שיחה:מי כמוך ואין כמוך

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני לא יודע מה חשיבותו של הערך ואני לא נכנס לזה, מה שנחוץ כעת זה להחליף את תבניות צמל בתבנית תנ"ך ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 13:41, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

יצרתי את הערך בגלל שהוא היה נעוץ בשורת ה"לטיפול דחוף". מתכוון לטפל בערך. תנכיסט - שיחה 13:45, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
יפה, כל הכבוד. אשמח לעזור. eli - שיחה 13:45, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
מעולה כל הכבוד, אם תצטרך עזרה בשימוש בתבנית תנ"ך או כל עזרה אחרת אל תהסס מלבקש מאלי גודין היום יש לו יום חופשי ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 13:48, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
עט הזמיר, תיזהר, אל תתגרה בי:) eli - שיחה 13:49, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
אני חושב שהטקטס המלא מתאים יותר לויקי-טקטס. כאן צריך ערך שדן בשיר, לא מצטט אותו במלואו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:46, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
קורבוס האם אתה מתכוון שהשיר ארוך מידי ולכן לא ראוי להכניסו בשלמותו? משום שיש שירים שמצטטים אותם במלואם. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 13:49, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
כן, יוצא שממש לא נוח לקרוא אותו ככה. יוצא דף ארוך וכמעט ריק. לדעתי צריך לצטט חלק ממנו, לתת איזה דיון היסטורי+משמעותי ולסוף לשלוח לקרוא את הטקטס המלא בויקי-טקטס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:57, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
ובהחלט אני רואה שהיצירה צריכה הסבר ודיון מעמיק. אני רואה ישר אקרוסטיכון ושלל ציטוטים מהמקרא. אפשר להרחיב ולפרט על השיר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:04, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
צודק, מה שנכון נכון. זה לא שיר זה מגילה. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 15:19, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
תנכיסט! שיניתי את תקציר הערך במקצת. הדברים שנכתבו שם הם לא מדוייקים כלל. המשפט:"בתקופה האחרונה הפסיקו הספרדים לשיר בתוך התפילה" הוא משפט לא נכון בכלל. ברוב קהילות הספרדים שאני מתכוון בעיקר ל"צפון אפריקה", נהגו לשיר פיוט זה כמו שתיקנתי, לפני שוועת עניים. אני מעריך שעיוות זה מגיע מפסקו של הרב עובדיה יוסף, שהוא באמת כך סבר. אך עם כל הכבוד לרבינו עובדיה יוסף, (ללא שום פגיעה בכבודו חס ושלום) הוא היה מבין היחידים שרצו לבטל מנהג זה. (כמובן שבעקבותיו הרבה מרבני עדות המזרח - תלמידיו הולכים בדרכו, ולכם אין זה ראיה אם תביא לי עוד 50 רבנים פוסקי זמנינו כמו הרב מוצפי וכדו', שהגיעו מחוגו.) הנה תראה למשל את דעת רבי שלום משאש בספרו "שמ"ש ומגן. ועוד ראה בסידור "אבותינו" בנוסח יהודי מרוקו" לרבי מאיר אלעזר עטיה שכתב שכך נהגו לומר, והביא את זה לפני "שוועת עניים". ועוד בספרים:"משולחן אבותינו", ו"זוכר ברית אבות", עטרת אבות, ועוד רבים. על כן שיניתי. מקווה שהדברים הובהרו. ויישר כח על הערך!באמת נחוץ! yairdeשיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ח • 22:44, 12 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
