ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כיכר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"א בתשרי ה'תשע"ט - 20 בספטמבר 2018

מחר, י"ב בתשרי - 21 בספטמבר

מחרתיים, י"ג בתשרי - 22 בספטמבר

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128


המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם

תוכן עניינים

ישראל שווה 17.6 טריליון דולר[עריכת קוד מקור]

אפשר את החלק היחסי שלי במזומן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

חחח הלוואי. אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 18:50, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
אם נחלק לקצת יותר מ-8 מיליון אזרחי ישראל אז נקבל כ-2 מיליון שקלים לאזרח. נניח שמנקים מזה את כל הרכוש וההון שכבר יש לך. זה נחמד, אבל אפילו דירה טובה בתל אביב לא תוכל לקנות עם זה ובתור קרן פנסיה זה יתן לך קצבה סבירה ולא יותר. בקיצור, לא משהו. בברכה, Easy n - שיחה 22:13, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
צריך גם להוריד את כל הקיצבאות והשירותים שמקבלים מהמדינה, לא בטוח שמשתלם לקחת את הכסף. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:47, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
אם כל החישובים שלכם היו נכונים, לא היה נשאר שום דבר לתעשייה או לתקציב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:05, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה, גבר אשכנזי ופריבילג שווה יותר. • צִבְיָהשיחה • ד' באלול ה'תשע"ח 16:40, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
השאלה איך נקבע "שווי" של דבר מה היא שאלה מעניינת, שכלכלנים עוסקים בה מכל מיני היבטים. אחת התשובות המקובלות בכלכלה הקפיטליסטית (מנוסחת בהפשטה רבה) היא: "שווי נקבע על ידי השוק החופשי, תוך שימוש במנגנון היצע וביקוש". קשה לי להאמין שאכן נמצא קונה שמוכן (ויכול) לשלם על הדבר הזה 17.6 טריליון, אבל אם יופיע כזה, עצתי היא: למכור. קיפודנחש 22:09, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
אפשר למכור תעודות "מליארדית ישראל למוכ"ז" ב-17600 ש"ח האחת, ולראות בכמה הן ייסחרו בשוק. עוזי ו. - שיחה 22:16, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
קיפודנחש אם ישראל הייתה באמת על המדף, אני בטוח שאיחוד האמירויות/קטאר היו משיגות את הכסף. אני גם בטוח שהן לא היו מעבירות את הבעלות לפלשתינאים אחר כך, כי זה היה דופק להן את ההשקעה. עמית - שיחה 20:55, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
אל תהיה בטוח שישראל לא על המדף. יש כל מיני תיקים עם שמות כמו אלף, אלפיים, וארבעת אלפים שאומרים שהמדינה למעשה למכירה (לא במחיר שיגאל ציטט - הרבה הרבה הרבה הרבה יותר בזול). לגבי ביטחונך המלא שאיחוד האמירויות וקטאר יהיה מעוניינות (ומסוגלות) לקנות את זה ב-17+ טריליון - לא רק שהביטחון הזה לא מבוסס על שום דבר, אלא הוא פשוט הבל. קיפודנחש 03:27, 18 באוגוסט 2018 (IDT)
נדמה לי שללוי אשכול יחסו אמירה שהעסק הכי טוב שאפשר לעשות עם מדינת ישראל זה למכור אותה בכמה שהשקיעו בה ולקנות אותה שוב בכמה שהיא שווה באמת. H. sapiens - שיחה 14:28, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מנסה לחשב.[עריכת קוד מקור]

כמה יעלה לבנות מספיק תאים סולאריים כדי להחליף לחלוטין מקורות אחרים? Diza (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

זו שאלה שמתאימה יותר לויקיפדיה:הכה את המומחה. באופן כללי הבעיה העיקרית היא שאי אפשר להפיק אנרגיה סולרית בלילה וגם לא בימים מעוננים, ולכן אם האנרגיה הסולרית הופכת להיות מקור אנרגיה משמעותי, צריכים מצברים גדולים ונדרשת התקדמות נוספת בתחום הזה. Tzafrir - שיחה 13:55, 18 באוגוסט 2018 (IDT)

הסרט "נשכחים" על שואת יהודי יוגוסלביה[עריכת קוד מקור]

שלום. הסרט "נשכחים" - על שואת יהודי יוגוסלביה, הועלה ל-youtube על ידי התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר בישראל. ממליץ לצפות. לא ממש לימדו את התכנים הללו בבתי הספר....בברכה Assayas - שיחה 08:18, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

צפיתי בו עכשיו. סרט מרגש מאד. מפתיע שהסרט עוסק בכל חלקי יוגוסלביה ובכל זאת מצליח לעשות סדר בדברים ולהמחיש את התנהלות האירועים בבהירות, במיוחד לגבי זהותם הלאומית או האידאולוגית של הצוררים בכל אחד מהחלקים. Liad Malone - שיחה 18:04, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
אכן סרט חשוב. מבחינת התודעה ההיסטורית של הציבור, הסרט חושף את פשעי בולגריה במלחמה - רבים בציבור רואים בבולגרים חלק מה"טובים" במלחמה כיוון שלא הרגו ולא גירשו את יהודי ארצם. מעשיהם בשטחים שכבשו (ביוון וביוגוסלביה) כמעט שאינם מוכרים. דב ט. - שיחה 11:41, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

שמונה שנים היה פסל עם פרצוף לא נכון מוצב באחת הערים המרכזיות בעולם - בגלל טעות בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

היי. בשנת 2010 הוצב בסנקט פטרבורג פסל של (Jean-François Thomas de Thomon). היה קשה מאוד למצוא תמונה בשביל הפסל, עד שהפסל הוריד אותה מוויקיפדיה. היום מתברר שזה היה פרצוף לא נכון, כי לערך הוכנסה בטעות תמונתו של (Thomas Thomson (chemist)). הטעות בערך תוקנה לפני שנתיים. אבל הפסל עדיין שם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:09, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

יש לך מקור לזה? יכול להיות מעניין כהידעת. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:01, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
לא בשפה שאתה דובר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
תיקון: לפני שנתיים גילו את הטעות וכתבו על זה בדף השיחה של הערך, היום זה תוקן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:51, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

החינוכית נסגרה[עריכת קוד מקור]

יום שחור להרבה אנשים שגדלו עליה מילדות, צעד מטופש שמצטרף לצעד של סגירת ערוץ 1 והממשלה בשוונג של סגירת רשות השידור המשיכה גם לחינוכית. מזכיר לי מערכון שהכל שפיט עשו לפני הבחירות ובו ראיינו את כחלון ושאלו אותו על מצע הבחירות שלו שחוץ מלחזור על פירוק המונופולים לא מכיל יותר מדי וכחלון ענה: "מה לא ברור?! בנק הפועלים, לפרק! בנק מזרחי, לפרק! בנק דיסקונט, לפרק! לפרק! הכול לפרק!" כמה חבל. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:34, 16 באוגוסט 2018 (IDT)

צעד טוב. הכל צריך להפריט. הכל. עמית - שיחה 20:51, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
ממה שהבנתי החינוכית פשוט עברה לתאגיד השידור הישראלי ותמשיך לפעול ככאן חינוכית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:10, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
ואכן מבט בלוח השידורים לא מראה הבדל משמעותי מלפני שבוע. השאלה החשובה היא מה יקרה בעתיד, האם תמשך ההשקעה בהפקות מקור איכותיות כמו ילדי בית העץ, החפרנים, שרגא ביש גדא ומה זה מוזה. בברכה, Easy n - שיחה 21:58, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
עמית, אתחיל בזה שלמעט קיבוצים וחברת החשמל אני לא חושב שנשאר מה להפריט במדינה. אולי אני לא אוהד גדול של מונופולים אבל להפריט!(עם סימן קריאה) אני מתנגד, אין ספק שאחרי שיפריטו הרבה דברים לא נחוצים או מסואבים המצב ישתפר. אבל לקרוא בקול צעקה רמה להפריט!! מבלי להבדיל בין אויב לידיד זאת טעות קשה. ערוץ 1 לא היה נחוץ יותר נקודה. מבין את הצער על הנוסטלגיה שחלפה עברה לה אבל הערוץ במתכונתו הנוכחית לא היה זכאי לזכות קיום עם כל הצער בדבר, החינוכית לעומת זאת עדיין הייתה רלוונטית, מדי פעם היית שומע על כל מיני פרסים אקדמאים שקיבלה על תוכניות שלה, ולסגור אותה היה מעשה של טיפשות. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:11, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
כאמור, החינוכית לא נסגרה, אז לא היה כאן מעשה מטופש יותר מכך שחזרת על כך שסגירה שלא קרתה היתה מעשה מטופש. מלבד זאת נשארו דברים רבים להפריט, הצבא, העיריות, בתי הספר, ועוד רבים. האם טוב או לא להפריט זו שאלה בעיקקר מוסרית, כי מועיל או לא התשובה היא כן. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ו' באלול ה'תשע"ח • 22:24, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
סתם שאלה, למה אני אמור לממן את זה?! אם אינני טועה אין בעולם שידור ציבורי במימון במדינה, מלבד צפון קוריאה וישראל (ה-BBC הוא סמי-ממשלתי), אני אשמח שיסגרו את כל התאגיד על כל שלוחותיו.
עם דבר אחד אני נאלץ להסכים, אכן יום שחור, הוא עבר ממקום למקום, ועדיין ממשיך להתקיים על חשבוני • חיים 7שיחה • 22:37, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
חיים אתה מדבר פה בכלל על התנגדות לשידור ציבורי כלשהו, והתשובה היא שבזמן שבערוץ 2/10 הפכו מזמן למפלצות רייטינג באמצעות שידור של תוכן רדוד, סוף סוף יש לך ערוץ שאתה יכול לראות בו גם דברים אחרים, זה נכון לתאגיד השידור ונכון עוד יותר לחינוכית- כשמשדרים בכל מיני ערוצים תוכניות ילדים עם מכות ועוד מכות, אני לא מעוניין שזה מה שהילדים שלי יראו. בברכה, פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:52, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
רשימה חלקית של מה שצריך להפריט בישראל ניתן למצוא כאן. ספציפית הטלוויזיה היא מדיום בידורי בדיוק כמו קרבות גלדיאטורים, שבעיני אינו מוצא חן ואני לא מעוניין לממן אותו. אפשר לקבל פרסים ולעשות עבודה הרבה יותר טובה גם בלי להישען על הכסף שלי. עמית - שיחה 22:55, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
ואם אתה לא מעוניין שהילדים שלך יראו או לא משהו בטלוויזיה אני יכול לחשוב על 5 דרכים שונות לעשות את זה בלי להכניס את היד לכיס שלי. עמית - שיחה 22:57, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
פעיל, זה לא מספיק שיש ערוץ שאפשר לראות בו דברים אחרים. צריך שמישהו גם יראה את זה, וכשמדובר ברייטינג של אחוזים בודדים - השיטה פשוט לא עובדת. חוץ מזה, אני חושב שבעידן האינטרנט אם מאוד רוצים אפשר לראות הרבה דברים. אפילו שידורים חוזרים של החינוכית. הרי לא מדובר בתוכניות חדשות ואקטואליה. נרו יאירשיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 23:04, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
קודם כל קרעת אותי עם הקישור לחברות הממשלתיות, כשראיתי את ההכחלה תהיתי באמת לאן היא תוביל אותי אבל לזה לא ציפיתי.
ולעניין 5 דרכים להעסיק את ילדי אז בבקשה, אתה מוזמן להציע. מה לעשות שהדור שגדל עכשיו הוא דור של מסכים, אנחנו לא יכולים לעשות נגד זה כלום, המעט שכן זה לדאוג לערוץ שישדר מבלי לדאוג משיקולי רייטינג יותר מדי ובשביל זה צריך להכנס גם לכיס שלך.
נרו, אם נתייחס רגע לכאן אתה תשים לב שאמנם מדובר באחוזים בודדים,אבל... זה הרבה יותר ממה שהיה לערוץ 1 כל 10 השנים האחרונות, אתה לא יכול לשנות הרגלי צריכה של אנשים ביום אחד, אנשים כבר הדביקו את כפתור "1" במסקנטייפ כדי שלא יפריע לתהליך הזיפזוז הקדוש שלהם, אז יקח להם קצת זמן להתרגל ללחוץ על הכפתור החדש אבל זה בהחלט קורה, בברכה פעיל למען זכויות אדם - שיחה 23:14, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
זה לא דרישה קצת מוגזמת שאממן לילדים שלך חווית צפייה?! אולי שארכוש להם גם פופקורן בקולנוע? תאמין לי שאין הבדל בין השניים. • חיים 7שיחה • 23:25, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
הפופקורן הרבה יותר זול. פעיל, ערוץ 1 זה בדיוק אותה בעיה. נרו יאירשיחה • ו' באלול ה'תשע"ח • 00:23, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
Easy n, אני מניח שהתכוונת שאין שורה אחת משותפת לזה שהיה לפני שבוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:00, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

חיים, הייתי מבין אם היית צריך לשלם עדיין אגרה על השידור, אבל בהתחשב שהמצב כבר לא כך ומדובר בכספי מדינה (כן, כן, שמגיעים גם מהכיס שלך) אז למה לא?! זה נראה לך הגיוני שמהכיס שלי נשלם על תשתיות של היישוב\עיר שלך, שיכול להיות שאני לא אהיה בה מעולם, זה נראה לך הגיוני שאני אצטרך לשלם על כיפת ברזל בעוד שאני גר בכלל בצפון?! אני מניח שלא אבל מה לעשות אני משלם על זה כי אני גר במדינה וכחלק מחובותיי בה, אני מחוייב "לדאוג" גם מעבר לארבע אמות שלי. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 12:27, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

זה מאד פשוט, המדינה היא בעצם ועד בית גדול, היא דואגת לאלו שגרים בקומה 30 ולאלו בקומה ראשונה, האם הצרכים שלהם זהים? ברור שלא. כך היא דואגת לפיתוח יישובי ברחוב שלך וגם ברחוב שלי. למרות שכפי שציינת יש סיכוי שלעולם לא אהנה מהפיתוח שנעשה אצלך ולהיפך, אך עדיין זה בדיוק תפקידו וחובתו של ועד הבית. אבל לדאוג לבידור שלך או של ילדך? לא, זה לא תפקידו וזו מעילה בתפקידו של ועד הבית. את זמנך תנעים על חשבונך, אני לא מעוניין שתשלם את ההנאות שלי, ואני לא מעוניין לשלם את שלך.
לגבי הביטחון שציינת, אין ספק שהבטחון הוא הבטחון של כולנו, ושוב תפקידו של ועד הבית לדאוג לבטחון של כולם, עד כמה? את זה צריכים להחליט באסיפת דיירים - בחירות. האם ועד הבית קצת מגזים בתקציב הבטחון? נראה לי שאפילו קצת הרבה
הערה קטנה לסיום, אני עדיין משלם באופן ישיר - אגרה, כל שנה בחידוש רשיון הרכב, הסכום המופקע שהמדינה גובה כולל בתוכו 171 שקלים (נכון להיום) עבור אגרת רדיו שמועבר במלואו לתאגיד, (הידעת?). וזאת מלבד המיסים העקיפים שהסברתי לעיל • חיים 7שיחה • 13:20, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
הדוגמא שהבאת של ועד בית היא מעולה, הוא מקבל כספים ותפקידו להזרים את הכסף בהתאם לצורכי הדיירים, בתור אחד שגר בבית פרטי ולא בקי בדקויות של ועדי בית אשאל אותך את השאלה הבאה: אם ועד הבית יחליט שצריך להקים מגרש משחקים\כדורגל וכו' בחצר הבניין לרווחת ילדי הדיירים ואדם מבוגר שגר בבניין וילדיו כבר נשואים ואין שום סיכוי שהוא הולך להשתמש במגרש הזה בחייו, האם גם אז הוא יקים קול צעקה שמאחר שהוא אחד מן הדיירים ויש לו הרשות להחליט לאן הכסף ילך ובוודאי שאם הוועד החליט החלטה שלא תורמת לכל דיירי הבניין זו מעילה בכספם ובכספו שלו באופן אישי, אני מקווה שכאן היית מסכים איתי שצריך להתעלם מאותו אדם ולפעול לטובת הכלל ואם כן אז מה ההבדל?
דבר נוסף, אתה מדבר על זה שאתה לא צריך לממן את ההנאות שלי ושל ילדי וכן להפך, מעניין אותי לדעת אם היית פעם בהופעות ביום העצמאות, נראה לי ששם מבזבזים "קצת" יותר כספים מאשר על תאגיד השידור מוזמן לראות את כמויות הכספים
יש חוק בעניין הזה. ועד בית רשאי ולפעמים מחוייב לתחזק את התשתיות. הוא לא יכול להקים מיזמים גרנדיוזיים לטובת הנתינים ובכספם. עוזי ו. - שיחה 13:48, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
מה שפרופ' עוזי אמר. ובנוסף, יש את השכל הישר. יש פרוייקטים שהם פשוטים והגיוניים, וגם אז במקרים רבים צריכים לעשות הצבעה - אסיפת דיירים. ומקרים שהם מעבר לפשוט וזול בהחלט אינם יכולים.
לגבי יום העצמאות, אכן בעיני זהו שריפת כספי בשמי הארץ, אך זה דבר שמקובל בכל מדינות העולם, וצריכים למצוא את הנוסחה כיצד לקיים בצורה מיטבית את חגיגת עצמאות המדינה
בגדול, כדאי שתקרא את הערך ליברטריאניזם, קצת פרספקטיבה • חיים 7שיחה • 14:41, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
הסגירה כואבת רק לדור של הוריי.. אני והאחים שלי ובני הדודים שלי בחיים לא צפינו בערוץ בדרך קבע. היו לנו את ערוץ הילדים, ניקלודיאון, לוגי, ערוץ דיסני ואפילו ג'טיקס. ניב - שיחה 17:56, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
גם הורים שזה כואב להם - זה בגלל נוסטלגיה, לא בגלל צורך אמיתי. יש אנשים שעוד מתגעגעים לסיפולוקס. נרו יאירשיחה • ו' באלול ה'תשע"ח • 19:03, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
לא חסרים הורים שחששו מהסגירה וממש לא בגלל הנוסטלגיה - החינוכית בשנים האחרונות עברה תהליך מדהים שכלל לא רק התייעלות כלכלית אלא בעיקר שדרוג מהותי של תכנים, הפקות חדשות (חלקן עם צפיות רבות ביוטיוב שמעידות על פופולריות) וזכייה בפרסים רבים. אצלי כהורה החשש התמתן כשהבנתי שהחינוכית תיסגר ותיפתח מחדש. אגב, כדאי לזכור בדיון שעד עתה היה הבדל מאוד חד בין השידור הציבורי הכללי לבין החינוכית שהייתה שייכת למשרד החינוך, ומטרתה העיקרית הייתה לספק לימוד ידע וערכים לילדים, כאפקט משלים לבית הספר, בוודאי מתוך גישה שהאחריות של המדינה לחינוך הילדים לא מסתיימת בבתי ספר. כעת כשהחינוכית עברה להבנתי למשרד התקשורת, מעניין אם תשתנה הגישה של הערוץ. מקווה שלא. Theshumai - שיחה 19:55, 18 באוגוסט 2018 (IDT)
מי שהיה אחראי לשינוי המהותי שהחינוכית עברה בשנים האחרונות היה קובלנץ, מנכ"ל התאגיד דהיום. אגב, המדינה לא אחראית על הילדים, אלא ההורים חסרי האחריות שלהם שחושבים שזה שהם הביאו ילדים לעולם הופך את כל העולם לאחראי לפרי הנרקסיזם שלהם. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ח 20:48, 18 באוגוסט 2018 (IDT)

חבר ויקיפד שואל: האם מישהו הבטיח לנו שאתר החינוכית ימשיך להתקיים, או, כמו שקרה לאתר רשות השידור, יום אחד הוא יעלם כלא היה? דוד שי - שיחה 07:12, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

התאגיד פרסם שזה מה שהוא מתכוון לעשות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:18, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

ערנותם של הויקיפדים[עריכת קוד מקור]

