זלמן נחמיה גולדברג

הרב זלמן נחמיה גולדברג
לידה	28 בינואר 1931; י' בשבט ה'תרצ"א; מינסק, ברית המועצות
פטירה	20 באוגוסט 2020 (בגיל 89); ל' באב ה'תש"פ; הדסה עין כרם, ירושלים
כינוי	הגרז"נ
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פוניבז'; ישיבת חברון כנסת ישראל ;
מקום פעילות	ירושלים, ישראל
תקופת הפעילות	? – 20 באוגוסט 2020
תפקידים נוספים	חבר בית הדין הגדול לערעורים,; אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב,; עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית,; ראש ישיבת "דעת משה" בירושלים
רבותיו	אביו הרב אברהם גולדברג,; הרב שמואל רוזובסקי,; הרב דוד פוברסקי ; הרב שלמה זלמן אוירבך; החזון איש
חיבוריו	משפט ערוך, חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד

הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אבי חי

הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה פוסק, דיין בבית הדין הרבני הגדול ובבתי דין לממונות, והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. חתנו ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך.

היה ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" ונשיא רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית^[1]. כיהן כראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים, ראש הישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק".

התפרסם כמוסר שיעורים רבים ברחבי הארץ, מתוכם שיעורים קבועים בכחמשה עשר מוסדות תורניים^[2]. בלט במיוחד בשיעורים ופסיקה בתחומי אבן העזר וחושן משפט, ובענייני רפואה, מדע וטכנולוגיה. נכון לשנת פטירתו - מתוך כמאה דייני מערכת בתי הדין הרבניים, כשבעים הם תלמידים שלו. כך גם עוד עשרות דיינים בבתי דין לממונות^[3]. בשנותיו האחרונות נחשב ל"זקן הדיינים"^[4]

מעמדו הבכיר בתחומים מהסוג האמור הביאו לכך שמוסדות ומכונים תורניים רבים העוסקים במחקר תורני והחלת ההלכה במציאות המודרנית, הציבו אותו כנשיאם ופעלו לאור הדרכותיו והכרעותיו. ביניהם המכון והכולל ארץ חמדה (כולל) ורשת בתי הדין ארץ חמדה גזית שלצידם, מכון כת"ר לכלכלה על פי תורה^[5], ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במינסק לפריידל לבית זייצ'יק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. למחרת ברית המילה שלו נאסר אביו על ידי השלטונות ונגזרו עליו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה. לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. למד שנתיים בתלמוד התורה "מאה שערים" וכמה שנים ב"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש, שם לקחו ראש הישיבה הרב יוסף שלמה כהנמן להיות הבחור הראשון בתוכנית מיוחדת שניסה להקים לעילויים. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון, התפרסם בה בשליטתו ועמקותו שגם בעניינים השונים מהנלמד בישיבות, כמו סדרי קדשים וטהרות, ועוד.

בחודש אב תשי"ג התארס עם רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך (נפטרה כחצי שנה לאחריו)^[6], ובג' באלול תשי"ד נישאו השניים. התגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

בהוראה ודיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 קיבל כושר לדיינות ולבקשת הרבנים שלמה זלמן אוירבך, יוסף שלום אלישיב ואליעזר גולדשמידט ומונה לראשות כולל דיינות 'שבט ומחוקק' שהוקם אז על ידי הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן. בשנת תשמ"ט מונה על ידי שר הדתות^{[דרושה הבהרה]} לדיין בבית הדין המיוחד לעגונות שהוקם אז יחד עם הרב שלמה פישר. כעבור כמה שנים התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול^[7]. במשך השנים פיתח ועיצב את שיטת הבחינות לדיינות ורבנות, והיא השיטה המשמשת כיום בארץ^[3].

