ויקיפדיה:כיכר העיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויקיפדיה:כיכר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם
מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"ט בתמוז ה'תשע"ט - 21 ביולי 2019

  • יום נהדר לכולם


אופס, כבר עבר

ארכיון

דפי משנה




1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139


טקסט לבן לצורך צורת הדף

מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים[עריכת קוד מקור]

מעניין. כידוע המדינה מתמהמהת בפרסום חומרים שנמצאים בארכיון המדינה. אבל כאן מדובר על מסמכים שנמצאים בארכיונים אחרים. לפי הכתבה, החל משנת 2009 קיבלה המלמ"ב סמכות למנוע פרסומים של מסמכים מארכיונים אחרים. הסמכון הזו ניתנה לה בעיקרון עבור תחום עיסוקה של המלמ״ב: מפעלי טקסטיל בנגב. אבל מתברר שבפועל הם גם מנעו גישה לכל מיני מסמכים שקשורים לגירוש ערבים בזמן הקמת המדינה. לפי הכתבה ראש המלמ״ב לשעבר אישר את זה במפורש בראיון איתו. אז יש לנו משהו שמפחדים לדבר עליו והוא סוד. ולכן אנחנו נאלץ להסתפק בנתונים של זוכרות ובכל מיני שמועות על מסמכים. כל הכבוד. Tzafrir - שיחה 08:41, 5 ביולי 2019 (IDT)
א. תחום עיסוקה של המלמ"ב רחב הרבה יותר ממפעלי הטקסטיל. ב. אולי העדויות שם יכניסו לפרופורציות את הטענות נגד מפעל ההתנחלות. ג. השאלה העיקרית שבה יש לדון היא האם מדינת ישראל הייתה יכולה בכלל להרשות לעצמה לנהוג אחרת. האם בסטנדרטים של "הארץ" רובנו היינו חיים היום. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 09:58, 5 ביולי 2019 (IDT)
צודק. לא סתם טקסטיל. כל מה שקשור לאב"כ (ישראל מפתחת גם נשק ביולוגי וגם נשק כימי – היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אשררו את האמנה למניעת הפצה של נשק כימי) ובכלל של תעשיית נשק, כי לפי השמועות מכרנו נשק לשלטון שביצע את רצח העם ברואנדה וסיפקנו נשק לשלטונות שטובחים בבני הרוהינגיה בבורמה ופיתחנו נשק גרעיני ביחד עם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה וסיפקנו נשק לרודנים הרצחניים של ארגנטינה ועוד. אבל כל זה רק שמועות כי אסור לדבר על זה (בארץ, ולכן השמועות מסתובבות חופשי).
אבל אז מסתבר שליחידה השושואיסטית הזאת מרחיבים את המנדט ועכשיו היא באה לשכתב את ההיסטוריה. מדינת ישראל פוחדת מהצגת העובדות כהווייתן. מה בדיוק קרה ב־1948? (חוץ מכתיבה של ספר אחד)? Tzafrir - שיחה 10:28, 5 ביולי 2019 (IDT)
יותר רחב גם ממה שאמרת. להערכתי חורב צודק שיש להם סמכות להורות על החרמת כל מסמך שלפי שיקול דעתם פוגע בביטחון המדינה. מן הסתם אפשר לעתור נגדם לבג"ץ, שהוא כידוע השליט העליון. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 10:58, 5 ביולי 2019 (IDT)
למלמ"ב סמכויות נרחבות במערכת הביטחון ובתעשיית הנשק, אבל אין לו שום סמכות בנושאי מידע ארכיוני שאינו נוגע לתחומים אלה. לפני שמתלוננים על סמכויות שבג"ץ לקח לעצמו, כדאי להתלונן על סמכויות שהמלמ"ב לקח לעצמו. סליחה, נזכרתי: בניגוד לבג"ץ שאין לו ארנק ואף לא חרב, למלמ"ב יש ארנק ויש חרב. תשכחו את כל מה שאמרתי, ותזכרו רק שהמלמ"ב מותק, מוי מוי מותק, ואני אוהב את המלמ"ב. דוד שי - שיחה 16:31, 5 ביולי 2019 (IDT)
ובכן חורב חולק עליך: "אם אני יודע שיש בארכיון חומר מסווג, אני מוסמך להגיד למשטרה שילכו להביא משם את החומר. אני יכול גם להפעיל את בתי המשפט. אני לא צריך אישור של הגנז. אם יש חומר מסווג, יש לי סמכות לפעול". אני מעריך, לאור היכרותו עם התפקיד שמילא במשך שנים רבות, שהוא מכיר את המצב החוקי טוב יותר ממך, ושהוא גם לא ישקר בראיון כזה להארץ. בעניין ההשוואה לבג"ץ, גם לשיטתך מלמ"ב חרג בסך הכול לתחום הארכיונים. בג"ץ, לעומת זה, מלוא כל הארץ משפט. מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל חוקי היסוד, פוסק סופי ומוחלט בכל תחום אפשרי. הפרדת רשויות בתפארתה. על כל פנים, אני לא התיימרתי להשוות את כוחם של שני הגופים, אלא רק לומר שמן הסתם אם מלמ"ב יחרוג מסמכותו יעתרו נגדו לבג"ץ. אולי מישהו ירצה לבדוק אם היו עתירות כאלה, זה מעניין. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 16:43, 5 ביולי 2019 (IDT)
דבריך על בג"ץ אינם ראויים להתייחסות.
המלמ"ב "מוסמך להגיד למשטרה"?! גם אני מוסמך להגיד למשטרה, גם אתה מוסמך להגיד למשטרה, דלתות תחנות המשטרה פתוחות לכל. האם המשטרה חייבת לקפוץ לדום ולציית למלמ"ב? לא, כשם שאינה חייבת לציית לי. עליה לבדוק את המידע שנמסר לה, ולהחליט האם יש כאן עניין שמצריך את התערבותה. דוד שי - שיחה 17:42, 5 ביולי 2019 (IDT)
זה נוח לא להתייחס לטענות קשות. לגבי המלמ"ב אין ספק שהכוונה היא להורות למשטרה. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ט • 17:46, 5 ביולי 2019 (IDT)

"נוח לא להתייחס לטענות קשות" זו דמגוגיה זולה. טענות נגד הבגץ הן לחם חוקם של מערערי הדמוקרטיה בישראל, והעובדה שידם של המערערים על העליונה בזירה הפוליטית, לא עושה את הטענות נכונות או משכנעות יותר - רק מגבירה את הווליום, ומקרבת את הקריסה של מה שנשאר משלטון החוק (בהסתכלות אופטימית, שמקווה שהקריסה הזו עדיין בעתיד, ועדיין יש סיכוי לתיקון מגמה).

לגבי הנכבה - אורי אבנרי דיבר קרוב ל 70 שנה על "מנגנון החושך", שאחת ממשימותיו הייתה ועודנה לתת גיבוי לגרסה הרשמית ("התושבים הערבים האמינו למנהיגיהם ועזבו את בתיהם מרצון, בבטחון שתוך זמן קצר, אחרי הנצחון על הציונים, ישובו"), ולהילחם בכל פרסום שיכול לבלבל, כמו למשל מידע על גירוש תושבים, בייחוד כשמדובר על "מידע קשה"; תאריכים, שמות אנשים ויישובים, מספרים, ומידע על אופן ביצוע הגירוש. לפני קרוב לחמשים שנה ניתשה מלחמת חורמה כדי למנוע מבתי ספר תיכוניים להשתמש בסיפור חרבת חזעה של יזהר כחומר לימוד, ובגדול, גרסתו של הנרטיב הציוני היא השלטת, כשאחד הכלים החשובים של הממסד במאבק הזה, היא השליטה המוחלטת על המידע.

המשימה מוטלת על חלקים כאלה או אחרים של "מנגנון החושך", ואלו מפעילים את כל הכלים העומדים לרשותם - במקום שזה מתאים הם משתמשים בחוק, ובמקומות אחרים עוברים עליו. אם קוראים להם מלמב או שיןבית או שבכ או בשם אחר, זה פחות משמעותי.

