ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כיכר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

ח' בתמוז ה'תשע"ח - 21 ביוני 2018

מחרתיים, י' בתמוז - 23 ביוני

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126


המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם

תוכן עניינים

הוסדר רישיון התמונות הליך קבלת תמונות ברישיון חופשי של התאגיד כאן[עריכת קוד מקור]

היי. אני שמח לבשר שהוסדר הרישיון הקבוע להעלאת תמונות של התאגיד כאן. תודה לחנה ומיכל, לעמותה, לצוות OTRS, ובמיוחד לאנשי התאגיד, בראש ובראשונה צוות הדיגיטל והמחלקה המשפטית. כבר ביום הראשון, לאחר שנים רבות, סגרנו את החורים בערכי מיכל רבינוביץ', ירון ברובינסקי, אסף ליברמן ושרון וכסלר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:59, 15 במאי 2018 (IDT)

כל הכבוד לכל העושים במלאכה! ביקורת - שיחה 19:02, 15 במאי 2018 (IDT)
מה הכוונה ב"סגרנו את החורים"? שרשיון התמונות בערכים האלה הוסדר, או שיש בהם תמונות? כי לגאולה אבן אין תמונה מעודכנת וללוסי איוב אין תמונה בכלל. Liad Malone - שיחה
שלא היו תמונות, ועכשיו יש תמונות ברישיון חופשי. חכה עם הלא מעודכנים, בואו נדבר על אלו שאין בכלל. אמש העברתי רשימה של ארבעת הדחופים הללו, היום קיבלתי תמונות. היום העברתי רשימה של עשרים פחות דחופים, שאין או יש באיכות מאוד ירודה, ולוסי איוב ביניהם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:25, 15 במאי 2018 (IDT)
התודות והברכות לחנה שהדריכה וסייע. לסטר - שיחה 17:39, 16 במאי 2018 (IDT)
כל הכבוד! גם בערך של קלמן ליבסקינד אין עדיין תמונה שלו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:22, 17 במאי 2018 (IDT)
גם הוא ברשימה. אם אתה רוצה, MathKnight, יש תמונה גרועה בקטגוריה של אסף ליברמן לבינתיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:30, 17 במאי 2018 (IDT)
Liadmalone, אם אתה רוצה לזרז את התהליך, אתה יכול לעבור על אתר התאגיד, בחלק של תוכניות מקור, למצוא סקרינשוט יפה של לוסי איוב, ולשלוח לי במייל את התמונה, את כתובת התוכנית ממנה זה נלקח, ואת השנייה המדוייקת בה זה מופיע. MathKnight, אתה יכול לעשות את אותו הדבר לקלמן ליבסקינד, אם תצליח, כי הוא בעיקרו איש רדיו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 27 במאי 2018 (IDT)
ובכן, Liadmalone, MathKnight, איחרתם :-). יש כבר תמונות.
כולם, שיתוף הפעולה נמשך, נוספו היום תמונות של דפנה לוסטיג, גואל פינטו, גור מגידו, יאיר ויינרב, לוסי איוב, מיכאל הנגבי, עד כאן!, קלמן ליבסקינד, רוני קובן, רדיר כמאל מריח, תם אהרון, ותמונות נורמליות של ליאת רגב, עידו רוזנבלום, שפרה קורנפלד, תמר אלמוג. שוב תודה רבה לתאגיד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:47, 28 במאי 2018 (IDT)
מה הרישיון כולל ואיזה תמונות? האם הוא כולל גם חומר ארכיוני? – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:22, 28 במאי 2018 (IDT)
אני לא מבין בזה כלום. אם תפתח איזו תמונה, ותעבור על כמה לינקים, אולי תמצא את מה שאתה צריך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:35, 28 במאי 2018 (IDT)
תיקנתי את הכותרת. לא מדובר בתמונות חופשיות שניתן לקחת ממקום כלשהו אלא בהליך מסודר של הצבעה על תמונות שמועלות על ידי משתמש מטעמם. Geagea - שיחה 20:07, 28 במאי 2018 (IDT)
יוסי מרשק, שלום קיטל, מרדכי גילת. ברשימה שנתתי כמעט לא נשארו אנשים. רק נעמה סיקולר ושרון פרי. אם מישהו יכול למצוא שידורי הטלוויזיה של התאגיד בהם השתתפו, כדי לקחת צילום מסך, אני מאוד אשמח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:46, 29 במאי 2018 (IDT)

משתמש:Geagea, האם הם יכולים לאשר רישיון חופשי לתמונה זו של D9N במבצע חומת מגן, שכרגע נמצאת תחתץ שימוש הוגן? התמונה לקוחה מצילום מסך של ארכיון רשות השידור. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:00, 6 ביוני 2018 (IDT)

לא יודע. זו שאלה. צריך לפנות אליהם ולשאול האם הם קיבלו את זכויות היוצרים לחומרים של רשות השידור. Geagea - שיחה 19:03, 6 ביוני 2018 (IDT)
ראה ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תמונות חסרות בארכיון כאן 11. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:05, 6 ביוני 2018 (IDT)
פניתי אליהן, Geagea, MathKnight, קיבלתי תשובה שכן. אחרת לא הייתי מפרסם את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:12, 6 ביוני 2018 (IDT)

אישור לשימוש תמונות ממשטרת ישראל[עריכת קוד מקור]

קובץ מהפייסבוק של משמר הגבול
צלף ימ"ס מהפייסבוק של משמר הגבול

שלום, משטרת ישראל העבירה אישור שימוש תמונות מחשבונות הפייסבוק,הטוויטר, איסטגרם וטלגרם שלה. משתמש Geagea הכין תבניות: תבנית 1 ו-תבנית 2. תודה לכל מי שעזר וסייע חנה, עובד, ול-Lionster במסגרת תפקידו. לסטר - שיחה 14:42, 24 במאי 2018 (IDT)

מצויין. טוב לשמוע. עדירל - שיחה 14:53, 24 במאי 2018 (IDT)
חדשות מצוינות! בפייסבוק יש להם לפעמים תמונות ממש טובות (ימ"מ, היחידה האווירית של משטרת ישראל), מה איכות תמונות האינסטגרם והטוויטר שלהם? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 17:22, 24 במאי 2018 (IDT)
באמת טוב לשמוע ותודה ל-חנה, עובד, ול-Lionster,לסטר מי-נהר - שיחה 17:39, 24 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה - חדשות מצויינות! ‏Ovedcשיחה 08:49, 25 במאי 2018 (IDT)
  • האישור כולל את כל התמונות וקטעי המדיה ב-11 חשבונות מדיה חברתית. מדובר באישור הכולל גם את האישור הקודם ובכוונתי להעביר את כל הקבצים לאישור החדש בתבנית החדשה.
טכנית: יש להוסיף תבנית רישיון - {{IsraeliPoliceLicense}} לשדה הרישיון. כמו כן יש להוסיף את התבנית {{IsraeliPolice-link|link=|source=}} לשדה המקור כאשר link= יקבל את הקישור לדף התמונה בפייסבוק ואילו source= יקבל מספר מ-1 ועד 11 כדי לזהות מאיזה חשבון מדיה. דוגמאות כאן. דף לדוגמה בעברית ובאנגלית. אשמח אם מישהו ירצה לתרגם גם לשפות אחרות.
בקשה: נא לא להעלות את הקבצים לוויקי העברית אלא ישירות לוויקישיתוף. Geagea - שיחה 20:35, 24 במאי 2018 (IDT)
העלתי את התמונה המגניבה הבאה - File:Magav-Facebook--Yamas-Sniper-0001.jpg. אנא תקן את תבניות הרישיון. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:10, 24 במאי 2018 (IDT)
הערות. לתבנית הרישיון לא צריך להוסיף כלום. וכן תבנית {{IsraeliPoliceLicense}} היא תבנית רישיון, אין צורך להוסיף לה תבנית רישיון נוספת. Geagea - שיחה 21:15, 24 במאי 2018 (IDT)
מהו דגם הרובה שבתמונה? Tzafrir - שיחה 12:18, 25 במאי 2018 (IDT)
קשה מאוד לזהות כי הוא עטוף בבדי הסוואה ועל הקנה מותקן משתיק קול. – ד"ר MathKnight (שיחה) 15:07, 25 במאי 2018 (IDT)
ביררתי. הרובה הוא SR-25 Mk 11, רובה צלפים חצי-אוטומטי שנמצא בשירות כל כוחות הביטחון שלנו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:48, 25 במאי 2018 (IDT)
תיוג Doodoo Bo, כותבערכים, Tomtom. ‏ Geagea - שיחה 14:12, 25 במאי 2018 (IDT)
גם Oyoyoy ו-Ravit. ‏Geagea - שיחה 14:53, 25 במאי 2018 (IDT)

ניתן להעלות גם את קבצי הווידאו מאותם חשבונות של המשטרה. העליתי 2 לדוגמה. ההעלאה מתבצעת דרך דף זה. Geagea - שיחה 16:44, 26 במאי 2018 (IDT)

אני מציע לפתוח דף עזרה שיסביר איך להעלות תמונות וקטעי וידאו של המשטרה וזרותועיה, ואיך להוסיף את הרישיונות המתאימים. את הדף אפשר לפרסם בוויקישיתוף (ולקשר אליו מתבנית הרישיון והקטגוריה המתאימה) ואולי גם כאן באיזו קטגוריה ייעודית להעלאת תמונות עם רישיון גורף או משהו דומה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:25, 28 במאי 2018 (IDT)
העברתי את כל הקבצים של משטרת ישראל לוויקישיתוף. החלפתי את תבנית הרישיון הישנה בחדשה. ישנה רק תבנית רישיון אחת: {{IsraeliPoliceLicense}}. ישנה תבנית נוספת לשדה המקור שבה יש לכתוב את הקישור לדף בחשבון המדיה החברתית של המשטרה. נוכחתי לדעת כי הרבה מהקישורים לחשבון הפייסבוק של המשטרה הובילו לדף שגיאה ועמלתי רבות לאתר את הדף ולהוסיפו. בכדי להימנע ממחיקות בעתיד הוספתי תבנית {{LicenseReview}} שבקר (reviewer) של ויקישיתוף יבדוק את הקישור ויאשר שהקובץ אכן נמצא שם. זה ימנע מחיקה של הקובץ במידה והקישור יהיה שבור בעתיד. דף עזרה יגיע גם אבל כרגע אני בגרעון עצום עם OTRS וחייב להדביק קצת את הפער (חנה, שטיפלה ברוב הכרטיסים בדרך כלל, לא פעילה תקופה ארוכה). ישנם כרגע 238 קבצים שהועלו במשך השנים. אפשר להיעזר בהם כדי לראות איך זה צריך לראות. דף לדוגמה קובץ הממתין לאישור בקר ויקישיתוף. Geagea - שיחה 04:14, 30 במאי 2018 (IDT)

סקר/שאלה לקהל: ייצוג אמנותי נבחר של בית המקדש[עריכת קוד מקור]

מהו לדעתכם הייצוג האמנותי הכי מוצלח / נשגב של בית המקדש היהודי בירושלים? לחוות דעתכם אודה. ביקורת - שיחה 19:37, 24 במאי 2018 (IDT)

דווקא בזמן שהדף היומי נמצא במסכת זבחים אתה שואל שאלה זו? דוד שי - שיחה 16:15, 25 במאי 2018 (IDT)

עיין ערך: שליין - כתבה[עריכת קוד מקור]

"איך נעלמו מוויקיפדיה (והוחזרו, ושוב נעלמו, ושוב הוחזרו) פרטים שנויים במחלוקת על ליאור שליין?" קישור כאן. דוג'רית - שיחה 15:01, 25 במאי 2018 (IDT)

חשבתי שרק אני קוראת את המדור הזה. הכי אהבתי "פניתי לויקיפדיה". וואלה, לא קיבלתי שום פניה. • צִבְיָהשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח 15:28, 25 במאי 2018 (IDT)
שתי הערות:
  • אם יש לכם טענות כלפי אדם, אמרו אותן בשמכם המלא או שתשתקו. אני לא מייחס חשיבות לטענות שמובאות בעילום שם, כשאין לי שום דרך לבדוק אותן, אזכיר שג', נ', ע' ואפילו ק' סבורים שאני האדם היפה ביותר בעולם.
  • המקום הנכון לבירור טענות על העסקה פוגענית הוא בית הדין לעבודה (ראו בערך שרה נתניהו), ולא כתבה בעיתון. דוד שי - שיחה 16:13, 25 במאי 2018 (IDT)
מה שיש שם זה בעיקר כרוניקה תפלה של מלחמת עריכה... יש דבר יותר משעמם מזה? ראובן מ. - שיחה 18:45, 25 במאי 2018 (IDT)
"שמח לשמוע שעופר קניספל מצליח להביא לידי ביטוי את כשרון הכתיבה שלו בוויקיפדיה" אני אמור להעלב?א.פ עריכות-שיחה

פרשת פיליפ קרוס[עריכת קוד מקור]

יצא לכם לשמוע על פרשת פיליפ קרוס? מה דעתכם בנושא? למי שלא שמע הנה מספר כתבות:

אסף (Sokuya)שיחה 16:59, 25 במאי 2018 (IDT)

"The main allegation against Cross is that he is using Wikipedia to push his own political position". קטסטרופה. להשתמש בוויקיפדיה כדי לקדם עמדות פוליטיות?! איזה מזל שבינתיים הוא היחיד. עוזי ו. - שיחה 18:15, 25 במאי 2018 (IDT)
(איך מייצרים את הגרף שבראשית הקישור הראשון?). עוזי ו. - שיחה 18:17, 25 במאי 2018 (IDT)
זה Time card, מוצאים את זה דרך Edit counter בדף התרומות. הנה שלך:
https://xtools.wmflabs.org/ec/he.wikipedia.org/עוזי%20ו.#timecard
אסף (Sokuya)שיחה 18:32, 25 במאי 2018 (IDT)

מעשה בשרון פרי ובבדואי[עריכת קוד מקור]

"הבדואי שתייג אותי" - מאמר מאת אביגדור פלדמן ששווה לשלם דמי מנוי תמורת קריאתו (אבל הוא בחלק החופשי של אתר "הארץ"). דוד שי - שיחה 21:39, 25 במאי 2018 (IDT)

הרקורד המשובח של ארדן והדבקות חסרת הפשרות שלו באמת אין פירושן שכל מה שהמשטרה עושה שגוי אוטומטית. בפרט, לפי דיווח קצר ב־ynet, נראה שהשופט במשפט לא האמין לגרסת הנאשם לגבי חוסר יכולתו לקרוא. איפה אפשר לקרוא את הכרעת הדין? Tzafrir - שיחה 22:08, 25 במאי 2018 (IDT)
הנה החלטה של בית המשפט העליון בעניינו. סאבר אבו עצא הוא גאון פלילי, ואני ממליץ שלאחר שימצאו אותו ירצה את עונשו בעבודות שירות ב"מוסד" (עוד נותרו באיראן מסמכים אחדים שטרם נגנבו). דוד שי - שיחה 08:11, 26 במאי 2018 (IDT)
תודה, אבל זו אינה הכרעת הדין בבית משפט השלום אלא (ערעור על?) בקשה להארכת מעצר לפני מתן הכרעת הדין. Tzafrir - שיחה 13:39, 26 במאי 2018 (IDT)
נכון, אבל זה מה שמצאתי. ייתכן שפסק הדין בבית משפט השלום (של השופט דניאל בן טולילה) טרם פורסם. דוד שי - שיחה 16:15, 26 במאי 2018 (IDT)
משתמש:דוד שי, לפלדמן יש כשרון כתיבה, אבל לא ממש הבנתי מה הוא רוצה, חוץ מללגלג על ארדן ועל הדרך להטיל ספק במוסריותו של צה"ל, שזה ממש קשור לפרשה. אגב, להארץ יש קטע חדש, כנראה גם ב"חלק החופשי", שאי אפשר להעביר מסכים, מה שמזקיק את מי שאינו מעוניין לשלם מנוי לרענן שוב ושוב באופן מגושם. לא הבנתי גם מהי גאונותו של אבו עצא. הוא כבר ישב תשעה חודשים במעצר. הוא נמלט רק לאחר שהשופטת (כתוארה אז) חיות הורתה על קיצור מעצרו, מה שהתברר כהחלטה שגויה בעליל. פלדמן היה צריך לכאורה לכתוב עליה (אבל אולי כאן מדובר כבר בפרה קדושה). נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:48, 29 במאי 2018 (IDT)
הסטיות של פלדמן מהעיקר אינן חשובות. העיקר הוא טענתו שאבו עצא הורשע על הטרדה מינית שלא הייתה, משום שמה לו, בדואי שאינו יודע קרוא וכתוב, ולאינסטגרם. הוא לא גאון, אבל פסק הדין הופך אותו לגאון (אם ייפול לידי טלפון של איש זר, כנראה לא אדע איך להעלות בשמו תמונות לאינסטגרם). פלדמן רומז להסבר אלטרנטיבי לאופן העלאת התמונות לאינסטגרם, הסבר מעניין מאוד. דוד שי - שיחה 19:17, 30 במאי 2018 (IDT)
הנה מה שכתוב בקישור שהביא צפריר למעלה: "השופט דניאל בן טולילה דחה את טענת ההגנה וציין כי הגרסאות של הנאשם והודעותיו במשטרה לא היו סבירות, עלו בהן סתירות והן היו חסרות קוהרנטיות ולא אמינות. השופט ציין כי טענתו שהוא אינו יודע קרוא וכתוב "קורסת" אל מול ריבוי הודעות הטקסט המצויות באחד הטלפונים". לאור זאת לא ברור למה בטוח פלדמן, בסוף טורו, שאבו עסא אכן אנאלפבית מטומטם שלא מבין כלום בטכנולוגיה. נראה שפלדמן פשוט מקבל את טענת ההגנה כאמת מוחלטת, שלא צריך לטרוח להוכיח. אם היה מתמקד בסוגיה הזאת, ולא בלגלוג על ארדן ועל פרי ועל צה"ל (באמת לא הבנתי איך הוא דחף את זה), אולי היינו מבינים מה בעצם הוא אומר. אם הבנתי נכון את דבריך בעניין הרמיזה של פלדמן, הכוונה היא שזה בכלל תעלול יחסי ציבור של פרי. חלש מאוד בעיניי. נרו יאירשיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ח • 14:38, 31 במאי 2018 (IDT)
באמת, למה היא מתלוננת על הפצת תמונות העירום שלה, כשהיא כל כך נהנית מכך? אם מישהו היה מעז להשמיע תזה כזו שלא במסגרת פעולה מוצדקת (הכפשת התנועה הציונית ומוסדותיה השופטים את ילידי הארץ שהם בעליה החוקיים), מהומת התנועות שעיסוקן בכך היתה עולה השמיימה. עוזי ו. - שיחה 16:53, 31 במאי 2018 (IDT)

מאגרי תמונות קק"ל וארכיון המדינה בוויקישיתוף[עריכת קוד מקור]

שני מאגרים המכילים אלפי תמונות הועלו לוויקישיתוף על ידי עמותת ויקימדיה ישראל. התמונות ברשות הציבור והעורכים מוזמן לעשות בהן שימוש. בין התמונות נמצא גם מאגר תמונות של הצלם זולטן קלוגר אך לצערנו מרבית התמונות ללא זיהוי מקום, אירוע או אנשים, מי שיוכלו מוזמנים לזהותם.

