אליהו רחמים זייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו רחמים זייני
הרב זייני.jpg
הרב זייני נואם בטכניון
תאריך לידה י"ד באב ה'תש"ו (בן 71)
מקום לידה אלג'יריה
תאריך לידה לועזי 11 באוגוסט 1946
מקום פעילות אלג'יריה, צרפת, ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, מחשבת ישראל, הלכה, ספרות הגאונים, קבלה
תפקידים נוספים דוקטור במתמטיקה ומרצה בטכניון
רבותיו רבי שלמה דהן, הרב לוי נחמני, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט,הרב יהודא ליאון אשכנזי.
חיבוריו "עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" "עץ ארז" ועוד

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001. בעבר שימש כרב הטכניון וכמרצה בכיר בפקולטה למתמטיקה ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ד באב ה'תש"ו (1946) למשפחה של תלמידי חכמים, בן בכור לרחל ולרב מאיר זייני, רבה של טאהרת שבאלג'יריה. מקורה של משפחת זיני הוא בשושלת רבי יוסף יושתו מהעיר חאאן (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה שבספרד, מתלמידי הרי"ף. אמו רחל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פגשה את אביו ששירת כקצין בצבא צרפת החופשית בזמן שחרור המחנה.

עם תום השלטון הצרפתי באלג'יריה, בשנת 1962, עקר עם משפחתו לפריז, שם השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת פריז. בתקופה זו, למד קארטה, והוסמך כבעל חגורה שחורה דאן 2. למד גם אצל הרב שלמה דהן.

בשנת 1970 עלה לארץ ונישא שבוע לאחר מכן לאסתר. סיים בטכניון דוקטורט במתמטיקה שאותו החל באוניברסיטת פריז בנושא משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא-לינאריות. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע, ולא כמקובל בחו"ל, מפני סירובו לעזוב את הארץ. לאחר כשנה שב לטכניון כמרצה בכיר נלווה בפקולטה למתמטיקה, ומרצה בכיר נלווה לתלמוד ולפילוסופיה יהודית במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

שירת בחיל הרפואה כחובש קרבי, ונלחם במלחמת שלום הגליל.

בשנת 1979 הוסמך לרבנות עיר על ידי הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט והרבנות הראשית לישראל.

משהחליט רב הטכניון הקודם לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זייני, והחל משנת 1980 שימש הרב זייני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בפקולטה למתמטיקה ומרצה לתלמוד ופילוסופיה יהודית בפקולטה ללימודים כלליים.

משנת 1982 ועד שנת 1992 שימש כאחראי על המקומות הקדושים בארץ מטעם משרד הדתות.[דרוש מקור]

בשנת 2001 (ה'תשס"א) הקים את ישיבת אור וישועה בשכונת נווה שאנן, המונה כ-150 תלמידים וסביבה קהילה המונה כ-300 משפחות. בקמפוס הישיבה פועלים גני ילדים, ושלושה בתי כנסת: אשכנזי, ספרדי ותימני. הרב זייני מתפלל לסירוגין בבית הכנסת האשכנזי והספרדי. בכל שבת לאחר שחרית הוא מעביר שיעור לאנשי הקהילה בן כשעה לכ-400 אנשים ונשים.

נשוי ואב לשמונה ילדים. מתגורר בשכונת נווה שאנן. אחיו הוא הרב יוסף זייני, רב שכונה ד' באשדוד.

שיטתו הלמדנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך הלימוד שקיבל מרבותיו מבוססת על בקיאות רחבה בכל ספרות התנאים והאמוראים ועיון במקורות הקדומים לפני הדיון בדברי התלמוד. הוא מקפיד לקרוא כל מובאה ממקורה ולא מכלי שני. הוא מסתייג מדרך הלימוד הליטאית המחפשת לדבריו את הסברא והאוקימתא לצורך הסברת מחלוקות בתלמוד ואחר גדרים להסברת הלכות. בשיעוריו הוא נמנע כמעט מלימוד ספרי אחרונים, ומעדיף את דברי הקדמונים – הגאונים שנתגלו בגניזה הקהירית וראשונים המצטטים את כתבי הגאונים כדוגמת בעל האשכול ושיבולי הלקט. הוא משתמש רבות בכתבי יד עתיקים של התלמוד הבבלי והירושלמי וכתבי הראשונים.