לאחר שקראתי את פרשת בובות הקש הגעתי לפרשת הערך הבדוי והגיתי הצעה דומה. לדעתי, כדאי לערוך בדיקת ערנות לויקיפדים כל שנה, אך כאשר בעלי התפקידים (מפעילי מערכת, ביורוקרטים, וכו') יודעים שעומד להיכתב ערך כזה (אך לא יודעים מתי ואיך קוראים לו). לערך יהיה שבוע להיות במרחב הערכים, בסיום השבוע יוסר הערך, אלא אם כן גילו עליו קודם, והתוצאות יסופרו לקהילה. מה דעתכם? בברכה, מלך הצבים - שיחה 09:58, 20 באוגוסט 2018 (IDT)

המנצח יקבל במתנה בובת קש. • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ח 10:09, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
תודה על הצעתך. כמו שפסלנו את רעיון המתיחות באחד באפריל אין לקבל רעיון זה. אנחנו לא אמורים לספק מידע שגוי לא כדי להינות ולא כדי לבחון את ערנותינו. הנזק עולה על תועלתו. שנילי - שיחה 10:17, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
נגד. אנחנו פה בשביל לכתוב אנציקלופדיה. לא צריך לעודד מתיחות כאלו. ‏Lionster‏ • שיחה 10:18, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
הרעיון הוא לא מתיחה ושעשוע, אלא בדיקת ערנות זריזה, והוא משלב הגבלות שלא היה בפרשה. מלך הצבים - שיחה 10:40, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
אני בכל אופן חושבת שכדאי שתתמקד בכתיבת ערכים. • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ח 10:41, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
זה לא מצדיק פגיעה במרחב הערכים = פגיעה בקוראים, גם אם זה "רק" לשבוע. תהליכי בקרה נועדו לוודא את איכות התוצר, ולא ייתכן שהם יפגעו בו. ראובן מ. - שיחה 10:51, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
ויקיפדים מתלוננים שמידע שגוי שורד יותר מכמה דקות. משחיתים, משחיתים ערך שמשוחזר תוך שניות אבל הם הספיקו לצלם את המסך ולהפיץ ברשתות החברתיות, מה שפוגע בוויקיפדיה. הרעיון של פגיעה עצמית ולו בשביל "בדיקת עירנות" היא הזוייה בעיני וטוב שדנים בה בכיכר העיר ולא במזנון. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:11, 20 באוגוסט 2018 (IDT)
יש הרבה מאוד עריכות "לא בדוקות" ביממה שנשארות ללא עין שעוברת עליהן, כי המנטרים לא עומדים בעומס. לא צריך להוסיף עם מידע שהוכנס בכוונה לא נכון. אמא של גולן - שיחה 17:21, 20 באוגוסט 2018 (IDT)

לתיאוריית הקונספירציה הגדולה מכולן קוראים סיפור הבריאה[עריכת קוד מקור]

זוהי כתבה מזן „מחקר חדש מגלה כי״. הכתבה אפילו לא כוללת קישור למחקר. היא גם משתמשת בדוגמאות שגויות (אלברט איינשטיין לא היה דתי). המאמר פורסם בכתב העת Current Biology (אנ'). לא לגמרי ברור לי אם זה המקום הטבעי לפרסום מאמרים מהסוג הזה שקשורים יותר לפסיכולוגיה ולכן אולי צריך לקחת את תוצאותיו בהסתייגות נוספת. לפי המאמר יש מתאם בין חשיבה טלאולוגית, כלומר: ייחוס של סיבה לאירועים שונים, לבין נטייה להאמין בתאוריות קונספירציה. המאמר לא התייחס כמעט בכלל לדת (בפרט לא במסקנותיו). Tzafrir - שיחה 08:55, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
המחקר (או המאמר) לא התייחס לדת, אלא לאמונה בבריאתנות. לא כל הדתיים הם בריאתנים - בדרך כלל אלו חלקים מסוימים בנצרות וביהדות. קיפודנחש 21:59, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

קישור למאמר עצמו:
Creationism and conspiracism share a common teleological bias (לא בטוח אם מראה את גוף המאמר מחוץ לשרת של האוניברסיטה).
סה"כ מאמר פסיכולוגי סביר. קצת יוצא-דופן בכתב עת ביולוגי אבל בCurrent Biology אוהבים כל מיני דברים בינתחומיים. בשלושה מחקרים שונים במקומות שונים ביותר מ-2000 נבדקים נמצא מתאם מרשים (במושגי פסיכולוגיה לפחות) בין בריאתנות לאמונה בתאוריות קונספירציה ולחשיבה טלאולוגית, ללא תלות בדת הספציפית, נטיות פוליטיות, גיל, השכלה, חשיבה אנליטית ותפיסה של אקראיות. לא ממש מפתיע את מי שנתקל ברשת בבריאתנים ובמאמיני תאוריות קשר למינהן, אבל מעניין לראות שזה עובד גם עם נבדקים אקראיים. H. sapiens - שיחה 13:14, 23 באוגוסט 2018 (IDT)

פרשן טורקי מזהיר: "ארצות הברית תטיל עלינו פצצות גייז"[עריכת קוד מקור]

ובהקשר זה, מוזמנים לערוך בערך טיפולי המרה-דיון בדף השיחה.77.126.40.231 13:39, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

וסוף מטיפייך יטופון[עריכת קוד מקור]

מובילת קמפיין המי טו נאלצת להתמודד עם האשמות כלפיה. פתאום יש טענות כמו ״חתמתי כדי שיירד ממני[1] -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מקרה דומה: "אנו מאמינים כי ההאשמות נגדה אינן מהוות ראיות של ממש". עוזי ו. - שיחה 23:22, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
הסיפור מסתבך. יש ממצאים וירטואליים. מה זה אומר לנו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הומור בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לאחרונה קראתי ערכים באיןציקלופדיה ואף כתבתי אחד. בחלק מהערכים מופיעה תבנית שמקשרת לערך הרגיל בויקיפדיה. חשבתי ליצור גם פה תבנית כזו שמקשרת לערך באיןציקלופדיה או לחלופין להוסיף קישור חיצוני לאותו הערך. מה דעתכם? מלך הצבים - שיחה 23:56, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

דעתי שאין לך סיכוי. יש כאן אנשים שמתנגדים לבדיחות אחת באפריל, ואף קוראים להן "מתיחות". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:24, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
👍אהבתיחיים 7שיחה • 00:32, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
דעתי היא שויקיפדיה היא אנציקלופדיה. • צִבְיָהשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח 00:31, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
איני רואה כל ערך אנציקלופדי בקישור לאתר סטירי על האנציקלופדיה. האם גם נייצר תבנית כדי לקשר מתוך ערכי ויקידפיה לערכים מקבילים במכלול או בנגזרות אחרות של המיזם? Dovno - שיחה 01:02, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
לIKhitron זו לא בדיחת אחד באפריל או משהו בסגנון, אלא קישור חיצוני לאותו הערך שנכתב בצורה סאטירית באתר אחר. לDovno, באתר איןציקלופדיה יש קישורים מהערכים הסאטיריים באתר (למשל, הוד השרון) לערך בויקיפדיה. בברכה, מלך הצבים - שיחה 01:37, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
מכיוון שאיןציקלופדיה הוא אתר נגזר מוויקיפדיה, הגיוני שיקשרו לערך המקביל כאן (שכן כאן המקור). ההיפך אינו נכון. אין שום סיבה שבערך באנציקלופדיה יקשרו לגרסה סאטירית של אותו הערך. Dovno - שיחה 10:24, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

למה אנחנו עורכות נשים מדעניות לתוך ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ג'ס וייד, היא מדענית וויקיפדית אנגלית (Jess Wade), ששמה לה מטרה לכתוב ערכים על נשים בתחום הטכנולוגיה, מדעים ומחשבים (נשים שזכו בפרסים, מדעניות בעלות שם). עד עכשיו היא כתבה למעלה מ-270 ערכים בשנה האחרונה. עכשיו יש לה גם פרסום בנושא במגזין היוקרתי Nature (בחלק של Nature Careers Community)

אודות ג'ס Academic writes 270 Wikipedia pages in a year to get female scientists noticed בעיתון הגארדיאן.

והמאמר בnature : נכתב על ידי Jess Wade & Maryam Zaringhalam תחת הכותרת Why we’re editing women scientists onto Wikipedia אמא של גולן - שיחה 07:00, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