תודה Shnili-WMIL - שיחה 09:47, 27 במאי 2018 (IDT)

כל הכבוד על הנגשת התמונות לשימוש הציבור! ‏עמיחישיחה 14:35, 27 במאי 2018 (IDT)
יפה מאוד! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:41, 27 במאי 2018 (IDT)
יצרתי בזמנו תבנית עבור שדה מקור KKLJNF. חשבתי שאפשר יהיה להוסיף אוטומטית קישור לדף באתר קק"ל. אני מניח שזה לא מתאפשר. בכל אופן הוספתי את התבנית לכל הקבצים. אם בא לכם, בנוסף להוספת קטגוריות, גם להוסיף את מזהה מאתר קק"ל יהיה נחמד. כרגע יש 8,642 קבצים ללא מזהה ו-42 קבצים עם מזהה. הוספת המזהה מוסיפה קישור לדף באתר קק"ל. לגבי מאגר ארכיון המדינה לא יצרתי. נראה בהמשך אם אפשרי. Geagea - שיחה 14:48, 27 במאי 2018 (IDT)
אכן לא הצלחתי, אני מתנצל על העיכוב בתשובה geagea. מתניה שיחה 16:33, 27 במאי 2018 (IDT)
שאלה: האם מדובר בכל תמונות ארכיוני קק"ל והמדינה או רק בחלק מהם? ‏עמיחישיחה 19:23, 27 במאי 2018 (IDT)

התמונות הראשונות שמצוין בהן אופקים אינם של העיר אופקים, אלא נקודה ליד צאלים שניטשה בהמשך. ראו, שתי נקודות ..., הצופה, 20 בנובמבר 1947. נא לא לקטגר לאופקים.אודי - שיחה 08:37, 28 במאי 2018 (IDT)

שאלה אחרת - האם ניתן לחפש בתוך הקטגוריה? יהפוך את עבודת מיון התמונות לקלה בהרבה. (שימנשמע?) מה, אין? 11:05, 28 במאי 2018 (IDT)
כמובן. יש בדף החיפוש שדה לקטגוריות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:20, 28 במאי 2018 (IDT)
אפשר לחפש בקטגוריה ספציפית. יש לכתוב בשדה החיפוש (XYZ זה מה שרוצים לחפש)

XYZ incategory:"Images_from_the_Jewish_National_Fund_photo_archive". ‏ Geagea - שיחה 17:09, 28 במאי 2018 (IDT)

ויקי אנטישמית[עריכת קוד מקור]

מה זה הגועל נפש הזה? בדף ניתן ללמוד דברים מעניינים ביותר, כגון העובדה שבעברית יש כ-500 מילים, שיהודים חוגגים את הפיגוע ב11.9, שביום כיפור חוגגים את השחיטה של הטבע, שהיהודים נוטים להטיל את צואתם בחוץ, גופם של היהודים מעוות והם נוטים לשלב ידיים בצורה זוממת. הויקי כוללת ערכים מדהימים ומשכילים ביותר בנושא ציונות, גזענות ובולשביזם. השכלתי מאוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:29, 27 במאי 2018 (IDT)

מה הדבר הזה? זה לא ויקי אמיתית, אני מקוה. בטאון הקו-קלוקס-קלאן, אולי, או הבי.די.אס? מגעיל.שלומית קדם - שיחה 19:40, 27 במאי 2018 (IDT)
[1] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 27 במאי 2018 (IDT)
טוב, בדקתי בעמוד הראשי של ספרות התועבה הזאת. זאת Right Pedia. כמו שאמרתי לעיל.שלומית קדם - שיחה 19:55, 27 במאי 2018 (IDT)
אינני יודעת מי אתה, האנונימי, המסתתר מאחורי מספר ומטיל שיקוצים והאשמות שוא בעורכי ויקיפדיה. בוא ותצביע על ערכי שואה שמהם נמחקה כל תוספת או הרחבה ב"עווית בלתי נשלטת", כדבריך, ואפילו "ערכים שלמים שהוכחדו לגמרי", עוד מפניני מקלדתך. הואל נא והראה לנו את התוספות שנמחקו ואת הערכים שהוכחדו, ואז נוכל אולי לדון בהשוואה שעשית עם תועבות האנטישמיות ב"רייטפדיה".שלומית קדם - שיחה 21:01, 27 במאי 2018 (IDT)
יש טרולים שעדיף לא להאכיל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:16, 27 במאי 2018 (IDT)
קללות רבות וגסות קיללתי כשקראתי את הסיפור הבדיוני (אי אפשר לקרוא לזה "ערך") על מדינת ישראל. גלריית התמונות של ילדים דתיים מעשנים הייתה לצנינים בעיניי. ניב - שיחה 20:13, 28 במאי 2018 (IDT)
יש שם פרטים שאני לא מצליח שלא לצחוק מהם: The Israelis themselves refuse to do any manual labor. Israeli farms use Palestinian child labor או לדגומהThe IDF will sing and dance as rabbis bless artillery shells used to kill infants. וואלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:40, 28 במאי 2018 (IDT)

האנטישמים האלה מנסים לכתוב גם בוויקיפדיה האנגלית. אחד המייסדים של האתר הזה, rightpedia יצר מעל 140 חשבונות בוויקיפדיה האנגלית במשך 10 שנים. אגסי - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)

לפעמים אני חש סוג של רחמים כלפי אדם שעולמו הפנימי כל כך מלא שנאה ורוע שהוא צריך להשפריץ את זה החוצה בצורה כה דוחה. אדם שמשקיע מאות שעות עבודה בהטלת הפרשות וירטואליות ומריחתם על קירות עמודי הפייסבוק והגעלת דפי ויקי למיניהם. אדם כזה כנראה מרגיש ממש רע בחיים הפרטיים שלו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:39, 28 במאי 2018 (IDT)
מי עומדים מאחורי זה? אמריקנים? נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:25, 29 במאי 2018 (IDT)
כנראה. תנועת הימין האלטרנטיבי (Alt-right). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:47, 29 במאי 2018 (IDT)
ראו סקירה כאן. עורכים קיצוניים שנאלצו לפרוש ממטאפדיה (שאסור לנו לקשר אליה) הקימו את רייטפדיה. ראו גם פרודיה בשם wrongpedia. --א 158 - שיחה 18:58, 2 ביוני 2018 (IDT)

מחנך ילדינו, האומנם?[עריכת קוד מקור]

שמעתי היום את שר החינוך הדגול שלנו, נפתלי בנט, מסביר בתשובה לשאלה, שעל "דברים קלילים, כמו מרמה והפרת אמונים" של נתניהו הוא לא יפרוש מן הממשלה. אולי רק על עסקאות בתחום הביטחון (אבל הרי נקבע כבר שנתניהו איננו מעורב בעסקת הצוללות...) וזה האיש הממונה על חינוך ילדי ישראל ועל מתן דוגמה אישית Face-sad.svg. תרשו לי לגחך.שלומית קדם - שיחה 19:45, 27 במאי 2018 (IDT)