ההתייחסות לפעולת המנגנון אמביוולנטית: כאזרח מן השורה, קשה להכחיש שתפקידו העיקרי של המנגנון הוא הגנה על שלומך, וביקורת כלפיו נתפסת כ"נשיכת היד המאכילה". מצד שני, כאזרח מן השורה, קצת קשה לקבל חלקים מן הממשל שמנכסים לעצמם סמכויות מקיפות, פועלים לכאורה ללא פיקוח, ורואים זאת כזכותם "לעשות מה שצריך" בלי לייחס חשיבות רבה לשאלה באיזה צד של החוק "מה שצריך" נופל, בלי בקרה של אף גוף אחר, במחשכים, וללא אפשרות ערעור. קיפודנחש 19:55, 5 ביולי 2019 (IDT)

ועל זה אפרים קישון היה אומר: "סליחה שניצחנו ולא נרצחנו". – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:23, 5 ביולי 2019 (IDT)
כשמאפשרים לגופים חשאיים לעבוד ללא פיקוח, מקבלים לפעמים בעיות רציניות. היה פעם בארץ גוף חשאי בשם הלשכה לקשרי מדע. זה היה הגוף שהפעיל את ג'ונתן פולארד אחרי שהמוסד לא הסכים לעבוד איתו. התוצאה הייתה פגיעה חמורה ביחסים עם ארצות הברית. בסופו של דבר הלשכה פורקה וסמכויותיה עברו למלמ״ב. עוד באותן השנים: גורמים בממשל של ארצות הברית רצו לשלוח סיוע למורדים בניקרגואה. אבל בלי שזה יופיע בספר התקציב. אז הם יזמו עסקה סיבובית שכללה מכירת נשק לאיראן. וחזרה אצלנו: מחבלים חטפו אוטובוס. שניים מהם יצאו מזה בחיים, אבל לא מחקירת השב״כ. כדי לחפות על ההרג הזה נערכו שורה של טיוחים. בין השאר השב״כ ניסה לתפור תיק לאיציק מרדכי. מי שידעו על הטיוחים הצליחו לסחוט דברים מראש השב״כ. עד שזה התפוצץ. כספיח לפרשה הזו: במהלך החשיפה שיוסי גנוסר קיבל עקב הפרשה צץ שוב המקרה של עיזאת נאפסו, קצין צהל צ’רקסי שהואשם בחקירת שב״כ (שבה היה מעורב גנוסר). בעקבות במקרה שלו הוקמה ועדת לנדוי. ואנחנו יודעים שחקירות שב״כ זה דבר רע (אלא אם כן הם חוקרים ערבים בשטחים, שידוע מראש שהם אשמים).
או בקיצור, כמו שיהודי אחד אמר פעם, אור השמש הוא מחטא לא רע. Tzafrir - שיחה 01:22, 6 ביולי 2019 (IDT)
אני רק שמה את זה כאן: יאיר אורוןסיפורה של שבירת שתיקה בת 68 שנים - בסוף 1948 מישהו ושמו ש' קפלן כתב לעורך "על המשמר" עדות ששמע מחייל על מעשי זוועה שנעשו לתושבי הכפר הערבי דווימה בעת מלחמת העצמאות, באתר הארץ, 7 בפברואר 2016 Sima shimony - שיחה 15:00, 6 ביולי 2019 (IDT)
גם במלחמת העולם השנייה היו חיילים בבעלות הברית שעשו מעשים לא תקינים בלחימה בגרמניה (הרבה יותר מאשר חיילים ישראליים במלחמת העצמאות) וחילות האוויר שלהם הפציצו את דרזדן וערים אחרות עד היסוד. האם זה הופך את המלחמה בנאצים ללא לגיטימית? האם זה אומר שצריך לבטל את תוצאות המלחמה ולהחזיר את הנאצים לשלטון? אותו דבר כאן - מלחמת העצמאות הייתה מלחמת מגן לגיטימית וצודקת של ישראל, והניסיון של השמאל האנטי-ציוני לעשות לה דה-לגיטימציה ולהפוך אותה לפשע מלחמה אחד גדול כדי לתת תוקף לדרישתם הרצחנית להשמיד את ישראל, לא רק שהוא שקרי ומתועב - הוא גם פסול מוסרית ואנטישמי מיסודו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:15, 6 ביולי 2019 (IDT)
אם אין בעיה, למה צריכים להסתיר? Tzafrir - שיחה 23:46, 6 ביולי 2019 (IDT)
אין לתת לאויב נשק תעמולה בזמן שמלחמתו להשמידנו עדיין נמשכת, בייחוד בתקופה שבה דעת הקהל העולמית איבדה את ההיגיון הפשוט והנכון שהיה לה בימי המלחמה בנאצים המקוריים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 00:00, 7 ביולי 2019 (IDT)
קראתי פוסט על פאדי כמאל בכּיראת מירושלים שהרביצו לו, והוא מאושפז בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים המערבית הכבושה. כך כתוב בפוסט: "הירושלמי פאדי כמאל בכּיראת, בן 43, הועבר לבית החולים ׳הדסה עין כרם׳ בירושלים המערבית הכבושה.
أدخل المقدسي فادي كمال بكيرات (٤٣ عاما) إلى مستشفى " هداسا عين كارم " غربي القدس المحتلة، مساء الخميس".
אם לא תירגמתי נכון, וצריך להיות "ממערב לירושלים הכבושה", אנא עדכנו כאן. דוריאןDGW – Talk 00:23, 7 ביולי 2019 (IDT)
איך זה קשור לדיון הנוכחי? נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 00:32, 7 ביולי 2019 (IDT)
אז אתה אומר שאנחנו צריכים לצנזר את הערך צפצאף אצלנו כדי לא לתת תעמולה לאויבי ישראל (שלא יודעים לקרוא אנגלית וערבית)? Tzafrir - שיחה 06:30, 7 ביולי 2019 (IDT)
במלחמה טוטלית לחיים ולמוות מתרחשים גם מעשי טבח. ואם כלל מעשי הטבח, מעשי ידיו של הצד המותקף, שהתמזל מזלו וניצח, לא מסתכמים ביותר מכמה מאות נטבחים, מבלי שספרנו את הנטבחים בצידנו, אפשר להירגע ולאפשר למלמב להמשיך משימה צודקת שהובילו בן גוריון וממסדו מיומה הראשון של המדינה - לחורר את בלון התבערה ש"אוהבינו" מנפחים ללא הרף במטרה להקהות את מוחנו כדי שנשכח שעמנו הצדק. 37.26.148.196 07:07, 7 ביולי 2019 (IDT)
אם. אם אנחנו מסתירים את המסמכים זה יכול לרמוז לקוראים המתאימים שיכול להיות שהיו עוד לא מעט. Tzafrir - שיחה 07:37, 7 ביולי 2019 (IDT)
ואם. ואם משתחררים כל המסמכים אז הקוראים המתאימים ישתכנעו שזהו ואין בלתו? היעד הוא אותו היעד. 37.26.148.196 07:44, 7 ביולי 2019 (IDT)

בדרך לבג"ץ: "לפסול את תעודת הרבנות של הרב מוטי אלון"[עריכת קוד מקור]

