ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

ללא כחל ושרק[עריכת קוד מקור]

משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק היא „ללא איפור״ (ומכאן בהשאלה: הדבר כמות שהוא, ללא ייפוי). כחל הוא איפור לעיניים (בדומה לאייליינר) והשרק הוא ככל הנראה סומק. שניהם קרויים בשם צבעים: הכחל הוא כחול כהה, ואילו שרק הוא צבע אדום של ענבים. שניהם גם קשורים ליין: השרק הוא צבע הענבים ואילו מהמילה כחל, דרך ערבית ושפות אירופיות, נוצרו המילים כוהל ואלכוהול.

יש לזה סיכוי? Tzafrir - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)

יפה, אך יש להזכיר גם את מקור הביטוי, בכתובים. 2.53.16.93 08:24, 30 באפריל 2021 (IDT)

לא גילינו את מה שתחת אפנו[עריכת קוד מקור]

אבן חול צבעונית במכתש הקטן

עד שנת 2015 מכתש ירוחם כונה "המכתש הגדול". שמו שונה כדי לעודד תיירות לעיר ירוחם, הסמוכה לו, וגם משום ששמו היה מטעה. מכתש רמון, הגדול באופן משמעותי ממכתש ירוחם, טרם התגלה לעם ישראל, בעת הדבקת הכינוי "המכתש הגדול" למכתש ירוחם. משבעת המכתשים בנגב ובסיני, היהודים הכירו לפני מכתש ירוחם, רק את המכתש הקטן, וגם המודעות לקיומו של זה הייתה מאוחרת. המכתש הקטן מופיע ב"מפת ניוקומב", שהכין הצבא הבריטי בשנת 1914, כחלק מההכנות למלחמת העולם הראשונה. אולם, מפת נוקומב לא הייתה ידועה ליישוב היהודי והמכתש הקטן התגלה לו באקראי, במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים, ב-1942. לדבריהם, גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם.

46.120.154.6 21:22, 29 באפריל 2021 (IDT)

המקרה של פונט-סנט-אספרי (ניסיון שני)[עריכת קוד מקור]

Claviceps purpurea.JPG

פטריות ארגוט הן זן של פטריות הזיה המופיע לעיתים בגידולים חקלאיים שלא עברו סינון, ובעיקר בחיטה. פטריות ארגוט אחריות לכמה אירועים של הזיות נרחבות בהיסטוריה, אולם הידוע ביותר בהן הוא המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כעוד יום רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי, אולם כבר בבוקר ניכר משהו יוצא דופן. ככל שעברו השעות, החלו אנשי העיירה להגיע אל הרופא המקומי כאשר הם הוזים לחלוטין. בתוך כחצי יום כבר התמלאו בתי החולים לחולי נפש באזור עד אפס מקום בתושבים שנטרפו על דעתם; בין ההוזים נמנו אישה שראתה את בניה נטחנים לנקנקיות, דוור שחשב שהוא מתכווץ, ילד קטן ניסה לחנוק את אמו ועוד עשרות אנשים שהתרוצצו סביב הוזים לחלוטין. במשך זמן רב לא היה ידוע מה בדיוק גרם לתופעה הלא-ברורה, אך חקירה שנעשתה במקום העלתה את הסברה הרווחת עד היום: החיטה ממנה נאפה הלחם במאפיית העיירה לא עברה סינון והייתה נגועה בפטריה. כל התושבים אשר קנו לחם באותו היום נתקפו בהזיות אשר חלפו תוך זמן קצר.

אכחיל את פונט-סנט-אספרי והמקרה של פונט-סנט-אספרי בקרוב. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 12:01, 24 באפריל 2021 (IDT)

א. חבל להפריד את הדיון בקטע מהדיון בגרסאותיו הקודמות.
ב. לא הבנתי מה הייתרון של הגרסה הזו על הקודמות.
תודה. 46.120.154.6 11:45, 25 באפריל 2021 (IDT)
אז ככה:
א. הדיון הקודם נמצא אי שם בתוך הערפל הבלתי-מאורכב ולכן גם אם אשנה שם משהו זה לא יבלוט וייתכן שאף אחד לא ישים לב. בפתיחת דיון חדש ניסיתי לעורר את השיח סביב הקטע מחדש, כדי שאולי יעלו תגובות חדשות ותהיה התקדמות (הדיון הקודם נקלע לסוג של מבוי סתום שבו הייתה מעין חצי הסכמה ולא קרה עם זה כלום).
ב. זוהי גרסה משופצת ומוקטנת יותר של הקטע, מתומצתת ולדעתי כתובה טוב יותר. כשהצעתי את הגרסה הראשונה לא הייתי בקיא בנושא "הידעת?" ולכן כתבתי טקסט ארוך ומגושם. מאז קראתי קצת, צברתי ניסיון, ושכתבתי את הקטע, בתקווה שאולי הוא יגרור יותר תגובות (רעות או טובות לא משנה אך העיקר שתהיה התייחסות). ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:36, 25 באפריל 2021 (IDT)
היו שם שלוש גרסאות. אתה מציע עכשיו גירסה רביעית. אני בעד גרסה מספר שתיים. זו שאני הצעתי. 46.120.154.6 15:55, 25 באפריל 2021 (IDT)

אין דין ואין (משה) דיין[עריכת קוד מקור]

משה דיין משחזר ממצא ארכאולוגי בגינת ביתו, בשכונת צהלה, תל אביב.

בשנת 1952 נתפס משה דיין לתחביב הארכאולוגיה, כשמצא כדים עתיקים, שנחשפו בשיטפון, בתל א-צפי. הוא ביצע חפירות ארכאולוגיות בלתי חוקיות, בעודו במדים, ובהמשך, כשהיה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. הוא אף עמד בקשר עם שבטי הבדואים, לשם רכש עתיקות. תחביב זה הביא כמעט למותו, כאשר ב-1968 התמוטט עליו גוש כורכר באתר ארכאולוגי. איש השב"כ, יעקב פרי, סיפר כי דיין השתמש באנשי שב"כ בעת שחפר באופן לא חוקי ביהודה ושומרון. את ממצאיו שמר לרוב דיין לעצמו, כך שמעשה היה שודד עתיקות. כנגד דיין הוגשו תלונות רבות על הפרת חוק העתיקות, שלא טופלו. בעקבות תלונה שהוגשה נגדו ב-1965 זומן דיין לגביית עדות בתחנת המשטרה, אלא שדיין הגיע להסדר עם אגף העתיקות והמוזיאונים, ולכן לא עמד לדין. לאחר מותו של דיין, ב-1981, אלמנתו מכרה את אוסף העתיקות הלא חוקי למוזיאון ישראל, תמורת מיליון דולר.

77.126.5.191 19:30, 18 בפברואר 2021 (IST)

מקיף, מתומצת ומעניין. אני Symbol support vote.svg בעד. הורדתי משפט שהקטע מחזיק בלעדיו כדי לקצר מעט. חמויישֶה - שיחה 12:47, 23 בפברואר 2021 (IST)

מצוין גילגמש שיחה 18:00, 25 בפברואר 2021 (IST)
קטע מעניין אבל המשפטים הראשונים מסורבלים. "הוא ביצע, בעודו במדים, ובהמשך, כשהיה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, חפירות ארכאולוגיות בלתי חוקיות", ניסוח לא הגיוני. ג'ון בונהם המלך (yiftaa | דברו!) 17:13, 5 באפריל 2021 (IDT)
טופל. תודה. 77.126.80.125 19:12, 5 באפריל 2021 (IDT)
מעולה. אם כן אני Symbol support vote.svg בעד. ג'ון בונהם המלך (yiftaa | דברו!) 21:16, 5 באפריל 2021 (IDT)

בעלי חיים באנרגיה סולארית[עריכת קוד מקור]

צמחים נוהגים להמיר את אור השמש לאנרגיה בעזרת תהליך הפוטוסינטזה שמייצר סוכר. בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו לכן הם נאלצים לאכול את הצמחים כדי לזכות בקצת סוכר. העלעליות, קבוצה של חשופיות ים, הצליחו לפתח שיטה יחודית ומתוחכמת יותר. הן מוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף הכלורופלסטים נחשפים לשמש וממשיכים לייצר עבורם את הסוכר נושא האנרגיה. לכן אפשר לומר שהעלעליות הן בעלי החיים המורכבים היחידים שנעים בעזרת אנרגיה סולארית.

Assafn שיחה 16:45, 31 במרץ 2021 (IDT)

הנושא מתאים לקטע "הידעת". אבל צריך להיזהר עם הכללות, כשמגיעים לביולוגיה. נדמה לי שגם האלמוגים מוגדרים כחיות, בעלות סימביונטים, שעושים פוטוסינטזה. יש גם יצורים, שנכללים בפרוטוזואה, שהם ספק חיה וספק צמח, כי הם גם נעים ואוכלים יצורים אחרים, וגם מכילים כלורופלסטים. אם כי אלו חד תאיים. 77.126.69.80 18:40, 31 במרץ 2021 (IDT)
מקבל, קישרתי לבעלי חיים רב תאיים. Assafn שיחה 19:31, 31 במרץ 2021 (IDT)
אלמוגים הם בעלי חיים (כל בעלי החיים הם רב תאיים) ואכן יש להם סימביוזה דומה ואף מפותחת יותר (?). בערך על אלמוגים יש טענה שהאלמוגים הם ספק צמחים כי רוב החלבון שלהם מגיע מהאצות, אבל האצות החד תאיות הללו אינן צמחים. Tzafrir - שיחה 20:16, 31 במרץ 2021 (IDT)
הקבוצה אליה קישרתי Eumetazoa איננה כוללת אלמוגים או חד תאיים. Assafn שיחה 21:57, 31 במרץ 2021 (IDT)
צריך לגשת לעניין אחרת לגמרי. צריך לכתוב, שאנשים פשוטים נוטים להפריד הפרדה מוחלטת בין חיות לבין צמחים. האדם הפשוט נוטה לחשוב על צמח כיצור, שאינו זז ממקומו ועושה פוטוסינתזה, ועל בעל חיים, כיצור נייד, שאוכל יצורים אחרים. אולם בפרוטוזואה יש יצורים חד תאיים, שעושים את שני הדברים בו זמנית. ואם מביטים ביצורים רב תאיים, יש יצורים רב תאיים ישיבים, כמו מיתרני פה, שהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם. יש גם אלמוגים, שלא רק שהטרף שהם ישיבים, ושהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם, יש להם גם סימביוזה עם צמחים, והם, למעשה, גם חיה וגם צמח בו זמנית. ולבסוף, יש גם עלעליות - שהן גם רב תאיים, גם זזים ממקומם בעזרת תנועה מונעת עצמית, גם אוכלים יצורים אחרים, וגם עושים פוטוסינתזה. 77.126.52.89 06:52, 1 באפריל 2021 (IDT)
לקחת את זה למקום אחר, אתה מוזמן לכתוב על זה הידעת אך ההסבר המעמיק הזה לא מתאים לקטע הנ"ל שמדבר על היכולת של העלעליות לעשות פוטוסינטזה. Assafn שיחה 09:59, 1 באפריל 2021 (IDT)
זה לא מקום אחר. אתה טוען שזה מוזר ומעניין, שיצור גדול גם אוכל יצורים אחרים וגם עושה פוטוסנתזה. אחרת למה התלהבת מהעלעלית?
נ.ב. יש גם צמחים מובהקים, כמו האורכידאה, שצדים זבובים. 77.126.63.26 12:44, 1 באפריל 2021 (IDT)
אני דיברתי על בעל חיים שעושה פוטוסינטזה כמו צמחים לא דיברתי על אלמוגים לא על חד תאיים אלא על יצור עילאי מורכב עם ראש, לב, עיניים... כזה ששיך לקבוצת רב-תאיים אמיתיים Assafn שיחה 14:38, 1 באפריל 2021 (IDT)
האלמוגים נמצאים שם. ולא רק שם, אלא גם בין בעלי החיים (הם שייכים למערכת הצורבים). אם אני מבין נכון, כל האלמוגים שניזונים בעזרת אצות הם נייחים. אבל עדיין יש להם זרועות צייד. לכן הם עדיין במידה מסוימת בעלי חיים שנעים בכח אנרגיה סולרית. הקטע באופן כללי טוב, אבל צריך איכשהו להגיע לניסוח מדויק יותר. Tzafrir - שיחה 15:00, 1 באפריל 2021 (IDT)
שיניתי לבילטריה זה מספק את כולם? Assafn שיחה 15:54, 1 באפריל 2021 (IDT)
זה בהחלט פריט מידע מעניין ומועיל. הנושא עניין נושא מתאים מאוד למדור שלנו. רק צריך לחשוב על הניסוח. זה הכול. 77.126.20.64 16:50, 1 באפריל 2021 (IDT)
אתה כותב על הפוטוסינתזה "בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו". משתמע מזה כאילו הם ניסו לפתח או כאילו בעלי חיים, שאינם מורכבים, כמו תולעים נימיות, כן עושים פוטוסינתזה. העניין הזה לא מובן.
מי שעושים פוטוסינתזה בצמחים הם הכלורופלסטים. אלו אברונים שבעבר האבולוציוני היו סימביונטים של הצמחים. הם כיום יצורים חצי עצמאיים. חלק מהDNA שלהם עדיין בתוכם וטרם עבר לגרעין התא. שום יצור איוקריוטי לא עושה פוטוסינתזה ממש בעצמו. אם הוא עושה, זה רק בעזרתם. 46.120.154.6 16:04, 25 באפריל 2021 (IDT)
דיונאה שטרפה זבוב

המשחק "חי, צומח, דומם" עשוי להקנות תפישה שגויה, לפיה, כל העצמים ביקום הם או חיות, או צמחים, או שאינם יצורים חיים כלל. אולם המציאות מסובכת יותר. חיידקים, פטריות או פרוטיסטים הם יצורים חיים, שאינם צמחים ואינם אנימלים. הפרוטיסטים הם חד תאיים בעלי גרעין תא ואברוני תא. חלק מהפרוטיסטים, כמו האיגלנה, גם מייצרים מזון בעזרת אור כמו צמחים וגם צדים טרף כמו חיות. אחרים, כמו הסנדלית דומים מאוד לחיות. לסנדלית יש אזור מוגדר להכנסת טרף לתא ואזור מוגדר להוצאת שאריות, שלא התעכלו. ובכול זאת, המדע אינו מסווג אותה כיצור אנימלי. גם בין היצורים הרב-תאיים הגדולים, ההבחנה בין יצור אנימלי לצמח אינה תמיד ברורה. צמחים טורפים הם צמחים ירוקים, אוטוטרופיים, המסוגלים ללכוד ולעכל יצורים חיים אחרים, כאילו הם יצורים אנימליים. העלעליות, הן חשופיות ים, שמוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות, ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף, הכלורופלסטים נחשפים לאור השמש ומיצרים עבורן סוכר, כאילו הן צמחים.

176.228.13.84 16:49, 19 באפריל 2021 (IDT)

אני עדיין מעדיף את הקטע המקורי. Assafn שיחה 14:12, 25 באפריל 2021 (IDT)

כבר מזמן לא הזכרנו את היטלר[עריכת קוד מקור]

תמונת פני אדולף היטלר, 1936

המפלגה הנאצית הגרמנית לא צצה בואקום רעיוני. חוץ מההשראה, שקיבלה מהמפלגה הפשיסטית האיטלקית, רעיונותיה ניזונו גם מרעיונות אגודת תולהגרמנית: Thule Gesellschaft). זו הייתה אגודה, שעסקה בתורת הנסתר, וגרסה כי כדור הארץ חלול, ושמוצא הגזע הארי באי הצפוני הלא מזוהה, "תולה", שתיאר מגלה הארצות היווני, פיתאס, בשנת 330 לפני הספירה. האגודה גם עסקה באנתרופוסופיה. היטלר מעולם לא היה חבר באגודה זו. הוא הצטרף (למעשה הוא צורף) למפלגה הנאצית, כשזו הייתה בצעדיה הראשונים, ונתמכה בידי סניף מינכן של האגודה. רבים מחברי אגודת תולה תפסו תפקידי מפתח במפלגה הנאצית, ביניהם דיטריך אקרט (שהיטלר הקדיש לו את ספרו, מיין קמפף), גוטפרייט פדר, הנס פרנק, קרל הרר, רודולף הס, אלפרד רוזנברג ויוליוס שטרייכר. שבועון האגודה הפך לביטאון המפלגה הנאצית, פלקישר באובכטר. אולם האגודה עצמה הייתה אחד הארגונים הרבים, שדוכאו לאחר שהיטלר תפס את השלטון. מייסד סניף מינכן של האגודה, רודולף פון זבוטנדורף, נעצר בידי הנאצים, וספרו על אודות אגודת תולה, "לפני שהיטלר בא" (Bevor Hitler kam), נאסר לפרסום.