מי שרוצה שיהיה "ממונה על חינוך ילדי ישראל" אל ילין שאותו ממונה לא תואם את העדפותיו. ראשית, כי בין כל אזרחי ישראל ברור שיימצאו לא מעט אנשים שאותו ממונה לא יתאים להעדפותיהם, גם אם אותו ממונה הוא צדיק ומופת הדור. שנית, כי אותו "ממונה על חינוך ילדי ישראל" יהיה כמעט תמיד פוליטיקאי, ופוליטיקאים נדרשים לכישורים מאוד מסויימים, שאינם חופפים עם מופתיות ערכית. עדירל - שיחה 21:22, 27 במאי 2018 (IDT)
גם זיוף הוא לא בדיוק מופת חינוכי. מה שבנט אמר הוא "...אם יהיה כתב אישום על זוטות, כן, הפרת אמונים על משהו מאד קליל, עכשיו ללכת נגד רצון העם ולהפיל ממשלה על הדבר הזה..." ([2], הדקה ה-7:54). עבירת הפרת האמונים אינה מוגדרת היטב בחוק, ואפשר למתוח אותה בקלות עד אבסורד. עוזי ו. - שיחה 10:16, 28 במאי 2018 (IDT)
עוזי, אני יודעת מה שמעתי אתמול ברדיו, לא ב-25. במרץ, שאז אמר בנט את מה ששומעים בסרטון. אתמול ברדיו הוא אמר בדיוק את הדברים שציטטתי כאן לעיל - "משהו קליל כמו מרמה או הפרת אמונים". לא זייפתי ולא שיניתי. אגב, גם "הפרת אמונים על משהו קליל" איננה זוטה בעיני, כשמדובר בראש ממשלה. אמת המידה המוסרית של בנט גמישה מאד, יותר מדי לדעתי. גם אתה הצגת זאת כאבסורד, אם הבנתי אותך נכון.שלומית קדם - שיחה 13:12, 28 במאי 2018 (IDT)
הפרת אמונים זו עבירה לא ממש מוגדרת ויכולה לכלול בתוכה אי-סדרים כספיים או אי-דיווח על קבלת מתנות בהתאם לנהלים. עבירות שכאלה אכן נחשבות כזוטות מבחינה מוסרית. יש הבדל בין עבירות כאלה לעבירות כספיות חמורות מוסרית כמו שוחד או מעילה בכספי ציבור. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:35, 28 במאי 2018 (IDT)
אני מקווה שהפעם איתרתי את הקטע הנכון: [3]. בדקה ה-0:50 אומר בנט "... יש חוק, ו... יש מעין סטנדרט מוסרי שאת שואלת אותי עליו, וזה נורא תלוי, זה נורא תלוי אם זה משהו קליל במרמה והפרת אמונים או חלילה שוחד...". בנט מדבר בדיוק כמו בפעם הקודמת על טענות קלות ערך שנכללות במתחם של "מרמה הפרת אמונים", שהוא (אכן) רחב במידה כזו שאפשר לכסות בו כל מה שרוצים. את מעשה הזיוף עושים השדרנים שדנים בדבריו בהמשך הקטע. ראשית הם מעלימים את בית החילה ומצטטים "משהו קליל, מרמה והפרת אמונים", ואחר כך הם מעמיקים את הזיוף ומכניסים "משהו קליל כמו הפרת אמונים".
פוליטיקאי אינו אמור להפר אמונים על שום דבר, ולו הקל ביותר. אבל אם הוא אמור לעבוד בלי שיוכלו לומר עליו שהפר אמונים (כהגדרה המעורפלת הנהוגה במקומותינו) הוא לא יכול לעשות כלום. בכל הצבעה בכנסת, השולית ביותר, אפשר לטעון על חלק מחברי הכנסת שיש להם בעניין גם תועלת אישית (למשל - נורא רוצים להיבחר שוב), וכל עורך דין מתחיל יוכל למסגר זאת כהפרת אמונים. כשזועקים חמס על מעשים שבכל יום, נשארים בלי תחמושת כשצריך לטפל בבעיות האמיתיות. עוזי ו. - שיחה 13:42, 28 במאי 2018 (IDT)
על דבריו הנכוחים של עוזי אוסיף שאין צורך לדאוג, בנט לא ממש מחנך את ילדי ישראל, כבר מזמן דאגו לכך שיכולת משרד החינוך להשפיע השפעה של ממש תעוקר. מי שמחנך הוא ההורים, ובג"ץ, שכידוע הוא הפוסק האחרון בכל הסוגיות, וגם התקשורת והמדיה בכלל עושות את שלהן. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 13:48, 28 במאי 2018 (IDT)
בדברי בנט וגם של פוליטיקאים רבים נוספים יש הנגדה בין "שוחד" בקניית צוללות ובין "היתר". עבירת השוחד, כל שוחד, היא העבירה החמורה ביותר בתחום הרמאות והנגדה כזאת פירושה שעל כל עבירות הרמאות אפשר לסלוח (במיוחד אם העבריין הוא מהמחנה הנכון). אמירות כאלה מעידות על שחיתות מוסרית עמוקה, על התדרדרות והבאה לאבדן הבושה אצל מי שאמורים להיות המופתים לעם.גועל נפש, בושה וחרפה כשנבחרי ציבור מועלים באמון ומרמים ובושה וחרפה כשיש מי שקורצים ואומרים "לא נורא, זה לא שוחד", זאת הכשרת השרץ, כי השרץ הוא מהמחנה הנכון. פויה! אגב, בשביל זה יש יועץ משפחתי, בעל המילה האחרונה בקביעת סעיף האישום, כדי שלא יהיה אישום של שוחד, למרות המלצת המשטרה. פויה בריבוע! בברכה. ליש - שיחה 14:23, 28 במאי 2018 (IDT)
לא הנגדה, אלא מדרג. חייב להיות מדרג. לא כל העבירות חמורות באותה מידה. לא כל כותרות העבירות סובלות באותה מידה התנהלות פוליטית שגרתית. ולוואי וכל הצדיקים דהשתא היו צדיקים באותה להיטות גם בעבר, כשהפושעים היו לא-ביבי.
יתרה מזו. דבריך על "יועץ משפחתי" פירושם שאתה מבטל לחלוטין את שיקול דעתו של היועץ המשפטי, משום שדעתו (הנוכחית) אינה נראית לך. שאלתה של שלומית, מצד שני, מקדשת את דעתו של היועץ המשפטי (ברגע שיקבע שיש להגיש כתב אישום, אבל לא קודם לכן). מול שני הקצוות האלה (שחד הם), עמדתו המאוזנת של בנט היא מופת של מתינות: יאמר היועץ המשפטי לממשלה את דברו (הקובע בעניין החוק), והפוליטיקאים יצטרכו להחליט אז, באופן מידתי, מה השלכותיהם הפוליטיות. עוזי ו. - שיחה 15:11, 28 במאי 2018 (IDT)
גם אני לא בטוח שלקרוא למנדלבליט "יועץ משפחתי" הוא מעשה מופתי ומוסרי. ככל שהסגנון מתלהם יותר כך נוצר רושם שהבעיה אינה מוסר ומידות. מי שרגישים במיוחד לעניינים של שוחד ומוסר ודאי ירצו לחוות את דעתם גם ביחס לעניין הזה, למרות שלא מדובר בביבי. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 16:24, 28 במאי 2018 (IDT)
אתייחס תחילה למנדלבליט - מנדלבליט הוכיח בעבר נאמנות אישית, גם על חשבון נורמות מוסר, במסירת עדות חלקית בפרשת מסמך הרפז, כשהיה ברור שהוא מגונן על מפקדו ומסתיר חלק מהאמת. פרשה זו נשארה מעליו כענן שחור ובזמנים רגילים כנראה שהייתה מכשילה את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל ייתכן שהממנים אותו העדיפו את נאמנותו לבוס שלו. יתר על כן, מנדלבליט שימש כמה שנים כמזכיר הממשלה, תפקיד אמון ביחסיו עם ראש הממשלה, תפקיד היוצר אינטימיות מסוימת, לכן כבר נאמר שלא ראוי היה להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (תפקיד המחייב ריחוק מסוים ויכולת לאובייקטיביות ביחסיו עם ראש הממשלה) ללא תקופת צינון משמעותית, אבל שוב, התעלמו מכך, כנראה שמאוד רצו אותו לתפקיד. בשים לב למה שציינתי ראוי היה שמנדלבליט יתרחק מטיפול בענייני נתניהו ובני ביתו, זה פשוט למדי, להעביר תיקים אלה לאדם אחר, אבל לא, ההפך נעשה, מנדלבליט שולט בתיקים אלה ולא נוהג בהם בצורה מקובלת, מתערב ועושה לבני משפחת נתניהו מיני הנחות שלא מקובלות, כמו מניעת חקירת בני הזוג בו זמנית, מה שאפשר להם תיאום עדויות. מנדלבליט מקבל החלטות של עיכוב חקירות, סגירת תיקים ועיכוב הגשת תביעה בענייני גברת נתניהו כבר שנים, אז מנדלבליט, בהחלט ראוי לתואר היועץ המשפחתי. מאוחר יותר אתייחס לעניין המדרג והמוסר הפוליטי. בברכה. ליש - שיחה 17:27, 28 במאי 2018 (IDT)
ועכשיו לעניין המדרג, אין מדרג במצב בינרי, בנט לא הציג מדרג, אלא שתי אפשרויות, שוחד בתחום רכש ביטחוני וכל היתר, זה מצב בינרי, זו הנגדה. ולגבי המוסר הפוליטי של נתניהו אנחנו חוזרים להצגה ישנה, שמחליפים בה רק את הניצבים, אך העלילה היא אותה עלילה - זוכרים את פרשת בר-און חברון? גם שם בחר נתניהו יועץ משפטי לפי צרכיו ומהפרשה הזאת יצא ללא משפט פלילי בזכות שכחה תמוהה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין (שמונה על ידי הממשלה במקומו של בר-און), ופרקליטת המדינה עדנה ארבל פרסמו את מסקנותיהם. הם קבעו כי אמנם מדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים, אך היחיד שהתנהגותו עולה כדי אפשרות להעמדה לדין הוא אריה דרעי. לדבריהם, נגד רוב המעורבים בפרשה, בהם ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים הנגבי, אין להגיש כתבי אישום מחוסר ראיות; וכן נקבע כי נתניהו לא היה מודע לקשר בין דרעי לבר-און, על אף שמהתנהגותו "עלו תמיהות". אז ההצגה חזרה על עצמה ויש לנו יועץ משפחתי. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)
בג"ץ בכבודו ובעצמו דחה פה אחד, בהרכב מורחב, את כל הטענות האלה, אבל ייתכן שקנה המידה המוסרי שלך גבוה יותר. אולי בכל זאת תרצה להתייחס גם לקישור למעלה בעניין ענת ברון, הרי לא אכפת לך מביבי דווקא, אתה פה בענייני מוסר נטו. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 20:06, 28 במאי 2018 (IDT)
יאיר יקירי מה דחה בג"ץ? האם נושא התערבות היועץ המשפטי לממשלה בחקירת הזוג נתניהו והכוונת המשטרה לא לחקור את בני הזוג בו-זמנית הגיע לבג"ץ? אני לא שמעתי על כך, אז אל תספר בדיות ואל תנסה להעביר את הדיון למקומות אחרים - אם אתה רוצה לכתוב על ענת ברון, פתח חטיבת דיון נפרדת, היא לא קשורה לדיון זה. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 28 במאי 2018 (IDT)
בג"ץ דחה את כל מה שכתבת למעלה בעניין נאמנות אישית והרפז ומזכיר הממשלה, וגם את הדרישה להאשים את נתניהו לגבי פרשת בראון. אתה מעלה עכשיו טענות חדשות שאיני יודע אפילו אם הן נכונות. אם כן - מן הסתם יעתרו גם בעניין הזה לבג"ץ, נראה מה יפסוק. אני רק חושב שמי שאכפת לו מטוהר המידות, ולא מהפוליטיקה, אמור לעסוק בשחיתות מכל הסוגים. מי שמתמקד רק בשחיתות כביכול של אנשי ימין בעצם עוסק בפוליטיקה ולא בטוהר המידות. המוסר הוא רק תירוץ. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 12:22, 29 במאי 2018 (IDT)
תחילת דבריך ("בנט... הציג... שתי אפשרויות, שוחד בתחום רכש ביטחוני וכל היתר") פשוט אינה נכונה. את ה"יתר" אתה מדביק לדבריו בלי בסיס. ההנגדה, ככל שיש כזו, היא בין דברים חמורים וזוטי דברים.
יש הסבורים שהיות וגלידות ושרה וסיגרים וצונאמי מדיני, על כן מצווה לעשות את הפרקליטות קרדום להחליף בו את העם ולמנות בהקדם ראש ממשלה במקומו. יש החושדים שעמדה כזו התגנבה אפילו אל המערכת המשפטית, שברצותה מחמירה וברצותה מאתרגת. על כן אומר בנט דברים פשוטים: יציג היועץ את ממצאי המשטרה ומסקנותיו, ונראה. אם יתברר שראש הממשלה עבר עבירה חמורה, יש לסלק אותו מיד. ואם ייראה שהמערכת מתאנה לו, נתמוך בו. הוא עצמו הלוא יצטרך לתת את הדין (הפוליטי) על בחירה לא ראויה בין השניים. עוזי ו. - שיחה 22:37, 28 במאי 2018 (IDT)
חז"ל כבר התייחסו לנושא. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:29, 28 במאי 2018 (IDT)
במדינת ישראל, בדומה למדינות אחרות, יש מדרג בסיסי של חומרת עבירות, פשע - עבירה חמורה שעונשה המירבי לפחות מעל 3 שנות מאסר, חטא - עבירה קלה שעונשה המירבי לא יותר משלושה חודשי מאסר ועבירות ביניים, עוונות, שעונשן המירבי מעל שלושה חודשי מאסר ועד שלוש שנות מאסר. העבירות שאנו דנים בהן, קבלת דבר במרמה - המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים - מכאן שהמרמה היא ברף הגבוה ביותר של עוון ולעתים כבר הופכת לפשע, לא מדובר בזוטי דברים. כן, אני יודע, הפרת אמונים היא אחת העבירות (יש עוד כמוה), שהמחוקקים השאירו אותן בגבולות לא לגמרי ברורים בכוונה תחילה, כדי לתת לתביעה כלי למאבק בשחיתות, שקשה להגדירה מראש. המחוקקים סמכו כאן על הפרקליטות ועל בתי המשפט. גם העונש המירבי של הפרת אמונים הוא שלוש שנות מאסר, בשום פנים ואופן לא זוטי דברים. עד כאן על הפן הפלילי ומכאן אני מבקש לדבר על הפן המוסרי.
כשמדובר במנהיג הציפיה היא שיהיה מופת לעם ואם מדובר באדם מושחת, שנותן מופת שלילי, יש להחליפו באחר, הגון יותר, בלי שום קשר אם נמצאו די הוכחות להאשמות פליליות ובלי קשר לתהליך הפלילי המיגעה, שעלול לקחת שנים רבות. התחמקות מהסקת מסקנות פוליטיות, העברת האחריות למערכות החוק היא חוסר אומץ ציבורי מצד הפוליטיקאים, שיכולים וצריכים לתקן מערכות פוליטיות כושלות ובעבר הדברים נעשו, לא תמיד במהירות המירבית, אך נעשו, לא המתינו לפסיקת השופט כדי להחליף את אהוד אולמרט והתחושה כיום היא שמחנה גדול מתעלם במודע משחיתות ציבורית בוטה, עושה שמיניות באוויר לשמר את נתניהו בשלטון, תוך דריסת שומרי הסף ושינויי חקיקה, שנועדו לעכב או להכשיל מהלכים פליליים נגדו. זה לא רק כישלון מוסרי של נתניהו ובני ביתו, זה כישלון מוסרי של כל התומכים במערכה נגד שומרי הסף. רבים איבדו את המצפון המוסרי ומעדיפים לשמר את נתניהו בשלטון חרף עוונותיו, כי נדמה להם שרק הוא יכול לשמר את שלטון המחנה שלהם וזה יותר חשוב בעיניהם ממוסר ומאמת, משלטון החוק ומהגינות. איזה שלטון הם רוצים לשמר? שלטון שהושג בנכלולים על ידי קשירת קשר עם ברוני התקשורת ופרסום כזבים? שטיפת מוח למען נתניהו תמורת ממון רב לאותן חברות? בושה וחרפה! מחנה פוליטי שלא מסוגל להצמיח מתוכו מנהיג לא מושחת, מחנה כזה לא ראוי לשלטון. בברכה. ליש - שיחה 05:57, 29 במאי 2018 (IDT)
אנחנו סובבים במעגלים. בוודאי שמנהיג צריך להיות מופת מוסרי. בוודאי שיש עבירות חמורות ביותר המוגדרות כהפרת אמונים. אבל באותה מידה אפשר לכלול תחת הכותרת הזו גם פעילות פוליטית נורמטיבית. ברמה העקרונית, מנגנוני החסינות נועדו להבטיח הגנה על נבחרי הציבור מפני השלטון, בהנחה שמערכת המשפט עשויה לשתף איתו פעולה. אם מתבוננים במנגנונים ביושר וממרחק מספק, צריך להודות שלפעמים השלטון הוא זה שראוי להגנה מפני האליטה השולטת במערכת המשפטית. לכן ההכרעה המוסרית אינה תלויה במספר שנות המאסר הקצוב בחוק ובפונט של כותרות העיתונים, אלא בפרטים. באכיפה השוויונית והעקבית. קשה להתרשם מהזעזוע על קשרים בין פוליטיקאי לעורכים או כתבים ממי שאך-אתמול סגר ערוצי שידור, שלט באופן מונוליטי ברשות השידור ואגפיה, הפך ערוצים הסוטים מן הקו המפלגתי ל"פיראטיים" וניסה לסגור עיתון נפוץ בחוק. עוזי ו. - שיחה 10:51, 29 במאי 2018 (IDT)

הסדנה לגרפיקה[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:מזנון 23:53, 31 במאי 2018 (IDT)

ארכיון משה שרת[עריכת קוד מקור]

עמותת ויקימדיה ישראל העלתה לויקישיתוף מאגר תמונות נוסף - ארכיון משה שרת. שימוש יעיל ומבורך. Shnili-WMIL - שיחה 12:07, 31 במאי 2018 (IDT)

תמונות מצויינות! חושו אחים לשלבם בערכים. תמונה זו למשל - מי יודע מיהם המנהיגים הערבים שנראים בה? דב ט. - שיחה 13:44, 31 במאי 2018 (IDT)
שרת, ויצמן, בן-צבי ואחרים במפגש עם מנהיגים ערבים, מלון המלך דוד, 1933
תרומה נפלאה! בנוסף לשיבוץ תמונות בערכים נדרש שיוכן לקטגוריות. התחלתי בכך, אבל המלאכה רבה. דוד שי - שיחה 20:46, 1 ביוני 2018 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

שאלה/הערה כללית לאור פרסומים נשנים על מאגרי תמונות שיהיו זמינות לשימוש במסגרת ויקישיתוף או היתרים גורפים.
כידוע מה שנכתב כאן ירד לאחר זמן קצר לתהומות הנשייה.
האם כל מאגר והיתר מוזן בדף נגיש ומעודכן המאגד את כל מאגרי התמונות הזמינות ?
לדוגמא לגבי המקרה הנוכחי. כל התמונות כעת ושיהיו נמצאות תחת השם משה שרת. למי שיבואו אחר כך לא יהיה ידוע שדווקא תחת שמו של איש מסויים ישנו אוסף תמונות רב הנוגעות לשלל ערכים אחרים.
אמנם יש לנו דף בשם ויקיפדיה:מקורות לתמונות אבל כידוע הוא אינו מעודכן ואינו ידידותי כל כך.
סבורני שבכל פרסום בכיכר העיר על מקור נוסף של תמונות. נכון להזכיר ולהפנות אל דף ייעודי המציין רשימה כזו לשימוש. מי-נהר - שיחה 00:15, 2 ביוני 2018 (IDT)
צודק בהחלט, אנסה לפרסם שם. Shnili-WMIL - שיחה 10:31, 4 ביוני 2018 (IDT)
עדכנתי שם, תודה. Shnili-WMIL - שיחה 10:42, 4 ביוני 2018 (IDT)
התוודעתי לזה רק עכשיו, אז סליחה על שדברי מגיעים לאחר ההתרגשות. ראשית, אני מברך על כך שהעמותה ממשיכה במיזמים לשחרור תכנים מגופים שאנו בקשר עמם. זה עוד יותר נחמד שאנו עושים זאת בשנה בה נארח בישראל את כנס הגלאם הבינלאומי. שתי הערות/שאלות:
1. התמוונות תזכנה להרבה יותר חשיפה אם תשוייכנה לקטגוריות המתאימות. אלה המדוברות כאן משוייכות רק לקטגוריה הכללית "Files from Moshe Sharett Archive uploaded by Wikimedia Israel". מי יגיע אליה בעתיד? בתמונות מופיעים נשואי-ערכים נוספים מלבד משה שרת, כך שהוספת הקטגוריות המתאימות עשויה להביא לשיבוצן בערכים מעבר לזה שאודות שרת.
2. לפי מה שאני רואה, התמונות הועלו ע"י בוט - "Wmilbot" המופעל על-ידי מתניה. לא זכור לי (אולי פספסתי) משהו שנכתב על הבוט הזה. אולי הוא יוכל לעזור במיזמים נוספים. ראוי לכתוב במקום כלשהו לאילו מאגרים הוא מתממשק, מה יכולותיו... כאשר הייתי מעורב בעצמי במיזם גלאם בעבר, השתוקקנו לבוט מעין זה וחיכינו לכתיבת הקוד המתאים. אולי הוא יתאים גם לסביבה המשמשת מאגרים של גופים עמם עבדנו בעבר. תודה ושוב ברכות, Ldorfmanשיחה 14:53, 17 ביוני 2018 (IDT)

סיכוי טוב למצוא תמונות לערכים בארכיון הערוץ הראשון[עריכת קוד מקור]

היי. התברר לי אתמול שיש דרך להשלים המון ערכים שאין בהם תמונה. אם משהו חסר לכם בערך מסויים, זאת הדרך:

  1. תחשבו על תוכנית בערוץ הראשון לשעבר, ממנה ניתן לקחת צילום מסך.
  2. תמצאו את התוכנית הזאת בארכיון רשות השידור ביוטיוב, המופיע עכשיו כערוץ יוטיוב כאן 11.
  3. מלאו שורה בדף ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תמונות חסרות בארכיון כאן 11.

לדוגמה, אם הייתם צריכים תמונה של מירב מילר או של אורן נהרי, ניתן למצוא אותן כאן. אנא דאגו כי בתמונות שבחרתם לא יהיה משהו שאין עליו זכויות יוצרים לתאגיד, כמו בכתבות על ציורים. עדיף להתמקד בתוכניות אולפן, בראיונות עם אנשים מעניינים, או בעובדי הרשות עצמם. אני אעביר את הבקשות שלכם הלאה בתקווה שניתן יהיה להעלות את התמונה שרציתם. תודה רבה לתאגיד שהרשה לי לפרסם את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:11, 1 ביוני 2018 (IDT)

כיצד באמת הגיב אובמה לבחירתו של טראמפ[עריכת קוד מקור]

סוכנויות הידיעות"אולי דחפנו חזק מדי"; כיצד באמת הגיב אובמה לבחירתו של טראמפ, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2018

eli - שיחה 05:52, 3 ביוני 2018 (IDT)

מדוע כל פעם כשאני נכנס לדף בוויקיפדיה, אני מיד מורד לתחתית הדף?[עריכת קוד מקור]

יש דרך לשנות את זה בהגדרות? בערכים ארוכים זה מציק במיוחד. אני נכנס לערך ומיד מורד עד למטה. אביעד‏ • שיחה 12:43, 3 ביוני 2018 (IDT)

כדאי שתשאל זאת בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:17, 6 ביוני 2018 (IDT)


תודה. אביעד‏ • שיחה 08:49, 7 ביוני 2018 (IDT)

מפגש קיץ - עדכון חשוב[עריכת קוד מקור]

למי שלא ראו את העדכון במזנון:

התאריכים שהוצעו לא היו נוחים (וכן עקב מיעוט המשתתפים שנרשמו, בטרם נחליט לבטל את המפגש - אנא השתתפו בדיון). הוחלט על מפגש במקום ממוזג (ולא פיקניק) - הצביעו על המקום והתאריך כאן. הדיון יסתיים בעוד שבוע (ב-8 ביוני). תודה לדרור על מאמציו לקיים את המפגש. Shnili-WMIL - שיחה 16:36, 3 ביוני 2018 (IDT)

"תכתוב לי ערך בויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

"תכתוב לי ערך בוויקיפדיה": הדרישות החריגות של המרצה מבר אילן סטודנט טוען כי פרופ' רונית קרק הטילה עליו משימות לצרכיה האישיים ביניהן כתיבת ערך בויקיפדיה Nirvadel - שיחה 21:05, 4 ביוני 2018 (IDT)

