שיחה:שיווק רשתי/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תת-ערך מוצרים

1. הטענה ש"מוצרים בשיווק רשתי הם הרבה יותר יקרים מן המקבילות הלא-ממותגות בשוק" היא לא נכונה עובדתית. למשל, חברת אמוואי מוכרת מגוון מוצרים (שחלקם נמכרים גם בערוצים אחרים) במחיר שלא עולה על מקבילות בשוק. מוצרי הרזיה של מספר חברות בתחום נמכרים במחירים דומים למקבילות בשוק

2. אני מציע להוריד מרכאות מן הביטוי "מוצרי הרזיה" - לדעתי זה יוצר רושם שמדובר במוצרים מפוקפקים. שאר דוגמאות מובאות ללא מרכאות, על כן אינני רואה סיבה שהן יופיעו דווקא בביטוי הזה. Drmark - שיחה 22:12, 19 ביולי 2008 (IDT)

הרבה פעמים, מתוך נסיוני האישי, הוצעו לי מוצרי שר"ש במחיר גבוה מאשר זה שהייתי משיגה בשווק מאורגן.חנה ק. - שיחה 22:28, 19 ביולי 2008 (IDT)

אכן מדובר במדגם מייצג שמצדיק הכלל גורפת בויקי Drmark - שיחה 22:35, 19 ביולי 2008 (IDT)

אם מדובר על מוצרים לא ממותגים לעומת מוצרי שר"ש, הטענה תהיה קרוב לוודאי נכונה ברוב המקרים. חנה ק. - שיחה 22:43, 19 ביולי 2008 (IDT)

יש כאן שתי טענות

1. מוצרים בשיווק רשתי הם מוצרים ממתוגים, שזה נכון למיטב ידיעתי

2. מוצרים בשיווק רשתי הם יותר יקרים מן המקבילות בשוק - וזה נכון במקרים מסוימים, אך לא נכון כהכללה גורפת. עשיתי לאחרונה סקר שוק למוצרי החברה איתה אני עובד וראיתי במפורש שחלק מן המוצרים נמצאים בקצה העליון של ספקטרום המחירים וחלק ממש באמצע.Drmark

"מוצרי הרזיה"

השם 'תרופה' שמור למוצרים שנבדקו ונמצא שהם מרפאים. כאשר מדווחים במקור אובייקטיבי על מי שמשווק חומר שאינו :::::::: 1.תרופה וקורא לו תרופה, צריך לדייק ולומר שהוא משווק "תרופה". כך גם ב"מוצרי הרזיה". עוזי ו. - שיחה 22:46, 19 ביולי 2008 (IDT)

הערך מספר לנו כי "כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי או אינו קיים כלל, נוהגים לכנות את השיווק הרב-שכבתי בשם תרמית פירמידה". אין סיבה להניח מראש שכל מוצרי ההרזיה הנמכרים בשיווק רב שכבתי אין בהם ממש. אם יש אסמכתא לכך שמוצר הרזיה מסוים הנמכר בשיווק רב שכבתי הוא פיקציה, ראוי לציין אסמכתא זו בהערת שוליים. ללא אסמכתא כזו, המרכאות מיותרות. דוד שי - שיחה 23:30, 19 ביולי 2008 (IDT)

להיפך. ככל הידוע לי, יש רק שלושה מוצרי הרזיה, וכולם יקרים מאד ונמכרים במרשם רופא. כל השאר הם "מוצרי הרזיה", אלא אם יש אסמכתא המוכיחה את יעילותם. עוזי ו. - שיחה 00:00, 20 ביולי 2008 (IDT)

אני מסכים עם דוד. ‏Gridge ۩ שיחה 00:02, 20 ביולי 2008 (IDT).

"רק שלושה מוצרי הרזיה"? כשאני רוצה לרזות, אני אוכל גזר וטונה, ואין צורך ברופא שירשום לי זאת. כנראה שיש הבדל בהגדרות שלנו למוצר הרזיה. אני משער שיש תרופות הרזיה, שלהן נדרש מרשם רופא, ויש מוצרי הרזיה שאינם תרופות, ולהם לא נדרש מרשם רופא. דוד שי - שיחה 00:08, 20 ביולי 2008 (IDT)

על-פי הערך בויקיפדיה, גזר הוא ירק ולא מוצר הרזיה. אם ידוע לך על מוצרי הרזיה שאינם תרופות, הביאן ונדען. למיטב ידיעתי אין כאלה. עוזי ו. - שיחה 00:26, 20 ביולי 2008 (IDT)

מישהו יכול להסביר לי למה "מוצרי הרזיה" מופיעים במרכאות ו"מוצרי בריאות" בלי ? Drmark

לגבי "מוצרי הרזיה", ברי שכל מה שנמכר תחת הכותרת הזו הוא מעשה רמיה: מוצרים שנטען לגביהם שהם משרים הרזיה, בעוד שהטענה מעולם לא הוכחה כראוי. "בריאות" היא מושג כללי יותר מ"הרזיה", ויתכן שמשווקים גם מוצרים שהם באמת מוצרי בריאות (למרות שאני מהמר ש-95% מהמוצרים המשווקים תחת הכותרת הזו הם "מוצרי בריאות" בשם בלבד). עוזי ו. - שיחה 10:01, 21 ביולי 2008 (IDT)

"ההימורים" ודעות אישיות אינן רלוונטיות כשמדובר בעריכת ערך בויקי. גם הטענה שיעילות מוצרי הרזיה לא הוכחה מדעית היא דעה לא מבוססת - יש מספיק מחקרים על חומרים מדכאי תיאבון ומזרזי חילוף חומרים. בואו נפריד בין העדפות האישיות שלנו בעד ונגד משהו לבין עובדות. Drmark

נהפוך הוא, על מנת שהיעילות תוכח יש להביא סימוכין ומראי מקום חנה ק. - שיחה 11:45, 21 ביולי 2008 (IDT)

בבקשה - רשימת מחקרים על היעילות של חומר בשם HCA-SX או Super CitriMax, אשר במספר מוצרי הרזיה שנמכרים היום:

Downs BW, Bagchi M, Subbaraju GV, Shara MA, Preuss HG, Bagchi D. Mutat Res. 2005 Jul 27;

Hayamizu K, Hirakawa H, Oikawa D, Nakanishi T, Takagi T, Tachibana T, Furuse M. Fitoterapia. 2003 Apr;74(3):267-73.

Leonhardt M, Langhans W. J Nutr. 2002 Jul;132(7):1977-82.

Lim K, Ryu S, Suh H, Ishihara K, Fushiki T. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 2005 Feb;51(1):1-7. Review.

Loe YC, Bergeron N, Rodriguez N, Schwarz JM. Anal Biochem. 2001 May 1;292(1):148-54.

Ohia SE, Awe SO, LeDay AM, Opere CA, Bagchi D. Res Commun Mol Pathol Pharmacol. 2001 Mar-Apr;109(3-4):210-6.

Preuss HG, Bagchi D, Bagchi M, Rao CV, Dey DK, Satyanarayana S. Diabetes Obes Metab. 2004 May;6(3):171-80.

Sullivan AC, Hamilton JG, Miller ON, Wheatley VR. Arch Biochem Biophys. 1972 May;150(1):183-90.

Sullivan AC, Triscari J, Hamilton JG, Miller ON, Wheatley VR. Lipids. 1974 Feb;9(2):121-8.

Wielinga PY, Wachters-Hagedoorn RE, Bouter B, van Dijk TH, Stellaard F, Nieuwenhuizen AG, Verkade HJ, Scheurink AJ. Am J Physiol Gastrointest Liver Physiol. 2005 Jun;288(6):G1144-9. Epub 2004 Dec 16.

אפשר להמשיך את הרשימה עם עעוד 1000 מאמרים מטעם. אין בזה תועלת. מוצרים אלה לא הוכחו מעולם כיעילים. גילגמש • שיחה 12:04, 21 ביולי 2008 (IDT)

לא מודבר במאמרים "מטעם" אלא בpeer-reviewed artciles שהופיעו בכתבי עת רפואיים.Drmark

כל הזמן מגיעים לפה מטיפים שונים ומקדמי מכירות. קל לזהות את תבנית פעולתם. חבל שאתה ממשיך בדרכם. זה לא יעבור. אם אתה רוצה להיות ויקיפד מן השורה - בבקשה, אתה מוזמן. אם כל המטרה שלשמה נרשמת היא קידום העניין שלך, חבל. זה יבזבז את הזמן שלך וגם את הזמן שלנו. אני מציע לך להפסיק כבר עתה. גילגמש • שיחה 15:09, 21 ביולי 2008 (IDT)

אני מציע שלא תנסה לנחש את האג'נדה שלי, אלא תתייחס בצורה עניינית להערות שלי. גם אם אתה לא אוהב את מה שאני כותב מן הסיבות האישיות שלך, זאת לא סיבה מספקת לא להציג בויקי את העובדות שלא מתיישבות עם מה שהיית רוצה להאמין בו. יש מחקרים אובייקטיביים לגמרי שמוכיחים את היעילות של מוצרי הרזיה (הרכיבים האלה מופיעים דרך אגב גם במוצרים שנמכרים בדרך קונבנציונלית)- הרשימה המאוד חלקית שהבאתי לעיל היא מדגם קטן של peer-reviewed articles בנושא שהם ההכוחה האולטימטיבת בכל הקשור לסמכות המדעית..Drmark

קראתי כמה תקצירים. מדובר בחומר נסיוני; יש קבוצות חוקרים שטוענות שהוא יעיל בחולדות, ויש שטוענים שלא. יש גם חוקרים שטוענים שהוא יעיל בבני-אדם. כשהמוצר יעבור את אישור ה-FDA אפשר יהיה אולי לקרוא לו מוצר הרזיה. עוזי ו. - שיחה 00:12, 27 ביולי 2008 (IDT)

עוזי, אני מקווה שאתה יודע שFDA נותן אישורים אך ורק לתרופות. לגבי תוספי תזונה האישור של FDA מאשר אך ורק תנאי ייצור נאותים והרכב שתואם את הכתוב על הקופסא. כלומר שום מוצר הרזיה שמסווג כתוסף תוזנה (קטגוריה נפרדת לגמרי מתרופות) לא יוכל לקבל אישור של FDA בכל הנוגע לclaims. כנגד, למשל באוסטרליה TGA (המקבילה האוסטרלית של FDA) מאפשרת claims גם לתוספי התזונה, ו TGA claim עבור מוצר ההרזיה של החברה שלי הוא

May aid or assist weight loss by suppression of appetite in conjunction with, or as part of, a kilojoule/calorie controlled eating plan.

נ.ב. האם רדבול הוא משקה אנרגיה או "משקה אנרגיה" בעינך? :-) Drmark - שיחה 01:16, 27 ביולי 2008 (IDT)

כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי...

