שיחה:כפר דרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איך הוקם יישוב בשנות ה30 וניטש ב1929? הערך זקוק לעריכה !!!

אני משער שבמקום שנות השלושים צ"ל שנות העשרים, או שבמקום מאורעות תרפ"ט, צ"ל מאורעות תרצ"ו. כיוון שאינני בטוח, אשמח אם מי שבקיא בעניין יתקן. Dror_K 06:07, 18 אוגוסט 2005 (UTC)
אכן מאורעות תרצ"ו, טעות שלי. A&D- עדי שיחה 06:11, אוגוסט 18, 2005 (UTC)

>

הטיה[עריכת קוד מקור]

לדעתי הדף הזה נערך בשיטתיות ע"י איש ימין או מתנחל. הרבה יותר מ10 מפנים נפצעו ונפגעו מהחפצים ומהחומצה שהותזה עליהם.

אם תביא עדות לכך הערך ישונה, אני מציע לך רק לבדוק קודם האם באמת זה מה שכתוב ולא לצטט באופן עיוור את הדיווחים המתלהמים שהיו באותו זמן. טרול רפאים 21:41, 20 אוגוסט 2005 (UTC)

כידוע ענין זה הופרך מזמן.

שינויים שערכתי - הסברים[עריכת קוד מקור]

  1. "סבל היישוב מהטרדות" - יש להניח שאם היו התקפות על היישוב, זה בהחלט היה מטריד. אין צורך להכביר מילים.
  2. כללי הכתיב המלא קובעים שיש לכתוב "היישוב". "מגנים" יש לכתוב בלא י', כיוון שצורת היחיד "מגן" נכתבת בלי י'. "ניסיונות" יש לכתוב עם י' כיוון שצורת היחיד "ניסיון" נכתבת עם י'.
  3. "תוך גרימת אבדות כבדות לצבא המצרי" - קודם כול, מדובר בסודנים (אמנם כאלה שסופחו לצבא המצרי, אבל בכל זאת). שנית, רצוי שיהיה כתוב מספר, או לפחות הערכה של מספר האבדות. שלישית, אפשר להבין את מהות העניין גם בלי התוספת הזאת.
  4. קשה לקרוא לכוחות רגליים מלווים בשני טנקים "התקפה משולבת". לא מדובר בקרב אל-עלמין.
  5. לא ברור לי השימוש במילה "נקודה", הלא מדובר ביישוב, ולא בנקודה כלשהי על המפה.
  6. אני לגמרי לא בטוח שהצבא המצרי התכוון לכבוש את כפר דרום "בכל מחיר". על פלוג'ה (פלוגות) בצפון הנגב הם דווקא היו מוכנים לוותר בסופו של דבר. בכל מקרה אפשר להבין את מהות העניין גם בלי התוספת הזו.
  7. אני לא בטוח שהמושגים "אכלוס השטח" ו"אזרוח" מספיק בהירים למי שלא מתמצא בז'רגון של המחלקה להתיישבות. אני מניח שהכוונה להקמת היאחזות נח"ל, ולאחריה אזרוח ההיאחזות. כיוון שאינני בטוח, כתבתי שתחילה הוקמה היאחזות ישראלית במקום.
  8. בשנת 1988 היה יצחק רבין שר ביטחון. ראה"מ דאז היה יצחק שמיר.
  9. הוספתי פסקה על מעמד כפר דרום במסגרת הסכמי אוסלו.
  10. ילדי משפחת כהן - יהיה מועיל אם יובאו השמות המלאים של הילדים שאיבדו את רגליהם. כך נהוג. לצערי אינני יודע את שמותיהם. המשפט שעל פיו הם הפכו לסמל הוא סובייקטיבי מדי. אם רוצים לומר דבר כזה יש להביא דוגמה בדמות ציטוט או מאמר שבו מדמה פלוני את הילדים לסמל.
  11. הישראלים מחוץ ליישוב שבאו "לחזק את ידי התושבים" בעצם עברו על החוק, אבל אין זה המקום לדקדוקי עניות. מספיק לכתוב שהם באו מחוץ לרצועה כדי לנסות למנוע את הפינוי.
  12. קשה לי להבין איך מאות מתושבי כפר דרום התבצרו בבית הכנסת, אם כל היישוב כולו מונה רק 330 תושבים. מהניסוח הזה עולה שבעצם כל תושבי היישוב עלו באותו יום על גג בית הכנסת. תיקנתי ל"תושבים רבים".
  13. מהאמירה שקצינים התבצרו על הגג עולה כאילו חיילים בתפקיד היו שם, ולא היא. אלוף משנה במילואים איננו חייל בתפקיד. בכל מקרה, אם ידוע על אלוף משנה אחד במילואים - אותו יש להזכיר. הקביעה שהיו שם "קצינים" נשמעת ספקולטיבית.
  14. ברור לי שחברי כנסת מן הימין מעוניינים להפחית מעוצמת האירועים, אבל לחלוטין לא ברורה לי האמירה כי רופאים גיבו את הטענות שלהם. מנין להם? האם היו אלה הרופאים שטיפלו בפצועים? או שמא רופאים טענו שכלל לא הגיעו אליהם פצועים? אם כך הדבר, יש לכתוב זאת. בינתיים רק עידנתי את הניסוח הקודם, אבל צריך לשקול אם למחוק את המשפט בעניין הרופאים כליל, או להפוך אותו לברור יותר.
  15. "בעצב רב וכעס גדול" לא מקובל לדווח על רגשות של אנשים, אלא במסגרת ציטוט. אנחנו לא בוחנים כליות ולב. מצד שני אפשר לכתוב שתושבי כפר דרום התפנו תוך מחאה, כי את זה היה אפשר בהחלט לשמוע ולראות.
  16. אפשר למחוק את הודעת הקצרמר מהערך.
Dror_K 18:14, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