כתבה מזעזעת המייחסת שחיתות מובנית באקדמיה ואני מתרשם בפעם המי יודע כמה שזה יותר מנכון. למעשה תגובתה של המרצה עצמה מעידה על כך בנוסף לכך שהיא ממש ביזיון לאינטילגנציה. והאנשים האלה מלמדים פסיכולוגיה? מי-נהר - שיחה 21:17, 4 ביוני 2018 (IDT)
אם היא דרשה מסטודנט לכתוב ערך עליה במסגרת הקורס - זה לא ראוי. אם דרשה מכל סטודנט לכתוב ערך הקשור לחומר הנלמד בקורס כחלק ממטלות הקורס - לגיטימי בהחלט, ובתנאי שצוין בסילבוס או בתחילת הקורס. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:25, 4 ביוני 2018 (IDT)
בתגובתה של הפרופ' המצויינת בכתבה נאמר כך: "פרופ' קרק טענה עוד כי "הסיבה שרציתי לעלות ערך בוויקיפדיה, היא שאוניברסיטת בר אילן ביקשה מהסגל שתהיה להם נראות מבחינה אקדמית שלהם בכל מיני אתרים. זה מאוד מקובל ובכל מיני מקומות עם הפרסומים שלנו, עם השמות שלנו כאשר מחפשים אותנו ימצאו את זה בכל העולם, אין בזה שום נושא אישי"." מי-נהר - שיחה 21:33, 4 ביוני 2018 (IDT)
זה לגיטימי שהיא תרצה ערך עליה בוויקיפדיה. השאלה היא האם היא מנצלת יחסי מרות בצורה לא הוגנת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:42, 4 ביוני 2018 (IDT)
האם זכויות היוצרים של המפרסמים מפרי עטם במסגרות האקדמאיות נשמרות או נגרעות לעומת הפרסום בויקיפדיה? האם הסטודנטים ערים לסוגיית זכויות היוצרים? במידה והזכויות נגרעות והסטודנטים אינם מודעים לכך הרי אם מרצים מחייבים את הסטודנטים להעלות ערכים לויקיפדיה במסגרת קורס אקדמי יש בכך נוהג פסול שעל הויקיפדיה למשוך ידה ממנו. 89.138.95.64 09:30, 5 ביוני 2018 (IDT)
אפשר לקבוע מדיניות בויקיפדיה העברית שכל מי שאונס/ת מי שנותן ליחסי מרות בכדי שהוא יכתוב ערך על האונס/ת, אזי ערכו של הנ"ל יישאר, אך יינעל לעריכה (אלא אם יש סיבות ממש טובות לערוך - קרי במקרים של חוסר חשיבות או חשיבות לא מובהקת) - והטקסט בו יוחלף בתיאור האונס.Icewhiz - שיחה 22:00, 4 ביוני 2018 (IDT)
טיעונו של האלמוני אינו ברור לי. אדרבא, אם הסטודנט כותב ערך בוויקיפדיה, הזכויות ככותב שמורות לו מיני וביה. דווקא כשהוא כותב קטעים של מאמר אקדמי יש מקום לדיון למי שייכות הזכויות. עוזי ו. - שיחה 10:34, 5 ביוני 2018 (IDT)
על הדרישה לכתוב ערך בוויקיפדיה על המרצה עצמה אינני מתכוון להגן; אבל כל שאר הדוגמאות בכתבה מבוססות על חוסר הבנה של תהליכי ההכשרה של סטודנטים במקצועות כמו פסיכולוגיה. מחקר הוא חלק ממטרות ההכשרה, וממילא ביצוע מחקר הוא חלק מההכשרה עצמה; באופן טבעי הסטודנט מבצע חלקים יותר טכניים של המחקר, ובתוך מסגרת מחקרית רחבה שהמנחה מתווה. זה לא "בשביל המנחה" או "בשביל האוניברסיטה", אלא בשבילו. עוזי ו. - שיחה 10:38, 5 ביוני 2018 (IDT)
אוסיף עוד שמקובל שתלמיד המחקר עוזר למנחה בדברים כמו שימוש במחשב, בניית אתר אישי, הכנת מצגות וכו'... Piled Higher and Deeper כתב על זה קומיקס. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:57, 5 ביוני 2018 (IDT)
תלמידי מחקר הם אכן גם פועלים שחורים (בצדק, כאשר גם חלק נכבד מעבודת המנחה היא טכנית וביורוקרטית). אבל מן הכתבה משתמע שהוא לא היה תלמיד מחקר שלה, אלא סטודנט בקורס "התנסות במחקר". כתיבת ערך ויקיפדיה (על נושא כלשהו והמרצה בכלל זה) איננה "התנסות במחקר", וכך גם סיוע בפסיכומטרי לבן של המרצה. לא נפגשתי בדברים כאלה במוסדות האקדמים בהם למדתי. H. sapiens - שיחה 14:54, 5 ביוני 2018 (IDT)
זה כבר ניצול פסול. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:29, 5 ביוני 2018 (IDT)

יועץ תקשורת לבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור]

טובה צימוקי, יועץ תקשורת נבחר לבית המשפט העליון, באתר ynet, 5 ביוני 2018. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 13:09, 5 ביוני 2018 (IDT)

אפשר תקציר מנהלים? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:23, 5 ביוני 2018 (IDT)
הכותר אומר הכל. הרשות השופטת יוצאת למלחמה באמצעות שכירת יחצ"ני חוץ. הנאורות במיטבה. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 13:25, 5 ביוני 2018 (IDT)
הרשות השופטת כנראה שכחה שתפקידה הוא רק לשפוט, ולא לנהל את המדינה או להכתיב לישראלים מה לחשוב ולמי להצביע. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:33, 5 ביוני 2018 (IDT)
לכל רשות יש גם ענייני מנהלה, אז ודאי שהרשות השופטת לא עוסקת "רק" בשפיטה, כפי שהכנסת לא עוסקת "רק" בחקיקה. האם אסור שלבתי המשפט יהיה דובר, למשל (הרי הדובר לא עוסק ב"שפיטה")? ואם דובר אז מדוע לא יועץ תקשורת? לא הבנתי את הקשר בין עצם קיום יועץ תקשורת לבין "לנהל את המדינה" וודאי שלא "להכתיב לישראלים מה לחשוב ולמי להצביע". האם כשיש למשרד ממשלתי כלשהו יועץ תקשורת אז המשרד מנסה להכתיב לישראלים מה לחשוב, במקום לנהל את ענייני המשרד כרשות המבצעת? Dovno - שיחה 13:43, 5 ביוני 2018 (IDT)
להבנתי, לא מדובר על דובר רגיל אלא על יחצ"ן שאמור לקדם קמפיינים פוליטיים לפי העמדות של בג"ץ ונשיאתו חיות, ובפרט להתנגד לרפורמות במערכת המשפט שמקדמות הממשלה והכנסת. לרשות השופטת אסור לעשות קמפיינים נגד חוקים של הכנסת, גם אם הם לא מוצאים חן בעיניה. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:46, 5 ביוני 2018 (IDT)
זה אכן יכול להיות בעייתי, אולם בכתבה רק מוזכר ש"כך חוגים פוליטיים טוענים" (בוא נאמר שאם היינו כותבים על כך ערך בויקיפדיה זה לא היה נחשב מקור אמין לטענה). עפ"י מה שביהמ"ש עצמו אומר (שוב, לפי הכתבה) מדובר ביועץ תקשורת שיעבוד עם מערך הדוברות על מנת לתת מענה לבעיות הקשורות לאמון הציבור:
  • "השילוב עם חוסר התמצאות של חוגים נרחבים בשפה המשפטית גורם לכך שהחלטות שיפוטיות מוצאות מהקשרן הנכון ולעיתים מסלפות את דבריהם וכוונותיהם של השופטים - ומקבעות סדר יום המחלחל עמוק בקרב ציבורים רבים. לעיתים הדברים מגיעים לכדי הסתה נגד מערכת המשפט""
  • "יועץ התקשורת יעסוק בהנגשת השיח המשפטי לציבור הרחב"
  • "אין מדובר בקטטה עם הפוליטיקאים, אלא במתן הסבר מהיר, זמין ופשוט של תהליכים משפטיים"
  • וכמובן: "מדובר במהלך משולב, אשר אושר על ידי הממשלה".
ימים יגידו איך זה יתנהל בפועל, אולם אין צורך בפניקה על בסיס כתבה כזו (ובטח לא באיומים שביהמ"ש רוצה להכתיב לאנשים מה לחשוב ולמי להצביע(. Dovno - שיחה 13:54, 5 ביוני 2018 (IDT)
זו צעד שמותאם למציאות החדשה. בעבר פוליטיקאים ואנשי תקשורת לא תקפו ולא הסיתו נגד בתי המשפט. אגסי - שיחה 14:21, 5 ביוני 2018 (IDT)
תקיפות והסתה (אני הייתי שומר את המילים האלה למקרים חריפים יותר) ברמה שקיימת היום תמיד היו אצל מי שלא היה מרוצה מהפסיקה. מה שלא היה עד לפני 26 שנים הוא דעתם של השופטים שהם מוסמכים לפסול חוקים של הכנסת. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:01, 5 ביוני 2018 (IDT)
אגב, את הפוסט של "בצלם" שטען ששופטי בג"ץ שותפים לפשעי מלחמה ושהם צריכים לשלם עליהם, בעקבות פסיקת בדבר הריסת בתים לא-חוקיים של ערבים אף אחד מאבירי שלטון החוק והדמוקרטיה לא גינה או הוקיע. למה מה שמותר ל"בצלם" אסור למוטי יוגב? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 15:08, 5 ביוני 2018 (IDT)
בעיני המינוי עצמו לא בעייתי (סוף סוף נזכרו להנגיש שפה משפטית לציבור...), אבל הרקע למינוי גורם לזה להיראות כמו צלילה עמוקה יותר של בית המשפט לביצת המאבקים הפוליטיים, שהוא אמור להישאר מחוצה לה עד כמה שאפשר. גם העובדה שהיועץ לא נשכר כחלק מהדוברות מטרידה. שימו לב לסתירות בתגובת הנהלת בתי המשפט לכתבה: מדובר ב״משרת אמון״ בלשכתה של הנשיאה ולא בדוברות, אבל ברור ש״אין מדובר ביועץ תקשורת 'אישי' אלא בגורם מקצועי״. נראה ש״מקצועי״ הפכה רשמית למילת הקסם החדשה. נתנאל - שיחה - מומלצים 23:05, 5 ביוני 2018 (IDT)

שבירה 2[עריכת קוד מקור]

שוב פעם עורך משתלט על כותרות דיונים בדחיפת עמדתו האישית וסגנונו שאותם אין הוא רשאי לכפות על משתתפי הדיון שפתח. מאחר ואף דיון אינו של עורך אחד אלא של כל הקהילה. מה עוד שהכותרת אינה מוסרת מידע ענייני על מהות הדיון. ואפילו שמדובר בכיכר העיר זה לא בסדר. בכותרת יש לציין מידע אובייקטיבי על נושא הדיון. לכותרת אין חתימה. בתגובתו של העורך יכתוב איזה כותרת ואיזה עמדה אישית שהוא רוצה. מי-נהר - שיחה 14:41, 5 ביוני 2018 (IDT)

יש בזה משהו. צריך להחליט על סטנדרטים ולהפעיל אותם באופן שוויוני. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:11, 5 ביוני 2018 (IDT)
כיכר העיר זה כיכר העיר ואין טעם לתקנן את הכתיבה פה. מותר לכל אחד לכתוב את דעתו בחופשיות, בגבולות הסביר. ראובן מ. - שיחה 15:13, 5 ביוני 2018 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה -אדון מי-נהר, ההגדרה של כיכר העיר, כמצויין בראש דף זה היא "המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם". הביטוי "דחיפת עמדתו וסגנונו" הוא מוזר, שכן זה לא דיון על ערך שמישהו חיייב להשתתף. מי שלא רוצה, לא חייב להגיב. גם לי מפריע שלעיתים קרובות אתה נוהג להתנסח באריכות מייגעת, ובספירה האחרונה שלי באחד מדפי השיחה ספרתי 53 מילים רצופות שהוצאת ממקלדתך ללא שום סימן פיסוק ביניהן. אז מה? תן לי להתנסח באופן שנוח לי, ודאי וודאי שבדף זה. • דגש חזקשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 15:15, 5 ביוני 2018 (IDT)
מסכים בהחלט. ככר העיר היא שיתופית. הכותרת יוצרת מתחם מגודר שבו פותח הדיון מארח את שאר המשתתפים. הככר אינה מיועדת לכיבוש מתחמים פרטיים, ולכן האירוח צריך להיות נייטרלי - זה מכתיב גם כותרת שאינה מפריזה בחד-הצדדיות שלה. עוזי ו. - שיחה 15:43, 5 ביוני 2018 (IDT)

הידעת?[עריכת קוד מקור]

דייגו מראדונה הופיע שלוש פעמים באצטדיון רמת גן, במדי נבחרת ארגנטינה מול נבחרת ישראל בעת שארגנטינה ערכה משחקי הכנה לטורנירי המונדיאל. ב-1986, ניצחה ארגנטינה 7–2 כאשר מראדונה כבש צמד שערים. ב-1990, ניצחה ארגנטינה 2–1 כשאחד מהשערים נכבש על ידי מראדונה וב-1994 ניצחה ארגנטינה 3–0.אודי - שיחה 08:36, 6 ביוני 2018 (IDT)

הביטול של משחק הידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל בכדורגל בעקבות טרור ה-BDS הפלסטיני היא אירוע מצער ומקומם, וניצחון לנאו-נאצים הפלסטינים. נקווה שנבחרת ארגנטינה תחזור בה, ואם לא - שתודח בבושת פנים מהמונדיאל (למשל: 0 נק' מתוך 3 משחקי הבתים), זה יהיה עונש ראוי. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 09:37, 6 ביוני 2018 (IDT)
במילים אחרות: תחת שרי ספורט שאינם מירי רגב נבחרת ארגנטינה משחקת בישראל. יורם שורק - שיחה 09:48, 6 ביוני 2018 (IDT)
אבל טוב וחשוב שכבוד השרה התעקשה להעביר את המשחק מחיפה מכיוון שאין שום תקדים למשחק של נבחרת ארגנטינה בחיפה. אותי מעניין מה תהיה הפוטו אופ הבאה שכספנו יקנה לה. Tzafrir - שיחה 09:53, 6 ביוני 2018 (IDT)
העם עם CR7. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:15, 6 ביוני 2018 (IDT)
העם אולי (למרות במשחק נגד פורטוגל לפני כמה שנים באצטדיון רמת גן, הקהל צעק לו "מסי" כל פעם שהוא נגע בכדור), אני לעולם ועד עם מראדונה. לא נורא, שנה הבאה ברצלונה ומסי יגיעו לטרנר לשחק נגד באר שבע בליגת האלופות.אודי - שיחה 12:48, 6 ביוני 2018 (IDT)
בפעם האחרונה שברצלונה ובאר שבע נפגשו זה נגמר ממש לא טוב לבאר שבע. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:05, 6 ביוני 2018 (IDT)
אגב, מסי וארגנטינה הפסידו פעמיים ברציפות לנבחרת צ'ילה בכדורגל בגמר הקופה אמריקה (2014 ו-2015). – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 13:20, 6 ביוני 2018 (IDT)
לולא לו היה מפעיל משרד התרבות והספורט, בשיתוף עם גורמים אחרים ובראשם משרד החוץ, הכנות דיפלומטיות ראויות כהקדמה למכה, אולי BDS לא היו קוצרים ניצחון מקומם. מירי רגב ערבבה פוליטיקה עם ספורט וזו התוצאה. היא זורעת מריבות בכל מקום בו היא נמצאת, משסעת ומפלגת. ניב - שיחה 16:12, 6 ביוני 2018 (IDT)
לו ולא לולא. עוזי ו. - שיחה 22:40, 6 ביוני 2018 (IDT)
תודה עוזי. ניב - שיחה 16:01, 7 ביוני 2018 (IDT)

נחשפו שיטות הלחץ של ה-BDS על ארגנטינה: איימו לרצוח את ליאו מסי ואת משפחתו, וכן איימו ברצח על משפחות של כדורגלנים נוספים. ככה מתנהג ארגון טרור ולא ארגון מחאה אזרחית או ארגון שלום (כפי ששיחה מקומית מנסים לצייר את ה-BDS בכתבות השקר שלהם). – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:00, 6 ביוני 2018 (IDT)

[דרוש מקור] לטענה שה-BDS משתמש באיומים ברצח כשיטת לחץ. במבט ראשון (ושני ושלישי) זה נראה fake news פאר אכסלאנס. קיפודנחש 19:33, 7 ביוני 2018 (IDT)
זו לא הפעם הראשונה שה-BDS משתמש באיומים ואלימות. יש בערך עליו דוגמה לאיומים שהפעילו על זמר דרום אפריקאי. כמו כן, מאמן נבחרת ארגנטינה נימק את אי-הגעתו בסיבות ביטחוניות. ברור שלא מסוכן לארגנטינה להגיע לישראל ולשחק בה בזכות האבטחה הישראלית המעולה שהיא תקבל. אז מהו הסיכון הביטחוני אליו התכוון המאמן? איום על חיי שחקני הנבחרת ומשפחותיהם מצד פעילי BDS ופלסטינים החיים בארגנטינה (שם אין אבטחה ישראלית). וזו לא תהיה הפעם הראשונה שאויבי ישראל מפעילים טרור בארגנטינה. ולבקשת המקור? פתח גוגל חדשות היום ותמצא בשפע. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:52, 7 ביוני 2018 (IDT)
ולמי שלא יודע, ל-BDS באמת לא אכפת ממירי רגב או מירושלים או מחיפה. הכול אותו דבר מבחינתו. נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ח • 20:59, 7 ביוני 2018 (IDT)
פתחתי גוגל חדשות ולא מצאתי שם שום דבר שרומז ש-BDS איימו על מישהו ברצח. בהחלט יתכן שגוגל חדשות מראה לך מה שאתה רוצה לראות, ולא מראה לי מה שאני לא רוצה לראות. יש מקור ספציפי לטענה הזו? (ואל תביא לי את ״הערך עליו״ - קבלה בידינו מאבותינו שוויקיפדיה לא יכולה לשמש מקור). קיפודנחש 00:57, 8 ביוני 2018 (IDT)
כנראה שלא באמת חיפשת. יש מקור בערך על ליאו מסיוושינגטון פוסט כמדומני) וחיפוש בגוגל ימצא לך מקורות נוספים. זה גם פורסם בעיתונות הכתובה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:19, 8 ביוני 2018 (IDT)
אגב, אפילו לא בדקת בערך BDS ששם מופיע המשפט הבא: "באוגוסט 2013 נאלץ המוזיקאי סליף קייטה לבטל הופעה בישראל בעקבות מאות איומים על חייו, ניסיונות סחיטה, הטרדות והכפשות מצד פעילי ה-BDS" עם קישור למקור [10] (אתר פרספקטיבה). אבל למה להתאמץ אם אפשר פשוט לזרוק תבניות מקור ללא ניסיון כנה לחפש מקור? – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:26, 8 ביוני 2018 (IDT)
מי שבודק בקישור מוצא מאמר באתר שעוסק בתקשורת ובו ציטוט של הודעת פייסבוק ובה הBDS מואשם בהפעלת קמפיין נגדו "ולפעול בהתמדה להרוס את המוניטין והקריירה.." כלומר מדובר בפעולה תקשורתית של ארגון שכל פעולתו תקשורתית. שוב: הרעיון שארגון ה BDS מאיים על חייו של מישהו שקול לטענה שערוץ 7 בונה התנחלויות או שמערכת הארץ מחלקת את ירושלים. כלומר טענה הראויה לבחינה ביקורתית. יורם שורק - שיחה 11:29, 9 ביוני 2018 (IDT)
ככל שאני מבין BDS אינו ארגון אחד, אלא קמפיין ששותפים בו הרבה מאוד ארגונים ואנשים. ערוץ 7 והארץ הם גופי תקשורת רשמיים. אין דמיון. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 15:59, 13 ביוני 2018 (IDT)

ריבוי דיוני חשיבות[עריכת קוד מקור]

אני מצטער אבל המצב הנוכחי לא יכול להמשיך ככה. נפתחו בחודש האחרון עשרות דיוני חשיבות תמוהים ומשונים בנושאים שעל רובם קיים קונצזוס ברור ומתמשך. אני מוצא את עצמי נלחם על ערכים שהם בבסיס יסודה של ויקיפדיה. בעוד שקיימים כאן ערכים שמצבם הוא בלשון המעטה בכי רע, הקהילה מתעסקת בקיום דיונים ארוכים חסרי תכלית.