הומופוביה בתבניות ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

ראיתי שקיימת תיבת משתמש שרשום בה: "משתמש זה הוא סטרייט וגיי פרנדלי". המילה סטרייט מפריעה לי, ואני מניח שגם לעוד הרבה אנשים. המילה הזאת פוגעת בקהילה הלהט"בית. למי שלא מבין, סטרייט בתרגום לעברית זה ישר, נכון, וכו'. מה שאומר שהטרוסקסואליות היא נכונה וטובה, והומוסקסואליות וביסקסואליות לא נכונות ולא טובות. לפיכך, יש לתקן את התבנית כך שבמקום המילה "סטרייט" תהיה רשומה המילה "הטרוסקסואל/ית". בברכה, מלך הצבים - שיחה 02:14, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אני מסכים. כבר חשבתי על זה, אך זה לא נראָה מספיק קריטי בעיניי כדי שאעלה זאת לדיון. הסלנג "סטרייט" מקורו מימים עברו, בתקופה שבה הדעה הרווחת הייתה שהומוסקסואלים ולסביות הם סוטים (כלומר לא "ישרים" או לא "נכונים"). למרבה הצער הסלנג הזה השתרש בחברה וכיום הוא נמצא בשימוש גם ע"י האנשים הליברליים והמכילים ביותר, כמובן לא במטרה לפגוע אלא או מתוך הרגל או מתוך חוסר מודעות לקיומה של המילה הנכונה ("הטרוסקסואל"). לא הייתי קורא לזה הומופוביה משום שכאמור, המטרה היא בפירוש לא לפגוע בצורה כלשהי בלהט"בים, אבל אני לא רואה סיבה לא להשתמש במילה הנכונה בתבניות (כשם שהערך נקרא הטרוסקסואליות ולא "סטרייטיוּת" למשל). ‏Guycn2 · ☎‏ 02:21, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
זו אינה הומופוביה, זו הבעת דעה לגיטימית שמותרת בתבניות משתמש. תבניות משתמש אינן מחוייבות לנייטרליות, ועל כן דין ההצעה להידחות. דגש חזק - שיחה 02:22, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
לא הבנתי מה הקשר להבעת דעה או לנייטרליות. ‏Guycn2 · ☎‏ 02:27, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
תבניות משתמש לא נמצאות במרחב הערכים. לכן, כל מה שקביל לכתוב בדפי שיחה ובדפי משתמש קביל גם בתבניות משתמש. אם יש לך בעיה עם המושג "סטרייט" ואתה מתכוון להוציא אותו מהלקסיקון - בבקשה. דון בפרלמנט, ותריץ בוט שימחק את האזכור הזה ואם משתמש יכתוב זאת מחק את דבריו וחסום אותו במידת הצורך. אבל, לא זה מה שאתה מתכנן לעשות, כי להשתמש בביטוי "סטרייט" זה לגיטימי. כיוון שכך, אין לקבוע איסור על שימוש במילה זו בתבניות ששימושן במרחב המשתמש. דגש חזק - שיחה 02:33, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
עזבו את תבניות המשתמש לנפשן! בורה בורה - שיחה 02:41, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
סטרייט, זה במקור מילת סלנג של גייז, שמתארת הטרוסקסואלים. זאת לא מילה שהומצאה על ידי הטרוסקסואלים כדי לתאר את עצמם. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
תבנית משתמש אינה ממש תבנית בוויקיפדיה אלא תבנית לשימוש במרחב משתמש (ולא במרחב הערכים) ולכן אפשר להיות יותר גמישים בתוכן. כמובן שאם יש תוכן פוגעני אז יש למחוק או לשכתב את התוכן. השאלה האם סטרייט היא מילה לגיטימית או לא היא שאלה טובה. כפי שכתבו זו מילה שנמצאת בשימוש רב ונמצאת, כרגע, בקונצנזוס. כל עוד זה כך, איני רואה סיבה לצנזר אותה מתבניות משתמש. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:56, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא רואה בעיה עם תבנית זו. גילגמש שיחה 14:53, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
אם כבר התחלנו לדון מה מפריע למשתמשים, לי מפריעה המילה הומופוביה. היא מניחה שכל מי שמתנגד להומוסקסואליות עושה זאת בגלל שהוא מפחד ממנה, ושלא תיתכן התנגדות מסיבה אחרת כלשהי. וכאן לא מדובר במרחב המשתמש, אלא גם במרחב הערכים. נרו יאירשיחה • ב' באלול ה'תשע"ח • 16:04, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
הומופוביה מתארת לא רק פחד מלהט"ב אלא התנגדות להם, אז אין לי בעיה עם המושג הזה באופן כללי. גילגמש שיחה 19:58, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
פוביה זה פחד. מה דעתך למשל על ערכים בשם דתופוביה ובו ילוקטו כמה שיותר דוגמאות של התנגדות לדת, חרדופוביה (התנגדות לחרדים), מתנחלופוביה (התנגדות למתנחלים) וכך הלאה? הולך? נרו יאירשיחה • ב' באלול ה'תשע"ח • 21:19, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
יש כבר שמנופוביה - ואף אחד לא באמת מפחד משמנים. זה מקובל היום לקרוא בשם "פוביה" לסלידה מקבוצת אוכלוסיה מסוימת. ולגבי הדוגמאות שלך: השילוב של עברית+פוביה הוא קצת נדיר (שמנופוביה זה יוצא דופן). Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:48, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
זה ממש לא "מקובל". כינוי התנגדות לעמדה מסויימת בשם "פוביה" הוא צעד מוכוון-מטרה מאין כמותו. אלו לא דברים שאפשר לקחת בקלות ראש. עוזי ו. - שיחה 21:12, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
הומוסקסואליות היא "עמדה"? ראובן מ. - שיחה 13:58, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
בוודאי שלא. אבל תמיכה בהרחבת ההגדרה של נישואין בעיני החוק כך שתכסה זוגות הומוסקסואליים, או תמיכה בהסדרת פונדקאות או הרשות לאמץ לזוגות כאלה, היא עמדה. עוזי ו. - שיחה 15:35, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
אני מסכים שדה-לגיטימציה של עמדות כאלה על ידי תיוגן האוטומטי כהומופוביה איננה ראויה ומרדדת את השיח. אבל אני לא רואה בעיה עם ההגדרה המצמצמת של המונח, כפי שהיא מופיעה כעת בפסקה הראשונה של הערך הומופוביה. ראובן מ. - שיחה 15:55, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
פוביה זה לא רק פחד, אלא גם דחייה עזה של אוכלוסייה מסוימת (כך מוסבר בפתיח הערך פוביה), אבל אני לא רואה טעם להמשיך את הדיון הזה. ‏Guycn2 · ☎‏ 23:09, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
אני רואה הרבה מאוד טעם להמשיך את הדיון. האם מישהו מתנגד ליצירת הערך חרדופוביה? נרו יאירשיחה • ג' באלול ה'תשע"ח • 18:45, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
חאלס עם השטויות. המילה "סטרייט" כל כך שגורה בשפה שזה הזוי להיפגע ממנה ולדון ברצינות במקורותיה. ועוד בתבנית שהיא לא רצינית, אלא סוג של בידור לדף משתמש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:05, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
עודף תקינות פוליטית הופך לטרחנות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:19, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
בקשה לי למשתמש:מלך הצבים: ראיתי שבזמן האחרון יש לך כל מיני השגות לגבי תבניות משתמש שמפריעות לך. לדעתי האישית, כל התעסקות עם התבניות הללו היא בזבוז זמן טהור, אבל זו כמובן זכותך. הבקשה היא שתגביל את העיסוק בתבניות כאלו לדפי השיחה של התבניות עצמן, ובמקרה הגרוע לויקיפדיה:כיכר העיר. אנא חסוך מאיתנו את בזבוז הזמן הזה במזנון ובדפים אחרים שממלאים פונקציה מועילה בוויקיפדיה (במילים אחרות: אנא הימנע מלפתוח בדפים מועילים דיונים שעוסקים בתבניות משתמש). תודה - קיפודנחש 21:11, 13 באוגוסט 2018 (IDT)
בבקשה, שימו לב לאיך שאתם כותבים דברים. אני להט"בית שמתמשמשת במילה סטרייט באופן שוטף, לא רואה איתה בעיה וגם יכולה להסביר למה (ואגב, לתפיסתי היא בעלת משמעות שונה מהטרוסקסואליות). אבל בן אדם אומר שמשהו מפריע לו ונתפס בעיניו כפוגעני, וחלק גדול מהתגובות פה לא רק שלא מתייחסות לזה אלא גם ממש לא נעימות, שוללות את החוויה שלו ואף יורדות לפסים אישיים. אפשר לא להסכים עם המסקנה שצריך לשנות את התבנית, אבל האופן שבו זה נעשה מרחיק עורכים ולא תורם לדיון ענייני. Pelegbl - שיחה 23:25, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
אולי זה בגלל שאנשים לא אוהבים כשמנסים לעצב להם את אופן החשיבה. עוזי ו. - שיחה 23:29, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
משתמש:Pelegbl אני אשמח לשמוע את דעתך על כך שמפריע לי ונשמע לי פוגעני שאנשים משתמשים במילה הומופוביה. האם בכוונתך להפסיק להשתמש בה? האם תתמכי בכך שצריך לשנות את שם הערך הזה בויקיפדיה העברית? נרו יאירשיחה • ד' באלול ה'תשע"ח • 23:36, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לחלוטין מסכימה שגם המילה הומופוביה היא בעייתית, ומשתדלת להימנע מלהשתמש בה באופן אישי (בהצלחה חלקית). לגבי הערך, אני חושבת שזה מונח שהתקבע כדי לתאר תופעה חברתית מסוימת, לכן עד שלא יתקבע מונח אלטרנטיבי אני לא רואה איך לשנות את שם הערך. אבל כן כדאי שתהיה בערך הבהרה בנושא האטימולוגיה, ולמעשה אני רואה שכבר קיימת אחת כזו. Pelegbl - שיחה 23:46, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
התקבע יותר מ"סטרייט"? וכאן מדובר במרחב הערכים, לא מרחב המשתמש. לגבי מונח אלטרנטיבי - התנגדות להומוסקסואליות. פשוט ונייטרלי. נרו יאירשיחה • ד' באלול ה'תשע"ח • 23:51, 15 באוגוסט 2018 (IDT)
מיד לאחר שנשנה את שמנופוביה ל"התנגדות לשומן" ואת טכנופוביה ל"התנגדות לטכנולוגיה". ‏Guycn2 · ☎‏ 01:24, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
טכנופוביה היא חרדה לכל דבר, ומטופלת על ידי הגורמים המוסמכים. ההבאה שלה לחלוטין לא קשורה הנה. דגש - שיחה 01:41, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
לכאורה נייטרלי, מעשית - יוצר רושם כאילו זו איזו עמדה לגיטימית. כאילו זו לא רדיפה בסיסית (ולעיתים קרובות רצחנית), אלא משהו כמו התנגדות לבנייה בחופים. כאילו אנשים רשאים להכתיב לאחרים מה לעשות בחייהם, ולשלול זהות בסיסית של בני-אדם. לא "אנטישמיות", פשוט "התנגדות ליהודים". לא "עליונות לבנה", פשוט "התנגדות לצבעוניות".
המונח "הומופוביה" אכן התרחק מהמקור האטימולוגי שלו. מונח נכון יותר יהיה "שנאת הומוסקסואלים". עופר קדם - שיחה 01:43, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
ודאי, ודאי. רק הדעות שלך לגיטימיות. לא כמו הדעות של הומופובים כמונו שרוצחים להט"בים בזמנם הפנוי (כשהוא לא רוצחים ראשי ממשלה) ושמים את הדם שלהם במצות. יזהר ברקשיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 02:08, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
אל תיתמם ותעוות. אתה זה שמפיץ כאן עלילות דם. רדיפת הומואים ורציחתם לאורך ההיסטוריה עד היום היא עובדה, בדיוק כמו רדיפת היהודים והשואה (שהקיפה גם הומואים, למקרה ששכחת, או אולי לא ידעת מעולם). עופר קדם - שיחה 02:27, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
התעמולה האנטי-להט"בית שיזהר מנהל כאן לאחרונה מתחילה לגרום לי לגחך. חשבתי שהספיק לו אחרי שכינה את תופעת הלהט"ב "טרור", אבל מסתבר שלא. ‏Guycn2 · ☎‏ 02:31, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
ואל תשכח שטען שאולי שההומואים "יעלימו" אותו כי כתב משהו נגדם. עופר קדם - שיחה 02:35, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
אני תוהה אם הוא התכוון להבל הזה ברצינות או שמא זהו חלק מהרטוריקה המיתממת שלו. מעניין אם הוא יכול לספק דוגמה למקרה מהשנים האחרונות שבו הומוסקסואל תקף פיזית מישהו בשל התנגדות להומוסקסואליות. כי בכיוון ההפוך דווקא היו המון תקיפות אלימות, ולצערי כנראה שעוד תהיינה. ‏Guycn2 · ☎‏ 02:38, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
מדוע תקיפה פיזית (לא שאני מוכן לחתום שאין מקרי אלימות פיזית משני הצדדים) גרועה הרבה יותר מרדיפות ממוניות (למשל, האופה מארה"ב), או למשל חקיקה עוינת (למשל, גיוס חרדים בכפייה כנגד זהותם הפנימית; איסור על מסלמיות לכסות את ראשן בצרפת), או אלימות מילולית וכפיית דעות (למשל, על ידי כינוי חברינו כאן פוביסטים, או מפיצי תעמולת אנטי)? מדוע טעמי החקיקות האלו אינם נחשבים פוביה חסרת בסיס, בעוד תפיסת יחסים בין אישיים בין גברים כסוטה מדרך הישר על פי אמונתנו ודתנו היא כן פוביה חסרת בסיס? (ובהערת אגב, אנטישמיות איננה נקראת בפי כולם יודופוביה). שנאה אולי מתארת נכונה את העניין (ואזכיר ששנאת חינם היא הבעייתית באמת), פוביה לא לפחות באותה מידה שהתנגדות לא. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ה' באלול ה'תשע"ח • 13:12, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
"הומופוביה" על פי מילון ספיר: פחד אי- רציונלי מהומוסֶקסוּאָליוּת וסלידה מאורח חייהם, ואשר לטענה של מכה"כ "אנטישמיות איננה נקראת בפי כולם יודופוביה" - זוהי רק עדות לכך שלמילים יש דינמיות, ואנטי-שמיות ייחודית רק לגזע היהודי ולא לכל הגזע השמי. לעומת זאת שנאת מוסלמים קיבלה את המונח איסלאמופוביה. פוביה, שהיא בעת בלתי מוסבר, הופכת בקלות לשנאה. לי אישית יש ג'וקופוביה (כל הזכויות שמורות) - סלידה ושנאה תהומית לג'וקים. Tmima5 - שיחה 09:48, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
גיא, אחר שכתבתי את דבריי, פורסם מכתב של 200 רבנים שגם הם חושבים שמדובר ב"טרור אגרסיבי"[2]. כמובן, צריך לזכור שלכל רב שחתום שם יש בין מאות לאלפי תלמידים, כך שמדובר על ציבור משמעותי מאוד שמזדהה עם הדברים. איך עוד לא הצלחתם לסתום לכולם את הפיות בחקיקה, בעליהום תקשורתי או באישום פלילי? נכון, אלימות פיזית זו לא השיטה כיום. בד"כ השיטות הן הרבה יותר נקיות.
אני אספר לך איפה הצביעות והדמגוגיה: נכון, פעם רדפו הומואים ופגעו בהם. נכון, היה משוגע אחד שדקר ורצח במצעד הגאווה. אבל הניסיון להציג את כל המאבק הנוכחי כאן בארץ כרגע כאילו הוא כזה ("לעתים קרובות רצחני") - זהו שקר מתועב. מדובר כאן במלחמה של דעות ואמונות, כששטח הקרב הוא הכרה ולגיטימציה ציבורית, תקציבים וחקיקה. אף אחד לא בא לאסור על מישהו משהו בחדר המיטות ולא לפגוע במישהו על אורך חייו. ממילא, שימוש בשיטות דורסניות ואגרסיבית (אל תאמינו לי. תאמינו ללהט"בית שאומרת את זה) כדי לכפות דעה על אנשים, כשרוממות ה"פלורליזם" ו"קבלת האחר" בגרונכם - זו צביעות מכוערת. יזהר ברקשיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 14:26, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
מיליונים רבים האמינו בכל ליבם שיהודים הם מתועבים, והדת והטקסים שלהם לא מוסריים; רוב הלבנים בארה"ב האמינו ששחורים הם נחותים. כמות השונאים לא משנה.
הומואים נרדפים על ידי ממשלות ברחבי העולם, וההסתה מצד ממשלות, דתות ושאר מנהיגי ציבור מובילה למקרי רצח בכל יום. בישראל התקדמנו למצב הרבה יותר טוב, אבל הרטוריקה אותה רטוריקה, וחלק מאותה עולם. בני נוער, במיוחד, עדיין סובלים, פיזית ומנטלית, מההסתה בנושא, שמגיעה רובה מהדתיים והחרדים. הסתה, שנאה, נותרות כך, ונותרות לא לגיטימיות, גם כאשר הן כבר לא מובילות לרצח המוני. הניאו-נאצים בארה"ב עדיין מתועבים, אפילו כאשר ליהודים שיוויון זכויות מלא ובטחון. אמנם יש לכם זכות חוקית (מוגבלת במידת מה) לטעון שבני אדם אחרים, שפועלים באופן שאינו קשור אליך בשום מידה, הם "סוטים"; לא הייתי מציע לכלוא אתכם בגלל זה. אבל זה הופך אתכם לשונאי-הומואים, ובטרמינולוגיה המקובלת - להומופובים (כאמור, ה"פוביה" כאן אינה מדויקת, כמו ש"אנטישמיות" מתייחסת לשנאת יהודים, ולא לכל העמים השמיים). אין לנו חוקים נגד שנאה, אבל כמו שיש לך זכות לשנוא, לי יש זכות לקרוא לך שונא.
המאבק כאן הוא על שיוויון זכויות, לא על שום זכויות יתר. המאבק כאן אומר שאין למדינה זכות לשפוט אנשים על פי הנטייה המינית שלהם. הוא אומר שה"מוסר" הדתי שלכם לא מחייב אף אחד, ואין לכם שום זכות לכפות את הדת ואת הפרשנות הדתית שלכם על אחרים. אני מבין שזה כואב, זה לא נעים שהשנאה האישית שלך כבר לא מצליחה להזיז עולמות. לא נעים כששאר הציבור מבין מה אתה, ולא אוהב את מה שהוא רואה.
התלונות שלכם כאן הן באמת זעקת הקוזאק הנגזל. לשיטתכם, לכם מותר לומר הכל - הומואים הם סוטים, הם רעים, הם חולים, צריך לאשפז אותם בכפייה, ואלף ואחד דברים נוראים. זה הכל לגיטימי. אבל ברגע שמישהו קורא לכם "הומופובים" בגלל זה - אוי ואבוי, טרגדיה, רודפים אתכם. מה קרה? בסך הכל נתנו שם לשנאה שלכם, אבל זה אסור. רק לכם מותר לומר כל דבר נורא על אנשים אחרים, אבל לאחרים אסור לבקר אתכם על ההתבטאויות האלה. עופר קדם - שיחה 15:55, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
על איזה שיוויון זכויות אתה מדבר? ששני גברים פוריים יוכלו לשכור לעצמם רחם בצורה של פונדקאות, רק כדי שלא תהיה בסיפור אמא שגם הביאה את הביצית וגם את הרחם? שיוון למה זה? לאשה שעברה במשך שנים ארוכות הזרעות, הפריות, קיבלה מאות זריקות, סבלה כאבי תופת ולאחר שנים רבות התייאשה והלכה להליך של פונדקאות? אני אגיד לך מה מותר לנו וגם לכם להגיד: את מה שחושבים באמת, בצורה עקבית, לא שקרנית ולא צבועה (אני יודע שאלו מילים מיותרות. הרי הצביעות היא לחם חוקו של השמאל הפרוגרסיבי. בכל זאת, למעט הקוראים). הומופוביה היא מילה מניפולטיבית בהגדרתה, וזה בעצם רק סימפטום לכל השיטה כולה. אותה שיטה שבשם השיוויון יש בה סולם ברור של מי שווה יותר ומי פחות. (לכן הטרדות מיניות של פעילות שמאל ע"י ערבים מוחבאות ומושתקות. הערבים הם יותר גבוה בסולם מנשים). לפני כמה שנים האשה הפונדקאית בעלת המעמד הסוציואקונומי הנמוך היתה קצת יותר גבוהה בסולם הזה, עכשיו הסולם קצת השתנה, ופתאום כל הח"כיות שינו את דעתן. יזהר ברקשיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 17:47, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
נו באמת, אז פתאום זכויות נשים זה מה שמפריע לך? אם זוג הטרוסקסואלים מביא ילד באמצעות אישה פונדקאית, האם גם במקרה כזה שכירת הרחם מפריעה לך? (אל תטרח אפילו לענות). יש הרבה מדינות בעולם המערבי (בעיקר באירופה) שאוסרות פונדקאות. ההבדל הוא ששם האיסור הוא לכולם – לא בצורה סלקטיבית (כמובן ששם יש לחד־מיניים דרכים אחרות לגדל ילדים, בעיקר באמצעות אימוץ). מי שמתנגד לפונדקאות ע"י זוגות חד־מיניים בלבד אבל לא ע"י שאר הזוגות – לפחות שלא ישתמש בזכויות האישה כתירוץ עלוב להתנגדות שלו (ואחרי זה אתה עוד מדבר על "צביעות מכוערת").
ועוד משהו, ההקבלה שלך בין "שמאל" לבין תמיכה בשוויון זכויות מגוחכת, וחבל שאתה מפיץ אותה גם במרחב הערכים. תתפלא, אבל לא כל הימנים הם פרימיטיביים כמוך. רובם תומכים בשוויון זכויות למי שעושה צבא, משלם מיסים וממלא את כל חובותיו למדינה (לראיה – 65% ממצביעי הבית היהודי תומכים במיסוד זוגיות לחד־מיניים). אם תרצה ואם לא, החברה מתקדמת מיום ליום, ואנשים שחושבים בצורה מקובעת כמוך הם מיעוט שהולך ומצטמק. "200 רבנים" ששותפים לדעתך הרדיקלית לא ישנו את המגמה הזו. ‏Guycn2 · ☎‏ 19:10, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
כדאי להזכיר שברוב מדינות העולם, ובפרט באירופה, פונדקאות בתשלום אסורה, כדי להגן על שלומן של נשים משכבות חלשות שמתפתות לכך. גיא, "אל תטרח אפילו לענות" נשמע כמו חוסר רצון או יכולת לשמוע דעות שונות משלך. נרו יאירשיחה • ה' באלול ה'תשע"ח • 20:10, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
גיא, טוב שאתה מתיר ליזהרברק לא לחזור על מה שכבר אמר בבקשה שלא יטרח לענות, כאשר הוא כבר כתב באופן מפורש שהוא מתנגד לכך (לפחות לזוג בריא/סובר אבל פתיר).
גבי הקישור לשמאל במרחב הערכים, הרי שזה מתבסס על הכתבה אליה הפנה כמקור. לגבי מצביעי הבית היהודי הרי שרק נזכיר שלאותם 35% שלא תומכים מצטרפים גם אחוז לא קטן שהצביעו לליכוד ולמפלגות החרדיות.
ועופר, "קרי רצח בכל יום"?! איפה? מתי? אין חקיקה מדכאת כנגד צדדים אחרים במפה? אין הסתה שכנגד?צ אולי לא רצח פיזי, אבל רצח כלכלי ומנטלי יש (והדגמתי). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ו' באלול ה'תשע"ח • 22:13, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
כן, מקרי רצח בכל יום. אם זה מפתיע אותך, באמת כדאי שתלמד קצת לפני שאתה מדבר. קרא אצל אחותנו האנגלית, w:en:Violence against LGBT people, ותלמד שבברזיל לבדה נרצחו 380 חברי הקהילה ב-2017, כלומר רצח ליום, וזה במדינה אחת. ב-72 מדינות פעילות הומוסקסואלית אינה חוקית; ב-8 מתוכן ניתן להטיל על כך עונש מוות, ובאחרות עונשי מאסר ממושכים (עד מאסר עולם), הלקאות וקנסות.
"אין חקיקה מדכאת כנגד צדדים אחרים במפה"? לא, אין כזו, ואתה יודע זאת היטב. "רצח כלכלי ומנטלי"? אם לרמת המופרכות הזו הגעת, באמת שלא נותר לך כלום. עופר קדם - שיחה 23:01, 16 באוגוסט 2018 (IDT)
מכה"כ: בקרב כלל האוכלוסייה הישראלית יש רוב ברור לתמיכה בנישואים חד־מיניים. רק בקרב מצביעי המפלגות החרדיות התמיכה אפסית. בקרב מצביעי שאר המפלגות (כולל מפלגות הימין כמו הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי) יש רוב מובהק לשוויון זכויות לקהילה הגאה. גם נתניהו והרבה מחברי מפלגתו תומכים, אבל נמנעים מלהעביר חוקים שמתקנים את האפליות כי חוששים שמפלגות שמתנגדות יעזבו את הממשלה שלהם. דרך אגב, אשמח לשמוע ממך דוגמאות ל"רצח כלכלי ומנטלי" מצד להט"בים כנגד מתנגדיהם. לא ראיתי שהדגמת זאת, בניגוד למה שאמרת.
נרו: כתבתי "אל תטרח אפילו לענות" משום שהשאלה ששאלתי הייתה רטורית: ברור לי מאליו שיזהר לא דואג לרחם האישה כשזוגות הטרוסקסואליים משתמשים בו. ‏Guycn2 · ☎‏ 00:40, 17 באוגוסט 2018 (IDT)
(ספק הסינון לא מאפשר לי להגיב בתוך הדיון, אז אני ממשיך אותו כאן) גיא, "שכירת רחם" זה לקרוא לילד בשמו. פונדקאות היא דבר מורכב ורגיש. זה עוד לא אומר שיש לשלול זאת לחלוטין. לא בכדי בהרבה מדינות מערביות הוא נאסר לחלוטין. דיינו שמתירים אותו לאנשים שזוהי האפשרות האחרונה שלהם להביא ילדים, לאחר שעברו דרך ארוכה ומייסרת. הרחבת ההיתר לאנשים בריאים ופוריים, תוך התעלמות מהמורכבות החברתית, הרפואית והנפשית של התהליך – היא עוד קפיצת מדרגה דורסנית, צבועה ואופיינית. אין פה "התנגדות לפונדקאות ע"י זוגות חד־מיניים בלבד אבל לא ע"י שאר הזוגות" אלא הבדלה פשוטה בין צורך רפואי אמיתי לסחר בילדים. אכן, צביעות מכוערת.
כמובן, בהיותי דתי אני גם מתנגד ליחסים ולזוגיות הומוסקסואלית. וזה כנראה מה שהביא אותך, במחשבה סטריאוטיפית ושטחית להחריד, לקביעה ש"ברור לי מאליו שיזהר לא דואג לרחם האישה כשזוגות הטרוסקסואליים משתמשים בו". כנראה שאחרי הצבת דחליל של "רדיפה רצחנית", הכל כבר ברור מאליו.
לגבי שמאל וימין, ודאי שיש קורלציה ברורה (ואכן היו אלו פעילי ופוליטיקאי שמאל מובהקים ש'זעמו' על דברי הרב שטרן). ולא סתם נקטתי בלשון "שמאל פרוגרסיבי" כדי להבהיר בדיוק לאיזה מאפיין ומכנה משותף של השמאל אני מתכוון. זה שיש גם ימנים שתומכים בפרט כזה או אחר - זה לא סותר את העובדה הבסיסית הזאת. אפשר להבחין מי ראשי המדברים ומי מביעים דעות יותר מורכבות. וראה עוד בנושא כאן וכאן. יזהר ברקשיחה • ח' באלול ה'תשע"ח • 11:52, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
בניגוד למה שאמרת, אין לי שום סטריאוטיפים או מחשבות שטחיות על דתיים. הסיבה לכך שאני בטוח שפונדקאות מפריעה לך רק כשחד־מיניים משתמשים בה היא בשום אופן לא בשל היותך דתי, אלא משום שכמה וכמה פעמים הבעת בוויקיפדיה עמדות אנטי-להט"ביות חריפות שחלקן, להשקפתי, גובלות בהסתה, ומנגד מעולם לא ראיתי שהבעת בוויקיפדיה עמדה בנוגע לזכויות נשים, כך שדי תמוה בעיניי שאתה מעלה את נושא ניצול הנשים דווקא בהקשר הזה. ואם כבר בסטריאוטיפים עסקינן, מתגובתך ניתן להסיק שדווקא לך יש סטריאוטיפים על דתיים: כתבת "כמובן, בהיותי דתי אני גם מתנגד ליחסים ולזוגיות הומוסקסואלית" (ההדגשה שלי) – מכאן שאולי אתה חושב שכל הדתיים שותפים להתנגדות הזו. זה כמובן לא נכון. יש הרבה מאוד דתיים שמעדיפים לקחת מהדת את המעלות שלה (למשל "ואהבת לרעך כמוך") ופחות מתמקדים בשנאת חינם שכולה מבוססת על פסוק אחד. אני מכיר באופן אישי כמה כאלה. ‏Guycn2 · ☎‏ 22:21, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

ממה שהבנתי מההודעות הקודמות, הבנתי שהפריעה לכם המילה הומופוביה. השימוש במילה היה כדי להראות שהשימוש במילה "סטרייט" פוגע. אני יודע שהשימוש היה קצת קיצוני ושבתבניות משתמש אפשר להביע דעה מכל סוג. אני בעד חופש הביטוי, אבל עד גבול מסוים. השימוש במילה "סטרייט" פוגע ולא אמור לשמש בשום מקום, לא במרחב הערכים ולא בשום מרחב אחר. בנוסף לכך, תיבת משתמש היא תבנית, ולכן היא נמצאת במרחב זה מלבד מרחב המשתמש. מלך הצבים - שיחה 23:09, 17 באוגוסט 2018 (IDT)

אם אתה בעד חופש הביטוי אבל "עד גבול מסוים", אז אתה לא בעד חופש הביטוי. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ח 20:46, 18 באוגוסט 2018 (IDT)
מה שצביה אומרת נכון, אבל אינו ממוקד. הליבה של חופש הביטוי היא החופש להתבטא באופן שפוגע באחרים. אין צורך בחופש כדי לזמזם נעימות שכולם רוצים לשמוע. אתה לא "בעד חופש הביטוי אבל", אלא מתנגד לחופש הביטוי התנגדות חזיתית. עוזי ו. - שיחה 00:49, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
גם לחופש הביטוי יש גבול מסוים, אי אפשר לפגוע באחרים (לפחות מבחינה אתית ובאופן ישיר). קללות והשמצות לא מתקבלות בברכה בכל מקום. בברכה, מלך הצבים - שיחה 01:38, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
לחופש הביטוי אין גבול. אתה משתמש בחופש הביטוי כשנוח לך, ומתעלם ממנו כשזה פוגע (בך, או באחרים). דגש - שיחה 01:47, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
אתה מדגים היטב איך אפשר לקחת גבולות, לו היו כאלה, ולעוות אותם כדי לעקר את חופש הביטוי מתוכן. התחלת ממישהו שקורא לעצמו בשם מסויים, והנה מתברר שאלו "קללות והשמצות". עוזי ו. - שיחה 10:05, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
אני בטוחה שגם צביה יודעת שאפילו לחופש הביטוי יש גבולות, כך שלא מתאפשרת למשל הסתה או הכפשה. כך גם חופש התנועה שלנו מוגבל. אסור לנו למשל להיכנס לבסיס צבאי ללא אישור או לבית של מישהו אחר ללא אישור. האם מי שבעד חופש התנועה אבל "עד גבול מסוים", הוא למעשה לא בעד חופש התנועה? דוג'רית - שיחה 11:21, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
תלוי איך את מגדירה הסתה והכפשה. האם כשמישהו מכנה את עצמו "סטרייט" זוהי הסתה והכפשה? עוזי ו. - שיחה 14:25, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
לדעתי זו כן הכפשה, מכיוון שכפי שהוסבר קודם, משמעות המילה "סטרייט" עלולה לפגוע בקהילה הלהטב"ית, אך המילה "הטרוסקסואל" אינה פוגעת באף אחד, מכיוון שהיא ניטרלית.
אתה קצת מבלבל בין הכפשה לפגיעה. שני מושגים נפרדים ושונים. • צִבְיָהשיחה • ח' באלול ה'תשע"ח 15:41, 19 באוגוסט 2018 (IDT)
צודקת, טעות שלי, התכוונתי לפגיעה במקום הכפשה. מלך הצבים - שיחה 15:45, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