yairde! הינך צודק שכפי תיקונך 'צריך' להיות, אבל כמדומני ברוב הסידורים הספרדיים העדכניים המודפסים כיום כתוב ששרים את הפיוט לפני קריאת התורה. מקסימום תתקן שיש אומרים שצריך לומר עדיין לפני שוועת עניים אך רוב הספרדים בימינו נוהגים כפסקו של מר"ן מלכא ושרים את הפיוט לפני קריאת התורה. תנכיסט - שיחה 11:13, 13 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
לא! זה לא פסקו של מרן מלכא!!!! זה רק מה שהרב עובדיה רצה כדי להתנגח במנהג הזה. מרן מלכא כותב שאסור רק מ'ברכו', מי המציא שמרן מלכא סובר שאחרי 'נשמת' אסור להגיד? (טענת הרב משאש) ועוד, שגם מציאותית זה ממש לא נכון. מי קבע שרוב הספרדים הם העיראקים והחלאבים? (ונגיד שגם התוניסאים, לא יודע מאיפה לקחת שזה המנהג המקורי שלהם, ולא הושפעו חלקם גם הם מהרב עובדיה.., אבל נניח ש..) לא מובן מה "בתקופה מאוחרת יותר, הפסיקו הספרדים לומר...: אתה קובע עובדות ע"פ הרב עובדיה? אם כך הרב עובדיה פסק זה נהיה כבר 'היסטוריה' שברוב קהילות הספרדים נהגו להפסיק??? תראה לי מקור אחד קדום מהרב עובדיה שכותב שנהגו לאומרו באמצע נשמת, וביטלוהו. כרגע אני מתפשר על 'חלק'. עיין בעריכה החדשה. חוץ מזה ש'עיראקים' אינן תחת ההגדרה "ספרדים". אלא תחת ההגדרה "עדות מזרח", כלומר יש להם נוסח שונה משאר הספרדים שלצערינו הם השליטו אותו על כל הספרדים וממילא הטעות שכתבת "ברוב הסידורים הספרדים", הם לא ספרדים!! הם עדות מזרח!! הרב הראשי לאילת הרב משה הדאיה (במקור מחאלב), בן דוד של סבא שלי, סיפר לי שהוא תמיד מחפש את הסידורים המרוקאים כי הם 'שימרו' את הנוסח המקורי הספרדי. סידור זה הנפוץ בכל העולם הספרדי החל מטורקיה וחאלב ועד לצפון אפריקה וא"י. "תפילת החודש". עיין בהרחבה בהקדמתו של הרב זייני לסידור. חוץ מזה שגם שיטת הפסיקה של חכמי עדוה"מ הייתה שונה מאוד, מכל הבחינות. ובמיוחד אפשר לראות את זה בציונות היחס של ישיבת "פורת יוסף", לציונות היה אנטי, לדוגמא: הרב עזרא עטייה, הרב צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מוצפי, הרב אפרים הכהן, ועוד ועוד. זה נכון שהיה שם גם את הזרם היותר מתון: הרב עובדיה, הרב אליהו, וכו', אבל גם הם אי אפשר להשוותם לרב עוזיאל שהיה ספרדי אמיתי מטורקיה וכן הגרח"ד הלוי גם הוא מטורקיה תלמידו המובהק של הרב עוזיאל. כנ"ל לגבי הכל. ואכמ"ל. בקיצור אני כותב שבחלק גדול מהקהילות, במקום 'מקצת'. yairdeשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:58, 16 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
מחילה לא קראתי טוב על התוניסאים, משמע שגם הם נהגו כמו כל צפו"א. (לא שמתי לב שמה שציינת לגבי התוניסאים זה בכלל בחג הפורים). yairdeשיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 12:34, 16 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
כשכתבתי "רוב הספרדים" התכוונתי לבית כנסת ספרדי רגיל. כשאתה נכנס לכל בית כנסת ספרדי רגיל, שרוב המנין הם "עמך" ולא חניכי ישיבות (מסויימות...), שלא התעמקו מעולם בתולדות התפילה והתפתחותה ואינם יודעים שהנוסח המרוקאי משמר את הנוסח המקורי. כולם אומרים את הפיוט לפני קריאת התורה. הערך צריך לייצג את מה שנהוג ברוב הציבור, ולא רק מה שנהוג אצל האינטלקטואלים המשמרים בכל עוז את המנהג הישן והחביב. תנכיסט - שיחה 10:54, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
ובכלל שיכתבת בצורה לא נכונה. מחקת את תחילת הקטע (על העברתו ממי כמוך לנשמת בשלב א') ובמקום זאת הכנסת שינויים שהיו כתובים כבר (על העברתו מנשמת לאחר חזרת הש"ץ בשלב ב'). החזרתי את הגירסא הישנה, ובדוק אם זה מנוגד למה שכתבת (חוץ מהטיית מנהג הרוב למיעוט, ומנהג המיעוט לרוב). תנכיסט - שיחה 11:01, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