אני חושב שהמשפט הבא מטשטש את הגבולות בין שיווק רשתי לבין תרמיות פירמידה - גבולות שהן מאוד ברורים מחינה חוקית:

"כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי או אינו קיים כלל, נוהגים לכנות את השיווק הרב-שכבתי בשם "תרמית פירמידה".

המשפט יוצר רושם כאילו תרמית פירמידה היא מקרה פרטי של שיווק רשתי.

אני מציע ניסוח חילופי: "כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי או אינו קיים כלל, לא מדובר בשיווק רשתי לגיטימי, אלא בתרמית פירמידה במסווה של שיווק רשתי." Drmark

יהיה נחמד שאד אם תשכנע את סוכני הגיוס של תרמיות השר"ש לשנות את הניסוחים בהם הם משתמשים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, הניסוח הקיים מתאר את המצב טוב יותר מאשר הניסוח החליפי שהצעת סופר מריו - שיחה 10:07, 21 ביולי 2008 (IDT)

שמע, אני לא מתכוון להיכנס איתך לויכוח על "תרמית השר"ש" - זכותך לחשוב מה שבראש שלך, אבל אנחנו לא עוסקים כאן בדעות שלך או שלי, אלא בעובדות. והעובדות הן שבית המשפט העליון של ארה"ב הכיר בשר"ש כשיטת שיווק לגיטימית והציב גבולות ברורים בינה לבין תרמיות פירמידה. מן הראוי שערך בויקי ישקף את העובדה הזאת ולא ינסה לטשטש אותה על מנת לשרת דעות של מתנגדי השיטה. Drmark

גיוס סוכנים

לפי תקנות FTC קבלת תגמול על גיוס סוכנים הינה סימן היכר של תרמית פירמידה, כמו כן, לפי אותן תקנות רוב המכירות של בחברה צריכות להיות לא ל"סוכנים מגויסים" אלא לצרכנים שאינם מפיצים. לכן בפיסקה ראשונה במקום:

הסוכן מתוגמל על מכירותיו שלו, אבל גם, ובדרך-כלל, בעיקר, על גיוס סוכני מכירות נוספים ומכירת המוצרים למגויסים אלו

אני מציע לכתוב

הסוכן מתוגמל על מכירותיו שלו, אבל גם על מכירות של ארגון המפיצים שנבנה מתחתיו. Drmark

כמו במקרים קודמים, אני ממליץ לכותב חדש לעסוק גם בערכים אחרים ולא רק בערך זה שעליו התקיימו כבר דיונים רבים. המשפט המסויים הזה כבר נדון מספר פעמים והניסוח הקיים הוא תוצאה של פשרה. סופר מריו - שיחה 10:06, 21 ביולי 2008 (IDT)

אנחנו כאן לא בשוק - אם "הפשרה" הזאת חוטאת בעובדות, לא משנה כמה הנושא נידון כבר. ויקי צריכה לייצג מידע עובדתי ולא תוצאות פשרה בין אנשים פרטיים שמעורבים בעריכה.Drmark

ויקי צריכה לייצג את האמת, כפי שהיא נכתבת על ידי אנשים שלא באים לערוך אותה "מטעם". אליזבט • שיחה 11:51, 21 ביולי 2008 (IDT)

בואי לא נירד לרמה האת של דיון. הצבעתי איפה לדעתי המשפט המצוטט חוטא באמת, כפי שהיא מוגדרת על ידי חקיקה. אם לדעתך יש פגם בטיעון שלי, אשמח לקבל התייחסות עניינית, ולא פסילה על הסף והאשמות סרק..Drmark

תת-ערך אופן הפעולה

יש מספר ניסוחים בייתיים בערך הזה:

1. "על מנת לגייס את הסוכנים מציגים בפניהם את האפשרות להרוויח סכומים גבוהים באופן פסיבי, ללא מאמץ ניכר." אופן הצגת דברים כזה לא אופייני לחברות שיווק רשתי רציניות, אלא מהווה סימן היכר ברור לתרמית פירמידה.

2. "אחד הספרים ממנו נוהגים המגייסים לצטט הוא "אבא עשיר אבא עני"." נוהגים לצטט גם "מיליונר ברגע", ספרים של פול זיין פילזר, ריצ'רד באך (רשימה חלקית ביותר) - מה זה רלוונטי לערך?

3. "... והסוכנים החדשים מתקשים יותר ויותר להפטר מן הסחורה שרכשו." מה זאת אומרת "להיפטר מן הסחורה"? אופן הצגת דברים יוצר רושם שסחורה כאן זה משהו שצריך להיפטר ממנו, כלומר משהו חסר ערך. חברה, זה לא נראה לי "נקודת מבט נייטרלית"! ―Drmark (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובות:

1. המשפט הזה אכן בשימוש והוא אופייני מאד, גם לחברות הקרויות בפיך רציניות.

2. רלוונטי מאד להבנת דרך הפעולה. תוכל להוסיף גם את הספרים שהזכרת, אבל הם פחות דומיננטיים.

3. מטרתו של כל סוכן מכירות, גם בשיווק נורמלי, היא להפטר מסחורתו. לדעתי הכוונה ברורה, אבל אם הביטוי הספציפי מטריד אותך- אפשר להחליף אותו.

גילוי נאות- אני מתנגד נחרץ לשיווק רשתי מכל סוג ומין. עם זאת, יש לי ידיד טוב שעוסק בזה, וממנו אני מכיר את הנושא היטב.

ועוד הערה קטנה, נדמה לי שמגיע לנו גילוי נאות גם ממך. יאיר • שיחה 00:55, 22 ביולי 2008 (IDT)

גם לא היית אומר זאת מפורשות, עמדתך לגבי הנושא משתמעת ממה שכתבת, כמו גם עמדתי שהיא די ברורה. אז אם כולם מיבינים מי זה מי, למה צריך את משחקי "גילוי נאות" האלה? Drmark - שיחה 18:56, 22 ביולי 2008 (IDT)

החלפתי את הבטוי להפטר מן הסחורה בלמכור את המלאי.דוקטור צחוק - שיחה 17:08, 28 בינואר 2011 (IST)

חברת amway

בפסקה העוסקת בפסיקת בית המשפט העליון הוספתי את השם של החברה המדוברת (שכבר מוזכרת, דרך אגב ברפרנס בסוף הערך). משם מה מוטי בחר למחוק את האזכור - אשמח לדעת למה. Drmark - שיחה 13:15, 23 ביולי 2008 (IDT)

אני רואה את האזכור גאלוס - שיחה 22:22, 24 ביולי 2008 (IDT)

מחירי המוצרים בשיווק רשתי

שיניתי את הניסוח מ"רובם נמכרים במחירים גבוהים בהרבה מהמקבילות הלא ממותגות בשוק" ל"חלקם נמכרים במחירים גבוהים מהמקבילות הלא ממותגות בשוק". גם כאן מוטי בחר לבטל את השינוי. אבקש להחזיר את הניסוח היותר כללי שהצעתי, אלא אם כן יש למוטי סקר שוק שהוא יכול לצטט כסימוכין לניסוח המקורי, Drmark - שיחה 13:18, 23 ביולי 2008 (IDT)

מבנה של פירמידה

מבחינה משפטית המונח "פירמידה" הוא שווה ערך ל"תרמית פירמידה", לכן בפסקה הראשונה החלפתי את הביטוי "מבנה פירמדיה" ל "מבנה רב שכבתי" שהוא נייטרלי יותר ולא מטשטש את הגבול בין שיווק רשתי לגיטימי לבין תרמיות הפירמידה. גם כאן מוטי בחר משום מה לבטל את השינוי - אשמח לשמוע למה. Drmark - שיחה 13:23, 23 ביולי 2008 (IDT)

ללא מאמץ ניכר

הניסוח "על מנת לגייס את הסוכנים מציגים בפניהם את האפשרות להרוויח סכומים גבוהים באופן פסיבי, ללא מאמץ ניכר" הוא מטעה בעיניי ולא תואם את ההכירות שלי עם התחום.

הוספתי לפני המשפט הנ"ל "כל נושא השיווק הרב-שכבתי נתון במחלוקת ומתנגדי השיטה טוענים..." על מנת להפריד בין הדעות לבין העובדות.

גם כאן מוטי בחר למחוק את ההערה שלי - למה?Drmark - שיחה 13:32, 23 ביולי 2008 (IDT)

לא מדובר על דעה אלא על עובדה, כפי שכבר כתבתי לעיל. יאיר • שיחה 00:57, 24 ביולי 2008 (IDT)

בוא נגיד ככה - בחברה שבה אני פועל מובהר למועמדים חד משמעית שבניית הכנסה פאסיבית משמעותית דורשת השקעת זמן ומאמץ ולא מדובר ב"כסף קל" אלא בעסק מאוד רציני. ייתכן שחווית דברים אחרים, אבל עדיין המרחק מחוויה שלך להכללה גורפת הוא רחוק. אני חושב שבמקרה של חלוקי דעות כמו שלנו, עלינו למצוא ניסוח שיציג את שתי ההשקפות כהשקפות ולא כעובדות. Drmark - שיחה 15:04, 24 ביולי 2008 (IDT)

לא חוויתי שום דבר בנושא. חקרתי אותו מבחוץ, ואני מתנגד לכינוי מסקנותי "השקפה". יאיר • שיחה 20:27, 24 ביולי 2008 (IDT)

גם חקירה מבחוץ זה סוג של חוויה. עכשיו בוא לא ניטפל מילים - המסקנות שלך משקפות את ההתנסות האישית שלך, הן לא עובדות. אם אתה אומר "בדקתי חברה X, וראיתי שהם עושים Y" - זאת התנסות אישית שלך ולהכליל את ההנתסות שלך ל"כל חברות עושות Y" זה כשל לוגי ברור.Drmark - שיחה 22:08, 24 ביולי 2008 (IDT)

רווית השוק

גם כאן הטענה על רווית השוק מייצגת דעה פרטית שלא מסתמכת על שום הוכחה מספרית. אמנם הטענה הזאת עומדת בסתירה לעובדה שמספר חברות בתחום פועלות כבר 30-40-50 שנה מבלי להגיע לרוויה, אך מכיוון שהטענה נפוצה בחרתי להשאיר אותה עם הבהרה " טיעון נוסף של מתנגדי השיטה הוא".

