שיחה:קאת (צמח)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה צוטט בתוכנית "מועדון לילה", בערוץ קשת 12, 11 בפברואר 2020.

הערה מגוף הערך[עריכת קוד מקור]

הנה הערה שהייתה רשומה בערך עצמו, וראוי שתהיה פה:

מקור הצמח והשימוש בו הם כנראה אתיופיים. צריך לבדוק. כנראה גם השם. להוסיף על אופן הגידול, הטיפוח, הקטיף, ועוד. מתכונים? טפילים? שימושים אחרים? Naftali10w (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תבנית "לעריכה"[עריכת קוד מקור]

הערך כפי שהוא אולי לא מלא אך ערוך וברור. מורידה תבנית "לעריכה" שרית חייט 17:22, 14 אפריל 2006 (UTC)

יהיו מי שיטענו שגת חוקי בישראל ולכן אינו סם, גם הערך האנגלי של הצמח לא מופיע תחת הקטגוריה סמים. לטעמי העובדה שלגת יש השפעות על מצב הרוח, מספיקה על מנת לסווג אותו כסם. ההשפעות שלו משמעותיות מספיק כדי שהוא יסווג כסם אסור במדינות רבות. הסטטוס החוקי של הסם לא אמור להשפיע על סיווגו ככזה. אגב משום מה בויקיפדיה העברית אלכוהול לא מופיע כסם.
הערך כמובן לא כולל את התבנית סמים על מנת שלא תוסף ההערה של סם אסור. נמר ערבות סיבירי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הביטוי "גת" הוא ביטוי עממי שמקורו בטעות בדיוק כמו לקרא לארנבתשפן. ראשית בערבית צמח זה נכתב ונקרא קאת. שנית במילון אבן שושן הצמח הוא קת. באנציקלופדיה העברית כרך כ"ט עמ' 774 בערך קלסטריים הוא קת נאכלת. באנציקלופדיה YNET הערך הוא קת נאכל כאן . יהודי תימן ביטאו קאת וגם ג'את וגם צ'את רק באזור אחד במרכז תימן הוא גת. באנגלית זה Khat וגם qat, gat, chat. אבל בכל מקרה שם הצמח הוא "קת" אפשר גם "קאת" (לפי הערבית) או "קת נאכל" שזה תרגום השם המדעי Catha edulis . גם החומר הפעיל בצמח נקרא בכל המקורות קאתינון. באתר תימני נט - פורטל יהדות תימן כתוב:"קאת לשונו וניקודו לפי מבטא תימן הוא "קאת" הקו"ף בפתח והתי"ו עם דגש, לא כפי מבטא העברית המשובשת כיום "גת"."כאן. כך ששמו של הצמח הוא קת ולא כפי הכינוי העממי שלו "גת". לאור זאת אני ממליץ בחום להעביר את תוכן המאמר לערך "קת" (לפי הלועזית), או לחילופין כדאי יותר ל"קאת" לפי הערבית שזה למעשה השם המקורי יותר משם גם הגיע ללועזית.--‏Avin שיחה22:21, 9 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

תוספת לאמור לעיל, בקטלוג הספריה הלאומית יש חיבור של רצאבי, יצחק בן נסים:"קונטריס עצי עולה : בירור דינם של עלי עץ קאת לעניין ערלה, תרומות ומעשרות, ושמיטה, כולל פסקים והוראות כלליות בדיני שמיטה לפי מנהגינו : ונלוו אליו ראשי פרקים מתולדות חייו ופעליו של מהרי"ץ / מאת יצחק רצאבי" (בני ברק, תשס"א).הקשר הישיר בין יהדות תימן לצמח זה הוא ודאי, וכדאי לבדוק מה הם אומרים (בינתיים "קאת"). השם "קת" או "קת נאכלת" הגיע לכאן מחצי האי ערב דרך אירופה. אני עדיין מברר את הנושא. --‏Avin שיחה11:16, 10 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
דיברתי עם היסטוריון המומחה לנושא יהדות תימן (תימנולוג) הוא טוען חד וחלק ששם הצמח הוא "קאת" לפי יהודי תימן, זה אף תואם למקור בערבית. בישראל מסורת גידול הצמח והשימוש בו מקורו ביהדות תימן וכדאי ללכת אחריהם בנושא זה. "גת" או "גאת" זו טעות נפוצה בהגייה, יתר השמות הגיעו דרך שפות לועזיות שהן ללא ספק לא המקור. מאחר ויש אפשרות להפניות מתאימות מ"גת", "קת", "קת נאכל", "קת נאכלת" - ל"קאת". אני מציע להעביר את הערך ל"קאת".--‏Avin שיחה00:56, 18 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

במילון אבן שושן 'קאת' היא הפניה בלבד, והשם הוא 'קת'. הללשיחה תיבת נאצות 02:29, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

המילה קאת היא בלשון ערב ולכן יש להשוות אותה לשמות ערביים אחרים שנכתבים באותיות עבריות, לדוגמא, השם דוד מבוטא בערבית בשינוי קל ונכתב בעברית כך "דאוד" האות א' נחה והיא נכתבת בגלל שהאות ד' הראשונה מבוטאת בפתיחה גדולה, גם השמות אברהם ויצחק נכתבו בגיטין בתימן לפי המבטא הערבי כך "אבראהם" יצחאק" האות א' שנכתבה באמצע התיבה היא נחה ולא נשמעת והיא נכתבה רק בגלל שהאות שקדמה לה (ר' של אבראהם ח' של יצחאק) בוטאה בפתיחה גדולה. גם השם שלם העברי נכתב ע"פ המבטא הערבי "סאלם" האות ס' פתוחה הרבה ולכן האות א' נכתבת אחריה להורות על פתיחה זו והיא עצמה איננה מבוטאת. גם השכונה היהודית בצנעא הייתה נכתבת כך "קאע אליהוד" ולא "קע אליהוד", גם שמות משפחה ידועים בתימן נכתבו כך "צאלח" ולא צלח וכן "קארה" ולא קרה וכן "קאפח" ולא קפח וכן "רצאבי" ולא רצבי וכן "סלימאן" ולא סלימן. הרב הראשי של תימן היה חותם יחיא יצחאק הלוי ולא יצחק. עיין על כך בשו"ת "פעולת צדיק" למהרי"ץ חלק ג' סימן צ"ה לעניין כתיבת גיטין, כידוע, בגט חייבים לדקדק בכתיבת שמות האנשים שאם לא כן הוא נפסל. לכן המסקנא היא לכתוב "קאת" ולא קת. בברכה, המומחה.

