שיחה:נביא
הוספת נושאהאם יש צורך בכפילות נביא, נבואה, הקדשה לנבואה והנבואה הקלאסית בישראל ? --Hmbr 08:16, 6 יוני 2005 (UTC)
- אם הערכים האלה קצרים כמו הערך נביא, אז אולי כדאי לאחד אותם תחת הערך נבואה. (אולי, ורק אולי, אני לא אומר שכדאי) Da Hui 16:02, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
אכן, אני מסכים שהכפילות לא מוצדקת. איך מאחדים ?
דני,Danny-w 19:33, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
- יוצרים הפניה לערך המרכזי עליו הוחלט אחרי שמאחדים הכל. הפניה נעשת כך : #REDIRECT[[שם הערך אליו צריך להפנות]]. דורית 19:48, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
- קראתי שוב, לא מדובר בקצרמרים. אתם בטוחים שתוכלו לאחד בצורה סבירה? בכל מקרה, את נביא לא הייתי מאחדת עם נבואה. דורית 20:03, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]
הערך מדבר רק על הנביא ביהדות. אפשר לשנות את שמו שיתאר את תוכנו. טל שחר 08:32, 8 ינואר 2006 (UTC)
- לדעתי לא כדאי. עדיף להוסיף על נביאים בדתות ותרבויות אחרות. כמו כן, אפשר להוסיף על נביאים בספרות. גילגמש • שיחה 08:42, 8 ינואר 2006 (UTC)
להבין את סדר הערך[עריכת קוד מקור]
לא מצליח להבין למה נבואה ביוון, שהיא דבר שולי, נדיר, וכנראה יותר חדש, קודמת בערך הזה לנבואה בישראל, שהיא דבר מרכזי שכל העולם מכיר בו ושעדיין מנחה את העולם ואת מדינת ישראל בתוכו? סיפור הנבואה של יוון יכול לאכלס את תחתית הערך יחד עם דברים שוליים ופיקנטיים, אך עיקר העניין שבשבילו מחפשים נביא או נביאה או נבואה בעברית הוא עבור נבואות בעם ישראל. NoAdditiff - שיחה 11:44, 22 באפריל 2012 (IDT)
איחוד[עריכת קוד מקור]
מעוניינת לאחד עם נבואה על פי ההסכמה שהתקבלה כבר ב-2005 ולא יצאה לפועל. יש התנגדות? -- ענבל • י"ד בתשרי ה'תשע"ו • 03:02, 27 בספטמבר 2015 (IDT)
מה קורה עם הערך?[עריכת קוד מקור]
ערכתי מעט את הפתיחה אבל אז ראיתי את תבנית העריכה ולכן מחקתי את עריכתי. אשמח אם האחראים על הערך יציצו בגרסה המדוברת ויתקנו בהתאם. בהצלחה! תמרה ♣ שיחה 11:30, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
- שלום, תמרה. השבוע כל העריכות בקורסים יסתיימו ויוסרו תבניות בעבודה. בברכה, Shani - שיחה 12:24, 2 באוגוסט 2016 (IDT)
בחינת נביא[עריכת קוד מקור]
איתמר, יונה התנבא בשליחות ה' אך לא כתוב שהתנבא בשם ה' אלא רק שבישר שנינווה תהפך. ממילא אין מדובר בדוגמה מובהקת לבחינת אמיתות דברי הנביא. גם בפסוק "וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ" אין מדובר על נבואה דווקא (אמרתי משמש גם במשמעות של התכוונתי). האבחנה הזו אינה רק שלי. יש פרשנים שהבחינו בין הבטחה של ה' לנביא שעשויה להתבטל אם יחטא, לבין דבר שניבא לאחרים בשם ה'. גם מה שכתבתי לגבי מופתים זה לא עניין חריג במקרא, ובמשנת ריה"ל העניין האלוהי מופיע במעשי ניסים ולאו דווקא בידיעת העתידות. הרמב"ם יחסית חריג בגישתו שלפיה העולם מתנהל לפי חוקים עקביים וכל נס הוא משהו חריג שאלוהים היה צריך לקבוע עוד מבריאת העולם. במקביל לפי הרמב"ם המעלה העליונה של האדם היא השכל ולכן הנביא נבחן במה שהוא יודע ולא בעשיית מעשים משונים. מציע להיצמד בפסקת היהדות להוגים יהודיים ולא לבסס תזה על אוסף דוגמאות מעניינות מהתנ"ך. בברכה, גנדלף - 16:38, 01/05/20
