שיחה:DNA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 2
משימות לביצוע משימות לביצוע:

בקשת עזרה בתרגום המונחים מאנגלית לעברית

תרגמתי חלק. לדעתי צריך לתרגם את כל הערכים לעברית ( גם את הערך DNA , ניתן לתרגם ל"חומצת גרעין" ולעשות הפניה מ DNA) מכיוון שאנחנו אנציקלופדיה בעברית. אין לי די ידע לעשות את זה לבד.... אמיר 20:41, 19 ינו' 2005 (UTC)
לפחות את DNA ו-RNA ניתן להשאיר בצורה הזאת כי ככה הם מוכרים בציבור. לדעתי יש להשאיר גם את השאר בצורתם הלועזית (המקובלת) ולכתוב עליהם ערכים נפרדים, כך שמי לא מבין, יכול ללכת לשם ולבדוק. טרול רפאים 21:04, 19 ינו' 2005 (UTC)
יש בעיה לתרגם את המונחים הלועזיים במדע. הרוב המוחלט של הציבור מכיר בד"כ את המונח הלועזי. אי אפשר לתרגם את DNA לחומצת גרעין כי גם RNA היא חומצת גרעין שלא להזכיר מקטעים של RNA כמו tRNA, mRNA ועוד כהנה וכהנה. גילגמש שיחה 04:44, 20 ינו' 2005 (UTC)

לגמרי אבסורדי לכתוב כל הזמן DNA במקום דנ"א[עריכת קוד מקור]

האיות העברי ידוע ביותר לכל הציבור (וגם זה של רנ"א), וזו בושה וחרפה לא לכתוב כך ב"אנציקלופדיה" המתיימרת להיכתב בעברית.

הנני חושב שנוח יותר לכתוב DNA כיון שדנ״א זה ראשי תיבות שמתבססים על אותיות באנגלית Israel2496 - שיחה 13:41, 10 במרץ 2019 (IST)

מי כתב את המקור? (חשש להפרת זכויות יוצרים של YNET?)[עריכת קוד מקור]

המשפט הזה מופיע פה וגם ב-YNET:

"עד לתחילת שנות החמישים, סברו רוב החוקרים כי החלבונים, שהם מולקולות מורכבות ביותר, הם אלה הנושאים את המידע התורשתי" [1]

זה לא ווינט המציאו את זה אין פה שום חשש של זכויות יוצרים Israel2496 - שיחה 13:41, 10 במרץ 2019 (IST)

עריכה[עריכת קוד מקור]

מדוע הערך דורש עריכה? Pacman 20:41, 26 ינואר 2006 (UTC)

אולי הוא כבר לא, כלומר ערכתי ולא הורדתי את התבנית כי עוד יש עבודה אבל הבעיות העיקריות שהיו תוקנו. אפשר לדעתי להוריד את התבנית. אסתר 14:35, 27 ינואר 2006 (UTC)
הערך לא דורש עריכה Israel2496 - שיחה 13:42, 10 במרץ 2019 (IST)
Israel2496, שים לב שאתה מגיב להערות שהושארו כאן לפני כמעט 12 שנים. Dovno - שיחה 13:46, 10 במרץ 2019 (IST)

רוזלין פרנקלין[עריכת קוד מקור]

כן, במרמה השיגו ווטסון וקריק את תצלומי מבנה הדנ"א, וזה ששמה לא נכלל בתהילה זה מספיק עוול לא מתפקידנו לכסת"ח אותם. הסיפור מופיע במספיק מקומות והוא מוכר ומקובל. לא ברור לי למה נמחקה ההערה. בברכה, אסתר∙ST 21:37, 2 ביולי 2007 (IDT) לי ברור לגמרי. "עורכי" ה"אנציקלופדיה" הזו אינם אובייקטיביים.

במרמה הינה מילה חריפה מידי Israel2496 - שיחה 13:42, 10 במרץ 2019 (IST)

לא הבנתי...[עריכת קוד מקור]

אני בתור הקורא הפשוט שרוצה לקבל רקע על הדנ"א, לא הצלחתי להבין כמה דברים:

  • האם הדנ"א והחומר התורשתי זה אותו דבר? (אם כן למה הם מופיעים בשתי ערכים).
  • האם כרומוזום הוא מבנה של DNA המשמש רק בחלוקת התא? (כי גם בהתחלה כתוב שהדנ"א מסודר במבנה כרומוטי).
  • איפה הדנ"א נמצא בתא וכמה פעמים הוא מופיע שם? (כי בערך כרומוזום כתוב שיש לכל כרומוזום בן זוג, האם זה אומר שגם לדנ"א יש בן זוג בתא?)