שלום לך המומחה. המילה 'קת', לעומת זאת, היא בעברית. לפחות לפי מילון אבן שושן. ואם כן נפלה הפת בבור. הללשיחה תיבת נאצות 12:54, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
המילה קאת איננה עברית ואם יש לך מקור עברי קדום לכך נא ציין זאת. ידוע שאבן שושן מכניס למילונו מילים שאינן עבריות כלל, כולל מה שמכונה סלנג, כך שלא מפיו אנו חיים אלא מפי מקורותינו. בברכה, המומחה.
המילה 'קת' היא עברית כשם שהמילים טלפון, פנקס, ספסל, סרגל, אכסדרה, סנהדרין, פרדס, מסוק, תייר, מכונה, חשופית, ועוד ועוד, הן עבריות. האם רק משום שמילה הגיעה לעברית לא מזמן, או שהגיעה משפה זרה, אין היא עברית? הללשיחה תיבת נאצות 16:04, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
צדקת, הן אינן עבריות הן מעוברתות כלומר נכנסו לשפה העברית, ולכן, אפשר לכתוב תלפון ולא טלפון (זה גם יותר מדויק למי שיודע את המבטא הנכון של האות ט') וכן תורכיה ולא טורקיה (שוב, גם במקרה זה תורכיה היא הנכונה ולא טורקיה). בקיצור, יש דברים (כמו מבטא נכון) שלאבן שושן אין מושג. גם בנידוננו ישנה מסורת עתיקה וחיה (כמו בגיטין וכתובות) כיצד לכתוב בעברית מילה שהיא במקורה ערבית, ואין אנו נזקקים לאבן שושן וכיוצא בו שחיללו את שפתנו. בברכה, המומחה.
אין ספק שדעותיך הן מעניינות ומקוריות. אך לצערנו, לא מפי התאוריות הללו חיה ויקיפדיה, אלא מפי המציאות וצורת הכתיבה המודרנית, ש"חיללו את שפתנו" להגדרתך. הללשיחה תיבת נאצות 16:29, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

דעותי אינן תיאוריות אלא מציאות חיה יומיומית, כולנו כותבים קאפח ולא קפח רצאבי ולא רצבי גם בויקיפדיה ועוד ועוד. גם כשאנו כותבים על הקאת (ואלו בעיקר תימנים) אנחנו כותבים קאת ולא קת, המציאות לחוד ואבן שושן לחוד. בברכה, המומחה.

עכשיו ראיתי בויקיפדיה חיזוק לדברי, המילה "באב" בערבית היא שער בעברית, וכולנו כותבים באב ולא בב גם בויקיפדיה כתבו את הערך "באב אל מנדב". עוד ראיה לדברי הוא הערך "ג'אז", כולנו (בויקיפדיה) כותבים ג'אז ולא ג'ז כפי שכתב מר אבן שושן. שוב הוכח, המציאות לחוד ואבן שושן לחוד. בברכה, המומחה.

הבעיה היא שאתה חושב שזו מילה תימנית. מניין לך שזו אינה מילה לטינית - Catha edulis? הללשיחה תיבת נאצות 17:56, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

ונניח שהיא לטינית, אז מה? הרי זה לא ישנה דבר לענייננו. המומחה.

קאת זו מילה ערבית והתעתיק המדויק הוא קאת. אבן שושן הלך לפי הלטינית שלקחה מן הערבית וחבל על הויכוח. ראו בדיקה בתחילת הדיון כאן.--‏Avin שיחה20:47, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
בבדיקה נוספת התייעצתי לאחרונה עם שני אנשי אקדמיה שניהם תלמידי חכמים שניהם מהעדה התימנית האחד היסטוריון והשני לשונאי מן האקדמיה ללשון העברית ושניהם אישרו שמקור המילה קאת הוא ערבי וגם לפי העדה התימנית כתיבתה:קוֹ"ף אָלֶ"ף תי"ו --‏Avin שיחה01:59, 29 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

תבנית שכתוב[עריכת קוד מקור]

עברתי על הערך ולאחר עריכה על ידי אני חושב שאפשר להסיר את תבנית השכתוב--‏Avin שיחה12:42, 24 בינואר 2007 (IST)[תגובה]


בדיקת החתול[עריכת קוד מקור]

תקין גלנוס 12:51, 2 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

מה פרוש בדיקת החתול?--‏Avin שיחה00:10, 4 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

פירוש המילה "קאת" בערבית[עריכת קוד מקור]

הוספת המשפט:"פירוש המילה "קאת" בערבית הוא "מחיה הנפשות" עקב תועלתו המרובה" בפתיח לערך נראתה לי שגויה ולכן הסרתי אותה. אשמח לדון בכך כאן ואולי להחזיר את הטקסט לערך, אם יוצגו מקורות. בינתיים זה נראה כמו מחמאה או תואר בערבית לקאת ולא פירוש בערבית ומקומו לא בפתיח.--‏Avin שיחה00:22, 12 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

יש להחזיר, כיון שזהו התרגום העברי של המילה קאת, כך כתב הרב יצחק רצאבי בקונטריס "עצי עולה" עמוד י"א. צר לי כי מדבריך עולה שיש לך בעיה עם הצמח הנפלא הזה, מחיה הנפשות,לפי דעתי זה נובע משטיפת מוח תקשורתית.בברכה, המומחה.

