אליהו רחמים זייני

אליהו רחמים זייני

הרב זייני נואם בטכניון
לידה	11 באוגוסט 1946 (בן 79) י"ד באב ה'תש"ו אלג'יריה
מדינה	, ,
מקום פעילות	, ,
תחומי עיסוק	תלמוד, מחשבת ישראל, הלכה, ספרות הגאונים, קבלה
השכלה	אוניברסיטת פריז הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל מכון ויצמן למדע
חיבוריו	"עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" "עץ ארז" ועוד
מנחה לדוקטורט	משה מרכוס
השתייכות	ציונות דתית
השקפה דתית	יהדות
רבותיו	הרב מאיר זייני (אביו), הרב לוי סעדיה נחמני, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, הרב שלמה דהן (החכם דהן)
תפקידים נוספים
דוקטור במתמטיקה ומרצה בטכניון

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא מתמטיקאי, פוסק ופילוסוף, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001, ורב קהילה ציונית-דתית בשכונת נווה שאנן בעיר. בעבר, שימש רב הטכניון ומרצה בפקולטה למתמטיקה ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות.

קורות חייו

נולד כבן בכור לרחל ולרב מאיר זייני, רבה של טאהרת שבאלג'יריה. מקורה של משפחת זיני הוא בשושלת רבי יוסף יושתו מהעיר חאאן (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה שבספרד, מתלמידי הרי"ף. אמו רחל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פגשה את אביו ששירת כקצין בצבא צרפת החופשית בזמן שחרור המחנה.

עם תום השלטון הצרפתי באלג'יריה, בשנת 1962, עקר עם משפחתו לפריז, שם השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת פריז, ואף למד קארטה, והוסמך כבעל חגורה שחורה דאן 2. באותה תקופה פעלה המשפחה לשמירה על יהדות צרפת, ואביו קיבץ את יהודי אלג'יריה לתפילות ב-'אולמי עדן', לשם הגיעו בין השאר דמויות בולטות כמניטו, אביו הרב דוד אשכנזי, הרב מצליח מזוז והרב יצחק אלמליח. בתקופה זו למד תורה בפריז אצל הרב שלמה דהן.

בשנת 1970 עלה לישראל ונשא שבוע לאחר מכן את אסתר, כשהם מתגוררים בבני ברק. בעקבות פגישה עם הסטייפלר, בבקשתו כעולה חדש שאינו דובר יידיש - נפתח בישיבת פוניבז' שיעור דף יומי ראשון בעברית. לאחר מכן נפגש עם הרב צבי יהודה קוק בהמלצת אחיו הרב יוסף זייני, שהגיע לארץ שנה לפניו ולמד בישיבת מרכז הרב - והתרשם מאוד מהמפגש. לדבריו זיהה שם לראשונה בארץ דברים הזהים למסורת רבני צפון אפריקה, אותה ינק מאביו ומרבותיו. מאז היה עמו בקשר והתחיל ללמוד וללמד מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לימים ישיבתו של הרב תוציא לאור את חומש הראי"ה מתורת הרב קוק.

סיים בטכניון דוקטורט במתמטיקה שאותו החל באוניברסיטת פריז בנושא משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא-ליניאריות. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע, ולא כמקובל מחוץ לישראל, מפני סירובו לעזוב את ישראל. לאחר כשנה שב לטכניון כמרצה בכיר נלווה בפקולטה למתמטיקה, ומרצה בכיר נלווה לתלמוד ולפילוסופיה יהודית במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. בעקבות כך החל בפעולות לקירוב העולים החדשים מבין הסטודנטים. ביזמתו הכיר הטכניון בתעודת הבגרות הצרפתית, מה שהקל על סטודנטים מצרפת להתקבל למוסד, וכך נוצר עוד בשנות השמונים גרעין גדול של סטודנטים עולים מצרפת.^{[דרוש מקור]}

שירת בחיל הרפואה כחובש קרבי, ונלחם במלחמת שלום הגליל.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1979 הוסמך לרבנות עיר על ידי הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט והרבנות הראשית לישראל.^{[דרוש מקור]}

משהחליט רב הטכניון אהרן שאר-ישוב לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זיני, והחל משנת 1980 שימש הרב זיני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בפקולטה למתמטיקה ומרצה לתלמוד ופילוסופיה יהודית בפקולטה ללימודים כלליים.

