שיחה:שנת זשה

קריאת התורה וההפטרה

מצטער. לא הבנתי את 4 המילים האחרונות שבמשפט זה: בשנה מסוג זשה כל הפרשות נקראות בשבת.

הערה נוספת - והיא הערה כללית לכל 14 הערכים של סוגי השנים - שאני מבקש שתקחו לתשומת לב. אין טעם בפירוט היפה בכל שנה ושנה באלו שבתות קוראים את פרשת השבוע ובאלו אין קוראים אותה; אלו שבתות זוכות להפטרה המקורית ואלו מקבלות תחליף וכו' וכו', כל עוד אין מוצמד שמה של פרשת השבוע (בראשית, נח וכו') לכל שבת כזו (שבלוח עצמו שלפנינו כאן), שקוראים בה את פרשת השבוע... הרי איננו מוצאים בה כך את ידינו ואת רגלינו.

האמת היא, שמן הראוי היה שכל שנה עברית שב"ויקיפדיה", תשא בגאון את שמות הפרשות, כמו בכל לוח עברי (אני מתאר לעצמי אלפי הורים התרים אחר פרשת השבוע בשנה הבאה וכו', לדעת איזו הפטרה עליהם להכין עם הבן, מורטים שערותיהם לנוכח השמטה זו. נכון, הנבונים שביניהם לוחצים על "השנה היא מסוג ...", ואז נפתחת לפניהם אחת מתוך 14 האפשרויות, ואחר חישובים מסובכים, בעזרת הפיסקה "קריאת התורה וההפטרות" (אולי) הם זוכים לפתור את החידה...), אך חוששני שאני קטן מדי לבקש זאת. על כל פנים, לפחות ב-14 סוגי השנים הללו, בהם טרח הכותב להגיש לנו פירוט יפה של השבתות יוצאות-הדופן וכו' וכו', יש להציג את פרשת השבוע בכל שבת כזו, כבכל לוח עברי מצוי. בברכה, שאלתיאל77.125.114.114 02:32, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

הפטרת פרשת פקודי

כתוב בערך שבשנה זו מפטירים את הפטרת פקודי הרגילה. בלוח א"י לשנת תשס"ג כתוב שמפטירים בחו"ל רק הפטרת ויקהל (כיון שאת הפטרת פקודי מפטירים שם ביו"ט שני של סוכות) ובא"י (שלא מפטירים את 'ותשלם' בהזדמנות אחרת) מפטירים גם את הפטרת ויקהל וגם את הפטרת פקודי (וכך גם כתוב בערך שנת גכז). למישהו ידוע אחרת בעניין? בעלי הידע ביהדות? הימן האזרחי - שיחה 12:13, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

כעת שמתי לב שכך גם בערך שנת בחה ושנת בשז. הימן האזרחי - שיחה 12:19, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.

אתה מתכוון לשאול האם זה נכון שברוב השנים לא קוראים את הפטרת פקודי? david7031 • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ג • 14:29, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

לא. גם בשנה זו לא מפטירים את הפטרת פקודי לבדה (לפי הגרימ"ט, אגב גם בניגוד לכתוב בערך פרשת פקודי)!

חוץ מזה, שלפי זה יוצא שבחו"ל אף פעם לא מפטירים את הפטרת פקודי בפרשת פקודי, ובא"י אף פעם אינה מופטרת לבדה. הימן האזרחי - שיחה 14:34, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

כיון שזה לוח מלפני עשרים שנה אצטט את הלא"י לטובת הכלל (תגידו אם אתם מבינים אחרת):

"מפטירין (מ"א ז' ח') ויעש חירם כו' ותשלם כל המלאכה עד מארץ מצרים. (כן הנהיגו גאוני ירושלים ת"ו ויש במ"ד קורין רק ותשלם. ובא"ר כתב לקרות ויעש חירם וב' פסוקים מן "ותשלם", אבל טעמו משום שהפטורת ותשלם קורין ב' דסוכות, ואילו בא"י ליכא הטעם ולפיכך קורין שתיהן)."

הימן האזרחי - שיחה 14:46, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

טוב. הבנתי.

בזש"ה ויקהל פקודי נפרדות, אבל ויקהל היא שקלים.

בניגוד למקרה קלאסי של מחוברות, ששם בדרך כלל קוראים את ההפטרה של הפרשה השנייה, כשויקהל פקודי מחוברות זה בדרך ככל פרה או החודש. כשהן נפרדות, בחלק מהשנים (פשוטות) הן פרה והחדש, ובשנים מעובורת לפעמים ויקהל שקלים ולפעמים פקודי שקלים.

כויקהל שקלים, אז יוצא ש"רשמית" צריך לקרוא רק את הפטרת פקודי.

אבל בגלל שאת הפטרת פקודי כבר קוראים בסוכות, אז יש שהעדיפו לקרוא את הפטרת ויקהל.

מה נוהגים בפועל - כנראה שברוב בתי הכנסת מתסתמכים על החומש, ולכן קוראים את הפטרת פקודי, ויש בתי כנסת שפותחים את הלוח (טיקוצ'ינסקי או אחר), וקוראים הפטרה אחרת. david7031 • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ג • 15:02, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

שאלת המנהג הראוי בהפטרת שבת פקודי היא סבוכה למדי. לדעת הא"ר (ומקורו במהרי"ל בשם מהר"ש נוישטט) בד"כ אין מפטירים את הפטרת פקודי, משום שאם היא פנויה משלימים בה את הפטרת ויקהל. בהרבה מקומות בארץ אמצו את שיטת הא"ר בשינוי קל, כמו שכתוב בלא"י, אבל יש מקומות שלא נהגו כמותו. כל זה בשנים בח"ה בש"ז וגכ"ז.