המצאות קצינים על הגג[עריכת קוד מקור]

בדקתי, ואכן היו על הגג עוד 2 קצינים בפועל לפחות - סמ"פ אחד (מחטיבת גולני) ומ"מ אחד. עוד היו על הגג חיילים רבים בסדיר, חלקם - במסגרת של"ת בישיבות ההסדר.

"אב" או "מנחם אב"?[עריכת קוד מקור]

האם יש לנו מדיניות לגבי שמות אחידים של חודשים עבריים? בערך הזה נכתב "מנחם אב" שהוא שם אחר לחודש אב, שנפוץ בעיקר בקרב דתיים וחרדים. בעיה דומה יש גם עם שם החודש חשון, שנקרא גם מרחשון. אגב, במקרה הראשון, הוספה המילה "מנחם" כיוון שבאב נחרב בית המקדש. במקרה השני, חשון הוא קיצור של מרחשון (במקורות עתיקים: "ורחשמן", שפירושו "הירח השמיני"). Dror_K 22:02, 1 נובמבר 2005 (UTC)

כמה תיקונים[עריכת קוד מקור]

  1. כפי שכתבתי לעיל, אני חושב שלתאריכים העבריים צריך להיות פורמט אחיד, כמו לתאריכים הלועזיים. לפיכך, "מנחם אב" צריך להיות "אב" (וכן, "חשון" ולא "מרחשון", "אדר ב'" ולא "אדר שני" וכיוצ"ב), ו"התשס"ה" צריך להיות: "תשס"ה). את ציון האלפים צריך להביא רק בתאריכים שקודמים לשנת 5000 ליצירה.
  2. כתיב מלא - "כוח" כותבים ב-ו' לפי כללי הכתיב המלא.
  3. "במהלך" - מבחינה היסטורית, אירוע של יום אחד הוא אירוע נקודתי, ממש כשם שעיר היא נקודה על מפת היבשת. לפיכך, המילה "במהלך" מיותרת.
  4. "רבים מאזרחי המדינה" - זו טענה קצת מעורפלת. אם הכוונה לומר שבין המתנגדים היו גם אזרחים מחוץ לגוש קטיף, אז אין צורך לכתוב "רבים". אם רוצים להדגיש שמדובר בהרבה אנשים, מן הראוי להביא מספר או הערכה כלשהי לגבי מספר האנשים.
  5. "ראו בה תוכנית גירוש וחורבן" - נא לא להכניס דעות פוליטיות בדלת האחורית. דברים כאלה אפשר להביא כציטוט של מישהו, אבל לא בגוף הטקסט. אגב, הביטוי "התנגדו נחרצות לפינוי" מבהיר היטב את מצב העניינים.
  6. "בתקווה כי הפינוי לא יהיה" - שוב, משפט כזה צריך לבוא כציטוט או לא לבוא בכלל. מה שנמצא לנגד עינינו הוא העובדה שהם לא התכוננו לפינוי, ומכאן כל אחד יסיק את מסקנותיו.
  7. "חולים סורוקה נמסר שכולם הגיעו ללא צורך" - ופעם נוספת - ציטוט. האם פורסמה הודעה כזאת מטעם בית החולים? אם כן, יש לפתוח מירכאות ולצטט את ההודעה. אם לא, אפשר לספר רק שהחיילים שוחררו ביום שבו הובאו לבית החולים, וכל בר-דעת יסיק מכך שפציעותיהם היו קלות ביותר.