ראשית אין לי שום בעיה עם הצמח הנפלא הזה ואף אחד לא יכול לעשות לי שטיפת מוח. כתבתי קודם:"אשמח לדון בכך כאן ואולי להחזיר את הטקסט לערך" אבל אתה ממהר ומתקן אז אנא בבקשה כתוב וצטט בהרחבה כאן מה בדיוק כתב הרב יצחק רצאבי בינתיים אני מחזיר את הערך למצבו הקודם. בברכה,--‏Avin שיחה00:34, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

כך כותב הרב רצאבי בקונטריס "עצי עולה" עמ' י"א (זה עומד להתפרסם גם בשו"ת שלו "עולת יצחק" חלק ג'):"תועלת לעיסת הקאת ומיניו השונים... ואף שתחילתם מר, מכל מקום אח"כ נהנים מהם, ויש להם מזה נחת רוח והרגשה מעולה, זירוז מחשבה הפגת עייפות והסרת דאגה. ופירוש תיבה זו בלשון ערב "מחיה נפשות". עד כאן לענייננו. גם רבי שלום שבזי זצ"ל כתב שיר בשבח הקאת, גם קרוב משפחתו המבוגר ממנו איש המחשבה הדגול רבי יוסף בן ישראל כתב בשירו הנקרא "יקול אלשאער אלנאצ'ם" על הקאת (מתורגם מערבית):"ענפי הקאת... נעים התענוגים, מחיה רוח נדכאים". לדעתי, בשנים האחרונות ישנו עליהום לא נורמלי כנגד גידול הקאת שנובע מחשש לחדירת תרבות מאוד לא מערבית למדינת ישראל, כאשר הטענה שזהו סם מסוכן אינו אלא כיסוי שקרי לחשש הנ"ל העומד בראש מנהיגינו. אני יודע שזה נשמע קצת תמוה, כיון שאף אחד לא השמיע טענה זו, אבל הכל עניין של הרגל. אם נתרגל לחשוב כך התמיהה תיעלם. בברכה, המומחה.

לאבין, היש לך מה להוסיף לפני שאני מחזיר עטרה לישנה ? בברכה, המומחה.

למומחה, ראשית מה אתה ממהר ולאן אתה נחפז. שנית כדאי שתרשם כמשתמש בויקיפדיה אתה יכול בהחלט לתרום כאן. ולענייננו האם אתה בטוח שכאשר הרב רצאבי כותב: "ויש להם מזה נחת רוח והרגשה מעולה, זירוז מחשבה הפגת עייפות והסרת דאגה. ופירוש תיבה זו בלשון ערב "מחיה נפשות"." - הכוונה היא שפירוש המילה "קאת" בערבית הוא "מחיה הנפשות" או שתוארו של הקאת בערבית הוא "מחיה נפשות"? לדוגמה האם אפשר להגיד בערבית משפט שתרגומו הישיר: "ערק תאנים זה הוא קאת" בבחינת "ערק תאנים זה הוא מחיה נפשות"? אגב יש הקוראים לערק "מחייה" ביחוד לערק המיוצר בבית. בברכה,--‏Avin שיחה17:19, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

לאבין, שלום. מיהרתי להחזיר עטרה לישנה היות וראיתי שעורכי ערך זה כתבו על הקאת בצורה שלילית ביותר בעוד שבערך אלכוהול לא כתבו עליו בשלילה כזו. מה גם שאני מכיר שנים רבות לועסי קאת ותיקים שהלואי והויקיפדים שכל כך גינו את הקאת יגיעו לגילם המופלג ולצלילות דעתם וחריפותם. לכן, חשבתי שפירוש המילה קאת יתקן במשהו את הנזק הרב שעשו כאן העורכים לצמח החשוב הזה. לשאלתך אומר כי לצערי אינני יודע ערבית, אבל בדבר אחד אני בטוח והוא שהרב רצאבי הוא דייקן מאוד, ואם הוא אומר שהפירוש של המילה קאת הוא "מחיה הנפשות" אנחנו יכולים לסמוך עליו בלי ספק. בברכה, המומחה.

בכל זאת יש לי ספק מסוים, כנראה שאני אפנה לעזרה של מומחה נוסף--‏Avin שיחה20:51, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
התיעצתי עם מומחה תימני היודע ערבית והוא אישר שפרוש המילה קאת בערבית זה צמח בלבד. אני לא מטיל ספק בדייקנותו של הרב רצאבי אבל כנראה שלא זאת הייתה כוונתו וצריך לשאול אותו ישירות.--‏Avin שיחה18:51, 27 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
התייעצתי עם שני אנשי אקדמיה שניהם תלמידי חכמים שניהם מהעדה התימנית האחד היסטוריון והשני לשונאי מן האקדמיה ללשון העברית ושניהם אמרו שאין מקום למשפט:"פירוש המילה "קאת" בערבית הוא "מחיה הנפשות" עקב תועלתו המרובה." לכן אני מסיר אותו--‏Avin שיחה18:20, 28 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

פירוש המילה בערבית הוא מזין ושורשה قوت 84.229.187.129 00:20, 9 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

סם פסיכואקטיבי[עריכת קוד מקור]

מדוע נכתב על הקאת שיש בו סם פסיכואקטיבי, ולעומת זאת בקפה לא נכתב שיש בו סם פסיכואקטיבי ? מדוע מפלים לרעה את הקאת ?

קאת במינון אין בו שום בעיה, להיפך, הןא אף מומלץ. הבעיה היא כאשר הוא ניצרך למשך שעות ארוכות. כמו קפה, מדוע לא תכריז עליו כעל סם מסוכן?

אשמח לתשובה. בברכה, המומחה.