אם כבר הזכרנו את הדיון הקודם שהיה כאן, מצאתי עכשיו את זה: ""מאז שפרסמתי את המאמר באינטרנט אנחנו נתונים במשפחה להתקפות אינטנסיביות, זה אומר הזמנות שירותים אלינו לבית, אנשים שמתקשרים כל הזמן. הגענו למצב שהילדים שלי פשוט ניתקו את הטלפון". אלימות ארגוני הלהט"ב ממשיכה. תוקפים בכל הכח את מי שחושב אחרת מהם, והפעם את הרב עמיחי אליהו. כי הציבור צריך להכיל את הלהט"בים, אבל הם לא צריכים להכיל כלום!" יזהר ברקשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 18:39, 21 באוגוסט 2018 (IDT)

מעניין איך ארגוני הלהט"ב האלימים תוקפים את הרב המסכן הזה. האם מאיימים שירצחו אותו כמו שישי שליסל ואנשי דת קיצוניים אחרים עשו ללהט"בים חפים מפשע? זו לא שאלה רטורית, באמת מעניין אותי מה אתה מחשיב ל"איום", כי זו לא הפעם הראשונה שאתה טוען שקהילת הלהט"ב מאיימת על מתנגדיה. הניסיון שלך להציג את המצב כאילו האלימות היא מצד קהילת הלהט"ב כלפי מתנגדיה פתטי. בפועל ההפך הוא הנכון. אנשי דת קיצוניים הם אלה שמסיתים לאלימות ולרצח להט"בים, ולא להפך. ‏Guycn2 · ☎‏ 19:09, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
הוא לא טען ששליסל לא רצח. הוא טען שיש גם התקפות בכיוון ההפוך, והדגים. האם אתה מצדיק את ההתקפות שהוא הזכיר? אם אתה מכיר אנשי דת שמסיתים לרצח אתה חייב לפנות למשטרה כדי שתטפל בזה ותמנע את הרצח שעליו אתה מדבר. מצד שני, אם אינך יכול לנקוכ בשם של מישהו כזה - יכול להיות שאתה מרשה לעצמך לשקר כי אתה מרגיש שאתה בצד הנכון. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ח • 19:22, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
אילו התקפות יש בכיוון ההפוך? בציטוט שיזהר סיפק כתוב "זה אומר הזמנות שירותים אלינו לבית, אנשים שמתקשרים כל הזמן" – לא כל כך ברור מה זה אומר, אבל זה בוודאי לא מתקרב להסתות האלימות ולתקיפות הפיזיות והמילוליות שמגיעות משונאי הלהט"בים. בנוגע לנקיבת שמות – לצערי לא חסרות דוגמאות. למשל, איש דת קיצוני שהילל את הרצח שביצע המחבל שליסל. בכתבה הזו ישנם צילומי מסך להסתות מגעילות נוספות של טוקבקיסטים. הסתות וקריאות לרצח של להט"בים ניתן למצוא כמעט בכל כתבה שעוסקת בלהט"בים, בפסקת התגובות. ואם זה לא מספיק, הנה רב שקרא לרצוח את נדב בורנשטיין ואת כל ההומואים. מעניין אם לך יש דוגמה למישהו מקהילת הלהט"ב שקרא לרצוח רב בשל התבטאות נגד הקהילה. יכול להיות שדווקא אתה מוצא לנכון להניח שאני משקר כי אתה בטוח שאתה בצד הנכון, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. ‏Guycn2 · ☎‏ 20:41, 21 באוגוסט 2018 (IDT)
הניסיון שלך להקטין ולמזער הטרדות ואיומים מגוחך, כמו גם הניסיון להאדיר ולהעצים לצד השני. נתחיל בצד הראשון: דמיין לעצמך דפיקות בדלת. אתה פותח. -Guycn2? -כן, זה אני. -הנה הפיצות שהזמנת. (שולף מהאופנוע 10 מגשים משפחתיים) -שמע, זה טעות. לא הזמנתי שום פיצה. (השליח מוודא שוב את השם והכתובת) -אדוני, ההזמנה על שמך. אנחנו הכנו לך 10 מגשים, אתה צריך לשלם עליהם... עכשיו דמיין לך שהריטואל הזה חוזר שוב ושוב, פעמים רבות עם שירותים שונים. ובנוסף, אנונימיים שמתקשרים אליך ולילדים שלך כדי לאיים ולצעוק. אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור מה הכוונה. ולצד השני: לא ברור למה החלטת שגלעד קליינר הוא "איש דת", אבל הכי מגוחך בסיפור זה שהבאת אותו כדוגמא "למשל". בעוד שהוא לא משל לכלום, אלא מקרה זוהר בבדידותו, שאף הגיע לבית המשפט. ולגבי טוקבקיסטים - אכן יש הסתה וקללות, אבל כולם מקבלים מהם מנה גדולה ואחידה פחות או יותר. על התבנית "הסתות וקריאות לרצח של X ניתן למצוא כמעט בכל כתבה שעוסקת ב-X" אפשר להכניס הרבה אפשרויות: מתנחלים, חרדים, שמאלנים, ביבי ועוד. ואם חיפשת הסתה נגד כאלו שיצאו נגד להט"בים - תוכל למצוא אותה בקלות בכתבה אליה קישרת, בתגובה 12. אבל בטוחני שאם תחפש עוד קצת תוכל למצוא אותה בהרבה מקומות. אני רואה אותה הרבה בפיד שלי בפייסבוק. מקהלה של קללות ונאצות נגד כל מי שאומר דבר ביקורת על האג'נדה הלהט"בית. וזה אחרי מחיקה של הגרועים במיוחד, ובאנשים מזוהים. בטוקבקים אני לא מסתובב כל כך, אבל מן הסתם המצב הרבה יותר גרוע. יזהר ברקשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 10:59, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אני רואה כעת שפיספסת את תגובה 11. הרבה יותר ישירה. אם זה לא הסתה לרצח, מעניין מה כן. יזהר ברקשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 11:00, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
"אכן יש הסתה וקללות, אבל כולם מקבלים מהם מנה גדולה ואחידה פחות או יותר" – פשוט לא נכון! איך אפשר בכלל להשוות בין כמות התגובות בסגנון "מוות לחרדים" או "מוות לביבי" לבין כמות התגובות בסגנון "מוות להומואים"? ר' כתבה זו. ומה תגיד על הרב לוינשטיין שקורא להומואים "בעיות מדבירים"? האם אי פעם הייתה הסתה מגעילה כזו בכיוון השני?
על כל פנים, אין לי עניין להוכיח עד כמה הקהילה הלהט"בית היא קורבן נרדף. ברור לי שיש אמירות בוטות גם מצד להט"בים כלפי מתנגדיהם. העניין הוא שב־99.9% מהמקרים ה"התקפות" מצד הקהילה הגאה מסתכמות באמירות, שרובן ככולן אינן בגדר הסתה, קריאה לרצח או כיו"ב. בכיוון השני, לעומת זאת, יש המון הסתות ואיחולי מוות להומואים (ואין בעיה להמשיך להביא דוגמאות, אך איני רואה בכך טעם). שורה תחתונה: המאבק של הקהילה הגאה לשוויון זכויות *אינו* אלים. לפעמים הוא פרובוקטיבי, זה נכון, אבל אינו אלים (בוודאי שלא פיזית). מנגד, המאבק של שונאי הלהט"בים הוא אלים גם אלים. בוודאי שאינו אלים בכל המקרים: יש הרבה שונאי להט"בים שמביעים את דעותיהם בצורה לגיטימית, אבל שיעור האלימים והמסיתים האנטי-להט"בים גדול פי כמה וכמה משיעור האלימים והמסיתים הלהט"בים נגד מתנגדיהם. דרך אגב, אני בכוונה לא משתמש במילה "חרדים" אלא במילים "שונאי להט"בים". יש שונאי להט"בים שאינם חרדים, ובאותה מידה יש חרדים (ואפילו רבנים) שאינם שונאי להט"בים. ‏Guycn2 · ☎‏ 12:52, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אפשר לדעת למה הדיון הזה מתנהל במזנון ולא בכיכר העיר? מדיניות לא תצא מכאן. דגש - שיחה 12:58, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
גם אם תחזור על דבריך שוב ושוב הם לא יהפכו לאמת. אתה טוען ש"אין מה להשוות" ומביא כראייה מחקר שבחן רק צד אחד. אתה רציני? הרב לווינשטיין לא קרא להדביר אנשים, אלא להדביר את הנטייה המינית. אני מבין שזה מאוד חמור בעיניך. זו זכותך, אבל אין פה שום הסתה ושום קריאה לאלימות. "האם אי פעם היתה הסתה מגעילה כזו בכיוון השני"? ודאי. זו לא שאלה בכלל. ראה למשל שורת ציטוטים של פרופסור מכובד.
אתה ממשיך לחזור על המנטרה של "בשורה התחתונה המאבק נגד הלהט"ב אלים, והמאבק שלהם לא", ומתעלם מכל הראיות שכנגד שהובאו כאן ובדיונים נוספים. איומים בשיימינג על חברות מסחריות זו פרקטיקה אלימה. הזמנת שירותים לבית והתקפה בשיחות לבני משפחה זו פרקטיקה אלימה ואף פלילית. אגב, אני לא מכיר אישית אף "שונא הומואים". כמובן שאני אינני שונא הומואים. אבל אני מניח שבעיניך גם אנשים כמו הרב ארלה הראל הם "שונאי הומאים". יזהר ברקשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 14:55, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
- סוף העברה
אני מביא כראיה רק צד אחד? אין בעיה, אתה מוזמן להביא ראיה של הצד השני, אבל אני מניח שאין לך כזו ולכן לא הבאת אותה לאורך כל השרשור הזה (חוץ מתעלול מטופש של "הזמנת פיצה" שפורסם ע"י ערוץ 7, שיש לו אג'נדה פרו-חרדית מובהקת).
אם אתה באמת סבור שהרב לווינשטיין לא קרא להדביר את ההומואים, זה כנראה מעיד על בעיה בהבנת הנקרא שלך. לפי הלוגיקה שלך, אם מישהו יקרא "להדביר את צבע העור השחור" – הרי שזו לא הסתה, כי הוא לא קורא להדביר את האנשים השחורים אלא רק את צבע העור. אין שום הבדל בין צבע עור לנטייה מינית, שניהם תכונות מולדות לחלוטין ולא משנה מה רב יגיד. כשם שאף אחד לא בוחר להיוולד עם צבע עור כהה או עם עיניים כחולות, כך אף אחד לא בוחר להיוולד עם העדפה מינית כזו או אחרת (אתה מוזמן להביא מחקר מדעי שטוען אחרת, אבל בבקשה לא פוסט של רב שסבור שהוא יכול "לרפא" הומואים).
ועל איזה שיימינג אתה מדבר? הגיוני לחלוטין שאם חברה מסוימת לא מאפשרת לעובדיה לצאת להפגנה, הציבור יֵדע זאת. זה בפירוש לא שיימינג. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:24, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
נ"ב – לא הבנתי מה הקשר לשורת הציטוטים שקישרת אליה. כשאמרתי "הסתה מגעילה בכיוון השני" – התכוונתי כמובן ללהט"בים שקוראים לרצוח/להדביר רב בשל דעותיו על הקהילה הגאה. לא ברור מה קשור כל הנושא הזה למתנחלים ולשטחים כבושים. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:27, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
הדיון מתחיל לגלוש למקומות אחרים ולהתדרדר לפסים אישיים בין חברי הקהילה, כדי שלא נגיע לזה בואו נגיע להחלטה. {{א{יוניון ג'ק}} כתב לי בדף השיחה שאפשר להוסיף לתבנית משתמש הטרוסקסואל פרמטר אופציונאלי למשתמש גיי פרנדלי. בואו נגיע להחלטה בנושא. בברכה, מלך הצבים - שיחה 16:39, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
לא צריך החלטה. אתה יותר ממוזמן לפתוח איזה תבנית משתמש שאתה חפץ או להוסיף פרמטר לא מחייב לתבנית בשימוש. אף אחד לא עוצר בעדך. כן עוצרים בעדך לחייב אנשים לא להשתמש בניסוח/תבנית מסוימת. • צִבְיָהשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח 16:56, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אני לא אחייב אותם אלא אבקש מהם בנימוס. אני בטוח שהרבה אנשים יסכימו להחליף את התבנית אחרי שהם יבינו את המשמעות של המילה. מלך הצבים - שיחה 17:34, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
הם לא יבינו, כי העמדה שאתה מציג כאן רחוקה מלהיות בקונצנזוס בקרב להטבים וסטרייטים כאחד. • צִבְיָהשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח 19:10, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
מכיוון שאני כאן באיחור והדיון עבר מקום אני לא רוצה לחפש ולהגיב לכל דבר במקומו (כדכתיב, מי שהלך מקומו ברח). גיא, יזהרברק כתב במפורש שהוא מתנגד באופן כללי גם להשכרת רחם לזוג הטרוסקסואלי, לכן בקשתך שלא יטרח לענות היתה אירונית. לגבי תקיפות כלכליות, הדגמתי כבר, סיפור האופה מארה"ב (וכמובן יש הדוגמאות אותן הביא יזהר). גם הרדיפה המשפטית אחרי טוקבקיסטים היא די מטורללת, כידוע לכל בר-דעת טוקבקיסטים הם מקרי קיצון, וכן, כבר ראיתי קריאות לרצח ראשי ממשלות, נשיאים, שופטים, ידוענים ועוד. לגבי מקרי הרצח, להכליל במשפט אחד מדינות עולם ראשון ומדינות מתפתחות או משטרים תאוקרטיים זה קצת מגוחך ומגחיך. גיא, להבא אני מזמין אותך לגגל קצת אודות אותם "רבנים" שונאי הומואים, ואז תשים לב לממדים האמתיים של אותה שנאה ולא תתפתה להעצים אותה כמו גורמים פופוליסטיים כאלו ואחרים. לגבי הדברת נטיות מול הדברת צבעים, יש הבדל ענק, צבעים אין מחלוקת שמדובר בעניין פיזי שאולי ניתן לשנותו באמצעות הנדסה גנטית, בעוד גורמי נטיות ויכולת השינוי שלהן נתונים במחלוקת רבתי (בין פילוסופים, פסיכולוגים ורופאים, לא רק רבנים למול יתר העולם), ואלו שמאמינים שהיא תכונה נרכשת (במידת מה) וניתנת לשינוי יכולים לקרוא להדברת הנטיה, ובכל זאת לתמוך בזכותם של בעלי הנטיה לחיות בכבוד וכו'. לגבי תמיכה של רוב של ציבורים, הרי שסטטיסטיקות מעין אלו מתעלמות מהרוב שמסתייג מלענות לסקרים מעין אלו, שלרוב הם בצד ה"יותר פרימיטיבי". אבל מילא, זה לא מעניין. אני לא זוכר למה בכלל נכנסתי לדיון. אני נגד הניפוח וההגזמות משני הצדדים, אבל להלחם בזה זה קרב אבוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באלול ה'תשע"ח • 17:50, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
אמ;לק
אבל בכל זאת, ראיתי שזה הועלה אז אחזור כאן בפעם המי יודע מה כמה על הצעתי, אם וכאשר יעלה רצון מלפני ההמון לקבל את המונח חרדופובים, לחשוב רגע על הכפילות ולתהות יחד אתי, האם לא פשוט וישר יותר לקרוא להם פובפובים? ביקורת - שיחה 20:41, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
Im-yahoo.svg Applau.gif התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:13, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
מצטרף ארמל"ק. הומופביה היא מושג מקביל לאנטישמיות, בגלל הכלליות של מושג האנטישמיות, יש מי שעברו להעזר במונח יודופוביה (אינו כולל בחובו חרדופוביה?) ואסלאמופוביה.מום אר - שיחה 23:39, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

עצוב[עריכת קוד מקור]

אנונימי חביב מחק את כל הערך טרשת עורקים וגיבב בו שטויות. לקח למעלה מ-20 דקות עד שמישהו (במקרה זה היה אני) שם לב. וכאן מדובר עוד על שעות הצהריים, שבינתיים התווספו עשרות עריכות. לתשומת ליבנו! התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:43, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

Welcome to the world of patrol, man ‏ דגש - שיחה 17:47, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אולי באמת צריך להתרכז יותר בטיפול בהשחתה במקום בוויכוחי סרק ובדברים שבאמת אפשר להתפשר. Put your time where it's most needed --גלייכערשיחה: • י"א באלול ה'תשע"ח • 17:53, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
אהה. • צִבְיָהשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח 17:59, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
שמתי לב להשחתה כדקה אחרי התקרית אבל לצערי וזאת הבעיה הגדולה ביותר של סינון כשר שברגע שמשחית מוחק ערך ומכניס בו מילים ---- הספק חוסם את האופציה של העריכות של הדף ה"בעייתי" ולא מאפשר לשחזר את העריכה בשום אופן. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 18:02, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
פעיל למען זכויות אדם, במקרה כזה, אולי תפתח בקשה בויקיפדיה:בקשות ממפעילים אמא של גולן - שיחה 18:07, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
(בלי כוונה לפגוע במפעילים ספציפיים:) הסיכוי שזה ישוחזר על ידי עוקבי הערך גבוה יותר מהסיכוי שהבקשה תיענה בוק:במ... דגש - שיחה 18:09, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
דגש חזק אתה מאוד חזק בניטור אולי צריך להעביר הדף לרשימה שלך. --גלייכערשיחה: • י"ב באלול ה'תשע"ח • 18:18, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
איזה דף? דגש - שיחה 18:21, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
האם יש אופציה לפתוח דף שייקרא ויקיפדיה:בקשות ממנטרים, או משהו כזה? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:28, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
האמת שעדיף קודם להתמקד בדף "מפעילי החירום" שנידון במזנון כבר פעמיים החודש ושום דבר לא התקדם... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:29, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
@דגש חזק, שינויים אחרונים, אתמול ראיתי, לא זכור לי איפו, מנטר שמנטר ערכים של מנטרים אחרים ומנטר אותם דרך שינויים אחרונים. --גלייכערשיחה: • י"ב באלול ה'תשע"ח • 18:49, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
בכל מקרה, 20 דקות זה עוד יחסית סביר. יש השחתות שנשארות יותר זמן (תלוי באיזה שעה ביום עושים אותם, ויש שהולכות לאיבוד מרוב עריכות לא בדוקות) אמא של גולן - שיחה 18:50, 22 באוגוסט 2018 (IDT)
(בלי לפגוע באף אחד Face-smile.svg) הנה עוד דוגמא למה אין למנטרים זמן לשחזר השחתה ועריכות הבל של טרולים ומשחיתים... הם מדי עסוקים לעקוב אחרי משתמשים רשומים שכבר הוכיחו אמינות. --גלייכערשיחה: • י"ב באלול ה'תשע"ח • 17:52, 23 באוגוסט 2018 (IDT)

וק:במ[עריכת קוד מקור]

מפעילים? יש מישהו בבית? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 23:01, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

לא מצאת אף אחד בבית אז יצאת לכיכר העיר? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:43, 23 באוגוסט 2018 (IDT)
משהו כזה... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:04, 23 באוגוסט 2018 (IDT)

דירוג ההשכלה העולמי[עריכת קוד מקור]

זנב לאריות. Liad Malone - שיחה 01:45, 24 באוגוסט 2018 (IDT)
שימו לב שמהולנד (508) ועד הונגריה (494) מדובר על 15 מדינות שהמשרעת ביניהן היא של 14 נקודות על סקלה של 800, פחות מ-2%. כך שמה שמודדים פה, זה בעיקר רעש. ולגבי ישראל: אם מתעלמים מהערבים והחרדים אז ישראל קופצת אל הממוצע. זה אמנם לא משהו, אבל ממילא הכל כמעט חסר משמעות. מה שקובע מבחינה כלכלית להתפתחות המדינה הוא השכלה של העשירון או השליש העליון של האוכלוסייה, זה שצריך למשוך קדימה את קטר הצמיחה. השאלה האם נהגי המוניות, האוטובוסים והמשאיות, הקופאים, המוסכנקים, החשמלאים, הזבנים וכו' בקיאים בקריאה, אלגברה ומדעים היא פחות משמעותית. אני מניח שבמדד של שליש או עשירון עליון ישראל היא בין הראשונות בעולם. עדירל - שיחה 14:17, 24 באוגוסט 2018 (IDT)