77.126.56.1 20:18, 12 במרץ 2021 (IST)

אספנות קומיקס[עריכת קוד מקור]

האוצר וינסנט זורצולו, יחד עם עותק מקורי השמור בצורה מצוינת של החוברת.

לחוברת הקומיקס "Action Comics #1", שיצאה לשווקים ב-18 באפריל 1938 והציגה לעולם את דמותו של גיבור-העל סופרמן, קיימים בין 50 ל-100 עותקים מקוריים בלבד. כ-200,000 עותקים הודפסו על ידי ההוצאה לאור, אך רובם המוחלט לא הצליח לשרוד במרוצת השנים. לפי חברת "Comics Guaranty", המתמחה בהערכות שווי לחוברות קומיקס, ישנן פחות מעשר חוברות השמורות במצב סביר לפחות. נדירותה של חוברת זו הפכה אותה לפריט אספנות, והיא מחזיקה בשיא למחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור עותק של חוברת קומיקס בודדה - $3,207,852, ב-24 באוגוסט 2014. ביולי 2010, משפחה שעמדה בפני עיקול ביתה מצאה עותק מקורי ושמור בצורה בינונית של החוברת בזמן אריזת רכושם. דרך מכירה פומבית, העותק נמכר ב-436,000 דולרים - והציל את בית המשפחה.

כל המקורות הרלוונטיים נמצאים פה, בקטע אותו כתבתי לא מזמן. מו סיזלאקהטברנה 00:18, 17 במאי 2020 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. נחמד. 77.127.13.86 10:48, 17 במאי 2020 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:48, 19 במאי 2020 (IDT)
חמויישה, ישובץ? מו סיזלאקהטברנה 18:06, 20 באוגוסט 2020 (IDT)
רק אני ועוד אלמוני תמכנו בקטע. הייתי רוצה לראות עוד התייחסויות, או תמיכה נרחבת מעט יותר. במיוחד לאור העובדה שאני אמנם תומך, אך מעט מסוייג. חמויישֶה - שיחה 15:19, 25 באוגוסט 2020 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד מופיע גם בפורטל:קומיקס (הידעת מס' 3 אם אני לא טועה). ג'ון בונהם המלך! | דברו! | פורטל תוניסיה 09:51, 10 במרץ 2021 (IST)
גם אני Symbol support vote.svg בעד. ‏עמיחישיחה 12:12, 11 במרץ 2021 (IST)

כתיבת שמך על הקירות - השחתה, אמנות, או עדות היסטורית?[עריכת קוד מקור]

כתבתי בהשראת קטע ממדור ״הידעת״ של פורטל ירושלים:

מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א

בשנת 2020 הוגש נגד שפי פז כתב אישום על השחתת מקרקעין, בשל כתיבת סיסמאות על דלת שגרירות האיחוד האירופי. אולם, לא תמיד היחס לכתיבה על רכוש הזולת היה כה שלילי. קירות רומא בעת העתיקה היו מכוסים גרפיטי. על עמוד בכנסיית הקבר מתנוססת כתובת כזו, משנת 1384, שאיש לא טרח עדיין למחוק. צילומים של הכותל המערבי, מימי השלטון העותמני, מראים כי הוא היה מכוסה גרפיטי. בשנת 1948, לוחם הפלמ"ח, ברוך ג'מילי, ״עיטר״ מבנה בשער הגיא בשמו, ועד שהרשויות טרחו למחוק כתובת זו, בשנות ה-80, היא הפכה לפואנטה במערכון של הגשש החיוור, ושלמה ארצי שר עליה שיר הלל, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1974. ג׳מילי תבע את הרשויות, ודרש, שישחזרו את הגרפיטי. הוא טען, שלגרפיטי הזו יש ערך היסטורי, כמו לגרוטאות המשוריינים בשער הגיא. ג'מילי, אמנם, הפסיד גם במשפט וגם בערעור, אך בשנת 2011 הרשויות דווקא כן שחזרו את הגרפיטי (כמתועד בתמונה). השיחזור מומן מתקציב שימור אתרי המורשת הלאומיים.

77.126.83.208 22:40, 4 במרץ 2021 (IST)

פרשת שלישיית ביתנאל גרין ונשות דאעש[עריכת קוד מקור]

בשנת 2015 שלוש נערות מוסלמיות בנות 15 שלמדו בבית הספר ביתנאל גרין שבלונדון, בריטניה, ברחו מבית הוריהן בסתר, עלו על טיסה לאיסטנבול, טורקיה, ומשם אבדו עקבותיהן. לאחר חקירה של משטרת המטרופולין של לונדון התברר כי שלוש הבנות, ששמותיהן היו אמירה עבאס, שמימה בגום וקדיזה סולטנה, יצרו קשר עם פעילת המדינה האסלאמית בשם אקסה מחמוד, גם היא תושבת בריטניה שערקה לארגון. מחמוד הסיתה אותם לעבר האסלאם הקיצוני והפצירה בהן להצטרף למדינה האסלאמית בסוריה. בהמשך נעשו מאמצים שונים להשיב את הבנות לבריטניה אך אלו עלו בתוהו; במשך אותה שנה דיווחים שונים מסרו כי כל שלוש הבנות הגיעו לא-רקה, נישאו לפעילי ג'יהאד וילדו להם ילדים. במשך מספר שנים נודע מעט מאוד על גורל השלישייה ומקורות זרים דיווחו כי סולטנה נהרגה בעת שניסתה לברוח מא-רקה. גורלה של בגום התברר רק בשנת 2019, אז מצא אותה העיתונאי האמריקאי אנתוני לויד במחנה פליטים בסוריה. נכון להיום, לא ידוע מה עלה בגורלה של עבאס. אף על פי שהמקרה של השלוש הוא המוכר ביותר, הסברה הרווחת כיום גורסת כי ישנן למעלה מ-550 נשים צעירות ונערות שעברו הסתה כבדה בידיי פעילי ג'יהאד ושוכנעו להצטרף למדינה האסלאמית. נשים אלו, שרבות מהן הגיעו לסוריה ונהרגו במלחמת האזרחים, זכו לכינוי "נשות דאעש". באשר לשלשיית הבנות, המקרה שלהן התפרסם בכל העולם בשם שלישיית ביתנאל גרין ואף שימש בסיס לסדרת הטלוויזיה השוודית ח'ליפות.

Symbol support vote.svg בעד. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 17:37, 1 במרץ 2021 (IST)

יש לי בעיה עם המונח שטיפת מוח: גם לפי הערך, משמעות המונח לא לגמרי ברורה. מעבר לכך, מה בדיוק מעניין במקרה שלהן? שעשו עליו סדרת טלוויזיה? Tzafrir - שיחה 18:49, 1 במרץ 2021 (IST)
הקטע מעניין בתור חלק מערך. הוא לא מתאים להיות קטע "הידעת". הוא לא מספר משהו, שיפתיע את הקוראים. הוא רק מעמיק את הידיעה על תופעה, שהקוראים מכירים. 77.126.87.32 20:20, 1 במרץ 2021 (IST)
Tzafrir, לדעתי כל הקטע הוא הקטע המעניין. כמה מהקוראים כבר מכירים את המקרה, או את תופעת "נשות דאעש"? הקטע על סדרת הטלוויזיה הוא פשוט פרט טריוויה שקשור לקטע, ניתן להסיר אותו. החלפתי את העניין של 'שטיפת מוח' למרות שלפי דעתי הוא די ברור בעניין הזה. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 09:23, 2 במרץ 2021 (IST)
יצא לי להיתקל בנושא בעבר. הקטע נראה לי סנסציוני ולא מעמיק. המדינה האיסלאמית ייצגה, בשנות השיא שלה, חזון מושך מאוד למוסלמים קיצוניים שונים. ואמנם היו גם מאמינים כאלו שהגיעו אליהו ממקומות שונים בעולם. מתוך עשרות מליוני(?) מוסלמים באירופה, הגיעו אלפים בודדים(? [דרוש מקור]) ומהם כמה מאות נשים. משום מה גם אצלנו, בתוך המדינה האיסלאמית#גיוס מתייחסים קודם לגיוס נשים ולוחמות (והכותרת עומדת בעינה למרות חוסר עדויות ללוחמות) לפני גיוס זרים. האם הגיעו נשים גם ממדינות מוסלמיות ולא רק ממדינות המערב? נראה לי שגם בטורקיה ובמצריים יש מספיק נשים צעירות שיכולות להרשות לעצמן לנסוע עד לגבול סוריה.
אולם השיא של החליפות חלף מהר ולאחר ניצחונות מדהימים ראשונים וביסוס של מדינה, החלו הפסדים והצטמקות של המדינה. בהתאם הצטמצם גם זרם הכספים שהיא הרוויחה והלוחמים שלה הרוויחו פחות. גם לוחמים וגם נשים שונות החלו להתפכח מהאמונה במדינה האיסלמית ולנסות לברוח (גם כדי להציל את עצמם). אחרים המשיכו לדבוק באמונתם למרות הקשיים. Tzafrir - שיחה 09:50, 2 במרץ 2021 (IST)
לא מתאים לקטע הידעת. ארוך מאד ובלי גילוי מפתיע, משום שהתופעה מוכרת לרוב הקוראים. Symbol oppose vote.svg נגד. חמויישֶה - שיחה 11:47, 9 במרץ 2021 (IST)

הוטל קליפורניה, גרסת רוק כבד[עריכת קוד מקור]

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.

בשנת 1924 נפתח במרכז לוס אנגלס מלון גדול ומהודר, לאורחים עם תקציב נמוך, בשם מלון ססיל. חמש שנים לאחר הפתיחה הגיע השפל הכלכלי הגדול, והפך את השכונה של המלון לשכונת מצוקה ופשע. לכן המלון התקשה למשוך אורחים גם אחרי חלוף המשבר, ונאלץ להוזיל את מחירי האירוח עוד יותר, להוריד את רמת השירות, ולהגיע עם הרשויות להסכם סבסוד, שהפך אותו לאטרקטיבי עבור דרי הרחוב, שהתקבצו סביבו. המלון החל לככב בחדשות הפלילים. הוא היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים. יתרה מזאת, עד שנת 2015, נהרגו שמונה אנשים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת, ותשעה אנשים נוספים מתו בתוכו, בנסיבות לא טבעיות. אישה נוספת, אליסה לאם, טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה. סיבת מותה הובהרה רק כחמישה חודשים לאחר מותה. עד פיענוח תעלומה זו, התפרסמה תיאוריית קונספירציה, לפיה רצח אותה אמן בשם פאבלו ורגרה, שהתארח במלון, ונהג לחבר ולשיר שירים על רציחות, כמקובל בסוגת הרוק הכבד. הזמר קיבל רבבות מכתבי נאצה, שגרמו לאיבוד שפיותו.

77.126.83.125 15:24, 26 בפברואר 2021 (IST)

מעניין. אני Symbol support vote.svg בעד, אבל חייבים להוסיף מידע - מיהו אותו אמן שנחשד שרצח את האישה, ולבסוף איבד את שפיותו. אי אפשר להשאיר את זה ככה. חמויישֶה - שיחה 14:01, 28 בפברואר 2021 (IST)
אותו אמן מופיע בסרט התעודה על הנושא. הוא מתראיין שם ממש. הוא מוזכר שם עוד מספר פעמים. אבל בויקיפדיה האנגלית והעברית הוא אינו מוזכר. אולי הוא אינו מוזכר בכוונה, כדי לא לעודד עוד קוקואים לשלוח לו עוד איומים. 77.126.94.156 14:21, 28 בפברואר 2021 (IST)
הנה כתבה על אותו אמן. בבקשה. שמו Pablo Vergara ושם הבמה שלו "מורביד". 77.126.94.156 14:27, 28 בפברואר 2021 (IST)

גרסה חדשה:

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.

פאבלו "מורביד" ורגרה היה זמר יוצר בתחילת דרכו, כשהתארח לשלושה ימים במלון ססיל, בלוס אנג'לס. הוא לא ניחש, שהאירוח הזה יגמור לו את הקריירה ויעיב על שפיותו. אמנם במהלך השנים, מלון זה היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים, ואמנם במהלך השנים, כעשרים מאורחי המלון מצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות (כחציים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת), אך בזמן בו מורביד התארח במלון, לא קרה שם שום דבר מיוחד. כשנה לאחר התארחותו שם הוא פרסם וידאו קליפ של פזמון, שמהלל רצח, ובו מורביד שיחק רוצח, שרדף אחרי בחורה. נושא וסגנון השיר היו שגרתיים לרפרטואר של מורביד ולאמני הסוגה שלו – הרוק הכבד הגותי. אלא ששלושה ימים לפני פרסום הקליפ, ב-1 בפברואר 2013, אחת מאורחות המלון, אליסה לאם, הוכרזה כנעדרת. עד שהמשטרה הבינה, שלאם טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה, הופצה תיאוריית קשר, לפיה מורביד רצח את לאם. מורביד זכה להלבנת פנים יום יומית ברשת, וקיבל המוני מכתבי נאצה, עד שהזדקק לאישפוז פסיכיאטרי.

77.126.87.32 16:27, 1 במרץ 2021 (IST)

שיגעון הג'ין[עריכת קוד מקור]

שתי חלופות שקשורות בערך שיגעון הג'ין. פוליתיאורי - שיחה 21:20, 24 בפברואר 2021 (IST)

1. איפה תעדיפו ללכת, ברחוב הבירה או במשעול הג'ין?
Beer-street-and-Gin-lane.jpg

כל אחד והמשקה המועדף עליו, אבל במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית חשובה. הכל התחיל עם ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד והביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, שכונה "ג'ין" או "ג'נבה", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשהג'ין הפך לאופנתי במיוחד וצריכתו שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר ודחקו בפרלמנט לחוקק חוקים המגבילים את מכירתו. הם דאגו במיוחד משתיית ג'ין בקרב עניים ונשים. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה, והוא פגע בתינוקות של נשים הרות או מניקות. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את אחד מציוריו המפורסמים ביותר, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות איומות של רעב, התאבדות, סבל והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה חולת עגבת מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה וכוס משקה בידו, לא מפריע לאף אחד. הוגארת, אם כן, ללא ספק בחר בבירה ותמך בחוקים נגד הג'ין.

Politheory1983 שכח לחתום

יש כאן חומר טוב לקטע "הידעת". אבל צריך לסכם. לקצר. 77.126.51.11 21:28, 24 בפברואר 2021 (IST)
יצרתי גרסה קצרה יותר, עם פחות פרטים, לשיקולכם:
Beer-street-and-Gin-lane.jpg

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד, הביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה לא מפריע לאיש. הוגארת, אם כן, בחר ללא ספק בבירה על פני הג'ין.

פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)
הרקע מעניין, אבל ההתעסקות המפורטת בציור יחסית שולי הופכת את הקטע לקטע נישה בלתי חשוב. אפשר את חמשת המשפטים האחרונים להחליף במשפט "יצירתו של ויליאם הוגארת, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין", עוסקת במחלוקת זו, בבחירה בין בירה לג'ין." חמויישֶה - שיחה 10:13, 25 בפברואר 2021 (IST)
אני מציע לכתוב שתי גרסאות לקטע. אחת, שתדגיש את הרקע החברתי, ותהייה עבור הדף הראשי של ויקיפדיה, ושנייה, שתדגיש את הציור, ותהייה עבור פורטל אמנות. 2.53.145.5 10:42, 25 בפברואר 2021 (IST)
בינתיים קיצרתי עוד קצת:
"רחוב הבירה ומשעול הג'ין" מאת ויליאם הוגארת, 1751

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הייתה שאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי הביא מהולנד חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי; כתחליף מתוצרת מקומית לברנדי, שיובא מצרפת היריבה והקתולית. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר, והציעו במקומו את הבירה. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים לצרכני מותרות מפונקים, ופגע בבריאותם, ביצרנותם ובמילוי חובותיהם למשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת, בשנת 1751, את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה, הנשים נשואות ומכובדות, הגברים בריאים ויצרנים. אחד מהם מעשן מקטרת ואינו מפריע לאיש. לעומת זאת, במשעול הג'ין יש רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה המרוכזת בקופסת טבק הרחה, מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו. הוגארת, ללא ספק, בחר בבירה על פני הג'ין.