מפסיקותיו וחידושיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאחר הקמת מדינת ישראל – נוהגים דיני שמיטה בארץ ישראל מדאורייתא, וכך סוברים רוב מוחלט של הגאונים.
  • יש לומר הלל עם ברכה בליל יום העצמאות וביומו.
  • יש לברך על חצי הלל (בראש חודש ובחול המועד פסח), כדעת רבני צפון אפריקה ואירופה, ולא כדעת השולחן ערוך והרמב"ם. (עץ ארז א)
  • אדם ששכח לספור ספירת העומר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, כדעת הגאונים ולא כדעת השולחן ערוך. (עץ ארז ב)
  • גם על 'לחמניית מזונות' יש לברך המוציא וברכת המזון, ודין קביעת סעודה לא נקבע לפי כמות המזון אלא לפי כוונתו של האוכל ומאידך גם על כמות גדולה של עוגות יש לברך מזונות ומעין שלוש. (עץ ארז ב)
  • בניגוד להרבה מהאחרונים, דעת הגאונים היא שמצוות אינן צריכות כוונה. (עץ ארז ד).
  • מי שטעה ולא אמר 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה אינו צריך לחזור, כפסק הגאונים וכגרסאות קדומות ולא כפסק השולחן ערוך. (עץ ארז ד)
  • במאמר ארוך קבע כי רבנו תם "לא שמע על 'צאת הכוכבים דרבנו תם'" ובהבנה שגויה של דבריו הולידה את המושג 'שתי שקיעות'. (עץ ארז ה')
  • מחלוקת רש"י ור"ת לגבי סדר הבתים בתפילין, היא מחלוקת תנאים ותלויה בשאלה ההגותית האם קבלת עול מלכות שמים קודמת לקיום המצוות.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו החינוכית והמחקרית בתחומי היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זייני יזם בטכניון תוכניות לימוד המאפשרות שילוב עיסוק הנדסי-מדעי בלימוד תורה.

מחקריו התורניים עוסקים בספרות הגאונים. הוציא לאור חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" - פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). כן הוציא לאור מכתבי הרב אליהו בן אמוזג, תרגומים של פרופ' עמנואל לוינס, תרגומים של הרב יהודה ליאון אשכנזי (אליו היה מקורב) ועוד. כן הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלוש רגלים "מועדי ה' ".

הרב זייני דוגל בחיבור תורה למדע, וטוען שבאופן עקרוני לא יכולה להיות סתירה ביניהם. הוא מתנגד לשיטתו של פרופסור נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא", המשתמשת בהסברים מדעיים להוכחת נכונות התורה, שכן לדעתו הסברים אלו אינם נצרכים.

הרב זייני עוסק גם בפילוסופיה. הוא הכיר את פרופ' עמנואל לוינס עוד בצרפת ותרגם מחיבוריו. פרסם ארבעה מאמרים של לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל" ומביא בשיעוריו ממאמריו.

עידוד העלייה לישראל והקליטה בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. את דירתו קבע בבני ברק, והחל בהשלמת לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. עם שובו לטכניון כמרצה נלווה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים מבין הסטודנטים. ביזמתו הכיר הטכניון בתעודת הבגרות הצרפתית, מה שהקל על סטודנטים מצרפת להתקבל למוסד, וכך נוצר עוד בשנות השמונים גרעין גדול של סטודנטים עולים עולים מצרפת.

רב הטכניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פעילותו בטכניון פעל הרב זייני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב הטכניון הקודם (הרב אהרן שאר ישוב), והמליץ על הרב זייני כממלא מקומו.

כרב הטכניון, עמד הרב זייני בראש ארגון הסטודנטים הדתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זייני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' פסק הרב זייני שיש להסיר את המזוזות באותם חדרים, אולם הטכניון לא ציית לפסיקה זו.[1]

בשנת 2013, עת הגיעו לגיל פנסיה, פרש מתפקידו והוחלף על ידי הרב אלעד דוקוב.

עמדתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ידוע בהשקפת עולם הרואה בארץ ישראל אחד מיסודות היהדות, והשקפת עולם זו באה לידי ביטוי בעמדתו הפוליטית. בנובמבר 1994, בזמן הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הסכמי אוסלו, אמר בפינתו השבועית בערוץ 7: "כנראה יודע הקב"ה למה דרך הרשעים המנהלים כעת את המדינה צלחה, כי כנראה אנו ואתם לא עשינו את שהוא מצפה מאתנו.. בינתיים לאחראי העיקרי על התדרדרות המצב מר רבין נאמר בושה לחגך מחר וכל אלו שישמחו אתך, ויהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו".[2]

בשנת 1997 פורסם במקומון "כלבו" שהרב זייני נחקר במשטרה בחשד של הסתה לרצח רבין. הרב הגיש תביעת דיבה נגד העיתון. השופט קיבל את עמדתו וקבע כי זהו מידע שקרי, אך פסק לו פיצוי בסך 1,000 ש"ח בלבד, לאור ציטוטים קיצוניים שהציגו הנתבעים לבית המשפט.[2]

בספר "ברוך הגבר" פורסם מאמר מפרי עטו - שנכתב במקורו כחוות דעת, לפי בקשתו של הרב עידו אלבה, במסגרת טיעונים לבית המשפט - הקובע כי מאמרו של הרב אלבה "בירור הלכות הריגות גוי" הוא דיון תאורטי בלבד (המעמד המשפטי של מאמרו של אלבה הוכרע לבסוף בבית המשפט העליון[3]).

במאמר שפורסם ב-12 באוגוסט 1995 בעיתון "עלה" כתב: "פקודת פינויי יישובים אזרחיים איננה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. ...כל פקודת פינוי תחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע פעולה זו".

הרב זייני יצא כנגד התבטאויותיו של הרב שך ופסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בעניין מסירת שטחים. בפרסום 'ארץ חמדתנו' הוא כותב שמהמקורות שהביא הרב יוסף אין הוכחה שמותר למסור שטחים.

לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, פרסם מאמר שבו האשים את השמאל בישראל באחריות מוסרית לפיגוע, בכך שהעניק לגיטימציה למחבלים (אש"ף). בעקבות המאמר הורה נשיא הטכניון כי עליו להוסיף בכל מאמר הבהרה לפיה "דברים אלה נכתבים על דעתי ולא דעת המוסד בו אני מועסק".

בעקבות מלחמת לבנון השנייה כתב:

מסקנה אחת מתבקשת מיד, והיא החובה המוטלת על הדור הנפלא הזה, שניהל ביד רמה את הקרב במסירות עילאית שכדוגמתה לא ראינו זה אלפיים שנה, לעשות ככל יכולתו כדי לשלוח לפח אשפה של ההיסטוריה את הממשלה הזו, כל כולה ליקוט של גרוטאות שנאספו על ידי אספן פוליטיקאים חלשים המוכנים לכל, אספן עריץ שרמס בדרכו כל ערכי מוסר וכל ערכי העם, והכל כדי להציל עורו בפני מערכת משפט - כהצהרת הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון - שככל הנראה אינה יודע רחמנות אלא כלפי חבריה וחברי חבריה".[4]

בבחירות לכנסת ה-20, השתתף לראשונה בכנס תמיכה במפלגת הבית היהודי[5] בשנת 2016 עם פתיחת המפקד במפלגה קרא לתלמידיו ולאנשי קהילתו להתפקד לבית היהודי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהספרים שפרסם הרב אליהו זייני

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתרגם או ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנה טל חשוכים, אפריל 2009, כלבו
  2. ^ 2.0 2.1 ע"א (חיפה) 2014/01 הרב ד"ר אליהו זייני נגד כלבו ואחרים, ניתן ב-16 באוקטובר 2002
  3. ^ ע"פ 2831/95 עידו אלבה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ (5) 221
  4. ^ אליהו רחמים זייני, ההתנגדות לכיבוש היא היא המשחיתה, באתר "אור וישועה", כ"ו במנחם אב התשס"ו
  5. ^ צפו: הרב אליהו זייני מביע תמיכה בבית היהודי -, www.srugim.co.il (בhe)