שיחה:משה ביגל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לענ"ד ראוי להישאר.נימוקים עיקרים:מחבר ספרים וחוקר ומומחה בתחום הכשרות.רב ישוב גדול(קרוב ל8 אלף יש התייחסות בקריטריונים לכך).מהדיר ספרים במכון לרבני ישובים ועורך ספרים שם.סיבות משניות:נחשב רב משמעותי בארגון רבני צוהר בפרט בתחום הכשרות וגם עריכת חופות רבות.מלמד במכינה.ולפני כן לימד במכללות וישיבות.שימש כרב ישוב.הוותק שלו במיתר הוא למעלה מעשרים וחמש שנה.20:07, 29 במאי 2016 (IDT)שיחת משתמש:מרכז הרב

גם אני מסכים למרכז הרב. כתוב בפירוש בקריטרינים שרב יישוב גדול ראוי לערך. בפרט מי שיש לו אמירה בולטת בתחום הכשרות. Biegel - שיחה 20:45, 29 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

הבולטות בתחום הכשרות (יצירה וחידוש) ראויים לערך. אמנם תהיה לערך זכות קיום ברורה יותר אם תובלט יותר, למשל, דעתו בעניני תולעים בירקות עלים וכדו', שהיא דעה ייחודית ובעלת משקל מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 21:57, 29 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

אשתדל להרחיב בנדון, לפי מה שאצליח למצוא. Biegel - שיחה 08:33, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

בלי קשר לאמור מעלה - הוצאת שני ספרים בהוצאות מוכרות דיה לצורך חשיבות הערך. אנא בססו את נושא הספרים שכתב. --‏Yoavd‏ • שיחה 10:17, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

לגבי שתי הספרים.

  • אכול בשמחה- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות. בין הנושאים בספר: פת נוכרים, בישולי נוכרים, טבילת כלים, דגים וביצים ועל כשרויות העופות והבשר. כמו כן עוסק הספר בכשרויות מוצרי מזון מעובדים, פירות וירקות וגם בעניין השמיטה וכל הכלול בה – אוצר בית דין, יבול נכרים, היתר מכירה ועוד. הספר קיבל את הסכמת גדולי הרבנים: הרב דב ליאור, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הראשון לציון – הרב בקשי דורון והרב יעקב אריאל[1] [ועוד ביקורת מפורטת על הספר עם תמונה]
  • והנה תימצות אמיתי של הספר מתוך דברי הרב יואל קטן בעיתון בשבע:

אכול בשמחה. כשרות המזון ליחיד ולציבור. הרב משה ביגל. קרית ארבע – חברון, מכון לרבני ישובים, תשע"ה. תיח עמ'. (02-9964722) הרב משה ביגל הוא רבו הנמרץ של הישוב מיתר שבצפון הנגב, ומומחה לענייני כשרות. הוא מקפיד לשתף פעולה במחקריו ובביקורותיו עם אגרונומים מומחים ועם מומחים בתעשיית המזון, וגם עם אנשי טכנולוגיה הבקיאים בתחום. הוא מדגיש בהקדמתו שאין דין הכשר היום כדין הכשר של פעם, שהיום העולם כפר גלובלי והכשרות המקומית היא למעשה ממלכתית ועולמית, שהבעיות כבדו מאוד אך גם אפשרויות הפתרון צמחו לאורך ולרוחב – אפשר לפקח על מפעלים באמצעות מצלמות ובעזרת מחשבים, עם בדיקות מעבדה ובהצלבות מידע, ובתנאי שמערכות הכשרות מוכנות להשקיע זמן וממון וכח אדם איכותי לצורך עניין חשוב זה. אי אפשר להתעלם גם מהתחרותיות שיש בשוק הכשרות, שגורמת לרצוא ושוב – גם יישור קו לחומרא לא תמיד על פי הצורך, וגם נטייה טבעית לקולא כדי להרחיב את הסמכות והאחריות. בי"ז פרק הספר ובהרחבות ובנספחים דן הרב ביגל כמעט בכל עניין שיש מקום לדון בו – סוגי הכשרויות והגדרותיהן השונות, מאכלי נוכרים, כשרות בעלי חיים, הכשרת הבשר, סוגיות בענייני בשר וחלב ודגים, המכשירים במטבח המודרני והלכותיהם, מוצרי מזון מעובדים – שמן, ג'לטין, 'שרוולי' נקניקיות, פירות יבשים, מזון יבוא ועוד, חרקים במזון (לדעתו אפשר להגיע לרמת ניקיון סבירה ותקינה-הלכתית בעזרת חומרי ניקוי מסוימים גם בירקות עלים), דיני אירוח אצל מי שאינו מקפיד במצוות, שאלות כשרות הקשורות לשבת ולפסח ולשמיטה ועוד. מפתח מפורט מנגיש ספר זה למעיין בו. יישר כוחו של הרב ביגל על ספרו החשוב, עוד מפעל מפואר של המכון לרבני ישובים בראשות הרב רודריגז שליט"א.