סין, תורכיה, ו...צ'צ'ניה[עריכת קוד מקור]

היי. עד כמה השמועות שוויקיפדיה חסומה בצ'צ'ניה זה חמישה ימים נכונה? יש למישהו מקור? אולי IKhitron, יואל, Eldadבעלי הידע ברוסית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:47, 24 באוגוסט 2018 (IDT)

סתם שאלה בשבילכם[עריכת קוד מקור]

בס"ד חזרתי לויקיפדיה לאחר היעדרות ארוכה מעריכה, איפה אני יכולה להשיג חונך/חונכת? אני משתמשת ותיקה מאד, משנת 2005. תודה! ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:00, 29 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיקרון, בחממה. באילו תחומים את מחפשת חונך? ניב - שיחה 23:57, 29 באוגוסט 2018 (IDT)
עדיין יש חונכים פעילים? אשמח לדעת אם כן. מלך הצבים - שיחה 01:39, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
בס"ד משתמש:Nivkorkos, בעיקר בתחום הטכני, בא לי להתקדם מעבר לביצוע ויקיזציה בלבד. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:20, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
ממליץ לך להתחיל לכתוב ערכים קצרים (כמו שאני כתבתי בהתחלה). ספטמוורי הוא דוגמה לערך קצר שכתבתי מהתבוננות קצרה במקורות שונים. דוגמה טובה למיזם שמקבל גם ערכים קצרים הוא מיזם הכחלת מפות מיקום שהתחלתי להשתתף בו לא מזמן. בברכה, מלך הצבים - שיחה 23:39, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
ליאת, איזה תחום בדיוק בפן הטכני? יש הרבה דברים טכניים שאפשר לעשות בוויקיפדיה. בברכה, זאב קטןשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ח • 23:41, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
בס"ד להתעסק בתבניות שאינן מסובכות מדיי, לגבי כתיבת ערכים אשקול בהמשך. תודה לכם. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:47, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
אם את רוצה להתעסק בתבניות הייתי ממליץ לדבר עם בורה בורה. גם לי יש הבנה קטנה בנושא, אבל אין לי יותר מדי זמן לוויקיפדיה. את מוזמנת לפנות אלי בשאלות, אבל קחי בחשבון שיכול לקחת לי זמן לענות לך. בברכה, זאב קטןשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ח • 23:49, 30 באוגוסט 2018 (IDT)
בס"ד אוקיי, תודה! ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:51, 30 באוגוסט 2018 (IDT)

האם זה הזמן להפרד מהיטל מרקטור[עריכת קוד מקור]

למי שלא יצא לבקר בגוגל מפות בחודשים האחרונים, האתר החליט אחרי 13 שנות פעילות לנצל בצורה יעלה יותר את הקיום הדיגטלי שלו ולעבור ממפה מלבנית לגלובוס דיגיטלי ולהציג את כדור הארץ בצורה המדויקת ביותר שניתן להעלות על הדעת. עד היום היו עשרות היטלים שנועדו להציג את העולם הכדורי בצורה דו מימדית, כל היטל היה יכול לשמש למספר מוגבל של מטרות היות ובכל היטל היה פגם משמעותי. ההיטל הנפוץ כיום, היטל מרקטור שמיעד לניווט לא מציג נאמנה את גדלי המדינות. מאז תקופתו של גרארדוס מרקטור עברו יותר מארבע מאות שנה והיום ניתן להכניס גלובוס אינטרקטיבי לצג, לסובב אותו לפי כל רוחות השמיים,לבצע זום אין וזום אוט והחסרונות העיקריים שמנעו מאנשים להסתובב עם גלובוס, נפתרו. האם אנו עדים לימים האחרונים של מפות דו מימדיות?--א.פ עריכות-שיחה 17:26, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

למה לא עשית קישור להיטל מרקטור? – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:46, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כן, אבל עדיין ביישומים רבים נעזרים במפות גוגל הישן למשל. שטח גרינלנד כשטח אפריקה לא עוד ;-). עכשיו נותר לנחם את תומכי מודל הארץ השטוחה שימצאו את הגלובוס של גוגל פוגעני.מוםR - שיחה 12:54, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

שנת לימודים מוצלחת לכל הויקיפדים שחוזרים מחר אל ספסל הלימודים[עריכת קוד מקור]

ושלא תשכחו לחזור לערוך Face-smile.svg יאצקין52 - שיחה 02:54, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

כמובן גם למורים שבינינו. ביקורת - שיחה 04:29, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
ושלם ולא להתראות למשחיתים שהיה להם יותר מידי זמן פנוי. תנסו לא לחזור בחופשות הבאות ולנצל את הזמן בצורה מועילה יותר (יש שמועה שרצה על משהו בשם פורטינייט, אתם מוזמנים להתמכר). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:44, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
יש ערך... פורטנייט. בורה בורה - שיחה 08:46, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
באמת תודה למפעילים שהגנו על הערך. ולמנטרים ששחזרו את השחתות. חסכתם לי כאב ראש. יאצקין52 - שיחה 09:17, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

כותב חדש בתשלום[עריכת קוד מקור]

אלעד הירש

הסיפור עם הרופאה שמחפשת מינון לאנטיביוטיקה בויקיפדיה מטריד אותי, ההבהרה לא נמצאת שם ליופי. אני מקווה שהיא לפחות בדקה את המקורות--א.פ עריכות-שיחה 13:12, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
ושם המשתמש הוא? • חיים 7שיחה • 14:03, 2 בספטמבר 2018 (IDT)
יש סיכוי שיש לנו עסק עם כותב ותיק שאינו מדווח על כך, יש תמונה שלו מישהו מזהה?
אולי משתמש:Elihirsh?

תל אביב בין 10 האוניברסיטאות המובילות בעולם בהכשרת יזמים[עריכת קוד מקור]

"פצצות גייז" ופייסבוק[עריכת קוד מקור]

בפייסבוק אסור לכתוב כושי אך מותר להכחיש שואה, אסור לכתוב קוקסינל(או קוקסינלה ספטם פונקטטה- מושית השבע) אך מותר לשווק "טיפולי" המרה. מוםR - שיחה 09:36, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

בג"ץ מסתמך על חוות דעת בבואו לפסוק, אך מסתבר שהיא חוברה על ידי מי מטעמו של העותרים[עריכת קוד מקור]

עקיבא ביגמן, ‏בג"ץ הנשים החולות מעזה: העותרים חיברו את חוות הדעת, באתר ישראל היום, 2 בספטמבר 2018 23:00
מה נהיה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 12:32, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

בעולם שבו צריך לעתור לבג"צ על כזה דבר, מי יעשה זאת אם לא הגורמים המקצועיים? עליהם להתעלם? אז הם עותרים ומגנים על זה בבג"צ. למדינה יש פרקליטות ומחלקת בג"צים מה הם בדיוק עושים שם אם לא בודקים חוות הדעת מלפני היושבים בדין?מוםR - שיחה 12:57, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
בג"ץ וצדק זה שני דברים שונים. הם אפילו לא מנסים ליצור מראית של משפט הוגן. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:01, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
תגיד, גם אתה בעד לעלות עם D9 על בג"ץ, או שלא תסכים לטמא כלי קדוש כל כך בהריסת מקום טמא כל כך? דוד שי - שיחה 20:28, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
D9 אחד לא מספיק, צריך לפחות תריסר. הסבר: מדובר, כמובן, במטאפורה לכך שצריך לעשות רפורמה יסודית בבית המשפט העליון ובג"ץ, רפורמה שתכלול לא רק את הסדרת סמכויותיו והיחסים בינו לרשות המחוקקת והרשות המבצעת (חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד: השפיטה) כולל הטלת מגבלות על יכולתו לפסול חוקים, אלא גם תבצע רפורמה בהרכב השופטים שלו ותדיח שופטים עליונים רבים שמעלו בתפקידם, וכן שינוי דרך המינוי שתבטיח בית משפט מאוזן וייצוגי יותר, שבו לא תהיה דריסת רגל לאנטי-ציונות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:37, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
ומה עם ממשלה שיש בה ייצוג לאנטישמיות (ראה בהמשך)? עם איזה כלי נטפל בה? דוד שי - שיחה 20:54, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
פוסט נגד סורוס זה לא פוסט נגד היהודים ובטח לא פוסט אנטישמי, כי סורוס בעצמו הוא אוטואנטישמי שפועל נגד יהודים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:40, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
כאשר הפוסט מתבסס על ידיעה ששורשיה הם בפעילות של אנטישמים איראניים, זהו פוסט אנטישמי, חלק מהברית של נתניהו עם כל נבל שמוכן לתמוך בו. אני תמה האם יגיע רגע שבו תגיד שנתניהו הגזים, או שקדושתו תעמוד לעד. דוד שי - שיחה 08:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כזכור לי התנהלות מסוג זה בג"צך האהוב הגדיר כ"אמת לשעתה" ובכך זיכה את הנאשמת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

כיוון שהוזכר "ישראל היום", אציין שלאחר שקראתי ב"ישראל היום" כי איראן מאשרת: "עובדים עם הקרנות של סורוס", ידיעה שראש ממשלתנו הנערץ צייץ בשמחה, שמחתי שכבר חיברו את "הפרוטוקולים של זקני ציון", אחרת "ישראל היום" ונתניהו היו מחברים אותם. דוד שי - שיחה 20:28, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

דוד, אם יש לך תשובה עניינית בעניין הסתמכות הפסק על חוות דעת של העותרים, או בעניין הקשר בין איראן וסורוס - הייתי מציע שתציג אותה כבר עכשיו, כי אחרת זה נראה שאין לך תשובה כזאת ולכן אתה מעדיף להפליג למחוזות אחרים. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ח • 20:32, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
בעניין ההסתמכות על חוות הדעת אני מודה שיש בכך טעם לפגם, אבל היא ניתנה על ידי רופאה בת סמכא, ונציגי הצד השני לא שללו את נכונותה.
בעניין סורוס ואיראן: הידיעה ב"ישראל היום" חסרת שחר, המציאות ממש הפוכה ממה שנכתב בה על פעילות סורוס באיראן. אדם חרוץ כמוך יוכל למצוא פרטים נוספים באינטרנט (לנוחותך סדרת ציוצים בטוויטר, מאת נדב איל), אבל גם בלי לחפש תוכל להבין שסורוס עובד עם ממשלת איראן כמו שהוא עובד עם ממשלת הונגריה (כלומר נמצא בעימות איתן). רק מי שהשנאה הופכת אותו לעיוור יכול לפרסם ידיעה זו ולצייץ אותה. אם יש בישראל חוק נגד אנטישמיות, ביסמוט ונתניהו צריכים לבלות את הלילה בתא המעצר. דוד שי - שיחה 20:53, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. הבנתי, שיתוף ידיעה המציגה את סורוס באור שלילי אינו אלא אנטישמיות. אבל למה רק לילה אחד במעצר?! בעניין בג"ץ, המסקנה לדעתי היא שאנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות שיתפו פעולה עם העניין. עורך דין שמעוניין לנצח בקרב המשפטי היה מתנגד בחריפות לקבלת חוות דעת כזאת, ובצדק. זו אינה פעם ראשונה שמחלקת הבג"צים לא עושה את המקסימום כדי להביא לדחיית עתירות. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ח • 21:21, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
זו ידיעה שקרית ומכפישה, ידיעה שנכתבה מתוך זדון הנובע משנאה. ראש ממשלה שמפיץ ידיעה שקרית זו, אינו ראוי לתפקידו (אני יודע, הוא היה עסוק באירוח הצדיק דוטרטה, את הציוץ כתב מישהו מעוזריו, אבל האחריות מוטלת על נתניהו, שבחר עוזר זה והנחה אותו). דוד שי - שיחה 21:57, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני סבור שאם היה מדובר בטעות של הארץ (גם זה קורה לא מעט) היית סלחן יותר, ואומר שגם לפי נדב איל עצמו (את תגובת ישראל היום עוד לא שמענו) מדובר בחוסר הבנת השפה של מישהו בפורום שהובילה לידיעה עיתונאית שגויה, ומכאן קצרה הדרך לשיתוף. אם תמר זנדברג הייתה משתפת את הארץ איש לא היה טוען שהיא צריכה בגלל זה לשבת במעצר. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ח • 22:02, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
נתניהו איננו אחד מל"ו צדיקים, בדורנו הוא כל ל"ו הצדיקים כולם, סליחה ששכחתי. הגנתך הנמרצת מזכירה לי את "נהג מונית אמר לי: גם אם ביבי אונס את הבת שלי, אני מצביע לו". למה לחפור בידיעות ישנות ב"גלובס", כשיש לנו אחת טרייה: תיק 2000: ראיות כי נתניהו פעל ליישום הדיל עם מוזס, אבל אל דאגה - שבע ייפול צדיק וקם, ונתניהו, שהוא כאמור ל"ו צדיקים, ייפול 252 פעמים וקם. דוד שי - שיחה 22:21, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
ושוב עברת לסרקזם במקום להשיב לעניין. כשיש התקפה "נמרצת" ובלתי צודקת, מן הראוי שמישהו גם יגן. זה כמובן לא הופך אותו לצדיק, אבל כשאתה מאשים אותו באנטישמיות פלילית בגלל ששיתף כתבה - הוא פשוט צודק בעניין הזה יותר ממך. נרו יאירשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ח • 18:27, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
דוד, איני יודע האם העיקר כאן הוא נתניהו הנתעב והמושחת, האם מערכת הביטחון, האוצר או גורמים אחרים בממשלה מתנגדים להמשך היחסים הענפים עם הממשלה והחברה היהודופובית של הונגריה, ומתברר שגם אלה של פולין...? האם מישהו מתנגד לסחר בנשק עם מיאנמר גם הטרנספר והרצח ברוהינגה? האם מישהו מתנגד להעמקת הקשרים עם הפיליפינים הגם העריץ דוטרטה? נתניהו בראש ולכן כל הכתמים הללו בראשונה עליו, אבל הם גם על מערכות שלמות שעוד לא שמענו אחת המביעה התנגדות- משרד החוץ תחת נתניהו, אבל לא הביטחון, לא האוצר, לא הכלכלה, לא העבודה והרווחה( חלק משמעותי מהסחר עם הפיליפינים-בבני אדם).מוםR - שיחה 16:19, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

סתם רעיון לשדרוג תרשימים[עריכת קוד מקור]

יש אפשרות להוסיף בתרשימי המחלפים והצמתים גם מיקומים של תחנות אוטובוס ורכבת? בברכה, מלך הצבים - שיחה 14:43, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

מישהו מהמעצבים יכול לענות לי בבקשה? מלך הצבים - שיחה 19:05, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

מהפכת הרשיונות לתמונות בטטרסטן[עריכת קוד מקור]

היי. כמעט כל האתרים הממלכתיים והממשלתיים בטטרסטן עברו השבוע לרשיון CC-BY-4.0, המאפשר משיכה חופשית של תמונות (וטקסט) לכל מקום, כולל ויקיפדיה. שני האתרים היחידים שלא עברו הם אתר פנימי של הפרלמנט ואתר של היועץ הבכיר של הנשיא. זה קרה בהובלת המשתמש המקומי פרחאד פטקולין, שנבחר לפני כחודש לוויקיפד השנה על ידי ג'ימי ויילס, מייסד הוויקיפדיה. הלוואי עלינו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה! אשמח להפיץ את הסיפור בטוויטר. האם יש לך מקור (וגם קישור למשתמש של פרחאד בטוויטר אם יש)? ‏עמיחישיחה 17:50, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
יפה מאד, היהודים יכולים ללמוד בנושא זה מהטטרים Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:55, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אין לי שום מקור בעברית. זה היה בוויקיחדשות ברוסית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:56, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

הקרציות של ויקיפדיה האנגלית[עריכת קוד מקור]

פעמים רבות אני קורא פוסטים של אנשים שמתלוננים על היחס הרע שקיבלו בוויקיפדיה, ואני קצת מתקשה להבין אותם, כי בעיני ויקיפדיה היא בפתח גן עדן. כעת, שחוויתי על בשרי את הנוקשות של ויקיפדיה האנגלית, קל לי יותר להבין את המתלוננים. לפני ימים אחדים נפטר פרופ' זוהר מנה, מגדולי החוקרים במדעי המחשב התאורטיים, פרופסור במכון ויצמן למדע ואחר כך באוניברסיטת סטנפורד. אצטרובל עדכן את הערך אצלנו בעריכה זו, ואף ציין את מקורותיו (מודעת אבל ב"הארץ" וציוץ בטוויטר). בעקבות זאת עדכנתי גם את ויקי האנגלית במידע המצער, אך עריכתי שוחזרה, בנימוק הצפוי כל כך "Unsourced and I find nothing even in Hebraic". נכון, לא הבאתי אסמכתא, אבל אני פעיל בוויקי האנגלית כבר יותר מ-15 שנים, מאחורי אלפי עריכות שם (מרביתן טריוויאליות, יש להודות), מותר להניח שלא השתגעתי לפתע. כדי לזרות מלח על פצעי, הגיע היום Folengo ושיחזר את העריכה בוויקי העברית, לו יש חרב בידי כי אז הרגתיו. דוד שי - שיחה 20:46, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

אתה צריך לדעת שבוויקיאנגלית זה תמיד ככה. יש לי מלא סיפורים כאלו. באחרון שבהם מצאתי ערך על סדרת טלוויזיה אמריקאית עכשווית. בתיאור העלילה יש מלא שטויות. שמתי דרוש מקור על המרכזית ושוחזרתי. כששאלתי בדף השיחה למה, הוסבר לי שזה משהו שייתכן ויקרה באחת העונות הבאות. כששאלתי האם יש מקום כלשהו בערך או בוויקיאנגלית כולה בו ניתן למצוא תיאור של העלילה נכון להרגע, לא כולל העתיד, קיבלתי רצף של גידופים, ומאז לא חזרתי לשם. מפעם לפעם משתמש כלשהו מוריד את החלק הזה מהערך ומיד משוחזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:55, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
קריזה, פשוט קריזה הוויקי הזו למי שלא עובד לפי הכללים. דוד שי - שיחה 21:01, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
🤗 חיבוקי בוקי יאצקין52 - שיחה 21:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
עדכנתי את תאריף הפטירה בוויקינתונים, נראה אם אשוחזר. בנוסף כתבתי שהוא נפטר בדף השיחה של הערך בוויקיפדיה הגרמנית עם המקור בטוויטר שדוד שי נתן לוויקיפד האנגלי נראה מה יקרה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 22:14, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
בוויקיפדיה הגרמנית עדכנו בערך את פטירתו בעקבות הפניה בדף השיחה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:42, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אם אין איפה ואיפה, זה סיפור יפה על מהימנות המידע בוויקיפדיה. אבל אם הם כן סומכים לפעמים (גם אם בקריצה ועם תבנית דרישת מקורות) על עורכים מוכרים בקהילה שם, זה סיפור על חוסר שיתוף פעולה גרוע שבגרועים, עצם זה שדוד לא יכול לומר לבחור: חבוב, אני כותב בוויקיפדיה כבר 15 שנים, ביורוקרט בדימוס (ובמילואים) בוויקיפדיה אחרת, קצת כבוד... ביקורת - שיחה 11:13, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אני רואה זאת כחוצפה שהעורך מהוויקיפדיה האנגלית שלא עורך כאן, נכנס לוויקיפדיה העברית ומסיר כאן תוכן בהנחה שאנחנו הילידים במזרח התיכון לא מבינים דבר. אם זה הפריע לו היה ראוי שיפתח דיון בדף השיחה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:19, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
האם באמת הסתמכת על מקור כלשהו או שמותו המצער נודע לך מידע אישי שלך? אפשר להאמין שמשתמש ותיק לא מתכוון להזיק בכוונה, למרות שהיו מקרים, אבל כל אדם עלול להתפתות להאמין לשמועת שווא. כן אפשר לצפות שהמשחזר יחפש קודם כל טוב בעצמו ואולי יפנה למי שערך בבקשת מקור, בטרם ישחזר. בלי קשר, לי היו חוויות נוראיות בוויקי באנגלית, מאפיה מאורגנת של פרו-פלסטינים (שעליה דיווח דרור קמיר) ששמה ללעג את עקרון הניטרליות, באמצעים בירוקרטיים מתישים. דב ט. - שיחה 11:26, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
סליחה, פספסתי את מקורותיו של אצטרובל לעריכה. אתה צודק. דב ט. - שיחה 11:28, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

ערך על צלם[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, נתבקשתי לכתוב ערך על צלם ושמו ליאור ספרנדאו https://www.liorsperandeo.com/ אני לא מכיר אותו ואני לא בטוח שהוא ראוי לערך. למישהו יש דעה בנושא? תודה --Atzatz - שיחה 11:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

לפי האתר שלו, היה מועמד לפרס אמי והיה צלם טלוויזיה. אמנם רזומה לא רע, אבל לא מספיק בעיני בכדי להעניק לו חשיבות. (שימנשמע?) מה, אין? 13:54, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רק רפרפתי באתר, אבל על פניו ראוי ביותר, נכתב על פרויקטים שלו בעיתונים ואתרים חשובים והיה מועמד לאמי, אבל אולי לא התעמקתי מספיק או שאני לא מבין. צחי לרנר - שיחה 15:15, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לדעתי ראוי לערך, מהסיבות שצוינו קודם. בברכה, מלך הצבים - שיחה 20:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא מכיר אבל מועמדות לפרס אמי לדעתי מקנה חשיבות, בטח במצב רפי החשיבות הנוכחיים בערכי התקשורת והבידור. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:15, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

"מתמטיקה זה הרסני. אם הילד נהנה בלימודים קחו אותו לבית חולים"[עריכת קוד מקור]

"מתמטיקה זה הרסני. אם הילד נהנה בלימודים קחו אותו לבית חולים". eli - שיחה 20:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

תקציר בבקשה? – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:54, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
העתקתי את עיקרי הדברים.