  8. "ורק בעקבות מאבק עיקש" - יש להניח שח"כ איתן לא היה היחיד שדרש חקירה נוספת, שהרי גם המתנחלים לא רוו נחת מדיווחי המשטרה. חוץ מזה הביטוי "מאבק עיקש" מיותר. המילה "מאבק" כשלעצמה חריפה מספיק.
  9. במאמר של עיתון "הארץ" מופיע ציטוט של ח"כ איתן. אני לא חושב שעל הציטוט חלים זכויות יוצרים, אם כן, מדוע לא להביא אותו כלשונו?
  10. לגבי הקישור לאתר הליכוד למעין גילוי דעת שעליו חתום ח"כ איתן - הוא כתוב בצורה קצת גסה ומתוך כוונות פוליטיות ברורות, ולא ברור לי מה הטעם להביאו בהקשר הזה. המאמר ב"הארץ" והציטוטים המובאים בו הם ראיה מספיקה לעובדות שהבאנו בנוגע לחקירת המשטרה.
  11. "נכון ליום השנה הראשון" - איש לא מת, ולכן לא מדובר ב"יאָרציַיט".
  12. המשפט "תוכנית שעוכבה על ידי היועץ המשפטי לממשלה" נשמעת כאילו באה להכפיש את היועץ, אם לא מביאים את הסיבות לעיכוב. למיטב ידיעתי העיכוב נבע מבעיות בנהלי שכירת המבנה, והיועץ המשפטי רק מילא את חובתו כשעיכב עסקה בעייתית שעליה חתומים שלוחי המדינה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:24, 12 יולי 2006 (IDT)

שאלה לגבי הפיסקה האחרונה[עריכת קוד מקור]

כתבתי כבר הערה זו בעבר ואני לא מבין למה היא נמחקה. אם היא לא נראית לכם נכונה אפשר לענות אין שום סיבה למחוק. בערך נכתב: אחר הפינוי, חלק גדול מתושבי היישוב, כמו רוב תושבי גוש קטיף מצאו את עצמם ללא פתרונות דיור לאחר לאחר שלא הכינו את עצמם לפינוי הקרב ובא. האם הסיבה שלא היו להם פתרונות דיור קשורה לכך שלא הכינו את עצמם? הרי זה היה תפקידה של מנהלת סל"ע. גם העובדה שכבר כמעט ארבע (!) שנים לאחר הפינוי לא ניתן שום מענה לתושבים והם עדיין גרים במנים זמניים, לא מוזכר בקטע. (וזה גם מראה מה הייתה מועילה הערכותם של האזרחים). אני מבקש להגיב בענייניות לדבריי, ולא למחוק אותם.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שיניתי את הכתוב בערך. כהערת אגב, איני יודע היכן כתבת הערה זו: דף שיחה זה לא נערך עד היום במשך כמעט שלוש שנים. ‏odedee שיחה 11:55, 5 במאי 2009 (IDT)

