשקיע חודש בבניית הערך מחדש אני מציע שנסתפק כרגע בלהחליט ביחד על מה הערך צריך לדבר (שם הערך הוא הפרט השולי כאן) ומכאן אפשר להתחיל לבנות מחדש. ‏DGtal‏ - שיחה 23:33, 3 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
מסכים עם כל מילה. ביקורת - שיחה 01:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
לא בוצע לא בוצע בשלב זה (אני מסכים עם ההסכמה קריצה) • חיים 7שיחה03:46, 7 בדצמבר 2016 (IST)תגובה

הבדלים בגישה למכוני הוראה וגישות אקדמיות[עריכת קוד מקור]

כמדומני שהדבר ידוע שישיבות הקו מגלות התנגדות חריפה יותר בתחום זה, מה שהתבטא בין היתר בגורם המיידי שהביא לפילוג. הרב טאו חשדן מאוד כלפי חדירת גישות אקדמיות לתוך הציבור הדתי, ואילו במרכז הרב ובנותיה כמובן לא מעודדים חדירה של גישות אקדמיות, אבל גם פחות נלחמים בזה באופן פומבי ואקטיבי. נרו יאירשיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ז • 12:00, 22 בדצמבר 2016 (IST)תגובה


ספרות המערב וכדומה[עריכת קוד מקור]

נרו, יש בישיבות הקו התייחסות כלשהיא לנושא? על פי מה המידע בערך? יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 18:01, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה

בשיעורים ובספרים של הקו יש הרבה אזכורים לפילוסופיה ואפילו לספרות מערבית. למשל עולה בזיכרוני דון קישוט. נרו יאירשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 19:06, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
איזכור כלשהוא או עיסוק בזה? הבאת דוגמה לא מהווה יחס חיובי לעיסוק בזה. תלמידים בהר המור מקבלים בישיבה רושם שעיסוק בספרות מערבית הוא מבורך? יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 19:21, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
שאלת, אז כתבתי מה שאני יודע. אם תתעקש אביא לך מקורות כולל מספרי עמודים, אבל אתה יכול להאמין. אני כמובן לא אומר שמעודדים שם לעסוק בכמה שיותר פילוסופיה, אבל הרבנים עוסקים בזה בשיעורים כפי שניתן לראות בספרים, כולל כמובן הרב טאו. גם הרב קלנר והרב אבינר בולטים בזה. נרו יאירשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 19:27, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אני לא "מתעקש", מאמין לך (כמו שאני מצפה ממך להאמין לי, כידוע...) אבל זה מעניין לדייק בכך, אם יש לך מקור עם לינק אשמח לקבלו - בלי קשר למה שכתוב בערך, מעניין לקרוא. יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 21:07, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
מעריך שיש גם "מקורות עם לינק", אני מדבר על מה שקראתי בספרים שלהם. אצל הרב אבינר זה גם בעלונים למיניהם. נרו יאירשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 21:39, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
כאמור - מאמין לך, אני מבקש מקורות כי זה תפס אותי ומעניין אותי ואני מעוניין לראות, לכן לא תעזור לי "הערכה שיש" אם אין לך לתת לי. יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 21:56, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אנא קרא שוב את דבריי קודם, תוך הבחנה בין מה שהערכתי ומה שאני יודע כי קראתי. נרו יאירשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 22:11, 1 באפריל 2021 (IDT)תגובה
טוב, אם בכל זאת תיתקל מתי-שהוא בדברים בנושא, אשמח אם תשלח לי. יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 00:28, 2 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אם זה כל כך מטריד אותך - פשוט תעלעל קצת בספרים של הרבנים שהזכרתי. נרו יאירשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א • 01:06, 2 באפריל 2021 (IDT)תגובה
כפי שיצא לי להזכיר מידי פעם, אין לי נגישות גבוהה לספרות מודפסת. יושב אוהלשיחה • כ' בניסן ה'תשפ"א 01:12, 2 באפריל 2021 (IDT)תגובה