מתוך הידיעה: „ברבנות הדגישו כי בשונה מתעודות הסמכה לרבנות שכונה או עיר, המוענקים על ידה, התואר "רב" בפני עצמו אינו מנוכס לה בחוק, וממילא אין באפשרותה לאסור את השימוש בו על ידי אדם זה או אחר. בהתאם לכך, "ועדת המשמעת סבורה כי הליך שלילתה או השעייתה של תעודת כשירות (...) נועד בעיקר להבטיח שרב המחזיק בתעודת כשירות שהורשע בפלילים לא יכהן בפועל במשרת רב עיר או בתפקיד ציבורי אחר הדורש כשירות רבנית".״
אז מי מחליט? לדוגמה: רון יוסף. Tzafrir - שיחה 18:29, 7 ביולי 2019 (IDT)
התגובה של הרבנות ברורה ומאוד הגיונית. התואר רב ניתן על ידי הרבנות הראשית, אך לא באופן בלעדי. הוא ניתן מזה מאות שנים ואין הליך לשלילתו, למרות שיש רבים שקבלו תואר "רב" ואחר כך עשו כל מיני דברים שאינם מתאימים לרב בישראל. פתיחת הליך לשלילת התואר היא תיבת פנדורה מיותרת. הציבור הוא זה שמחליט אם לסמוך על מישהו שנקרא רב או לא. לעומת זאת, כשירות לרב עיר יש להרבה פחות אנשים והם גורסים שלגבי אלו יש טעם לשלול את התואר במקרים מתאימים. לא ברור לי לגמרי לשם מה, אבל אולי יש חשש שאנשים בלתי מתאימים ייבחרו בכל זאת לרב עיר בערים רפורמיות או בערים שחובבים פושעים בתור רבנים. עדירל - שיחה 19:08, 7 ביולי 2019 (IDT)
אגב, הכותרת ב"דרך לבג"ץ" מטעה. צריך להיות: "עתירה לבג"ץ כדי לקבל כותרת". עדירל - שיחה 19:10, 7 ביולי 2019 (IDT)
מסכים במידה רבה עם עדירל, רק שצריך לדייק, בהמשך למה שכבר ציטט צפריר: הרבנות לא נותנת את התואר רב, היא נותנת כשירות למשרת רבנות שכונה או עיר. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 19:19, 7 ביולי 2019 (IDT)
תודה על ההבהרה. האם המידע הזה מופיע בערכינו? לדוגמה, בערך רב (להוסיף שם משהו על רב#בישראל)? Tzafrir - שיחה 20:12, 7 ביולי 2019 (IDT)
חלקית, חידדתי את הדברים. רבנים רבים, כולל בולטים ביותר (אמנם לא רבני שכונות וערים רשמיים), לא נסמכו בידי הרבנות, ומצד שני ישנם רבים שעברו את הבחינות של הרבנות במלואן אבל לא מחזיקים בשום תפקיד ולא מכונים "הרב". למעשה אלה שני דברים נפרדים. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ט • 20:53, 7 ביולי 2019 (IDT)
להבנתי, מי שעובר בחינות של הרבנות זוכה גם לתואר רב. אבל אולי אנשים קוראים לו רב כי הוא עבר את הבחינות? עדירל - שיחה 22:50, 7 ביולי 2019 (IDT)
מכיר אנשים שעברו את הבחינות ולא משמשים ברבנות כלשהי. לאף אחד מהם לא קוראים רב. השגת כושר לרב שכונה לא הופכת אדם לרב, כמו שלא כל מי שלמד כתיבה יוצרת הוא סופר. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 01:01, 8 ביולי 2019 (IDT)
אני מכיר אנשים שמעולם לא שימשו ברבנות כלשהי, אבל מכיוון שהוסמכו מדי פעם, למשל בעלייה לתורה, קוראים להם "הרב". אין לי מושג מה הרבנות אמורה לעשות בעניין, והאם העותרות רוצות גם פקחים שיחלקו דוחות לאנשים שיקראו "הרב" לאנשים שנשללה מהם תואר הרב שלהם, אבל בימים אלו כשאנשים רוצים שהמדינה תנהל את כל הפעוטונים במדינה ותזהה פסיכופתים ברוח הקודש, אין לי כבר מה לאמר. סביר שבג"ץ ישלח את העותרות לכל הרוחות, אבל עם בג"ץ לא תמיד ניתן לדעת. אולי גם להם יש רוח הקודש. עדירל - שיחה 02:09, 8 ביולי 2019 (IDT)
אכן. יש גבאים שאומרים "הרב" לכולם, מה שבטוח, ובציבור החרדי כל מי שמכבדים קוראים לו הרב, בלי קשר לסמיכה כלשהי. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 13:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
וחזרה לידיעה עצמה: הידיעה היא על דרישה מהרבנות הראשית לשלול את תעודת הכשירות של מוטי אלון. את התעודה הזו הרבנות העניקה ולכן גם בסמכותה לבטל. Tzafrir - שיחה 06:51, 8 ביולי 2019 (IDT)
והרבנות אומרת שזה צעד חסר משמעות, כי איש לא מתכוון למנות אותו והוא התחייב שלא להתמנות, כך שהתעודה הזאת זניחה לגמרי. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 13:13, 8 ביולי 2019 (IDT)
זו טענה חלשה, משום שזו תעודה עם אמירה גם אם לא משתמשים בה. מעניין אותי האם יש תקדימים לביטול תעודה, למשל כאשר רב יצא בשאלה. משה פרידמן - שיחה 16:54, 8 ביולי 2019 (IDT)
על זה ממש הוויכוח, מהי משמעות התעודה ומה היא אומרת, וגם האם יש צורך לבטל אותה חגיגית או מספיק שכל הצדדים אומרים שאין לה משמעות והכושר לא ימומש. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 18:45, 8 ביולי 2019 (IDT)
לכן מעניין אותי לגבי תקדימים. כדי לדעת האם זו טענה אמיתית או שזה תירוץ. האם בעל תעודת כושר לרב שיצהיר שאין אלוהים ימשיך להחזיק בתעודה שלו? האם בעל תעודת כושר לרב שיצהיר שהגיע למסקנה שכולנו צריכים להיות רפורמים ויקים ארגון שעוסק בכך ימשיך להחזיק בתעודה? אז אני מניח שאין הרבה דוגמאות לכך, אבל מעניין אותי האם אי פעם נשללה תעודת כושר לרבנות ממאן דהוא, ועל איזה בסיס. משה פרידמן - שיחה 17:04, 9 ביולי 2019 (IDT)
לא שוללים הסמכה לרבנות. הרי זה יביא בוקה ומבולקה. מה לגבי מי שיגיד שהוא מקבל את ביקורת המקרא? או יטען שנשים לא מחוייבות בכיסוי ראש? או שאין לנהוג בימינו יום טוב שני? או שמותר להסתפר בספירת העומר? או שמותר לחתן זוגות בלי להרשם ברבנות? הרבנות תהיה עסוקה אך ורק בניהול דיוני כשרות על רבנים. עדירל - שיחה 18:18, 9 ביולי 2019 (IDT)
היה לפחות תקדים אחד, הרב יהודה רוזיליו שב-2013 שללו ממנו את ההסמכה. גם כנגד הרב מצגר עמדה עתירה לבג"ץ שתדרוש מהרבנות לשלול ממנו את התואר ובסוף התפשרו על ההתחייבות שלו שלא לשמש בשום תפקיד ברבנות. והיו עוד מקרים שפורסמו שאני לא זוכר. יחיאל - שיחה 13:44, 10 ביולי 2019 (IDT)
בכתבה המקורית מצוין שהיו מקרים ששללו, והיו מקרים שלא שללו בעקבות התחייבות שלא להשתמש בתעודה כדי להתמנות. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 16:51, 11 ביולי 2019 (IDT)

מונה עריכות ומונה עריכות מפורט[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מונה עריכות ומונה עריכות מפורט

כתבה על ויקיפדיה בטמקא[עריכת קוד מקור]

16 שנה לוויקיפדיה העברית: "פער מגדרי באתר YNET. סחטיין ללליב. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 11:20, 9 ביולי 2019 (IDT)

תודה ללליב על הראיון. אציין כי חבל שעם כל ההישגים של ויקיפדיה בשנתה ה-16 - מעמדה, רוחב היריעה שלה וציטוטים ממנה בפסקי דין של בית המשפט, במאמרים ובתקשורת, הדבר הראשון והמרכזי שכל הזמן עולה בהקשרה הוא הפער המגדרי. זה גורם לאיבוד האמון של הקוראים באתר, ובמיוחד שכפי שפורט בכתבה - המצב אצלנו טוב יותר מאשר יתר הוויקיפדיות בשפות האחרות. מציע להבא לנסות ולשים את הזרקור יותר על הדברים היפים ולהזמין את הציבור להשתתף ולערוך. דברי הם לא ביקורת כלפי לליב, אלא הערה כללית. אמירושיחה 11:33, 9 ביולי 2019 (IDT)
מבקשת סליחה מאמירו על קיום הפער המגדרי בעולם. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט 12:35, 9 ביולי 2019 (IDT)
"זה גורם לאיבוד האמון של הקוראים באתר" - לא נראה לי שזה מזיז לקצה הזרת של מישהו למעט המוחות והמוחים כמובן. עדירל - שיחה 13:54, 9 ביולי 2019 (IDT)
ברור כשמש. להערכתי אין אפילו אחוז אחד מהאוכלוסיה שמסתמך פחות על ויקיפדיה בגלל הפער המגדרי, ולא נראה לי שיש הרבה מקורות שזוכים, בפועל, לאמון רב יותר מאשר ויקיפדיה. משה פרידמן - שיחה 16:58, 9 ביולי 2019 (IDT)
גם לדעתי. אל תתרגשו מכתבות בתקשורת, כי גם הציבור הרחב לא ממש מתרגש. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 21:19, 9 ביולי 2019 (IDT)
יש לי ביקורת על המראיינת, שמכל מה שיש לספר על ויקיפדיה לכבוד יום ההולדת, בחרה לעסוק אך ורק בטענות נגדה ובשתי הצבעות מחיקה מלפני כמה שנים. --א 158 - שיחה 16:07, 10 ביולי 2019 (IDT)
זה נראה כמו חלק מראיון ארוך יותר (העריכה יצרה לטעמי רושם די מקוטע). Tzafrir - שיחה 02:00, 11 ביולי 2019 (IDT)
בהמשך לדבריי לעיל, התקשורת מחפשת רייטינג וסנסציות וכותרות צעקניות, אין מבחינתה תועלת בסיקור "יבש" של הנעשה בויקיפדיה או בכלל. מאותה סיבה גם הציבור התרגל לסנסציות בסדר גודל הרבה יותר דרמטי, כך שהכתבה הזאת די תשעמם אותו. אני מעריך שרוב הצופים בכתבה לכל אורכה הם מי שמכירים ברמה זו או אחרת את ויקיפדיה מבפנים. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 10:19, 11 ביולי 2019 (IDT)

גם אתר "mako" יוצא בידיעה על שטות בוויקיפדיה שמקורה אולי בפער המגדרי (בעקבות זאת השטות הוסרה מהערך). מה שלא מובן לי זה מדוע מערכת ערוץ הנשים של mako יצאה מהמגרש הביתי שלה לחיפוש שטויות מגדריות, כאשר באתר mako עצמו יוכלו למצוא שפע כתבות העוסקות בהחפצת נשים ובשוביניזם, והופכות את אתר mako לאחד הנתעבים ביותר באינטרנט העברי. דוד שי - שיחה 12:20, 10 ביולי 2019 (IDT)