כרב הטכניון, עמד הרב זייני בראש ארגון הסטודנטים הדתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זייני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' פסק הרב זייני שיש להסיר את המזוזות באותם חדרים, אולם הטכניון לא ציית לפסיקה זו.

משנת 1982 ועד שנת 1992 שימש כאחראי על המקומות הקדושים בארץ מטעם משרד הדתות.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2001 (ה'תשס"א) הקים את ישיבת אור וישועה בשכונת נווה שאנן, המונה כ-150 תלמידים וסביבה קהילה המונה כ-300 משפחות. בקמפוס הישיבה פועלים גני ילדים, ושלושה בתי כנסת: אשכנזי, ספרדי ותימני. הרב זיני מתפלל לסירוגין בבית הכנסת האשכנזי והספרדי. בכל שבת לאחר שחרית הוא מעביר שיעור לאנשי הקהילה בן כשעה וחצי לכ-400 גברים ונשים.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2013, עם הגיעו לגיל פרישה, פרש מתפקידו כרב הטכניון והוחלף על ידי הרב אלעד דוקוב.

נשוי ואב לשמונה ילדים. מתגורר בשכונת נווה שאנן. אחיו הוא הרב יוסף זייני, רב שכונה ד' באשדוד ואביו של דוד זיני.

משנתו ופסיקותיו

מסורת הפסיקה הספרדית-צפון אפריקאית

דרך הלימוד שקיבל מרבותיו עד הרי"ף מבוססת על בקיאות רחבה בכל ספרות התנאים והאמוראים ועיון במקורות הקדומים לפני הדיון בדברי התלמוד. הוא מקפיד לקרוא כל מובאה ממקורה ולא מכלי שני. הוא מסתייג מדרך הלימוד הליטאית המחפשת לדבריו את הסברא והאוקימתא לצורך הסברת מחלוקות בתלמוד ואחר גדרים להסברת הלכות. בשיעוריו הוא אינו מרבה בלימוד ספרי אחרונים, ומעדיף את דברי הקדמונים – הגאונים שנתגלו בגניזה הקהירית וראשונים המצטטים את כתבי הגאונים כדוגמת ספר האשכול ושיבולי הלקט. הוא משתמש רבות בכתבי יד עתיקים של התלמוד הבבלי והירושלמי וכתבי הראשונים.^{[דרוש מקור]}

תורה ומדע

הרב זייני דוגל בחיבור תורה למדע כעיקרון יהודי מהותי, וטוען שבאופן עקרוני לא יכולה להיות סתירה ביניהם. הוא רואה בחכמי תור הזהב בספרד (כמו הרמב"ם, רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי שמואל הנגיד, הר"י מיגאש, ורבי אברהם אבן עזרא) מודל לחיקוי, כגדולי ישראל שעסקו בתורה, במדע, ברפואה, בפילוסופיה, בשירה, ואף בצבא ובמדינאות - כאידיאל של איחוד הקודש והחול, כשהתורה היא המנחה את הכל, ושופטת את הכל. כמתמטיקאי, הוא מרבה לציין שהראשון שפיתח באופן שיטתי את שיטת האינדוקציה היה הרלב"ג. בבסיס הגישה שלו עומדת הסתכלות אמונית שנמצאת מעל לכל שיקול שכלי. הוא מוכיח כיצד ההיגיון האנושי הוא סופי, ולכן לא יוכל להקיף את המציאות בצורה מלאה אף פעם.

השפעות הנצרות על העולם המערבי ועם ישראל

הרב זייני עוסק רבות במקורות הנוצריים של ערכי העולם המערבי והפילוסופיה שלו, ורואה את התרבות המערבית כתרבות נוצרית שהתחלנה. הוא מציג את המגמות הנוצריות שהשפיעו על עם ישראל לאורך 2,000 שנות גלות מבחינה חברתית ותורנית, ושואף לתקן ולחזור לעקרונות היהדות המקוריים אותם שינתה הנצרות בראשית ימיה, עת עזבה את היהדות.

בין המגמות אותם הוא מונה, בין השאר בעקבות ספרו של הרב אליהו בן אמוזג "מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי" - ביטול הלאום וכל תפיסת הכלל, שנאת העולם הזה וזניחתו לטובת עולם רוחני מופשט, טשטוש ההבדל בין טוב לרע וסלחנות ללא גבולות, הפסקת השאיפה לתיקון עולם מתוך תפיסה שהגענו אל "ימות המשיח", והעברת חובת ההשתלמות מהאדם להקב"ה. את ההשפעות האלה הוא מוצא במציאות האקטואלית במדינת ישראל, כמו - אתגרים במערכות החינוך, במשפחה ובזוגיות, תופעות כשנאת לאומיות, חוסר מוכנות להילחם עד למיגור הרע, הכמיהה לשלום "עכשיו" תוך טיוח המציאות במקום שאיפה להכרעה ותיקון אמיתיים, ותופעות נוספות. הוא אף טוען כי השפעות אלה נמצאות גם בחלקים מהעולם התורני.