אני תומך במדיניות "לא אוכל לא שותה" וכבר נתקלתי במצבים שרק אחרי שאני כתבתי שלד לערך, הסתבר שישנם אנשים רבים שמרחיבים אותו ומביאים אותו לשלמות. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה לאנשים וחלק מהערכים שצריכים להיות בה הם מושגים פופולריים ולא רק לבעלי תואר ראשון או שני.

עד היום הסתפקתי בעיקר בעריכה גרפית והרחבת מאגר התמונות הקיים. הדיונים האלו מוציאים לי את החשק להמשיך ולכתוב כאן.

אשמח לשמוע את דעתכם. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:12, 7 ביוני 2018 (IDT)

טבעי שבמיזם שיתופי יהיו חילוקי דעות, לפעמים מהותיים, וזה מתבטא בין השאר בדיוני חשיבות. לא מזמן היה יום עם אולי 2 דיוני חשיבות ואפס הצבעות מחיקה ומחלוקת, אז יש סטיות מהממוצע לשני הכיוונים. לא כיף להשקיע בערך ואז למצוא שהוא בסכנת מחיקה וגם לא כיף כשמבטלים עריכות אחרות שלנו, אבל זה החיסרון בקריאה ויקיפדיה:היו נועזים בעריכת ערכים - לתעוזה יש יתרונות אדירות אבל לפעמים גם מחיר לא נעים. ‏DGtal‏ - שיחה 00:45, 7 ביוני 2018 (IDT)
אנסה להרחיב את מה שטל אמר. לענ"ד המיזם שלנו סובל ממחלה אוטואימונית, כלומר העורכים שלנו הם אלה שמצמיתים את הגורמים החיוביים שהם הם הכוח והעתיד של המיזם. המשאב הכי הכי הכי חשוב של המיזם זה המשאב האנושי. המציאות מלמדת בצורה מובהקת שאנו כושלים בלהביא אנשים ועוד יותר סובלים מהרחקת אנשים.
הצומת הראשי ביותר בו אנשים גם ותיקים אבל בעיקר חדשים שזה הרוב שבו הם חוטפים הלם ממה שהם חווים בעוצמות של התנגדות ואנטי כלפי עבודתם או הנושא שבו עסקו ואין זה משנה כלל אם זה היה לשמה או שלא לשמה. זה בהתנפלות על הערכים החדשים. הם עוברים כאן סיכול ממוקד.
אפשר ללמד זכויות על הויקיפדים הכורעים בנטל שאין להם את הסובלנות הסבלנות וההשקעה המתבקשת לטיפול באנשים ובתכנים שהם לראשונה מעלים אבל התוצאה היא האוטואימניות.
זה קשור לנושא שהעלה טל כי לעומת הקצוות שבהם חייבים ממש להילחם בהצבעות מחיקה או מקרים שהמצריכים מחיקה מובהקת שבמקרה לא קרתה בדיון החשיבות הרי שרוב המקרים הם כאלה שהמאבק הדווקאי עליהם לא מציל את המיזם בכלום אבל כן משמיד לו את הכמות והאיכות של התרומות המצטברות של עורכים רבים העובדים יחד בשיתופיות.
תמיד יש סטיית תקן שבה מישהו לא יוצא מרוצה מהחלטות הרוב אבל חבל שהמחקנים לא מבינים שאיבוד המשאב האנושי הרב הוא מה שמביא פחות ניטור ופחות שיפור ופחות איכות בסופו של דבר.
מצטער שכתבתי ארוך זו שעה מאוחרת ואי לי זמן לערוך. המכירים אותי כבר רגילים לדלג, ליל מנוחה. מי-נהר - שיחה 01:26, 7 ביוני 2018 (IDT)
להפך. רוב גדול של הערכים הפחות חשובים נכתבים בידי בעלי עניין, לא בידי העתיד של ויקיפדיה. זה משחק סכום אפס: או כמות, או איכות. ככל שיש יותר ערכים כך קשה להשתלט עליהם וויקיפדיה העברית הופכת לאתר יחצנות שבו כל אחד מפאר את עצמו או את בני משפחתו או את מי ששילם לו. נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ח • 21:01, 7 ביוני 2018 (IDT)
א. אנו יודעים לזהות יחצנות.
ב.1. עובדתית זה לא נכון מרבית התורמים לויקפידיה אינם בעלי עניין. פר תורם. ולא פר משקל עריכה.
ב.2. גם מי שמגיע מסיבה אישית יכול למצוא עצמו לומד את עקרונות המיזם ותורם בשלל עריכות לא אישיות.
ג.לא עליך המלאכה לגמור, שאלת ההשתלטות על המשימות אינה תלויה ואינה קשורה לכמות או האיכות של המיזם. יש להתמודד עם שאלה זו בפני עצמה. והיא תהיה קיימת תמיד. בפרט במצב הקיים במצבת העורכים הפעילים שמספרית הם שוליים לעומת המשימות.
ד. תמיד יהיה לך יותר בכמות ויותר באיכות של חלק מהכמות, ולכן זה גם לעולם לא סכום אפס אלא סכום של סדרה חשבונית עולה.
ה. יחצנות לא אומרת שאין חשיבות. לכן המבחן הוא התוצאה ולא הכוונה.
ו. בעלי החשיבות שגם לשיטתך הם כאלו, אכן נהנים מיחצנות בזכות האתר כך שזו לא מילה גסה כשזה מוצדק ושומר על סגנון אנציקלופדי.
ז. זכותם של כל בני אדם לתרום תוכן למיזם כהבנתם, השאלה היחידה היא האם תהיה להם מוטיבציה לעשות את זה בצורה הולמת ובהתאם לחזון של המיזם. או להתנגש כאן כגל סוער ולהיעלם תוך שהם גובים מאיתנו מחיר.
ח. אין בכך הצדקה של כתיבה ללא גבולות.
ט. יש לכולם פטור מהתייחס לתגובה ארוכה כזו. מי-נהר - שיחה 21:27, 7 ביוני 2018 (IDT)
על חלק ממה שכתבת אני חולק (למשל א') ובחלק מהמקרים אתה חולק על דברים שבכלל לא אמרתי (למשל ב'). זה ויכוח חוזר וחבל להשחית עליו עוד הרבה זמן. רק לפרוטוקול שיש מי שחושבים אחרת. נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ח • 21:30, 7 ביוני 2018 (IDT)
הדיונים האלו חוזרים כי לא נמצא פתרון. הבעיה עדיין נמשכת. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:39, 7 ביוני 2018 (IDT)

כתבו עליהם בעיתון[עריכת קוד מקור]

מיכל לסטר ואיציק אדרי, באתר גלובס שנילי - שיחה 11:10, 7 ביוני 2018 (IDT)

האמת, מפתיע, לא ידעתי שיש כל כך הרבה להט"בים בתפקידים בכירים. תודה על הכתבה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:46, 7 ביוני 2018 (IDT)

המלצות חברים, המלצות![עריכת קוד מקור]

אני מקווה שאני במקום הנכון, אם לא תקנו אותי. לצערי אני לא תולעת ספרים גדולה, אני מתחילה לקרוא ספר ומפסיקה בעמוד ה-50 כיא ניא פשוט מאבדת עניין, שמתי לב שאני נהינת דווקא בקריאה של ביוגרפיות\אוטוביוגרפיות (נהניתי מאוד ממה יקרה אם אמות מחר בבוקר וממכתבי יוני), מישהו יכול להמליץ לי על ספר טוב בז'אנר? (לא בהכרח של דמות ישראלית), אני נואשת מכיוון שצפויה לי טיסה ארוכה מאוד (עם קונקשן כמובן) לריו דה ז'ניירו(אם למישהו יש המלצות לאטרקציות מעניינות בעיר, אשמח גם :)),

תודה רבה מראש!--Haya831 - שיחה 19:44, 8 ביוני 2018 (IDT)

את האמת, הביוגרפיה של ביבי נתניהו "נתניהו: ביוגרפיה" מאת בן כספית מרתקת, אם כי ישנם פרקים בהם הכתיבה נעשית חובבנית ומוטת באופן ניכר, ופרקים בהם הכתיבה מהוקצעת ומרתקת. עוד ביוגרפיה, קצרה יחסית, שכתובה באופן ממוקד וטוב היא הביוגרפיה של שמעון פרס מאת אילן כפיר, דני דור ומשה מילנר "פרס - האיש שתמיד היה שם". יש עוד מגוון ביוגרפיות טובות מעניינות, ובהן הביוגרפיה של אובמה מאת אורלי אזולאי (ששכחתי את שמה). ניב - שיחה 22:21, 8 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה, האם שמעת/קראת על ביוגרפיות טובות שהן לא של פוליטיקאים?(למרות שאני לא פוסלת את הצעותיך)--Haya831 - שיחה 00:55, 9 ביוני 2018 (IDT)
Haya831, לצערי רק ביוגרפיות--Haya831 - שיחה 03:53, 9 ביוני 2018 (IDT) של פוליטיקאים: "בלילות לבנים" - אוטוביוגרפיה מרתקת של מנחם בגין על תקופת מאסרו בכלא הסובייטי. "יגאל אלון: אביב חלדו" ו"בן-גוריון, דמותו של מנהיג" של ההיסטוריונית המחוננת אניטה שפירא. "החצוף הארצישראלי" - אוטוביוגרפיה של איתמר בן-אב"י. "יומני לאה גולדברג". עוד לא רכשתי, אבל נשמע מענין: החדש של תום שגב - "מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון". אגב, אני קורא הרבה ספרים, אבל דוקא בטיסות הארוכות אני מעביר את הזמן בסרטים. חוסך לי את העינוי של הירדמות-התעוררות וכו'. Liad Malone - שיחה 01:33, 9 ביוני 2018 (IDT)
מי שבודאי תוכל להמליץ על ביוגרפיות של לא-פוליטיקאים, היא ורדה. Liad Malone - שיחה 01:37, 9 ביוני 2018 (IDT)
אל תדאג משתמש:Liad Malone יש לי כבר ארסנל של סרטים, אני פשוט אשמח לעוד מקור בידור ליתר ביטחון :), זה לא שיש לי משהו נגד ביבי או פרס, פשוט אנחנו גם ככה שומעים/ שמענו עליהם כל הזמן והייתי שמחה לדמות קצת יותר אפופת מיסתורין ורומנטיקה(אולי כל מדינאי הופך לכזה אם עוברות מספיק שנים)--Haya831 - שיחה 03:53, 9 ביוני 2018 (IDT)
אני ממליץ על הספר "ג'נגיס ח'אן" מאת ג'ק ותרפורד, סיפור מופלא על צייד ערבות סיבירי, שצבאותיו כבשו חלק גדול מהעולם, תככים, אכזריות וחוכמת מלחמה ומדיניות. אם לחרוג מהביוגרפיות, הייתי ממליץ על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם, איתו לא תרדמי, אלא אם תהיי מאוד עייפה. בברכה. ליש - שיחה 07:19, 9 ביוני 2018 (IDT)
אני ממליץ על "ימי עמוס", הביוגרפיה של עמוס מנור. רדיומן - שיחה 08:58, 9 ביוני 2018 (IDT)
ובכיוון אחר לגמרי - אני אהבתי את האוטוביוגרפיה של כריס הדפילד "מדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ", את האוטוביוגרפיה של ג'ין קרנז (Gene Kranz) שנקראה "Failure is not an option" אמא של גולן - שיחה 11:09, 9 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה חברים!--Haya831 - שיחה 16:10, 9 ביוני 2018 (IDT)
Haya831, הגעתי די באיחור, אבל בכל זאת אוסיף את השנקל שלי: "כוכבים יש רק בשמים" של גילה אלמגור, ו"לו הייתי פיראט" של ירון לונדון. אפשר להוסיף גם את "גינת בר" של מאיר שלו, לא בדיוק ביוגרפיה אבל הנאה צרופה, בעיקר בטיסה ארוכה. טיסה טובה וקריאה נעימה! שלומית קדם - שיחה 17:42, 9 ביוני 2018 (IDT)
"מבקיע חומות" - הביוגרפיה של הממציא הצבאי דוד לסקוב. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:58, 10 ביוני 2018 (IDT)
בלתי שביר של לורה הילנברנד על לואי זמפריני. מתניה שיחה 22:03, 10 ביוני 2018 (IDT)
בשביל ממש הרבה זמן, צ'ה של ג'ון לי אנדרסון. ביקורת - שיחה 04:09, 11 ביוני 2018 (IDT)

טרור מדינתי לפי אמנת ג'ניבה[עריכת קוד מקור]

מצאתי כאן מסמך מעניין משנת 1987. האמנה מגדירה בתור "מעשה טרור" שלל תופעות שכנראה כל מדינה עשתה... הגדרות מוזרות כמו "הכנסת נשק גרעיני לשטח מדינה אחרת", "תקיפת מטרות בדרך המסכנת חיי אזרחים", שכר בנשק, דיסאינפורמציה של אוכלוסיית אויב, ניהול תרגילים צבאיים שמדמים מלחמה ועוד ועוד (כנראה כל פעולת עוינת מוגדרת כטרור). אבל מה שסיקרן אותי במיוחד הוא שניסיון התנקשות ביאסר ערפאת הוגדרה כמעשה טרור מדיני. אני תוהה לי: האם האנשים השכבתו את המסמך באמת חיים באותה הפלנטה שאני חי? מועצת הביטחון לא יודעת אבחן בין מעשה טרור למלחמה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:56, 10 ביוני 2018 (IDT)

לא לגמרי עונה על שאלתך, אבל עמדתי האישית היא שכל המהות של דיני המלחמה היא לאפשר למדינות החזקות להלחם על פי כללים שנוחים להן, כל זמן שהם נוחים להן. בעיני המושג "טרור" הוא מושג שבמהותו הוא תעמולתי, ויהיה קשה מאוד למצוא סולם מוסרי שיבדיל באופן חד בין פעילות של מדינות לפעילות של ארגוני טרור. מעבר לזה אני חושש שאסור לי על פי חוק להביע את דעתי. משה פרידמן - שיחה 19:10, 10 ביוני 2018 (IDT)
לשאלתך הראשונה, זו באמת הגדרה אקדמית למדי שלא נוסחה ולא אושררה על ידי נציגי מדינות. אמנם מדובר על גוף של האו״ם, אבל לא מדובר על מסמך עם חשיבות מעשית. וכן, הם חיים באותה פלנטה. חשוב על ההפצצות בתקופת מלחמת העולם השנייה ומעשי זוועה אחרים בעשרות השנים שקדמו להצהרה. אגב, שים לב לאתר שבו יושב הקישור שלי. Tzafrir - שיחה 09:10, 11 ביוני 2018 (IDT)
אוסיף שלא מדובר באמנת ג'נבה, ולמעשה לא מדובר כלל באמנה. זהו מסמך פוליטי ולא מחייב. לו זאת הייתה אמנה מחייבת, לא היו מכניסים אזכורים של אירועים ספציפיים. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:16, 11 ביוני 2018 (IDT)

מי רוצה לעשות בגרות במוזיקה מזרחית ?[עריכת קוד מקור]

״השטחים הפלסטיניים״[עריכת קוד מקור]

יש משהו שאני לא מבין לגביהם. מה הופך את יהודה ושומרון ורצועת עזה ליותר ״פלסטיניים״ משאר ארץ ישראל? ממתי החלו להשתמש בשם הזה, ומי גרם לזה שישתמשו בו? ועוד שאלה שקשורה - במשאי מתן בין ישראל לפלסטינים הוצע מספר פעמים שתמורת סיפוח של מספר התנחלויות הפלסטינים יקבלו בחזרה אדמה בישראל שתסופח למדינה הפלסטינית החדשה. אבל זה אידיוטי - ההצעה הזאת מתבססת על ההנחה הסמויה שיהודה ושומרון ״שייכים״ להם איכשהו, למרות שמעולם לא הייתה יישות ערבית-פלסטינית עצמאית באזור (לפני הרשות הפלסטינית), שממנה ״גנבו״ את השטחים להתנחלויות. מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון של כל הדבר הזה?

