זלמן נחמיה גולדברג
![]() | |
הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אבי חי | |
לידה |
28 בינואר 1931 י' בשבט ה'תרצ"א מינסק, ברית המועצות |
---|---|
פטירה |
20 באוגוסט 2020 (בגיל 89) ל' באב ה'תש"פ הדסה עין כרם, ירושלים |
כינוי | הגרז"נ |
מדינה |
ישראל ![]() |
השכלה |
ישיבת פוניבז' ![]() |
מקום פעילות | ירושלים, ישראל |
תפקידים נוספים |
חבר בית הדין הגדול לערעורים, אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב, עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית, ראש ישיבת "דעת משה" בירושלים |
רבותיו |
הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי הרב שלמה זלמן אוירבך |
חיבוריו | חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד |
![]() ![]() |
הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה ראש ישיבה, דיין בבית הדין הרבני הגדול והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. חתנו ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
היה ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" וראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים. שימש ראש ישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק". דיינים רבים כיום הם תלמידיו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במינסק לפריידל לבית זייצ'יק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. למחרת ברית המילה שלו נאסר אביו על ידי השלטונות ונגזרו עליו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה. לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. למד שנתיים בתלמוד התורה "מאה שערים" וכמה שנים ב"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון.
בחודש אב תשי"ג התארס עם רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, ובג' באלול תשי"ד נישאו השניים. התגורר בשיכון חב"ד בירושלים.
הרב גולדברג מסר שיעורים, בין היתר בישיבת אור עציון, בישיבת כרם ביבנה, בישיבת בית אל ובכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו היה אברכים לומדי רבנות ודיינות. היה לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. ישיבת קדומים בה מסר שיעורים, הקימה מכון להוצאת כתביו לאור.
הרב גולדברג השתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י בהסכמת רב מוסמך[1]. בשנים האחרונות לחייו נהג להטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו[2]. בניגוד למקובל במגזר הליטאי, נהג להתפלל בבית כנסת של חב"ד הסמוך לביתו. הוא שימש כראש כולל בשכונת "נחלת הר חב"ד" בקרית מלאכי.
בשנת 1965 קיבל כושר לדיינות ולבקשת הרבנים שלמה זלמן אוירבך, יוסף שלום אלישיב ואליעזר גולדשמידט ומונה לראשות כולל דיינות 'שבט ומחוקק' שהוקם אז על ידי הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן. בשנת תשמ"ט מונה על ידי שר הדתות[דרושה הבהרה] לדיין בבית הדין המיוחד לעגונות שהוקם אז יחד עם הרב שלמה פישר. כעבור כמה שנים התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול[3].
בשנת 2014 נתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר שפורסם הדבר חתם שהוא חוזר בו[4].
בחודש אב ה'תש"פ התמוטט בביתו מאירוע מוחי ונחבל בראשו. ימים ספורים לאחר מכן, בל' באב, נפטר בבית החולים הדסה עין כרם[5].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב גולדברג 3 בנים ו-5 בנות.
בניו:
- הרב חיים יהודה, ר"מ בישיבת נועם התלמוד
- הרב אליהו, דיין בביה"ד 'הישר והטוב'
- הרב אהרן, עורך כתבי סבו הרב שלמה זלמן אויערבאך
מחתניו:
- הרב יצחק חיים פוס ראש כולל בירושלים ומחבר ספרים
- הרב צבי ויסבקר, ר"מ בישיבת בית מתתיהו
- הרב אריה שפירא, מחבר הספרים אחרית כראשית, מגדיל ישועות מלכו, ייחוד ברכה וקדושה, ועוד.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חזון קדומים – שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר).
- גנזי התורה – שיעורים על מסכתות מסדרי נשים ונזיקין שנמסרו בישיבת כרם ביבנה והוצאו לאור על ידה.
- אור המועדים – שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב.
- משפט ערוך – ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד ה'תשפ"א יצאו לאור שבעה כרכים.
- בנין אריאל – שאלות ותשובות[6]
- דולה ומשקה – בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
- נתיב מצוותיך – על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז (מהדורה שנייה תשע"ט), בעריכת הרב ישראל בן שחר.
- שירת הכרם – משיעוריו בישיבת כרם ביבנה על מסכתות: פסחים, סוכה, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ומכות.
- לב המשפט – ב' כרכים בעריכת תלמידו הרב אריה קורן. בסוף הספר פרקי חיים של משפחת הרב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על זלמן נחמיה גולדברג בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- אתר של שיעוריו
- שיעורי הרב זלמן נחמיה גולדברג באתר ישיבת בית אל
- הספר חזון קדומים, באתר yeshiva.org.il
- הרב זלמן נחמיה גולדברג, "סביב המוות" – שו"ת – על היבטים הלכתיים בטיפול בחולים סופניים, באתר "דעת"
- רשימת המאמרים של זלמן נחמיה גולדברג, באתר רמבי"ש
- הרב ד"ר דוד בן זזון, מה דמותו של אדם גדול בתורה? - תלמידיו מספרים, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2020
הספדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Halakha Down to Earth: In Memory of Rav Z.N. Goldberg Yona Reiss, Tradition Online
- Rav Zalman Nechemia Goldberg, zt”l: A Great Gaon and a Great Human Being By Rabbi Haim Jachter | August 27, 2020, New Jersey Jewish Link
- הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו
- הספד מפי בנו, הרב אהרן גולדברג
- Azkara for Rav Zalman Nechemia Goldberg זצ"ל הרב מרדכי וויליג והרב מאיר גולדוויכט
- עצרת הספד שקיימה אגודת קדושת ציון בהשתתפות הרב שלמה משה עמאר, הרב דוד לאו, הרב מרדכי אוירבך, פרופסור הרב אברהם שטיינברג, הרב יואל שוורץ ורבנים נוספים. באתר קדושת ציון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נטע סלע, הגרז"ן הליטאי: מותר לחתום על כרטיס אדי, באתר ynet, 22 ביוני 2008.
- ^ יואל יעקובי, תכלת וארגמון, באתר בשבע - ערוץ 7, 14 ביוני 2012
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים 4696, עמ' 405
- ^ יאיר אטינגר, דיין בכיר חזר בו מפסק דין תקדימי שהתיר עגונה שבעלה בתרדמת, באתר הארץ, 1 ביוני 2014.
- ^ שימי שפר, אבל בעולם הדיינות: הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 20 באוגוסט 2020.
- ^ ראו כאן.
- ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
- ראשי ישיבה ישראלים
- סגל המרכז האקדמי לב
- רבנים חרדים ישראלים
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- משפחת חיים יהודה לייב אוירבך
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- עורכי האנציקלופדיה התלמודית
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת פוניבז'
- משפחת פרוש
- בוגרי ישיבת תפארת צבי
- זוכי פרס כץ
- עזרת תורה: אישים
- ארץ חמדה
- אבות בתי דין
- דיינים ישראלים
- ישראלים ילידי בלארוס
- אנשי העלייה החמישית
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים
- ישראלים שנולדו ב-1931
- ישראלים שנפטרו ב-2020