דוד שי, הכתבה איננה מדויקת. הטקסט לא נכתב על ידי דודס, אלא על ידי Ladypine ב-19 בנובמבר 2005. כעת קראתי כמה סיפורים שכתבה. דודס בסך הכל שיחזר אנונימי שמחק את זה. ב-5 בינואר 2007 עבר הראל על הטקסט, כתב "לממכר" במקום "למכירת", "מבקשים" במקום "רוצים", ואת שאר הטקסט השאיר. קרוב לוודאי שלא התעמק במשמעות הקיר, משום שביצע תיקונים נוספים באותו ערך.
גם הכיתוב במאקו כאילו בעקבות הפרסום הערך תוקן, אינו מדויק. הערך תוקן בשעה 10:32 בנימוק של חוסר מקור, והכתבה פורסמה במאקו רק בשעה 12:21. בשעה 12:15 הסיר עורך אחר טקסט נוסף בעקבות הכתבה במאקו, ובשעה 14:57 עידכנה מאקו שהערך תוקן. תיאורטית צודקת מאקו, אך הקיר הוסר באותו יום כבר בשעה 10:32 בבוקר.
בהמשך הכתבה במאקו מוצג סרטון מפרגן לעורכי ויקיפדיה, ואין שום קשר בינו ובין הקיר. התפלאתי על אמירה שנאמרה בסרטון בדקה 2:31, ושאר הסרטון מצויין. ההופעה הוויזואלית של העורכים טובה מאוד. דוריאןDGW – Talk 16:43, 10 ביולי 2019 (IDT)
אולי לא בעקבות הפרסום אלא בעקבות שאלות שלפני הפרסום? התזמון הזה לא נראה מקרי. Tzafrir - שיחה 10:23, 11 ביולי 2019 (IDT)
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. יש לסקר אותה ככזאת ולא כעוד חזית במאבק המגדריסטי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:43, 11 ביולי 2019 (IDT)

מה קרה פה?![עריכת קוד מקור]

אני בטוח שהיה כתוב על חבילת הזרעים "גזר". הרי מכל שאר הזרעים צמחו גזרים. אבל מה זה?!--שלום1234321אפצישיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ט 20:44, 9 ביולי 2019 (IDT)

שורש כתום ועליו
שורש כתום

האם מותר לפוליטיקאי לחסום בחשבון הטוויטר הרשמי?[עריכת קוד מקור]

אליבא דבית המשפט בארה"ב, הדבר מנוגד לתיקון הראשון לחוקה האמריקנית. ([1]) דגש — 05:45, 10 ביולי 2019 (IDT)

Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg Face-smile.svg. אן שרלי - שיחה 18:38, 10 ביולי 2019 (IDT)
אין דבר כזה "חשבון הטוויטר הרשמי". מה שקורה זה שהחזיר משתמש בחשבון הטוויטר שלו כדי לפרסם החלטות של הממשל (לא אחת קורה שהשרים שתפקידם לבצע את ההחלטות הללו קוראים עליהן לראשונה בטוויטר). בכך הוא הפך את ערוץ הטוויטר שלו למעין "ביטאון רשמי" של הממשלה (למרות שכאמור, אין דבר כזה "חשבון טוויטר רשמי"), וככזה, הוא לא רשאי למנוע מאזרח כלשהו לקרוא את הפרסומים. תאורטית הוא היה יכול כנראה לחסום את הערוץ בפני אנשים שאינם אזרחים, אבל חובת ההוכחה (שהחשבון החסום לא שייך לאזרח ארה"ב) הייתה במקרה כזה עליו, מה שהופך זאת ללא מעשי. קיפודנחש 00:31, 16 ביולי 2019 (IDT)

האם מספר העורכים הפעילים-מאד בויקיפדיה העברית עולה עם השנים?[עריכת קוד מקור]

או שמא הוא די דומה למספר העורכים הפעילים בשנים 2006, 2009 וכדומה, למרות הגידול בכמות האוכלוסייה מאז וכו'? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה מופיעה כאן בגרף הראשון. כפי שניתן לראות, לא חלה עליה בכמות העורכים הפעילים מאוד. אמירושיחה 09:08, 11 ביולי 2019 (IDT)
אני הייתי שמח לשמוע תשובה מאדם שנמצא כאן מראשית ימי האתר, כמו דוד שי או גילגמש. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:17, 11 ביולי 2019 (IDT)
נראה לי שאתה לא קורא את הגרף נכון. יש מגמת עליה מתמשכת (ואמנם צנועה). Tzafrir - שיחה 10:21, 11 ביולי 2019 (IDT)
מ-2007 זה נראה די יציב. לא נראה לי שעורכים ותיקים יכולים להעריך דבר כזה. אם מותר לי לזרוק השערה, ייתכן שאנשים צעירים בעשור האחרון (דור y ו-z) פחות נוטים להשקיע לאורך זמן בהתנדבות כזאת. לא אומר שבכלל לא, אבל פחות. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 10:28, 11 ביולי 2019 (IDT)
ממה שאני מכיר, המספר עלה באופן חד בשנים הראשונות לקיום האתר ומאז נותר יציב על כ-150-200 עורכים פעילים שנמצאים באתר בחודש נתון. בנוסף אליהם יש כמה אלפי משתמשים שתורמים עריכות בודדות בלבד או אנונימים קבועים. המספר הזה נותר ללא שינוי משמעותי והגרף די תומך בזה. הגעתי למספר של 150-200 לפי הצבעות חשובות. בהצבעות חשובות רבים מאוד מצביעים ומגיעים בקלות לכ-100 -120 מצביעים. בהתחשב בכך שיש לא מעטים שלא מצביעים אף פעם אני מעריך שיש עוד כמה עשרות שפשוט לא טורחים להצביע. גילגמש שיחה 10:46, 11 ביולי 2019 (IDT)
הגרף דומה לזה של שפות כמו פורטוגזית, פולנית או צרפתית - עלייה עד סביבות 2007, ירידה עד 2009, ואח"כ קיפאון יחסי. אצלנו יש עלייה מסוימת בעורכים לא קבועים (עד 5 עריכות), עלייה זניחה במתנדבים הכבדים, ככל שהצלחתי לראות. הגיוני, יש שלב ראשוני של חדירה שבו עדיין יש קהל גדול שלא מודע כלל למיזם, או לאפשרויות הפתוחות בפני כל אדם לערכו, יש הרבה שטח פעולה פרוץ ואין הרבה מי שיעזוב. אחר-כך הדברים מתייצבים, כבר לא נשאר קהל שלא מכיר את המיזם, כבר יש מספיק עורכים ותיקים שיכולים לעזוב, וכבר נשארו פחות שדות-צייד רעננים לערכים חדשים.
נרו יאיר, אני חושב שזה פחות עניין דורי, הצעירים מתנדבים למסגרות שונות, כולל פרויקטים של קוד פתוח וניתוח נתונים שקצת דומות במהותן לויקיפדיה (הנגשת מידע לציבור). במסגרות התנדבותיות שהייתי בהן בעולם הלא וירטואלי, רוב המתנדבים היו צעירים יחסית, ומדובר על מחויבויות ארוכות טווח על בסיס חודשי לפחות.
שאלה מעניינת היא כמה מהעורכים היום ערכו גם לפני עשור. מה הדינמיקה של הצטרפות לעומת נטישה.
מבחינת הפרויקט אגב כלל לא בטוח שהרבה עורכים קבועים זה חשוב במיוחד, מעבר לשדרת פיקוד בסיסית שתדאג להיבטים הטכניים, חסימות, הגנות, הרשאות בוטים וכדומה. מה שמשנה זה כמות הערכים ובעיקר איכותם. בתיאוריה, 80,000 איש (כ-1% מדוברי העברית) בעלי מומחיות בתחום כלשהו ויכולת כתיבה, שיעלו 3 ערכים כל אחד ואז יעזבו, יכולים ליצור אנציקלופדיה מעולה שבמעולות. (בויקיפדיה הארמנית היה ניסיון כזה, שכל ארמני יכתוב ערך). דב ט. - שיחה 12:30, 11 ביולי 2019 (IDT)
אם מדובר על הקו בצבע תכלת של 100+ עריכות, יתכן שצפריר צודק. קשה לראות עלייה בגרף בגלל שהסקלה מאוד קטנה (ע"מ לכלול גם את הקו הסגול הגבוה בהרבה של עורכים מזדמנים). המספרים עצמם עשויים להראות על עלייה קלה בשנים האחרונות. H. sapiens - שיחה 12:45, 11 ביולי 2019 (IDT)
דב, מאז 2007 גדלה האוכלוסיה היהודית בישראל ביותר ממיליון איש, משהו כמו 17% (לא מדויק). לא נראה שהעורכים הקבועים גדלו באותו שיעור. אני לא יודע על אילו מסגרות התנדבותיות אתה מדבר, אבל נראה שמהותן שונה (ולמעשה ספק אם יש עוד משהו כמו ויקיפדיה). עורכים קבועים חשובים מאוד, לוקח זמן ללמוד איך כותבים אנציקלופדיה איכותית. להערכתי רוב גדול של הערכים האיכותיים (לא כולל ערכים שיש למישהו אינטרס מובהק בעצם קיומם, כגון אנשים שחיים היום, חברות ומוצרים) נכתבו ונערכו בידי עורכים קבועים. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 13:01, 11 ביולי 2019 (IDT)
כאן אפשר לראות את המספרים הגולמיים, על בסיס חודשי (ניתן לראות למשל גידול בחודשי הקיץ). אכן יש מגמת גידול מסוימת, אבל מתון ולא עקבי. היו חודשים ואפילו שנים של ירידה, מאז הפריצה הראשונית. [2] דב ט. - שיחה 13:06, 11 ביולי 2019 (IDT)
נרו, אין משהו כמו ויקיפדיה ממש, אבל יש פרויקטים של קוד פתוח והנגשת מידע, שבהם רוב המתנדבים הם צעירים, ויש המון מסגרות התנדבותיות אחרות, שצעירים משתתפים בהם בקביעות. דב ט. - שיחה 13:08, 11 ביולי 2019 (IDT)
לפי זה יש עלייה מ-115 בדצמבר 2008 ל-161 בדצמבר 2018, שזו עלייה יפה (אבל לא נראה לי שמתאימה לגרף). לא אמרתי כמובן שאין צעירים שמתנדבים, ודאי שיש. כאן מדובר בהשתתפות אינטנסיבית, על בסיס יומיומי או קרוב לזה, לאורך זמן, ובדרך כלל באופן אינדווידואלי, לא כחלק מקבוצה. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 13:29, 11 ביולי 2019 (IDT)
בבדיקה זריזה לכל חודש משנת 2009 ועד 2018 יש עליה שבין 7% ל-52%. H. sapiens - שיחה 13:35, 11 ביולי 2019 (IDT)
מספר הערכים, אגב, עלה בקצב מהיר בהרבה - מ 88 אלף ב-2008 ל-236 אלף ב-2018 (פי 2.7). זאת אומרת שעול התחזוקה והעדכון על הוויקיפד הפעיל הולך וגובר. דב ט. - שיחה 17:25, 11 ביולי 2019 (IDT)
ללא ספק. זה הסיפור הגדול. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 17:54, 11 ביולי 2019 (IDT)
אני לא חושב שמספר הערכים הוא הקובע את עול התחזוקה אלא מספר העריכות. עדירל - שיחה 23:18, 11 ביולי 2019 (IDT)
לשני הפרמטרים יש השפעה. דוגמה: כאשר אתר מסוים שובר את כל הקישורים אליו (מנהג מצער אך נפוץ) עול תיקון הקישורים הוא פונקציה של מספר הקישורים, וזה תלוי במספר הערכים. דוד שי - שיחה 05:01, 12 ביולי 2019 (IDT)
גם כשמחליטים לשנות משהו בקטגוריות, למשל. יותר ערכים - יותר בלגן, ולא חשוב אם יש שורה בכל ערך.
בגדול התוכן הולך ומצטבר, איך שלא ימדדו אותו (בערכים, בעריכות, בנפח), וגם הולך ונעשה פחות עדכני. מצב שבו מספר העורכים הפעילים קבוע, או עולה במתינות, יגרום בהכרח להכבדת נטל התחזוקה, וכנראה גם לירידת הרמה. אותם ויקיפדים פעילים מצד אחד תורמים תוכן, לצד תורמים מזדמנים, והתוכן הזה דינו להתיישן והוא מצריך תחזוקה; ומצד אחר (עם פחות סיוע ממזדמנים) עוסקים בתחזוקה של התוכן הקיים. דב ט. - שיחה 12:09, 14 ביולי 2019 (IDT)