מה שמייחד את זש"ה, ולזה כנראה הכוונה בערך, היא שיש שתי שבתות בחנוכה, ואז "ויעש חירום" נקראה כבר בשבת השנייה של חנוכה, ואם כן לכאורה בטל טעמו של מהר"ש, ולכן כתבו כמה (למשל, בטבלה שבספר "הזמנים כהלכה") שחוזרת העדיפות ל"ותשלם". בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ג 15:08, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

מסכים שכנראה ברוב בתי הכנסת קוראים את הפטרת פקודי, אבל לדעתי בויקיפדיה המידע העיקרי צריך להיות מה שכתוב בלוח (אולי גם לציין שברוב בתי הכנסת לא נוהגים כך).

לדעתי צריך ליצור אחידות בין הערכים שנת זשה, שנת גכז, שנת בחה ושנת בשז (אלא אם מקבלים את החילוק שכתב הכותב בערך פרשת פקודי, זהו חילוק יפה אך בוודאי זו לא שיטת הגרימ"ט כפי שמשתמע בערך, יש קדמון יותר מהזמנים בהלכה שכתב חילוק זה?). או לכל היותר לציין בערך זשה שזו מחלוקת. הימן האזרחי - שיחה 15:23, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

לאחר עוד מעט חיפוש: המקור לחלק בין זש"ה לשאר השנים הוא כנראה בדברי קהלת לרש"ז גייגר, והעידו כמה שכן המנהג הותיק בין הפרושים בירושלים, ואם כן מה שלא נכתב כן בלא"י הוא כנראה טעות או השמטה. להרחבה עי' מש"כ רבי שריה דבליצקי בקונטרס "האגרת הזאת" עמ' 28–41, ובספרו "וזרח השמש" עמ' נט–ס, וכן במאמרו של הרב סולומון בירושתנו ב. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ג 15:29, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

באתי להעיר שכל האמור הוא רק לפי "מנהג א"י" שבלוח של הגרימ"ט, ובפועל לא כל בתי הכנסת בארץ נוהגים על פיו. ועכשיו ראיתי שכבר קדמוני בזה. מן הראוי שבערך יובאו שתי השיטות.--Nahum - שיחה 15:33, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

תודה בן עדריאל! אכן כך כתוב בדברי קהלת בעמוד 443.

לסיכום צריך להביא את שתי השיטות בשני הערכים (פרשת פקודי ושנת זשה), אלא אם מישהו יביא לוח א"י משנת תש"ס שבו כתוב אחרת (לי אין), ואז יתברר שזו אכן טעות לא מכוונת בלוח של תשס"ג. סיכמתי נכון את הדיון?

אם יש למישהו לוחות אחרים כמו דבר בעיתו וכו' אולי כדאי לבדוק גם בהם.

אגב מה שכתב הדברי קהלת לכאורה נכתב לגבי חו"ל ובכך זה גם חולק על הגרימ"ט שכתב שבחו"ל מפטירין רק ויעש חירם, גם זאת כדאי לציין בערכים הנ"ל. הימן האזרחי - שיחה 15:54, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

Nahum ראיתי בדף המשתמש שלך שהיית בעל קריאה בקהילת אמשינוב. אולי זכור לך איך נהגו שם בשנת תש"ס או תשס"ג? הימן האזרחי - שיחה 15:59, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

למה חולק על הגרימ"ט? הגרימ"ט העתיק כהא"ר לקרוא ויעש חירם ושני פסוקים מותשלם, וכ"כ גם בדברי קהלת. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"ג 16:07, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

הגרימ"ט כותב לקרוא כהא"ר (ויעש חירם ושני פסוקים מותשלם) והדברי קהלת כותב לקרוא רק ותשלם! אכן זו לא מחלוקת הגרימ"ט והדברי קהלת אלא הא"ר והדברי קהלת. הימן האזרחי - שיחה 16:15, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

הייתי שם בעל קורא מספר שנים כלשהו בשנות התש"ם\התש"ן, אינני זוכר בדיוק כמה ובאלו שנים, וכפי שאתה מתאר לעצמך אינני זוכר כיצד נהגו שם בהפטרות, בעיקר משום שאת ההפטרות נוהגים שם לקרוא כל אחד בשקט מתוך החומש שלו, אין שם ספר נביאים על קלף. בברכה, Nahum - שיחה 16:11, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

תודה. הימן האזרחי - שיחה 16:15, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

ערכתי בשני הערכים כפי הבנתי הדלה ממה שיצא בדיון. אם מישהו חולק עלי מוזמן להוסיף פה בדף ויותר מאשמח שיתייג אותי.

נ.ב. נראה לעניות דעתי שמה שהא"ר כתב לקרוא שני פסוקים ראשונים מ'ותשלם' הוא כי ביו"ט שני של סוכות מתחילים מ'ויקהלו' (שני פסוקים אחרי תחילת הפטרת 'ותשלם') וכדי שלא יפסידו אפילו שני פסוקים אלו כתב להוסיף גם אותם.

חג שמח לכולם! הימן האזרחי - שיחה 21:58, 8 באוקטובר 2022 (IDT)