בגלל שנעשים בויקיפדיה מאמצים חזקים ביותר לטשטוש המדע. חתול צ'שיר 17:14, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אם אתה כזה מומחה, אולי תוכל לחזור עם נתונים מדוייקים בנושא? כימיה אינה מדע דיסקרטי (יש חומר - אין חומר). מהו ריכוז החומרים הפסיכואקטיביים בקאת? ובקפה? האם אלו אותם חומרים? עוזי ו. 17:18, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
ביקשתי ממך בנימוס, צ'שייר, שלא לעסוק בערכים הנוגעים לסמים. אני שב ומבקש. העובדה שאתה מכתיר את דעתך בתור "מדע" עדיין אינה הופכת אותה לדעה שהיא מדעית או נכונה. אני מבקש ממך לערוך כל ערך בוויקיפדיה שאינו נוגע לסמים. אלמוג 17:24, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אלו הם לא אותם החומרים. שם יש קפאין, וכאן יש קאתין וקאתינון. כל הנ"ל סמים פסיכואקטיביים, אז מה עושה את ההבדל? חתול צ'שיר 17:26, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:29, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אלו לא דעות, אלו עובדות ללא עוררין. אני לא חושב שמישהו שמאמין שקנאביס מזיק לנשים בהריון מתוקף שכל ישר יכול להעביר ביקורת על המדעיות של עריכותי. חתול צ'שיר 17:32, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:33, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אני לא עורך את הדפים האלו. זוהי זכותי לכתוב דברים ענייניים בדפי השיחה. חתול צ'שיר 17:36, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
זו אינה זכותך לקדם את הדעה לפיה אין הבדל בין חומרים פסיכואקטיביים שונים, ומכאן שהקפאין וההרואין חד הם, לקרוא לה מדע, ולהתעקש על כך שפועלים לטשטושה. המדובר בהבעת דעה מוטה, ותרומה זו אינה רצויה. הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:39, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
מעולם לא קידמתי דעה כזאת, ובהחלט אינני מאמין בה, יש הבדל עצום בין הרואין לקפאין. אני לא עורך את ערכי הסמים, אינני מבין מדוע אתה ממשיך להאשים אותי בכך. חתול צ'שיר 17:40, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:42, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אני רואה שאתה לא מוכן להיות ענייני. ניחא. חתול צ'שיר 17:44, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:45, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
בראבו, תתנהג כמו תינוק.. פשוט בושה לויקיפדיה שכך מתנהגים מפעילי מערכת. חתול צ'שיר 17:46, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 17:48, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

אני מקווה שכולם נרגעו כיון ששאלתי הייתה תמימה לחלוטין מבלי להכיר אתכם ואת מגמותיכם. לך עוזי, המסופק במומחיותי (איך העזת?) אומר דבר פשוט, חזור נא לקרוא את שאלתי ואולי תזכה להבין שהיות ובקפה יש קפאין כנודע, וקפאין גם לפי ויקיפדיה מוגדר כסם פסיכואקטיבי, אם כן, השאלה מתבקשת בהחלט מדוע הקפה לא מוגדר ככזה? אגב, עיינתי במאמר מחקרי (גרמני) בעניין הקאת, הם טוענים שהקאת ייחשב למזיק רק כאשר הוא נלעס במשך זמן מרובה ביותר, כך שקאת במינון אין בו שום בעיה, להיפך הוא מביא תועלת מרובה. בברכה, המומחה.

האלקלואידים המצויים בקאת הם אמפטמינים וככאלה ייתכן ויש לקאת פוטנציאל הרסני. מכיוון שהקאת נצרכת לרוב דרך ריריות הלחיים, דרך מתן איטית, ההשפעה שלו מתונה ולכן הוא בטוח למדי. חתול צ'שיר 18:43, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 20:15, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
יתכן שמרוב חיפזון לנזוף בי, שכחת לקרוא את השאלה. מה ריכוז החומרים הפסיכואקטיביים בקאת? ובקפה? אני מקווה שגם בין המומחים שוררת הסכמה על כך שקיומן של כמויות זערוריות מחומרים מסויימים אינו מעלה ואינו מוריד, ומכאן שהמלה "יש", בהקשר זה, נטולת תוכן של ממש. עוזי ו. 19:18, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
זה בהחלט נכון (מעניין לצייין לדוגמה, שבעגבניות יש ניקוטין בכמויות מזעריות, ובפרג למאכל יש מורפין..). אני לא יודע מה בדיוק הריכוז של קפאין בקפה והריכוז של קאתינון בקאת, אבל שניהם ריכוזים משמעותיים דיים. חתול צ'שיר 19:24, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

לעוזי, אינני נוזף בך (היכן בדיוק נזפתי?) והשתדל נא להיות ענייני. אינני יודע את כמות הריכוז של הקפאין בקפה והקאתינון בקאת, מכל מקום, כבר כתבתי שעל פי מחקר גרמני רק לעיסה ממושכת ביותר עלולה להזיק אבל במינון זה בריא ואני לא מתיימר לחלוק על מחקר זה. בכל אופן שאלתי בעינה עומדת ואל תנסה לסתור את שאלתי בשאלה נוספת שלך. גם אתה מוזמן לענות על שאלתך ועל שאלתי. בברכה, המומחה.