החתול החשמלי[עריכת קוד מקור]

Styrofoam peanuts clinging to a cat's fur due to static electricity

היי. הייתי רוצה להוסיף לערך חשמל סטטי עוד תמונה. מישהו יודע איך לתרגם לעברית את הביטוי "Styrofoam peanuts" (אנ')? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:31, 11 ביולי 2019 (IDT)

”פתיתי פוליסטירן מוקצף” זה השם שאני מכיר לחומר האריזה הזה. בברכה, Easy n - שיחה 09:28, 12 ביולי 2019 (IDT)
תודה לך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:13, 12 ביולי 2019 (IDT)

לשבח שיתוף הפעולה[עריכת קוד מקור]

אני לא אוהב לכתוב ערכים חדשים ובגלל זה כל כך שמח שיש אחרים שהתחילו את הערכים והכינו תשתית אליו אני יכול להוסיף מידע מבלי להתעסק ביצירת הערך. תודה לכם. בנוסף, אני רוצה להודות לאלו שכשאני יוצר ערכים או סתם מוסיף מידע לערך, באים אחרי, מתקנים את שגיאותי, ומוסיפים תבניות שהחסרתי. יש פה ממש שיתוף פעולה משמעותי שהוא הבסיס להצלחה של הויקיפדיה. עדירל - שיחה 23:15, 11 ביולי 2019 (IDT)

אני מסכים אתך לגמרי. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:59, 15 ביולי 2019 (IDT)
גמני, זה כיף לעבוד כשיש שיתוף פעולה פורה Face-smile.svg Chenspec - שיחה 15:27, 20 ביולי 2019 (IDT)

כתב העת "גג" עלה לאינטרנט![עריכת קוד מקור]

כתב העת לספרות "גג" העלה את מרבית גיליונותיו לאינטרנט, וזו כמובן בשורה נפלאה לאוהבי ספרות עברית, משום שכתב העת כולל שירים, סיפורים קצרים ומאמרים של טובי הכותבים. לקישור לכתב העת יצרתי את תבנית:גג. עוטו על כתב העת, קראו את תכניו, קשרו מערכי ויקיפדיה והרחיבו את הערכים. דוד שי - שיחה 06:51, 13 ביולי 2019 (IDT)

כל הכבוד. אולי ראוי לפרסום בלוח המודעות או המזנון. דב ט. - שיחה 12:10, 14 ביולי 2019 (IDT)

חזרה חלקית לעריכה בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

יצאתי לחופשה ארוכה בגלל נסיבות חוץ ויקיפדיות אבל כעת יש לי קצת זמן פנוי, מקווה לחזור לפעילות. נחמד לראות את ההתפחויות בוויקי שהתרחשו בזמן העדרותי. גילגמש שיחה 21:11, 13 ביולי 2019 (IDT)

שמח ברוך השב! מיכאל.צבאןשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 22:12, 13 ביולי 2019 (IDT)
שיבה נעימה ופורייה! אבי גדור - שיחה 02:11, 14 ביולי 2019 (IDT)
ברוך השב! Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:37, 14 ביולי 2019 (IDT)
תודה :) גילגמש שיחה 00:08, 15 ביולי 2019 (IDT)

אלי גורנשטיין, יבדל לחיים ארוכים וטובים[עריכת קוד מקור]

ביום שישי חשכו עיני קוראי העיתונים למראה מודעות אבל על אלי גורנשטיין. רבים ודאי חשבו כי מדובר בזמר/שחקן המוערך. ראו את הסטטיסטיקה שאינה משקרת: [3]. מסתבר שמדובר באדם אחר, תנחומים למשפחתו, אך לא בשחקן. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:36, 14 ביולי 2019 (IDT)

הקיצוץ בתקציב משרד החוץ: "אין כסף לכרטיס לרכבת או לכוס קפה בפגישות"[עריכת קוד מקור]

תגובות של גולשים רבים לידיעות כאלו הן "הדיפלומטים לא נחוצים ומבזבזים כספי ציבור. שישלמו מכיסם את ההוצאות". אז אחד משניים: או שהדיפלומטים באמת לא דרושים, ואז כל מערך הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל איננו דרוש ויש לסגור אותו - או שהם כן דרושים, ואם כך יש לתת להם את האמצעים לעשות את עבודתם, ולא על חשבונם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:16, 15 ביולי 2019 (IDT)
בהקשר זה - הרפורמה של כץ במשרד החוץ: שגרירויות יימדדו לפי הישגים כלכליים. צחי לרנר - שיחה 15:15, 16 ביולי 2019 (IDT)

עומס בבקשות ממפעילים[עריכת קוד מקור]

צריך לעשות משהו כדי לפתור את בעיית העומסים. אגסי - שיחה 10:23, 15 ביולי 2019 (IDT)

הפתרון נמצא פה.david7031שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 10:39, 15 ביולי 2019 (IDT)

פנייה מטורקיה[עריכת קוד מקור]

עורכ/ת מטורקיה כתב/ה בדף השיחה שלי במיזם ויקינתונים וביקש/ה ממני לתרגם לוויקיעברית ערכים מסוימים. לדברי העורכ/ת, הוא חי בטורקיה שבה תחת הדיקטטוריה האיסלאמית של ארדואן נחסמה הגישה לוויקיפדיה יחד עם רבבות אתרים אחרים, ורק ויקינתונים וויקישיתוף לא נחסמו עדיין.

