שיחה:מערכת העצבים ההיקפית

לא מקובל יותר פריפרלית במקום פריפרית?? ‏Harel‏ • שיחה 22:28, 1 בינואר 2007 (IST)

לפי מה שראיתי בערכים אחרים...לא אבל אפשר לעשות הפנייה אורי מולד 22:31, 1 בינואר 2007 (IST)

עשיתי הפניה אורי מולד 13:27, 2 בינואר 2007 (IST)

קרניאלים

אני ממליץ לכותב הערך לקרוא את תוכן הערך עצבים קרניאלים ולהפנים אותו לפני שהוא ממשיך לטעון את הערך בשגיאות. כמו כן, יש לתת קרדיט לערך בויקי אנגלית משם הוא מתורגם, כמו כן, נהוג לדעתי לרשום עצבים קרניאלים באותיות רומיות, כמו כן, אולי כדאי להמנע מתרגום ערכים בנושא שזר למתרגם הערך ברמה כזו שתרגומו הופך לבלתי אפשרי? אפשר להמשיך ולתרום בדרכים אחרות כמה יוסי 07:48, 2 בינואר 2007 (IST)

1.קראתי את הערך מספר פעמים, ואין שום שגיאות לפי מה שאני רואה. 2.איך בדיוק נותנים קרדיט? אי אפשר לכתוב את כל האנשים שערכו, ואם כן אז איפה? 3.אני מנסה ללמוד על הנושא תוך כדי, אתה לא חושב שיהיה ערך מושלם אחרי חצי שעה של עבודה. אורי מולד 12:05, 2 בינואר 2007 (IST)

2 - בתקציר העריכה נהוג לכתוב את הקרדיט - "תורגם מוויקיפדיה האנגלית". 3 - עדיף לא לתרגם ערכים בנושאים שאינם בתחום המומחיות שלך. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 13:31, 2 בינואר 2007 (IST)

בסדר גמור, הפסקתי לערוך את הערך, אתה מוזמנים לנסות את מזלכם. אורי מולד 13:54, 2 בינואר 2007 (IST)

דיון על הגירסה שלי

בעקבות שיחת משתמש:Gilgamesh#מערכת העצבים ההיקפית:

לגבי פסקת הפתיחה, לא אני כתבתי אותה, לכן לא אתייחס כרגע לטענת גילגמש על מה שהיה כתוב בה (לגבי ההגנה הקיימת על המערכת). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:01, 14 ביולי 2009 (IDT)

כך אני רוצה שהערך ייראה:

מערכת העצבים ההיקפית מתפשטת לחוט השדרה ולעוד עצבים רבים, מהם עצבים רצוניים (מערכת העצבים הסומטית) האחראים למשימות רצוניות ולא רצוניים (מערכת העצבים האוטונומית) האחראים לפיקוח על פעולות האיברים הפנימיים, וּוויסותן באמצעות תתי-מערכת משלימים (המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית).

מערכת העצבים האוטונומית

המערכת האוטונומית, בניגוד למערכת הסומטית, אחראית על התהליכים האוטומטיים והלא-רצוניים בגוף, דוגמת פעימות הלב. המערכת האוטונומית פועלת במין מצב רדום ושקט כל הזמן ומתעוררת לענות על אתגר שצץ בפתאומיות. היא עוזרת בוויסות פעולות הלב ושל איברים אחרים, דוגמת האצת דפיקות הלב; הפעלת השרירים באמצעות הבלוטות; והאצת, מילוי והחלפת חמצן בריאות, והרחבת-כיווץ האישון.

דיון 2

• לטענת גילגמש בקישור הנ"ל: המשפט "והרחבת אישוני העיניים כדי לחדד את הראייה" אינו נכון. אבקש לדעת מה בדיוק לא נכון. אם התשובה היא שהרחבת האישון איננה כדי לחדד את הראייה לא אכפת לי להוריד שלושת המילים הללו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 01:26, 13 ביולי 2009 (IDT)

  אני ביולוג קטן מאד, אבל לדעתי יש מספר טעויות במשפט זה. ראשית, התרחבות האישון משמשת להגדלת כמות האור הנקלטת, ולא לחידוד הראייה. שנית, האישון עצמו כלל לא מתכווץ או מתרחב, הוא בסך הכל חור. הקשתית היא זו שמגדילה\מקטינה את האישון על ידי התרפות או כיווץ בהתאמה. גם השימוש במילים "חידוד הראייה" הוא לדעתי מוטעה, ואני לא מבין למה הכוונה במילים אלו. העדשה יכולה לשנות את עבייה כדי לשנות את המוקד שלה, וכך להתמקד על אובייקטים קרובים, שהמיקוד שנוצר בקרנית לא מספיק עבורם, ואולי לזו הכוונה. קשה לומר שזה מחדד את הראייה כי במצב זה לא ניתן להתמקד על אובייקטים רחוקים. כל זה בערבון מוגבל - אין לי ידע פורמלי בתחום. רציונל - שיחה 19:10, 13 ביולי 2009 (IDT)