קביעה סתמית שלפיה במאכל מסויים "יש" חומר מסויים היא מעוטת ערך. בהעדרם (המצער והזמני) של נתונים, אני מציע להצמד בינתיים להגדרות של משרד הבריאות, ולא להקיש מחומר שהוכרז כמזיק, על חומר שלא הוכרז ככזה. כדי שאפשר יהיה לדון במחקר הגרמני, אולי תציין היכן הוא פורסם, ותצרף (במידת האפשר) קישור מתאים? עוזי ו. 20:13, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הקפה הינו חלק מרכזי בתרבותנו. שתייתו אינה בשל השפעתו הפסיכואקטיבית המוגבלת למדי, אלא כחלק משגרת היום יום, בנסיבות ידועות ומוכרות, אם כחלק מתרבות האירוח, ואם בנסיבות אחרות. ישנו קפה נטול קופאין, שגם הוא קפה ייקרא. ישנם האוהבים את הקפה בשל טעמו. ישנם ממתקים בטעם קפה, גלידות בטעם קפה, והמדובר במוצר שווה לכל נפש, שהגדרתו כ"סם פסיכואקטיבי" ממעיטה בהשפעתם של סמים פסיכואקטיביים אחרים. הגאת ננטל רק בשל השפעתו הפסיכואקטיבית. טעמו אינו טעים כטעם הקפה, אין לו כל ערך תזונתי (שכן אינו נבלע אלא נלעס לעיסה אותה יורקים לאחר השימוש). השפעתו הפסיכואטיקבית של הגאת ניכרת היטב המשתמש לאחר מספר דקות לעיסה, ואין להשוותה להשפעת הקפה. הכרתו של לועס הגאת מתערפלת, ועירנותו מופחתת בהרבה, במידה שרחוק מלהשוותה להשפעה המעוררת המזערית שיש לקפה. לכן ניתן להתייחס לגאת כאל "סם פסיכואקטיבי" מה שלא נכון לגבי הקפה. את הקו המפריד יש לשים בין מוצרים הנצרכים אם כתרופה, אם כמזון או כמשקה, לבין מוצרים כגאת הנצרכים אך בשל השפעתם הספיכואקטיבית בלבד. אלמוג 20:15, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אתה באופן מאוד מורגש לא יודע מה ההשפעה של גת. מלעיסה של גת ההכרה מתחדדת והריכוז עולה, ולא כפי שציינת. זה שלקפה ישנם עוד שימושים לא אומר שהוא אינו סם פסיכואקטיבי. גם לקנאביס יש עוד שימושים (סיבים) אבל הוא עדיין סם פסיכואקטיבי. קפה נטול קפאין לא נקרא קפה אלא קפה נטול קפאין. קפה = תמצית של פולי הקפה הגדלים בטבע. הרעיון שרק סם הנצרך בשביל השפעתו הפסיכואקטיבית הוא פסיכואקטיבי מגוכחת לחלוטין. הקו המפריד יש לשים בין חומרים שהם פסיכואקטיביים מבחינה מדעית לבין חומרים שאינם פסיכואקטיביים מבחינה מדעית, מכיוון שהמדע הוא המגדיר מהו סם פסיכואקטיבי, לא החברה ולא החוק. כל סיווג אחר אינו אינציקלופדי בעליל. חתול צ'שיר 20:28, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
שהיתי הרבה בקרבתם של לועסי גאת, ואני יכול להעיד שלאחר כשעה של לעיסה הם מתקשים לזכור איך קוראים להם, ואחרי כשעתיים או שלוש הם כמו בטטה שאי אפשר להזיז מהמקום, לא עוררות ולא אמאיית. כך שאי אפשר לקנות אותי עם הטיעון "אני מבין בסמים ואתה לא". סיר ענדומכ תלאחסכ (בתימנית - לך לאמך שתנחם אותך), הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 20:32, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
בוויקיפדיה העברית יש עשרות אלפי קצרמרים, ואלפי ערכים זקוקים לעריכה או לשכתוב. רבבות ערכים טרם נכתבו. אנא, קחו נשימה ארוכה, שקלו היטב את התועלת שבוויכוח, ואם אין כזו – לכו לכתוב ערכים.
בוויקיפדיה העברית יש עשרות אלפי קצרמרים, ואלפי ערכים זקוקים לעריכה או לשכתוב. רבבות ערכים טרם נכתבו. אנא, קחו נשימה ארוכה, שקלו היטב את התועלת שבוויכוח, ואם אין כזו – לכו לכתוב ערכים.


גת הוא סם ממריץ. זוהי עובדה, לא משנה כמו מה נראו לך לועסי הקאת, כי באופן מאוד מעניין כשאני רואה מישהו לועס גאת הוא הרבה יותר מרוכז ועירני. ובכלל הטיעון הזה הוא דחליל בגלל שהחלק החשוב של ההערה שלי הוא על המיון ולא על השפעתו של הקאת. חתול צ'שיר 20:36, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו. אלמוג 20:41, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אני אמשיך להפיץ את דעותי בנוגע לשימוש בסמים ואערוך את דפי השיחה כמה שאני רוצה על אפך ועל חמתך חתול צ'שיר 20:50, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הפסק להפיץ את דעותיך בנוגע לשימוש בסמים, והפסק לערוך דפים אלו.אלמוג 20:59, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
ההודעות שלך הן בגדר ספאם. עלייך להפסיק. חתול צ'שיר 21:04, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
יפה מאוד. לפי הערך ספ פסיכואקטיבי - גם סם ממריץ נכלל בקטגוריה. מלבד זאת, אני מצטרף לדברי אלמוג על ההשפעות המוכרות לי מקרוב, ואוסיף רק שבשלב מסויים הלועס כבר לא יודע היכן המדפל, ורירו יורד אל זקנו. דודסשיחה 20:44, 22 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
לאלמוג להזכירך שהצמח הנדון כאן נקרא קאת ולא גאת, זאת לאחר מחקר קטן שערכתי. אני מסכים אתך שהפונקציה של שתית קפה היא בהחלט לא לשם מיצוי הקפאין בקפה והיא גם פונקציה חברתית. גם לעיסת הקאת היא פונקציה חברתית גם אם היא נעשית לשם מיצוי החומר הפעיל קאתינון כך שאין כאן בדיוק שחור ולבן. הויכוח הנ"ל לא תורם שום דבר וביחוד המנטרה החוזרת שלך. בברכה,--‏Avin שיחה17:54, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
להבדיל מקפה הנלגם כחלק מהארוחה, כאשר המטרה הראשונית היא תזונתית, הנסיבות החברתיות בהן נלקחת הגאת מתייחסות לערכו כסם פסיכואקטיבי. את ה"מנטרה" יש לראות בהקשר רחב יותר. לא הייתי משתמש בה כלפיך לו היית נוקט בעמדה דומה, אך משתמש חתול צ'שייר הגיע לכאן רק על מנת להטות את ערכי הסמים, ואמרתי אומר לשים לכך קץ. אלמוג 18:41, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
ראשית עליו הצעירים של צמח הקאת לא נלקחים אלא נלעסים. שנית בתימן הפונקציה של לעיסת הקאת אחר הצהרים הייתה נהוגה בכל תימן, היהודים נהגו להקדיש זמן זה ללימודי קודש תוך כדי לעיסת עלי הקאת ולא סתם לא הכניסו בארץ את הקאת לרשימת הסמים. השאלה והבעיה היא איך מתנהג הדור השני או השלישי של עולי תימן עם גידול הקאת ועם צריכתו. כך שהקאת הוא לא סתם סם הוא סוג מיוחד במינו. אגב בשדרה מרכזית באוניברסיטה מכובדת מאוד מוצג שיח קאת עם שלט המכריז: קאת נאכלת, Catha edulis. --‏Avin שיחה22:40, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