הציונות כחלק אינטגרלי של התורה

הרב זייני רואה בציונות חלק אינטגרלי של התורה. הוא רואה את אברהם העברי כיהודי הציוני הראשון, בקיימו את הציווי "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" (בראשית יב א). לדבריו, לא בא לארץ כדי למצוא בה מדינת מקלט - אלא כדי לקיים את דבר ה'.

מפסיקותיו וחידושיו הבולטים

• לאחר הקמת מדינת ישראל – נוהגים דיני שמיטה בארץ ישראל מדאורייתא, על פי שיטת רוב הגאונים.^{[דרוש מקור]}
• איסור מוחלט על מסירת שטחי ארץ ישראל לנוכרים.
• יש לומר הלל עם ברכה בליל יום העצמאות וביומו.
• יש לברך על חצי הלל בראש חודש ובחול המועד פסח, כדעת רבני צפון אפריקה ואירופה, ולא כשיטת הרמב"ם וכשיטת הרב עובדיה יוסף על פי השולחן ערוך. אומנם זאת אך ורק בציבור כדעת חלק מהגאונים והרי"ף.
• אדם ששכח לספור ספירת העומר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, כדעת הגאונים ולא כדעת השולחן ערוך.
• על מנהגי האבלות בספירת העומר - מוכיח שתלמידי רבי עקיבא המוזכרים בתלמוד הבבלי מתו במרד בר כוכבא, כפי שכתב רב שרירא גאון.
• יש לברך המוציא וברכת המזון, גם על 'לחמניית מזונות' כשזוהי ארוחתו, ודין קביעת סעודה לא נקבע לפי כמות המזון - אלא לפי כוונתו של האוכל.
• מצוות אינן צריכות כוונה, על פי דעת הגאונים.
• מי שטעה ולא אמר 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה אינו צריך לחזור, כפסק הגאונים וכגרסאות קדומות - ולא כפסק השולחן ערוך.
• במאמר ארוך קבע כי רבנו תם "לא שמע על 'צאת הכוכבים דרבנו תם'" והבנה שגויה של דבריו הולידה את המושג 'שתי שקיעות'.
• איסור קבלת תרומות מנוכרים, כולל נוצרים, ופסיקה כי הנצרות נחשבת עבודה זרה לכל דבר ועניין.

פעילות ציבורית

פעילותו החינוכית והמחקרית בתחומי היהדות

במסגרת פעילותו כרב הטכניון, יזם הרב זייני תוכניות לימוד המאפשרות שילוב עיסוק הנדסי-מדעי עם לימוד תורה, והעביר במשך עשרות שנים שיעורים קבועים נוספים בבית המדרש בטכניון. תלמידיו פזורים באדקמיה ובתעשייה, בהם חוקרים בכירים, פרופסורים, ודיקנים בפקולטאות. רבים מבכירי ההגנה האווירית של ישראל מתגוררים בקהילה התורנית בראשותו בשכונת נווה שאנן, בהם חתני פרס ישראל.

מחקריו התורניים עוסקים רבות בספרות הגאונים והוצאה לאור מן הגניזה. הוציא לאור את חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" – פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). הרב זייני הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלוש רגלים, לראש השנה וליום הכיפורים, נוסח ליוורנו.

הרב זייני עוסק גם בפילוסופיה. תרגם מחיבוריו של פרופ' עמנואל לוינס. פרסם ארבעה מאמרים של לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל" ומביא בשיעוריו ממאמריו. תרגם והוציא לאור אף מכתביו של הרב יהודא לאון אשכנזי^{[דרוש מקור]}, אליו היה מקורב.