- גנדלף, הדוגמה של יונה בנינוה היא קלאסית ומפורסמת, וראיתי הרבה אזכורים שלה, כולל מרמב"ם שמזכיר אותה ספציפית כשהוא מדבר על המבחן לנבואת שקר או אמת ("ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינוה", ספר הלכות יסודי התורה, הלכות י, פרק ד'). למחוק אותה מהדיון כאן זה פשוט לא מקצועי, שכן אין רלוונטית ממנה. רמב"ם גם כתב בפירוש כי אין לבקש אותות מנביא בספר יסודי התורה, הלכות י, פרק א'. אני מקווה שאתה עדיין מחשיב את רמב"ם כהוגה יהודי (גם אם שולי ואזוטרי משהו), ורואה מקום לדעתו בפסקת היהדות.
- אם ברצונך להעשיר את הערך ולהוסיף את דעתו ההפוכה של ריה"ל - זה יהיה נהדר, אבל אין צורך למחוק את מה שכבר כתוב. בברכה, איתמראשפר - שיחה 01:08, 2 במאי 2020 (IDT)
- הרמב"ם מציג את אנשי נינוה כדוגמה (אכן קלאסית ומפורסמת) לחזרה בתשובה שהביאה לביטול גזירה. את יונה הוא אינו מזכיר כלל ועיקר וודאי שלא נכנס לדיון בבחינת אמיתות נבואתו, כביכול, בידי אנשי נינוה. והרמב"ם כתב במפורש ובאריכות שכן יש לבקש אותות מנביא. למשל במקור שהצגת: "אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן. ובודקין אותו פעמים הרבה"... בברכה, גנדלף - 01:24, 04/05/20
- שתי שורות לפני המשפט שמצוטט כאן, רמב"ם אומר בפירוש: "כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבינו או כאותות אליהו ואלישע שיש בהם שינוי מנהגו של עולם אלא האות שלו שיאמר דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו" - כלומר: אין צורך בעשיית מופתים על טבעיים אלא רק בדבר אחד: שיתקיים דבר הנבואה.
- ההתנגדות לאזכור יונה הנביא תמוהה, כי כאשר רמב"ם דן באימות הנבואה ומזכיר את אנשי נינווה כדוגמה לנבואה שלא התגשמה עקב מעשי האדם, ברור לו שקוראיו יודעים שמדובר בסיפור אודות יונה הנביא ואין צורך להזכירו, אך לצערנו לא כל קוראי ויקיפדיה יעשו את ההקשר הזה, ולכן יש להזכיר את יונה מפורשות, ולדעתי אף לקשר לערך שלו.
- אני מתנגד לעריכה האחרונה שנעשתה ממספר סיבות, אתקן ואנמק כאן מייד. איתמראשפר - שיחה 18:25, 5 במאי 2020 (IDT)
- תיקנתי כך: את עניין "מאז שחרב בית המקדש" ניסחתי כך שברור מי מהחכמים חשב מה; הוספתי את ירמיהו י"ח וכן דוגמאות נוספות לאותות ניסיים המוזכרים בתנ"ך; הוספתי את דעת רמב"ם שאין לבקש אותות על-טבעיים מנביא, אלא האות הוא התגשמות הנבואה. איתמראשפר - שיחה 20:54, 5 במאי 2020 (IDT)
- גם ממה שאני ציטטתי מהרמב"ם וגם ממה שאתה ציטטת ברור שהאות הוא אמירת העתיד ולא ברור לי על מה הדיון בזה.