עיקרון "נקודת מבט נייטרלית" מחייב שבמקרה של טענות שנויות במחלוקת חובה להציג אותן כדעה של אחד הצדדים ויש לאזנם על ידי טענות הצד השני - זה בדיוק מה שניסיתי לעשות בתיקון הזה, אך גם כאן מוטי פשוט ביטל הכל מבלי לחשוב פעמיים.Drmark - שיחה 13:36, 23 ביולי 2008 (IDT)

יש מאות ויקיפדים פעילים, תמתין עם השינוי עד שיהיה לפחות עוד אחד שיסכים עם הטענה גאלוס - שיחה 22:19, 24 ביולי 2008 (IDT)

האם העובדה שטענה הזאת עומדת בסתירה למצב בשוק לא מספיקה על מנת להציג אותה כדעה של אחד הצדדים בפולמוס?Drmark - שיחה 22:27, 24 ביולי 2008 (IDT)

חברות שיווק רשתי שנסחרות בבורסה

למה הוסר האזכור של חברות שיווק רשתי שנסחרות בNYSE ובNASDAQ? Drmark - שיחה 13:42, 23 ביולי 2008 (IDT)

החזרתי את המשפט אחרי עריכה וניסוח גאלוס - שיחה 22:18, 24 ביולי 2008 (IDT)

נראה לי שהנתון הזה יותר מתאים לסוף תת-ערך "אופן הפעולה", אחרי הנתון שחברות שר"ש פועלות ביותר מ-100 מדינות.Drmark - שיחה 23:23, 24 ביולי 2008 (IDT)

להיפטר מן הסחורה

הבעייתיות של הביטוי הזה כבר נידונה לעיל והוסכם שיוחלף שביטוי נייטרלי יותר. החלפתי אותו ב"לשווק את הסחורה" ,אך חברנו הטוב מוטי לא טרח לבדוק את השיחה ופשוט מחק הכל. Drmark - שיחה 13:47, 23 ביולי 2008 (IDT)

האם מישהו הסכים אתך בדף השיחה לפני שביצעת שינוי? בתור ויקיפד חדש שלא עוסק בנושאים אחרים, עליך להגיע למצב בו תהיה הסכמה מפורשת בדף השיחה לפני שתבצע שינוי. גאלוס - שיחה 22:18, 24 ביולי 2008 (IDT)

בשיחה ב"תת-ערך אופן הפעולה" ניהלנו דיון על הנושא הזה ויאיר הסכים שאם המילה הספציפית הזאת מפריע לי, ניתן להחליפה.Drmark - שיחה 22:25, 24 ביולי 2008 (IDT)

העלית עכשיו את הנושא לדיון מחודש, אני נגד השינוי כי הוא מהווה מכבסת מילים גאלוס - שיחה 22:27, 24 ביולי 2008 (IDT)

אני לא בטוח למה אתה מתכוון ב"מכבסת מילים". בכל מקרה אני אסביר למה הביטוי הזזה מפריע לי ואשמח לשמוע מה אחרים חושבים. אצלי אישית הביטוי "להיפטר מן הסחורה" מעורר אסוציאציות של סחורה חסרת ערך שאף אחד לא רוצה. זה עומד בסתירה לדרישת הFTC ששיווק רשתי צריל להיות מבוסס על מוצר בעל ערך אמיתי. לפי תת-ערך "הפולמוס סביב שיווק רב-שכבתי", אחד ההבדלים העיקריים בין שיווק רשתי לפירמידות הוא "מוצר מוחשי בעל ערך במחיר סביר" והביטוי "להיפטר מן הסחורה" לא הולם מוצר בעל ערך.Drmark - שיחה 22:34, 24 ביולי 2008 (IDT)

דרך אגב לא העליתי את הנושא לדיון מחודש - עשיתי שינוי שניתן לו אישור בשיחה, אך מוטי ביטל אותו מבלי אפילו לטרוח להסביר מאיזו סיבה. Drmark - שיחה 22:15, 25 ביולי 2008 (IDT)

תגמול על גיוס סוכנים

גם בנקוה הזאת התחלתנו כבר לדוון לעיל, אבל החלטתי להוציא אותה לכאן לדיון נפרד.

\שימו לב שבניסוח הנוכחי שני המשפטים הראשונים עומדים בסתירה אחד לשני.

המפשט הראשון אומר שסוכן מכירות מתוגמל על "על מוצרים שנמכרים על ידי אלו שהוא מוכר להם" המשפט השני טוען שנתגמול הוא "עיקר, על גיוס סוכני מכירות נוספים ומכירת המוצרים למגויסים אלו."

בואו נבהיר כמה נקודות: 1. תגמול על גיוס סוכנים הוא סימן היכר מובהק של תרמית פירמידה ואסור בהחלט בשיווק רשתי לגיטימי 2. בחברות חדשות המוצרים לא נמכרים מסוכן לסוכן, אלא כל אחד קונה את המוצרים ישירות מן החברה

לסיכום, להגיד עיקר ההכנסות של הסוכן מגיעות ממכירות למגויסים שלו הוא שווה ערך לטענה "שיווק רשתי= פירמדיה". לאור העובדה הורדתי את המשפט הזה, אך מוטי התעקש להחזיר אותו. Drmark - שיחה 14:07, 23 ביולי 2008 (IDT)

האם ישנה איזושהי הגדרה מדעית מדויקת ומקובלת שקובעת כך? כיום מסתובבים הרבה מאוד ארגונים הטוענים כי הם פועלים בשר"ש אך בסופו של דבר עיקר ההכנסה המובטחת הוא אכן על גיוס. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:18, 24 ביולי 2008 (IDT)

יש תקנות של FTC שהן הסטנדרט בתעשיה Drmark - שיחה 11:25, 24 ביולי 2008 (IDT)

זה שקר לבן: כל סוכן חדש חייב לקנות מוצרים בכך וכך דולרים (סכום גדול מאד בדר"כ) בבת אחת, והסוכן שמעליו מתוגמל על הקניה הזאת, לא על הצירוף... יאיר • שיחה 01:33, 24 ביולי 2008 (IDT)

א. יש חברות שבהן אין בכלל חובת קניה ראשונית - אפשר להצטרך כמפיץ ולהתחיל לשווק מוצרים בלי כל חובת קניה מצד הסוכן

ב. גם אתה מודה שאין תגמול של צירוף אלא על הקניה, אז למה זה לא משתקף בערך? בואו נהיה מדויקים, אוק? Drmark - שיחה 11:25, 24 ביולי 2008 (IDT)

איזו תעשיה בדיוק? מספר פעמים ניסו לשכנע אותי או מי מחברי להצטרף לדבר מה שקרא לעצמו שר"ש בו הדרך המהירה והטובה ביותר להרוויח כסף הייתה אמורה להיות צירוף סוכנים נוספים. האם הסטנדרט של ה-FTC מיושם בפועל בקרב רוב חברות השר"ש? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:14, 24 ביולי 2008 (IDT)

הסטנדרט מיושם קודם כל על ידי FTC - כל שנה היא מגישה תביעות נגד חברות שר"ש שלא עומרדות בסנדט. בנוסף יש גם איגוד מקצועי של חברות שיווק ישיר (אליו שייך גם שיווק רשתי), אשר חברות בו מחייבת עמידה בסטנדרטים חוקיים ואתיים כאחד. דרך אגב, בתקנות הללו אין איסור לגייס סוכנים, אבל בסופו של דבר המוצרים צריכים להגיע ללקוחות קצה. Drmark - שיחה 14:59, 24 ביולי 2008 (IDT)

לא ענית לשאלתי העובדתית. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:55, 24 ביולי 2008 (IDT)

שאלת "האם הסטנדרט מיושם?" - עניתי "כן, מי שמקפיד על יישום בסטנדרט הם FTC וDSA (איגוד חברות שר"ש)". האם עניתי בזה על שאלתך? Drmark - שיחה 22:03, 24 ביולי 2008 (IDT)

לא, כי השאלה הראשונה שלי הייתה "איזו תעשיה בדיוק?" ועל זה אני מדבר וכאן הביקורת על הטענה שלך. זה כמו להגיד ש"בכדורגל משחקים 11 שחקנים בכל קבוצה" - זה לא נכון. בכדורגל מקצועי, תחת החוקים של פיפ"א, משחקים 11 שחקנים בכל קבוצה; בכדורגל בשכונה משחקים גם 5, 3, 7 או כל מספר אחר שהצליחו לארגן הח'ברה. בשר"ש שמתאים בדיוק להגדרה שלך - אולי באמת זה כך, אבל עושה רושם שישנן הרבה חברות שטוענות לשר"ש ומתאימות להגדרת השר"ש אבל בכל זאת - ההזדמנות, לכאורה, להרוויח בגדול היא דרך גיוס. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:52, 24 ביולי 2008 (IDT)

אוק, עכשיו הבנתי את השאלה. שיווק רשתי, כפי שאני מבין אותו, הינו שיווק רשתי העומד בקריטריונים שנקבעו על ידי FTC (מקבילה של כדורגל מקצועי בדוגמא שלך :-) ). אכן בחלק מחברות הקירטריונים הללו לא מתקיימים. אפשר לחלק את החברות הללו לשתי קבוצות לפי גילן:

1. חברות בתחילת דרכן - לרוב בחברות כאלה בשלבים התחלתיים רוב ההכנסות מגיעות מקניות המפיצים. זה טבעי, כי המוצרים עדיין לא כל כך מוכרים, לכן יש פחות צרכני קצה שקונים אותם. בחברה שיווק רשתי אמיתית, ככל שיעבור הזמן, כמות יחסית של קניות שנעשות על ידי לקוחות קצה הולכת וגדלה.

2. אם החברה בוגרת, אך עדיין רוב המכירות שלה הן למפיצים, זה לא מצב תקני ובדרך כלל הוא ימשוך את תשומת הלב של FTC ש"תטפל" בחברה הבעייתית.

חשוב לי להדגיש שכל מה שכתבתי לעיל לא עומד בסתירה לאבחנה שלך שהדרך להרוויח בגדול היא באמצעות גיוס. הגיוס אינו בעייתי בפני עצמו, כל עוד הוא לא מהווה מקור עיקרי של הכנסות החברה. בחברות וותיקות אנחנו רואים הרבה אנשים שעוסקים במכירת המוצרים ללקוחות קצה ומשתכרים מזה ממש לא רעה, אך כמובן הכסף הגדול באמת הולך לאלה שבנו את התשתית, את רשת ההפצה עליה יושבים סוכני מכירות ולקוחות קצה. מבחינה הזאת המצב אינו שונה מכל ארגון שעסקי אחר, כמו רשתות השיווק הקונבנציאונליות, למשל, בהן רוב ההכנסות הולכות לבעלי הרשת. Drmark - שיחה 21:08, 25 ביולי 2008 (IDT)

Direct Selling Association

בסוף תת-ערך "הערכה" הייתי רוצה להוסיף את המשפט: בשנת 1968 הוקמה "התאחדות השיווק הישיר" (Direct Selling Association - DSA) שאחדת מעל 200 חברות שיווק רשתי ושיווק ישיר ומטרתה להבטיח פעילות אתית של חברות בתחום.