77.126.69.205 00:04, 8 במרץ 2021 (IST)

2. מים קדושים ומים חזקים

כשהרון מאלכסנדריה תכנן את מכונת הממכר הראשונה במאה הראשונה, הוא התכוון שהיא תמכור מים קדושים. מטבעות ששולשלו למכונה נחתו על זרוע מנוף, שגרמה לפתיחת שסתום; המים הקדושים זרמו החוצה עד שנפל המטבע והשסתום נסגר. כ-1700 שנים מאוחר יותר, בתקופת שיגעון הג'ין, היו לסוחרים בלונדון רעיונות קדושים פחות. נסערים מאי-המוסריות שפשתה עקב הפופולריות של הג'ין, שכונה גם "מים חזקים", העבירו חברי הפרלמנט האנגלי ב-1736 חוק שקבע דמי רישוי גבוהים ממוכרי הג'ין, הטיל עליהם מסים כבדים והבטיח תשלום נדיב למלשינים. מוכרי הג'ין ארגנו בתחילה תהולוכות לוויה לדמות שזוהתה עם המשקה, "מאדאם ג'נבה" או "אמא ג'ין", אך הם לא אמרו נואש. בכל רחבי לונדון הוצבו מתקנים בצורת חתול, שנקראו "חתלתול ומיאו" (puss and mew). לפי עדויות של בני התקופה, כשלקוח רצה לקנות ג'ין בשוק השחור, הוא היה יכול ללכת לחתול שכזה ולהגיד "פוס" (חתלתול). אם למוכר היה ג'ין במלאי, הוא היה עונה "מיאו", והקונה היה משלשל מטבעות דרך פה החתול. הג'ין היה מגיע בתמורה דרך מגירה, או דרך צינור שחובר למתקן. בזכות או בגנות המתקן לא יכלו המודיעים לזהות את המוכרים, ובעזרתו עקפו מוכרי הג'ין את הוראות החוק, שנזנח בסופו של דבר, שלוש שנים אחרי שנכנס לתוקף. למתקן לא היה מנגנון אוטומטי כמו זה של הרון, שאולי היה מעריך יותר את המתקן האוטומטי שהמציא ריצ'רד קרליל כ-70 שנה מאוחר יותר, הפעם כדי להימלט מהצנזורה ולמכור ספרים אסורים.

Politheory1983 שכח לחתום

זה לא דומה למכונות ממכר אוטומטיות. זה דומה לשיטה בת ימינו למכירת סמים בעזרת "כספומט"ים. 77.126.51.11 21:31, 24 בפברואר 2021 (IST)
fair point פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)
אפשר גם להזכיר את מפלגת אוהבי הבירה הפולנית, שעיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה. היא כבר מוזכרת בקצרה בתבנית:הידעת? 17 במאי - סדרה 2. ‏עמיחישיחה 15:33, 25 בפברואר 2021 (IST)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה[עריכת קוד מקור]

אני מקפיץ למעלה קטע שקיבל הרבה ביקורות חיוביות, כפי שסוכם בדף השיחה, שמותר לעשות. 77.126.67.209 10:53, 24 בפברואר 2021 (IST)

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
תומך בהוספת הקטע. גילגמש שיחה 22:02, 11 בספטמבר 2020 (IDT)
גם אני תומך, יופי של קטע. בברכה, איתמראשפר - שיחה 00:51, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מוסיף לקטע את עניין טעות התרגום:
תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות. בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. כנראה שטעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). כך בסיפור המקראי התיבה נחה על הר אררט.

13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)
אני מעדיף את הגרסה המקורית והקצרה, בלי סיפור מקור שם הרי אררט. 77.126.45.39 16:43, 25 בפברואר 2021 (IST)
קראתי את הקטע פעם נוספת ושמתי לב לתאריך. האם יש מקור לנאמר פה? מאה 17 לפנה"ס זה לא בדיוק התקופה השומרית. אמנם, הכתב השומרי השתמר באזור אבל בכל זאת כדאי לוודא שאין פה טעות. גילגמש שיחה 16:56, 25 בפברואר 2021 (IST)

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש[עריכת קוד מקור]

הקפצה של קטע, שזכה לשבחים, לראש העמוד, בהתאם למסוכם בדף השיחה. 77.126.38.41 08:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

104.254.90.122 11:53, 25 במאי 2020 (IDT)

לא רע. עדכנתי קצת. Tzafrir - שיחה 13:30, 25 במאי 2020 (IDT)
תיקנתי פיסוק וקצת ניסוח. אבל יש לי שאלה מידעית שלא הייתי בטוח אם לתקן- לא נכון יותר לומר שמרכז המסה המשותפת שכדור הארץ והשמש סובבים סביבה היא של מערכת השמש כולה? מהקטע עולה שהיא מרכז המסה של כדור הארץ והשמש בלבד. אוֺדוֺ - שיחה 15:02, 25 במאי 2020 (IDT)
אולי זה יותר נכון. לא יודע. אבל אני יודע שזה יסרבל מאוד את הקטע. 77.126.16.89 15:21, 25 במאי 2020 (IDT)
לא בהכרח. הנה הצעה שיכולה להחליף את המשפט שמתחיל ב-"למעשה כדור הארץ...": למעשה למערכת השמש יש מרכז כבידה משותף וסביבו חגים כל הגורמים בה. מרכז כבידה זה נמצא בתוך השמש, שכן היא הגורם המסיבי ביותר במערכת, אבל הוא לא נמצא במרכז השמש. אוֺדוֺ - שיחה 16:40, 25 במאי 2020 (IDT)
א. זה כן יותר מסובך. ב. אני עדיין לא יודע אם זה נכון. אולי נתחיל בלשאול פיזיקאי? 104.254.90.122 17:39, 25 במאי 2020 (IDT)
כדור הארץ מקיף את השמש באליפסה, ונראה לי שהודברים צריכים להשתקף בפסקה. Ronam20 - שיחה 17:43, 25 במאי 2020 (IDT)
כדור הארץ אכן מקיף את השמש באליפסה. אבל זה לא רלוונטי. 104.254.90.122 21:20, 25 במאי 2020 (IDT)
אגב, אי אפשר לכתוב, שכלל מערכת השמש מקיפה את מרכז במסה המשותף של כולה כי כל פלנטה מקיפה את השמש במהירות זוויתית אחרת. בזמן שפלנטה אחת מקיפה את השמש פעם אחת, פלנטה אחרת מקיפה את השמש מספר פעמים. השמש מקיימת את סכום הרטיטות שלה סביב מרכזי מסה אחדים שיש לה עם פלנטות אחדות. 77.125.44.197 06:08, 26 במאי 2020 (IDT)
א. נראה לי שאם אנחנו שמים לנו מטרה לתקן אי-דיוק, נכון שנהיה מדוייקים ברמת הסביר. ב. אני חושב שזה משמעותית יותר פשוט דווקא. ג. שיטוט קצר באתר של נאסא בנושא העלה שיש מרכז משותף שכל הכוכבים של מערכת השמש סובבים סביבו. אבל לא ברור (לי) מה מערכת היחסים שלו עם המרכז המשותף של שני כוכבים\כוכב ושמש (הנה קישור). מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורהבעלי הידע באסטרונומיה לבקשתך. אוֺדוֺ - שיחה 10:13, 26 במאי 2020 (IDT)
אנחנו לא מנסים ללמד כל פרט ופרט הקשור לתנועות גרמי השמיים, בדיוק מושלם. אנחנו מנסים לספר משהו מעניין על פרט בודד בתנועה, וגם אותו לא להפוך למושלם, אלא לשפר את הדיוק של הבנתו. אף אחד לא מבין אף נושא בדיוק מושלם, חוץ מאלוהים. ולגבי כל פרט ופרט בתנועת כדור הארץ, אין לזה מקום גם בערך שלם בויקיפדיה. חלק מהפרטים האלו מופיעים בערך משל עצמם, כמו נקיפת כדור הארץ, וחלק לא מופיעים כלל. 77.125.47.34 18:08, 30 במאי 2020 (IDT)
חוץ מזה, אם כל כוכבי הלכת וגם כוכבי הלכת הננסיים נעים סביב מרכז הכובד של כלל מערכת השמש, ולא כל אחד מהם עם השמש סביב מרכז המסה של הזוג, אז איך זה שלכוכבי לכת שונים יש זמני הקפה שונים של השמש? ואיך זה שהמסלול של פלוטו חוצה את המסלול של נפטון? ואיך זה שמסלולי השביטים חוצים את מסלולי כלל כוכבי הלכת? קטע הידעת צריך להיות פשוט, ממוקד, ומשפר השכלה. הוא לא אמור להיות כל ויקיפדיה ביחד, בפסקה בודדת. 77.125.47.34 18:12, 30 במאי 2020 (IDT)
א. הבאתי מידע מהאתר של נאסא. סיפקתי קישור. אתה רוצה להתווכח עם נאסא, שלח להם מכתב. אין לי יכולת לעמוד בחקירה הצולבת שלך מכיוון שאני לא אסטרונום או פיזיקאי, מה גם שאני לא מבין למה אתה חושב שאני אמור לענות לך על השאלות האלה שבמובהק לא רלוונטיות לקטע. אתה טענת שלא ניתן לומר שיש מרכז משותף, הבאתי לך קטע שמראה שדווקא אפשר לומר את זה ואפילו גופים רשמיים אומרים את זה. ב. הצעתי עריכה פשוטה, לא מסובכת שלדעתי מפשטת ומדייקת את הקטע. בקטע המקורי אתה מביא מידע כדי להסביר את טענתך, המידע הזה לא נכון (שוב, להבנתי) והצעתי להכניס במקומו את המידע הנכון והרלוונטי. זה תיקון פשוט מאוד ולא יותר מורכב מהקטע המקורי. אני לא מבין את הטענה שלך "להביא את כל ויקיפדיה בפסקה בודדת". בכל מקרה, ניסיתי לעזור לך להפוך קטע מעניין ורלוונטי לראוי ולהופיע על העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מרגיש שהעזרה שלי לא מתקבלת בטוב, ושאתה מתאמץ לבטל את הדברים שיש לי לכתוב לך. חבל לי שככה אתה בוחר להתנהל, אבל לא אמשיך את ההתכתבות פה כי ניכר שאתה לא מעוניין להיות בשיחה על זה. אוֺדוֺ - שיחה 20:15, 30 במאי 2020 (IDT)
הקטע הוא טוב והוויכוח בין שניכם הוא על נקודה קטנה. אוי אפשר להוסיף בסוגריים בסוף (ליתר דיוק: בגלל שיש במערכת השמש מספר כוכבי לכת, תנועת השמש בפועל יותר מסובכת, אך מרכז התנועה המשותף נמצא עדיין בתוך השמש). אבל את ההסבר המלא צריכים לתת איפשהו, והמקום לכך הוא בערך. כרגע מפנים לכוכבי לכת חוץ שמשיים, ושם יש פסקה אחת על שיטת הגילוי הזו. זה לא מספיק. Tzafrir - שיחה 07:52, 31 במאי 2020 (IDT)
טוב. התעמקתי קצת. הדבר הכי מדוייק לכתוב, עבור מי שלא למד את תורת היחסות, הוא שהירח וכדור הארץ מקיפים שניהם את נקודת מרכז המסה שלהם, באליפסה, שנקודת מרכז המסה שלהם היא באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף של הירח וכדור הארץ, מקיף את מרכז המסה המשותפת של השמש, הירח וכדור הארץ, באליפסה, שמרכז המסה המשותף לשלושתם מצוי באחד משני מרכזיה. ואילו השמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש. היא מקיפה אותו באליפסה, שהוא מצוי באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש מצוי לעתים די קרוב למרכז השמש ולעתים ממש על המשטח החיצוני שלה. לרוב הוא איפה שהוא בדרך ביניהם. מקומו תלוי במיקום כלל העצמים שבמערכת השמש. בקיצור, את כל הזה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב בקטע הידעת. 77.127.40.122 17:41, 1 ביוני 2020 (IDT)
גרסה עם דיוק רב יותר, שאני שם פה רק כדי להבהיר שקטע "הידעת" לא יכול ללמד את כל האסטרונומיה בפסקה אחת. אני עדיין בעד הגרסה הקודמת:
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

מקובל לחשוב, שהירח סובב סביב כדור הארץ. אלא שדעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והירח יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שכדור הארץ מסיבי בהרבה מהירח, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך כדור הארץ, אך אינה מרכז כדור הארץ. כדור הארץ מקיף נקודה זו כשם שהירח מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). באותו אופן, כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש – נקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח, מקיפה את נקודת המסה המשותפת לשניהם ולשמש. ואילו השמש מקיפה את נקודת מרכז המסה, המשותפת לה ולכלל גרמי השמים, שבמערכת השמש. לעיתים נקודה זו די קרובה למרכז השמש, ולעתים היא קרובה למשטח החיצוני שלה – זאת בתלות במיקום כוכבי הלכת. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.127.40.122 18:21, 1 ביוני 2020 (IDT)

להלן גרסה אלטרנטיבית פשוטה יותר. כאמור, אני בעד הגרסה הראשונית. לא הגרסאות האלטרנטיביות.
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. מדויק יותר לומר שכדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, אך מכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). מדויק אפילו יותר לומר שנקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח מקיפה את נקודת מרכז המסה המשותפת לשניהם עם השמש, ושהשמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל גרמי מערכת השמש. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

77.127.55.211 12:45, 4 ביוני 2020 (IDT)

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש - גרסא חדשה[עריכת קוד מקור]

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם, מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. המציאות אינה פשוטה. אם לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם, נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום, שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.126.91.245 18:52, 16 בינואר 2021 (IST)

הוספתי קישור שנראה לי חשוב. עדיין הייתי מעדיף שיהיה בו עוד בשר. אבל זה כבר לא רע. Tzafrir - שיחה 10:00, 22 בפברואר 2021 (IST)
בלת"ק: התמונה מטעה את הקוראים יותר מכל אי-דיוק שהיא מנסה לחדד. היא מציגה כדור ארץ גדול יותר מכפי שהוא באמת, במרחק קטן הרבה הרבה יותר מכפי שהוא באמת. ראו סרטון זה למשל. אם משתמשים בתמונה הזו צריך לזרוק מהקטע את ההתייחסות לשמש ולכדור הארץ ולהותיר בו רק את מה שמתאים לתמונה המוצגת: בעיה דו-גופית האופיינית לכוכב לכת חוץ-שמשי גדול. ליאור पॣ • י"ד באדר ה'תשפ"א • 17:39, 25 בפברואר 2021 (IST)
כל הדגמים הלימודיים של מערכת השמש הם בקנה מידה שגוי. גם אם תשים פה אילוסיטרציה אחרת של השמש וכדור הארץ, היא תהייה בקנה מידה שגוי. לכן כתובה המילה "המחשה" בהפנייה אל התמונה. 77.126.45.39 20:23, 25 בפברואר 2021 (IST)


שיא העולם של אפולו 13[עריכת קוד מקור]

תא השירות של אפולו 13 לאחר הפיצוץ, כפי שצולם על ידי אנשי הצוות בתא הפיקוד לפני חזרתם לכדור הארץ

החללית אפולו 13, שנועדה להיות החללית השלישית להנחית בני אדם על הירח, התפרסמה בכך שסבלה מפיצוץ מכל חמצן על סיפונה וכתוצאה מכך נאלצה לשוב לכדור הארץ בנוהל חירום מאולתר, ומבלי לנחות על הירח, על מנת להציל את חייהם של אנשי הצוות. עם זאת, קבעו החללית ואנשי צוותה שיא עולם המחזיק מעמד עד היום: במהלך הקפת הצד הרחוק של הירח כחלק ממסע שיבתם לכדור הארץ, התרחקה החללית על שלושת אנשי צוותה למרחק של 400,171 קילומטר מכדור הארץ - המרחק הגדול ביותר אליו הגיעו בני אדם מכדור הארץ.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:46, 14 בפברואר 2021 (IST)

שיא גינס אינו נושא מספיק לקטע "הידעת" בעמוד הראשי של ויקיפדיה. אפשר לשלב את הקטע הזה במדור "הידעת" של פורטל תעופה או משהו כזה. בהצלחה. 77.126.26.81 22:10, 14 בפברואר 2021 (IST)
דבר ראשון, זה לא סתם שיא גינס כאילו היה "האיש שאכל הכי הרבה נקניקיות בדקה" או משהו כזה. זה שיא במשהו שנחשב הישג של האנושות.
דבר שני, בעיני יש חשיבות לקטע גם בגלל שמדובר דווקא בחללית הספציפית הזו והסיפור המפורסם שלה, שמוכר לכולם ומהווה קונטרסט נאה לקטע על שיא חשוב שקבעה שקצת נשכח. זו בדיוק המטרה של קטעי "הידעת".
דבר שלישי, בהצלחה גם לך. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 14:03, 16 בפברואר 2021 (IST)
Symbol support vote.svg בעד מי קבע ששיא גינס לא מספיק לעמוד הראשי? וחוץ מזה, מסכים עם Tdunsky שזה הרבה יותר משיא גינס מטופש, ומדובר בהישג מדעי ייחודי, שיש לו משמעות מיוחדת דוקוא לאור מה שקרה לחללית. קלונימוס - שיחה 11:20, 9 במאי 2021 (IDT)

מה הקשר ליום המשפחה?![עריכת קוד מקור]

שטר של חמש לירות ישראליות עם דיוקנה של הנרייטה סאלד, על רקע בית החולים הדסה הר הצופים. מצדו השני של השטר איור שער האריות בירושלים.