  הורדתי את המשפט הבעייתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:29, 14 ביולי 2009 (IDT)

  אני החזרתי חלק מהמשפט לפי המקור שנתתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:22, 14 ביולי 2009 (IDT)

תתי-מערכת האוטונומית

המערכת האוטונומית מתחלקת לשתי תת-מערכות: המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית. המערכת הפאראסימפתטית פועלת להגיב ללחץ ולמצבי חירום, עובדת כשהגוף במנוחה, והיא שומרת ואוגרת אנרגיה. היא מתבססת בעיקר על נוירוטרנסמיטר הנקרא אצטילכולין. המערכת הסימפתטית פועלת להרגעת הגוף, לשמירת ושיקום משאביו. בניגוד למערכת הפאראסימפטית, היא פועלת במצבי מתח, חירום ולחץ, להכנת הגוף מיידית למאבק או לנסיגה. היא פועלת להבטיח הישרדות. המערכת הפאראסימפתטית פעולת בעיקר באמצעות נוירוטרנסמיטר הנקרא נוראפינפרין.

דיון 3

בנסיבות רגילות נמצאות שתי המערכות האלה - הסימפתטית והפאראסימפתטית - באיזון ללא כל מאמץ מודע, כשהן משיגות הומיאוסטזיס. את המצב הזה משמרת פעולה החזרית שמקורה במבנים הפנימיים של בסיס המוח - ההיפותלמוס והמוח המוארך. במרכזי המוח האלה פוקדים החזרים על תגובות פנימיות לצורך תפקוד מרבי. אם משהו מתרחש ומשנה את התאים - הפנימיים או החיצוניים - מבנים אלה מכווננים אוטומטית את הרמות המטבוליות כדי לשמור על יציבות.

דיון 4

תתי המערכת - הסימפתטית והפאראסימפתטית - פועלות בצורה אינסטינקטיבית. אך, כמובן ביכולת האדם להחליט אסטרטגית - באמצעות מידע בקיים במוח - אם עליו לפעול בצורה רגועה (מה שהמערכת הסימפתטית אמורה לעשות, כשהיא לא עושה זאת), או שעליו לפעול מיידית להינצל מלחץ או סכנה (מה שהמערכת הפאראסימפתטית אמורה לא לעשות, כשהיא לא עושה זאת). יכולת זו נובעת מכך שבני האדם אינם מסתפקים בהסתמכות על מערכות הגוף האינסטינקטיביות, אלא מסתייעים בהחלטות עצמאיות. פיתולי מוח שאפשרו במהלך האבולוציה להצטברות של יותר ויותר נוירונים בתוך חלל הגולגולת, הם אלה שנותנים לאדם את הכוח של אסטרטגיות של קבלת ההחלטות.

הסבר עריכה

ובכן, מחקתי חלקים מהערך בגלל אי דיוקים שמצאתי בהם. להלן ההסבר לעריכה זו.

1. "מערכת זו אינה מוגנת על ידי עצם או מחסום הדם והמוח בניגוד למערכת העצבים המרכזית, ולכן היא פגיעה לרעלים וחבלות פיזיות" - מערכת העצבים המרכזית לא מוגנת, אמנם, במרבית המקומות בעצמות, אך היא עדיין לא כל כך חשופה לפגיעה פיזית. מרבית העצבים החשובים מוגנים על ידי שכבות עבות של שרירים והמשפט פשוט אינו נכון. באשר לחשיפה לרעלים - הפגיעה היא לא אחת לא בעצב עצמו, אלא בנקודות החיבור שלו לתא המטרה. לכן, זה לא לגמרי מדויק.
2. לגבי פעולות רצוניות - אין אפשרות לדבר באופן חד משמעי על פעולה רצונית או לא רצונית. גם לעצבים מוטוריים שמקבלים את האות הראשון שלהם מעצבים המחוברים למרכז המוטורי של המח יש קיצור דרך שמופעל ברגע שיש צורך לבצע פעולה לא מודעת כגון רפלקס. אין פעולה "רצונית אך לא מודעת" או "לא רצונית אך מודעת" המח לא מודע לרפלקס, היות שהפעולה נעשית ברמה המקומית בלי לעבור את כל המסלול העצבי. גם מערכת העצבים האוטונומית ניתנת לשליטה. ידועה למשל היכולת של אנשים אחדים לשלוט על קצב פעימות לבם וזה חרף העובדה שמערכת העצבים האוטונומית היא זאת שמפקחת על אבר זה. כלומר, גם מערכת זו מבצעת פעולות מודעות. לכן, הדיבור הגורף על פעולות רצוניות ששמורות למערכת העצבים הסומטית ופעולות לא רצוניות ששמורה למערכת העצבים האוטונומית אינו נכון.