יורם הרפז, פרופסור לחינוך, מרצה במכללה האקדמית בית ברל, בן 65, נשוי + 2, גר בירושלים

יש לך עצה להורים עם תחילת הלימודים? שיידעו שהם לא מורים. תפקידם אינו לתווך לילדים את הידע בבית הספר. אז מה כן? להבין את הילדים ולאהוב אותם. ילדים צריכים לצאת מהבית כשהם מצוידים בדבר הבסיסי שהוא המפתח להצלחה בחיים. תחושת ערך שאינה תלויה בדבר.

ואם הילדים לא רוצים ללכת לבית הספר? זה סימן שהם בריאים בנפשם.

אתה רציני? ילד שלא רוצה ללמוד הוא ילד נורמלי. אם הוא חוזר מבית הספר ואומר "למדנו חפיפת משולשים, זה היה מרגש" - תזמינו רופא. בעצם אל תחכו, קחו אותו למיון. בית ספר הוא מיזם של מבוגרים הנכפה על ילדים, ויש בו יסוד אלים. איזה ילד רוצה לפרק משפטים?

זה לא הכי מהנה באמת. תדפקו על דלתות כל הבתים בישראל, ותשאלו מה עושים הערב. לא תמצאו אפילו זוג הורים אחד שאומר, 'היום נחפש מה הסינוס ומה הקוסינוס, יהיה נחמד, בואו תצטרפו'. ילדים לא שמעו את ההורים שלהם רבים כמה זמן שני ברזים ימלאו בריכה. חברות לא יושבות בבית קפה ומדברות על מושא עקיף ומושא ישיר.

נו, אז. אז כשילד מסתכל החוצה מהחלון בכיתה הוא מבין שהוא הפראייר היחידי. אנחנו מלמדים את הילדים דברים שרחוקים מעולמם ומעולמנו. לכן, אני אומר להורים "אל תצפו שהילד שלכם ישמח ללכת לבית הספר. במקסימום הוא נהנה מההפסקות והחברים".

עדיין, הצלחה היא אתגר חשוב לרבים מהתלמידים. נכון, קל לאלף תלמידים במשהו חסר משמעות. ככלל, החוויה הבית-ספרית היא משמימה למדי. המחשב תמיד יהיה פי אלף יותר מגרה מהמורה הכי נחמדה. בקיצור, תרגיעו כי הם לומדים מידע מיותר.

מתמטיקה זה מיותר? גרוע מכך. זה מקצוע הרסני מבחינה חינוכית.

הא? מתמטיקה הורסת באופן שיטתי את הדימוי העצמי של התלמידים. תלמיד שנכשל בספרות אומר לעצמו "אני בחיים לא פותח ביאליק". אבל כשהוא נכשל במתמטיקה הוא אומר לעצמו "אני לא חכם. לא אגיע רחוק". נל נודינגס, פרופסור לחינוך שהיתה בעצמה מורה למתמטיקה, ביקשה מהקהל בכנס אחד שכל מי שפתר משוואה עם שני נעלמים בשבוע האחרון ירים את ידו. מתוך 1,000 איש, שלושה הרימו יד. שלושתם מורים למתמטיקה. אחר כך היא ביקשה שכל מי שהיו ביחסים עם אנשים אחרים ירימו יד. כולם הרימו יד. "אתם רואים", היא אמרה, "תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה היא המצאה של גברים פטריארכליים שתפקידה למיין את התלמידים לטובים ורעים. בתוכנית שנשים הובילו היו במרכז יחסים אנושיים, ידידות, אהבה, זוגיות והורות". רוב האנשים לא משתמשים במתמטיקה בחייהם. הלו, פה זה אומת הסטארט-אפ. באינטל לא משתמשים במתמטיקה. סטיב ג'ובס ידע מתמטיקה? הוא נזרק מבית הספר ולא סיים קולג'. ביל גייטס ומארק צוקרברג לא סיימו אוניברסיטה.

צריך מתמטיקה כדי להתקבל לאוניברסיטה. האוניברסיטאות הן האויבות הגדולות של בתי הספר כי הן מעוניינות רק במיון ודירוג של תלמידים, ולא בחינוך. בתי הספר משרתים את האוניברסיטאות ו'גורמים זרים' אחרים - את הצבא ואת מקומות העבודה. כך הורסים את הפוטנציאל של התלמידים. הילד נתפש כחומר גלם, תוכנית הלימודים כסרט נע, המורים כעובדים ובחינות הבגרות כתו תקן. אם עשית חמש יחידות אתה לקסוס ואם לא אז אתה מאזדה 3. ילדים ללא תו תקן, חסרי בחינות בגרות, הם גרוטאות.

אז איך ההורים צריכים לתווך לילדים את בית הספר? ההורים זה הכוח החדש. הם מתערבים בכל תחום וצריך להגן על המורים מפניהם. פעם היתה חזית משותפת - המורה וההורה נגד הילד - היום זה הילד וההורה נגד המורה. אני אומר להורים, אל תרדו לחיי המורים, אתם משכילים יותר לעתים קרובות ובאים עם ג'יפ מפואר יותר, אבל אל תתנשאו. תאמינו לי, אתם לא יודעים ללמד. אם תקבלו כיתה לשלושה ימים תתרסקו.

למה? כיתה ישראלית זה עסק קשה. לבעיות המשמעת בבתי הספר שלנו אין הרבה תקדימים. ילד ישראלי מייצר בעיות של 100 אמריקאים, 200 גרמנים, 1,000 יפנים ו-10,000 סינים. בכיתות יש כל הזמן רחש של אי שקט. שאלו אותי לא מזמן בכנס במיאמי אם יכול להיות אצלנו אירוע של ירי בכיתה. אמרתי להם שזה לא סגנון ים-תיכוני: "אצלכם בארה"ב מדחיקים תסכולים ותוקפנות, ואז באיזו התפרצות חד-פעמית ילד מביא תת-מקלע וקוצר חצי כיתה. אצלנו העצבים בחוץ".

כלומר? חצי מהשיעור זה טיפול בבעיות משמעת - תתרחק מהחלון! עבור לשולחן אחר! למה לא הבאת ספרים? למה לא הכנתם שיעורי בית? שקט! החינוך משקף את החברה, לא מוביל אותה. כשאתם, ההורים, נוהגים בפראות או מרביצים לרופאים, למה אתם בדיוק אתם מצפים מהילדים? כשנשיא, ראש ממשלה ורב ראשי יושבים בכלא, למה אנחנו מצפים מהילדים? אני מציע להורים לנסות להתעלות מעל לנקודת המבט של הילד הפרטי שלהם ולראות אותו מנקודת המבט של המנהל או המורות. הדבר הכי טוב זה לתמוך במורות ובמנהלות, ולהציע להן את העזרה שלכם.

eli - שיחה 21:17, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אין שום קשר לטראמפ. הדובר בא דווקא מהקוטב המנוגד לו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:30, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
התכוונתי לסגנון, כמובן. eli - שיחה 21:42, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מציע שתשנה את הכותרת שלך. בוויקיפדיה אין צורך לאמץ את הסגנון הירוד של כותרות התקשורת. אגסי - שיחה 21:49, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מייקל ספנס טען כבר לפני 45 שנים שהערך המרכזי שיש ללימודים אקדמיים הוא איתות לשוק העבודה ולא החומר שנלמד. מי שרוצה להגיע לשכר גבוה צריך להתחיל במרוץ מוקדם ואת זה יודע כל הורה ממוצע במדינת ישראל. הפרופסור המכובד לחינוך צודק בחלק גדול מדבריו אבל אין לו ממש מודל חלופי. ולסיום, ביל גייטס ומרק צוקרברג אינם מהווים דוגמא לשום דבר. הם ושאר היזמים הטבעיים מהווים אחוז קטן מהאוכלוסיה. כנראה שהאחוז הזה הוא אופטימלי. אם 50 אחוז מהאוכלוסיה הייתה יזמית באופיה היינו חיים בכאוס מוחלט.אודי - שיחה 22:14, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

אודי כתב דברי טעם שקרובים לדעתי, בדגש על חסרון מודל חלופי. לטס פייס איט, בית ספר זה במידה רבה בייבי סיטר הכרחי. נרו יאירשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ח • 22:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמי שעוסק במתמטיקה רוב חייו ועובד בהיי-טק, אני מוחה על הזלזול של אותו פרופסור במתמטיקה. לא רק שהיא כלי חיוני במדעים מדויקים והנדסה (כולל במדעי המחשב ואפילו בכלכלה), אלא היא גם מפתחת את החשיבה והיצירתיות כאשר מלמדים אותה בצורה נכונה. תפקידה של האקדמיה היא לא לחנך אלא להכשיר חוקרים ובעלי מקצוע (דבר זה בולט במיוחד בתחום הרפואה, עריכת דין, ראיית חשבון והנדסה - כולם מכשירים בעלי מקצוע הדורשים רישיון ומומחיות גבוהה). אז נכון, בעסקים וביזמות אפשר להצליח גם אם לא השלמת 12 שנות לימוד, אבל תסכימו איתי שאין זה המצב ברפואה או בהנדסה. האם תסכימו שאת הבית שלכם יבנה "מהנדס" שלא סיים תיכון ונכשל במתמטיקה? האם תלכו לרופא שלא סיים הכשרה מלאה באקדמיה ובעל רקע של הצטיינות בלימודיו בתיכון (גם רופא צריך 5 יח"ל מתמטיקה!)? אז נכון, בבית הספר היסודי מלמדים בעיקר מיומנויות יסודיות וגם שומרים על הילדים ("בייבי סיטר") אבל התיכון מהווה השלמת למידת מקצועות ליבה והכנה ללימודים גבוהים. אז כנראה שצריך לשנות את מבנה מערכת החינוך ואת שיטות הלימוד, אבל ביטול המתמטיקה היא לא הפיתרון אלא בכייה לדורות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:41, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
ד"ר, לא חושב שיש מישהו שרוצה לבטל את המתמטיקה באופן מוחלט, אבל בא נודה על האמת, תלמידים שלא הצליחו במת' בתיכון ולא סובלים את המקצוע כנראה שגם לא יעבדו בעבודה שתצריך ידע נרחב בנושא, וזאת הבעיה במערכת, במקום ליצור מודל שנגיד יחייב לימודי מת' עד כיתה ח/ט שאז הילדים כבר מן הסתם קלטו אם הם מוצלחים במקצוע ואוהבים אותו או חלילה להיפך, ובכיתות הגבוהות זה ייהפך למגמה למועניינים, ואלה שלא סובלים את המקצוע (בדר"כ 3 והחלק המתקשה של 4 יח"ל) לא יאולצו "להיענש". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 08:54, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
זה מה שאומר אדם שיכולתו המתמטית היא של מי שסיים כיתה ב. כי מתמטיקה זה לא רק חשבון, מתמטיקה היא היכולת להבין את המידע המתמטי שמקיף אותנו, וזה נחוץ לכל אדם. דוד שי - שיחה 12:24, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
שוב הצלחת לדחוף את אהוב נפשך לדיון. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 17:18, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
כשאדם במשרה בכירה מפגין בורות מתמטית, ניתן להביא את דבריו כדוגמה לחשיבות ההבנה המתמטית. בכל אופן, אם ימנה אותי לשגריר, אני מבטיח לשתוק, כי לא רק לדרור אידר מגיע. דוד שי - שיחה 14:17, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
זו תהיה הסללה. הרחקה של אוכלוסיות שלמות מן הסיכוי ללמוד הנדסה או מדעים מדוייקים (או כלכלה, או הגעה לרמה מחקרית בכל מקצוע במדעי החברה). מתמטיקה היא שפה, ואם לא לומדים אותה בגיל צעיר, קשה להשלים. עוזי ו. - שיחה 12:58, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
בשם "סכנת ההסללה" הזאת מדכאים לנערים את יצר הלמידה. שלא לדבר על התופעה הנפוצה מדי שמקפידים להשאיר לתלמידים את כל האפשרויות פתוחות, והם אכן נשארים עם אופציות פתוחות עד גיל 30. אחוז האנשים שלומדים תואר ולא עובדים במה שלמדו - מחריד. יוחזרו בתי הספר המקצועיים לאלתר! יזהר ברקשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 13:09, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
באיזה גיל אתה מציע לקבוע את המקצוע של כל אזרח, שבע? אחת-עשרה? ארבע-עשרה? היום עושים את זה בגיל שש-עשרה בערך, בבחירת המגמות ומספר היחידות. שמירת האופציות (הנכונות) פתוחות הוא אולי התפקיד המרכזי של מערכת החינוך. קשה להאשים אותה בעובדה שאנשים מתקשים לבחור ולהתחייב גם אחרי גיל 18. עוזי ו. - שיחה 14:17, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אגב, כנגד הטענה ש"תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה היא המצאה של גברים פטריארכליים שתפקידה למיין את התלמידים לטובים ורעים" אני רוצה להציע אלטרנטיבה: מערכת החינוך, הנשלטת בארץ ובכל מקום ברובה הגדול על ידי נשים, בנתה "תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה" כדי ללמד מתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 14:19, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
הנה תגובה ראויה למאמר הזה: [3]. עוזי ו. - שיחה 13:27, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אני לא רואה פער כל כך גדול בין השניים. אצל לבני ההערה "החשובה מכל" היא שחשוב לכבד את המורים, וגם הרפז מקבל את זה. שניהם מסכימים שיש בעיה קשה במערכת, ולשניהם (וכנראה גם לאחרים) אין פתרון אמיתי שהוכיח את עצמו בהיקפים גדולים. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 17:27, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
מאמר מזעזע בעיני. כמובן, יש בו נקודות של אמת, כמו בכל עמדה. אבל הרוח הנושבת ממנו, ואופן הטיעון, בעצם אומר שאדם בריא מתעסק רק בשטויות. בלשנות? מתמטיקה? פילוסופיה? מדע? אלו דברים שרחוקים מעולמם של האנשים המבוגרים. כמה חבל שאי אפשר לחזור לחיות כציידים לקטים, שהיו להם חיים מאושרים ונוחים. משה פרידמן - שיחה 18:11, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
לדעתי מה שהוא בא לומר שבשביל "להצליח" בחיים ולחיות טוב ולגדל דור מאושר לא צריך ללמוד באוניברסיטה. זה לא מילה גסה וזה לא מזעזע לומר את האמירה הזו. אם רואים באקדמיה מנוף לכסף - אז הוא שולל זאת. מה שהוא שכח זה שהאקדמיה היא כור היתוך לחברה, כי אין אפס שאדם מלומד הוא הרבה יותר "על רמה" מאדם שלא ראה אקדמיה. כולכם יודעים שיש חברות שתנאי הסף שלהם זה שיהיה לך תואר ולא משנה במה. eli - שיחה 19:36, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר להגיד את זה בלי לזלזל בחינוך אקדמי. בוודאי כשמדובר בפרופסור. משה פרידמן - שיחה 20:31, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

אילו למדענים היו סמלילים[עריכת קוד מקור]

אילו למדענים היו סמלילים - יצירה גרפית חמודה להפליא. האם אתם מסוגלים להבין כל סמליל בלי לקרוא את הערך העוסק במדען? האם כל ערך אצלנו נותן הסבר בהיר מספיק על עבודת המדען כך שלאחר קריאת הערך קל להבין מדוע זה הסמליל שנבחר? דוד שי - שיחה 12:28, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

nice. תודה רבה. ביקורת - שיחה 13:36, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
לגבי האם הערכים מאיירים התמונה, נראה לי שכן...מוםR - שיחה

לפי אנציקלופדיה בריטניקה, הפלסטינים היגרו למצרים העתיקה לפני 3700 שנים.[עריכת קוד מקור]

כתבתי את הערך על העיר העתיקה פר-רעמסס שנבנתה על ידי רעמסס השני. חיפשתי מידע נוסף והגעתי לאתר של אנצציקלופדיה בריטניקה. מצאתי שם את המשפט הבא:
In the early Middle Kingdom (1938–c. 1630 BCE) the city witnessed the gradual influx of Palestinian peoples and became the Hyksos

כמה הם מעוותים שם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 22:17, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