אני עסוק כעת בעניינים אחרים ולכן התבקשתי לפרסם את הבקשה שלו/שלה בוויקיעברית. הבקשה היא לתרגום הערכים National Archive Department of Azerbaijan ו-National Library of Azerbaijan וכן ליצור את הקטגוריה:Archives in Azerbaijan. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:57, 15 ביולי 2019 (IDT)

בעקבות הבקשה, היו הערכים בתבנית:לטיפול דחוף לפני מספר שבועות, אך למרבה הצער אף אחד לא הרים את הכפפה. כרגע הן נמצאות בויקיפדיה:ערכים לא קיימים/לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 13:21, 15 ביולי 2019 (IDT)
אני רק שאלה: מה הדחיפות בקיומו של ערך עברי אודות הגנזך הלאומי של אזרבייג'ן, זכותו תגן עלינו? ליאור पॣ • ט"ו בתמוז ה'תשע"ט • 20:28, 17 ביולי 2019 (IDT)
אין דחיפות. זה ערך לגיטימי. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:19, 18 ביולי 2019 (IDT)

יותר מאלף קישורים שבורים לאתר "ישראל היום"[עריכת קוד מקור]

יותר מאלף קישורים לאתר "ישראל היום" נשברו. בבדיקה מדגמית שערכתי, רבות מהכתבות נמצאות באתר "ישראל היום", אך שינו כתובת (ניתן לאתר אותן באמצעות גוגל), ואחרות נעלמו ואינן (אולי ניתן לאתר אותן במהדורה המודפסת, לפי תאריך פרסומן. מרים ושלדון אדלסון אכזבתם אותי, מאנשים במעמדכם ציפיתי שתשכרו עובדים שיודעים לנהל אתר אינטרנט, ולא תהמרו על עובדים ששוברים קישורים. מאידך, הוכחתם לי כמה נכון הפסוק מתהילים, "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה", בזאת נחמתי.
אתגר לכותבי בוטים: לכתוב בוט שעובר על הקישורים השבורים, שיכולים להופיע בתבנית:ישראל היום או ב-URL, מחפש באמצעות גוגל את כותרת הכתבה באתר "ישראל היום", ומתקן את הקישור. את החשבון, לפי התעריף המקובל לשעת עבודה בהיי-טק, הגישו למרים אדלסון. דוד שי - שיחה 11:56, 17 ביולי 2019 (IDT)

למה למרים ולא לשלדון? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:18, 18 ביולי 2019 (IDT)
מרים אדלסון היא המו"ל של "ישראל היום". דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
פנית אליהם? שמוליק - שיחה 19:40, 17 ביולי 2019 (IDT)
לא, אבל ראוי לעשות זאת. דוד שי - שיחה 00:37, 19 ביולי 2019 (IDT)

כתבה ב-ynet על הערך מפלגת נעם[עריכת קוד מקור]

עמיחי אתאלי, ערך הוויקיפדיה של מפלגת הימין החדשה הוסר: "סתימת פיות", באתר ynet, 18 ביולי 2019

הערך נמחק כי לא נכתב כראוי, ולא מסיבות אחרות Nirvadel - שיחה 14:50, 18 ביולי 2019 (IDT)
פשוט מגוחך, הערך נכתב בצורה מחפירה שרק הייתה מביישת את ויקיפדיה ואף הורסת את היח"צ של המפלגה, עם עמוד ממוצע של טרול משועמם, ולזה עוד קוראים סתימת פיות. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 18:37, 18 ביולי 2019 (IDT)
המפלגה קרויה "נעם - עם נורמלי בארצו", ואני מבין שהיא ממשיכת דרכם של אנשי סדום, שבאמצעות מיטת סדום וידאו שכל אדם יהיה "נורמלי", ממש בצנטרום של הנורמה.
אם הבנתי נכון, זו מפלגה הקרויה על שם גבינה צהובה, ומייצגת דעות של רב הקרוי על שם טיל נ"ט. דוד שי - שיחה 00:43, 19 ביולי 2019 (IDT)
ברצינות. הוא נולד לפני הטיל. אם כבר אתה יכול לטעון שהוא נקרא על שם τ או הטאו. אם אתה ממש רוצה להשמיץ אותו, אתה יכול לציין שהוא יליד התרצח. גם לנעם יש, כמובן, פירושים אחרים (הגבינה לא מופיעה שם). Tzafrir - שיחה 04:50, 19 ביולי 2019 (IDT)
ביתר רצינות: כידוע, אין מוקדם ומאוחר בתורה. בנוסף אמרו חז"ל: ארבעים יום קודם יצירת הוולד, יוצאת בת קול ומכרזת: ולד זה ייקרא על שם טיל שיפותח בעוד ארבעים שנה (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'). דוד שי - שיחה 06:41, 19 ביולי 2019 (IDT)
חבר'ה, מדובר בתלמיד חכם, קצת כבוד. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:37, 19 ביולי 2019 (IDT)
כמו שאתה רואה לא כולם כאן מכבדים אותו, או רבנים בכלל (אולי מכבדים רבנים ליברלים במיוחד). אמנם אני סקרן כיצד דוד שי היה מגיב אם מישהו היה מלגלג על שמם של הוד קדושתם אהרן ברק או אסתר חיות. נרו יאירשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:04, 19 ביולי 2019 (IDT)
מעבר לבעיה של הכבוד, זה גם ילדותי ללגלג על שמות. תבנית:ד, אם יש לך טיעון רציני למה המפלגה לא לגיטימית (ככה לפחות הבנתי את מטרת הלעג שלך, לטעון שהמפלגה לא לגיטימית) אשמח אם תציג אותו, ונוכל להתווכח בהנאה כמו בני אדם.david7031שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:23, 19 ביולי 2019 (IDT)
אתם כבדים, משהו. אהיה גם אני כבד: הכבוד המופרז שמעניקים חרדים לרבניהם ואדמו"ריהם גובל בעיני בהפרת הדיבר "לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני" - הערצת הרבנים יוצרת את הרושם שעבודת אל מופשט, אשר אין לו גוף ולא דמות הגוף, היא מעבר ליכולתם של המאמינים, והם עובדים את התגשמות האל ברבניהם.
את דעתי על המפלגה כבר הבעתי בפתח דברי: דרישתם ל"עם נורמלי" היא מידתם של אנשי סדום. דוד שי - שיחה 14:25, 19 ביולי 2019 (IDT)
סתם הערה, בתורה יש דינים והלכות לרבנים שטעו בפסיקה ובהוראה, ויש מקום ולגיטימציה לביקורת פנימית, לעומת זאת, יש רבים שלא מוכנים להבין שאלוהי הבג"ץ יכול לטעות וטועה בהרבה תחומים (אולי הקורה בין עיניהם לא מאפשרת להם שדה ראיה הגיוני). חסר תקנה :-)שיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 14:52, 19 ביולי 2019 (IDT)
כתבת שטויות, אולי מפני שאתה סוג של תינוק שנשבה. תוכל לספר קצת על עצמך, על איזה קרקע צמחה שנאה עיוורת זו לבג"ץ?
למען הסר ספק: יש מקום לביקורת על פסקי דין של בתי המשפט, תוך התייחסות לתוכנו של פסק הדין. קריאות "השופט בן זונה" מפני שתוצאת פסק הדין אינה לרוחנו, אינן יאות אפילו למגרשי הכדורגל, קל וחומר לעולם המשפט. דוד שי - שיחה 16:03, 19 ביולי 2019 (IDT)
בקיצור, מנהג טוב הוא ללגלג על שמות רבנים, אבל אסור ללגלג על שופטי בית המשפט העליון, ואפילו אמירה שהם יכולים לטעות אינה אלא "שנאה עיוורת", לא פחות. נרו יאירשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 17:27, 19 ביולי 2019 (IDT)
פעם אחר פעם אני קוראת בדפי דיונים שונים טיעונים דמגוגיים של נרו יאיר. אז ככה: "אסור ללגלג על שופטי בית המשפט העליון" - זה משפט שקרי ששמת בפי בר הפלוגתא שלך. מי אמר שאסור ללגלג על שופטי בית משפט העליון? מעכוזו של מי שלפת את השקר הזה? למרבה ההפתעה, אני מסכימה אתך בדבריך שהביטוי "שנאה עיוורת" אינו במקומו. די ברור שיש כאן שנאה, והשאלה על איזו קרקע היא צמחה היא שאלה לגיטימית ומעניינת, אבל אין עדויות לכך שהשנאה הזו "עיוורת". אציין גם שדברי חסר תקנה, "יש רבים שלא מוכנים להבין שאלוהי הבג"ץ יכול לטעות" הם הבלים או שקרים. אנא הראה לנו אפילו אחד מה"רבים" שלדבריך "לא מוכנים להבין". קשה לי להאמין שתמצא אפילו אחד כזה, ודבריך שיש "רבים" כאלו הם הבלים בלולים בהזיות. למעשה, בג"ץ עצמו יודע שהוא עלול לשגות, ויש פסיקות, נדירות אמנם, שהופכות פסיקות קודמות. קיפודנחש 17:51, 19 ביולי 2019 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: נרו יאיר, לא לגלגתי, השתעשעתי. לא רוצה להשתעשע אתי, אין בעיה, יש מספיק מגרשי שעשועים לכולנו.
הביטוי "אלוהי בג"ץ" מלמד על שנאה עיוורת, מלמד על צמיחה בשדה מורעל, ואני מתפלא שלא ראית זאת, הרי אינך עיוור. דוד שי - שיחה 17:54, 19 ביולי 2019 (IDT)
אתם אוהבים להשתעשע ביחס למה שקשור לדת היהודית, אבל חוש ההומור נעלם בשבריר שנייה כשמדברים על בג"ץ. למה לא להשתעשע קצת גם עם אלוהי בג"ץ? מה זה, פרה קדושה? נרו יאירשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט • 18:05, 19 ביולי 2019 (IDT)
דוד שי, מענין שדימית אותם דוקא לסדום, כי נדמה לי שדוקא תומכי משכב זכור הם ממשיכי דרכם של הסדומיים. בן עדריאלשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ט 21:44, 21 ביולי 2019 (IDT)
אגב, דוד שי, רבי חייא ורבי יוסי אמרו את המשפט הבא: "מאן פני האדון יהו"ה, דא רבי שמעון בר יוחאי". זוהר חלק ב' דף ל"ח עמוד א'. רק חצי - שיחה 21:46, 19 ביולי 2019 (IDT)