נודע בשיעוריו הרבים, אותם מסר ברחבי הארץ ובכל נושאי התורה, לעיתים אף בהחלטה מיידית וללא הכנה מוקדמת. בין חמש עשרה המקומות בהם העביר שיעורים קבועים: ישיבת אור עציון, ישיבת כרם ביבנה, ישיבת בית אל וכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו היה אברכים לומדי רבנות ודיינות, אך גם בחורי ישיבות ובעלי בתים רבים. היה לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. ישיבת קדומים, שגם בה מסר שיעורים, הקימה את מכון "משפט ערוך" בראשות הרב ישראל בן שחר, להוצאת כתביו לאור. במסגרת תפקידו בכולל ארץ חמדה שימש כנשיא רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית" וכחבר ועדת ההלכה של שו"ת "במראה הבזק" שבהוצאת הכולל.

בשנת ה'תשע"ט ביקש ממנו תלמידו - הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, לעמוד בראש ועדת דיינים לסידור והכרעת "שמות גיטין" שהקים, והרב גולדברג נענה לכך ושימש בתפקיד^[4].

התפרסם כמשיב ובוחן. שאלות רבות מרחבי העולם הופנו להכרעתו, בפרט בענייני הלכה ומודרנה והיתר עגונות, ורבים שלמדו לרבנות ודיינות הגיעו להיבחן בפניו.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אב ה'תש"פ התמוטט בביתו מאירוע מוחי ונחבל בראשו. ימים ספורים לאחר מכן, בל' באב, נפטר בבית החולים הדסה עין כרם^[8].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גולדברג השתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י בהסכמת רב מוסמך^[9]. בשנים האחרונות לחייו נהג להטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו^[10]. בניגוד למקובל במגזר הליטאי, נהג להתפלל בבית כנסת של חב"ד הסמוך לביתו. הוא שימש כראש כולל בשכונת "נחלת הר חב"ד" בקרית מלאכי.

בשנת 2014 נתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר מכן חזר בו^[11].

היה ממורי דרכו של הארגון החרדי אגודת קדושת ציון, בגיליון היובל של הארגון פרסם מאמר שכתב, ורואיין בו את הראיון האחרון בחייו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב גולדברג 3 בנים ו-5 בנות.

בניו:

הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד
הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב'
הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך

חתניו:

הרב אברהם ישעיהו וולפא, ראש ישיבת "יגדיל תורה"
הרב יצחק חיים פוס, ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים
הרב צבי ויסבקר, ר"מ בישיבת בית מתתיהו ובנו של הרב ברוך ויסבקר.
הרב אריה שפירא, ר"מ בישיבת אדרת אליהו מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה ועוד. ומהדיר ספרים של הרמח"ל, הגר"א, הנצי"ב ועוד.
הרב שלמה קושלבסקי, מחבר ספר "ואשר תבאנה יגידו", ראש בתי מדרש "רוח יהודית"

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון קדומים – שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר).
גנזי התורה – שיעורים על מסכתות מסדרי נשים ונזיקין שנמסרו בישיבת כרם ביבנה והוצאו לאור על ידה.
אור המועדים – שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב.
משפט ערוך – סדרת ספרים המביאה את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך וחושן משפט. עד ה'תשפ"א יצאו לאור שבעה כרכים.
בנין אריאל – שאלות ותשובות^[12]
דולה ומשקה – בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
נתיב מצוותיך – על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז (מהדורה שנייה תשע"ט), בעריכת הרב ישראל בן שחר.
שירת הכרם – משיעוריו בישיבת כרם ביבנה על מסכתות: פסחים, סוכה, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ומכות.
לב המשפט – שני כרכים בעריכת תלמידו הרב אריה קורן. בסוף הספר פרקי חיים של משפחת הרב.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דוד לאו - הרב הראשי לישראל
הרב מאיר גולדוויכט - מראשי הישיבה בישיבה יוניברסיטי
הרב יועזר אריאל - דיין במספר בתי דין ומומחה לדיני בוררות.
הרב דוד דודקביץ - ראש ישיבת רועה ישראל ביצהר
הרב פנחס מונדשיין - דיין בנתניה ולשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב
הרב שלמה לוי - ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון
הרב אברהם שינדלר - דיין בבית הדין הגדול
הרב מיכאל עמוס - דיין בבית הדין הגדול
הרב אלי סדן - מיסד וראש המכינה הקדם צבאית בעלי
הרב שלמה אישון - ראש מכון כת"ר ורב מזרח רעננה
הרב ד"ר איתמר ורהפטיג - אב בית דין, חוקר תורני, מרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן ורב קהילה במעלה אדומים
הרב ישראל בן שחר - ר"מ בישיבת קדומים ומייסד מכון משפט ערוך
הרב נחשון רבינשטיין - ר"מ בישיבת בית אל
הרב עזרא פרידמן - סמנכ״ל כשרות או יו בישראל ורב קהילת מוסר אביך במעלה אדומים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ישראל בן שחר, אצרתיהם אמלא - על דמותו ומתורתו של מו"ר הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג (שני מאמרים), מקדמי ארץ, כרך ט', הוצאת ישיבת קדומים, התשפ"א, 2021, עמ' 53-70