אולי התכוונו שם לתושבי ארץ ישראל, שמכונה Palestine. אגסי - שיחה 22:50, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
כן אבל אז לא היו לא ישראל ולא פלסטין... הם לא הראשונים לשגות באנכרוניזם.מוםR - שיחה 00:22, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
הם התכוונו לפלישתים (Philistines). אביהו - שיחה 07:19, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
נו? בעברית, הגירה של עממים ארצישראליים. זה המונח בלשונות האירופאיות. AddMore-III - שיחה 09:22, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
אביהו, הם לא התכוונו לפלישתים, תלחץ על הקישור שנתתי. ייחוס לפלישתים זאת שגיאה אפילו גדולה יותר. גויי הים הגיעו למצרים 500-400 שנים מאוחר יותר מהים התיכון. יכלו להשתמש במונח כנען, אבל הם העדיפו לכתוב פלסטינים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:33, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
גם לדעתי עדיף המונח "כנען" אבל אולי הם מעריכים שהקורא הממוצע באנגלית לא מכיר את המונח או מתמצא במשמעותו הגיאוגרפית. מכיוון שהם משתמשים במונח Palestinian peoples ("עמים מפלשתינה") ולא the Palestinian people ("העם הפלשתינאי") הם יכולים לטעון שאין חשש לבלבול. H. sapiens - שיחה 13:03, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מקווה מאוד שבאינציקלופדיה בריטניקה קרב קדש לא מתואר בתור קרב בין עמים ביזנטיים לעמים ערביים. משה פרידמן - שיחה 16:10, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
קל לבדוק זאת. הקרב מתואר בין המצרים בראשות רעמסס השני והחיתים בראשות מוותליש השני, אך אלו ישויות פוליטיות מוכרות. לעומת זאת מקומות ואזורים גאוגרפים שמוזכרים בערך על קרב קדש הם סוריה, חומס (ולא "קדש"), נהר אורונטס, אלפו (ולא "חלב" או "חלף"), ופלסטינה (שוב!). נראה שאומנם יש מדיניות עקבית בבריטניקה להשתמש בשמות המודרניים המוכרים למקומות ואזורים גאוגרפיים, ולא בשמות העתיקים מן התקופה הרלוונטית. H. sapiens - שיחה 17:13, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
וכמובן: סוריה היא המקבילה של פלסטינה: שם שמקורו בערך באותו התקופה ונגוע גם הוא בחוסר דיוק דומה (ליבת ממלכת אשור העתיקה שכנה בערך במחוז נינוה העיראקי המודרני). Tzafrir - שיחה 18:37, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
בדיחה עצובה. ואחר כך יש אנשים שמתלוננים על הרמה האקדמית של ויקפדיה. משה פרידמן - שיחה 22:04, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
זה דווקא לא נורא אם זהו כלל...באנציקלופדיה מודפסת חשוב לחסוך במילים וביטויים שחוזרים על עצמם, כי החומר יקר וגם יש לו משקל, אך בויקיפדיה, שהדאגות האלה...מאיתנו והלאה, אפשר תמיד להוסיף "באזור" ו"בשטח", או תיאור זמן כמו "של היום". בסך הכל אנחנו בעצמנו מכירים "תכנית אוגנדה"...וגם פשוט לנו יותר באשר לישראל כי יש לנו ההפרדה בין ארץ ישראל כיחידה שאיננה פוליטית ועל זמנית...אך יש משהו אנכרוניסטי גם בביטוי "בישראל שלפני 10,000 שנה הייתה התרבות הנטופית", אבל אנחנו לא נעזר בקואורדינטות, כי זה אומר אותו הדבר וזה אנכרוניסטי לא פחות :-)‏ מוםR - שיחה 23:41, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
מה שאמרת לא מצדיק את הטעות הגסה שעשו בבריטניקה. "העם הפלסטיני" הוא מושג שהומצא רק במאה ה-20 ולא היה קיים בעת העתיקה. גם לא היו פלסטינים בעת העתיקה וגם "פלסטינה" היא אנכרוניזם שכן ב-1000 לפנה"ס השם הזה עדיין לא הומצא. מה עוד שהוא לא קיים בשפה הערבית התקנית אותה דוברים הפלסטינים: ארץ ישראל מכונה Palestine בעקבות האימפריה הרומית, אבל הערבים שיבשו את שמה ל-Falastin. בקיצור, זו שגיאה בוטה וגסה מאוד ומצופה מאנציקלופדיה לא לעשות אותה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:28, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
MathKnight, כפיים, ד״ר ברקו. אני עצמי הבנתי שהערך האמור נכתב באנגלית ולא בערבית. אני עצמי הבנתי שהוא מתייחס למושג הגאוגרפי פלסטינה, שהיה אחד משמותיה של הארץ בעולם, גם בקרב יהודים. וכן, הם עקביים וטועים באותה מידה לגבי סוריה, מצרים (Egypt, גם הוא שם יווני מאוחר) ועוד. אבל אני שמח לראות שאתה מודע לקיומו של עם פלסטיני. Tzafrir - שיחה 14:00, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
ד"ר ענת ברקו צודקת במקרה הזה. לטעון שיש עם פלסטיני עוד אפשר, אבל לטעון שהוא בן אלפי שנים זה פשוט טעות גסה במקרה הטוב ושקר במקרה הרע. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:28, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

שיר חדש על ויקיפדיה, עם הצעה מעשית[עריכת קוד מקור]

"ויטה רוצה" (השיר האחרון במקבץ שירים זה מאת ריטה קוגן) מתחיל במילים "וִיטָה רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ עֵרֶךְ בְּוִיקִיפֵּדִיה" וממשיך בהצעה מעניינת לתוכנו של הפרק "חיים אישיים". אחלה שיר (צר לי שכישורי המוגבלים בביקורת השירה לא מאפשרים לי כתיבת ביקורת מפורטת יותר). דוד שי - שיחה 07:34, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

זאת כתבה רק למנויים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:37, 7 בספטמבר 2018 (IDT)
אינני מנוי וקראתי השירים במלואם בקישור הזה: ריטה קוגןהוּא טָעָה. לֹא אֶת הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים הֵם רוֹצִים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2018. יופי של שירים. Oyשיחה 10:25, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
וִיטָה רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ עֵרֶךְ בְּוִיקִיפֵּדִיה
וְתַחַת הַסְּעִיף חַיִּים אִישִׁיִּים
תּוֹפִיעַ רְשִׁימָה שֶׁל 137 גְּבָרִים....
יש משהו יצירתי בשם ויטה למי שעניינה בסעיף חיים (אישיים), ומשהו מחאתי טוב על מושג החיים האישיים על פי ויקיפדיה, שהפך לפרק הרכילות באתר. מה שכן, לא בטוח שאם היו קוראים לי ריטה הייתי רוצה לכתוב דברים כאלו על ויטה. ביקורת - שיחה 13:22, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

מפגש נוער - סוכות תשע"ט (2018)[עריכת קוד מקור]

עמותת ויקימדיה ישראל מזמינה אתכם, בנות ובני נוער, מגיל 11 ועד 17 למפגש וסיור מרתק שנקיים בחול המועד סוכות תשע"ט במוזיאון ארץ ישראל שברמת אביב, תל אביב. התוכנית כוללת מופע בפלנטריום, הדרכה ופעילות באחת או שתי תערוכות. התוכנית תמשך משעה 10:00 ועד 14:00 ביום ד' 26.9.2018. פרטים והרשמה ראשונית בדף ויקיפדיה:מפגשים/מפגש נוער - סוכות תשע"ט (2018). נשמח להשתתפותכם Shnili-WMIL - שיחה 09:52, 7 בספטמבר 2018 (IDT)

נוע תנוע[עריכת קוד מקור]

התחלתי לכתוב טיוטה על שירות נוע תנוע שמעניקה האגודה השיתופית "ואף על פי כן" כאלטרנטיבה לתחבורה ציבורית בשבת. אני לא בטוח בנוגע לחשיבות ואני לא רוצה לעבוד סתם. ממה שהבנתי הם מקבלים במה לא קטנה בתקשורת והמון תמיכה בהדסטארט אך נכון לעכשיו לא מדובר ב"מעצמה", הם מפעילים משהו כמו ארבעה אוטובוסים שפועלים על שניים שלושה קווים כשאחד מהם (גוש דן-באר שבע) הוא עונתי, לפי הצהרותיהם הם הצליחולגייס מספיק כסף בשביל להשיק קו על התוואי של קו 18 בעתיד הקרוב. יש לה כבר אזכור, ביחד עם יוזמות דומות, קצת פחות מוכרות, בערך הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת--א.פ עריכות-שיחה 18:01, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

לדעתי עוד אין מקום לערך נפרד Nirvadel - שיחה 20:54, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
לדעתי יש מקום לערך נפרד על תחבורה ציבורית בשבת (ולא כפרק בהסטטוס קוו בישראל בנושא השבת), בסך הכל ישנה תחבורה ציבורית, ואפשר לפרוט אותה, קווים שמתחילים לפעול לפני צאת השבת, מוניות שירות בין עירונית ובטח שפנים עירוניות, התחבורה הציבורית בחיפה וגם היוזמה המבורכת והמשחחרת של נוע תנוע, בערך שכזה כבר בפתיח ראוי יהיה לציין כי גם הנסועה הנמוכה יותר בכבישים בשבת, היא עדין קיימת, כלומר אנשים שיכולים להרשות לעצמם רכב פרטי לא כלואים בבתיהם או בשכונותיהם בשבתות.מוםR - שיחה 00:05, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
בתור התחלה אפשר להרחיב את מה שיש בערך הקיים. למה נדרש השימוש באגודות שיתופיות? אולי בתת פרק נפרד? Tzafrir - שיחה 08:11, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אקח את העצות לליבי ואצור ערך תחת השם "תחבורה ציבורית בשבת--א.פ עריכות-שיחה 15:43, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
עכשיו ראיתי שכבר יש ערך כזה מיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות, אז אבדוק אם יש לי איך להרחיבו--א.פ עריכות-שיחה 16:19, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
וננסה לקשר אליו הערכים בנושא. עדין נראה לי שראוי שזה יהיה בתוך ערך של תחבורה ציבורית בשבת, כיוון שחלק משמעותי מהתחבורה הציבורית בשבת כיום אינו קשור ליוזמות המבורכות.מוםR - שיחה 16:40, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
מוםR אני תמיד בעד איחוד ערכים כל עוד התוכן נשמר במלואו אבל היה כבר דיון על איחוד בדף השיחה ורוב המשתתפים תמכו בערך עצמאי--א.פ עריכות-שיחה 17:38, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

סקר "הארץ": 50% מהצעירים היהודים בישראל לא מאמינים שמוצא האדם מן הקוף[עריכת קוד מקור]

בדומה למה שציינו שם כמה מהמגיבים: ניסוח גרוע של השאלה וגרוע עוד יותר שזוהי הכותרת. גם אני לא סבור שמוצא האדם הוא מן הקוף. אבל תוצאות הסקר מעניינות ושווה לקרוא אותן. זהו סקר על היחס לדת עם פילוחים שונים לפי לפי גיל (אבל לא מגדר), עמדות פוליטיות ומידת אמונה דתית. Tzafrir - שיחה 08:16, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
השורה התחתונה: רוב דתי-מסורתי וימני, ובעיקר בגילאי 18 - 24, קרי מנהיגי המדינה בעוד עשר שנים למשך 40 השנים הבאות לפחות. שנה טובה, שנת שלום שנילי - שיחה 09:10, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
השאלה אם מוצא האדם מן הקוף לא מעניינת אותי. אותי מעניין האם הציבור רואה את עתיד בני האדם בהתנהגות כמו קופים. את זה צריך לשאול בסקר. עדירל - שיחה 09:19, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
בנוגע לניסוח השאלה, "מוצא האדם מהקוף" הוא ניסוח שטחי ומועד לטעויות, אבל בסך הכל לא גרוע מהרבה ניסוחים עממיים של עובדות מדעיות. בגוף הכתבה דווקא נכתב "37% מהציבור היהודי בישראל איננו מאמין שלאדם ולקוף אב קדמון משותף" אז ייתכן שזה היה הניסוח האמיתי של השאלה ורק לאיורים נבחרו כותרות קצרות. יותר מעניין אותי שמעל לגיל 65 רק 13% לא מאמינים בכך. אני מאוד בספק שלפני 45 שנה רק 13% מן הצעירים בארץ לא האמינו באבולוציה של האדם. נראה לי שיש פה לא רק אפקט של יותר דתיים וחרדים בגיל הצעיר, אלא שלאנשים רבים מכל המגזרים לוקח חיים שלמים להשלים עם העובדה הזו. H. sapiens - שיחה 10:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
"בישראל 2018, ככל שהיהודי צעיר יותר, כך הוא דתי יותר, קפדן יותר, שמרן יותר וגם נכון יותר לכפות את דתו ודעתו על זולתו". לכפות?!!! מגמה מדאיגה, לפי הנתונים אנחנו מדינת הלכה בעוד שני דורות, מקווה שזה פשוט ענין של אופן הצגת הנתונים והארץ פשוט ניסה ליצור בהלה ציבורית--א.פ עריכות-שיחה 15:42, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
סקר: 90% מהצעירים היהודים בישראל לא מאמינים למה שכתוב ב"הארץ". ובצדק. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:29, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
כל אחד והצדק שלו. הצדק שלך בפירוש איננו שלי.
כלומר שכולם מאמינים למה שאומר בנימין נתניהו? נראה את הסקר קודם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:52, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

תיקונים בערכי הסכסוך הישראלי–ערבי בוויקי האנגלית[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בטעות דבילית באחד מהערכים הנעולים על הסכסוך הישראלי־ערבי (או פלסטיני) בוויקי האנגלית (הערך: w:Palestinian refugees: יש שם תמונה של מחנה העולים בפרדס חנה). כמו רוב האנשים כאן אין לי מספיק עריכות שם כדי לתקן את זה. למי אפשר לפנות? Tzafrir - שיחה 10:16, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

התמונה רלוונטית, היא מופיעה כהנגדה של הטיפול בפליטים היהודים לעומת הטיפול בפליטים הפלסטינים. הזזתי אותה לפסקה העוסקת בכך. דוד שי - שיחה 10:52, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אבל בפרק הזה עדיין מופיעה טענה שקרית: "the self-declared State of Palestine remains unable to absorb the Palestinian refugees, due to lack of de facto sovereignty over its claimed territories". כלומר, ישראל אשמה באי-יישוב הפליטים, ולא הפלסטינים ומדינות ערב, שמתעקשים להשאירם כפליטים עד שיוכלו להעבירם לתוך מדינת ישראל וכך לחסל אותה. Liad Malone - שיחה 12:52, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט האמור מדבר על ריבונות ולא על אשמה. ללא הקשר נוסף נראה שהוא נכון. Tzafrir - שיחה 23:53, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

שנה טובה ומתוקה לכוווווווווווווולם ![עריכת קוד מקור]

יאצקין52 - שיחה 12:54, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

בס"ד שנה טובה, עם המון ערכים טובים ומעניינים, שמחה להשתלב שוב בקהילה, שנה שבה נצליח להפחית את הויכוחים, ואם כבר להתווכח, אז שיהיו ויכוחים תרבותיים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:56, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה ומתוקה כובש המלפפוניםשיחה 13:25, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה ומתוקה צחי לרנר - שיחה 00:25, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה לכולם. מקווה שיהיו פחות ויכוחים, ושיהיה שקט בקהילה. אני מקווה לפתוח דף חדש עם מספר ויקיפדים איתם התווכחתי. איתי - תתקשרו אליי! 17:13, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מאה שיתופים של בדיות[עריכת קוד מקור]

שלום חברים,

מתרוצצת כרגע רשומה בפייסבוק המאשימה את נפתלי בנט בהשלטת חונטה דתית לאומית על ויקיפדיה העברית. זאת על סמך העובדה שמחברת הרשומה ניסתה לשנות בכח את הפתיח לערך על יהושע בן-נון ונבלמה על ידי משתמש:אלי גודין. הערתי לה על כך שהרשומה חוטאת לאמת, אך לא זכיתי עד כה להתייחסות, ובינתיים הרשומה מופצת הלאה והלאה בפייסבוק. ובכן, חיילים צייתנים בצבאו של שר החינוך, הואילו נא לנצל את ההזדמנות המבצעית ולהזמין אנשים חדשים לכתוב בוויקיפדיה, בשם האיזון והנאורות. בתודה, ליאור पॣ • ג' בתשרי ה'תשע"ט • 13:23, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה שבעקבות נסיון העריכה של וייסברג תוקן הפתיח לציין שיהושע הוא דמות מקראית, והורדו תאריכי הלידה והפטירה, שאם אני זוכר נכון כבר לפני כמה חודשים העירו במזנון שהם לא מתאימים בערכים מקראיים. למיטב ידיעתי לא שולטת "חונטה לאומית דתית" בויקי העברית, אבל יהיה קשה לשכנע בכך קוראים ועורכים מזדמנים כל עוד יש סטנדרט כפול לדמויות ומאורעות מקראיים, והשוו את הערך יהושע בן נון (אפילו לאחר תיקונו) לערכים גילגמש, אגממנון, המלך ארתור או רובין הוד, אף הן דמויות שאין קונצנזוס לגבי קיומן ההיסטורי אך לא התמזל מזלן להיזכר במקרא. H. sapiens - שיחה 18:53, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
אם מאשימים את ויקיפדיה גם מהצד השני שהיא שמאלנית - כנראה שהאמת היא אי שם באמצע. ‏עמיחישיחה 21:39, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
אם ה"אמצע" פירושו ערכים אובייקטיביים, אז לאו דווקא; סביר יותר שהיא מוטה בערכים מסויימים לכאן, ובערכים אחרים לכאן. עוזי ו. - שיחה 22:02, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
עניינית, יש ממש בביקורת של ויסברג. לא בדיבורים על הצבא של בנט וכו', אלא בכך שערכים בנושאים מקראיים נוטים לשקף את המקרא ואת דברי חז"ל והפרשנים המסורתיים בצורה לא ביקורתית (זה במקרה הטוב, כשהם בכלל טורחים להציג משהו מעבר לפרפרזה של הטקסט המקראי). אבל הפתרון הוא לא לעקם אותם לצד השני, אלא להעשיר אותם בתוכן מחקרי עדכני שידבר בעד עצמו. ראובן מ. - שיחה 19:48, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
הדיבורים על הצבא האימתני של בנט נראים כמו עיקר הפוסט. אני כבר שנים שואל את עצמי איפה עשרות ה"לאומנים הדתיים" (ביטוי מאוד אובייקטיבי ומאוזן כשלעצמו) בוגרי הקורס הדרמטי הזה, מה קרה איתם. נרו יאירשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ט • 20:48, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
קמפיין ההדתה הפך לקמפיין של הסתה (וזה לא רק נכון, אלא גם מתחרז). – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:55, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
מה באמת קורא עם בוגרי הקורס הזה,נראה שאנשים חזקים השקיעו הרבה בשביל להכשיר ולהכניס אנשים מתודלקים אידיאולוגית למספר ויקיפדיות שונות, אנחנו יודעים מי הם האנשים? על אלו ערכים הם התמקדו? האם אפשר להתחקות אחר פעולתם? בדבר אחד הכותבת צודקת, זה בעיה שקבוצה אידיאולוגית מאורגנת מנסה לחדור לפרויקט שמתיימר להיות נטרלי--א.פ עריכות-שיחה 20:15, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

חדשות טובות לשנה החדשה מעולם הדינוזאורים[עריכת קוד מקור]

Ceratopsidae-BW-003.png

חדשות טובות לשנה החדשה מעולם הדינוזאורים: משפחת הצרטופסיים (Ceratopsidae) היא המשפחה הראשונה של דינוזאורים שבה כל המינים התקפים הוכחלו בוויקיפדיה העברית. ניתן להתרשם מכך בתבנית:צרטופסיים. שנה טובה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:34, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מעולה MathKnight. צחי לרנר - שיחה 23:41, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
כל הכבוד! מה המשפחה הבאה? אני בעד דרומאוזאוריים Face-smile.svg. H. sapiens - שיחה 09:20, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

גניבת קניין רוחני[עריכת קוד מקור]

הוצאת רסלינג הסתבכה עם סופרות בעולם הערבי עקב בעיית זכויות יוצרים, הארץ ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 22:14, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין TMagen. צחי לרנר - שיחה 00:58, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
האם יש לזה קשר לתערוכה שהציגה יצירות מהעולם הערבי בלי לעדכן את היוצרים? עוזי ו. - שיחה 12:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

תמונות מארכיון הפלמ"ח[עריכת קוד מקור]

עמותת ויקימדיה ישראל העלתה לוויקישיתוף תמונות של ארכיון הפלמ"ח ששוחררו לציבור. לשימושכם. אתגר לנועזים - זהו את המצולמים בתמונות. Shnili-WMIL - שיחה 11:24, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

יש שם מקבץ תמונות של חנה סנש. הוספתי לקטגוריה שלה בשיתוף. יש שלוש תמונות של זהרה לביטוב. שייכתי לקטגוריה על שמה בשיתוף, אבל היא אדומה בינתיים, מחכה למישהו שישייך אותה לקטגוריות. Liad Malone - שיחה 15:47, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
והנה גנדי מתחבק עם ערבי. Liad Malone - שיחה 16:10, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
בשביל ה'סקופ' מספיק: גנדי מתחבק. ביקורת - שיחה 18:03, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
זה לא אני שבחרתי את הכיתוב בתיאור התמונה... Liad Malone - שיחה 18:12, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כל הכבוד! ברוב התמונות יש פרטים נוספים עם שמות המצולמים, הוספתי תמונות חסרות לערכים של זוריק דיין ושלהבת פריאר. ביקורת - שיחה 18:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

זה נהדר. צריך לשייך לקטגוריות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:56, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כבר מדברים על מיזם ההעלאות של ויקימדיה של תמונות ישנות, ישנם כ-15,000 שצולמו על ידי זולטן קלוגר והועלו על ידי מתניה בקטגוריה זו. האמת היא שהיה רצוי שיהיה קישור למקור אבל זה כנראה לא מתאפשר. בכל אופן, במקרה זה, אם רוצים מידע נוסף הוא נמצא במקור, שאפשר לאתר אותו בקלות. Geagea - שיחה 17:16, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
הוספתי תבנית לתמונות מארכיון הפלמ"ח. היא מקשרת לדף התמונה בארכיון. Geagea - שיחה 06:43, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

שיוך לקטגוריות[עריכת קוד מקור]

4 קילומטר ברברס בניידת לטיפול נמרץ[עריכת קוד מקור]