ISRAEL HAS ALMOST AS MANY RELIGIOUS RESTRICTIONS AS IRAN, REPORT SAYS[עריכת קוד מקור]

למה הCaps lock, והאם הכתבה כוללת גם השוואה בין חומרת האיסורים (לדוגמה עונש מוות באיראן לחד-מיניים, לעומת חוסר אפשרות להירשם כנשואים בישראל)? מיכאל.צבאןשיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ט • 04:05, 21 ביולי 2019 (IDT)

יקרה יותר מהונג-קונג וארה"ב: ישראל מדורגת במקום ה-13 במדד יוקר המחייה העולמי[עריכת קוד מקור]

יוקר המחיה בישראל קיצוני וגורם להמון רעות חולות שיש במדינה; 30 אלף איש הפגינו אתמול בתל אביב על כך שלא נותנים להם לרקוד טראנס - כשאדם מסומם עד שיכרון חושים, כנראה שפחות חשים את הבעיות האמיתיות. אני אשאיר לקורא לשער על האופנים האפשריים בהם הסמים מושגים וגם על מה מוביל אליהם ואני כמובן לא מכליל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ההפיכה התאגידית באקדמיה הישראלית[עריכת קוד מקור]

מוכר למישהו?[עריכת קוד מקור]

איילת מטיילת--שלום1234321אפצישיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ט 15:55, 19 ביולי 2019 (IDT)

😂 😂 😂. אן שרלי - שיחה 16:43, 21 ביולי 2019 (IDT)

בירורים[עריכת קוד מקור]

במהלך שוטטות-טעות הגעתי לדף הבירורים בויקיפדיה האנגלית ונתקלתי בו בהודעה זו: "This page has been closed down by community consensus, and is retained only for historical reference. If you wish to restart discussion on the status of this page, seek community input at a forum such as the village pump. The RFC/U process has been discontinued as a result of this discussion. Other dispute resolution processes should be used for conduct issues." מרתק. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:43, 19 ביולי 2019 (IDT)

הם מן הסתם הבינו שדף בירורים רק מזיק לוויקיפדיה ולקהילה (לא פחות מהצבעות). את זה אני אומר כבר לא מעט שנים. בהרבה ויקיפדיות אין דף כזה, למשל בוויקי הגרמנית ועוד.אגסי - שיחה
יש להם מנגנונים אחרים. אני דווקא חושב שדף הבירורים הוא חיוני ומשמש במה לבירור תלונות. לפני קיומו של דף הבירורים, הדברים פשוט נכתבו במזנון. גילגמש שיחה 17:07, 20 ביולי 2019 (IDT)
... ובדף השיחה של הערך, ובדף של המתלונן ובדף של זה שמתלוננים עליו, ואצל דוד שי. עוזי ו. - שיחה 20:51, 20 ביולי 2019 (IDT)
אכן. גילגמש שיחה 16:46, 21 ביולי 2019 (IDT)

אין ספק שנהגו בחוכמה. אני מעתיק לכאן את הצעתו הנושנה של הראל:

הקדמה:

משהו דפוק בוויקיפדיה. דפוק מהיסוד. הרבה מן הוויקיפדים הפעילים אינם מרוצים מתהליך קבלת ההחלטות. האנרגיה המתבזבזת בכל הכרעה, גורלית יותר או פחות, אינה יודעת גבולות. בין אם מדובר בהחלטה עקרונית, בחסימת משתמש, בעלבון שהטיח פלוני באלמוני או בהצבעת מחיקה, הרי שהדיון, שבו משתתפים עשרות רבות של ויקיפדים, הופך לבלתי אפשרי. הררי מלל מושחתים לריק; כדי לעקוב אחרי הדיון דרושה התעמקות שאיננה מתאפשרת לכל אחד; תלונות על מפעילים, חסימות והסרתן או כל סוג אחר של בירור נראים כקריעת ים סוף; ניסיונות תיווך ובוררות מקומיים לא משיגים תמיד תוצאה ממשית, משום שאין הליך החלטה מסודר ובעל סמכות אכיפה.

ליישוב סכסוכים וריבים בוויקיפדיה אין אפוא שום ברירה אחרת: ויקיפדיות גדולות אחרות (באנגלית, צרפתית, בולגרית, צ'כית, איטלקית, הולנדית, רוסית, שוודית, סלובקית ועוד) כוננו בהצלחה מוסדות דיון ושיפוט מחייבים. הקהילות בוחרות מקרבן ועדה של ויקיפדים מוערכים שתוכל לשבת על המדוכה ולהכריע בצורה מושכלת ויסודית בסכסוכים, כשלרשותה ההכרה הציבורית הרחבה כמו גם הכלים החוקיים לתת תוקף מוחשי להחלטות.

תיאור הבעיה:

התפתחותהּ המהירה של הוויקיפדיה, פרסומה ברבים והגידול המתמיד במספר המשתתפים במיזם הפכו את מנגנוני פתרון הסכסוכים ששימשו בתחילת דרכה לבלתי יעילים ובלתי מתאימים. קהל הכותבים גדל והתגוון. הסכסוכים מורכבים ומסובכים יותר. כוחם של תקדימים ישנים מוטל בספק. מספר המקרים המגיעים לדף הבירורים עולה, והדיונים הופכים ארוכים יותר ורבי משתתפים יותר. לא פעם אין הסכמה אפילו על עקרונות היסוד הבסיסיים ביותר.

עמדות בסיסיות מסוימות מאפשרות לקבוצות מוגדרות היטב להתבצר מסביב לדגלים דוגמטיים עיקשים, והמחנאות פושה בכל. מחנות אלה נגררים שוב ושוב להטלת בוץ הדדית בדיונים פרועים ובלתי נשלטים, ללא כל מנגנון הכרעה. פרשנות מגוונת וסותרת לכללי יסוד ולנוהגים שונים גוררת חשדנות, טינה ואובדן אמון.

ניסיון הוויקיפידיות האחרות:

בעשר ויקיפדיות שונות הוקמו ועדות שיפוט מחייבות, בתצורות שונות, שהמשותף להן הוא העיסוק ביישוב סכסוכים בין ויקיפדים. מנגנון ראשון מסוג זה הוקם בוויקיפדיה האנגלית בשנת 2004, כדי להתמודד עם הקהילה ההולכת וגדלה ועם כמות הסכסוכים הגדלה בהתאם.

בהמשך הלכו בדרכהּ של הוויקיפדיה האנגלית הוויקיפדיות בשפות הצ'כית, הצרפתית, האיטלקית, הרוסית, השוודית והבולגרית, וכן ויקיחדשות באנגלית.

בימים אלה מתקיים דיון פעיל בוויקיפדיה הגרמנית, השנייה בגודלה רק לאנגלית, על הקמת מנגנון יישוב סכסוכים שכזה שכזה.

לצורך הקמת המנגנון החדש נערכה בוויקיפדיה בגרמנית עבודת הכנה יסודית למדי. לשם כך תורגם במלואו דיון שהובא לפני בית הדין באנגלית, וכן נערכו ראיונות אלקטרוניים עם דיינים בוויקיפדיה הצרפתית והאנגלית (מסמכים אלו יתורגמו בשעת הצורך לעברית ויובאו כאן). ראיונות אלה הראו שבעוד שבתי הדין מאפשרים דיון יעיל וענייני בסכסוכים וכן הכרעה אפקטיבית, הרי שהם אינם פתרונות קסם, ויש להם "מחיר" משלהם, שיש להביא בחשבון. בשל הקשיים האובייקטיבים שצצו בהקמתם של של בתי דין אלה, מוצע להנהיג את בית הדין תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה.

המודל של הוויקיפדיה הגרמנית:

יתואר כאן להלן המודל המוצע לבית דין בוויקיפדיה הגרמנית, כלשונו. כמוסבר לעיל, ההצעה שם הובאה תחילה לתקופת ניסיון בת חצי שנה, לאחר הצבעה שהסתיימה בתוצאה 170 בעד 42 נגד. כעבור אותה חצי שנת ניסיון, ולאחר שינויים קלים בהצעה, אושררה ההצעה כמוסד קבע בתוצאה של 129 בעד קבלה כמוסד קבע, 78 להמשך תקופת הניסיון לחצי שנה, 44 נגד ו-14 נמנעים.

מוצע כי רעיון דומה יובא בפני הוויקיפדיה העברית – גם הוא לתקופת ניסיון שכזו – שלאחריה ייערך דיון שבו יוחלט אם להמשיך בהפעלת בית הדין, ואלו שינויים, אם בכלל, לערוך בסדרי פעולתו.

ההצעה המובאת להלן איננה מושלמת. מטרת מנסחיה הייתה להקים בית דין כדי לפתור בצורה טובה יותר סוג מסוים של בעיות קריטיות ששבות וצצות, ושבמצב הדברים הנוכחי אין להן מענה. כדי לבדוק השערה זו הלכה למעשה, יש לנסותהּ. עם תום הניסוי, ניתן יהיה להעריך את הצלחתו בצורה מושכלת, להכניס בו שינויים אם דרוש, ולהחליט אם להפוך אותו למנהג קבע.

מה הרכבו של בית הדין?:

בית הדין יורכב מעשרה חברים [אצלנו נסתפק בשישה?], שמהם ידונו בכל מקרה ומקרה חמישה בלבד [אצלנו, שלושה?]. חברי בית הדין, שייקראו דיינים, ייבחרו על ידי קהילת הוויקיפדים.