הפעילה הציונית-פמיניסטית, רבת ההישגים, הנרייטה סאלד, מעולם לא הקימה משפחה. למרות זאת, זכרה מונצח בישראל דווקא בציון יום המשפחה בתאריך פטירתה - ל' בשבט. במדינות עולם רבות אחרות, מצוין יום המשפחה, ביום ראשון של השבוע השני של חודש מאי. כמו כן, יום האישה הבינלאומי מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. על פניו נראה, כי מדינת ישראל צריכה הייתה לציין ב-ל' בשבט יום אישה מקומי ולא יום משפחה מקומי. אלא שעד אמצע שנות ה-90, ליום המשפחה קראו "יום האם", ואילו ליום האישה הבין לאומי קראו "יום הפועלות הבינלאומי". סאלד לא הייתה מנהיגת פועלות. היא הקימה בתי חולים וגני ילדים, וארגנה את עליית הנוער. לכן פעילותה הזכירה יותר את תפקידה של אם המשפחה, מאשר את תפקידה של הפועלת.

77.126.54.203 23:27, 11 בפברואר 2021 (IST)

יפה. אבל היא נפטרה אחרי השקיעה - א' באדר א', כמצוין בערך אודותיה. זו יכולה להיות עוד אנקדוטה... ‏עמיחישיחה 22:56, 13 בפברואר 2021 (IST)
תודה. צריך לחשוב על הנקודה. אולי שינו ל-ל בשבט, כי לראש חודש אדר יש חשיבות משלו. בטח כזו שלא נעים לדחוף לה יום זיכרון למישהו. 77.126.26.81 23:51, 13 בפברואר 2021 (IST)

פורטל:היישוב/הידעת?/8 יכול לעלות לדף הראשי[עריכת קוד מקור]

בול דואר להנצחת אברהם שטרן

חיילים אלמונים, שירו של אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י, ידוע כיום כהמנונו של ארגון זה. אולם, עד לשנת 1939, שבה פרש "יאיר" מהאצ"ל, והקים את הלח"י, היה זה המנונו של האצ"ל. אחרי פרישתו של שטרן מהאצ"ל, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי. דהיינו, יחד עם שטרן וחבורתו, פרש מהאצ"ל גם ההמנון.

לא אני כתבתי. רק העתקתי לכאן. 77.126.5.230 15:21, 7 בפברואר 2021 (IST)

יפה, אבל קצת דומה לתבנית:הידעת? 23 בספטמבר - סדרה 1. אולי לאחד? ‏עמיחישיחה 15:25, 7 בפברואר 2021 (IST)
ההבדל בין הקטעים משמעותי מספיק. החלפתי תמונה כדי שלא ייווצר רושם של דימיון. 77.126.5.230 15:37, 7 בפברואר 2021 (IST)
שניהם לא ארוכים. לאחד. חמויישֶה - שיחה 09:13, 8 בפברואר 2021 (IST)

איחוד סביר יראה בערך כך:

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן (יאיר) מוכר כיום כמפקד הלח"י. אולם שטרן מעולם לא הכיר שום ארגון בשם "לח"י". כל זמן ששטרן היה בין החיים, שם הארגון שחבריו והוא הקימו כשפרשו מהאצ"ל, היה "הארגון הצבאי הלאומי בישראל". רק שנה לאחר מותו שונה שם הארגון ללח"י - לוחמי חירות ישראל. כמו כן, שירו של שטרן, חיילים אלמונים, המוכר כיום כהמנון הלח"י, היה במשך כשמונה שנים המנונו של האצ"ל. רק לאחר פרישתם של יאיר וחבריו, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי.

77.126.22.136 10:47, 8 בפברואר 2021 (IST)

לא רע. חמויישֶה - שיחה 10:58, 8 בפברואר 2021 (IST)

"אפרופו דלקת העיניים שלך, ישוע..."[עריכת קוד מקור]

הכנסיה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים

בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדם מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו שידל את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.

77.126.47.139 11:19, 7 בפברואר 2021 (IST)

מעניין. מה המקור? חמויישֶה - שיחה 11:43, 7 בפברואר 2021 (IST)
המקור הוא הערך "רחוב הנביאים", שהוא ערך מומלץ. חוץ מזה, כמו הרבה ירושלמים, אני מכיר חלק נכבד משמונת המבנים, שהיו פעם בתי חולים, ברחוב הזה. 77.126.8.21 12:20, 7 בפברואר 2021 (IST)

איזה גיא יש ברחוב הגיא?[עריכת קוד מקור]

קטע מהחלק התחתון של הכותל המערבי, שמצוי כיום תחת מפלס רחוב הגיא, ונחשף במנהרות הכותל.

שני השערים המרכזיים של העיר העתיקה בירושלים הם שער יפו ושער שכם. שני הרחובות הראשיים בתוך העיר העתיקה הם רחוב השלשלת, שהוא חלק מהדרך המובילה משער יפו להר הבית, ורחוב הגיא, המוביל משער שכם להר הבית. לכאורה, שמותיהם של רחובות אלו תמוהים – קשה להבחין באיזה שהוא גיא בין שער שכם להר הבית, וקשה לקשר את רחוב השלשלת לשלשלאות כל שהן. אלא שממצאים ארכיאולוגיים מורים כי בעבר אכן היה גיא ברחוב הגיא, ורחוב השלשלת בנוי על שלשלת של גשרים, שחצו גיא זה. בעת בה הממלוכים שלטו בעיר, הם כיסו את הגיא הזה באדמה, כדי ליצור מפלס אחיד בין מרבית חלקי העיר, וליצור גישה נוחה להר הבית, בהליכה מתוך העיר. הממלוכים "קברו" את רחוב הגיא הישן, כולל בנייניו, שנבנו בתקופות מגוונות, וכולל את חלקו התחתון של הכותל המערבי (ראו תמונה), כמעט לכל אורכו. חלק מהמבנים ה"קבורים" ניתן לראות כיום, כשמטיילים במנהרות הכותל.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)

בן יותר מ2000, אך חדש.[עריכת קוד מקור]

קטע מתוך קטע הרחוב המרוצף, שבמנהרות הכותל.

מקובל לחשוב, שאתרים ארכיאולוגיים ממחישים לבני העת החדשה את אורחות חייהם של בני תקופות קדומות. אך לא תמיד כך הדבר. כשהארכיאולוגים חשפו את קטע הרחוב המרוצף במנהרות הכותל, מתחת שכבות העפר, ששפכו הממלוכים על המתווה הישן של רחוב הגיא ותחת אבני הריסות בית המקדש השני, הם ייחסו את ריצוף הרחוב להורדוס. הם חשבו, שמאז שיפוץ בית המקדש בידי הורדוס, בָּאֵי ירושלים הלכו על מרצפות אלו. אולם השערה זו עוררה שאלות. מדוע ריצוף הרחוב מעולם לא הושלם עד סוף תוואי הרחוב? מדוע מחצבת המרצפות, בקצה הרחוב, מעולם לא כוסתה? ומדוע על המרצפות לא ניכרים שום סימני שחיקה של הליכת עולי הרגל הרבים ושל נסיעת כרכרות? הפתרון נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו, שחי בתקופה זו ותיעד אותה. את הריצוף יזם נינו של הורדוס, אגריפס השני, באמצע המאה הראשונה. הרצפים לא סיימו מעולם את מלאכתם, כי חורבן הבית עצמו קטע אותה. למעשה, קטע הרחוב המרוצף נפתח לראשונה לקהל רק בסוף המאה העשרים, בידי הארכיאולוגים.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)

פורטל:ירושלים/הידעת?/18 העוסק במנהרות הכותל איכותי מספיק לצירופו לאוסף קטעי "הידעת" הכללי[עריכת קוד מקור]

קטע ממנהרות הכותל

לילה אחד, בשנת 1867 מצא עצמו הארכאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בתעלת ביבים עמוקה ליד הר הבית. במהלך חפירה שניהל בעיר העתיקה, צדה את עינו התעלה העתיקה, והוא שכנע את אחד מפועליו להצטרף אליו. יחד הם שטו על גבי דלתות עץ ישנות, ולא פעם נפלו למים המעופשים. לימים סיפר על הרפתקאותיו בספרו Underground Jerusalem (בעברית: "ירושלים של מטה") שם הוא מתוודה כי חשש לטבוע בתעלה, "והרי אין זה מכובד כלל למות כעכברוש בביצת מי שפכים." התעלה המדוברת, אגב, היא התעלה החשמונאית שנוקתה, ופתוחה כיום לקהל במנהרות הכותל.

לא אני כתבתי את הקטע. רק העתקתי לפה. 77.126.0.186 12:12, 5 בפברואר 2021 (IST)

חסרה פואנטה. חמויישֶה - שיחה 12:25, 10 בפברואר 2021 (IST)

קדחת של תפישות שגויות[עריכת קוד מקור]

אקליפטוס

בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופה זו, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. כיום ידוע, שלאקליפטוסים יש תרומה זניחה לייבוש ביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.

77.126.15.126 14:37, 3 בפברואר 2021 (IST)

מחקתי משפטים כדי לתמצת. 77.126.51.11 19:16, 24 בפברואר 2021 (IST)

ארתור השנבוב[עריכת קוד מקור]

פסל דמותו של ארתור, על גג מוזיאון הילדים של בוסטון

אחת מדמויות הילדים המוכרות והאהובות בעולם כיום היא ארתור ריד גיבור סדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה ארתור. עם זאת, רבים תהו איזו חיה בדיוק מגלם ארתור הצעיר. בספרים ובסדרה כל הדמויות מבוטאות בצורת חיות - בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי הן קופות, אלן הוא דוב חום, בינקי הוא כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל - אך בעל החיים של ארתור נותר עבור רבים חידה לא פתורה. מעריצים רבים של הסדרה הופתעו לגלות כי ארתור הוא למעשה שנבוב, חיה לא מוכרת לרוב ובעלת מאפיינים ייחודיים מאוד אשר אינם מתאימים כלל למראה הקרטוני של ארתור המצוייר. למעשה, בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", הוא דומה הרבה יותר לשנבוב אמיתי מאשר עם צורתו המוכרת. זאת בעיקר משום שבספר הנ"ל לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור. יש שטענו כי הסיבה לקיצוץ אפו הייתה חשיפת פיו ובכך הפיכתו למוזר פחות ואייקוני יותר. טענה אחרת גורסת שמחבר הספרים, מארק בראון, הוריד את האף הארוך של הדמות כדי שיהיה קל יותר לאיירו. כך או כך, בסופו של דבר איבד ארתור כמעט לחלוטין את הדימיון בינו לבין בעל החיים המקורי שלו, וכאשר נוצרה סדרת הטלוויזיה בה ארתור מופיע בצורתו ה"מתוקנת", החל המראה החדש להפוך למראה הידוע שלו בעוד שהקודם נשכח.

סנדמן המלך | דברו! | מתאבלים על מותו בטרם עת של יובל סטוניס ז"ל 19:01, 22 בינואר 2021 (IST)

הרעיון של הקטע יפה. אני חושב שצריך לומר אותו בפחות מילים, בלי לקצץ במשמעות. אני חושב גם שיש להשוות את התופעה עם האבולוציה של דמותו של מיקי מאוס. גם מיקי מאוס נראה בתחילה דומה בהרבה לעכבר מכפי שהוא כיום. אבל דבר אחד חייבים לשנות לחלוטין בקטע - חייבים תמונה אחרת. לקח לי הרבה זמן להבין את הרלוונטיות של התמונה לפה גם כשהגדלתי אותה. פסל של ארתור, מזווית קשת הבנה, בפינה רחוקה של תמונה קטנטונת, זה לא לעניין. 77.126.64.237 13:05, 23 בינואר 2021 (IST)
אוי. יש עוד בעיה. הערך ארתור ריד הוא ערך לשכתוב. לא מקובל שהערך המרכזי של קטע הידעת, יהיה ערך רע. 77.126.64.237 14:21, 23 בינואר 2021 (IST)

הצעת השכתוב שלי:

דמות מיקי מאוס

בסדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה האהובה, ארתור, כל הדמויות הן בעלי חיים. בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי קופות, אלן דוב חום, בינקי כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל. אולם, די קשה לתפוש איזה מין בעל חיים הוא ארתור ריד, גיבור הסיפור, עצמו. עקרונית, ארתור הוא שנבוב. אלא שגם מי שמכיר שנבובים יתקשה לזהות חיה זו בציור של ארתור. בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", ארתור דומה יותר לשנבוב מאשר איורו המוכר כיום; בספר זה לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור, אולי כדי לחשוף את פיו, ובכך לחשוף את הבעות פניו או להופכו לאנושי ואייקוני יותר. אולי כדי שיהיה קל יותר לאיירו. תופעה דומה נראית ב"אבולוציה" של מיקי מאוס, שבשנת 1928 דמה יותר לעכבר.

