זלמן נחמיה גולדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זלמן נחמיה גולדברג
זלמן נחמיה גולדברג
ZalmanNechemya92.jpg
הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אביחי
לידה 28 בינואר 1931 (בן 87)
י' בשבט ה'תרצ"א
מינסק
כינוי הגרז"נ
תפקידים נוספים חבר בית הדין הגדול לערעורים,
אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב,
עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית,
ראש ישיבת "דעת משה" בירושלים
רבותיו הרב שמואל רוזובסקי,
הרב דוד פוברסקי
הרב שלמה זלמן אוירבך
חיבוריו חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד

הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן; נולד בי' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931) הוא ראש ישיבה ודיין ישראלי. חבר בדימוס בבית הדין הרבני הגדול והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" וראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים. בעבר שימש גם ראש ישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק".

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במינסק לפריידל לבית זייצי'ק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. סמוך ללידתו נגזרו על אביו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה במינסק, לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. הוא למד בתלמודי התורה "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בחודש אלול תשי"ד נישא לרחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. מתגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

הרב גולדברג מפורסם כפוסק וכמוסר שיעורים, בין היתר בישיבת אור עציון בישיבת כרם ביבנה וכן שיעור שבועי קבוע בכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו הוא אברכים לומדי רבנות ודיינות. יש לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. בעבר העביר שיעורים בישיבת קדומים, אשר הקימה מכון להוצאת כתביו לאור. בימי שישי הוא מעביר שיעור לתלמידים מישיבת בית אל. הרב גולדברג משתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י[1]. הוא מטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו[2], וכן מתפלל בבית כנסת של חסידות חב"ד. בשנת 1998 נתמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול[3].

הרב גולדברג נתן הסכמה לספר "תורת המלך" הדן בהלכות הריגת גויים, אך בהמשך חזר בו וטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי"[4].

בשנת 2014 נתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר שפורסם הדבר חתם שהוא חוזר בו[5].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חזון קדומים - שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר)
  • גנזי התורה - שיעורים על כמה מסכתות יו"ל על ידי תלמידו הרב נתנאל ברקוביץ
  • אור המועדים - שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב
  • משפט ערוך - ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד ה'תשע"ז יצאו לאור שישה כרכים. יו"ל על ידי מכון משפט ערוך שעל יד ישיבת קדומים בראשות הרב ישראל בן שחר וחבר תלמידי חכמים.
  • בנין אריאל - שאלות ותשובות
  • דולה ומשקה - בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
  • נתיב מצוותיך על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז, בעריכת הרב ישראל בן שחר.

כמו כן מפרסם מאמרים בכתבי עת תורניים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]