אני מוחה על הסיפור עם הקפה כמשקה חברתי בלבד. אני וגם הרבה אנשים שאני מכיר משתמשים בקפה כסם מעורר. אני שותה קפה אחד בבוקר להתעוררות, לרוב לבד מול המחשב, אני שותה קפה בעבודה אחרי ארוחת צהריים (הקפה - לבד) כדי לבטל את העייפות של אחרי האוכל, לפני שאני יוצא למסיבה מאוחר בלילה אני שותה לפעמים קפה כדי להתעורר. כשאני מתעייף בנהיגה ארוכה אני עוצר ושותה קפה בתחנת דלק כדי להתעורר, וכשהייתי סטודנט הייתי שותה קפה לשעות ארוכות של לימודים מעייפים. גם בתרבויות אחרות ורבות אני חושב שהקפה נחשב לסם מעורר והשתמשו בו לצרכים כאלה. גם כשהייתי מלצר הקפה (וזה ידוע) ניתן לנו חינם כדי לשפר את העבודה וגם היום כל תרבות הקפה ומכונות הקפה המשרדיות, חוץ מהפונקציות החברתיות שלהם משמשות להגביר תפוקת עבודה. בקשר לערך תזונתי - עד כמה שהבנתי קפה זה לא רחוק מאוד מרעל ומזיק הרבה יותר ממועיל לטווח הארוך ככה שלא ברור איך זה חלק מהארוחה ונצרך בשביל הערך התזונתי. אגב, אם יצא יום שמיהרתי בו ולא שתיתי קפה, יש לי כאב ראש איום אחרי הצהריים ככה שאולי אני גם קצת מכור לקפה, זה סיפור ידוע הכאב ראש הזה. התותח האדום 23:06, 24 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

משום מה לא נכתב בויקיפדיה על האלכוהול שהוא סם למרות שהשפעת ניזקו על האדם היא מיידית. כל לועסי הקאת שאני מכיר לא נפגעו כהוא זה מלעיסתו זה עשרות שנים, חיים בצלילות הדעת עד גיל 100 ויותר. אין לי ספק שכל אחד מאיתנו היה מעדיף ליסוע עם נהג לועס קאת ולא עם אדם ששתה אלכוהול שהרי אם שותים לא נוהגים, אבל אם לועסים קאת רק מתחדד שכלו של האדם. יתירה מזו, אם אצטרך לבחור בין נהג שאינו לועס קאת לבין נהג שלועס אבחר בלועס כי הוא יותר ערני ויותר מרוכז בנהיגה. בברכה, המומחה.

כאן גאת הוא מקום אחרון בנזק. מצד שני, אני מכיר את הכתב הזה של ynat והוא תמיד עושה עבודה חובבנית בכל הקשור לסמים. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 00:33, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
החיבור האוניברסיטאי שלי לא מאפשר כניסה למחקר עצמו (Development of a rational scale to assess the harm of drugs of potential misuse

Nutt D, King LA, Saulsbury W, Blakemore C The Lancet - Vol. 369, Issue 9566, 24 March 2007, Pages 1047-1053). תנסה אתה כאן.

בכל מקרה, הגרף הזה מאמת את הממצא העיקרי של הכתבה ב-Ynet. Mort 02:14, 25 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הדירוג הזה פורסם בen:The Lancet, אחד המגזינים הטובים ביותר לרפואה בעולם (מקום שלישי כמדומני באימפקט פקטור אחרי ניו-אינגלנד מדיקל ג'ורנל ונייצ'ר מדיקל). זה מבטיח תגובות נרחבות אליו, אבל עוד מוקדם מידי להכניסו לערך. (צ'כלברה מחוץ לחשבון)

צכלברה עברו 4 שנים אין ממצאים חדשים. אולי הגיע הזמן לעדכן את הערך.GatMan - שיחה 06:34, 24 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

נראה לי שיש להגיע לפשרה לגבי ניסוח פסקת הפתיחה. לעיסת הקאת היא מאורע חברתי שמטרתו היא לא רק שחרור החומר הפסיכאקטיבי (אם כי ברור שזו אחת המטרות). הצעתי היא לכתוב "... שעליו משמשים ללעיסה, בין השאר לשם מיצוי החומר הפעיל בעלים". כמו כן רצוי לכתוב את הערך קאתין (או קאטין?) ולהפנות ישירות אליו ולא לסם פסיכואקטיבי (כפי שקפה מפנה לקפאין). רונן א. קידר 10:47, 27 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

דבריך הגיוניים, אני בעד.

דבריו ההגיוניים של רונן אלטמן לא יושמו, צריך להוסיף לערך קפה את העובדה שיש בו קפאין שהוא סם או לחילופין להשמיט את המילה סמים מהקאת כמו שהושמט בערכים קפה ואלכוהול.

ההצעה יושמה, פרט לעובדה שנותרה המילה סם במשפט הפתיחה, ואילו במקומות אחרים (כמו קפה ואלכוהול) כתוב 'חומר מעורר' או 'חומר משכר'. הצעתי: להחליף את המילה 'סמים' במשפט הפתיחה במילה 'חומרים', ולהשתמש במילה זו רק בהמשך הערך; כמו-כן, לכתוב את הערך קאתין ולציין בו שמדובר בסם. רונן א. קידר 10:14, 30 במרץ 2007 (IDT)[תגובה]

תוקן

לרונן שלום. תיקנתי ע"פ הצעתך, כלומר, מחקתי את ההגדרה סמים מהפתיחה והשארתיה בהמשך הערך. לצערי, פקמן מחק כי קיבל מידע שיקרי על הגהתי מינבושד, ולאחר שקיבל ממנו את השקר, לא בדק את דבריו של ינבושד וכתב ששיקרתי ומתוך אי הבנת הנקרא שבה הוא לוקה הוא טוען שאינך חושב למחוק את ההגדרה סמים בפתיחה, והוסיף חטא על פשע וחסם אותי. אני מקווה, שבכל זאת תצליח לתקן את הערך ע"פ הצעתך. בברכה, המומחה.