77.126.64.237 14:21, 23 בינואר 2021 (IST)

אבל למרבה הצער מיקי מאוס חוסה עדיין תחת חוקי זכויות יוצרים (איך זוכרים? w:Mickey Mouse Protection Act). צריכים תמונה אחרת. Tzafrir - שיחה 14:55, 24 בינואר 2021 (IST)
התמונה הזו תפסיק לחסות תחת זכויות היוצרים בעוד שלוש שנים בלבד. אם נמשוך קצת את הדיון, הכול יסתדר. 77.126.89.29 17:32, 24 בינואר 2021 (IST) טוב. החלפתי תמונה. תודה. 77.126.76.62 06:19, 29 בינואר 2021 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. רבים מקוראי ויקיפדיה לא שמעו על הסדרה ארתור בכלל, וגם בקרב אלו שכן שמעו על הסדרה, אך לא צפו בה באופן סדיר, הירידה לפרטים של דמויות בסדרה, שהם כלל לא מכירים, היא מוזרה. ובמילים אחרות: נכון, לא ידענו איזו חיה הוא ארתור, אבל גם לא עניין אותנו. חמויישֶה - שיחה 16:09, 24 בינואר 2021 (IST)
מדובר בסדרה מפורסמת מאוד. מוזר לי שאינך מכיר אותה. 77.126.89.29 17:28, 24 בינואר 2021 (IST)
אכן מפורסמת, ואני אכן מכיר, אבל מכיוון שחתמתי כבר ארבעה עשורי חיים לא ראיתי אפילו פרק אחד. אולי עברתי ליד המסך כמה פעמים כשאחד הילדים צפה. אני מניח שכמוני ישנם עוד רבים, רוב ממשי, שהשאלה מהו מינו של ארתור וכיצד זה יתכן שהוא שנבוב אם הוא לא דומה לאחד, לא מעניינת אותם. חמויישֶה - שיחה 17:51, 24 בינואר 2021 (IST)

ה"סלנג" של העברית המקראית הוא לשון חז"ל[עריכת קוד מקור]

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. אף שהתנאים השתמשו בכתיבתם ההלכתית, וככל הנראה אף בדיבור יומיומי, בלשון חז"ל, הם החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך, וכשתיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

זה משהו שלמדתי במסגרת לימודי הלשון שלי בתיכון. עוד לא מצאתי את המקור לזה, אבל עוד אמצא. אביתר ג'שיחה • 16:27, 17 בדצמבר 2020 (IST)

לא הבנתי את המשפט האחרון. 77.126.16.167 21:54, 17 בדצמבר 2020 (IST)
המשפט האחרון מדבר על כל מיני מקרים חריגים שבהם השתמשו דווקא בלשון חז"ל ולא בעברית המקראית בנוסח הברכות. בדרך כלל חז"ל הקפידו שהברכות והתפילה יהיו בעברית המקראית, אבל בשני המקרים האלו ובעוד מקרים נוספים הם פחות הקפידו:
  1. בעברית המקראית יש צורה מיוחדת למילים שמופיעות בסוף משפט או בסוף קטע משמעותי במשפט. הצורה הזו נקראת צורת הֶפְסֵק. לדוגמה, המילה "ארץ" נהגית "אֶרֶץ" באמצע משפט, אך "אָרֶץ" בסוף משפט. בדרך כלל חז"ל הקפידו על שיבוץ צורות הפסק במקומות הנכונים כמו בעברית המקראית, ולדוגמה "המוציא לחם מן האָרֶץ" אך בברכת הגשמים הם לא הקפידו והנוסח הוא "משיב הרוח ומוריד הגֶשֶם" במקום "הגָשֶם".
  2. בלשון חז"ל מקובלים פעלים כמו "לישב", "לילך", "ליטע", כשבעברית המקראית משתמשים ב"לשבת", "ללכת", "לטעת" או "לנטוע". בברכה על מצוות ישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בפועל "לישב" של לשון חז"ל במקום ב"לשבת" של העברית המקראית.
אני יכול לתת דוגמאות אחרות ("וברא בו בריות טובות ואילנות טובות" או "שעשה ניסים לאבותינו" במקום "אשר עשה ניסים לאבותינו") אם מה שכתבתי לא ברור, או להשמיט את המשפט האחרון בכלל. אביתר ג'שיחה • 10:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)
גם אני למדתי את זה בלימודי הלשון בתיכון. כנראה למדנו באותו התיכון... בן עדריאלשיחה • ו' בטבת ה'תשפ"א 16:23, 21 בדצמבר 2020 (IST)
אולי היה לנו אותו מורה ללשון. אביתר ג'שיחה • 09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)
אני אוהב את הקטע. לדעתי המשפט האחרון צריך להתחיל במילים "עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו...". באופן כללי הייתי שמח אם הקטע היה מבוסס על מקור ומסביר מתי דבקו בלשון מקראית ומתי התערבבה לשון חזל. חמויישֶה - שיחה 16:48, 21 בדצמבר 2020 (IST)
ניסחתי כפי שהמלצת. השמטתי את הדוגמה של צורת ההפסק כי לדעתי היא מצריכה הסבר ארוך, ואין כאן המקום. עדיין מחפש מקור. אביתר ג'שיחה • 09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)
אני מציע לשנות מעט את ההתחלה:

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור יומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי. אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו....

77.126.55.246 14:59, 22 בדצמבר 2020 (IST)

מתקן לפי הצעתך,

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור היומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי, אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

בעזרת אחי מצאתי מקור: מאמר של פרופ' אפרים חזן, "לשון מקרא ולשון חכמים במטבע הקצר שבברכה", בתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 689—696; הוא מביא את הדוגמה שהבאתי ממסכת ברכות. הוא נותן עוד דגש שלא שמתי לב אליו: בלשון חז"ל לא משתמשים בצורת רבים קיבוצית אלא בצורת רבים רגילה, ולכן נוסח המשנה הוא "על פירות האילן", אבל בניסוח הברכה כשחז"ל מנסים לסגל לה את העברית המקראית הם אומרים, "בורא פרי העץ", בצורת רבים קיבוצית. אביתר ג'שיחה • 11:57, 30 בדצמבר 2020 (IST)

אמהרית, אחות שמית חורגת[עריכת קוד מקור]

האות "הימג'אר אליף" בכתב שבאי

אמהרית היא שפה שמית. ככזו, היא מתאפיינת בשורשים, לרוב בני שלושה עיצורים, שמהם נגזרים שמות עצם, תארים ופעלים, לפי תבניות קבועות של משקלים ובניינים. על אף זאת, דקדוקה התחבירי של האמהרית אינו דקדוק שמי טיפוסי, בכמה מובנים: ראשית, התואר מופיע באמהרית לפני שם העצם (לדוגמה, "חדש פרח", הלא היא אדיס אבבה), בדומה למה שקיים במספר שפות הודו-אירופיות. שנית, קו זה של הקדמת התואר לַשם הוקצן באמהרית, וכל תיאור מוקדם במשפט למתואר, ולדוגמה, חלק המשפט "הבחורה שראיתי אתמול ברחוב", ייאמר באמהרית "אתמול ברחוב שראיתי הבחורה". שלישית, באמהרית לא קיים משפט שמני (דהיינו, אין באמהרית משפט ללא פועל, כגון "הכיסא על השולחן" או "המלך עירום") האופייני לשפות שמיות, ובכל משפט ישנו פועל או פועל עזר.

מקור: "אמהרית, אחות שמית חורגת", רן הכהן, הארץ, 31 בינואר, 2008; המקור מופיע בערך על האמהרית. אביתר ג'שיחה • 14:45, 17 בדצמבר 2020 (IST)

חייבים להתחיל את הקטע כך: אף שאמהרית היא שפה שמית, דהיינו מכילה שורשים תלת עיצוריים ותבניות ליצירת מילים מהשורשים, שכוללות בנייני פעלים..." 77.126.16.167 21:47, 17 בדצמבר 2020 (IST)
עכשיו טוב? אביתר ג'שיחה • 10:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)
את המשפט האחרון על מקומו של הפועל בסוף המשפט, אני מוחק, כי הדוגמה מן המאמר לא כל כך תומכת בה. אביתר ג'שיחה • 10:44, 20 בדצמבר 2020 (IST)
בלי ו' החיבור במשפט הראשון. זו לא עובדה שנייה. זו הדגמה של העובדה הראשונה. אגב, אם הרבה שורשים של האמהרית משותפים לעברית ולערבית, יעזור אם גם זה יצויין בתחילת הקטע. 77.126.1.176 11:00, 20 בדצמבר 2020 (IST)
לדעתי לא מספיק מעניין. לא הופתעתי מכך שלשפה שונה יש מבנה שונה מהמוכר לי. דווקא החלק השלישי, שאומר שאין משפט ללא פועל, עשוי (אולי) להיות מעניין עם יוסבר או יודגם כהלכה. חמויישֶה - שיחה 14:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)
מה שמפתיע הוא לא שלאמהרית יש מבנה משפט שונה מהמוכר לך, אלא שלאמהרית למרות היותה שפה שמית (במובן של שורשים שמהם נגזרים משפחות מילים, שמות עצם, תארים, פעלים; ובמובן של מילים ושורשים שדומים למילים ושורשים בשפות שמיות אחרות) יש מבנה משפט שדווקא לא דומה לשפות שמיות אחרות, ולפעמים אפילו דומה לשפות הודו אירופיות. מלבד זאת, לא הבנתי למה העובדה שאין באמהרית משפטים ללא פועל כל כך מעניינת אותך. גם באנגלית ובעוד שפות הודו אירופיות אין משפטים שמניים אלא רק משפטים פועליים. כשאין "פועל אמיתי", מוסיפים בשפות אלו פועל עזר, ולמשל המשפט "הכיסא על השולחן" מתורגם לאנגלית "The chair is on the table", ומשתמשים בפועל העזר is. ממה נפשך, אם מעניינת אותך התנהגות של שפה הודו אירופית בשפה שמית, אז גם ההתנהגויות האחרות צריכות להפתיע אותך, ואם לא - אז גם המשפטים הפועליים לא צריכים "להזיז" לך. אביתר ג'שיחה • 16:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)
אני לא בא לאיש בטענות אישיות. זו לא אשמתו של איש, שהפעילים הקבועים במיזם "הידעת" מזה שנים, הם מעטים מאוד. אחת הבעיות עם מדגם קטן היא שהוא לא מייצג. ואם איני טועה, מכל הפעילים הקבועים פה, אני היחיד שמתעניין בבלשנות. אם איני טועה, כבר כמה שנים לא אושר פה שום קטע שקשור בבלשנות. לכן אני מציע לקרוא לרגע, לאנשים שכן מתעניינים בבלשנות, ולשאול אותם אם הקטע הזה מעניין אותם. אם אפילו אותם הוא לא מעניין, אז אפשר לפסול אותו בפסילת בזק. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)
בלי שום קשר להערתי הקודמת, אם איני טועה, התופעה המתוארת פה, שמתרכשת בשפה האמהרית, מתרחשת גם באחד הניבים המודרניים של הארמית. יש אוצר מילים שנגשר משורשים שמיים מובהקים, בעזרת תבניות שמיות מובהקות, אבל הפעלים מוטים בעזרת צירוף פעלי עזר, באופן, שכנראה הושאל מהפרסית. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)
מפריע לי שאנחנו מעתיקים שתי דוגמאות מהטור של הכהן מבלי להביא דברים בשם אומרם. ליאור पॣ • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 13:28, 30 בדצמבר 2020 (IST)
לא יהיה מדוייק לומר שבשנים האחרונות לא התקבלו כלל קטעים בנושא בלשנות. תבנית:הידעת? 102, תבנית:הידעת? 135, תבנית:הידעת? 156, תבנית:הידעת? 158 ו-תבנית:הידעת? 467 הן דוגמאות לקטעים שקשורים לבלשנות ואושרו בשנים האחרונות. העניין עם הידעת הוא שהוא באמת אמור לפנות לקהל יותר רחב. זה אכן מצמצם אפשרות של קטעי נישה. מסכים שכדאי לשאול אנשים מהתחום אם אותם זה כן מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:48, 11 בינואר 2021 (IST)
סליחה. הרושם שלי היה מוטעה. 77.126.41.160 11:14, 13 בינואר 2021 (IST)

הציפור שמשתמשת באדם כדי להשיג דבש[עריכת קוד מקור]

Indicator indicator 1838, crop.jpg

אוביל הדבש הוא ציפור הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים כגון חלות דבש, זחלי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה והאוביל פיתח שיטות שונות כדי לנצל את הסביבה לשירותו. בדומה לקוקייה, האוביל מטיל את ביציו בקינים של ציפורים אחרות כדי לא לבזבז אנרגיה על גידול הגוזלים. לגוזלים טופר מיוחד במקור המאפשר להם לחסל את המתחרים בקן ולזכות בכל המזון. אסטרטגיה מעניינת נוספת, שהחלה כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות עם האדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. כך נוהגים השבטים באפריקה למצוא את חלות הדבש הטעימות וכמנחה הם משאירים חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicatorאנגלית: מכוון), נקבע על פי תכונה זו.

מתבסס על הערך Assafn שיחה 11:22, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא הבנתי מה המקור. למשל בערך לא מוזכרת שנת 1588 שמוזכרת בקטע. תומר - שיחה 21:13, 10 בדצמבר 2020 (IST)
כתבתי למעלה, המקור מתבסס על הערך בויקיפדיה, ספציפית התאריך נמצא בחיפוש גוגל [1] שיניתי להומו ארקטוס לפי אותו קישור. Assafn שיחה 00:08, 11 בדצמבר 2020 (IST)
התלבטתי האם אפשר להשמיט את הקטע על הגוזלים הרצחניים ולהרחיב את מה שכתוב על התקשורת עם האדם. Assafn שיחה 00:21, 11 בדצמבר 2020 (IST)
קטע טוב, אבל נראה לי קצת מטעה להסתיר את העובדה שעוד לפני שיתוף הפעולה עם האדם, האוביל שיתף פעולה עם גירית הדבש ואולי גם בעלי חיים אחרים. Tzafrir - שיחה 01:09, 11 בדצמבר 2020 (IST)
לא הוספתי מכיוון שאין הסכמה בין כל החוקרים שאכן יש שיתוף פעולה עם חיות אחרות מלבד האדם. לפחות נכון לעכשיו אין תיעוד מדעי לשיתוף פעולה שכזה. Assafn שיחה 11:05, 11 בדצמבר 2020 (IST)
אם תשמיט את טפילות הקינון, ואם המקורות מהימנים, יהיה קטע מעולה. 77.126.17.253 12:01, 13 בדצמבר 2020 (IST)

גירסה בלי טפילות הקינון:

Indicator indicator 1838, crop.jpg

אוביל הדבש היא ציפור, הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים - ביצי דבורים, זחלי וגלמי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה, והאוביל פיתח שיטות שונות לשם כך. למשל, כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות בין האוביל לאדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם, ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. יש שבטים באפריקה, שנוהגים למצוא כך דבש, ולהשאיר חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicatorאנגלית: מכוון), נקבע על פי יכולתו לכוון אנשים לכוורות בר.

77.126.51.53 16:17, 19 בפברואר 2021 (IST)

אף אחד לא שותה סודה לשתייה, ובמי סודה אין בהכרח סודה[עריכת קוד מקור]

Drinking glass 00118.gif

החומרים המכונים בעברית סודה לכביסה, סודה לשתייה וסודה קאוסטית, מכילים בכינויים את המילה 'סודה', על שם יוני הנתרן (Sodium) שיש בהם. לעומת זאת, מי סודה אינם מכילים בהכרח יוני נתרן, ובהכנתם כיום לא מעורבת בהכרח המסת מלחי נתרן. שמם של מי הסודה הוא שם היסטורי, המנציח את אחת מדרכי ההכנה הישנות שלהם: המסה של סודה לשתייה במים. כיום, הכנה תעשייתית של מי סודה ושל משקאות מוגזים המכילים מי סודה, נעשית על ידי דחיסה בלחץ של פחמן דו-חמצני לתוך המים. לעיתים, כדי לשוות למי הסודה טעם מעט מלוח, כטעמם של מי הסודה מתוצרת בית, מוסיפים להם בתעשייה מלח בישול או שאר מלחי נתרן.