אציע תשובה חלקית: הכינוי הזה נהוג בעיקר בעולם, אבל מעט מאד בישראל. מה שהופך את השטחים הללו ליותר "פלסטיניים" הוא שכל תושביהם בזמן כיבושם על ידי ישראל ב-1967 היו ערבים, ושבניגוד לשטחים המיושבים ערבים בתוך מדינת ישראל, מאז 1967 נמנעה מדינת ישראל מלספח אותם אליה. לגבי השאלה השניה, אציע את התשובה: מכיוון שהשטחים הללו נחשבים "פלסטיניים" (על פי התשובה לשאלה הראשונה) וגם מכיוון שזה מה שנותר משטחי המדינה הערבית שהיתה אמורה לקום בארץ ישראל בהתאם לתכנית החלוקה ב-1947, סיפוח התנחלויות יהווה גריעה מהשטח הכולל המיועד למדינה הפלסטינית העתידית, ולכן יהיה זה "צודק" "לפצות" את הפלסטינים בשטחים בתוך מדינת ישראל. חילופי שטחים כאלה עשויים להיות לטובת ישראל מבחינה דמוגרפית, אם הם כוללים ישובים בעלי אוכלוסיה ערבית גדולה. לגבי הטענה "שמעולם לא הייתה יישות ערבית-פלסטינית עצמאית באזור": זוהי טענה נפוצה מאד לצערי, אבל משכנעת רק את המשוכנעים. קיומה של יישות עצמאית קודמת אינו יכול להיות תנאי לקיומה העתידי של יישות עצמאית אחרת. תנאי כזה יבטל את זכות קיומן של מדינות רבות בעולם. מספיק להסתכל סביבנו: היתה פעם מדינה לבנונית לפני עצמאות לבנון? ומדינה עיראקית לפני עצמאות עיראק? האם בכל המרחב הערבי התנאי הזה תופס רק לגבי ערביי פלסטין? Liad Malone - שיחה 14:05, 13 ביוני 2018 (IDT)
השואל ממוקד בזכויות הסטוריות, אותך מעניין יותר מעמד משפטי. זה לא דומה ללבנון ועיראק, משום ששם אין שום ויכוח, לא על זכויות היסטוריות ולא על מעמד משפטי. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 14:16, 13 ביוני 2018 (IDT)
לא מצאתי את האבחנה הזאת, בין זכויות היסטוריות למעמד משפטי, לא בדברי השואל ולא בדברי. זה כן דומה ללבנון, לעיראק ולירדן. גם שם היה שלטון מנדטורי לפני שניתנה עצמאות. גם שם היו סכסוכים. לבנון "נקרעה" מסוריה הגדולה לטובת מדינה נפרדת, בשל הריכוז הנוצרי הגדול יחסית שהיה בה. גם עבר הירדן "נקרעה" מארץ ישראל המנדטורית בתחילת השלטון הבריטי. אתה לא שומע על הויכוח בגלל אופי המשטרים שלהם, אבל כן שומע עליו כשמתרחשות אצלם מהפכות. השלטון ההאשמי הוצב על ידי הבריטים והיה זר לעיראק ולירדן. בספטמבר השחור 1970 היה נסיון להפיל את השלטון הזה. במדינות הללו אין ויכוח על זכותם ההיסטורית של תושביהן, כשם שגם לגבי ערביי ארץ ישראל אין ויכוח כזה. אוכלוסיה בעלת אופי אתני מסוים ששוכנת במקומה כבר מאות שנים, אינה נדרשת להוכיח את זכותה ההיסטורית. המטלה הזאת, לצערי, עדיין נופלת עלינו, היהודים, כמי שחוזרים למולדתנו העתיקה, ואנחנו אלה שנדרשים להסביר מדוע זכותנו ההיסטורית עדיין עומדת אחרי 2000 שנה. הסכסוך שלהם איתנו אינו אמור להפחית מזכותם כאוכלוסיה ילידית לעומת אחיהם הערבים בעיראק, ירדן ולבנון. Liad Malone - שיחה 17:23, 13 ביוני 2018 (IDT)
א. לא אמרתי שאתם הבחנתם, לדעתי יש הבדל בין הגישות שלכם כנ"ל. ב. הזכות ההיסטורית שהוא מדבר עליה היא לאומית, לא זכות פרטית לגור במקום מסוים. אני לא חושב שיש היום מאבק לאומי ממשי על עצם הזכות לשלוט במדינה, לא בעיראק ולא בירדן ולא בלבנון. יש מאבקים פוליטיים ושבטיים פנימיים. אם כבר דוגמה טובה יותר מבחינתך היא סוריה, אבל גם שם זה בעיקר מאבק דתי שאינו ממוקד לא בזכויות היסטוריות ולא במעמד משפטי. גם בספטמבר 70 לא היה מדובר בוויכוח על אלה, ארגוני המחבלים פשוט חשבו שיש להם מספיק כוח להשתלט. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 20:32, 13 ביוני 2018 (IDT)
דווקא יש: הכורדים בעיראק רוצים (או לפחות רצו) מדינה משלהם. יכול להיות שגם הכורדים בסוריה. אבל יותר מעניין: דאעש ניסה ליצור מדינה שחרגה מהגבולות המדיניים הקיימים: זה כמעט לא קורה בעשרות השנים האחרונות. דאעש קם על הרקע הזה (למיטב זכרוני) – ההנהגה העולמית של אל קעידה ניסתה לאלץ אותו להיות כפוף להנהגה המקומית של אל קעידה בסוריה, והם לא הסכימו להיות כפופים וגם לא הסכימו להיות כפופים לגבולות המדיניים הקיימים (הבסיס של דאעש הוא עיראקי). Tzafrir - שיחה 09:29, 14 ביוני 2018 (IDT)
הכורדים זו סוגיה של מיעוט שדורש שלטון על הטריטוריה שלו, כמו הקטלאנים. אין ויכוח שיש להם זיקה לטריטוריה, הוויכוח הוא אם זה מצדיק את לקיחת השלטון מהמדינה הקיימת. הוויכוח על ארץ ישראל הוא על כל הקופה, של מי זה בכלל. גם השמאל יתקשה לטעון שיש לו זכות היסטורית על תל אביב אבל לא על שכם. דאעש זו כמובן קטגוריה נפרדת, הם לא מתחשבים לא בהסטוריה ולא במשפט ולועגים לחלוקות מדיניות בכלל. מבחינתם החוק היחיד בעולם כולו הוא האסלאם בפרשנות שלהם. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:30, 14 ביוני 2018 (IDT)
מכיוון שכל תושבי שכם הם ערבים ואילו רובם המוחלט של תושבי תל אביב הם יהודים, השמאל כלל לא יתקשה לטעון שיש לו זכות על תל אביב ולא על שכם. קצת קשה לומר לאוכלוסיה ערבית שיושבת מאות שנים בשטחי יהודה ושומרון, שאין לה זכות היסטורית על השטחים בהם היא יושבת. הזכות הזאת כבר נקבעה מעצם זה שהם שם כל כך הרבה זמן. אבל כל זה לא רלונטי וחסר משמעות אם בסופו של דבר אתה מאמין שהזכות שלך על האדמה שהם יושבים עליה נובעת מהבטחה אלוהית. Liad Malone - שיחה 11:02, 14 ביוני 2018 (IDT)
דיברתי על זכויות לאומיות היסטוריות, לא זכות קניין פרטי. לפי דבריך אם משתלטים בדרך כלשהי על מקום (למשל שיח מוניס) זה מקנה זכות לאומית עליו? הציונות מאמינה בהגדרה בזכות יהודית לאומית על ארץ ישראל שקשורה בקשר הדוק בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית. יהודי שאינו ציוני באמת צריך להסביר באיזו זכות הוא נמצא בשיח מוניס. אבל בסדר, הוויכוח הזה מן הסתם ימשיך להתנהל. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 11:22, 14 ביוני 2018 (IDT)
אם לעם אחד יש זכות לאומית היסטורית האם זה מבטל את אותה הזכות של עם אחר? במה פשעו ערביי ארץ ישראל (עד המאה ה-20) שהם יושבים דוקא בתחום המולדת של העם היהודי שפתאום החליט לחזור אליה? למה דוקא הם, מכל ערביי המזרח התיכון, נדרשים להתפנות ממקומותיהם ולא למשל ערביי עיראק, סוריה וירדן? הציונות מעולם לא טענה שערביי ארץ ישראל צריכים לצאת ממנה. לא נותר לי אלא לקבל את העובדה שהזכות עומדת לשני העמים. מצב טראגי. אבל את הזכות יש לממש. לקבוע עובדות בשטח. היתה מלחמה, ערביי שיח מוניס פונו, כפרם הועלם (למעט הבית הירוק) והיהודים הקימו על חורבותיו אוניברסיטה. הזכות הלאומית ההיסטורית היא על כל הארץ, לא על כפר ספציפי. וההשתלטות עליו לא מקנה את הזכות הלאומית, אלא מממשת אותה. Liad Malone - שיחה 11:51, 14 ביוני 2018 (IDT)
א. לפי הגישה הציונית ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, גם אם הוא גורש ממנה. לערבים לא היה מעולם שלטון בארץ ישראל. ב. לא הבנתי איך הגעת להתפנות של מישהו ממקומו. ג. בעיניי לא מוסרי לטעון שבגלל שהיהודים נלחמו בערבים והרסו את שיח מוניס ואפילו הקימו על חורבותיו את הוד קדושת האוניברסיטה זה כבר לא של הערבים. אדרבה, לפי זה מה שנשאר לערבים לעשות זה להחזיר ליהודים כגמולם. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 12:13, 14 ביוני 2018 (IDT)
א+ב. אם אין כוונה לדרוש ממישהו להתפנות ממקומו, כנראה שהארץ שייכת גם למישהו הזה. "לערבים לא היה מעולם שלטון בארץ ישראל"? ראה את הערכים הכיבוש הערבי של ארץ ישראל והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. ארץ ישראל היתה ערבית במשך 1300 שנה. זה לא מספיק זמן? ג. חלוקת הלאומים והמדינות הקיימות היום בעולם לא נעשתה בצורה מוסרית. פעמים רבות זה מניב שלום לדורות. אם לא היתה מתרחשת יציאת הערבים ב-1948, היה כאן הרבה יותר גרוע. ואכן הערבים מחזירים ליהודים כגמולם, כמיטב יכולתם. הם עושים זאת כבר משנות ה-20, הרבה לפני שהיהודים השתלטו להם על משהו. Liad Malone - שיחה 21:36, 14 ביוני 2018 (IDT)
א. חילקתי כמה פעמים בין זכות לאומית וזכות קניין פרטי. ודאי כבר ראית. ב. התכוונתי כמובן לפלסטינים. ג. הבנתי. אז אנשי צפון ת"א חיים בשיח מוניס כי חלוקת הלאומים מלכתחילה לא אמורה להיות מוסרית, אבל הם דורשים במקביל (לפחות רבים מהם) שמדינת ישראל תיסוג מחברון וממזרח ירושלים, כי שהותנו שם אינה מוסרית. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 23:25, 14 ביוני 2018 (IDT)
א. כבר כתבתי שלא מצאתי אבחנה כזאת, לא בדברי השואל ולא בדברי. 1300 שנות ערביותה של הארץ הן אלו שהקנו לערבים את הזכות הלאומית. בדיוק כמו ש-250 שנות תקופת ההתנחלות והשופטים + 400 שנות בית ראשון + 600 שנות בית שני + עוד קצת עד בר כוכבא הקנו ליהודים את הזכות הלאומית שלהם. שבטי ישראל לא התנחלו בכנען עם הזכות הזו בכיסם. הם נלחמו, התישבו ודחקו את העמים שישבו בה לפניהם. בדיוק כמו ששאר עמי העולם הגיעו למולדותיהם הנוכחיות. ב. והוא שאמרתי: לערבים הפלסטינים מעולם לא היה שלטון עצמי בארצם, אבל כך גם לערביי ירדן, עיראק, לבנון וכו', ומשום מה רק זכותם הלאומית מעורערת. כי היא מתנגשת עם הזכות הלאומית של היהודים. יוצא הדופן במשוואה הזו הם היהודים, שללא אח ורע בהיסטוריה, חזרו פתאום לארצם אחרי 2000 שנה. כל אוכלוסיית המזרח התיכון עברה אלפי שנות שעבוד לאימפריות מתחלפות. גם העם היהודי חווה את זה: לפני בית ראשון, אחרי בית ראשון, במהלך בית שני, אחרי בית שני. האם הימצאות תחת שלטון אימפריאלי זר גורמת לאיבוד הזכות על הארץ? האם התנאי לכך הוא תקופה כלשהי בעבר של שלטון עצמי בארץ (שבאופן מאד נוח היה רק ליהודים)? ומה השיב על כך עם ישראל בשנת 1200 לפנה"ס כשטענו זאת בפניו הכנענים? איזו זכות לאומית עמדה לו אז כאשר חדר לארצם והתנחל בה? ג. אני בטוח שלא הבנת את זה רק עכשיו. זו הרי הצביעות הגדולה ביותר של השמאל. זה הרבה יותר נוח להטיח במתנחלים שהם גוזלים אדמות של ערבים וגורמים לחיכוכים איתם, כאשר אזור השרון המערבי והשפלה כבר נוקו מערבים (מישהו אמר "טיהור אתני"?) על ידי הזרוע הצבאית של תנועת העבודה ב-1948. להבדיל מהמתנחלים, תושבי המרכז והשרון (המערבי) לא רואים היום מסגדים מהחלון ולא צריכים לחלוק את הדרכים עם כפרים ערבים. בגלל זה המציאו את הטענה השקרית שהמצוקה ההומניטרית היא זו שמביאה אלפי פלסטינים אל הגדר של רצועת עזה בכל שישי. כדי שלא יצטרכו להתיחס למטרתם האמתית - (תהלוכת) השיבה. לערים שברחו מהן (חיפה ויפו), לערים שגורשו מהן (לוד ורמלה) ולמאות הכפרים שהיו ואינם עוד.
אגב, ראה את פולין. עברה קטסטרופה במלחמת העולם השניה, אבל עברה גם טיהור אתני שרק חלמו עליו לפני כן: התפטרו מכל הגרמנים ומכל היהודים ונשארו להם עם מדינת ענק הומוגנית. אני מאמין שהרבה יותר נוח להם ככה. היה שוה את זה. מלחמה איומה ואחריה שלום אתני לדורות. Liad Malone - שיחה 15:44, 15 ביוני 2018 (IDT)
א. לא אמרתי שחילקתם ואני יודע שלערבים עמדה משלהם. רק הצגתי את העמדה הציונית הקלסית. ועדיין יש הבדל בין עם ששלט מאות שנים בחבל ארץ מסוים, ובין עם שמעולם לא שלט בו. ג. שמח להסכים איתך, וניסחת יפה גם את העניין עם צעדת השיבה. לגבי פולין, תוסיף לזה גם שהרוויחו על הדרך תיירות חוץ משמעותית. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 15:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
יש להוסיף שהטיהור האתני בפולין, כמו במקומות רבים, היה דו-צדדי או יותר נכון רב-צדדי. מיעוטים לא-פולניים נרצחו או נעקרו מפולין בגבולותיה היום, יחד עם פולנים רבים, ופולנים הועברו לפולין ממדינות אחרות (ברה"מ אז, בלארוס, אוקראינה וליטא היום), בכלל זה ממחוזות היסטוריים של פולין. ראו [4] ו [5]. דב ט. - שיחה 11:05, 17 ביוני 2018 (IDT)

הימורים: מנצחת מונדיאל 2018[עריכת קוד מקור]

האם ויקיפדיה ניטרלית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף משתמש:יהודה 01

כאן מאמר ישן באתר הידברות על הנושא.

אני חושב שהשאלה אינה רלוונטית כעת. הבעייה היא אחרת. יש חרדים או דתיים שבאו במטרה לתקן את הערכים שיש בהם כפירה לדעתם, אבל הם לא יודעים לערוך בצורה אנציקלופדית, ממילא עריכותיהם בוטלו. כך הם מרגישים שיש הטייה נגדם. באמת ייתכן שהמבטל לא היה מתייחס לעריכה הבעייתית אם לא שהייתה לו אג'נדה אנטי דתית. ומזה יוצא שעריכות בעייתיות לצד האנטי דתי נשארו, אבל העריכות הדתיות בוטלו. כמובן שמי שבאמת איכפת לו יכול לתקן את זה, אבל הוא צריך קודם ללמוד את הכללים. אני גם חושב שמתוך כך שיצא לויקיפדיה שם של אתר חילוני אנטי דתי, הרבה נרתעו מלחלוק על החילוניים ואפילו רקדו "מה יפית" בפניהם באופן שוויתרו על עקרונות דתיים ובלבד למצוא חן בעיני החילוניים. דבר המגדיל עוד יותר את התחושה שהאג'נדה השלטת כאן היא אנטי דתית.