כמו כן הייתי רוצה להוסיף לינק חיצוני לאתר של DSA: http://www.dsa.org Drmark - שיחה 23:12, 25 ביולי 2008 (IDT)

רק חלק מזערי מהחברות המאוגדות בארגון הן חברות שר"ש. בנוסף, זהו ארגון לאומי אמריקאי, כלומר יש לו משמעות רק בפרק שידון בשווק רשתי בארצות הברית. פרק שלא קיים בערך ואתה מוזמן להוסיף אותו. מוטי - שיחה 11:08, 26 ביולי 2008 (IDT)

כפי שתוכל לראות בסטטיסטיקות של DSA רובם המכריע של חברות שיווק ישיר עושות שימוש בתכנית תמלוגים רב שכבתית.

http://dsa.org/pubs/numbers

כמו כן האיגוד לא מוגבל לחברות אמריקאיות - למשל ניקן (חברה יפנית) גם חברה באיגוד. Drmark - שיחה 23:29, 26 ביולי 2008 (IDT)

שם הערך

אני מציע להעביר לשיווק רשתי בשל מספר כפול של תוצאות במבחן גוגל. יחסיות האמת • ♥ • כ"ג בתמוז ה'תשס"ח 17:42:33

מצד שני - הקיצור המקובל הוא שר"ש, כלומר רב רשתי. מוטי - שיחה 18:37, 26 ביולי 2008 (IDT)

שר"ש יכול להיות גם שיווק רשתי. מצטרף ליחסיות. יאיר • שיחה 21:25, 26 ביולי 2008 (IDT)

כל עוד כל ההפניות נשמרות, אין לי התנגדות להעברה מוטי - שיחה 21:35, 26 ביולי 2008 (IDT)

הערה כללית על "אינטרסנטים" ועיקרון הנייטרליות

אני רוצה לשתף בכמה אבחנות מתוך מה שחוויתי בעריכת הערך הזה:

1. ברור לגמרי שמדובר בערך מעורר חילוקי דעות, ולכל עורך יש עמדה ברורה בעד או נגד שיווק רשתי

2. עיקרון הנייטרליות מחייב שכשיש חלוקי דעות, הערך צריך להציג עמדה נייטלית ולתת במה שווה לשני הצדדים בפולמוס

3. בנוסף, עצם העובדה שמדובר בערך מעורר חילוקי דעות, מחייבת תשומת לב מיוחדת לתרבות הדיון ולהפרדה בין הדעות של כל אחד ואחד מאיתנו ולבין עובדות

4. מספר עורכים האשימו אותי באינטרסנטיות והתשמשו בטיעון הזה כדי לפסול את רוב השינויים שהצעתי בערך (לרוב זה גם נעשה ללא שום הסבר). אני רוצה להתעכב שניה על הנקודה הזאת - בתור מי שעוסק באופן מקצועי בשיווק רשתי, יש לי אינטרס ברור להציג אותו באור אובייקטיבי ולתקן את מה שאני טופס כניסוח מוטה, אשר מטעה את הקורא שלא מכיר את התחום לעומק. משום מה חלק מן העורכים בעלי דעה נגדית תופסים את הרצון הזה כ"טרחנות".

5. בכל שינוי שהצעתי הוספתי סימוכין לשינוי - אני מאוד מבקש מכל מי שלא מסכים לשינוי, להוכיח עובדתית למה הניסוח הקודם הוא יותר מדויק, לפני שמבטלים או פוסלים את השינוי שהצעתי.

6. מספר תיקונים שהצעתי - בנוגע למחירי המוצרים, תגמול על גיוס המפיצים, רווית השוק, על הבטחת רווחים ללא מאמץ ניכר - עומדים למיטב ידיעתי בסתירה לעובדות בשטח. על כן הצעתי להציג את הטענות הללו כעמדה של אחד הצדדים בפולמוס ולאזן אותן על ידי הצגת העמדה השניה. במידה ויש הוכחות עובדתיות, אשר מראות שאני טועה, אז כמובן לא אתעקש על השינוי, אך בכל מקרה אחר אשמח לראות בערך ניסוחים אובייקטיביים, אשר לא מנסים להציג דעות כעובדות. Drmark - שיחה 00:30, 27 ביולי 2008 (IDT)

לעניין 2: לו היה מגיע לכאן מישהו אשר בעקבות הפסוקים המדברים על "ארבע כנפות הארץ" היה טוען שהעולם הוא שטוח ומביא ראיות, אותות ומופתים, האם גם אז היה עלינו, בשם הנייטרליות. לתת במה שווה בערך העוסק בכדור הארץ (או שמא ביריעת הארץ)? ברור שלא. ישנה עמדה מקובלת בציבור, בקהילת המדע, בקרב העומדים בראש דת, וכו', וזו העמדה אשר צריכה לקבל את המשקל העיקרי. ערןב - שיחה 00:39, 27 ביולי 2008 (IDT)

הערה מצוינת - השאלה היא מהי קבוצת היחוס במקרה הזה? עמדה מקובלת בקרב מי צריכה להיות הקובעת?Drmark - שיחה 01:03, 27 ביולי 2008 (IDT)

טעות להניח שנייטרליות פירושה "במה שווה שלדעות הצדדים". נייטרליות פירושה "ללא דעות"- עובדות בלבד.

לידיעת מבקרי הדף: לאור ההיסטוריה הבעייתית של משתמש:Drmark הוא הוזהר לא לבצע שום שינוי, קטן כגדול, בערך היחיד שהוא עורך, ללא הסכמה מפורשת בדף השיחה. יאיר • שיחה 00:43, 27 ביולי 2008 (IDT)

להלן ציטוט מערך "נקודת מבט נייטרלית":

"המדיניות אומרת שבערך העוסק בנושא שנוי במחלוקת, עלינו לייצג בהוגנות את הצדדים, ולהימנע מכך שמאמר יקבע, שישתמע ממנו, או שהוא ירמוז שהצדק הוא עם צד כלשהו בוויכוח."

נ.ב. יאיר, אשמח אם תוכל לפרט במהבדיוק מתבטאת הבעייתיות בהיסטוריה שלי - בזה שאנחנו לא מסכימים? Drmark - שיחה 01:03, 27 ביולי 2008 (IDT)

מוצרי בריאות

מדובר במושג מעורפל - אני מציע להחליפו ב"תוספי תזונה" שזה המושג המדויק המוכר על ידי הרשויות הרלוונטיות. דרך אגב, אם כבר לדייק אזי גם מוצרי הרזיה (לפחות אלה שנמכרים בשיווק רשתי) שייכים לקטגוריה של תוספי תזונה. Drmark - שיחה 01:30, 27 ביולי 2008 (IDT)

תוספי תזונה הם מושג רחב, אם מציגים מוצר כמוצר המסייע לבריאות או מוצר פלא להרזיה זה דורש שיאמרו זאת במפורש. אגב, סובין הם תוסף תזונה ואפילו עליו יש טענות שהוא עוזר להרזיה כי הסיבים תופחים ונותנים הרגשת שובע. אבל בשווק רשתי נתקלתי במוצרים שאין פירוט ממה מורכבים והמוכרים טוענים לסגולות פלא לגביהם. סופר מריו - שיחה 17:31, 29 ביולי 2008 (IDT)

תוספי תזונה הם קטגוריה בעלת גבולות ברורים לפחות מבחינת הרשויות שנותנות אישור למוצרים לשימוש פנימי כמזון, תוסף תזונה או תרופה. מוצרי בריאות מצד שני הם משהו מעורפל ולא ברור מה הוא כולל. אני חושב שבערך אנציקלופדי יש להשתמש במושגים מוגדרים היטב ולא מושגים מערופלים משפה מדוברת. כשרואים חקר שוק למשל, לא תראו חקר שוק על "מוצרי בריאות", אלא נגיד על תוספי תזונה. עכשיו הנושא של רכיבים ושל סגולות פלא איננו משהו שהוא יחודי לשיווק רשתי - מוצרים שנמכרים בשיווק רשתי עומדים באותם תקנים ועובדרים אותם תהליכי רישיוי כמו המצורים שנמכרים בשיטת אחרות, אז בוא נפריד בין שאלת איכות המוצרים ומהימנות הטענות לבין שאלה שיטת שיווק - רמאים וחאפרים יש בכל תחום. Drmark - שיחה 21:39, 29 ביולי 2008 (IDT)

"זכיון עסק ביתי"

לעולם לא נתקלתי לפני זה בביטוי הזה. החיפוש בגוגל מעלה שהביטוי מופיע בשני מקומות בלבד - בערך הזה ובתעתיק של הערך הזה באתר z-o-m.com Drmark - שיחה 16:02, 29 ביולי 2008 (IDT)

זו רק דוגמה אחת מיני רבות ללשון מכובסת. ייתכן והביטוי הספציפי הזה עצמו לא מופיע בכתובים אבל הוא ושכמותו משמשים במסעות שטיפת המוח שלפני גיוס מצטרפים חדשים מלכת אסתר - שיחה 08:34, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

בתור "שטוף מוח" וכזה שמעורב באופן פעיל ב"שטיפת מוח" (כלשונך), לא שמעתי את הביטוי הזה ולו פעם אחת. בחברה שלנ וכן גם בעוד מספר חברות שאני בקשר עם המפיצים שלהם אף אחד לא מחשיב ביטויים כמו "שיווק רשתי" או "שיווק רב שכבתי" כבעייתיים ואף אחד לא מרגיש צורך להשתמש ב"לשון נקיה".

עכשיו ללא קשר לחוויה אישית שלי, אני חושב שעצם השימוש בביטוי "לשון נקיה" יוצר רושם שהביטויים "שיווק רשתי" או "שיווק רב שכבתי" הם מילות גנאי ומוסיף לגוון השלילי של הערך. היות וכמו שהערתי לעיל אף אד לא הביא הוכחות לכך הביטויים כמו "זכיון עסק ביתי" הם אכן בשימוש, מדובר בסוג של שמועה שאין לה מקום בערך אנציקלופדי. Drmark - שיחה 20:15, 2 באוגוסט 2008 (IDT)

הסרתי את המשפט העוסק בביטוי הזה. אם מישהו מכיר ביטויים כאלה המחליפים את שם השיטה, אנא הציגו לכך ראיות. עוזי ו. - שיחה 22:24, 2 באוגוסט 2008 (IDT)

הגנה מפני עריכה?

לא הבנתי למה בן אדם שלא היה מעורב כלל בעריכת הערך הזה חסם את הערך לעריכה. אשמח לקבל הסבר וגם הנחיות לגבי תהליך ביצוע השינויים בערך חסום. Drmark - שיחה 14:36, 31 ביולי 2008 (IDT)

בדרך כלל מי שמפעיל הגנה הוא מי שלא היה מעורב כלל בעריכה... מאחר שהערך כל פעם עובר שינויים ואלה מבוטלים, הדרך כעת היא להציע שינויים כאן בדף השיחה, והם יתאפשרו רק לאחר שתהיה הסכמה על תוכנם. ‏odedee • שיחה 14:41, 31 ביולי 2008 (IDT)

אוק, ומה קורה כאשר העורכים לא מגיעים לידי הסכמה?