  • לחם אבירים- כשרות המזון בעידן המודרני, בהוצאת המכון לרבני ישובים קרית ארבע חברון העידן המודרני מעלה לא מעט בעיות כשרות, אבל גם גורם לא אחת להתבדלות חברתית של כתות שונות סביב הכשרים שונים. חיבור זה בא 'לעשות סדר', להביא בחשבון דעות שונות וביותר את הגישה הכלל ישראלית. שערי הספר: שער פסח; שער הכנסת אורחים; שער כשרות למהדרין; שער כשרות העוף.מרכז הרב - שיחה 11:21, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
לא להגזים. מיתר אינו יישוב גדול. אחרת נצטרך להכניס ערכים של כל רבני בנימינה לדורותיהם. דבר נוסף, מי שבמקרה קוראים לו Biegel אינו ראוי להביע את דעתו על חשיבות הערך "ביגל". --שפ2000 - שיחה 10:19, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
אין מניעה שאדם שקוראים לו "ביגל" יביע את דעתו על ערך שעוסק ב"ביגל" - הוא לא הראשון ולא האחרון המעורב בכתיבת ערך על בן משפחה. כל עוד הוא מביא סימוכין לדבריו, איןבכך בעיה. Eladti - שיחה 12:08, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
Eladti - שיביא עובדות כרצונו. אבל לכתוב ש"יש לו אמירה בולטת" זו אמירה סובייקטיבית של בן משפחה. ובקשר לאמירה הבולטת - כצרכן כשרות מעולם לא שמעתי את שם הרב או משהו מאמירותיו הבולטות. --שפ2000 - שיחה 14:46, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
סוביקטיביות היא אכן בעיה, אבל גם היא לא שמורה לבני משפחה - ניתן למצוא אותה אצל תלמידים שכותבים בהערצה על רבותיהם (ע"ע כותב הערך המקורי), אוהדים הכותבים על שחקני קבוצת הכדורגל שלהם ואנשי ימין/שמאל הכותבים על פעילים פוליטיים.
לעובדה שלא שמעת על מישהו, אין שום משמעות - אני לא שמעתי על 80% מהאנשים שיש עליהם ערכים בויקיפדיה, האם זה אומר שהם לא חשובים??? Eladti - שיחה 15:14, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
לא שמת לב למה שכתבתי - החשוב הוא איזו הוצאת ספרים הוציאה את הספר. הוצאה פרטית איננה נחשבת לצרכי חשיבות. --‏Yoavd‏ • שיחה 11:36, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
החשיבות של הוצאת ספרים רלוונטית כשמדובר על סופרים, לא רואה איזה חשיבות יש לזה כשמדובר על ספרות תורנית Eladti - שיחה 12:08, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
סליחה11:46, 30 במאי 2016 (IDT)
כולנו סובייקטיביים, ואנא תתייחסו לתוכן הדברים, ולא למי שאמרם.