מה תחומי אחריותו של בית הדין?:

תחום אחריותו העיקרי של בית הדין הוא פתרון של סכסוכים כ"ערכאה אחרונה" – בית הדין ייכנס לפעולה רק לאחר שכל מאמצי התיווך ויישוב הסכסוכים האחרים נכשלו. בית הדין איננו פועל על דעת עצמו, אלא דן במקרים המובאים לפניו. בית הדין מכריע בעצמו אם לדון במקרה כלשהו אם לאו, וביכולתו גם לחייב את הצדדים בניסיון גישור לפני שיידון בעניינם.

בית הדין ידון במקרים הקשורים לאחד התחומים הבאים:

  • סכסוכים בינאישיים בין ויקיפדים (התקפות אישיות, הפרות כללי הההתנהגות, השמצות וכיוצא בזה)
  • סכסוכים הנוגעים לדרך הפעולה של מפעילי המערכת
  • שימוש לרעה בבובות קש או אמצעי הטיה והטעיה אחרים
  • פגיעה חוזרת ונשנית בעקרונות היסוד של הוויקיפדיה (עקרון הנייטרליות, "מה ויקיפדיה איננה", איסור מחקר ראשוני, הקפדה על זכויות יוצרים וכיוצא בזה).

סכסוכים המוגבלים לענייני תוכן במרחב הערכים לא יוכרעו בבית הדין [שנוי במחלוקת: אך אחת מסמכויותיו היא למנות מומחים שיכריעו בשאלות תוכניות היכן שאלה הן חלק אינטגרלי ממקרה רחב יותר המובא לפניו].

כיצד פועל בית הדין?:

פניות לבית הדין נעשות בפומבי. כל מי שמעורב ישירות בעניין המובא לפני בית הדין, יכול להשמיע את דברו בפני בית הדין. משתמשים אחרים יכולים להתבטא בנושא, רק במידה שהם מעורבים בעצמם במקרה הנדון או שבית הדין או אחד הצדדים הדן לפניו ביקש לשמוע את דעתם. מבין כלל חברי בית הדין, ידונו במקרה המובא לפניו רק מי שאינם מעורבים בו ישירות או בעקיפין. בית הדין רשאי לנהל ולהגביל את הדיון הפומבי במקרה המובא לפניו.

בית הדין מחליט ברוב דעות, ומפרסם החלטותיו בהכרעות דין. דעותיהם של כל חברי המותב מובאות בהכרעת הדין, גם דעת המיעוט, תוך ציון דעתו המפורשת של כל דיין. ההכרעות חייבות להיות מבוססות ומנומקות, תוך ציון העקרונות המפורשים שהביאו להכרעה, תקדימים רלוונטים או כל נימוק ענייני אחר. עדויות או ראיות הרלוונטיות להכרעת הדין יפורסמו גם הן, כל עוד אינן פוגעות בזכויות הפרט או בצנעתו.

כללים פרוצדרוליים נוספים לא ייקבעו עם הקמת בית הדין. הדיינים הם שיצטרכו לגבש את הפרוצדורה הנכונה לפי ראות עיניהם.

בית הדין הגרמני נוהג להיפגש מדי שבוע בשעה קבועה לדיון סגור ב-IRC, וכן הוא מחזיק בתיבת דואר שאליה יכולים ויקיפדים לשלוח מכתבים שאינם רוצים לפרסם מעל דפי הוויקיפדיה.

מה הם העקרונות המנחים את פעילותו?:

עקרונות מוצהרים של קרן ויקימדיה העולמית, כללים שהתקבלו בוויקיפדיה העברית וכן כל עקרון משפטי מקובל.

מהן הסמכויות העומדות לרשותו?:

מטרתו של בית הדין היא להכריע בסכסוכים קונקרטיים. הכרעותיו של בית הדין והצעדים הממשיים שעליהם יורה לשם פתרון הסכסוך צריכים להיות הסדרים חברתיים שיוכלו להתקבל על דעת כל המעורבים. בית הדין חופשי לבחור בצעדים שיביאו לדעתו לפתרון הסכסוך באופן הנכון ביותר, כל עוד אלו עולים בקנה אחד עם עקרונותיה של קרן ויקימדיה.

עם הצעדים שבית הדין רשאי להחליט עליהם נמנים למשל:

  1. אזהרתו המפורשת של משתמש.
  2. חסימתו המלאה של משתמש, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
  3. חסימתו החלקית של משתמש בדרך של הטלת מגבלות עליו (למשל, איסור כתיבה ועריכה בנושא כלשהו, איסור השתתפות בהליכים מסוימים, איסור פתיחת הליכים מסוימים וכיוצא בזה).
  4. ביטול חסימתו של משתמש.
  5. מתן התראה למפעיל מערכת.
  6. הסרת הרשאתו של מפעיל מערכת, בין אם לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן.
  7. צמצום סמכויותיו של מפעיל מערכת (למשל, איסור חסימת משתמשים, איסור מחיקת דפים).
  8. נקיטת אחד הצעדים המנויים לעיל על תנאי (למשל, הארכת חסימה במקרה של התפרצות מלחמת עריכה נוספת).
  9. הסרת דברים מדפי שיחה להרגעת סכסוכים.
  10. ביטול כללים הסותרים את עקרונות היסוד של קרן ויקימדיה [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
  11. שלילת זכות ההצבעה של משתמש. [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה]
  12. ביטול הליכי חסימה או הצבעות מתנהלות [שנוי במחלוקת, יושמט ככל הנראה].
  13. ציון לשבח של משתמשים על התנהגותם ההוגנת והחיובית ליישוב סכסוכים.

מי מוציא לפועל את החלטותיו?:

אם יחליט בית הדין על חסימת משתמש או שחרורו, תבוצע ההחלטה על ידי מפעילי מערכת שלא דנו במקרה כדיינים. אם יחליט בית הדין על הסרת הרשאתו של מפעיל, תבוצע ההחלטה על ידי דייל.

חברי בית הדין לא יוציאו לפועל את החלטותיהם בעצמם. ביצוע החלטות בית הדין יתועד בצורה מסודרת.

כיצד נבחרים חברי בית הדין?:

משך כהונה:

משך כהונת הדיינים בבית הדין הוא שנה אחת.

מועדי הבחירה:

הדיינים נבחרים בשני סבבי בחירה בכל שנה (בחודשים מאי ונובמבר; הצעת מועמדים מן האחד ועד השבעה בחודש, וההצבעה עליהם מן השמונה עד העשרים ואחד בחודש). בכל סבב בחירה נבחרים חמישה דיינים, וכן, במידת הצורך, נבחרים דיינים במקום מקומות שהתפנו.

הזכות לבחור:

הזכות לבחירת דיינים תינתן למי שיעמוד בשלושת התנאים הבאים:

  1. ערך בסך הכל לפחות ארבע מאות עריכות בכל מרחבי השם. [ללא כל הגבלת זמן שהיא?]
  2. עריכתו הראשונה הייתה לפחות ארבעה חודשים לפני פתיחת סבב הבחירה.
  3. והוא רשאי להצביע לפי כל כלל ויקיפדי אחר.

הזכות להיבחר:

כל בעל זכות בחירה רשאי גם להתמודד בבחירות לבית הדין. כדי להיות מועמד בסבב הבחירות עצמו, חייבים חמישה עשר בעלי זכות בחירה להביע את תמיכתם במועמדות במהלך שבוע העלאת המועמדויות. בשלב טרומי זה רשאי כל בוחר להביע את תמיכתו בכמה מועמדים שירצה.

הרשאת מפעיל מערכת איננה תנאי למינוי לדיין. עם זאת, כל דיין מכהן יקבל הרשאת מפעיל מערכת שתשמש אותו אך ורק לצורך תפקידו כדיין, דהיינו על מנת לצפות בעריכות מחוקות או כל עניין אחר שיידרש לו לשם עבודתו.

צורת ההצבעה:

כל משתמש בעל זכות בחירה רשאי להצביע בעד או נגד כל מועמד, לפי רצונו. לא ניתן להצביע פעמיים או יותר בעד או נגד אותו המועמד. ייבחרו החמישה שההפרש בין מספר התומכים למספר המתנגדים להם הוא הגבוה ביותר. נוצר מצב של תיקו – ייבחר מספר גדול יותר מהמתוכנן של דיינים, ובית הדין יגדל זמנית בהתאם.

הוראות שעה:

כדי להנהיג את בית הדין לתקופת ניסיון בת חצי שנה, ייבחרו בסבב הבחירות הראשון עשרה [אצלנו, שישה?] דיינים במקום חמישה, לכהונה בת חצי שנה. לאחריה ייערך דיון חוזר אם להמשיך בקיום בית הדין. אם יוחלט להמשיך בקיום בית הדין, תוארך כהונת חמשת הדיינים שנבחרו במספר התומכים הגבוה ביותר בחצי שנה נוספת, וייערך סבב בחירות רגיל שבו ייבחרו הדיינים האחרים.

לוח זמנים:

ראו גם:

- סוף ציטוט

מה אתם אומרים? דָּנִיֵּאלשיחה • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 21:02, 21 ביולי 2019 (IDT)