מתבסס על הערכים העברי והאנגלי של מי סודה, ועל הנאמר בדיון הזה ב"הכה את המומחה"; יום נעים, אביתר ג'שיחה • 12:01, 7 בדצמבר 2020 (IST)

החצי הראשון של הכותרת מספר על זה שאבקת "סודה לשתייה" לא נועדה מעולם לשתייה. זו נקודה יפה לשים בקטע "הידעת" בדף הראשי. אפשר לצרף לזה עוד דוגמאות לשמות של דברים, שמעולם לא תיארו אותם נכונה. למשל, אסור בתכלית האיסור להזריק לגוף האדם או לגוף חיה כל שהיא את המוצר שנקרא "מים להזרקה". "מים להזרקה" הם מים מזוקקים. הם נקראים כך בטעות. לגוף האדם מותר להזריק תמיסות עם מליחות דומה לזו שיש בגוף.
בניגוד לזה, העובדה שהסודה כבר לא מכילה סודיום, עופרת העיפרון כבר מזמן לא מעופרת, שעוות/חלב הנר מזמן לא משעווה/חלב, פח האשפה כבר מזמן לא מפח, הנחושתיים כבר מזמן מפלדה, הגיר כבר לא מגיר, הקוקה קולה כבר לא מכילה קוקאין וכיוצא בזה, ידועה היטב לקורא, ולא תפתיע אותו. קטע על הנושא הזה יכול להיות רק בפורטל הלשון העברית. תודה. 77.126.17.253 11:57, 13 בדצמבר 2020 (IST)
הבנתי. אם יש לך היכולת, אשמח אם תוכל לשכתב את הקטע בצורה שהצעת. אם לא, אנסה להקדיש לזה זמן בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 13:40, 13 בדצמבר 2020 (IST)
אני לא מתנגד לקטע כפי שהוצע. וחוץ מזה, רק בשביל הגיף כדאי לאשר אותו... קריצה. חמויישֶה - שיחה 14:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)
תודה לך. אביתר ג'שיחה • 16:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)
רדיד האלומיניום, המכונה ״נייר כסף״ מעולם לא היה מנייר, וכנראה, שמעולם לא היה מכסף. שקית הניילון מפוליאתילן. לא מניילון. כנראה שהיא מעולם לא הייתה מניילון. זאת בניגוד לגרבי הניילון. צמר הגפן, ספק אם אי פעם היה מגפן. 77.126.53.31 07:18, 2 בינואר 2021 (IST)
הממתק שנקרא בעברית ״שיערות סבתא״ או ״צמר גפן מתוק״, ובאנגלית נקרא ״ממתק כותנה״, מעולם לא היה מכותנה, מצמר, מגפן, משיער או מסבתא. הוא עשוי ותמיד היה עשוי רק מסוכר. 77.126.53.31 07:23, 2 בינואר 2021 (IST)
נו, אנחנו נמשיך עם עוד הרבה דוגמאות נטולות פואנטה? בהחלט יתכן שאנשים יטעו ויחשבו שיש סודיום בסודה. חמויישֶה - שיחה 09:40, 3 בינואר 2021 (IST)

עבד א(ל)צנזורה השני[עריכת קוד מקור]

עבד אל חמיד השני, הסולטן.

בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות בח'ליפות. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית, וזו התפתחה במהירות. עם זאת, חופש הביטוי בה הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.

77.126.97.91 15:50, 8 בנובמבר 2020 (IST)

אוסף קטעים על ענייני חריזה[עריכת קוד מקור]

האם יש חרוז טוב למילה "דשא"?[עריכת קוד מקור]

דשא – יש לו חרוז?

בשיר אגדת דשא, השתמש מאיר אריאל במילה 'דשא' שתי פעמים: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא...", "וכשאני מקיץ אין איש בדשא...". בשתי הפעמים הללו המילה 'דשא' מופיעה בסוף הצלע, ועל כן בשתיהן, נזקק אריאל לחרוז עבור המילה. יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו. לצורך חריזת המילה 'דשא', הוא לא הסתפק במילים המסתיימות באותה הברה שבה מסתיימת המילה 'דשא', אלא חיפש מילים שגם הטעמתן זהה להטעמת המילה 'דשא', כלומר מילים מלעיליות. חיפש – ולא מצא. בסופו של דבר, התחכם מאיר אריאל, ובמקום לחרוז את המילה 'דשא' במילה שלמה, הוא חרז אותה בשתי הפעמים במילית 'ש-' שאותה מקדימה מילה במלרע, ובכך הרוויח גם את ההטעמה הנכונה וגם את הצליל המדויק: את "הדשא הראשון" חרז אריאל ב"יפה ש-" ואת ה"דשא השני" חרז ב"רואֶה ש-".

בחיפוש בגוגל ניתן לראות שעד היום חרזנים, פזמונאים ומחברי ברכות התקשו למצוא חרוז עברי ראוי למילה דשא: מילה שהיא גם מלעילית וגם מסתיימת בצליל שֶׁ. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

אני מאד אוהב את מאיר אריאל. את הקטע פחות. סוג חריזה כזה הוא די נפוץ, ולא רק בעברית. אין כאן משהו ייחודי וחריג. חמויישֶה - שיחה 15:59, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אהבתי דווקא. אבל מה המקור? כמו כן, הקטע נושא קצת נימה סיפורית מדי ולא-אנציקלופדית - למשל ״יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו״. תומר - שיחה 16:59, 18 בנובמבר 2020 (IST)
המידע הזה חשוב לערך אגדת דשא. אבל הוא לא יכול להחזיק קטע "הידעת". צר לי. Symbol oppose vote.svg נגד 77.126.20.121 08:26, 30 בינואר 2021 (IST)

על חרוזים זכריים ונקביים[עריכת קוד מקור]

זכר
נקבה

מקובל להגדיר חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה האחרונה (מילה מלרעית) כחרוז זכרי או גברי, ואילו חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה שלפני האחרונה (מילה מלעילית) מוגדר כחרוז נקבי או נשי. לעיתים קרובות משתמשים משוררים בחרוז נקבי ובחרוז זכרי לסירוגין. היכולת לעמוד באילוץ המשולש – חריזה, חרוז נקבי וחרוז זכרי לסירוגין, ויצירת תוכן עקבי ורהוט, יוצרת אסתטיות שירית ומפגינה את הוירטואוזיות של המשורר. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר הילדים של לאה גולדברג, "ארנבות משוקולד", שבו פותחת גולדברג בחרוז נקבי, עוברת לחרוז זכרי, חוזרת לחרוז נקבי, וכך חוזר חלילה, כמעט לכל אורך השיר: "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד...", גם ב"אגדת דשא" של מאיר אריאל, ישנה דוגמה לכלי זה: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא / אני דברים כאלה מחבב; בנים בנות ביחד זה יפה ש- / יש אומץ לפעמים להתערבב".

את מקום ההטעמה סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

יפה. חמויישֶה - שיחה 16:01, 16 בנובמבר 2020 (IST)
אנשים לא מגיבים, אבל אני מצאתי את הקטע מעניין ולמרות שאני חובב שפה, למדתי כאן לראשונה על המושג חרוז זכרי ונקבי. אשמח אם יגיבו משתמשים נוספים. לא מתייג סתם אנשים, בינתיים... חמויישֶה - שיחה 09:26, 31 בינואר 2021 (IST)

מיקום החריזה[עריכת קוד מקור]

לא כל החרוזים נולדו שווים, וביצירות שיריות שונות מוצבים החרוזים בסכמות חריזה שונות. קיימות סכמות חריזה רבות, אך הנפוצות מכולן הן שתיים: בחריזה מסורגת, סופה של צלע חורז את סופה של הצלע בשורה הבאה, וסופה של כל השורה חורז את סופה של כל השורה הבאה (א / ב; א / ב). בחריזה צמודה, בכל אחת מהשורות, סופה של הצלע חורז את סופה של השורה (א / א; ב / ב). לעיתים, ניתן להבחין בין סוגות של שירים שונים על פי סכמות החריזה שלהם: בעוד ששירי ילדים, פזמונים וברכות בחרוזים, מאופיינים בחריזה הצמודה, ולדוגמה, "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד..." ("ארנבות משוקולד", לאה גולדברג), שירים "רציניים" יותר מאופיינים בחריזה המסורגת, ולדוגמה, "שידיךָ ריקות ועירך רחוקה / ולא פעם סגדת אפיים; לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה / וצמרת גשומת עפעפיים" ("עוד חוזר הניגון", נתן אלתרמן).

את מקום החרוזים סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה • 15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

נסיונות קודמים לעניין את המתדיינים פה בקטעים שעוסקים בחריזה, לא צלחו. אני ממליץ להעביר את הקטעים האלו למדור "הידעת" של אחד הפורטלים הרלוונטיים. צריך לבדוק אם יש פורטל רלוונטי מספיק. בהצלחה. 77.126.97.91 15:56, 8 בנובמבר 2020 (IST)
נו, שוין. אביתר ג'שיחה • 10:25, 9 בנובמבר 2020 (IST)
לא מצאתי פה חידוש גדול. חמויישֶה - שיחה 19:14, 16 בנובמבר 2020 (IST)

המקרה של פונט-סנט-אספרי[עריכת קוד מקור]

Pont-Saint-Esprit (2).jpg

פטריות ארגוט הן מין של פטריות הזיה שנמצאות לעיתים במזון לא איכותי (בעיקר דגנים ושיפון). אכילה של הפטריות עלולה לגרום לתסמינים פיזיים, לצד תסמינים נפשיים הכוללים הזיות, מאניה ופסיכוזה. אחד המקרים המוזרים שהתרחשו בעקבות הפטריה היה המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. בשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאת העיירה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא הכפר, ד"ר גבאי, לטפל בקליינטים שהגיעו אליו, אך בתוך כמה שעות הוא ושני עוזריו נאלצו לטפל ב-75 תושבים שסבלו מהזיות משונות וחמורות: ילדה קטנה החלה לרוץ בטענה שרודפים אחריה נמרים, הדוור היה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד ניסה לחנוק את אמו ללא הסבר, אישה אחת חזתה בבניה נטחנים לנקנקיות לנגד עיניה, אחד התושבים החל מנפץ את רהיטי ביתו בכדי 'לסלק חיות טרף' ותושבים רבים נוספים רצו ברחבי העיירה כשהם בורחים ממפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב אחד שהחל ללעוס אבנים עד ששיניו נשברו. בתוך עוד כמה שעות כל בתי החולים ובתי המשוגעים באזור התמלאו ביותר מ-300 תושבי העיירה שהתלננו על כאבים ומיחושים שונים. כשבעה אנשים נפטרו באותו יום מתסמינים שונים שהופיעו. ההסבר שנמצא רק שנים מאוחר יותר לאותו יום מופרע היה סחר בחיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטרית הארגוט. הלחם היה מרכיב חשוב במזון של תושבי צרפת, והממשלה הובילה רפורמה שבה שינעו חיטה ולחם ממקומות שבהם יש חקלאות ענפה למקומות שבהם אין חקלאות. כתוצאה מכך, לא היה פיקוח ולא ידעו איזו חיטה הגיעה מאיפה, והאם היא עברה סינון נגד פטריות שונות. הלחם שהגיע אל אופה העיירה ככל הנראה היה נגוע בפטריה, וכמעט מחצית מתושבי הכפר קנו ממנו את הלחם באותו שבוע.

מצטער אני די חדש בהידעת? ככה שאני לא בטוח שזה מנוסך הכי טוב. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 12:10, 5 בנובמבר 2020 (IST)

מעניין! כדאי לקצר ולערוך. הנה הערך האנגלי על הסיפור (אנ'). ‏עמיחישיחה 13:20, 5 בנובמבר 2020 (IST)
וואלה לא ידעתי שיש ערך באנגלית. הסתמכתי על כתבות מחו"ל ובעיקר על הכתבה הזאת. נראלי אני הולך לכתוב על זה ערך מתישהו. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 14:29, 5 בנובמבר 2020 (IST)
הנושא מתאים מאוד לקטע מהסוג, שאנחנו צריכים. רק תמצת את הצעתך לפחות פי שניים. 2.55.27.156 09:01, 8 בנובמבר 2020 (IST)
תמצות הקטע
פטריות ארגוט

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.

77.126.97.91 17:16, 8 בנובמבר 2020 (IST)

בעד הגרסה המקוצרת. מציע לכתוב את הקטע המורחב בערך הייעודי המתוכנן, זה יכול גם להיות הקטע שהוצע לעיל עם מעט תוספות מהערך האנגלי. תומר - שיחה 09:42, 12 בנובמבר 2020 (IST)
שינוי קטן
Die Giftpflanzen Deutschlands (1910) (20933640661).jpg

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא העיירה לטפל בעצמו בפציינטים, אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף דמיוניות, ואנשים רבים נוספים שברחו ממחזות אימים כדוגמת מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטריות ארגוט. החיטה הנגועה הגיעה אל מאפיית העיירה, וכל התושבים שקנו לחם ביום המחרת לקו בתסמונת.

שיניתי מעט את הנוסח, לדעתי יותר טוב ככה. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 13:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)

יש לשנות את שני המשפטים הראשונים. ככה מתחילים סיפור ילדים או כתבה בעיתון. בנוסף, צריך להמנע מלכתוב "תוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים", ואחרי כמה משפטים ב"תוך שעות אחדות בתי החולים התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה". זה לא קוהרנטי. אפשר לוותר לגמרי על תיאור המתרחש במרפאה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 17 בנובמבר 2020 (IST)
התושבים לא לקו בתסמונת אלא חלו במחלה. לקות היא הפרעה קבועה בתפקוד, ואילו מחלה היא מצב דינמי של הפרעה בתפקוד. תסמונת היא סדרת תסמינים, שבאים קבוע ביחד, וכאן אנו מדברים רק על שני תסמינים - הזיות וכאבים. לא על סדרת תסמינים. בקיצור, לא לקות ולא תסמונת. 77.126.45.158 21:03, 20 בנובמבר 2020 (IST)
המשפט האחרון מיותר לחלוטין. הקורא יודע שאנשים צורכים חיטה בתור לחם בעיקר, ושלחם נאפה במאפייה. 77.126.45.158 21:04, 20 בנובמבר 2020 (IST)

אליסה בארץ התפאורות[עריכת קוד מקור]

איור הגננים, שהם עצמם קלפי משחק, צובעים את שיח הוורדים, מהספר "אליס בארץ הפלאות".

בספר "אליס בארץ הפלאות" מתוארים גננים, הצובעים שיח ורדים לבן בצבע אדום, לאחר שנטעו בגינה שיח שונה, מזה שדרשה המלכה. תיאור זה נראה דמיוני ומגוחך. אלא שתפאורני קולנוע עשויים בהחלט לצבוע שיחים ועצים נטועים, כדי להתאימם לתסריט. לדוגמה, תיאורי הקרבות, שפותחים את הסרט רוקד עם זאבים מתרחשים, על פי התסריט, בסתיו, במדינת הדרום של ארצות הברית, טנסי. אבל בגלל בעיות לוגיסטיות, שיחזורי הקרבות צולמו בחורף, במדינת המערב התיכון, דקוטה הדרומית. לכן, כדי להעניק לעלוות היער המקומי את המראה הרצוי, הן נצבעו בכ-40,000 ליטרים של חומר צבע.

77.126.80.175 22:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

נזירים ששרפו את התנ"ך[עריכת קוד מקור]

חלק מקודכס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי

בספר ההרפתקאות, "אי המטמון", שודד הים ג'ון סילבר הארוך מתגבר על מרידת אנשיו נגדו, בעזרת כך שהוא מוכיח אותם, על שכתבו לו מכתב הדחה על דף שתלשו מעותק ספר המקרא הקדוש. אלא שמה שנחשב לביזוי דת מביש בעולם התחתון, לא בהכרח נחשב לכזה בקרב אנשי דת מסוימים. כנוצרים יוונים-אורתודוקסים, נזירי מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני אמנם רואים בתרגום השבעים של התנ"ך את הנוסח הקדוש לתנ"ך, אך זה לא הפריע להם להשתמש בדפי אחד העותקים העתיקים ביותר שלו כבחומר בעירה. נוסח כתב יד עתיק זה, שכיום נקרא קודקס סינאיטיקוס, נכתב על קלף בין שנת 330 לשנת 350 לספירה והופקד במנזרם. אחרי שחלקים נכבדים ממנו ככל הנראה נשרפו בידיהם, חולצו שאריותיו במאה ה-19 על ידי ארכאולוג.