למעשה לדעתי אי אפשר לעשות אנציקלופדיה שיתופית לכלל הציבור, בלי שיהיו בה בעיות שגורמות שהציבור החרדי יהיה צריך להינזר ממנה. עצם הרעיון שהרוב קובע אפילו אם הם נגד הדת זה כבר נגד הדת. ואי אפשר למנוע את זה, אם לא שהרוב יהיו חרדים. לא שאלת הניטרליות עומדת כאן על הפרק.

- סוף העברה--יהודהשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 21:37, 13 ביוני 2018 (IDT)

14 במאי 2018[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי היום הזה יזכר כיום בו נהרסה וקרסה לחלוטין ההסברה הישראלית. כמי שאכפת לו מהנושא, כואב לי לראות מה חושבים עלינו עכשיו. בכל מקום שאני מגיב ברשת כישראלי אני מותקף שהמדינה שלי ״רוצחת״ ולא רק על ידי הפעילים הארדקור של ה-BDS, אלא על ידי הציבור הכללי. זה היה יום החג של ה-BDS, היום שבו הצליח ״להוכיח״ באופן רשמי שישראל היא מדינה מטורפת שרוצחת ילדים. איפה משרד החוץ? איפה ההסברה? מה קורה פה? למה אני ואנשים כמוני צריכים להילחם בשביל המדינה, שלא עושה בעצמה כלום כדי להגן על עצמה? אבל זאת ביקורת כללית. הנזק של אותו 14 במאי 2018, שמבחינת העולם חיילי צה״ל טבחו בו 62 מפגינים פלסטינים חפים מפשע (בעוד בפועל היו שם 50 מחבלי חמאס, ועוד 3 מחבלי ג'יהאד ו-9 ״אחרים״), לדעתי, לא ימחה לעולם. תמיד כשפעיל BDS ירצה ״להוכיח״ שישראל היא מדינה רוצחת הוא יפנה לאותו יום. חמאס עשה לנו תרגיל בלתי יאמן. לפי דעתי, זה היה הפיגוע ההסברתי הגדול בהיסטוריה של ישראל.

לצה"ל וממשלת ישראל יש חלק די גדול בקריסת ההסברה שלהם. מהיום הראשון של הפגנות השיבה מול הגדר הם ניסו לשכנע אותנו שכל מי שהתקרב לגדר ונורה, הוא בעצם חבר בארגון טרור ו/או ניסה לפגע בצורה כלשהי. באותו הרגע הטענות האפולוגטיות האלו שלהם קבעו שכל מי שנורה ליד הגדר ולא ניסה לפגע, הוא בעצם הרוג חף מפשע. כך ויתרה מדינת ישראל על זכותה להגן על גבולה מפני כל מי שמנסה להסיג אותו. צה"ל יכול להמשיך לקשקש את עצמו לדעת עם סטטיסטיקה מופרכת של "מחבלים" המשתייכים לארגונים שונים, בזמן שעל המרקע רואים נערות עם דגלים. מדינת ישראל צריכה להרחיק מגבולה כל מי שמאיים לחצות אותו או מאיים על קיומו, בכל האמצעים. Liad Malone - שיחה 02:20, 16 ביוני 2018 (IDT)
העיקר שהגבול נותר בלתי עביר, שגרירות ארה"ב בירושלים והאירנים נבלמו. פעם נוספת הפעלנו כוח מידתי כפועל יוצא מזכותנו הטבעית להגנה עצמית ולא 'נפלו השמים' כפי שחזו החמוצים והגלותיים למיניהם. בגזרת העולם יש לנו את טראמפ הטוב והמיטיב ושכל השאר יקפצו לנו. 89.138.211.244 07:05, 16 ביוני 2018 (IDT)
לא כדאי להיכנס להיסטריה, מצבנו הרבה יותר טוב ממה שזה נראה בחלקים מהתקשורת. רוב האנשים בעולם בכלל לא מתעניינים בסכסוך הישראלי פלסטיני, ול-BDS תמיד היו האשמות שקריות להאשים אותנו, גם במספרים גדולים יותר מ-62. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 14:43, 17 ביוני 2018 (IDT)
העובדה שרוב האנשים בעולם לא מתעניינים בסכסוך שלנו היא לאו דוקא דבר טוב. זה אומר שהם שמעו משהו בטלויזיה או באינטרנט שישראל היא "רעה" בצורה כלשהי ושהפלסטינים "מסכנים". זה לא עוזר לנו. כשיבשיל הרגע שבו העולם יטיל עלינו את אותו החרם שהטיל על דרום-אפריקה בזמנו, זה יעבור הרבה יותר בקלות בדעת הקהל העולמית. לרוב האנשים הללו שלא מתעניינים זה כבר יהיה מובן מאליו. Liad Malone - שיחה 16:36, 17 ביוני 2018 (IDT)
או שכאשר יבשיל הרגע יקרה להפך, כמו שקרה עם העברת השגרירות לירושלים. בזמנו גם הבטיחו שאין סיכוי שישראל תזכה באירוויזיון, כי האזרחים הפשוטים באירופה כולם נגדנו. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 16:59, 17 ביוני 2018 (IDT)

מנהלת קרן ויקימדיה העולמית: "ויקיפדיה הולכת למות"[עריכת קוד מקור]

לא קראתי, כי זה ארוך מדי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:45, 15 ביוני 2018 (IDT)

כותרת לא מוצלחת למאמר שמבקש את תמיכת ענקיות האינטרנט פייסבוק וגוגל בוויקיפדיה, כתמורה למידע שהן שואבות מוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 23:07, 15 ביוני 2018 (IDT)
מאיפה הכותרת הזו? הכותרת המקורית (בתרגום לעברית) היא "פייסבוק וגוגל חייבות לעשות יותר בתמיכה בוויקיפדיה".אגסי - שיחה 13:39, 17 ביוני 2018 (IDT)
הכותרת שונתה. מחקו את המשפט שאמר משהו כמו "אחרת היא תמות" שנילי - שיחה 14:05, 17 ביוני 2018 (IDT)
מעניין... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:36, 17 ביוני 2018 (IDT)
גם אני הספקתי לראות את הכותרת הקודמת ותהיתי. בגוף המאמר לא מצאתי שום אזהרה בנוסח "אחרת וויקיפדיה תמות". כנראה שעורך בוויירד הכניס זאת לכותרת בתור קליקבייט, כמיטב המסורת בעיתונות, ואחר-כך מחק בעקבות מחאות הכותבת/הקוראים. אירוני שזה קורה למאמר שמדבר על הבעיה של פייק-ניוז באינטרנט. H. sapiens - שיחה 17:46, 17 ביוני 2018 (IDT)

מאוכזב מהתנהגות צה״ל[עריכת קוד מקור]

מבחינתי תמיד צה״ל היה צבא מוסרי.. הייתי מבין למה זה הגיוני שירו באנשים על הגדר מהחשש שהם ינסו לפגוע במישהו, אבל לפי הדוח הזה[6] של human rights watch ירו שם בילדים, עיתונאים, אפילו בפרמדיקים (!!) שהיו במרחק מאות מטרים מהגדר. הם לא יכלו להוות סכנה בשום מצב ובשום תירוץ. (וזה עוד מבלי להזכיר שמספר האנשים שנורו עומד על 14,000 {!}, יותר ממספר הפצועים בצוק איתן {!!}). זה פשוט לא מסתדר עם הטענות של צה״ל, ״הצבא המוסרי בעולם״, שטוען שבוצע ירי מידתי ומדויק. Human rights watch אמר שישראל ביצעה לכאורה פשעי מלחמה בעזה, וראיתי איפשהו גם שאפילו אמנסטי אינטרנשיונל, אם אני לא טועה ארגון זכויות האדם הנחשב בעולם, קרא לאמברגו נשק על מדינת ישראל.. הייתי באמת שמח לדעת אם יש הסבר כלשהו לדבר הזה, כי אני מאוד רוצה לתמוך בצבא שלנו ואני באמת רוצה להאמין שהוא הצבא המוסרי בעולם.

לפולטיקאים ולמפקדים בכירים אין שליטה מלאה על מה שקורה בעקבות ההחלטות שלהם. הם החליטו לירות נגד נסיונות לפרוץ את הגדר ונתנו פקודות בהתאם. הם גם עשו מאמצים למנוע מהירי לצאת מידי שליטה. אבל עד כאן ידם מגעת. הדברים מתגלגלים כלפי מטה ומתבצעים איך שהם מתבצעים. יש צלפים שמפספסים ופוגעים במי שלא התכוונו, יש כאלו שממרחק של מאות מטרים לא דייקו במי ירו, יש כאלו שלא הבינו את הפקודות, וכן על זה הדרך. זאת הסיבה שיש לתת לשלטון מינימום של סמכויות. כל מה שהשלטון יעשה יהיה שונה מהתמונה האידיאלית שאנו מציירים לעצמנו כשאנו מדמיינים ביטוח לאומי שידאג לנכים, פיקוח על מעונות או מניעת עישון. בפועל נקבל משהו שונה לגמרי והרבה יותר מכוער. לגבי המקרה הספציפי, הבחירה היא כנראה בין לא לירות בכלל לבין ירי מכוער. אולי בגלל זה צה"ל מנסה להמנע מירי על עפיפונים.
והמלצה לכולם בישראל ובעזה: אל תנסו להתעמת עם בריונים עם רובים ביד, לא עם צה"ל לא עם המשטרה ולא עם השב"כ. זה ממש לא כדאי. עדירל - שיחה 18:29, 18 ביוני 2018 (IDT)
מספר האנשים שנורו לא עומד על 14,000. אם 14,000 היו נורים ורק כמה עשרות היו נהרגים היה מדובר בצבא המדוייק בעולם, ובמערכת הבריאות המשובחת בעולם, ושני הדברים לא נכונים. מספר הפצועים (יש לו מקור אגב?) כולל פצועים משאיפת עשן (בין אם תוצרת ישראל או תוצרת הפלסטינים), גז מדמיע, כדורי גומי, פציעות עצמיות (כשאנשים רצים בתוך עשן עם בקבוקי מולוטוב, סביר שיהיו כמה נפילות וכוויות) כמו גם סתם המצאות פרועות (כמו התינוקת שישראל הואשמה בהריגתה). לעניין ההרוגים, בשלב מסויים, חמאס(!) הודיע ש-80% מההרוגים הם אנשיו, כלומר אחד משניים, או שרוב מוחלט של המפגינים הם אנשי חמאס, או שהירי של צה"ל מדוייק מאוד. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:58, 19 ביוני 2018 (IDT)
אני מצטט כמה משפטים מהדו״ח המקושר: „במהלך ההפגנות שנערכו לאורך תקופה זו, הכוחות הישראליים ירו למוות ב-118 בני אדם, בהם 14 ילדים. 3,895 בני אדם נוספים נפצעו מירי חי ונזקקו לטיפול בבית חולים.״. למיטב הבנתי המקור לנתונים הללו הוא דיווחי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה: אלו הם הנתונים שבהם כולם משתמשים ולא שמעתי ערעור של מקורות ישראליים סבירים עליהם (יש כזה?). אז כן, יש כמות גדולה של אנשים שנפגעו מירי חי. למיטב הבנתי (ואני ניזון בעיקר מדיווחים בתקשורת הישראלית) יש כאן בעיקר (או כמעט רק) ירי צלפים לרגליים. הירי הוא לרוב לטווח ארוך יחסית ולכן קליעי גומי ודומיהם לא יעילים וחייבים להשתמש בתחמושת חיה (למה? אני לא מכיר מספיק את התחום). כולנו יודעים שירי לרגליים לא תמיד מדויק. לפעמים יש ריקושטים (דוגמה שהתפרסמה היא של החובשת הפלסטינית שנהרגה לפי הדיווחים הישראליים בשוגג). אני מניח שלא מעט מהנפגעים (וגם כמה מההרוגים) לא היו בכוונת צלף.
גם את האמירה על כמות פעילי החמאס בין ההרוגים צריך לקחת בזהירות: מי שהולך קדימה הם האמיצים ושיעור גבוה מהאמיצים הם השבאב של הארגונים השונים (בפרט כשיש שיעור גבוה של אבטלת צעירים). התינוקת שישראל הואשמה בהריגתה אינה האשמה פרועה אלא הגזמה ודוגמה לבלבול של יום קרב. היא מתה בהפגנה. הייתה האשמה אוטומטית של הגז המדמיע, ואולם כבר בסוף אותו היום חזרו בהם שרותי הבריאות מההאשמה ודיווחו על בעיות לב שהיו לתינוקת.
אז יש כאן ירי מדוד אבל עדיין מאסיבי על אנשים שנמצאים ברובם לפחות עשרות מטרים בתוך שטח הרצועה (זה הנימוק לשימוש בתחמושת חיה). זה לא השטח הריבוני של מדינת ישראל (כזכור: יצאנו מהרצועה. בגבול מול לבנון, לדוגמה, ישראל מחזיקה רצועת ספר שנמצאת בתוך שטח ישראל למטרות דומות). אז צריך להבין גם את נימוקי הצד השני. Tzafrir - שיחה 09:09, 20 ביוני 2018 (IDT)

תמיהה לגבי התפתחות הצבעה על שחזור הקטגוריה: פעילי זכויות אדם[עריכת קוד מקור]

נקודה תמוהה בעיניי היא התפתחות ההצבעה הנ"ל: מ-10:0 לטובת השחזור (ניצחון מוחץ בנוקאאוט) המאזן כרגע הוא 14:13 לטובת השחזור, שמשמעותו הוא אי-שחזור ומחיקת הקטגוריה וכל תתי הקטגוריה שלה, משום שדרוש רוב מיוחס של 60 אחוז. נעם דובב - שיחה 00:01, 19 ביוני 2018 (IDT)
ועכשיו יש גם תיוג מופגן של תומכי השחזור בדף השיחה של הערך, מתחת לפסקת "תיוג", וזה כבר ניסיון בוטה להטות הצבעה. נעם דובב - שיחה 01:08, 19 ביוני 2018 (IDT)
אני אגיד לך, יש קבוצת פייסבוק סגורה וסודית שמקדמת אג'נדות בויקיפדיה, ומגייסת מצביעים לכל מיני הצבעות. אז משם הגענו. וברצינות: הדוגמתיות שלך מעוררת השתאות. האם לדעתך נרו יאיר גייס את Eman, או להיפך? האם Ldorfman או ‏Lionster גם הם חלק מעדת הימנים שבאו רק לדפוק את השמאלים? ובכלל, ראית כאן מישהו שלא מופיע בדרך כלל בהצבעות? התשובה האמיתית לשאלתך כל כך פשוטה שקצת מביך שיש צורך לכתוב זאת: כשאוספים חתימות לשחזור, אין משמעות להתנגדות, וממילא אף אחד לא טרח לבוא ולהגיד במפורש את דעתו המתנגדת, זאת בשונה מפתיחת הצבעה. בנוסף, תמיד הרבה אנשים מופיעים בהצבעה בלי שהשתתפו בדיון. אני אישית משתתף בחלק מדיוני החשיבות, ובחלק נכבד אני מרפרף קלות ורושם לעצמי לחזור כשתיפתח ההצבעה.
אחר התנגשות. התיוג הזה הוא מענה הולם להטיה. אין פסול עצמי בתיוג, אלא הפסול הוא בהטיה שנגרמת בגללו. לכן יש מקום לתקן את הטיה שכבר נוצרה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 01:19, 19 ביוני 2018 (IDT)
מדוע אתה טוען שאני רואה קשר קונספירציה, או זיקה בין נטייה פוליטית לבין אופן ההצבעה בהצבעה זו? תמהני (וכבר היו מקרים של הטיית הצבעות, להווי ידוע לך). וממתי מתקנים עוול (לשיטתך) בעוול? נעם דובב - שיחה 01:42, 19 ביוני 2018 (IDT)
כשהבעת "חשד להטיית ההצבעה / גיוס מצביעים" (שזהו חשד חמור, אגב, למרות שכבר היו מקרים) - ראיתי בדבריך הנחה ברורה על אינטרס משותף. אחרת עוד יותר לא ניתן להסביר מה פתאום עלה בך החשד הזה. וגם אם עלה - מדוע טרחת לכתוב אותו גם בשיחת דף ההצבעה וגם כאן. כעת אתה טוען שכלל לא כיוונת לכך. טוב. אין לי מה להוסיף. לא מתקנים עוול בעוול. אבל כמו שאמרתי, לא הפורמליסטיקה היא העניין, אלא המהות. ובמהות - העוול המקורי תוקן. לגבי הפורמליסטיקה - אולי הגיע הזמן לקבוע מדינויות ברורה. יותר מדי דיונים היו על כך, ואפס מדינויות כתובה וברורה. ואם בעידן דפי השיחה עוד הסתדרנו, בעידן התיוגים הבעיה חריפה אף יותר. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 02:34, 19 ביוני 2018 (IDT)
היה גל של אנשים שלא הבינו למה באמת שלא תהיה קטגוריה כזאת, והצביעו בזה אחר זה. הדיון התנהל במעמד צד אחד. בהמשך הגיע גם הצד השני והתחיל לנמק את עמדתו, ואנשים התחילו להבין את הבעיה. ראוי היה שיקראו מלכתחילה למישהו שיציג את הצד השני. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ח • 10:03, 19 ביוני 2018 (IDT)
בעניין הגיוסים, לא רק "יותר מדי דיונים היו על כך" אלא גם הצבעת פרלמנט שניסתה לשנות את הכללים לקבלת זכות הצבעה באופן שימנע גיוסים. הקהילה החליטה שלא לשנות את אופן קבלת זכות ההצבעה ולמעשה הביעה במובלע הסכמה לקיומם של גיוסים. באופן אישי, מעולם לא ניסו לגייס אותי ומעולם לא הפצרתי באף עורך שיצביע עבור אפשרות מסויימת או בכלל, אבל אני לא מוצא שום פסול בגיוסים. הייתי רוצה שבכל הצבעה חשובה ישתתפו כמה שיותר עורכים כך שתוצאות ההצבעה ישקפו כמה שיותר את עמדת הקהילה. אם גיוסים מעלים את שיעור ההשתתפות בהצבעה, כן ירבו. בברכה, Easy n - שיחה 10:49, 19 ביוני 2018 (IDT)