הוצאת כתבי הרב אליהו בן אמוזג

הרב זייני עוסק עשרות שנים במחקר, תרגום, והוצאה לאור של כתבי הרב אליהו בן-אמוזג, מגדולי חכמי איטליה במאה ה-19, שהיה אב בית הדין בליוורנו, ונשאר אלמוני בציבוריות הישראלית. בין הנושאים הרבים בהם עוסק הרב בן אמוזג בספריו - ביסוס מסורת חז"ל והתורה שבעל פה, הגנה מפני ביקורת המקרא, הוכחת קדמות הקבלה, היחס בין ישראל לעמים, סקירה ממבט יהודי-תורני של כלל הפילוסופיות מהפרה-סוקרטים עד ימיו, המוסר היהודי לעומת המוסר הנוצרי, האמונה היהודית לעומת האסלאם, ובירור מקורן של הנצרות והאסלאם מתוך היהדות. הרב זייני מוצא קשר הדוק בין משנתו של הרב בן אמוזג לבין משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואף מציין כי ממנה הגיעו עקרונות ומונחים במשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו).

עמדתו הפוליטית

הרב ידוע בהשקפת עולם הרואה ביישוב ארץ ישראל אחד מיסודות היהדות, והשקפת עולם זו באה לידי ביטוי בעמדתו הפוליטית. בנובמבר 1994, בזמן הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הסכמי אוסלו, אמר בפינתו השבועית בערוץ 7: "כנראה יודע הקב"ה למה דרך הרשעים המנהלים כעת את המדינה צלחה, כי כנראה אנו ואתם לא עשינו את שהוא מצפה מאתנו... בינתיים לאחראי העיקרי על התדרדרות המצב מר רבין נאמר בושה לחגך מחר וכל אלו שישמחו אתך, ויהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו". הרב זיני יצא כנגד התבטאויותיו של הרב שך ופסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בעניין מסירת שטחים. בספרו 'ארץ חמדתנו' הוא כותב שמהמקורות שהביא הרב יוסף אין הוכחה שמותר למסור שטחים.

במאמר שפורסם ב-12 באוגוסט 1995 בעיתון "עלה" כתב: "פקודת פינויי יישובים אזרחיים איננה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. … כל פקודת פינוי תחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע פעולה זו".

בשנת 1997 פורסם במקומון "כלבו" שהרב זיני נחקר במשטרה בחשד של הסתה לרצח רבין. הרב הגיש תביעת דיבה נגד העיתון. השופט קיבל את עמדתו וקבע כי זהו מידע שקרי, אך פסק לו פיצוי בסך 1,000 ש"ח בלבד, לאור ציטוטים קיצוניים שהציגו הנתבעים לבית המשפט.

בספר "ברוך הגבר" פורסם מכתב מפרי עטו – שנכתב במקורו כחוות דעת, לפי בקשתו של הרב עידו אלבה, במסגרת טיעונים לבית המשפט – הקובע כי מאמרו של הרב אלבה "בירור הלכות הריגות גוי" הוא דיון תאורטי בלבד (המעמד המשפטי של מאמרו של אלבה הוכרע לבסוף בבית המשפט העליון). בינואר 2026, תבע הרב זייני את עיתון הארץ בתביעת דיבה על סך 500,000 ש"ח, בעקבות כתבת שער שהתפרסמה לקראת המינוי של אחיינו דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, בה נטען כי הרב כתב מאמר ל-"ברוך הגבר" בו הילל את הטבח במערת המכפלה.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, פרסם מאמר שבו האשים את השמאל בישראל באחריות מוסרית לפיגוע, בכך שהעניק לגיטימציה למחבלים (אש"ף). בעקבות המאמר הורה נשיא הטכניון כי עליו להוסיף בכל מאמר הבהרה לפיה "דברים אלה נכתבים על דעתי ולא דעת המוסד בו אני מועסק".

בעקבות מלחמת לבנון השנייה כתב:

מסקנה אחת מתבקשת מיד, והיא החובה המוטלת על הדור הנפלא הזה, שניהל ביד רמה את הקרב במסירות עילאית שכדוגמתה לא ראינו זה אלפיים שנה, לעשות ככל יכולתו כדי לשלוח לפח אשפה של ההיסטוריה את הממשלה הזו, כל כולה ליקוט של גרוטאות שנאספו על ידי אספן פוליטיקאים חלשים המוכנים לכל, אספן עריץ שרמס בדרכו כל ערכי מוסר וכל ערכי העם, והכל כדי להציל עורו בפני מערכת משפט – כהצהרת הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון – שככל הנראה אינה יודע רחמנות אלא כלפי חבריה וחברי חבריה".

במהלך מבצע צוק איתן טען כי במאבקים לאומיים אין חפים מפשע, וכי לכל אזרחי עזה שמסרבים להתפנות אחריות על פעולות חמאס.