   מעניין שאיפה שרק נחפש [2] [3] [4] [5] [6] [7] מובהר שהמערכת הסומטית-רצונית אחראית על פעולות רצוניות ושהאוטונומית אחראית על פעולות לא-רצוניות. אדם יכול להפעיל את המערכת האוטונומית במודע, אך בדרך כלל היא פועלת כאוטונומיה. בעצם שמות המערכת הסומטית והאוטונומית מעידות על מה שכתבתי. זה פשוט גיחוך לומר שבגלל יוצאים מן הכלל כגון הפעלה מודעת של המערכת האוטונומית, או רפלקס, המידע אינו נכון. הוא אולי לא מדוייק ויש מקום לכמה מילות הבהרה. בעצם מילות ההבהרה נתתי ביותר מכמה מילים בקטע האחרון (וכפי שאתה מעיד להלן). בקיצור: מחיקת כל הקטע איננה מוצדקת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:54, 16 ביולי 2009 (IDT)

3. לגבי הפראסימפטית/סימפתטית. הן לא אוגרות אנרגיה ולא משחררות אנרגיה. לא נכון גם לומר שאחת המערכות עובדת במצב מסוים ואילו השניה נמה לה את שנת היופי שלה. ככל הידוע לי, שתיהן עובדות בו זמנית, פשוט במקרים מסוימים אחת מהן פועלת ביתר שאת ומתגברת על רעותה. שתיהן משחררות נוירוטנסמיטר ולא "אנרגיה". הסימפתטית עובדת על שני מוליכים עצביים: אצטיל כולין ואדרנלין/נור אדרנלין (זה בעצם אותו דבר כמעט, אותה מולקולה, יש הבדל קטן בינהן (אדרנלין נקרא גם אפנפרין). האדרנלין הוא זה שמגיע לתא המטרה. הוא יכול להשפיע על תהליכים רבים אך הוא לא אוגר ארגיה. בכלל, קשה לדבר על "אנרגיה" בגוף. הגוף אוגר גלוקוז וגליקוגן לאנרגיה זמינה ושומן לעתודה ארוכה. זה האנרגיה שיש. אמנם במצב מצוקה הגוף מזרים גלוקוז לשרירים, אבל אין להסיק מכך שמערכת הסימפתטית אחראית על אגירת אנרגיה זו. זה פירוש מוטעה של המצב. היא אחראית אך ורק על ויסות שחרור החומרים המזינים.

   אני מעתיק כאן את הקטע עליו אתה מדבר ואראה איך מחקת קטע שכמעט כולו נכון בגלל כמה מילים לא נכונות. זאת אעשה על ידי הכנסת כיתובים בקטע וקו תחתון (מה שקו תחתון מתחתיו אינו נכון לדעתך). המערכת האוטונומית מתחלקת לשתי תת-מערכות: המערכת הסימפתטית והמערכת הפאראסימפתטית עד כאן נכון. המערכת הפאראסימפתטית פועלת להגיב ללחץ ולמצבי חירום עד כאן נכון, עובדת כשהגוף במנוחה, והיא שומרת ואוגרת אנרגיה. היא מתבססת בעיקר על נוירוטרנסמיטר הנקרא אצטילכוליןעד כאן נכון. המערכת הסימפתטית פועלת להרגעת הגוף, לשמירת ושיקום משאביו עד כאן נכון. בניגוד למערכת הפאראסימפטית, היא פועלת במצבי מתח, חירום ולחץ, להכנת הגוף מיידית למאבק או לנסיגה עד כאן נכון. היא פועלת להבטיח הישרדות ע"כ נכון. המערכת הפאראסימפתטית פעולת בעיקר באמצעות נוירוטרנסמיטר הנקרא נוראפינפרין עד כאן נכון. אז בעצם כל הקטע נכון, ורק בגלל משפט אחד שלא נכון אולי מחקת את הקטע כולו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:54, 16 ביולי 2009 (IDT)

4. לגבי ההחלטה הרצונית להפעיל את מערכת העצבים האוטונומית - הדוגמה שהייתה בערך היא לקויה. האדם נמצא בסכנה ולכן יש הפעלת מערכות. לא כי האדם התחיל פתאום שהוא בסכנה. זה לא עובד ככה. יחד עם זאת באמת ניתן לשלוט על מערכות אלה כפי שהסברתי לעיל.