כתבתי לך "אם זה נעשה בהסכמה, החזר זאת"; ומשהחזרת הרי אתה כאומר שזה נעשה בהסכמה. איזה "שקר" היה בדבריי? בברכה, ינבושד.
אתה אכן שיקרת כשאמרת שאתה מבצע את העריכה על פי הצעתו של רונן. ‏pacmanשיחה 00:11, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

אתה כתבת שכביכול אני "טוען" שיש הסכמה על הצעתו של רונן כאשר האמת היא שמעולם לא טענתי כך. דבר נוסף, מעולם לא הייתי זקוק לאישורך כדי לכתוב או לתקן עשרות ערכים בויקיפדיה, ואיך העלת בדעתך שאני אמור ללכת ע"פ ציוויך ? אין זו אלא יהירות שמתווספת לשקר. המומחה.

אין קשר בין העובדה שאתה כותב על רבנים, חלקם חשובים וחלקם חסרי חשיבות (אחד הערכים אכן נמחק), לא אומר שמותר לך להשחית את הערך הזה. בתקציר העריכה שלך אמרת "הוגה ע"פ הצעת רונן א. קידר.". ‏pacmanשיחה 00:16, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
חזור לקרוא שוב את הצעתו של רונן (האחרונה), אני מקווה שהפעם תבין. המומחה.
אני חוזר: כתבתי לך בדף שיחתי "אם זה נעשה בהסכמה, החזר זאת". אחר כך החזרת, על סמך דבריי, משהחזרת הרי אתה כאומר שזה נעשה בהסכמה. מה לא ברור? בברכה, ינבושד.
חזרתי וקראתי. אני מזכיר לך שזו רק הצעה, ומכל מקום לא פעלת לפיה. מכל מקום, אני מתנגד להצעה. יש להזכיר שמדובר בסם. ‏pacmanשיחה 00:21, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

אני מציע להפסיק את ההתנצחות ולעלות על פסים קונסטרוקטיבים. רונן העלה הצעה. בואו נחכה לתגובות. Mort 00:22, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

כבר השבתי לך שאני לא טענתי שום דבר, ואילו אתה כתבת שאני טענתי שיש הסכמה, זהו שקר! דבר שני, אינני זקוק להוראותיך כדי להגיה ולכתוב בויקיפדיה , כבר עשיתי זאת פעמים רבות בלעדיך. אני מקווה שהפעם תבין את תשובתי, או שמא גם אתה לוקה בהבנת הנקרא כפקמן בבחינת "מצא מין את מינו וניעור". המומחה.

טוב, מכל זה אני מסיק שהפגם בהבנת הנקרא נמצא אצלך. נסה מחר, אולי אתה עייף עכשיו ולכן אינך מבין. לילה טוב, ינבושד.

על אנשים כמוך נאמר "אל תען כסיל כאיוולתו. פן תישווה לו גם אתה". לכן, אני מעדיף שלא להשיב לך. לילה טוב. המומחה.

למי שעוד מתעניין בדיון שכאן. המילה "חומרים" כבר הייתה כתובה בפתיחת הערך, כך שכשמחקתי את המילה "סמים" לא הייתי צריך להוסיף את המילה חומרים כפי הצעתו של רונן. במילים אחרות, עשיתי בדיוק כפי הצעת רונן, ודברי פקמן אינם אלא דברי שקר הנישנים ע"י אדם שאינו יכול להודות בטעותו. בברכה, המומחה.

אם תמשיך בהשמצותיך תחסם שוב לזמן ממושך בכל כתובת IP בה תכתוב. ‏pacmanשיחה 01:06, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

חזור לקרוא את דברי רונן, לילה טוב. המומחה.

פקמן, אתה "משמיץ" את המומחה בדיוק באותו אופן. אז למה שאתה לא תחסם? שניכם לא מסכימים על מה נכתב ומה הובן. על זה אפשר להסכים. כעת אני שב ומציע לך ולמומחה לשים את זה בצד ולגשת לדיון קונסטרוקטיבי. רונן הציע הצעה. בואו נחכה לתגובות. Mort 01:16, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
מסכים להצעה של רונן מאחר והקאת הוא לא סם מסוכן כמו ההרואין הגורם להתמכרות וכל הכרוך בכך עם סכנת המוות במנת יתר והאידס. באנציקלופדיה העברית כרך כ"ט עמ' 774 בערך קלסטריים נכתב על הקאת Catha edulis :"עליה מכילים את הגליקוזידים קתין וקלסטרין, שפעולתם על גוף האדם כפעולת קפאין. בתימן ובארצות אחרות נוהגים ללעוס את העלים הירוקים וגם לשתות את משרתם. המשרה מכונה "תה-הקת" ושימושה נפוץ בתימן הן בחיי החולין והן בחיי הדת."--‏Avin שיחה03:08, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

אם נחזור להצעה[עריכת קוד מקור]

למומחה: אין זו הדרך שבה מתנהלים דברים בוויקיפדיה. השינוי הוא *מוקש*, וזו הסיבה שלא שיניתי בעצמי; כל עוד אין הסכמה מהצד השני (ויש לחכות משהו כמו שלושה-ארבעה ימים כדי להכריז על 'הסכמה שבשתיקה', *אין לבצע את השינוי*.
עניינית: זהו ערך על צמח, שמכיל חומר הנחשב כסם פסיכואקטיבי. זה אינו ערך על הסם או על גרסא סינתטית שלו. במובן זה הוא מקביל לטבק, לקפה ולגפן; צריך לזכור שגידול הצמח ושימוש בו אפילו חוקיים בישראל, כך שגם טענת החוקיות שגויה. בשלושת הערכים לעיל, המילה 'סם' לא מופיעה בערך כלל. ההצעה שלי היתה הצעת פשרה: לא להזכיר את המילה 'סם' בפסקת הפתיחה, ולהזכירה רק בהמשך, כשמפורטים החומרים הפעילים. זו נראית לי הצעה סבירה, ואשמח לדון בה במקום לריב. רונן א. קידר