בבחירות לכנסת העשרים השתתף בכנס תמיכה במפלגת הבית היהודי בשנת 2016 עם פתיחת המפקד במפלגה קרא לתלמידיו ולאנשי קהילתו להתפקד לבית היהודי.

לקראת הפגנת המיליון החרדית נגד גיוס בני הישיבות לצה"ל במהלך מלחמת חברות ברזל - הוציא הרב זייני פסק הלכה האוסר ללכת להפגנה, ובו הוא קובע שההפגנה "מרסקת וקורעת את עמנו לגזרים ופוגעת קשות בתורת ישראל".

הרב זייני הביע התנגדות לפסיקת בג"ץ שקבעה כי נשים יוכלו לגשת למבחני הרבנות, ואמר כי חל עליה דין ייהרג ואל יעבור.

ספריו

חלק מהספרים שפרסם הרב אליהו זיני

ספרים שכתב

• עולמות באיחודם – (חוברות מס' 1–3): דת ומדע, אקטואליה ויהדות, יחסי חילונים-דתיים, יהדות וציונות
• עולמות באיחודם – חוברת מס' 4: ענייני פסח בהלכה ובהגות
• רבנן סבוראי וכללי ההלכה חלק א׳ – מחקר תלמודי, חיפה תשנ"ב. הספר הוא חלק מסדרת ספרים העוסקת בנושא שטרם יצאה לאור
• עץ ארז סדרת ספרים ובה מאמרים בהלכה ובהגות:
  • כרך א': הלל בר"ח ובחוה"מ פסח, הלל ביחיד, איסור בשר בחלב, יהושע בן פרחיה
  • כרך ב': אפיקומן לאחר חצות, הסבה באישה, מי שאין לו אלא כזית ממצה שמורה, ספירת העומר, מרד בר-כוכבא. שני כרכים אלה יצאו מחדש בתשע"ד עם הוספות.
  • כרך ג': מצוות ה'הסבה' בליל הסדר, מכירת החמץ, שבת וחנוכה.
  • כרך ד': על אמירת פיוטים באמצע התפילה, מנהג הכפרות, אבינו מלכנו וצדקתך בר”ה שחל בשבת, עמידה בתקיעות דמיושב, האם מצוות צריכות כוונה, סליחות תשובה ורחמים. כרכים ג–ד יצאו שוב בתשע"ח, עם הוספות.
  • כרך ה', תשע"ד: בין השמשות דר"ת, זמן הדלקת נרות חנוכה, דין אכסנאי בנרות חנוכה, קדיש, נוסח על הניסים, פת הבאה בכיסנין, נשים עצלניות, פרשת עקדת יצחק, חידת החשמונאים ופשרה.
  • כרך ו', תש"פ: על הדלקת נרות שבת וקבלת שבת, תפילת הדרך וברכת הגומל, ברכה על ארבע כוסות, קריאת פרשת זכור ודיניה, קריאת התורה מדאורייתא או מדרבנן, מיחייב איניש לבסומי בפוריא, מאמרים בהגות בענייני פסח ופורים ועוד.
  • כרך ז', תשפ"ב: עניית ברוך הוא וברוך שמו בברכות. חימום אוכל בשבת. למה אין אומרים הלל בפורים. דינא דמלכותא דינא. נוסח “נחם”. שעת תפילת מנחה הנכונה ואיסור אכילה בסמוך למנחה. קידוש במקום סעודה וסעודה שלישית. מאמר על ההשגחה בהלכה ואף בטעיותיה. נפילת אפים. נוסח ברכת אתה חונן. מצוות הסבה מהי? באור אגדה, ריש לקיש מציין מערות החכמים. לוגיקה ומטפיזיקה בדרשות חז”ל. ביאור אגדות מסכת גיטין. “על בורות מדעית ובורות פילוסופית” – תשובה לפרופ’ נח הררי וספרו.
• ארץ חמדתנו – ברור הלכתי לגבי איסור מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים, חיפה תשנ"ד הדפסה מחודשת מספר שנים לאחר מכן
• על השואה – הוצאת ישיבת "אור וישועה", הדפסה שנייה מתוקנת חיפה תשע"ב
• ארזים א' – לפורים, חיפה תשע"ד
• חסד לאומים חטאת – ברור הלכתי יסודי לגבי האיסור המוחלט על קבלת צדקה מנוכרים, חיפה תשע"ז
• ישועת ה' – דיון הלכתי והגותי בנוגע לאמירת הלל ביום העצמאות, חיפה תשפ"א
• בין קוד אתי יהודי לקוד האתי הצה"לי, חיפה תשפ"ו