BigiJon 10:56, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

הDNA הוא המקודד לחומר התורשתי זה כמו שתשאל האם המכונה ומה שהיא מייצרת זה אותו דבר, זה לא אותו הדבר אך זה מה שגורם ליצירת החומר (הצורה הסופית) התורשתית.

כרומוזום הוא מבנה קבוע והוא תמיד נמצא, פשוט בשעת חלוקת התא הוא מתחלק.

הDNA נמצא בגרעין התא באיקריוטים ב פרוקריוטיים הוא נמצא בציטופלזמה, (לפרוקריוטים אין גרעין) הוא מופיע בהתחלה בתור פעם אחת אולם הוא מתחלק כך שהוא יכול להופיע כמה פעמים, כך שלDNA יש בן זוג בזמן החלוקה. Israel2496 - שיחה 13:47, 10 במרץ 2019 (IST)

הוספת סרטון אנימציה[עריכת קוד מקור]

  • הוספתי סרטון אנימציה המדגים תהליכים מהדוגמה המרכזית של ה- DNA. אנא שנו את שם הקישור בהתאם להבנתכם. Talgalili - שיחה 12:24, 15 במאי 2008 (IDT)

רוזלינד פרנקלין[עריכת קוד מקור]

משום מה בכל הנוגע לרוזלינד פרנקלין יש בוויקיפדיה כתיבה לוחמנית שלא מתאימה לאנציקלופדיה. הסיפור שלה טרגי, והעובדה שהייתה חלק חשוב מגילוי המבנה של ה-DNA מופיעה בכל המקורות שאני מכיר (כמו גם אנשים נוספים ששמם מוזכר כדוגמת גוסלינג, פאולינג ובראג), אבל אין ספק במרכזיותם של ווטסון וקריק בתגלית. השימוש במילה החריפה מרמה, והטענה האנכרוניסטית ששמה נפקד מפרס נובל (שחולק 4 שנים לאחר פטירתה) מיותרים, ולעומת זאת כל התגליות שהובילו להכרה בחשיבות ה-DNA (לדוגמא ניסוי גריפית' וניסוי הרשי-צ'ייס) אינם מוזכרים כלל. כך יוצרים תמונה שגויה כאילו ביום בהיר אחד גילתה מדענית את מבנה ה-DNA ועמיתיה הגברים גזלו ממנה את התהילה. אביהושיחה 19:34, 24 בנובמבר 2008 (IST)

הוספת כמעט למשפט "כיום יודעים שהקוד הזה הוא *כמעט* זהה בכל היצורים החיים."[עריכת קוד מקור]

היות ובמיטכונדריה ומספר חיידקים ישנם שינויים קטנים בקוד הגנטי.

לא, בחיידקים אין שינויים. לפחות לא במספר משמעותי של חיידקים ששווה להזכיר פה. השוני היחיד ששווה להזכיר בחיידקים הוא שאצל חלקם קודון הפסקה זה או אחר הוא קודון לחומצה אמינית לא סטנדרטית וגם זה בתנאי שהיא מצוייה בחלל התא. כשהיא לא מצויה אז קודון ההפסקה הוא פשוט קודון הפסקה. בכלורופלסט אולי יש גם כן שוני מהסטנדרט אבל מיטוכונדריה וכלורופלסט הם לא יצורים עצמאיים. כשהם היו יצורים עצמאיים, פעם בשלב מוקדם באבולוציה, הקוד שלהם היה זהה לזה של שאר היצורים החיים.. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 01:53, 16 בינואר 2010 (IST)

מליוני או מלירדי בסיסים בסליל הכפול[עריכת קוד מקור]

תקנו אותי אם אני טועה, בסליל כפול של וירוס DNA דו גדילי יש הרבה פחות בסיסים מאשר בסליל כפול של צפרדע. מי יודע כמה יש בזה של הוירוס?. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 15:57, 15 בינואר 2010 (IST)

מלוח המודעות[עריכת קוד מקור]

תחילת העברה

בערך DNA, מיליוני או מליארדי זוגות בסיסים מרכיבים את ה-DNA? Rex - שיחה 15:51, 15 בינואר 2010 (IST)

ראו גם שיחה:DNA#מליוני או מלירדי בסיסים בסליל הכפול. תודה..... עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 15:58, 15 בינואר 2010 (IST)
לפי הערך גן, בגנום האנושי 3 מיליארד נוקלאוטידים. Kulystabשיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • ב' בשבט ה'תש"ע • 00:35, 17 בינואר 2010 (IST)

סוף העברה

הערה[עריכת קוד מקור]