היי. ציטוט מערך. "... שירותי ההצלה דורשים לבטל את פתיחת הקו עקב חוסר יכולת להזעיק רכב הצלה לטווח הקו במקרה הצורך. זאת מכיוון שבחלק הקו שעובר במנהרות, כארבעים קילומטר אורכו, אין גישה לרכבי הצלה לכ-99% מהשטח, עקב ההחלטה לחסוך תקציב על יצירת כביש בטון עבורם בצמוד למסילה, מה שמאפשר גישה בנקודות יציאה בלבד. כעשרה ימים לפני פתיחת הקו הצפויה נמסר כי טרם נקנו רכבי הצלה לקו. לאחר שיירכשו, הם יכלו להגיע לנקודות מסויימות בקו, אך לא לצאת משם, כך שרכבי אמבולנס עם פצועים יצטרכו לנסוע כארבעה קילומטרים ברברס. הובטח כי הבעיה תפתר תוך לא יותר מחמש שנות פעילות הקו." מה דעתכם, זה מסוכן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

זה מפגר. חזרתישיחה 14:24, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
יש מקור? זה אנציקלופדי? ‏עמיחישיחה 01:14, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
כן. החצי של אוגוסט שודר בתאריך המתאים בחדשות השבוע עם אמיר בר שלום בכאן 11. את החצי השני הודיעו באותה תוכנית לפני שלושה ימים. את הידיעה השנייה הביא איש הסקופים של התאגיד, מוטי גילת. אם אני לא טועה, גם את הראשונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, הם ידעו לנסוע ברוורס באותה מהירות כמו נסיעה רגילה... • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 11:53, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

כשאין מתורגמן באזור[עריכת קוד מקור]

זה מה שיוצא ... דגש - שיחה 23:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

בעקבות החשיפה זה נמחק אך צילום מסך של זה נמצא כאן... דגש - שיחה 23:52, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

פרסום ראשון[עריכת קוד מקור]

נוכחתי לדעת כי ויקיפדיה היא המקום הראשון בו מאשרים את קיומם של חצאי בני אדם. ראו כאן. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 07:31, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

בס"ד מה זה חצאי בני אדם? ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

ספר בספריה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לעזור לי למצוא ספריה באיזור ברוקלין בניו יורק המחזיק בספר

Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון

ראיתי את הספר מצוטט כאן בויקי כמה פעמים ובכולם ברור לי שה'פרופסר' שכתב את הספר (פרופסר מפולין שכותב על חסידיות שאף אחד מהם לא פעיל בפולין...) מצץ מידע מאצבעו או שהמצטט/ים את הספר סומכים שהעורכים בויקי לא יבדקו... אני לא רוצה לקנות את הספר. --גלייכערשיחה: • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 03:00, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

מחיפוש ב-Worldcat עולה שיש שני עותקים בניו יורק, אחד בישיבה יוניברסיטי ואחד באוניברסיטת פורדהאם בברונקס. אני תוהה כמה כבר הספיקו להשתמש כאן בספר שיצא רק השנה. Mbkv717שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 10:18, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
מדובר בחוקר וודז'ינסקי, שהביא מספרים ביחס לגודלן של חסידויות, ומשתמש:AddMore-III עדכן על פיהם את מספרי החסידויות. גסות הרוח של גלייכער ביחס לפרופסור (או לAddMore-III) היא אופיינית לו. דגש - שיחה 10:23, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
לא יודע אם זה אופייני לו, אבל כל התחום הזה של חוקרי תרבויות החוקרים תרבות זרה להם עמוס לעייפה בכזבנים ובורים, בכללות ישנם נושאים רבים בתחום שאינם ברי מדידה בצורה מדעית, ואשר על כן אין כל יתרון לפרופסור בזה על אדם מן הרחוב ההבדל היחיד הוא בין החוקר לאדם אחר שאינו מכיר את אותה הקבוצה, אך מי שחי בתוך אותה הקבוצה איזו עדיפות יש לחוקר עליו? הפרופ' אינו משתמש בכלים מדעיים אלא כותב את דעתו ככל האדם, ובהנף קולמוסו הוא הופך אותם למדעיים מעצם העובדה שהוא כתב אותם. על כן מובן בהחלט התסכול של אחד שבתוך עמו הוא ישב והוא חוזה בחוקר הכותב דברים אשר לו נראים מופרכים, הוא רואה את מה שהוא רואה ואילו החוקר זוכה לחותמת מדעית ללא כל הצדקה. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 10:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גם בחקר התרבויות הפרימיטיביות ביותר, שמצריכות התנתקות מהמובן-מאליו של החוקר והבנה של דפוסי התנהגות מחוץ לציביליזציה, לאקדמיה המערבית יש יתרונות מובהקים בזכות המתודולוגיה שלה, יכולתה לנתח באופן ביקורתי תוך התעלמות מהנרטיבים הפנימיים והפוליטיקה שמניעה אותם, ואיסוף מידע שיטתי והשוואתי (שכולם מושגים זרים אצל הנחקרים). אנתרופולוגים שחקרו שבטים באפריקה או בפולינזיה יודעים הרבה יותר על הילידים מאשר זקני השבטים עצמם. AddMore-III - שיחה 11:07, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
שמעתי טענות דומות על התנ"ך. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 11:51, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
AddMore-III אני מסכים למעלה מכל ספק שיש עדיפות לשיטת המחקר המערבית, השאלה היא כאמור על תקפות המתודולוגיה הנ"ל, והאמירה שלך לפיה אנתרופולוגים שחקרו שבטים וכו', היא אמירה חסרת כל בסיס עובדתי ומבוססת אך ורק על הנרטיביים הפנימיים שלך, בכדי לקבל כזו אמירה נצטרך להיווכח במחקרים שיטתיים, והכי חשוב בעלי תקפות. ובנוסף לכך נצטרך מחקר נוסף שיערוך השוואה בין הידע של החוקרים לידע של זקני השבט. זה עדיין אין לך. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 20:52, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
AddMore-III, קודם כל תודה שלא התיחסת להתקפה האישית וחסרת רסן של דגש חזק. לא בדקתי מי היה שציטט את הפרופסר ובודאי שלא התכוונתי לערער על האמינות שלך. ולעצם העניין, אולי חוקר\פרופסר מערבי יכול להתנתק מהמובן-מאליו אבל כאן זה נראה שה'פרופסר' לא שייך לעולם המערבי, הוא שייך לעולם השלישי... בתוך עמי אנוכי יושבת וברור לי שה'פרופסר' מדבר ממש לא לעניין. כמי שגר בבורו פארק מרכז החסידות של באבוב (שתיהם) וכמי שחי את המחלוקות והפילוג והדין תורה שמה ברור לי שאין לבאבוב 4,500 משפחות. כמי שמאוד מקורב לחסידות טאהש ולקרית טאהש ידוע לי בבירור שחיים שמה בערך 500 משפחות (יש לי אלפון של הקריה ואין שם חסידים שלא גרים שם, לכל שם יש כתובת בתוך הקריה) זה מופרח ומצחיק רצח לכתוב "בעבודת מחקר" שגרים שם 250 משפחות כשיש מדריך טלפונים המייצג כתובות ומספרי טלפון לבערך 500 משפחות. ברור שלפרופסר אין מושג על מה הוא מדבר השאלה שלי הוא אם הוא מצטט מקור למספרים או לפחות מספר על שיטת העבודה שלו, איך הוא הגיע ל250 כשיש אלפון עם 500. מצאתי שאפשר לראות הספר בישיבה יוניברסיטי ובברונקס הבעיה היא ששני המרכזים שוכנים כשעה נסיעה (עם חניה ופקקים) ממרכזי החרדים בברוקלין, אני עוד לא מוכן לנסוע שעתיים הלוך ושוב לראות את היצירה... אני לא הצלחתי למצוא העתק בברוקלין אולי יש כאלה שיודעים למצוא העתק בברוקלין? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 19:19, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
הספר נמכר במחיר לא מופקע, וכנראה יותר זול ממחיר שעות הקריאה שלו או שעות החניה והפקקים (75 $ לפי האמור באתר הרשמי), אם תרצה לעדכן על פיו את ערכי שאר החסידויות, יכול להיות שנוכל לסדר לך מענק מהקרן כדי לממן את רכישת הספר. לך על זה! (הוא גם זמין באמאזון במחיר הנ"ל כולל משלוח חינם, ובזול עוד יותר בגרסה לקינדל). ביקורת - שיחה 19:33, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גלייכער, למה אתה צריך לראות את הספר? אם המידע בו לא נכון, אז מה יעזור לך אם תראה אותו? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:37, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גלייכער, בקרית טאהש גרו ב-2016 או קצת מוקדם יותר בדיוק 517 משפחות. 48% היו חסידי טאהש, 35% סאטמאר, 2% ויז'ניץ והשאר חסידויות אחרות. לכן גרים שם בערך 250 משפחות של טאהשערס. לגבי באבוב, הוא כותב של-45' יש בדיוק 3,086 משפחות מהאלפון שלהם, בעוד שה-1,500 של 48' הם אומדן. ומלבד זאת, כפי שנאמר לך, אם אתה לא מאמין למספרים שהוא מביא ממילא, לשם מה לך הספר? הוא עולה 46 פאונד באמזון אם אתה רוצה. AddMore-III - שיחה 19:41, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

ביקורת לא ידעתי שיש דבר כזה מענק מהקרן אפשר פרטים? אני מאוד בתוך הקטע של היסטוריה חסידית בפרט ובכל דבר הקשור לחסידים בכלל, הספרים והמחקרים עולים המון כסף. התו השמיני עדיין אני מעוניין לעיין בספר אני מעוניין ללמוד על דפוס הפעולה שלו ואני מאמין שיש שם דברים נכונים גם. AddMore-III עכשיו אני שם לב שאתה זה שעשה את העריכה בחסידות טאהש, אתה יכול לצטט את הספר בדיוק? בפעם האחרונה שבדקתי (לפני בערך שנה דהיינו לקראת סוף שנת 2017) גרו שמה כמעט 500 משפחות ובודאי לא 517 בשנת 2016. מאיפו אתה לוקח את המספרים שלך? 35% סאטמאר? 2% וויזניץ? לשיטתך יש שם לפחות מנין של חסידי וויזניץ אבל מה לעשות שאין שם אפילו וויזניצער אחד לרפואה. בקשר לבאבוב (התחלף לך ה45 וה48) אני רושם באלפון של אחד מהם ואני לא חסיד באבוב, בחתימות (בדין תורה בקשר לפילוג) לא נתנו זכות בחירה אוטומטי לכל מי שרשום באלפון, לכל חסידות יש ענין לנפח את המספרים שלהם ואחד הדרכים לעשות את זה היא דרך האלפון, מכניסים כל מי שהגיע פעם לביקור אצל הרבי וגם מי שמחותן עם חסיד... בקיצור, הוא לוקח את המספרים שלו מאלפוני החסידיות? ולזה קוראים פרופסר\חוקר? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 20:11, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הספר נשאר בבעלות הקרן כמובן, אבל יוכל לשמש אותך רבות. ביקורת - שיחה 20:50, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
כמובן --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 21:02, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
ביקורת איך אני יכול ליצור קשר איתך? אתה יכול ליצור קשר איתי בwikiglicher-at-gmail{{.}}com? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 21:05, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו עם כל משתמש, בצד הדף של כל משתמש יש קישור "שליחת דוא"ל למשתמש". שלחתי לך דוא"ל דרך המערכת. ביקורת - שיחה 22:26, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נראה לי שיש תקדים לכך שויקימדיה תממן קניית ספר שמשתמש א' כבר מעדכן לפיו ערכים, רק כדי שמשתמש ב' יוכל לנסות להפריך אותו. גלייכער, אתה יכול לכתוב מאמר נגד הספר, אבל כל עוד הוא פרופסור ואתה ויקיפד מן השורה - תצטרך להשלים עם כך שעם כל הצער דעת הפרופסור נחשבת יותר. מלבד זה, אני מניח שהוא מודע גם לחולשות ספרי הטלפונים ומתייחס לכך. נרו יאירשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 23:28, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
להתייחס? אהמ? לא! אולי כשתתחיל להתייחס לעצם הענין ולא למשתמש. --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 01:45, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

100,000[עריכת קוד מקור]

טריצרטופס

עכשיו קיבלתי הודעה (מלשונית ההודעות) ש"עשית את העריכה המאה אלף שלך; תודה על התרומה המדהימה הזו!" וכמה סימלי שזה היה בעריכה הזו בערך המומלץ טריצרטופס (אחד הערכים שכתבתי שאני הכי גאה בהם). אני יודע שזה פיצ'ר אוטומטי אבל זה בהחלט נחמד ומשמח לקבל הודעה כזאת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

כל הכבוד האביר. צחי לרנר - שיחה 08:27, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
חבל שאתה לא רואה, אבל אני מצדיע לך ממש ברגעים אלה! גדול. כל הכבוד. eli - שיחה 11:31, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

העולם הזה[עריכת קוד מקור]

לידיעה: עלה ארכיון העולם הזה. מן הסתם צריך גם ליצור תבנית. תהנו. Shannen - שיחה 07:53, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

כבר יש תבנית:העולם הזה. דוד שי - שיחה 08:16, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
למרבה הצער, כנראה מדובר באתר מפר זכויות יוצרים ואיננו מקשרים לשכמותו לפי מדיניות ויקיפדיה. דוד? ביקורת - שיחה 09:38, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

במקום לגונן על ילדיכם, תנו להם להיכשל[עריכת קוד מקור]

חוקר המוח פרופ' יורם יובל: "במקום לגונן על ילדיכם, תנו להם להיכשל".

"אנחנו מגדלים ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שחוו כישלון משמעותי. ואז הילד או הילדה נופלים מקורס טיס, נזרקים על ידי בן זוג או מתמודדים עם קושי גדול אחר, והם פשוט לא מוכנים לזה. הם מרגישים בושה וכאב גדול ונחושים לא לגרום לזה לקרות שוב. הדרך היחידה לא להיכשל היא להימנע מלעשות דברים שבהם אתה לא טוב". החלטה כזאת, לדברי יובל, היא לא פחות מ"קטלנית", ולא רק לילדים. "מנהלים חייבים לאפשר לעובדים הזוטרים שלהם להיכשל, כי אחרת הארגון כולו ייפגע. ארגון שאין בו סובלנות לכישלונות יכשיר אנשים בעלי כישורים מצומצמים שאינם יכולים או אינם רוצים להשתנות". eli - שיחה 11:27, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
אין לי מושג מי מגדל ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שחוו כישלון משמעותי. זה נשמע לי מופרך. יש מעט מאוד ילדים שמסיימים תיכון בלי כשלונות לאורך כל הדרך וזה רק בתחום הלימודי ומבלי לנסות ללמוד קורסים אוניברסיטאיים במהלך הלימודים (שהוא מפתח לכשלון לרבים מהם). יותר סביר לאמר שאנחנו מגדלים ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שהם לומדים להתמודד עם כשלונות. עם זה אני מסכים, עכשיו בא נחשוב איך ללמד אותם להתמודד עם כשלונות. להכשיל אותם בגיל 6, 8, 14 או 16 זה לא פתרון, אלא אם זה חלק מתכנית מובנית שבסופה הם יודעים להתמודד עם כשלון ויוצאים מחוזקים.
עם החלק האחרון אני מסכים, אך איני חושב שיש בעיה כזאת בהיקף רחב. מנהלים מתמודדים עם הדילמה הקשה של עובדים שנכשלים בהתחלה כל הזמן וצריכים להחליט האם שווה להשקיע את המאמץ בהכשרת העובד. כמי שצפה בתהליכים כאלו כמה וכמה פעמים, איני חושב שהבעיה היא סטייה לכיוון של לא לתת צ'אנס.
ופרס ללא ספק היה לוזר. נכון, הוא המשיך למרות זאת ומבחינתו זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל המעסיקים שלו במפלגת העבודה עשו את הצעד הנכון מבחינתם והראו לו את הדלת. ואם הם מצטערים על משהו לגביו זה על כך שלא הראו לו את הדלת הרבה קודם. עדירל - שיחה 23:40, 19 בספטמבר 2018 (IDT)
הוא הרי טוען שילדים מבתים מבוססים לא חווים כשלונות לימודיים משמעותיים, כי ההורים דואגים שיאובחנו כך שיקבלו הקלות, וגם מביא סימוכין סטטיסטיים. בעניין הזה הוא ודאי צודק שההורים האלה מזיקים לילדים. אפשר גם לטעון שעבור ילדים רבים כשלונות לימודיים אינם כשלונות משמעותיים, כי זה לא ממש מעניין אותם. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 00:58, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
איני יכול לקרוא את המאמר, אבל נשמע לי קצת מוזר לטעון שהילדים הללו שמסתובבים עם הכותרת דפוק על הראש, לא חווים כשלון. ייתכן שחלקם רואים בזה 100% הונאה של המערכת, אז הם לא חווים כשלון, אבל האם הוא מביא נתונים לגבי אחוז מקבלי ההקלות שמוציאים ציונים מעולים? אולי אם יש הרבה כאלו זה אומר דרשני. מעניין האם הוא גם מביא נתונים על כמות הילדים שמקבלים הקלות שמתקבלים לקורס טייס? עדירל - שיחה 02:44, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
הוא מתייחס מן הסתם באופן כללי לגישה המגוננת שיש היום כלפי ילדים. למשל - כשמורה נוזף בילד, במקום לגבות את צוות ההוראה ההורים מתעמתים עם המורה. לא צריך לקחת את דבריו מילולית. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט 11:31, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
כשחצי מהכיתה מקבלת הקלות אף אחד לא מרגיש דפוק. להפך, השאר מרגישים פראיירים. זה מלבד טענתי הנוספת לעיל. הוא מתנגד ובצדק לאינפלציית ההקלות, אבל גם הוא לא אומר שלאף אחד לא מגיע. יש למשל כאלה ששורקים את החומר כשהם נשאלים בעל פה, והרבה פחות בכתב. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 11:36, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
כמי שפה ושם ראה ילדים מתמודדים עם אתגרים לימודיים, אני יודע כמה מרכזי העניין של הצלחה בבניית אהבת הלימודים וההתמודדות עם אתגרים (וילדים הם אלופים בהתחמקות מאתגרים). כשלונות וביקורת מקדמים מעטים מאוד, את השאר הם מכבים. אז כן, צריך איזון, איזון עדין שמורים טובים לומדים עם השנים לעשות. באופן בסיסי מדובר בתהליך של הצבת אתגרים, דאגה שהתלמיד יעמוד באתגרים ומתן משוב חיובי על ההצלחות. כותרות כמו זאת של אותה כתבה, שאיני יודע אם היא בכלל ניתנה על ידי פרופ' יורם יובל, היא בעייתית. עדירל - שיחה 11:50, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

מישהו מכיר את גבי הורוביץ?[עריכת קוד מקור]

כתבתי טיוטה לערך על שחקן השש בש גבי הורוביץ, אך חסרים שם פרטים רבים, בעיקר על ילדותו ועל קורותיו לאחר שובו לישראל.

הטיוטה כאן: משתמש:Gabi S./גבי הורוביץ. כל מי שיכול להעשיר את הערך מוזמן לפנות אלי. השארתי הודעה דומה גם בלוח המודעות.

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 20:56, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

אני חושב שכדאי לבדוק אם לערך עליו יש חשיבות. אני לא מכיר, רק ממליץ לבדוק בקריטריונים. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 07:19, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
נראה לי שביחס לשחקני שש בש אחרים יש לו חשיבות. אבל בכל מקרה, מעניין לדעת מה עלה בגורלו. -- ‏גבי‏ • שיח 07:58, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

ברכות לכותב החדש בתשלום[עריכת קוד מקור]

יש ביקוש אדיר לכתיבת ערכים לויקיפדיה ואנשים נענים לביקוש. כל הכבוד להם. עדירל - שיחה 11:40, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
מה הסיפור של האנונימיים שמפרסמים בכיכר על כותבים בתשלום ? מה זה ? צרות עין או סגירת חשבונות? eli - שיחה 11:45, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
זהו אנונימי המתנקל באופן קבוע לעורכים שהוא חושד שהם עורכים בתשלום, כמו גם עורכים שהצהירו שהם בתשלום. אמא של גולן - שיחה 11:56, 20 בספטמבר 2018 (IDT)