סדרת כתבי הרב אליהו בן אמוזג

• הרב אליהו בן אמוזג, מבוא לתורה שבעל פה, כרך א', ירושלים ה'תשס"ב
• הרב אליהו בן אמוזג, מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי, הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה ה'תשס"ז
• הרב אליהו בן אמוזג, "המסורת" (בצרפתית), הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה
• הרב אליהו בן אמוזג, "ישראל והאנושות" (בצרפתית), הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה
• הרב אליהו בן אמוזג, "מסורת והיא תורה שבעל פה", הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה ה'תש"ף
• הרב אליהו בן אמוזג, "אימת מפגיע", הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה ה'תשפ"ה
• הרב אליהו בן אמוזג, "אם למקרא", הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה

ספרים נוספים שתרגם או ערך

• הרב שמעון בר צמח דוראן, חידושי הרשב"ץ על מסכת ראש השנה ומסכת קינים, על פי כתבי יד עתיקים ודפוסים ראשונים
• אוצר הגאונים מסכת עבודה זרה – הוצאת ישיבת "אור וישועה" ה'תשע"ו
• אוצר הגאונים מסכת חולין – הוצאת ישיבת "אור וישועה" ח"א ה'תשפ"א, ח"ב ה'תשפ"ג
• אוצר הגאונים מסכת נדה – הוצאת ישיבת "אור וישועה" התשפ"ג
• הרב צמח בן שלמה דוראן, יכין ובועז, שאלות ותשובות, חלק א'
• הרב שמעון בר צמח דוראן, מגן אבות, על מסכת אבות, ארז הוצאה לאור, ירושלים ה'תש"ס, מהדורה שנייה ה'תשע"ד.
• הגדה של פסח עם פירוש מגיד דבריו ליעקב, לר' ישראל יעקב אלגאזי, הוצאת אור וישועה, חיפה ה'תש"ע
• עמנואל לוינס, דברי עמנואל, ארבעה מאמרים מתוך "חרות קשה"
• תרגומים של עמנואל לוינאס (אורכב 08.04.2008 בארכיון Wayback Machine), שמונה מאמרים מתוך "חרות קשה", מהדורת אינטרנט
• מחזור לשלש רגלים "מועדי ה'", מושתת על נוסח ליבורנו כמנהג הספרדים בארץ ישראל, בהוצאת ישיבת "אור וישועה", מהדורה שנייה – התשס"ז
• "מרפא לנפש" תפילות הקשורות לסליחות, תיקונים, התרת נדרים ועוד, לפי נוסח ליבורנו
• סידור "תפילת החדש", נוסח ליוורנו, מהדורת ארץ-ישראל כמנהג יהודי צפון-אפריקה ושאר קהילות הספרדים, על פי פסקי החיד"א, הרב אברהם אנקאווא והרב שלום משאש
• סידור כיס "מנחת ערב" כולל מנחה, ערבית וברכת המזון.
• זמירון אשירה לה', כולל קידוש, הבדלה, ברכת המזון ועוד
• זמירון שיר ושבחה, כולל קידוש, הבדלה, ברכת המזון ועוד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו רחמים זייני בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של אליהו רחמים זייני באתר רמב"י
• שיעורים ושיחות של הרב אליהו רחמים זייני שליט"א YouTube
• כל הכתבות על הרב אליהו זייני, באתר ערוץ 7
• צביה שקרוב, ריאיון עם הרב זייני במקור ראשון, מובא באתר בחדרי חרדים
• נטעאל בנדל, כיפה, ‏דברים שלא ידעתם על הרב אליהו רחמים זייני, באתר כיפה, 27 בפברואר 2013
• הרב אליהו זייני – מה בין המוסר הנוצרי ליהודי, תמיר דורטל - פודקאסט ״על המשמעות״
• מ-'טיארת' לארץ ישראל - ראיון עם הרב אליהו רחמים זייני-פרויקט "רואים את הקולות", 6 במרץ 2026, בערוץ ישיבת חיפה ברשת יוטיוב.
• גנאלוגיה מתמטית של אליהו רחמים זייני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה

ממאמריו:

• מיהו יהודי-מזרחי-חרדי, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2010
• אל תשלחו בנות לגוב החיות הטורפות, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2013