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא זלמן נחמיה גולדברג בוויקישיתוף

מידע על זלמן נחמיה גולדברג בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הרב זלמן נחמיה גולדברג באתר ארץ חמדה
^ הרב ד"ר דוד בן זזון, מה דמותו של אדם גדול בתורה? - תלמידיו מספרים, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2020
^ ¹ ² "פוסק הדור" - כתבה בשבועון החרדי 'משפחה'
^ ¹ ² בהשתתפות זקן הדיינים, הגרז"נ גולדברג: היסטוריה בבתי הדין, באתר כיכר השבת
^ מאמר לאחר פטירתו באתר המכון
^ שימי שפר, ‏אשת הגרז"נ גולדברג נפטרה מנגיף הקורונה, באתר כיכר השבת, ט"ז בשבט תשפ"א.
^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים 4696, עמ' 405
^ שימי שפר, ‏אבל בעולם הדיינות: הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 20 באוגוסט 2020.
^ נטע סלע, הגרז"ן הליטאי: מותר לחתום על כרטיס אדי, באתר ynet, 22 ביוני 2008.
^ יואל יעקובי, ‏תכלת וארגמון, באתר בשבע - ערוץ 7, 14 ביוני 2012
^ יאיר אטינגר, דיין בכיר חזר בו מפסק דין תקדימי שהתיר עגונה שבעלה בתרדמת, באתר הארץ, 1 ביוני 2014.
^ ראו כאן(הקישור אינו פעיל, 26.9.2021).

[1] הרב זלמן נחמיה גולדברג באתר ארץ חמדה

[2] הרב ד"ר דוד בן זזון, מה דמותו של אדם גדול בתורה? - תלמידיו מספרים, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2020

[פוסק_הדור-3] ¹ ² "פוסק הדור" - כתבה בשבועון החרדי 'משפחה'

[זקן-4] ¹ ² בהשתתפות זקן הדיינים, הגרז"נ גולדברג: היסטוריה בבתי הדין, באתר כיכר השבת

[5] מאמר לאחר פטירתו באתר המכון

[6] שימי שפר, ‏אשת הגרז"נ גולדברג נפטרה מנגיף הקורונה, באתר כיכר השבת, ט"ז בשבט תשפ"א.

[7] הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים 4696, עמ' 405

[8] שימי שפר, ‏אבל בעולם הדיינות: הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 20 באוגוסט 2020.

[9] נטע סלע, הגרז"ן הליטאי: מותר לחתום על כרטיס אדי, באתר ynet, 22 ביוני 2008.

[10] יואל יעקובי, ‏תכלת וארגמון, באתר בשבע - ערוץ 7, 14 ביוני 2012

[11] יאיר אטינגר, דיין בכיר חזר בו מפסק דין תקדימי שהתיר עגונה שבעלה בתרדמת, באתר הארץ, 1 ביוני 2014.

[12] ראו כאן(הקישור אינו פעיל, 26.9.2021).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]