77.126.71.108 20:16, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

יש לי ספקות לגבי השימוש במונח ״העולם התחתון״ בהקשר של פיראטים. ניסוחים כמו ״לא הפריע להם״ וקביעה שזה ״לא נחשב לכזה [= כלומר למבזה] בקרב אנשי דת״ (שיניתי ל״אנשי דת מסוימים״) הם ניסוחים ציוריים, לא ניסוחים אנציקלופדיים, כנראה לא מדויקים. חסרה בקטע תשובה לשאלה - למה בכלל שרפו אותם? לכיף? מתוך הכרח? שיקולי אחסון? באופן כללי אני לא בטוח שהסיפור על ג׳ון סילבר בכלל רלוונטי פה - ברור שיש תמיהה סביב שריפת ספרי קודש, צריך להתמקד במקרה הספציפי שבו זה קרה. תומר - שיחה 16:14, 30 בדצמבר 2020 (IST)

רובינזון קרוזו האמתי היה אלכסנדר סלקירק, וששת האמתי היה בכלל חתול[עריכת קוד מקור]

"חייו והרפתקאותיו של אלכסנדר סלקירק - רובינזון קרוזו האמיתי", ספר עלילתי משנת 1835

בשנת 1703 פרצה מגפה בספינה "סינק פורטס", ששטה אוקיינוס השקט. כחמישים מאנשיה מתו, בתוכם רב החובל. כרב החובל החדש, מונה תומאס סטרדלינג, והקצין אלכסנדר סלקירק מונה לסגנו. אולם מינויים אלו לא היו מוצלחים, כי בין השניים פרצו ויכוחים רבים. כך, לאחר שהספינה התבלתה בשל הפלגה במספר סערות, סלקירק דרש לעגון באי הקרוב ולשפצה, אך סטרדלינג סרב. אי זה קרוי כיום "אי רובינזון קרוזו", וכמו בסיפור "רובינזון קרוזו", סלקירק בחר להישאר עליו לבדו, וזמן קצר לאחר נטישתו, התפרקה הספינה בלב הים. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, שברי הספינה ומטענה לא נסחפו אל האי, עליו הוא נשאר. כמו בסיפורו של קרוזו, גם סלקירק שרד על האי הבודד במשך מספר שנים עד לחילוצו, ולמד לכלכל את עצמו, בכוחות עצמו. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, סלקירק לא מצא על האי אנשים, כמו ששת, שהפכו לעבדיו ולחבריו. החברים שמצא סלקירק על האי היו חתולי בית נטושים. בשנת 1719, פרסם הסופר דניאל דפו, רומן בשם "רובינזון קרוזו", שמקור ההשראה העיקרי שלו היה העדות של אלכסנדר סלקירק.

77.126.3.239 23:11, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד בר 👻 שיחה 10:22, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

רצח שר נשכח בישראל / חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'[עריכת קוד מקור]

קבר פנקס ואשתו בבית הקברות טרומפלדור.

במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככל הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, טען קינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ובעקבות ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.

77.126.57.148 09:19, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מציע שם אחר לקטע: "חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'". שנילי - שיחה 08:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
שם הקטע נשאר רק בדף הזה, כך שממש לא מפריע לי לשנות לו את השם, לכל שם שתבקש. הנה, שיניתי. ואם כבר קראת את הקטע, אשמח אם תוכל לחוות דעה על הקטע עצמו או לשפר אותו. תודה. 77.126.1.237 10:55, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
מיותר לחלוטין וכל מטרתו אמירה פוליטית.(גילוי נאות: דוד צבי פנקס הוא אח של סבתי). שנילי - שיחה 20:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
יהי זכרו של השר פנקס ברוך. בלי קשר, איזו אמירה פוליטית יש פה בכלל? זו ההיסטוריה. זה קטע מפתיע בהיסטוריה. 77.126.38.142 21:19, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
אני מבין מה גורם לך לומר את זה: נתקלתי בנושא הזה לפני מספר שבועות באיזו קבוצה בפייסבוק שעוסקת בהיסטוריה. קראתי והחכמתי. אלא מה: זה שכתב טרח להדגיש ש"השמאל" השתיק את זה (=בן גוריון), אם כי קצת פיספס שהמתנקש היה מ"הימין" (לח"י).. אתה מבין כמה שזה מגוחך כשחלפו כל כך הרבה שנים וכל המעורבים הלכו מזמן לעולמם; אבל בשל צורת השיח הציבורי כאן - כל צד מייחס כוונות נסתרות לצד השני, שמבחינתו "הוא רק אמר ש..". אין לי פתרון לזה. ראוי לדעת כל מה שקרה - לטוב ולרע, וייחוס המשמעויות האקטואליות גורם נזק למטרה הראשונית שהיא לדעת. גרי רשף - שיחה
זה שכתב את קטע הידעת, בסך הכול סיכם את הערך בנושא. הוא לא הוסיף שום פרשנות משלו. אם לא בסדר לכתוב שבן גוריון השתיק את הנושא, אז יש לתקן, קודם כול, את הערך. אגב, יתכן שבערך יש להשתקה סימוכין... ואז אין מקום לתקן את הערך... 92.38.148.62 10:15, 2 בספטמבר 2020 (IDT)
אפשר להסיר את המשפט הזה מהקטע. לא זו הפואנטה שלו. 77.126.22.192 16:45, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

הגיבור הנשכח של הציונות[עריכת קוד מקור]

ניסחתי מחדש 77.126.67.209 15:04, 24 בפברואר 2021 (IST)

אלתר לוין בלבוש מזרחי

על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. ספק גם אם מדינת ישראל או שלטון המנדט הבריטי עשו איזו שהיא פעולה אחרת להנצחתו. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ, למרות שהיה משורר עברי מצליח, למרות שמותו משך תשומת לב רבה (לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933) ולמרות, שסביר מאוד, כי שלוין היה מרגל, שסייע מאוד לבריטים, במלחמת העולם הראשונה. מלבד העובדה, שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל חשוב, זה גם ההסבר הסביר לרדיפת הטורקים אחריו ואחרי מקורביו. הוא וחברו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות, מהסיבה הרשמית, שלוין היה אזרח מדינת אויב, שסירב לעזוב את הטריטוריה, וא-סכאכיני סייע בהסתרתו. הם הוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין, אך ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.

77.126.26.74 19:09, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

הכיצד קשה יותר להבדיל דווקא בין דברים מגוונים יותר?[עריכת קוד מקור]

הציור "הכלה והחותנת"

אחת היכולות של התפישה הראייתית האנושית היא זיהוי דמויות. בציור המפורסם, "הכלה והחותנת" (משמאל) ניתן לזהות דיוקן אישה צעירה או דיוקן אישה זקנה. (רמז: השרשרת שעל צוואר הצעירה יכולה להיתפש גם בתור הפה של הזקנה, והאוזן של הצעירה בתור העין של הזקנה). מחקרים גילו, שצופים צעירים בתמונה זו, נוטים לזהות תחילה את דמות הצעירה, ואילו צופים זקנים נוטים לזהות תחילה את הזקנה. המדענים טוענים שקיימת תופעה דומה אצל עדי ראייה בבתי משפט – ככול שהעד דומה יותר במראהו לחשודים, כך קל לו יותר לזהות אותם נכונה. לכן, למשל, לעד ממוצא ילידי אירופאי, קל יותר להבדיל בין חשודים לבנים מאשר בין חשודים שחורי עור. זאת למרות שאנשים, שמוצאם מאפריקה שמדרום לסהרה, מגוונים יותר מבחינה גנטית מאשר אנשים שמוצאם אירופאי. ככלל, ככול שאוכלוסייה אנושית ילידית, מרוחקת יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, המגוון הגנטי בה יורד. זוהי תוצאה של התופעה מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות, שמכונה "אפקט המייסד" – אוכלוסייה שנוסדה בידי פרטים בודדים (למשל קבוצה קטנה שהיגרה מאפריקה לאירופה) תכיל רק את המגוון הגנטי שהיה בין פרטים אלו. כמו כן, באוכלוסייה קטנה במיוחד, חלק מהמגוון הגנטי ילך לאיבוד. באותו אופן, גם מגוון ההגאים בשפות ילידות הולך ויורד ככול שאוכלוסיית דוברי השפה רחוקה מאפריקה שמדרום לסהרה. במערב אפריקה שמדרום לסהרה יש שפות בעלות כ- 100 הגאים, ואילו בשפות של ילידי דרום דרום אמריקה יש כעשרה.

77.126.53.237 10:31, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

אמנם מעניין, אבל עניין המגוון הגנטי ארוך ומכביד על הקטע. אני גם לא בטוח שהוא קשור, שכן יתכן שאנשים יהיו שונים מאד במראה למרות דימיון גנטי ולהפך. אפשר לעצור את הקטע אחרי הטענה על כך שעדים לבנים מתקשים יותר להבחין בין חשודים שחורים. מעניין אותי לראות מקור לשתי הטענות - גם צעירים/מבוגרים בציור הכלה והחותנת, וגם שחורים לבנים בבית המשפט. חמויישֶה - שיחה 14:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)
המקור לטענות בספרי הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה. 77.126.0.16 20:59, 28 באוגוסט 2020 (IDT)
בסדר. קיבלתי את ההערה וקיצרתי את הקטע. 77.126.26.74 19:14, 29 באוגוסט 2020 (IDT)
אני Symbol support vote.svg בעד הקטע בגרסה המקוצרת. יש לך קישור למחקר על הטענות המובאות? כי עניין הזקנים/צעירים מופיע רק בערך בעברית ולא באנגלית. חמויישֶה - שיחה 10:52, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
לא יודע אם הספרים האלו מפורטים גם ברשת. קראתי את הגרסה המודפסת. 77.126.38.142 19:12, 1 בספטמבר 2020 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד הקטע בגרסתו המקוצרת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 03:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
בעד אם זה נכון, אבל לא ברור אם התופעה של האישה זקנה צעירה קשורה לזיהוי עדתי בבית משפט. Assafn שיחה 22:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)

מה יש לעולם הערב?[עריכת קוד מקור]

לוגו התוכנית "העולם הערב"

תוכנית ההומור והסאטירה "מה יש" הייתה אחת מתוכניות הרדיו הפופולריות בישראל של שנות ה-80. רעיונות לתוכנית טלוויזיה בהשראת "מה יש", ובכיכוב אנשי צוותה, נדחו בידי מפקד גלי צה"ל דאז, רון בן ישי. בתחילת תקופת שידור התוכנית היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה בודד, ומה שהוצג בו זכה לחשיפה רבה. בן ישי חשש, שעודף חשיפה תביא ביקורות, "שיקצצו את כנפי" תוכנית הרדיו. שלוש שנים אחרי עליית התוכנית על גלי האתר, החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2. אלא שאלו נמשכו שבע שנים, והתוכנית "מה יש" חדלה מלהיות משודרת, לפני שקם ערוץ שני, בו היו תקוות לשלבה. אולם ארז טל, אברי גלעד ויאיר ניצני, מצוות "מה יש", החלו לככב בתוכנית טלוויזיה של הומור וסאטירה, "העולם הערב", בשידורי הניסיון הממושכים של הערוץ השני. התוכנית הייתה פופולרית מאוד. אך הצרה הייתה, ששידורי ניסיון קשה לממן – אין להם תקציבים מסודרים, ואסור לשדר בהם פרסומות. התוכנית מומנה מפרסומות סמויות, חלקן די מתוחכמות. למשל, התוכנית היה פרסמה חטיף, כביכול דמיוני, בשם "העולם הערב", כסוג של בדיחה. ביום שהתוכנית הפסיק לפרסמו, חברת "עלית" החלה לשווק חטיף בשם וגרפיקה זהים לו. בסופו של דבר, כשקם ערוץ 2, אף אחד משלושת זכייניו לא רצה לשלב את "העולם הערב" בלוח משדריו. זאת למרות שהרייטינג של התוכנית היה גבוה, ולמרות שארז טל עבד אצל אחד הזכיינים, כמרכיב לוח המשדרים.

77.126.82.38 21:38, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. ערכתי קלות מבחינה לשונית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:56, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

שיפוץ מקיף ל"תבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 1"; מיקוד בנושא בודד, והרחבתו[עריכת קוד מקור]

ברווזן

"מאובן חי" הוא אורגניזם, שכמעט ולא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, שנמצא מיליוני שנים בסכנת הכחדה, ושכמעט כל אורגניזם דומה לו, כבר נכחד. על כן, למרות שיש פרטים חיים ממנו, קל בהרבה למצוא מאובנים שלו. הברווזן הוא מאובן חי, ומהרבה בחינות הוא עדיין מצוי בשלב המעבר האבולוציוני בין מחלקת הזוחלים למחלקת היונקים. למשל, לנקבת הברווזן אין פטמות הנקה במיקום מוגדר. החלב מטפטף מכלל עור הבטן שלה. הזואולוגים שגילו את הברווזן מצאו פוחלצים שלו, ולא פרטים חיים. הם דווחו בפקפוק על ממצאיהם, למרות שהם כן ציפו לגלות את "החוליה החסרה" בין הזוחלים ליונקים. מה שהפריע לאמינות התגלית היה צורת פני הברווזן. כשהברווזן מת, שפתיו המאורכות מתייבשות, מתקשות, ונעשות דומות למקור של ברווז. דהיינו, הפגר נראה כאילו הוא מכיל סממן ברור של מחלקת העופות. הזואולוגים בדקו את השערת המרמה, לפיה מכרו להם פוחלץ של בונה, שנתפר לו מקור של ברווז, וחיפשו תפרים בגוף הברווזן, בעזרת מספריים.

77.126.66.195 17:20, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

האוקפי היה שמועה, שהתבררה כנכונה[עריכת קוד מקור]

אוקאפי בפלורידה

בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול. אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד"), המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.33.225 16:32, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד. חמויישֶה - שיחה 09:32, 27 באוגוסט 2020 (IDT)
הקטע לא ממוקד בגילוי האוקאפי. מציע לשכתב מחדש ולהתבסס על פסקת ההיסטוריה של המין. הג'ירף צריך להיות מוזכר בקטע בדרך אגב ולא להפך. מנחם.אל - שיחה 09:46, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
מטרת הקטע היא למשוך אנשים לקרוא את הערך אוקפי ואת הערכים האחרים שמוזכרים פה. המטרה אינה לסכם את הערך "אוקפי". השאלה היא אם חידוד ההתמקדות באוקפי תביא אנשים לקרוא יותר ערכים בסך הכול, או פחות ערכים בסך הכול. אם התמקדות כזו אכן תמשוך אנים ללחוץ על יותר קישוריות מהקע, היא ברוכה. 77.126.49.64 11:05, 6 בספטמבר 2020 (IDT)
קטע הידעת אמור להיות עם נושא ברור. מה הנושא כאן? גילוי האוקאפי או שהג'ירף והאוקאפי מתקשרים בקולות תת-שמיעתיים ויש להם התנהגות בריחה דומה? מנחם.אל - שיחה 11:53, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
קונקרטית, איך אתה מציע לנסח את הקטע? 77.126.105.18 21:16, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
אני חושב שיש לפרק את הקטע לשני קטעים. אחד יוקדש לג'ירף ולתדרי קול בתדירות הנמוכה ומשמעותה לשמיעה אנושית והשני יוקדש לגילוי האוקפי. גילגמש שיחה 21:50, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

ניסיון שני:

אוקאפי בפלורידה

האוקאפי ושאר בני משפחת הג'ירפיים מתקשרים בקולות בעלי בתדירות נמוכה, שהאדם לא שומע. האוקאפי דומה לשאר הג'ירפיים גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי גר במעבה היער, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. מסיבות אלו, את האוקפי, גם קשה מאוד לראות. לכן, הזואולוגים וכלל תרבות המערב לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עד לתגליתו, עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.9.135 12:50, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

גם הנסיון השני לא מוצא חן בעיני. הבעיה היא צירוף הדברים. מצד אחד השמעת הקול ומצד שני האוקאפי. לדעתי הקטע צריך לעסוק בדבר אחד בלבד. אם רוצים להפנות את תשומת הלב לאוקאפי לא צריך להזכיר את השמעת הקול לפי דעתי. גילגמש שיחה 13:35, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
אבל לא מצאו את האוקפי כי לא שמעו אותו ולא ראו אותו. אי אפשר לכתוב קטע אחד על זה שלא מצאו אותו כי לא שמעו אותו, וקטע שני על זה שלא מצאו אותו כי לא ראו אותו. 77.126.9.135 13:36, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לא מצאו אותו בגלל היותו יצור זהיר וחמקני עם חושים מעולים ובשל בית הגידול הסבוך והנידח שלו שנמצא בלב אפריקה. אין שום קשר לרפרטואר הקולות שלו. מנחם.אל - שיחה 13:44, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
נו, באמת. אתה יכול להביא לי מקור לזה שאם האוקפי היה נוער בקולי קולות, כמו חמור, עדיין לא היו מוצאים אותו? יש לך דוגמה לחיה שלא מצאו אותה במשך אלפי שנים למרות שהיא צרחה בקולי קולות? 77.126.9.135 13:47, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
הילידים האפריקנים שחיו באזור ידעו על קיומו במשך אלפי שנים; האירופאים לא הכירו אותו מהסיבות שצייתני. כמעט כל היונקים שהתגלו בשלהי המאה ה-21, חיו באזורים נידחים והתגלו רק לאחר שמשלחות מחקר הגיעו לשם. מנחם.אל - שיחה 13:59, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לפי מה שכתוב בערך, האוקפי התגלה בתחילת המאה העשרים. לא בשלהי המאה העשרים ואחת. בערך כתוב גם שהילידים הכירו את האוקפי כי הוא נלכד להם במלכודות. לא בגלל שהם ראו אותו מתרוצץ בחופשיות. גם לא בגלל שהם שמעו אותו. 77.126.9.135 14:11, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
טוב. בינתיים תמצתתי את עניין הקול לחצי משפט. 77.126.9.135 14:22, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
לא יודע. הקטע עדיין לא מוצא חן בעיני. אין פאנץ'. גילגמש שיחה 18:39, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
איך בדיוק אין פאנץ' בזה, שיצור יבשתי בגודל סוס, לא היה מוכר למדע עד 1900 ומשהו? 77.126.9.135 21:15, 8 בספטמבר 2020 (IDT)
כמו שכתבתי כבר מההתחלה זה בדיוק הבעיה: הקטע בגרסאות הנוכחיות לא מדגיש את הגילוי וזקוק לשכתוב מסיבי (אנסה מחר להציג כאן טיוטה). מנחם.אל - שיחה 22:28, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

"כתיב וקרי" בפרסית אמצעית[עריכת קוד מקור]

המילה "פארס" בכתב פהלווי

פהלווי היא מערכת כתב שהשתמשה באותיות האלפבית הסורי, והתאימה אותן לכתיבת מילים בפרסית אמצעית. בפהלווי מודגמת לעיתים תופעה לשונית מעניינת, הנקראת הטרוגרמה (אנ'): מילים מסוימות נכתבו כפי שהיו צריכות להיכתב אילו היו מילים בשפה הארמית-סורית, אך נקראו ובוטאו כמילים המתאימות להן בפרסית. לדוגמה, המילה שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים, אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית). גם בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, נתקלים לעיתים בתופעה זו. לדוגמה, ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est.