זוג המדענים שגילו את מבנה הדי-אן-איי לא היו בריטים. דבר זה נכון לגבי פרנסיס קריק, אבל לא לגבי ג'יימס ווטסון, שהיה ועודנו אמריקאי. יכול להיות שהטעות נובעת מכך שהם גילו את המבנה בעת עבודתם במעבדת קוונדיש שבקיימברידג'. אני לא יודעת איך מתקנים את הערך- לטיפולכם המסור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מוזמן לשנות בדיוק כפי שהגבת בדף זה. הידרו - שיחה 20:40, 3 בפברואר 2010 (IST)
תוקן על ידי. מתניה שיחה 20:42, 3 בפברואר 2010 (IST)

הבהרה- מה נמצא באילו יצורים[עריכת קוד מקור]

כדאי לציין לגבי סליל כפול של דנ"א, רנ"א פולימראז כיוצר הרנ"א ועוד טענות מהערך האם מדובר רק ביצורים מסוימים(לדוגמא כל האקריוטים) או לכולם.אריק1111 - שיחה 23:16, 5 במרץ 2012 (IST)

כולם Israel2496 - שיחה 13:49, 10 במרץ 2019 (IST)

ערך מעולה[עריכת קוד מקור]

מרתק! 132.70.41.177 16:04, 18 ביוני 2012 (IDT)

למה התא לא יכול להסתדר עם כרומוזום אחד[עריכת קוד מקור]

לכאורה נראה שזה שיש בתא כמה כרומוזומים זה אומר שיש לגוף מספר מאפיינים כמספר הכרומוזומים: ~כתב את השאלה גל חליוה השאלה היא האם לכאורה זה שיש מספר כרומוזומים בתא זה אומר שכל כרומוזום מאפיין מאפיין אחר בגוף למשל מערכת: אחרת היה אפשר להסתדר עם כרומוזום אחד ארוך:

אם היה כרומוזום אחד התא לא היה יכול להתחלק והיה מת Israel2496 - שיחה 13:50, 10 במרץ 2019 (IST)

נוקליאוטיד[עריכת קוד מקור]

סתירה בין: "כל מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים), מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C)," ובין: "המולקולה היא שרשרת ארוכה, שחוליותיה הם נוקליאוטידים מארבעה טיפוסים, כל נוקליאוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. ארבעה סוגי בסיסים קובעים את ארבעת טיפוסי הנוקליאוטידים" הנכון היא ההגדרה השנייה.כל נוקליאוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. כל נוקליאוטיד משתנה עם הבסיס החנקני המתאים -A G T C 62.219.180.180 14:06, 19 בנובמבר 2015 (IST)

בחלק הראשון מדובר על עיקר המולקולה דהיינו היכן שהחומר התורשתי המקודד שזה 4 נוקלאוטידים, בחלק השני מוסבר מהי מולקולת הDNA Israel2496 - שיחה 13:51, 10 במרץ 2019 (IST)

נוקלואוטיד לא בסיס חנקני[עריכת קוד מקור]

בשורה ה 7 כתוב : כל מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים), מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C)," זו לא הגדרה מדוייקת צריך להיות כך: מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של נוקלאוטידים, מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים.כל נוקלואוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. ארבעה סוגי בסיסים קובעים את ארבעת טיפוסי הנוקליאוטידים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C). זאת אומרת שנוקלאוטיד הוא לא בסיס חנקני אלא הרכב של סוכר פוספט ובסיס חנקני

109.66.66.10 16:48, 21 בנובמבר 2015 (IST)

דיווח שאורכב ב-22 במרץ 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

גיימס ווטסון היה בריטי בעוד שקירק היה אמריקאי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ווטסון היה אמריקאי וקריק היה אנגלי. מופיע בפסקה השלישית של הפתיח. אלעדב. - שיחה 11:48, 10 במרץ 2019 (IST)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

במשפט הזה במקום אדנין - נכתב פורין : פורין (A) הוא בן זוג קבוע לפירימידין (T) ופורין (G) הוא בן זוג קבוע לציטוזין (C). משפט זה הנו קטע מתוך ההסבר שבפסקה הראשונה בדף : אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C), והם מסודרים לאורך הסליל הכפול כך שכל אחד מהם הממוקם בסליל האחד נמצא בקשרי מימן עם בן זוג קבוע הממוקם בסליל הנגדי. אדנין (A) וגואנין (G) הם פורינים, ואילו תימין (T) וציטוזין (C) הם פירימידינים. פורין (A) הוא בן זוג קבוע לפירימידין (T) ופורין (G) הוא בן זוג קבוע לציטוזין (C). דווח על ידי: מיכל שטייניץ 109.65.57.41 18:01, 18 בנובמבר 2019 (IST)

התכוונת כנראה שבמקום פירימידין נכתב ציטוזין. בכל אופן, שיניתי. Ronam20 - שיחה 18:11, 18 בנובמבר 2019 (IST)