   הרי שהקטע נכון רק הדוגמה לקויה לדעתך. האם זו סיבה למחוק את כל הקטע?.

5. לגבי פיתולי המ - נכון, אך לא קשור לנושא הערך.

   נכון, ושוב: זה לא מצדיק את מחיקת כל הקטע בגלל משפט אחד שנכון רק לא כ"כ קשור. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:54, 16 ביולי 2009 (IDT)

6. עצבים ספציפיים - יש עשרות עצבים בגוף האדם. כתיבה קצרה על 2 מהם לא באמת עוזרת לקורא.

   זה מצדיק תבנית {להשלים} שאאל"ט הייתה גם בפסקה, אבל לא מחיקה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:54, 16 ביולי 2009 (IDT)

אני מקווה שעכשיו הכל ברור ומובן. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 05:55, 16 ביולי 2009 (IDT)

עכשיו אולי אתה מבין למה אני קורא מחיקה גורפת למחיקותיך. כי אכן כך הדבר. בגלל אי דיוקים מעטים ולפעמים מעטים מאוד אתה מוחק קטעים שלמים ללא אבחנה בין מה שטוב או רע ובין מה שנכון-לא נכון. ברור: אם אפשר להיפטר מעריכה על ידי מחיקה גורפת, למה שלא ייעשה זאת. תבנית שכתוב? - זה משהו מימי הביניים. דיון מקדים - גם מושג השייך לויקיפדים נחותים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:54, 16 ביולי 2009 (IDT)

ראה, אני לא אתייחס להערותיך כי תשובתי ניתנה לעיל. שחזור המידע הוא בגדר השחתה ואבקש ממך שלא לעשות כן. אין אפשרות לקיים הצבעת מחלוקת על עובדות. שיקולי עריכה כמו ההערה האחרונה לגבי עצבים ספציפיים - לא אכפת לי אם תחזור לערך. זה באמת לא עניינים ברומו של עולם. כל הכנסת טעות, הפעם במזיד כי הוסבר לך מה נכון ומדוע ומה אינו נכון ומדוע היא השחתה. על דבר כזה אין מה לדון. לא מדובר פה על מחלוקת בשיקולי עריכה או תוכן. אני לא אומר שתוכן מסוים ראוי ואחר אינו ראוי. קבעתי אילו דברים הם נכונים ואילו אינם נכונים. הוצאת דברים מהקשרם או קריאת מסולפת ודווקנית של הסבריי לא תביא לך תועלת. אני מציע לך לא לעשות פעולות נוספות בערך זה היות שתוצאתם היחידה תיהיה עוגמת נפש מיותרת עבורך. אני שב וממליץ לך לבדוק ערכים נוספים שכתבת ואני אף מוכן לסייע לך בבדיקתם. הקוראים זכאים לקבל מידע מהימן, בדוק ונכון. אם אתה רוצה, אתה יכול לקרוא למישהו נוסף לדיון. לצורך העניין יוסי, אבי111 ולדעתי גם יעלד ותומר א בעלי עניין בתחום. יתכן שגם ליאור מבין בו היות שתחום לימודיו הוא מדעי המח, יתכן שהוא למד באותה הזדמנות גם על מערכת העצבים הפריפרית. אני לא יודע מה בדיוק נכנס שם בקוריקולום. אני לא מכיר אנשים נוספים שמבינים בתחום או נוגעים בו. מכל אלה שציינתי לעיל, אני חושב שיוסי הוא הזמין מכולם. מעבר לזה אין לי מה לומר לך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 15:05, 16 ביולי 2009 (IDT)

בעצם עוד דבר: לגבי הקטע האחרון של העצבים הספציפיים - צריך לשקול אם יש לזה בכלל מקום בערך. כאמור, יש עשרות עצבים ואני לא בטוח שנכון לפרט עליהם כאן. אמורים להיות ערכים נפרדים על כל עצב ושם אמור להיות הפירוט. יתכן שיוסי ירצה לכתוב על זה. אני לא מסוגל לעשות כן היות שהמונחים העבריים זרים לי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 15:08, 16 ביולי 2009 (IDT)

ואני חשבתי שאתה מעוניין לדון... אכן כעת יראה זהר שהוא כלל לא צדק... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:15, 16 ביולי 2009 (IDT)