תבנית:יישוב לשעבר[עריכת קוד מקור]

תבנית:יישוב לשעבר צריכה להופיע ביישוב זה פעמיים. הופעתה פעם אחת בלבד מטעה. דוד שי - שיחה 01:07, 24 בדצמבר 2009 (IST)

משוב מ-29 ביולי 2015[עריכת קוד מקור]

יש בעיה: הביטוי הוא "שנית גמלא לא תיפול" ולא "שנית מצדה לא תיפול" 213.151.56.130 22:38, 29 ביולי 2015 (IDT)

המקור לביטוי הוא "שנית מסדה לא תיפול" מתוך הפואמה מסדה ליצחק למדן. כך שהביטוי המקורי הוא לגבי מצדה. כפי שבכפר דרום עשו פראפרזה על הביטוי, כך גם הוקמה עמותה בשם "שנית גמלא לא תיפול" כפראפרזה על הביטוי. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:00, 29 ביולי 2015 (IDT)

חומר הגורם לכוויות?[עריכת קוד מקור]

על המשפט

לאחר חקירה התברר כי לא הושלכה חומצה לעבר החיילים. 

הוספתי את המשפט הבא, עם מקור לכתבה המתארת את אשפוזם של שוטרים וחיילים כשהם סובלים מכוויות וצריבות, אם האבחון לחומר שהגיע מבית החולים:

, אלא חומר מסוכן אחר, ככל הנראה מדלל צבע שגרם לכוויות קלות וצריבות בעיניים.[1].

משתמש:צור החלמיש שחזר אותי בטענה:


מקבל שהושלך חומר כלשהו - נא לצטט בדיוק מהו מדוח מזפ שפורסם לאחר 4 חודשים; כתבה סמוכה לאירועים אינה מדייקת

למרות הדרישה התמוהה (שלא לומר חצופה) לצטט דווקא מדוח מזפ החסוי, ולא משום מקור אחר, הסרתי את ההשערה למהות החומר:

, אלא חומר אחר שגרם לכוויות ולצריבות[2].

הפעם שוחזרתי בטיעון המוזר:

אתה שב ומכניס כתבה כמקור לחקירה. זה לא מקובל. פנה לדף השיחה

למרות שכתבות מקובלות מאד כמקור בויקיפדיה, לא התעצלתי, והבאתי מקור מבית המשפט:

, אלא חומר אחר שגרם לכוויות ולצריבות[3].

והפעם, השחזור בא אם ההערה המשונה:

אסף, כתב אישום בספטמבר 2005 אינו עונה לביטוי "לאחר חקירה". חקירת מזפ פורסמה חודשים לאחר מכן


המשתמש הרי מקבל את העובדה ש"הושלך חומר כלשהו". ואין חולק (אני משער) על כך שהחיילים והשוטרים אושפזו אם כוויות וצריבות. אני רוצה גם להדגיש שגם אי מציאת החומר בבדיקת מזפ השנייה אינה שוללת שימוש בחומר צורב, אלא רק לא מצליחה לאמת את נוכחותו, מה שלא מפתיע לגבי סודה קאוסטית חודשים לאחר שנשטפה בכמות גדולה של מים- העדות היחידה העשויה להמצא היא PH גבוה, וזה דווקא נמצא. דברי בית המשפט מקובלים בויקיפדיה כמקור אמין ביותר. גם בדיווח מבתי החולים אין סיבה לחשוד. אז בבקשה. אסף השני - שיחה 23:54, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