שאלה נוספת - מה קורה כאשר מישהו מציע שינוי ועורכים אחרים לא מגיבים כלל להצעה?Drmark - שיחה 14:53, 31 ביולי 2008 (IDT)

כך או אחרת, מגיעים להסכמה בדרך כלל. במקרי קצה נדירים נדרשות הצבעות. אם אין מגיבים אתה יכול לפנות אישית לאנשים שכבר פעלו בשיחה או בערך, או להפנות לדיון מויקיפדיה:לוח מודעות. ‏odedee • שיחה 14:56, 31 ביולי 2008 (IDT)

העניין הוא שלחלק מן האנשים שמעורבים בעריכת הערך הזה ייש עמדה ברורה על הנושא הנידון ולדעתי זה יוצר ערך מוטה. כל נסיון שלי ליצור ניסוח יותר נייטרלי נתקל בהתנגדות חריפה, הדיון יורד לפסים אישיים. מצד אחד הם מוחקים באופן כמעט אוטומטי כל תיקון שאני מציע, מצד שני הם מתעלמים מן ההצעות לתיקונים שאני שם בשיחה. השאלה שלי היא מה לעשות במקרים כאלה? Drmark - שיחה 15:12, 31 ביולי 2008 (IDT)

אני די משוכנע שלדעת אחרים, גם לך עצמך יש עמדה ברורה בנושא הנדון. השינויים והמחיקות האוטומטיות הם בדיוק הסיבה שהערך ננעל. הצבע כאן על כל נקודה בעייתית, הצע ניסוחים טובים יותר, וגבה דבריך במקורות מתאימים, ואם תשכנע, התוכן ישונה. ‏odedee • שיחה 15:20, 31 ביולי 2008 (IDT)

כמו שכתבתי לעיל מספר פעמים, אכן יש לי עמדה מאוד ברורה על הנושא, אך השינויים שהצעתי לא עסקו בעמדה שלי, אלא בשני מישורים בלבד - א. הוספת עובדות שרלוונטיות לדעתי לערך ב. שינוי ניסוחים בהם דעה של העורכים מוגשת כעובדה. המחיקות האוטומטיות מצביעות על כך שהצד שני לא מתייחס לתוכן ההערות שלי אלא לפרסונה שלי ובעצם הליך הדיון הנורמלי לא עובד כאן. לכן שאלתי מה עושים במקרים כאלה, כשמדובר בערך מעורר מחלוקת ולחלק מן העורכים יש עמדה ברורה בעד או נגד הנושא הנידון, וכתוצאה מכך לא מתאפשר דיון מתורבת ומאוזן בנושא. Drmark - שיחה 15:28, 31 ביולי 2008 (IDT)

יש פתרון, שעבד כבר בכמה מקרים דומים. כתוב כמה ערכים. תרום ממרצך לכמה ערכים אחרים, שפר ערכים קיימים. ואז, כעבור מספר חודשים, כאשר יכירו אותך ואת תרומותיך, תוכל לשנות גם את הערך הזה. יקרו שני דברים - האחד תדע יותר טוב איך עובדת הויקיפדיה ותדע מה קל לשנות ומה קשה. והשני - אנשים יגיבו ביתר פתיחות לרעיונות שלך. גאלוס - שיחה 18:52, 31 ביולי 2008 (IDT)

א. האמת שכבר התחלתי לתרום לעוד כמה ערכים שהם בתחומי התעניינות שלי, אבל תודה על ההמלצה בכל מקרה.

ב. זה קצת מאכזב שגם בויקי מה שחשוב הוא it's not what you know, but rather who you know, או במקרה הזה מי מכיר אותך. אבל מה לעשות -ככה זה בחיים :-(

ג. בלי שום קשר לשאלת הוותק ו"מי מכיר את מי", אני חושב שיש מקום לשיפור בתחום תרבות הדיון ויישום עיקרון הנייטרליות. באותם ערכים בהם הרגשתי צורך לשפר גיליתי שני דברים מענינים - 1) חלק גדול מהם היה חסום לעריכה על מנת למנוע "מלחמת תיקונים" 2) ערכים המקבילים באגלית הציגו תמונה הרה יותר מקיפה ומאוזנת. בקיצור יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מויקי אנגלית. Drmark - שיחה 22:05, 31 ביולי 2008 (IDT)

פירשת קצת לא נכון את עצתה הטובה של גאלוס. זה ממש לא "את מי אתה מכיר" אלא "מי אתה, מה מטרתך ומה תרומתך". הדברים מתקבלים באופן אחד ממישהו שמגיע פתאום ויש לו עניין (אינטרסנטי או אחר) בערך אחד או שניים, ובאופן לגמרי אחר ממישהו שתורם תקופה ארוכה למגוון ערכים. ‏odedee • שיחה 22:15, 31 ביולי 2008 (IDT)

וזאת בדיוק הבעיה שהצבעתי עליה מקודם - ההתיחסות להערות שלי נבעה (לפחות בחלק מן המקרים) מתוך הנחות מוקדמות לגביי אישית, ולא מתוך תוכן ההערות שלי. זה לא מפתיע - ברור שגם ויקיפדים הם אנושים  :-) - אך בכל זאת הייתי מצפה למה שאפשר לקרוא לו "סטנדרט אקדמי". Drmark - שיחה 22:35, 31 ביולי 2008 (IDT)

זו לא בעיה כלל. ויקיפדיה היא מריטוקרטיה, באופן מסוים, וגם האקדמיה היא כזו. מאוד כזו. חשוב על זה כך: כשפרופסור לספרות מעיר במכתב למערכת עיתון כי נפלה טעות בכתבה בנושא ספרות, מכתבו זוכה ליחס מסוים. לעומת זאת, כשאלמוני כותב עשר תגובות ביום בטוקבקים של כל כתבה במדור הספרות, התגובה היא אחרת. ‏odedee • שיחה 23:46, 31 ביולי 2008 (IDT)

מה שמפריע לי הוא שאכן לפעמים הדיון בויקי מזכיר לי את ההתלהמויות בטוקבקים. הסטנדרט שאליו התכוונתי היה למשל זה שנהוג ב-peer-reviewed journals. יש שם מקום לביקורת, יש מקום לחילוקי דעות, וכן לצערי יש גם לפעמים מקום להטיה שמובססת על credentials, אך בסופו של דבר לרוב כל הצדדים המעורבים מבינים מה הסגנון ומה רמת ההוכחות שצפויות שם. הרי לא יעלה על הדעת שמישהו יפסול מאמר מדעי בטענה "המחבר מפרסם מאמר פעם ראשונה בכתב העת שלנו, אז כנראה לא צריך לקחת אותו ברצינות" או לחלופין "הוא פרסם מאמר בנושא אחד בלבד, אז יש לו אג'נדה שמונעת ממנו להיות אובייקטיבי".Drmark - שיחה 23:54, 31 ביולי 2008 (IDT)

ובכן, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה בשיפור תמידי, ואם ה-peer reviewers כאן יתרשמו שדבריך נכונים ומצביעים על בעיות שדורשות תיקון, הדברים יתוקנו. לשם כך כדאי שתעסוק במה שציינתי קודם: תיאור ממוקד של כל בעיה שאתה רואה, כולל מראי מקום ואסמכתאות הולמים, והצעה של תיקון לבעיה. אם תשכנע - יתוקן. כרגע נושאו של מטא-דיון זה הוא שיטת הדיון, ומכך אינני צופה שיבואו שינויי תוכן. ‏odedee • שיחה 00:02, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

אתה צודק לגבי המטה-דיון, אז בוא נתמקד בערך. כמו תוכל לראות יש לעיל רשימה ארוכה של תיקונים שהצעתי וכל אחד היה מלווה בהסבר מפורט. חלק מן הצעות לא זכו כלל לתגובה, ולחלק נוספו הערות של עורכים אחרים שקיבלו ממני התיחסות מפורטת ושם זה נעצר. שים לב שברוב הרובריקות הערה שלי היא האחרונה. נוצר מצב של מילכוד-22 - מחד, ברגע שתיקנתי דברים בערך עצמו, השינוים בוטלו אוטומטית מבלי שמישהו יטרח לתת הסבר, מאידך כשאני מעלה שאלות לדיון בשיחה, משום מה אף אחד כבר לא ממהר להגיב. Drmark - שיחה 00:18, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

גם זה קורה, כי לעתים אנשים כבר אמרו את דברם. אני מציע שתיתן שוב רשימה של דברים שדורשים לדעתך תיקון, אך כפי שאמרתי, אל תסתפק בדעתך אלא הבא מקורות התומכים בה, ועשה כן בקיצור ולעניין. ‏odedee • שיחה 01:12, 1 באוגוסט 2008 (IDT)

רשימת שינויים מוצעים

כמו שהמליץ לי odedee, אני מרכז את כל השינויים שאני מציע לעשות בערך הזה ברשימה מסודרת, שמכילה את כל השינויים שהצעתי לעיל, אך נשארו ללא תגובה. כדי שזה יהיה אפקטיבי, אודה לעורכים אחרים אם יוכלו להתייחס לכל סעיף בנפרד:

• מוצרים ממותגים, רובם נמכרים במחירים גבוהים מהמקבילות הלא ממותגות בשוק - במשפט הזה יש בעצם שתי טענות

1. מוצרים בשיווק רשתי הם מוצרים ממתוגים, שזה נכון למיטב ידיעתי

2. מוצרים בשיווק רשתי הם יותר יקרים מן המקבילות בשוק - וזה נכון במקרים מסוימים, אך לא נכון כהכללה גורפת. עשיתי לאחרונה סקר שוק למוצרי החברה איתה אני עובד וראיתי במפורש שחלק מן המוצרים נמצאים בקצה העליון של ספקטרום המחירים וחלק ממש באמצע. אני מציע ניסוח מתוקן: "חלקם נמכרים במחירים גבוהים מהמקבילות הלא ממותגות בשוק"

• מוצרים המוצגים כ"מוצרי בריאות" או "מוצרי הרזיה" - כתבתי כבר לעיל ש"מוצרי בריאות" זה קטגוריה מעורפלת שאין לה מקום בערך אנציקלופדי. כמו כן, הניסוח הנוכחי יחד עם המרכאת סביב הביטוי "מוצרי הרזיה", מעביר מסר ברור שמדובר במוצר מפוקפק. ייתכן שחלק מן המוצרים שנמכרים בשיווק רשתי הם אכן כאלה, אך הדבר נכון גם לגבי מוצרים שנמכרים בערוצי שיווק אחרים, לכן אין כאן מקום להכללה המגמתית הזאת. כמו כן הבאתי לעיל סימוכין לכך לפחות חלק מן המוצרים שנמכרים בשיווק רשתי מקבלים סיווג רשמי כמוצרי הרזיה - למשל אחד מן המוצרים של החברה שאיתה אני עובד קיבל באוסטרליה את האישוא לclaim הבא:

May aid or assist weight loss by suppression of appetite in conjunction with, or as part of, a kilojoule/calorie controlled eating plan

חשוב לציין שלהבדיל מFDA, אשר לא מאפשרת claims לתוספי תזונה (ולכן בארה"ב השוק הזה פרוץ לגמרי), לTGA (המקבילה האוסטרלית של FDA) יש תהליך רישוי הרבה יותר קפדני ובין השאר ניתן לעשות claim לגבי השפעתם של תוספי תזונה. לאור הדברים הללו אני מציע פשוט להוריד את המשפט הבעייתי הזה.

• כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי...

אני חושב שהמשפט הבא מטשטש את הגבולות בין שיווק רשתי לבין תרמיות פירמידה כפי שהן הוגדרו על ידי תקנות FTC:

"כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי או אינו קיים כלל, נוהגים לכנות את השיווק הרב-שכבתי בשם "תרמית פירמידה".

המשפט יוצר רושם כאילו תרמית פירמידה היא מקרה פרטי של שיווק רשתי, למרות שהחוק בפירוש מבדיל בין השנים.

אני מציע ניסוח חילופי: "כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי או אינו קיים כלל, לא מדובר בשיווק רשתי לגיטימי, אלא בתרמית פירמידה במסווה של שיווק רשתי."

• תגמול על גיוס הסוכנים - לפי תקנות FTC קבלת תגמול על גיוס סוכנים הינה סימן היכר של תרמית פירמידה, כמו כן, לפי אותן תקנות רוב המכירות של בחברה צריכות להיות לא ל"סוכנים מגויסים" אלא לצרכנים שאינם מפיצים. לכן בפיסקה ראשונה במקום:

הסוכן מתוגמל על מכירותיו שלו, אבל גם, ובדרך-כלל, בעיקר, על גיוס סוכני מכירות נוספים ומכירת המוצרים למגויסים אלו

אני מציע לכתוב

הסוכן מתוגמל על מכירותיו שלו, אבל גם על מכירות של ארגון המפיצים שנבנה מתחתיו.

שימו לב שבניסוח הנוכחי שני המשפטים הראשונים בערך עומדים בסתירה אחד לשני - המשפט הראשון אומר שסוכן מכירות מתוגמל על "על מוצרים שנמכרים על ידי אלו שהוא מוכר להם" והמשפט השני טוען שנתגמול הוא "בעיקר, על גיוס סוכני מכירות נוספים ומכירת המוצרים למגויסים אלו."

• תת-ערך "אופן הפעולה" - יש מספר ניסוחים בעייתיים בתת-ערך הזה:

1. "על מנת לגייס את הסוכנים מציגים בפניהם את האפשרות להרוויח סכומים גבוהים באופן פסיבי, ללא מאמץ ניכר." אופן הצגת דברים כזה לא אופייני לחברות שיווק רשתי רציניות, אלא מהווה סימן היכר ברור לתרמית פירמידה. יאיר טען לעיל שלדעתו מדובר בניסוח שאכן בשימוש בקרב חברות רציניות, הנסיון שלי מראה אחרת, אז לאור המחלוקת הזאת אני מציע להשאיר את המשפט, אך להציג אותו כהבאת דעה ולא כעובדה

2. "... והסוכנים החדשים מתקשים יותר ויותר להפטר מן הסחורה שרכשו." הביטוי "להיפטר מן הסחורה" יוצר רושם שסחורה כאן זה משהו שצריך להיפטר ממנו, כלומר משהו חסר ערך. יש כאן נקיטת עמדה ברורה, לכן אני מציע ביטוי נייטרלי יותר, למשל "לשווק את הסחורה".

3. הטענה על רווית השוק מייצגת דעה פרטית המבוססת על ניחושים תאירוטיים ומתעלמת מן המצב בשטח. אמנם הטענה הזאת עומדת בסתירה לעובדה שמספר חברות בתחום פועלות כבר 30-40-50 שנה מבלי להגיע לרוויה, אך מכיוון שהטענה נפוצה אני מציע להשאיר אותה עם הבהרה " טיעון נוסף של מתנגדי השיטה הוא". עיקרון "נקודת מבט נייטרלית" מחייב שבמקרה של טענות שנויות במחלוקת חובה להציג אותן כדעה של אחד הצדדים ויש לאזנם על ידי טענות הצד השני. הניסוח שאני מציע הוא:

כל נושא השיווק הרב-שכבתי שנוי במחלוקת ומתנגדי השיטה טוענים שעל מנת לגייס את הסוכנים מציגים בפניהם את האפשרות להרוויח סכומים גבוהים באופן פסיבי, ללא מאמץ ניכר. כנגד, מי שמצדד בשיווק רשתי טוען כי מדובר בעסק לכל דבר, וצריך להשקיע בו זמן לא מבוטל. טענה זו משמשת גם להסבר מקרי הכשלון הרבים. טיעון נוסף של מתנגדי השיטה הוא שכשמספר הסוכנים עולה, השוק נעשה רווי, והסוכנים החדשים מתקשים יותר ויותר לשווק את הסחורה שרכשו.

• מבנה של פירמידה - מבחינה משפטית המונח "פירמידה" הוא שווה ערך ל"תרמית פירמידה", לכן בפסקה הראשונה אני מציע להחליף את הביטוי "מבנה פירמדיה" ל "מבנה רב שכבתי" שהוא נייטרלי יותר ולא מטשטש את הגבול בין שיווק רשתי לגיטימי לבין תרמיות הפירמידה.

• Direct Selling Association - בסוף תת-ערך "הערכה" הייתי רוצה להוסיף את המשפט: בשנת 1968 הוקמה "התאחדות השיווק הישיר" (Direct Selling Association - DSA) שאחדת מעל 200 חברות שיווק רשתי ושיווק ישיר ומטרתה להבטיח פעילות אתית של חברות בתחום. כמו כן הייתי רוצה להוסיף לינק חיצוני לאתר של DSA: http://www.dsa.org

מוטי ציין שלדעתו התוספת אינה רלוונטית לערך, כי לטענתו "רק חלק מזערי מהחברות המאוגדות בארגון הן חברות שר"ש", אך כמו שניתן לראות באתר: http://dsa.org/pubs/numbers, רובן המכריע של החברות בארגון עושות שימוש בתכנית תמלוגים רב שכבתית.

• דבר אחרון, שינוי מבני חשוב - החלק השני של תת-ערך "אופן הפעולה" וכל תת-הערך "הערכה" הם פולמוסיים בטבעם ולכן צריכים להופיע בתוך תת-ערך "הפולמוס סביב שיווק רב-שכבתי"

Drmark - שיחה 21:53, 2 באוגוסט 2008 (IDT)

רשימת חברות שיווק רשתי אשר פועלות (או פעלו) בישראל

האם הוספת רשימה כזאת מותרת? המטרה היא להעלות את המודעות של המצטרפים לתוכנית כזאת על הסיכויים והסיכונים בכך. דוגמא לחברות שניתן להוסיף לרשימה: Nuskin, UbiFone, Agel, sunrider, Nikken, FFI ועוד. לדעתי יש חשיבות לכך שחברות אלו יפורטו בעמוד. השאלה היא האם יכולה להיווצר בעיה חוקית (הגדרה של חברה כחברת שיווק רשתי יכולה שלא להתקבל בברכה על ידי החברה או מפיציה)?

אנציקלופדיה אינה המקום לרשימה כזו. זה אחד ההבדלים בין הוויקיפדיה לבין דפי זהב מוטי - שיחה 22:10, 10 בפברואר 2009 (IST)

מדוע? אני מוצא רשימות כאלה מועילות מאוד. הנה הרשימה המקבילה בויקיפדיה האנגלית.אורי מוסנזון - שיחה 15:09, 12 באפריל 2009 (IDT)

רשימה כזאת רק תזיק לערך כיוון שאינה מוסיפה מידע אמיתי. בכל מה שנוגע לרשימות יש להשתדל להימנע מדרך פעולה דומה/זהה לזו של וויקיאאנגלית. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:10, 12 באפריל 2009 (IDT)

מדוע אין זה מידע אמיתי?אורי מוסנזון - שיחה 23:11, 13 באפריל 2009 (IDT)

מה הקורא לומד על המונח שיווק רשתי מרשימת חברות? בשביל דברים כאלה יש קטגוריות. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:13, 13 באפריל 2009 (IDT)

הגדרות

בנושא זה יש להזהר מביטויים שאינם מדוייקים מפני שהתעשייה של השיווק הרשתי נלחמת על בעיית תדמית קשה בעקבות הרבה בורות בנושא ופרסומים של אנשים חסרי נסיון בתעשייה. חשוב בדיוקה של כל מילה וניסוח משום שזהו עסק המבוסס על אמון מאנשים בפרט. ומשום שויקיפדיה נחשבת לערוץ שיתוף אינפורמציה ציבורי אנא דאגו שהחומרים אכן ניטרלים ולא פוגעים בשמה הטוב של התעשייה.

• חברי הצוות הם אינם סוכנים אלא מפיצים.
• ישנן חברות ללא מכירת מוצרים -ולכן כל החלק על מכירות אינו מדוייק
• ההערכות והדיעות על רווית השוק היא סובייקטיבית לחלוטין ואינה רלוונטית לערך
• השיווק הרשתי באופן חד משמעי : אינו פועל מבנה פירמידה.
• ודוגמאות המוצרים אינן נכונות מבחינת המחירים שלהן ביחס לשוק

הערך אינו נכון מהשורש. קשה "לתקן" אותו משום שהוא לא נכון מהבסיס. אנא אשרו את הנתונים המספריים והעובדתיים בלבד ללא עמדות אישיות המבוססות על חוסר נסיון וידע. תודה Wv israelWv israel - שיחה 17:24, 15 בינואר 2011 (IST) אחראית על שיווק ויחסי ציבור של חברה מסויימת.

• "חברי הצוות הם אינם סוכנים אלא מפיצים" - האם תוכל להסביר מה ההבדל בין שני המושגים ומדוע חשובה ההבחנה?

"ישנן חברות ללא מכירת מוצרים" מה הן עושות שיצדיק הכללתן בשיווק רשתי?

• "השיווק הרשתי באופן חד משמעי : אינו פועל מבנה פירמידה" - אם כך, באיזה מבנה הוא פועל?
• "דוגמאות המוצרים אינן נכונות" - האם תוכל להציג דוגמה לא נכונה המופיעה בערך, ודוגמה נכונה שחסרה בו? דוד שי - שיחה 07:47, 15 בינואר 2011 (IST)

שמחה שפתחנו את הדיון:

• "חברי הצוות הם אינם סוכנים אלא מפיצים": ובכן,תעשיית השיווק הרשתי גדולה ומגוונת, כמו תעשיית האוכל (יש מסעדות יוקרה, מזון מהיר, ארומה בשירות עצמי, קיוסקים, סוחרי אוכל, סיטונאים וכו.) כנ"ל תעשיית השיווק הרשתי. הגדרה זו היא בסך הכל הכללה לשיטת שיווק בה חבר ממליץ לחבר.