העובדנ שהינך צרכן כשרות ובכל זאת לא שמעת את שמעו אינה מעידה דבר וחצי דבר, כאשר מדובר ברב חוקר כשרות שאיננו בעל גוף כשרות. צרכני כשרות מכירים, נניח, את הרב לנדא או הרב מחפוד, אבל אינם בהכרח מכירים מומחי כשרות אחרים. כמה אנשים לדעתך מכירים את ראש מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל? ובבד"צ העדה החרדית? האם היותם פחות מוכרים לצרכן הכשרות הופכת אותם לפחות מרכזיים בתחומם? טענה זו דומה לטענה שאם צרכן רפואה איננו מכיר רופא מסויים, (וייתכן אפילו שרופא זה הינו בעל חידושים מהפכניים בתחום הרפואה), אזי הרופא איננו תופס מקום מכובד מספיק בעולם הרפואה. כדי לקבוע מי נחשב לדמות מרכזית בתחומו, יש לבחון זאת לא על ידי הצרכנים, אלא על ידי מי שמתעסק בתחום . Biegel - שיחה 15:42, 30 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

לדעתי כרגע הבולטות בתחום הכשרות ניכרת, ויש הצדקה להשארת הערך. מיכאל משיכון בבלישיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ו • 06:53, 31 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

נקודה נוספת: בערך שלמה לוי (רב), עובדת היותו מחבר ספר הלכה זיכתה אותו בערך. מדוע כאן לא? Biegel - שיחה 07:24, 31 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

במה שונה רב זה מהרבנים משה תנעמי, יוחנן פריד, עובדיה יעבץ,דוד ברודמן, רמי רחמים ברכיהו, שבתאי בן חיים,יצחק ברזאני,יצחק נח, יצחק עמדי, יעקב פייגנבוים, הלל ברוקנטל, עמית קולא, יוסף תבורי ועוד, כולם רבני יישובים או מועצות בלי סיבה מיוחדות נוספת לזכות לערך. 37.26.149.222 08:22, 31 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

הגזמת בתמיהתך לגבי פרופ' יוסף תבורי שראוי לערך בגלל הרבה סיבות. גם הרב עמית קולא הוא חוקר ידוע וכותב. הרב עובדיה יעבץ חיבר ספר שו"ת. את האחרים תמחק. הרב של סביון? נו... --שפ2000 - שיחה 08:59, 31 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
ההגדרה "חוקר ידוע וכותב" היא סובייקטיבית. לדעתי אפשר להגדיר את הרב ביגל באותה ההגדרה בדיוק. מה ההבדל בין רב שחיבר ספר הלכתי, שבסופו יש קובץ שו"ת נידח ולא מוכר, לבין רב שחיבר ספר הלכתי שבסופו אין שו"ת? ברור לי שהרבה יותר אנשים משתמשים ב"אכול בשמחה" מאשר ב"אפיקי מים". 37.26.146.232 14:02, 31 במאי 2016 (IDT)[תגובה]
הויכוח תמיד חוזר על עצמו. זה חוסר הבנה (בעיקר של משתמשים אלמונים) של מהות הויקיפדיה. הערכים לא קשורים לפופולריות, אלא אם האדם או ספריו מאוד מאוד פופולרי (נניח ר' אמנון יצחק) למרות שהתוכן של מסריו לא ממש בעל ערך תורני או מדעי. אבל כשיש ערך מדעי או תורני "לטווח ארוך" הוא יוכנס לויקיפדיה גם אם למתי מעט יש נגישות לחומר. "אכול בשמחה" אם אני מבין הוא ספר עזר לצרכני כשרות, ולא ספר יסוד בהלכות כשרות, כזה שהפוסקים בעתיד יצטטו אותו, וזה ההבדל. ובזאת סיימתי את ויכוחי עם משתמשים אלמונים (בני משפחה?). שפ2000 - שיחה 08:52, 1 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
יש בויקפדיה רבנים שלא ראויים לערך ודווקא חלק מהרצינים שבהם כמו הרב ביגל רוצים למחוק. בוא נשווה בין רבהראל גורדין לרב משה ביגל.10:12, 2 ביוני 2016 (IDT)~