- לגבי יונה כנראה נישאר חלוקים.
- מה שאמימר אומר בגמרא זה שהנבואה לא ניטלה מהחכמים לאחר חורבן ביהמ"ק, ולא שרק אז ניתנה להם. בברכה, גנדלף - 01:41, 07/05/20
- אתה לא יכול לצטט את אבדימי בדברים שאמימר אמר. אני מחזיר את גישתו המדוייקת של אבדימי, אם תרצה אתה יכול להוסיף את תשובתו של אמירמר. איתמראשפר - שיחה 18:29, 7 במאי 2020 (IDT)
- דברי אבדימי עומדים לכשעצמם. סתם הגמרא היא שתיקנה (או הסבירה את משמעות) את ציטוט דברי אמימר שהציגה בעצמה והיא המקור הכמעט יחיד למשנתם של אמוראי בבל וודאי המוסמך לעניין הגישה הרבנית שאותה הערך מציג. בברכה, גנדלף - 23:52, 09/05/20
- אתה לא יכול לצטט את אבדימי בדברים שאמימר אמר. אני מחזיר את גישתו המדוייקת של אבדימי, אם תרצה אתה יכול להוסיף את תשובתו של אמירמר. איתמראשפר - שיחה 18:29, 7 במאי 2020 (IDT)
- תיקנתי כך: את עניין "מאז שחרב בית המקדש" ניסחתי כך שברור מי מהחכמים חשב מה; הוספתי את ירמיהו י"ח וכן דוגמאות נוספות לאותות ניסיים המוזכרים בתנ"ך; הוספתי את דעת רמב"ם שאין לבקש אותות על-טבעיים מנביא, אלא האות הוא התגשמות הנבואה. איתמראשפר - שיחה 20:54, 5 במאי 2020 (IDT)
- הרמב"ם מציג את אנשי נינוה כדוגמה (אכן קלאסית ומפורסמת) לחזרה בתשובה שהביאה לביטול גזירה. את יונה הוא אינו מזכיר כלל ועיקר וודאי שלא נכנס לדיון בבחינת אמיתות נבואתו, כביכול, בידי אנשי נינוה. והרמב"ם כתב במפורש ובאריכות שכן יש לבקש אותות מנביא. למשל במקור שהצגת: "אומרים לו אם נביא אתה אמור דברים העתידים להיות והוא אומר ואנו מחכים לראות היבואו דבריו אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר ואם באו דבריו כולן יהיה בעינינו נאמן. ובודקין אותו פעמים הרבה"... בברכה, גנדלף - 01:24, 04/05/20
תנ"ך בגובה העיניים[עריכת קוד מקור]
הערך מציג את מושג הנבואה, עם פרק נרחב על הנבואה לפי היהדות. כפי שאין זה ענייננו אם אליהו באמת הוריד אש מהשמיים, כך אין זה ענייננו אם הרמב"ם פירש את ספר מלכים נכון. הנוסח שלפני העריכה הזאת[1] הוא שנאמן לדברי הרמב"ם כאן.[2] הרמב"ם הציג סברה לוגית שמסתיימת במילים "הא למדת שבדברי הטובה בלבד יבחן הנביא". אחר כך פירש לפי סברתו את דברי ירמיהו לחנניה בן עזור. השינוי בערך הופך את דברי ירמיהו למקור בפני עצמו, אף שאפשר להבין אותם אחרת. זה דומה לשינוי שנעשה בכמה סבבי עריכות בשבוע האחרון, אבל יותר גרוע כי כי הפעם הפרשנות על ספר ירמיהו מיוחסת במשתמע לרמב"ם. די כבר. בפירושים יש להסתמך על פרשנים. בברכה, גנדלף - 23:53, 11/05/20
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־נביא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=919 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20060307134625/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=919 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:00, 29 באוקטובר 2022 (IDT)