כל אדם מן השורה ללא כישורים מיוחדים רשאי לקנות עמדת הפצה בחברה מסויימת ולשווק את המוצרים או השירות שלה. אם המפיץ עניין אדם אחר לא רק במוצרים אלא גם בעמדת הפצה משלו, הוא יהיה מתוגמל גם על הצטרפותו אך גם על פעילותו, ההשלכה הטבעית היא שסביר להניח שהחונך יעשה את המקסימום כדי שהמצורף שלו יצליח משום שזה בעד האינטרס הכלכלי שלו. עבודת הצוות יוצרת מערכות יחסים של עבודה ללא תחרות כמו ברוב המקומות משום שלכולם מידה שווה להצלחה. וגם החברה נהנת מתפוקה מקסימלית של כל אדם ללא צורך בדירבון א בדיקת נאמנות כמו במקומות עבודה אחרים , משום שלכולם אותו אינטרס - להגדיל את קהל הלקוחות ולרצות את הקיימים. "ישנן חברות ללא מכירת מוצרים" - הסיבה שקוראים לחברים מפיצים ולא סוכנים הינה בעקבות העובדה שיש חברות, אמנם מעטות, אשר אינן דורשות שום מכירה של מוצרים, ולכן אינן חברות של מכירות. חברות אלו נותנות שירות אקסקלוסיבי רק לחבריה (איני יכולה לומר מה כדי לא לתת מידע פרסומי:) ולכן אין מוצרים שהאנשים מחוייבים לקנות, במיוחד כאשר הם מעוניינים במוצר,כך נותר להם לבחור בקניית עמדת ההפצה - פתיחת עסק ביתי משלהם. וזה הכל, לכן יש חברות שהן עסק להזמנות בלבד ללא מכירת שום מוצר ושום מחוייבות. משום שהמוצר כל כך אטרקטיבי שאין צורך לשכנע אף אחד לרכוש אותו. הפעילות בחברות אלה הן בהזמנה בלבד, אנשים מגיעים, מתרשמים ומחליטים בעצמם אם הם רוצים להיות חלק. אינם בהכרח מחוייבים לקנות מוצרים שאינם רוצים, והטענה בערך : "בדרך כלל נדרשים הסוכנים לקנות מגוון של מוצרי החברה על מנת להפוך למשווקים, עובדה המעודדת אותם להשקיע במכירות על מנת לכסות על ההשקעה הראשונית." אינה רלוונטית ומטעה, כי בחברה הבין לאומית המצליחה שלי אין צורך במכירות וניתן להחזיר השקעה תוך 4 שעות או פחות, והיא עדיין תחת הגדרת השיווק הרשתי רק שונה. הפרטים בערך צריכים לכלול את הכותרת הכללית של תעשיית השיווק הרשתי ולא לציין שיטות של חברות מסויימות בהכללה.

• "השיווק הרשתי באופן חד משמעי : אינו פועל מבנה פירמידה" - אז זהו - שיש גם מספר מבנים, כל חברה בוחרת במבנה שונה מהאחרת וכמו כל תחום גם כאן לומדים מטעויות העבר ומשפרים את תכניות התגמות כל הזמן כדי שההזדמנות תהייה אטרקטיבית ביחס לחברות המתחרות.

יש את מבנה המטריצה - שבנוי באופן של מספר רגליים, כלומר החברה מאשרת למפיץ לבנות כמה צוותים לפי ההגדרה בשיטת התגמות הספציפית ולעיתים גם מגבילה עד איזה דור המפיץ הבונה יהיה מתוגמל. יש את המבנה הבינארי - שהוא מבנה מתוך נוסחא מתמטית אין סופית- בדומה לנוסחת הפאי, שכל חברה גם רשאית להחליט אם להגביל את התגמולים עד דור מסויים. במבנה הבינארי 2 רגליים בלבד, ולכן העבודה הצוותית חזקה יותר משום שכמעם לכולם אינטרס כלכלי להצלחה. פועלת בשני צוותים בלבד, ולכן הצוותים מאוחדים יותר והסיכוי לפי הסטטיסטיקה גדול יותר למצוא אנשים שעובדים. מעבר לכך אנשים מתוגמלים גם על עבודה של אנשים מעליהם. תגמול שאינו קיים במבנה המטריצה. ויש עוד מבנים שאינם רלוונטים משום שכנראה שלא היו מוצלחים מספיק כדי לשרוד. במבנה הפירמידה לא קיימת אפשרות שהאדם שלמטה ירוויח יותר מהאדם שלמטה, במבנה הבינארי זה קורה כל הזמן. הפירמידה היא תרמית- עוקץ, בה אנשיה גובים כספים ללא מוצר או שירות, הנושא הוא הזדמנות עסקית בלבד - ואנשיה רמאים ונוכלים אשר יעלמו עם כל ההון של האנשים כאשר יתגלה העוקץ. סביר להניח שהתרמיות יפעלו דרך האינטרנט ולא פנים מול פנים עם אנשים בשר ודם, משום שהם מסתתרים ליתר בטחון שלא יזהו אותם. בפירמידה המבנה נידון לסוף - לסיום והאנשים האחרונים אינם שולטים במבנה, לכן האחרונים שיצטרפו לא יזכו לראות את כספם בחזרה. יש מדינות שלמות שהכלכלה קרסה בעקבות התרמיות הללו כמו בארגנטינה, בולגריה וגם פרשת מיידוף מארה"ב. תרמית הפירמידה היא תרמית מסוכנת ונוראית אשר גרמה גם לסכסוכים בין חברים ומשפחות וגם איבדה כספים של אלפי אנשים חפים מפשע.

במבנה הבינארי האין סופי - ניתן לבנות צוותים בכל העולם והאוכלוסיה אינה נגמרת. משום שכל יום נולדים אנשים חדשים, הלא כן? ולכן, אדם שיזם באופיו יוכל לבנות צוותים בארץ, בחו"ל ולהמשיך להעביר את הנכס לנכדיו אם פעל בהתמדה ובנה צוות גדול ויציב.

• "דוגמאות המוצרים אינן נכונות" - לדעתי מלכתכילה לרשום את מוצרי החברות הן חומר פרסומי ואינו רלוונטי לערך, על אותו משקל לפרט את כל סוגי האוכל הקיימים בעסקי המסעדות. ישנם אלפי מיליוני מוצרים ושיטה זו גם פועלת בשירותים אינטרנטים :

חברות ענק מוכרות כמו: GOOGLE, FACEBOOK, YOUTUBE, MYSPACE (אשר גם מתגמלות את מפיצי מנועי החיפוש שלה באתרים) ועוד אחרות הפועלות כך, מוערכות בשוויין כיום במיליארדים, חוסכות בפרסום, הגיעו לתודעת השוק דרך שיווק ישיר בלבד, חבר מביא חבר ויש להן קהל צרכנים נאמן. הנתונים אכן מראים שהשיטה עובדת ואלפי חברות התחילו בשיטה זו או הוסיפו שירות זה לחברה הקיימת כגון:ג'נרל אלקטריק IBM , City Group, Coca-Cola, Kodak , Adidas ועוד.

בנוסף לכתוב: רוב המוצרים הנמכרים בשיטות שיווק רב-שכבתיות הם מוצרים ממותגים, ורובם נמכרים במחירים גבוהים מהמקבילות הלא ממותגות בשוק -זוהי הכללה ללא נתונים ואינה רלוונטית לערך. "כאשר המוצר הנמכר אינו בעל ערך ממשי, נוהגים לכנות את השיווק הרב-שכבתי בשם "תרמית פירמידה"." מנוסחת באופן מסוכן העלול ליצור דמיון מסוכן לאדם חסר הנסיון.

כל חלק הערכה - אינו רלוונטי בעליל. אין זה מקום להערכות של אנשים חסרי נסיון בתחום לרשום :"בנוסף, טוענים המתנגדים", בשפה חובבנית וסובייקטיבית לחלוטין. בערך זה יש לציין נתונים עבדתיים בלבד, סטטיסטיקות וחוקיות. זה לא פורום לאנשים ממורמרים ששמעו משהו לא מישהו שלא הצליח בחברה אחת. "ששיטת השיווק הרב-שכבתי מביאה את השוק במהירות לרוויה ושרוב אלו שנכנסים לעסק כסוכנים לא יצליחו למכור בצורה שתחזיר את השקעתם בגלל הרוויה בשוק הסוכנים" - מי אמר? אילו מוצרים? איזו רוויה? החברות הקיימות מגלגלות מיליארדים בבורסה והתעשייה הזו יצרה הכי הרבה מיליונרים (שהחלו כחסרי נסיון) מכל תעשייה אחרת. אני בטוחה שיהיה מגוחך לרשום בערך המסעדנות על אלפי מלצרים שלא קיבלו את הטיפים שציפו להם בהתאם למאמץ עבודתם.

"בגלל טענות המתנגדים יש לחברות השיווק הרב-שכבתי בעיות תדמית ולכן חברות שיווק רב-שכבתי רבות משתמשות בשיטות שיווק אגרסיביות" - אני באופן אישי מכירה שיטות שאינן אגרסיביות ולהיפך -עושות מבחני קבלה משום שמחפשים רק סוג מסויים של אנשים. זוהי עמדה סובייקטיבית בלתי אחראית בערך - היוצרת בעיית תדמית!!!

את כל החלק הראשון- יש למחוק, אני מצטערת. שום דבר אינו נכון: הוא שיטת מכירה(אינו מכירה) שבה סוכן (לא סוכנים)המכירות מקבל רווחים הן על מוצרים שהוא מוכר(יש חברות ללא צורך במכירות) ללקוחות סופיים והן על מוצרים שנמכרים על ידי אלו שהוא מוכר להם(ניסוח לקוי ולא ברור), במבנה של פירמידה(טעות מוחלטת ומסוכנת -השמצה של תעשייה מצליחה וחוקית!!), כך שרווחיו של הסוכן גדלים ככל שגדלים עומק ורוחב הפירמידה שמתחתיו(לא דרך התגמול- ולא מבנה נכון!!). הסוכן מתוגמל על מכירותיו שלו, אבל גם, ובדרך-כלל, בעיקר, על גיוס סוכני מכירות נוספים ומכירת המוצרים למגויסים אלו.

הניסוח המדוייק הוא :

באנגלית: MLM - Multi Level Marketing, השיווק הישיר :שיווק רשתי\ שיווק רב-שכבתי\ שיווק מפה לאוזן\ חבר מביא חבר\ שר"ש\ שיווק ישיר\ היא שיטת שיווק אשר חברה מסויימת בוחרת לתגמל את לקוחותיה על הפצת המוצרים והגדלת רווחי החברה באופן עצמאי. שיטת שיווק זו נובעת מהצורך של חברות להגיע לרשימות תפוצה גדולות יותר על ידי יצירת אינטרס יזמים וחוסכות בעלויות רבות הכרוכות בפרסום וקידום המוצרים שלהם.