היה דיון נרחב בתחילת שיחה:תוכנית ההתנתקות. אין מדובר בבדיקת מז"פ חוזרת אלא בבדיקה המקורית שלא מצאה ראיות לסודה כאוסטית או לחומצה אחרת ובכל זאת המשטרה טענה במשך חמישה חודשים שכן וכך פורסם בהרחבה בעיתונות והוגשו על סמך כך כתבי אישום. אני מניח שלכך התכוון צור החלמיש כשטען שהכתבות שפורסמו לפני ינואר 2006 ושטענות הפרקליטות בכתב האישום אינן מקור אמין. אם העובדות בכתב האישום נכונות, לאחר 15 שנה כבר הייתה אמורה להיות הכרעת דין, לא? בברכה, גנדלף - 15:50, 02/08/20
משתמש:גנדלף, לגבי עריכתי, אין לדעתי חשיבות לדוח המזפ. אין חולק (גם לא משתמש:צור החלמיש, כפי שכתב בתקציר העריכה שלו) שהושלך חומר אחר. הרי חיילים ושוטרים אושפזו אם כוויות וצריבות , וויש לנו סימוכין מזה מדיווחים בעיתונות, המשמשים באופן שוטף כמקור, ומדברי בית המשפט, אשר הסתמך, ככתוב שם, על תעודות רפואיות. אז לא צריך יותר מזה כדי לציין שהושלך חומר אחר הגורם לכוויות וצריבות. אסף השני - שיחה 09:39, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
מה שידוע זה שנכנס לכמה חיילים משהו לעין והם חששו שנפגעו מחומצה ולכן טופלו בהתאם. ראה בדיון אליו הפניתי אותך הסבר אפשרי לכך. המקור שהבאת מדברי בית המשפט הוא מדיון הארכת מעצר בו מוזכר דוח המז"פ שלטענת הפרקליטות מצא סימנים לשימוש בסודה כאוסטית ונפסק שיש ראיות *לכאורה* לצריבות חומצה. בסופו של דבר התברר שהבדיקה לא העלתה שום דבר כזה. באופן כללי דיוני הארכת מעצר אורכים דקות אחדות ואינם מקור לבירורים עובדתיים. בברכה, גנדלף - 23:20, 04/08/20
מתוך הדיון: "כתוצאה מההתפרעות האמורה, נפצעו 65 אנשי כוחות הביטחון ופונו לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהם סובלים מחבלות גוף שונות, כוויות חומציות בדרגות חומרה שונות וצריבה בעור ובעיניים.". הראיות מבוססות גם על תעודות רפואיות, ובידינו מקורות נוספים מבית החולים המעידים על כוויות. בנוסף, משתמש נוסף מקבל שהושלך חומר אחר. אסף השני - שיחה 06:33, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
פעמיים כבר הסברתי מה התועלת בהסתמכות על ראיות לכאורה שהוצגו בבקשה להארכת מעצר כשבהמשך התיק נסגר ונחשף שהן הוצגו באופן שקרי. אם התגובה שלך זה להמשיך לצטט את טענות הפרקליטות בבקשה להארכת מעצר, אז לא נוכל להתקדם. בברכה, גנדלף - 09:34, 07/08/20
ערכתי בהתאם לערך ביצוע תוכנית ההתנתקות אחר ולממצאי המזפ בחקירה השנייה. אסף השני - שיחה 21:09, 9 באוגוסט 2020 (IDT)
הפסקה המפורטת היא דווקא בערך תוכנית ההתנתקות. ממצאי המז"פ אינם סותרים את הדיווח של בית החולים מסמוך לאחר התקרית, לפיו מדובר במדלל צבע שגורם לכוייה קלה וצריבה בעיניים. מה הקוראים אמורים להבין מכך שמדובר ב"חומר בסיסי"? בברכה, גנדלף - 22:32, 09/08/20
אם תסתכל בעריכתי האחרונה לפני כתיבת פיסקה זו תראה ש אין לי בעיה להמנע מלציין מה בדיוק החומר או מה ההערכות לגביו, אלא רק לציין את הפגיעה שגרם. זה לדעתי גם הפתרון הטוב ביותר לאור המחלוקות. אסף השני - שיחה 22:54, 9 באוגוסט 2020 (IDT)
זה לא מה שעשיתי בעריכותיי הערב? בברכה, גנדלף - 23:25, 09/08/20