צודק לגבי השכתוב. לא מסכים בכלל, עם ההגדרות של בית כנסת ספרדי - רגיל "עמך". המנהג הזה כאמור, לא היה כלל נוהג רק במרוקו, אלא בשאר ארצות הספרדים וצפון אפריקה. ה"עמך" הזה, לא אומר שום דבר. זה לא נותן תמונה נכונה על המציאות. וחבל. מאיפה אתה יודע שבית כנסת "ספרדי", הפסיק להגיד את הפיוט? יש לך הוכחות? (ואני מתכוון לפני הרב עובדיה..)שוב, אי אפשר לשכתב היסטוריה בצורה מוטעית. תראה, אני רואה מה שכתוב בספרים של המנהגים - שם לא מובא כלל, שביטלו את הנמנהג "בתקופה מאוחרת" זו המצאה שלך ועיוות המציאות. ושוב, עדות המזרח הם לא ספרדים. וגם אם תרצה לומר שהם ספרדים הם מיעוט דמיעוט ביחס לעדות שאני קורא להם "ספרדים". גם מבחינה מספרים, גם מבחינת כמות הארצות, ומבחינת מה שאתה רוצה. לא ייתכן שהמיעוט - (בית כנסת של "עמך", שאין לי מושג מה זה ההגדרה הזו ואיך היא אמורה להשפיע בוויקיפדיה, ומי אמר שהיא בפועל נכונה, כי אני מכיר כמה בתי כנסיות של "עמך", שאומרים את זה בשוועת עניים.) אם אתה רוצה לסלף את המציאות אז תעשה מה שאתה רוצה. משתמש יאיר דב? מה אתה אומר? yairdeשיחה • ג' בניסן ה'תשע"ח • 18:40, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
וכן לא ייתכן שה"מיעוט" הזה יהווה את הרוב. כמו מה שכתוב עכשיו. על כן אני מציע להפוך את ה"רוב" השקרי, ל"מיעוט", או לכל הפחות "חלק" ו"חלק", אך לא ייתכן שמנהג מקורי שאין לנו שום עדות ש"הפסיקו לאומרו בתקופה האחרונה" וכן ידוע לנו שנהג בפועל ברוב הקהילות, יהיה בתורת "מיעוט". נראה לי שהדברים הובהרו. משתמש:מאורות נתן? yairdeשיחה • ג' בניסן ה'תשע"ח • 18:44, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
תנכיסט! שמתי לב לעוד משהו מומצא לחלוטין: כתבת שם שהמנהג המקורי היה לשיר אותו בברכות קריאת שמע, מאיפה ראית את זה!!!!??????, ובתקופה מאוחרת הפסיקו הספרדים לשוררו בקריאת שמע והעבירוהו ל"שוועת עניים". כל זה, מאיפה לקחת?? אני יודע שהמנהג המקורי מתחילתו היה אך ורק לפני "שוועת עניים"!! יש כאן משהו לא ברור (זה גם קשור למה ששלחת לי קודם:” ובכלל שיכתבת בצורה לא נכונה. מחקת את תחילת הקטע (על העברתו ממי כמוך לנשמת בשלב א') ובמקום זאת הכנסת שינויים שהיו כתובים כבר”. לא הבנתי בהתחלה מה זה "שלב א'", קיצור מאיפה הבאת את זה??? yairdeשיחה • ג' בניסן ה'תשע"ח • 09:49, 19 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

נראה לי שאתה מנסה בכוח להשתיל את מנהג מרוקו ולהפכו לנחלת הכלל, כדי להוכיח קבל עם ועדה שהרב משאש גילה שהרב עובדיה טעה. תיכנס לכל בית כנסת ספרדי רגיל ותראה איך נוהגים, אני מודה שבשמש ומגן והרב נאים כתבו שהמנהג הוא מנהג טעות. אך זוהי דרכו של אנציקלופדיה, לתעד את המנהג (המוטעה) שנוהגים בו רוב העולם ולא להכניס בכוח שהמנהג המוטעה הוא מנהג בטעות שכן הרב משאש עומד וצווח שיש לאמרו בנשמת. על שאלתך מאיפה לקחתי את זה. (אגב, פרט זה נכתב על ידי בן עדריאל), תקרא קצת את הפיוט, ועדיף עד סופו ותראה לאן היה שייך במקור. גם ב"שירי רבי יהודה הלוי" הובא שיר זה בין שירי "מי כמוך" נוספים שחיבר ריה"ל לברכות קר"ש. תנכיסט - שיחה 12:08, 19 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

פיוטי "מי כמוך" יועדו במקור לברכות קריאת שמע, והם חלק ממערכת שלמה של פיוטים לברכות אלו (שבעה חלקים). על כל זה תוכל לקרוא בספרו של עזרא פליישר, "היוצרות בהתפתחותם והתהוותם"., ופיוטו של ריה" אינו שונה משאר פיוטי הסוג הזה, (לכן אגב, לא מדויק לקרוא לערך "מי כמוך ואין כמוך", כי זה שמם של כל הפיוטים מהסוג הזה, אלא "אדון חסדך", אבל מי כמוך הוא השם הנפוץ). בעקבות ההתנגדות להפסק בברכות קר"ש העבירו לנשמת. בן עדריאלשיחה • י' בניסן ה'תשע"ח 10:31, 26 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]