זוהי ההגדרה המדוייקת- מבני התגמול השונים צריכים להיות תחת הכותרת " שיטת התגמול" בנפרד.

אשמח אם תשנו את החלק הזה של ההתחלה באופן קבוע עד שנגיע להסכמה בשאר הנושאים. חוסר דיוק זה נושא אחד, אך טעות מוחלטת היוצרת לשון הרע על תעשייה חוקית זה כבר עובר את הגבול. מבקשת באופן דחוף לאשר את התיקון. עסקים נפגעים על בסיס יומיומי. wv israel89.138.85.155 15.1.11

תודה רבה!!

שיווק רשתי אינו תגמול לקוחות. לקוחות ניתן לתגמל כמו שעושות חברות התעופה בצבירת מיילים, כמו שעושות חברות כרטיסי האשראי בתבירת נקודות, במועדוני לקוחות המקנים הנחות, במבצעים מיוחדם ללקוחות גדולים/מתמידים וכן הלאה בגינס - שיחה 17:38, 15 בינואר 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אחרי כל כך הרבה מילים עלי לקצר: בשיווק רשתי אני לא כל כך מבין, אבל במתמטיקה אני מבין דבר או שניים, וכאשר אומרים לי "המבנה הבינארי - שהוא מבנה מתוך נוסחא מתמטית אין סופית- בדומה לנוסחת הפאי", אני יודע שמדברים אלי שטויות. כעת, בואי נחזור לנקודת ההתחלה: תני תשובות קצרות וענייניות לשאלות שהצגתי. הגרסה שאת מציעה לפסקת הפתיחה היא גרסה פרסומית ומערפלת. אי אפשר לקבל אותה.

הערה נוספת: את כותבת "הפירמידה היא תרמית", ובכך את טועה - תרמית פירמידה היא תרמית, אך מבנה פירמידה אינו גורר בהכרח תרמית, אולי ידיעה תאפשר לך לראות באור אחר את פסקת הפתיחה. דוד שי - שיחה 17:41, 15 בינואר 2011 (IST)

בגינס היקר! החברות אשר בעלות קהל צכרנים בשיווק הרשתי מאפשרות ליצור עסק מתגמל על עצם ההפצה. ולכן החברה אכן מתגמלת את לקוחותיה - על העבודה והעשייה שלהם. דוד: אולי תסבירו לי אתם, איך השיווק הרשתי מתבססת על מבנה הפירמידה? איך במבנה זה הגיוני שבפועל אנשים מלמטה יכולים להרוויח יותר מאנשים מלמעלה - שכן זה ניגוד למבנה הפירמידה עצמה? אשמח לשמוע את ההסבר שלכם הסותר את כל מה שלמדתי וחוויתי מניסיון אישי.

• הגרסה שאני מציעה לפתיחת הנושא אינה פירסומית היא עובדתית. אני מתארת את הסיבה להווצרות התעשייה: האינטרס הכלכלי של החברות לאפשר לאנשים מן השורה לרכוש עמדת הפצה בכדי שיפעלו למען אינטרס כלכלי משותף עם החברה.

אז כרגע מוצג מידע שגוי ואני שוב מבקשת להוריד מידע זה עד שנמצא את הניסוח בעמק השווה. 

יש פירמידה חוקית (חברות פרטיות, צבא ,ממשלה) ויש את "משחק הפירמידה" - שזה משחק הימורים הנוצר במקור להלבנת כםפים בעקר בקרב מאפיות והפך למשחק הימורים אכזרי היוצר עוול לתמימים בעלי תקווה לעשות כסף מהיר. יש ארגונים שהם בפירוש "משחק פירמידה" לא חוקי ומסוכן המתיימרות להיות חברה לגיטימית של שר"ש, לכן מזהירים הרבה אנשים לשים לב למוצרים ולנסיון האישי בתוך המערכת.

השיווק הרשתי לא דומה לא במבנה, לא במטרה ולא באופן ההתנהלות ל"משחק הפירמידה" וגם לא למבנה הפירמידה החוקית. ואם לדעתך כן, אנא נמק בפירוט כיצד?

הצעה זמנית: באנגלית: MLM - Multi Level Marketing, השיווק הישיר :שיווק רשתי\ שיווק רב-שכבתי\ שיווק מפה לאוזן\ חבר מביא חבר\ שר"ש\ שיווק ישיר\ היא שיטת שיווק של חברות מסויימות להגיע לקהל יעד באמצעות עמדות הפצה שאנשים יכולים לרכוש כפתיחת עסק אישי. אנשים שפותחים עסק באמצעות עמדת הפצה בשיווק רשתי מתוגמלים על המצורפים שלהם ועל הפעילות שיעשו הלאה.

מה דעתכם על גירסא זו? WV ISRAEL89.138.85.155 16.1.11. 01:37

כדי שנוכל לדון בהצעתך, אנא תני לנו דוגמא של פעילות שיווקית רב שכבתית שאינה כוללת מכירות. תודה. עדירל - שיחה 02:32, 16 בינואר 2011 (IST)

שלום עדי! אני משתתפת בפרוייקט שלא אציין את שמו משום שכבר האשימו אותי על "פרסום" לא ברור למה. הפרוייקט הוא קונספט חדש לחלוטין בתעשיית השיווק הרשתי משום שאין מוצרים לקנות ולמכור. זה שירות שכל אדם קונה את המוצרים אם הוא רוצה באופן עצמאי ולא מאף אחד. סוג של מועדון לקוחות ענק בענף מבוקש ביותר. אז בפועל, העסק עצמו מבוסס בשיתןף הקונספט בלבד ואין צורך רכישת מוצרים או בשכנוע כלל. אני מבינה שזה נושא רגיש להמון אנשים שלא הצליחו בחברות אחרות ואני אישית לא הייתי נכנסת לחברות המדוברות משום שאיני מתחברת למוצרים באופן אישי ורגשי. אך מפרגנת ומעריכה את כל אלה שעשו זאת. החברה שלי היא יותר רשת חברתית ומשמשת כוח קנייה גדול ופשוטה לכל אדם לעסוק בה ללא צורך כלל בנסיון מכירתי. אך זה הנושא השולי. הנושא שגורם לי להתרעם הוא העובדה שהערך ממשיך להכיל את המילה פירמידה למרות שהסברתי בדיוק מה ההבדלים ואף הוכחתי כיצד בפועל מנסיון אישי המבנה אינו פירמידיאלי. מבקשת שוב. לא לרשום מידע שגוי. זוהי הטעייה לציבור שלם הסומך על ויקיפדיה שתעשה עבודה מקצועית ויסודית ותבחר רק אינפורמציה מדוייקת. תודה. wv israelWv israel - שיחה ,17.1.11, 22:27

שיווק רשתי עובד בצורה מאוד פשוטה: אתה מגייס אנשים לעשות משהו ולגייס עוד אנשים ומקבל תגמול על מה שאלו שגייסת עשו וגם על מה שאלו שהם גייסו עשו וגם על מה שאלו שהם גייסו עשו. אם זה לא כך, אז זה לא שיווק רשתי. וזו בדיוק פירמידה. לגבי מכירות מול - שיווק. אני יכול לדמיין מצב של שיווק הצטרפות למועדון לקוחות. במקרה כזה מה שמוכרים ומה שהצרכנים קונים זה הצטרפות למועדון לקוחות. והאדם נמדד על פי כמה הצטרפויות הוא הצליח למכור. אני מציע שתניחי לערך זה ותשקיעי את מרצך בעסק שלך, שמן הסתם משיג לך תשואה נאה. בהצלחה. עדירל - שיחה 23:05, 17 בינואר 2011 (IST)

איני אשקוט בנושא משום שאני אדם המאמין בצדק. ואיני מוכנה לצפות מהצד כאשר אנשים חסרי ידע ונסיון אישי בנושא מסויים יביעו את דעתם במקום הנחשב לרוב האוכלוסיה כמקור מידע ראשוני לקבלת מידע עובדתי. ויכפישו תעשייה שלמה בשקרים. זוהי הטעיית הציבור ואין זה המקום הראוי לכך. במבנה הפירמידה לא קיימת האפשרות שאדם שנמצא במיקום למטה ירוויח מזה שלמעלה. ובשיווק רשתי (הפועל בעשרות של מבנים שונים- אגב) אפשרות כזו קיימת ומתרחשת כל הזמן!! ועובדה שאנשים שלמטה אכן מרוויחים יותר! בגלל העשייה שלהם. זוהי עבודה ועסק לכל דבר. שיווק רשתי אינו משחק פירמידה! ויש משחקי פירמידה המתיימרות להיות שיווק רשתי - ולכן הגדרה זו חייבת להיות טהורה מהמילה הזו! משום שהפירמידות המתיימרות להיות שיווק רשתי הן משחק הימורים שאינו חוקי בעליל! איני יודעת מדוע אני צריכה להיות במסע "שכנוע" של עובדות - לאחראים כאן שאפילו לא מתעניינים בנושא. תנו במה לאנשים עם נסיון לפרט מידע על הערך והשאירו את השערותיכם בחלון ה"שיחה". הערך אמור להיות נכון ועובדתי!! וכרגע מוצג מידע שקרי. לא אנוח ולא אשקוט עד שהצדק ייעשה. זו היא פגיעה ישירה בכבוד האנשים שעוסקים בתעשייה ועובדים קשה מאוד! לא אניח לערך זה ואנקוט בכל ההליכים הדרושים על מנת לאפשר לצדק לצאת אל האור. ושוב אני מבקשת באופן מפורש וברור: אנא הורידו באופן דחוף את המילה פירמידה מערך זה.משתמש:WV ISRAEL - שיחת משתמש:WV ISRAEL 00:46, 17 בינואר 2011 (IST)

המילה פירמידה מציינת מבנה גיאומטרי בו החלק העליון צר והבסיס התחתון רחב. זהו הרעיון של שיווק רשתי. אין שיווק רשתי ללא מבנה פירמידי כי אם האנשים שתחתי יגייסו כל אחד אדם אחד הרווח שלי יהיה מזערי וגם שלהם ואין כל טעם בעניין. לגבי אנשים למטה שמרוויחים יותר מאלו שלמעלה, אין שום בעיה להגדיר את האחוזים כך שאקבל אחוזים יותר גדולים על דורות קרובים מאשר על דורות רחוקים יותר. לסיום, אנו מחפשים לכתוב את האמת. אם צדק את רוצה הרי כבר אמר מנחם בגין "יש שופטים בירושלים", או בלשון הנקוטה אצלינו בשכונה: "תגיש בג"ץ". יום טוב. עדירל - שיחה 00:58, 18 בינואר 2011 (IST)