זלמן נחמיה גולדברג
| הרב זלמן נחמיה גולדברג | |
|---|---|
 הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אביחי |
|
| כינוי | הגרז"נ |
| תאריך לידה | ה'תרצ"א (בן 85 בערך) |
| מקום לידה | מינסק |
| תאריך לידה לועזי | 1931 |
| תפקידים נוספים | חבר בית הדין הגדול לערעורים, אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב, העורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית, ראש ישיבת "דעת משה" בירושלים |
| רבותיו | הרב שמואל רוזבסקי, הרב דוד פוברסקי |
| חיבוריו | חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד |
הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן; נולד בי' בשבט ה'תרצ"א, 1932) היה חבר בית הדין הגדול לערעורים. הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב, העורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית וראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורא בירושלים. בעבר היה ראש הישיבה בבית המדרש של מכון לב וראש כולל לדיינות שבט ומחוקק.
תוכן עניינים
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במינסק, בלארוס, למשפחה של רבנים. אמו הייתה הרבנית פריידל לבית זייצי'ק. אביו הרב אברהם למד אצל הסבא מנוברדוק. מיד לאחר הברית נגזרו על אביו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה במינסק. לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגא שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב קוק, והתיישבו בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה מאה שערים ועץ חיים ובגיל עשר למד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בחודש אלול תשי"ד נישא לרחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
הרב גולדברג מפורסם כפוסק וכמוסר שיעורים, בין היתר בישיבת אור עציון, בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מעלה אליהו, בכולל ארץ חמדה ועוד. ציבור השומעים העיקרי שלו הוא אברכים לומדי רבנות ודיינות. יש לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי.
הרב גולדברג משתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י[1]. הוא מטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו[2], וכן מתפלל בבית הכנסת של חסידות חב"ד ובנוסח חב"ד וקיים קשרים תורניים עם הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד[דרוש מקור].
הרב גולדברג נתן הסכמה לספר "תורת המלך" הדן בהלכות הריגת גויים, אך בהמשך חזר בו וטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי"[3].
בשנת 2014 נתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן, אך לאחר מכן חתם שהוא חוזר בו[4].
מתגורר בשיכון חב"ד בירושלים.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חזון קדומים - שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר)
- גנזי התורה - שיעורים על כמה מסכתות יו"ל על ידי תלמידו הרב נתנאל ברקוביץ
- אור המועדים - שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב
- משפט ערוך - ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד כה (ה'תשס"ט) יצאו לאור ארבעה כרכים. יו"ל על ידי מכון משפט ערוך שעל יד ישיבת קדומים בראשות הרב ישראל בן שחר וחבר תלמידי חכמים.
- בנין אריאל - שאלות ותשובות
- דולה ומשקה - בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
כמו כן מפרסם מאמרים בכתבי עת תורניים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זלמן נחמיה גולדברג |
- שיעורי הרב זלמן נחמיה גולדברג באתר ישיבת בית אל
- הספר חזון קדומים, באתר yeshiva.org.il
- הרב זלמן נחמיה גולדברג, "סביב המוות" – שו"ת – על היבטים הלכתיים בטיפול בחולים סופניים, באתר "דעת"
- מאמרים באתר רמבי"ש
- שיעוריו באינטרנט וביו טיוב באתר 022.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נטע סלע, הגרז"ן הליטאי: מותר לחתום על כרטיס אדי, באתר ynet, 22 ביוני 2008.
- ^ יואל יעקובי, תכלת וארגמון, באתר בשבע - ערוץ 7, 14 ביוני 2012.
- ^ קובי נחשוני, הגרז"ן: חוזר בי מההסכמה ל"הלכות הריגת גוי", באתר ynet, 13 בדצמבר 2009
- ^ יאיר אטינגר, דיין בכיר חזר בו מפסק דין תקדימי שהתיר עגונה שבעלה בתרדמת, באתר הארץ, 1 ביוני 2014.