שוב בעד ההצעה של רונן, בהגדרת הצמח כסם יש זילות של המונח סם וגם מעין קריאת זאב זאב, כשהזאבים הם הסמים המסוכנים באמת.(עוד לא שמעתי על מוות ממנת-יתר של קאת)--‏Avin שיחה11:34, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
די כבר לנסות לרכך את ערכי הסמים. Avibliz 11:40, 1 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
סלח לי, אך זה לא 'ערך סמים', אלא ערך העוסק בצמח, שבעליו יש חומר הנחשב לסם פסיכואקטיבי. בכך הוא דומה לערכים טבק, קפה (צמח), גפן ואחרים. הצמח עצמו אפילו חוקי בישראל. מטרת ההצעה היא לגרום לערך להיות מעט דומה יותר לערכים לעיל. שים לב שההצעה היא פשרה, מכיוון שהיא מקבלת את אזכור המילה 'סם' בערך (המילה אינה מוזכרת בערכים המקבילים), אבל לא בפסקת הפתיחה. רונן א. קידר 11:17, 3 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
לא נתקבלה בינתיים תשובה להצעתי ולכן אחזור עליה: להוריד את המילה 'סם' מהפתיח ולהשתמש בה רק בגוף הערך. אם לא תהיה תגובה (מנומקת) בקרוב אניח הסכמה ואערוך את הערך בהתאם. רונן א. קידר 12:01, 9 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]
נשמע לי הגיוני. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 10:59, 10 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

אם הוא אסור בארה"ב[עריכת קוד מקור]

אז בטח יש סיבה, לא? לא ראוי לציין את מה ששלילי בו, השפעות שליליות או תופעות לוואי כלשהן? 79.180.121.116 21:32, 20 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

נא לדייק: הצמח אינו אסור בארהב וגם לא בקנדה. החומר האסור הוא הקאתינון ולכן לא נותנים למכור את הצמח. בשום מקום לא הוכח שהצמח הזה גורם נזק כשאינו נצרך באופן מסיבי. הכמויות של הקאתינון בו הן קטנות. החגיגת והכמיקלים הסינתטים הם הנזק. נציג משרד הבריאות בדיון על החגיגת: שימוש רגיל לא יכול לגרום לאיזשהו נזק. מי שייקח את הצמח עצמו ויפיק ממנו את החומר הפעיל, זה יהיה מעשה אסור על פי פקודת הסמים אשמח לספק לינק לפי בקשה. אין תופעות לואי אם אתה בריא ולועס שעתיים שלוש בשבוע. אם יש לך בעיות בכלי הדם - הגת מעלה את לחץ הדם - לא מומלץ. אם אתה על בטן ריקה הגת די חומצית וזה עשוי להיות לא נעים. חוצמזה תופעת הלואי המרכזית היא העברת זמן מענג ובחלק מהמקרים עם יתרונות בריאותיים קלים. GatMan - שיחה 06:42, 24 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

הפנייה מהערך גת[עריכת קוד מקור]

לדעתי כיוון שהשם העממי שלו זה גת ורוב האנשים מכירים אותו בשם הזה צריך לעשות הפנייה מהערך גת (צמח) אחרת אנשים שיחפשו מידע על הצמח יקבלו רושם מוטעה שאין לוויקיפדיה ערך על צמח זה.94.159.171.43 12:44, 13 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

אמנם כתיבת גת מובילה לדף פירושונים בו יש פירוש:"גת - קאת, סוג של צמח ממשפחת הקלסטריים, שעליו משמשים ללעיסה", בכל זאת אפשר לעשות הפנייה ישירה יותר מ"גת (צמח)" ל"קאת (צמח)".‏Avin שיחה13:15, 13 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
תוספת לדברים לעיל, על פי ה-Autofill שיש היום בחיפוש אני חושב שיש מקום להפנייה ישירה יותר. בעבר המשתמש היה מקבל את דף הפירושונים לכן חידשתי את ההפנייה שנמחקה בעבר.‏Avin שיחה01:02, 14 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:57, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:57, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:58, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

מתי החל השימוש בגאת?[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי אזכור ממתי (שנה) משתמשים בגאת. מעניין לציין שהשד"ר ר' יעקב הלוי ספיר (שכתב את הספר "אבן ספיר" על מסעותיו), שהה חודשים ארוכים בערים ועיירות רבים בתימן כולל צנעא ועדן בסביבות שנת 1860, בדרכו להודו ובדרכו חזרה לירושלים. הוא לא מזכיר את לעיסת הגאת בשום מקום, לא בהיבט החברתי ולא בהיבט הבריאותי, והוא מפרט המון על כל מנהגי יהודי תימן (הוא גם לא מזכיר שום צמח דומה בשם אחר). הוא כן מספר על מפגשים שכללו עישון טבק בנרגילה ושתיית משקה העשוי מקליפות גרעיני קפה. 85.250.147.127 12:12, 11 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

Schon im Mittelalter gab es meist islamrechtlich begründete Bedenken gegen die Nutzung des Kathstrauches, die zu zeitweiligen Verboten von Konsum und Anbau führten. So untersagte etwa der jemenitische Herrscher Imam Sharaf al-Din (1543–1544) den Kath-Konsum,תקציר- כבר בימי הביינים התנגדו לשימוש בצמח וב1500 לערך אסר שליט תימן על השימוש. Nachum - שיחה 15:32, 11 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

'בגרמניה ובבחלק ממדינות אירופה'. מזכיר את שחקן הכדורגל ההוא שרצה לשחק או באירופה או בספרד. דווח על ידי: 104.129.192.61 03:06, 21 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

אצלנו לא כתוב או. יעלי 1 - שיחה 03:13, 21 בינואר 2016 (IST)[תגובה]
תסתכלי שוב.
בגרמניה, בחלק ממדינות אירופה ובמצרים -כך בערך. Nachum - שיחה 10:17, 25 בינואר 2016 (IST)[תגובה]