גונן שגב ואיראן[עריכת קוד מקור]

לאחר שנודע כי השר לשעבר גונן שגב, שהתגורר בשנים האחרונות בניגריה בבושת פנים לאחר שנאסר בעוון סחר בסמים, כעת מתברר כי הוא ריגל לטובת אויבתנו הגדולה ביותר - איראן. לא התעמקתי, אבל בסימן שאלה נותרה לי התהייה: האם בישראל ישנו עונש מוות בגין ריגול (ריגול מהנסיבות החמורות עבור מדינת אויב, לא ריגול עבור צרפת/ארה"ב/בריטניה)? תודה לעונים, ניב - שיחה 08:14, 19 ביוני 2018 (IDT)

מה הוא בדיוק עשה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תיאורטית כן, מעשית לא. ראו עונש מוות#עמדת המשפט הישראלי בנושא עונש מוות שנילי - שיחה 08:47, 19 ביוני 2018 (IDT)
קודם כל, שים לב שהוא הואשם אך עוד לא הורשע (את העובדות בית משפט עדיין צריך לברר). לשאלתך: אני לא משפטן, אך אתה יכול לקרוא את הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין. עונש מוות מופיע בחוק רק תחת עבירות בפרק "בגידה", ולא בפרק "ריגול" (וכן גם בסעיף 300 (ב) - רצח עפ"י חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם, אך זה לא רלוונטי כאן). אך שים לב גם להתנייה בסעיף 96 לחוק. בגדול - אישום בריגול לא גורר עונש מוות. אישום בסיוע לאויב במלחמה (ורק תוך כדי פעולות איבה צבאיות) יכול תאורטית להביא לעונש מוות. Dovno - שיחה 08:49, 19 ביוני 2018 (IDT)
על פי כתבה זו, כתב האישום הוא על העבירות סיוע לאויב במלחמה, ריגול, ומסירת מידע לאויב. Dovno - שיחה 11:06, 19 ביוני 2018 (IDT)

סיום שנת פעילות העמותה בבתי הספר[עריכת קוד מקור]

עם סיומה של שנת הלימודים בבתי הספר, מסתיימת השבוע גם פעילות עמותת ויקימדיה ישראל בשדה החינוך בעברית לשנת תשע"ח. בשנה זו הובלנו בהצלחה מיזמי כתיבה וצילום בלמעלה מ-50 בתי ספר שונים ומסגרות אקדמיות לנוער ברחבי הארץ. כ-2000 תלמידים השתתפו בתוכנית ותרמו לוויקיפדיה העברית מאות רבות של ערכים חדשים או מורחבים, עשרות תמונות חופשיות חדשות ועשרות ערכים חדשים בוויקימילון העברי.

מיזמי הכתיבה והמיזמים האחרים לא יכלו להתקיים ללא הסיוע הנדיב של מתנדבי ההדרכה של העמותה ופעמים רבות גם בעזרתם של עורכים רבים שנעתרו לבקשותינו וחיוו דעתם על חשיבותו של נושא מסוים, או הוסיפו תבניות מידע, שיפרו, שייפו וסייעו בהעלאת הערכים. לכולכם תודה רבה. האדיבות והנדיבות שהצגתם כלפי הכותבים הצעירים בצעדיהם הראשונים במרחב ויקיפדיה פתחו עבורם שער לקהילה והיוו מופת של שילוב בין ערכי השיתופיות והשוויון שעומדים בבסיס קהילת ויקיפדיה ובין סטנדרטים גבוהים של איכות וענייניות הראויים לאנציקלופדיה.

זו גם הזדמנות עבורי להיפרד (לכל הפחות בשם משתמש זה...) ולהציג בפניכם את ד"ר רותי אלסטר- רכזת החינוך החדשה של ויקיפדיה. העבודה בעמותה הייתה עבורי חוויה יוצאת דופן של למידה ושל שותפות עם צוות מצוין וקהילה תומכת. תודה באופן אישי לכל מי שסייע לי במהלך עבודתי. Itamar-WMIL - שיחה 18:36, 19 ביוני 2018 (IDT)

תודה על פעילותך ובהצלחה בהמשך הדרך. שנילי - שיחה 18:50, 19 ביוני 2018 (IDT)

עוד מקור נסגר[עריכת קוד מקור]

היי לכולם. גם לאמא של גולן, בורה בורה ודוד שי. בעוד כמה ימים נסגר האתר wikispaces.com. מצאתי לפחות 45 קישורים אצלנו. צריך לעשות עם זה משהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:15, 20 ביוני 2018 (IDT)

להסיר לא בעיה. השאלה אם עדיף ארכיון האינטרנט. בורה בורה - שיחה 02:20, 20 ביוני 2018 (IDT)
ודאי אין הצדקה להסיר אם זה קיים בארכיון. עוד לא כתבו בוט שמעביר קישורים כאלה לקישור לארכיון, אם קיים? נרו יאירשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 11:00, 20 ביוני 2018 (IDT)

חוקיות הודאות שניתנו תחת עינויים[עריכת קוד מקור]

(אני רק שאלה) למה בעצם מחר, רוצחים פלשתינים לא יקומו ויגידו שההודאות ניתנו תחת עינויים? • דגש חזקשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 08:22, 20 ביוני 2018 (IDT)

עובדה שההודאה באמצעות עינויים הייתה חוקית לחלוטין עד שהגיעו נערי הגבעות הנלוזים. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 08:25, 20 ביוני 2018 (IDT)
אבל בסופו של דבר בימש מחוזי פסל אותן. • דגש חזקשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 08:26, 20 ביוני 2018 (IDT)
הודאות שהושגו על ידי עינויים פסולות בבית המשפט ולא חשוב אם מדובר ביהודים או בערבים. ידיעות שהושגו בדרך כזאת משמשות לא פעם למניעת פעולות טרור והצלת חיים. אז יש היתר מסוים לשימוש בחקירות כאלה, אך ההיתר לא מכשיר את ההודאות לשימוש בבית המשפט. בברכה. ליש - שיחה 08:30, 20 ביוני 2018 (IDT)
למדינת ישראל, כמו שהיה לברית המועצות ולגרורותיה, יש מערכת חוקית הצהרתית מפוארת על זכויות אדם. אולם, לשב"כ, לפרקליטות ולבתי המשפט יש עשרות שנות נסיון במסמוס כל הזכויות הללו ובפועל אם המערכת הזאת החליטה מכל סיבה שהיא להרשיע אותך סיכוייך לצאת מזה שואפים לאפס. כך למשל, בערעור של מחבל שנדון בבית המשפט העליון לאחרונה כתב השופט שמכיוון שכשלאחר העינויים המחבל דיבר באופן חופשי יותר מהנצרך, הרי שההודאות שמסר היו מרצון חופשי. תמיד השופטים מוצאים משהו בהתנהגות הנחקר, קורבן עינויים שבור ורצוץ, שמעיד על התחכום הרב שלו ויכולתו לשלוט בחוקריו ולכן הודאותיו הן מרצון חופשי. לגבי עצם העינויים, הכלל הוא שהבדיקה של תלונות על עינויים מתקיימות רק לאחר משפט הזוטא, שזה כשנתיים אחרי האירוע. לאחר מכן המבת"ן כדבר שבשגרה מאבד מסמכים, לא מצליח לאתר מתלוננים, עובדיו יוצאים לחופשת לידה ולא נמצא להם מחליף (זה לא המצאות, הכל מופיע בפסקי דין של בית המשפט העליון) וכן הלאה. כשזה לבסוף מגיע איכשהו לבג"ץ, בג"ץ תמיד מוצא דרך למסמס את העניין. במקרה האחרון נטען שמכיוון שבעקבות העינויים נמצא אדם אחר שבעקבות העינויים שלו נמצא חגורת נפץ, הרי שמדובר בחקירת צורך ואין עניין להעמיד את החוקרים לדין. כך שאם אתה בצד של מערכת העינויים אין לך מה לדאוג היא משומנת להפליא ושופטים, פרקליטים ואנשי שב"כ פעולים יד ביד כדי לשים לאל את כל זכויות האדם, מבלי להציג את מדינת ישראל כמה שהיא באמת, מדינה שמפעילה עינויים בשיטתיות. עדירל - שיחה 10:35, 20 ביוני 2018 (IDT)
ליש ענה את התשובה. העינויים (נקרא לילד בשמו. אמנם לא אינקוויזיציה, אבל המטרה היא לגרום כאב עד שהנחקר יישבר) הותרו כדי למצוא "פצצה מתקתקת", לא כדי לגבות הודאות. במקרה של הנאשמים במקרה של דומא לא הבנתי איזו פצצה מתקתקת חיפשו, וגם איך אפשר לומר שבגלל שאחרי שהמענים בשב"כ העבירו את הנחקרים למשטרה הם הודו שוב ושחזרו - זה כבר בסדר. עדירל, אתמול פורסם שגם ערבים עונו בשנתיים האחרונות בשניים או שלושה מקרים סך הכול, כלומר נראה שלגבי ערבים כן מפעילים שיקול דעת סביר. נרו יאירשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 10:59, 20 ביוני 2018 (IDT)
השב"כ משקר באופן תמידי (כך קבעה מבקרת המדינה מרים בן פורת לאחר שהם נשבעו בכל היקר להם ש"מעכשיו" הם יאמרו רק אמת) כך שכל מספר שיתפרסם מכיוון הארגון הזה הוא חסר משמעות. לשב"כ ולפרקליטות יש הגדרה מאוד מעניינת של "צורך". מבחינתם, בכל מקרה שבו מישהו חשוד בעשיית עבירה והוא עלול לעשותה שוב בעתיד, הוא מהווה פצצה מתקתקת ויש "צורך" לענותו. וכך יוצא, שכדי לשלוח אדם למאסר עולם כל מה שצריך זה החלטה של אדם אחד בשב"כ שמאן דהו הוציא לפועל פיגוע. משם עוברים לעינויים במהלך 21 יום שבהם כמעט כל הקרבנות מודים במיוחס להם, ותחת איומים גם מודים בפני שוטר לאחר יממה של מנוחה. ההודאות מתקבלות על ידי בית המשפט ככאלו שניתנו מרצון חופשי וכ"מלכת הראיות" והאדם מורשע ויושב מאסר עולם. בדיוק כמו בברית המועצות ובסדום. המשפט הוא רק תפאורה חסרת משמעות. על פי הפרסומים בפרשה הנוכחית, השב"כ החליט שהפיגוע בדומא בוצעה על ידי מישהו מ"קבוצת המרד" בגלל הדמיון בין המסמך שנמצא במכונית של אורבך לבין הפיגוע בדומא, ולאחר שנתגלה שכל שאר בני החבורה לא עשו את הפיגוע נשאר להפיל אותו על עמירם בן אוליאל. לחוקרים לא היה ואין עד היום שמץ של ראייה לכך שבן אוליאל מעורב בעניין. השב"כ התעלמו מהעובדה שהמסמך פורסם בטלוויזיה יום לפני הפיגוע וכל מי שרצה יכל לעשות שימוש במידע הגלום בו. עדירל - שיחה 22:50, 20 ביוני 2018 (IDT)
אני מקווה שההגנה יודעת את מה שכתבת. האם התפרסם פסק הדין של משפט הזוטא? אני לא חושב שהודאה נחשבת כיום כמלכת הראיות. מהי ההלכה המשפטית לגבי הודאה פלוס פרטים מוכמנים? הרי תמיד יכול הנאשם לטעון שהחוקרים גילו לו את הפרטים מראש, והם תמיד יכחישו, וזה מסתכם במילה מול מילה. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 11:49, 21 ביוני 2018 (IDT)
ההלכה היא שככלל אם השב"כ אמר שאתה אשם, אתה אשם. השופטים כבר ימצאו משהו. היו שני יוצאים מן הכלל שאני מכיר מהעת האחרונה. אחד מהם הגיע לעליון כאשר המחבל הודה בסיפור מפורט על איך הוא הבריח נשק, הגיע לחתונה, ירה בו ואחר כך הטמין אותו בחצר הבית שלו. השב"כ חפרו לו את כל החצר ולא מצאו את הנשק. לעומת זאת, השב"כ לא בדקו אם בכלל היתה חתונה (כנראה שבכלל לא היתה על ]פי הפרטים שנתנו ב"הודאה"), לא בדקו אם הנשק שהוא "הבריח" נכנס לתיק שבו הוא הבריח אותו, לא בדקו את מצלמות האבטחה של המחסום ובקיצור לא בדקו כלום. המחבל הורשע על סמך ההודאה המפורטת שלו במחוזי ורק בעליון הצליח בנס לקבל זיכוי, בעיקר בגלל שהוא לא ערער על עצם היותו חבר בארגון טרור ורק ערער על סיפור הבדים שסיפר. אילו טען לזיכוי מוחלט כנראה היה מורשע. לגבי פרטים מוכמנים, לא היו פרטים מוכמנים. רק טמבל או שופט שלא רוצה לדעת את העובדות יאמין לסיפור הזה. הרי כשמפרסמים בעיתון מפרסמים את הטענות הכי חזקות. ומה הטענה הכי חזקה שלהם: שאלו את עמירם האם רצת ישר או נפלת במהלך הריצה והוא אמר נפלתי במהלך הריצה. פרט מוכמן לעילא ולעילא. כלב שוטה ברחוב יודע לספור יותר טוב מזה. עדירל - שיחה 12:29, 21 ביוני 2018 (IDT)
א. מה שכתבת הוא אולי פרקטיקה או שורה תחתונה, לא הלכה. ב. בעניין הפרטים המוכמנים, אני חושש שאינך מכיר גם את החומר הגלוי שפורסם. זכור לי ששאלו אותו באיזה צבע היה הבקבוק, ולא בטוח שמפרסמים הכול. ג. האם התפרסם פסק הדין? נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 13:17, 21 ביוני 2018 (IDT)
צבע הבקבוק זה גם בדיחה. 50% מבקבוקי הבירה ירוקים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 14:04, 21 ביוני 2018 (IDT)
לפני אי אלו שנים עבדתי במועדונית בסיוע לילדים לעשות שיעורי בית. היה שם ילד בכיתה ג' שבחשבון היה זורק תשובות וכשאיש הצוות היה אומר מחייך או אומר נכון הוא היה רושם את התשובה הנכונה. סירבתי לשתף פעולה והתעקשתי לנסות להסביר לו את ההגיון מאחורי פתרון הבעיות. כמובן נחשבתי לעושה צרות, כי בגללי הילד לא סיים את שיעורי הבית והמורות יכעסו על עובדי הצהרון.
ההלכה לגבי פרטים מוכמנים היא שאלת השכל הישר. אם בן אדם בהודאה שלו מספר איפה הוטמנה הגופה ואיפה היה הנשק והם אכן נמצאו שם לאחר שקודם לכן חיפשו ולא מצאו, יש פה משהו. אם בן אדם ניחש נכון בשאלה שהתשובה יכולה להיות כן או לא ועשה זאת פעמיים, כשאין לנו בכלל תיעוד של מה החוקרים אמרו לו קודם לכן, אז הערך של הפרטים המוכמנים אמור להיות אפס. אבל הכל תלוי במה שהשופטים רוצים. קרא פסקי דין של בית המשפט העליון. כשהם רוצים הם יכולים בפנים רציניות לכתוב כל שטות. רק לאחרונה, יורם דנציגר כתב ברצינות תהומית שכדאי לבעלי דירות נופש להשכיר את הדירות שלהם דרך חברת ניהול כי כך הם לא יצטרכו להתעסק בשיווק, פרסום וגביית הכסף מהלקוחות. השופטים החליטו להכניס לבעלי דירות הנופש באבי אביהם, וייתכן מאוד שבצדק, ולצורך כך הם מוכנים לכתוב כל שקר ושטות בפסק הדין. שופטים גם יכולים לקבוע ללא נימוקים כלל. בפסק הדין נגד השחרור המוקדם של יורם שקולניק, מישאל חשין כתב בנימוקים שלו אין לי סמכות נגד נשיא המדינה אבל אני לא ארשה לו להשתחרר מוקדם. זה היה הנימוק. השופטים עושים מה שבא להם. עדירל - שיחה 14:40, 21 ביוני 2018 (IDT)
תודה. סליחה שאני חוזר על שאלתי בפעם השלישית, פשוט עוד לא קיבלתי תשובה (אפילו לא "איני יודע"). האם התפרסם פסק הדין של משפט הזוטא? נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 14:59, 21 ביוני 2018 (IDT)
אני לא ראיתי, אבל לא חיפשתי. עדירל - שיחה 15:00, 21 ביוני 2018 (IDT)
תודה. במחשבה שנייה, הסגרת גופה או נשק הם הרבה מעבר לפרטים מוכמנים. מופתע שכתבת דבר כזה. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 15:02, 21 ביוני 2018 (IDT)