מקור: הערך על הטרוגראם בוויקי האנגלית (אנ'), וקטע מ"הכה את המומחה". אביתר ג'שיחה • 18:39, 24 ביוני 2020 (IDT)

יש לקטע פוטנציאל. אני מהרהר בשאלה אם צריך לעבד אותו עוד קצת או להניח לו כפי שהוא. 77.126.38.71 22:46, 26 ביוני 2020 (IDT)
לא בטוח שכדאי להזכיר מפורשות את המילה "הטרוגרמה", כי אין למושג זה ערך בעברית, והערך האנגלי שלו מסומן כערך פגום. 77.126.6.252 07:42, 27 ביוני 2020 (IDT)

אני מציע להגיע לפואנטה הקיצונית בסוף:

המילה "פארס" בכתב פהלווי

בצרפתית, מקובל לכנות מכנסיים קצרים בכינוי המושאל מאנגלית, "shorts" (מבוטא: *שורטס). מקובל גם לאיית מילה זו, בצרפתית, בדיוק באותו אופן בו מאייתים אותה באנגלית, למרות שצירוף האותיות sh לא מקודד בצרפתית לשום הגה בכלל. אילו מילה זו הייתה מאוייתת לפי כללי האיות הצרפתיים, היא הייתה מאוייתת *chortse. באותו אופן, המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאוייתת באנגלית "Café", כי היא הושאלה מהצרפתית עם האיות שלה. אילו היא תקרא לפי חוקי האיות האנגליים, היא תבוטא "קייף". יש גם דוגמאות קיצוניות יותר להשאלת כתיב. בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. ויש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).

77.126.6.252 07:48, 27 ביוני 2020 (IDT)

קטע טוב. אבל הדוגמה הראשונה לא ברורה לי. א’ בעברית מודרנית משמשת במקרים רבים להצגת מקום הטעם. כמוכן במקרים הזה היא עוזרת לבדל את המילה מהמילה פרק. Tzafrir - שיחה 13:53, 27 ביוני 2020 (IDT)
צודק. החלפתי את הדוגמה הראשונה באחרת. 77.126.26.185 12:19, 28 ביוני 2020 (IDT)
יש הרבה דוגמאות יפות ביידיש שאפשר להשתמש בהן, נגיד המילה תכלית שנכתבת כמו בעברית אך מבוטאת תכלס, או בעל הבית שמבוטא בלבוס ובין הכלאיים המעניין גם הוא, בלבוסטה, "בעל-הביתית". אוֺדוֺ - שיחה 17:08, 28 ביוני 2020 (IDT)
״תכלית״ מבוטא ״תכלס״ כי זו ההגייה האשכנזית של העברית. בהגייה אשכנזית, ת״ו לא דגושה מבוטאת כמו סמ״ך. 77.124.54.235 19:17, 28 ביוני 2020 (IDT)
אגב, גם באנגלית ובצרפתית יש עוד מיליון דוגמאות. (כמעט כל מילה צרפתית, שמכילה w היא דוגמה כזו. אם תופעת השאלת האיות לא הייתה קיימת, הצרפתית לא הייתה מכילה אות זו בכלל. במקומה היו כותבים צירופי אותיות תנועה בשביל מילים, שהושאלו מאנגלית, ו-v בשביל מילים שהושאלו מגרמנית.) גם כל מילה אנגלית, שמכילה sch היא דוגמה לזה. לא צריך לתת מיליון דוגמאות. צריך לתת מעט, שמחזיק הרבה. 77.124.54.235 19:27, 28 ביוני 2020 (IDT)

תמצות:

המילה "פארס" בכתב פהלווי

המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאויתת באנגלית "Café" או "Cafe". זאת למרות שהסימן é לא מקודד באנגלית לשום הגה, ולמרות שלפי חוקי האיות האנגליים, את צירוף האותיות Cafe, אמורים להגות, "קייף". מילה זו הושאלה לאנגלית מהצרפתית עם האיות שלה. באותו אופן, בשפות רבות, המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. יש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).

77.126.67.209 12:01, 24 בפברואר 2021 (IST)

הקוקיה היא ציפור, דג ודבורה[עריכת קוד מקור]

קוקייה מצויצת

אף שמרבית הקוקיות, מקננות, דוגרות על ביציהן ומטפלות בגוזליהן בעצמן, הן נתפרסמו בהיותן טפילוֹת תטולה. רק 59 ממיני הקוקייה (56 מן העולם הישן ושלושה מן העולם החדש) מתוך 149 מינים (40%) מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה, ונקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. טפילוּת זו נקשרה בשמה של הקוקייה, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ. נקבת דג סינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 12:35, 11 ביוני 2020 (IDT)

59 מתוך כמה? מתוך 60? מתוך 600? מתוך 6000? לפי הערך העברי יש רק 28 מיני קוקיה בעולם. אז איך בדיוק רק 59 מתוכם טפיליים? 77.125.77.181 20:29, 11 ביוני 2020 (IDT)
28 סוגים, לא מינים. בתוך כל סוג, יש כמה מינים. אנא. אנסה לברר 59 מתוך כמה. אביתר ג'שיחה • 02:16, 12 ביוני 2020 (IDT)
אתה מוזמן להציץ בוויקי האנגלית. יש שם רשימה של כל מיני הקוקייה, בערך List of cuckoo species. מדובר על 149 מינים. אביתר ג'שיחה • 02:55, 12 ביוני 2020 (IDT)
הוספתי פרט זה לקטע. עכשיו יש לשים תבנית השלמה על הערך העברי. תודה. 77.127.10.103 07:14, 12 ביוני 2020 (IDT)
שכתבתי מעט את הקטע, כדי שיהיה מעט יותר מהודק:
קוקייה מצויצת

רק מיעוט, 59 מתוך 149 מיני הקוקיה, מצדיקים את המוניטין שיצא לַמשפחה כטפילי תטולה: נקבות המינים הללו מטילות את ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות. יתר 90 מיני הקוקיה, מקננות, דוגרות על ביציהן, ומטפלות בגוזליהן בעצמן. למרות עובדה זו, טפילוּת התטולה נקשרה בשמה של הקוקייה, וזאת, עד כדי כך שמין ותת-סוג נוספים המפקידים את הטיפול בצאצאיהם בידי אחרים, נקראים על שמהּ: נקבת דג סינודונטיס הקוקייה דואגת שביציה יישמרו, יגודלו ויבקעו בפיה של נקבת האמנון, ודבורי הקוקייה (בעיקר, מתת-הסוג Psythirus שבסוג בומבוס), מטילות את ביציהן בקיניהן של דבורים אחרות.

אביתר ג'שיחה • 11:32, 15 ביוני 2020 (IDT)

הנושא כן מעניין, אבל 40% זה עדיין אחוז מרשים, וזה לא מוזר שלקוקיה יצא שם טפילי בגלל אותם 40%. צריך אולי לנסות לנסח כיוון אחר. חמויישֶה - שיחה 17:35, 15 ביולי 2020 (IDT)

קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקו[עריכת קוד מקור]

ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו

בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמיתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.

מקורות יש בערך העברי והאנגלי אודותיו. יתכן שיש צורך לחדד את הניסוח. אוֺדוֺ - שיחה 23:34, 19 במאי 2020 (IDT)

נחמד. צריך טיפה שיפורים. אגב, מה זה "מדי קיסר"? ולמה שלקצינים יהיו "מדי קיסר"? 77.124.30.213 07:18, 20 במאי 2020 (IDT)
אלו מדים שהומצאו עבורו, בהתחלה אלו היו מדי קצין רשמיים (דומה למדי אא' שלנו) שהותאמו קלות. אחר כך זה היה מדים שנתפרו לו אישית. הוספתי הסבר ושיניתי עוד כמה נקודות. אוֺדוֺ - שיחה 10:40, 20 במאי 2020 (IDT)
אני עדיין לא מבין את המשפט "ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר". חמויישֶה - שיחה 12:11, 7 ביוני 2020 (IDT)
אני צריך ביקורת קצת יותר תיאורית, כי אני לא מבין מה מבלבל בנוסח. לכתוב מדים רשמיים? מדים יחודיים? אוֺדוֺ - שיחה 22:45, 7 ביוני 2020 (IDT)
אולי זה אני, אבל אני באמת לא מבין מה קרה. בדיוק כשהוא קיבל מדים מקצינים התקבלו מדים חדשים ממועצת העיר? יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:24, 8 ביוני 2020 (IDT)
התבלו, לא התקבלו. מלשון בלאי. אוֺדוֺ - שיחה 18:09, 8 ביוני 2020 (IDT)
נחמד מאוד. אפשר לשנות המשפט על המדים פשוט ל״ואף קיבל מדי קצין רשמיים שהותאמו עבורו מידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, אותם לבש כ"מדי קיסר"״. תומר - שיחה 10:26, 6 באפריל 2021 (IDT)
כאילו, להוריד את החלק על המדים שקיבל ממועצת העיר? אוֹדוֹ - שיחה 20:43, 2 במאי 2021 (IDT)

מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים[עריכת קוד מקור]

תצלום לוויין של איי סילי

במלחמת האזרחים האנגלית נלחמו תומכי הפרלמנט הבריטי בראשות אוליבר קרומוול במלוכנים, תומכי צ'ארלס השני, מלך אנגליה. לעזרת תומכי הפרלמנט ניצבה הרפובליקה ההולנדית. המלוכנים, שנסוגו לאיי סילי, חלק ממחוז קורנוול, שלטו בצי המלכותי, התקיפו את הצי ההולנדי והסבו לו אבידות כבדות. לפי זיכרונותיו של איש חצר אנגלי, הגיע לאיי סילי האדמירל ההולנדי מרטן טרומפ כדי לדרוש פיצויים. משלא קיבל פיצויים על האבידות של ספינות הצי ההולנדי – הכריז מלחמה על המלוכנים מאיי סילי. אף שחוקרים מודרניים מפקפקים ביכולתו של טרומפ להכריז על מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים, לא נחתם הסכם שלום, שכן נאמני המלוכה הוכנעו מעט לאחר מכן, והולנד שכחה מהמלחמה. רק ב-1986, 335 שנים לאחר הכרזת המלחמה, נחתם הסכם שלום, וכך הייתה המלחמה השולית בין הולנד לאיים האנגליים הקטנים לאחת הארוכות בהיסטוריה, על אף שטיפת דם אחת לא נשפכה במסגרתה.

הניסיון הראשון שלי לכתוב קטע "הידעת?". הנושא מעניין, אבל אני בטוח שהקטע יצא מספיק מעניין. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:33, 1 במאי 2020 (IDT)

הולנד עדיין קרויה ״ממלכת ארצות השפלה״. תיקנתי את הפרט הזה. 77.126.35.220 15:37, 2 במאי 2020 (IDT)
תודה. אז היא כנראה לא נקראה כך, אלא הרפובליקה ההולנדית. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:26, 2 במאי 2020 (IDT)
הכיצד אף טיפת דם לא נשפכה, אם הצי ההולנדי ספג אבדות כבדות?77.127.46.152 15:03, 4 במאי 2020 (IDT)
הכרזת המלחמה הייתה לאחר האבידות. זה היה הטריגר לתחילת המלחמה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:58, 4 במאי 2020 (IDT)
אז חשוב להבהיר את העניין הזה. 104.254.90.122 12:21, 7 במאי 2020 (IDT)

מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים, גרסה ב'[עריכת קוד מקור]

כשהצעה לקטע "הידעת" לא תופסת, יש לשקול את הצגת המידע שבה, בסדר הפוך. למשל כך:

תצלום לוויין של איי סילי, בו התבצרו המלוכנים, עת הסבו אבדות לצי ההולנדי, לפני הכרזת המלחמה.

בשנת 1986, חתמו בריטניה והולנד על הסכם שלום, שבאופן רשמי סיים מלחמה בת 335 שנים ביניהן. זאת למרות שבמשך אותן 335 שנים, הן כלל לא נלחמו זו בזו. להפך. היו ביניהן יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות ומסחר מפותח. יתרה מזאת, בריטניה והולנד אפילו נלחמו זו לצד זו, כנגד אויבים משותפים, במספר מלחמות שהתרחשו בזמן, שבאופן רשמי, התחוללה ביניהן "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים". מתברר, שזמן קצר לפני סיום מלחמת האזרחים האנגלית, מצביא הולנדי הכריז מלחמה על בריטניה, בשל פעולות שעשו תומכי שלטון צ'ארלס השני, מלך אנגליה, שהפסידו במלחמת האזרחים.

77.127.40.170 10:43, 9 במאי 2020 (IDT)

לפי הערך על טרומפ: „ב־30 במרץ 1651, הגיע טרומפ לאיי סילי כדי לדרוש פיצויים מהצי המלכותי על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטען שנשאו. על פי זכרונותיו של וויטלוק, מכתב מתאריך 17 באפריל 1651 מסביר: "טרומפ הגיע לארמון פנדניס וסיפר שהיה בסילי ודרש פיצויים על הנזקים שנגרמו לספינות ההולנדיות ולמטענן, ומשלא קיבל תשובה מספקת, השתמש בסמכותו כדי להכריז עליהם מלחמה." באותה תקופה איי סילי היו למעשה נפרדים מאנגליה עצמה, ועל כן המלחמה הוכרזה בנפרד על אנגליה ועל איי סילי. כך, במקביל לפריצת מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה, נפתחה מלחמת הולנד-איי סילי, הלא היא מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים. ״. נראה לי שצריך לתקן את הערך על המלחמה. טרומפ היה מפקד הצי ההולנדי או משהו כזה ולא סתם „פקיד ממשלה״. Tzafrir - שיחה 13:20, 9 במאי 2020 (IDT)
בערך עליו הוא מוגדר כאדמירל למוד קרבות. לכן שיניתי פה את המילים ״פקיד ממשלה״ ל״מצביא״. לשאר הפרטים אין מקום בקטע. הקטע נועד לגרום לאנשים לקרוא אותם בערכים. 77.125.87.164 14:07, 9 במאי 2020 (IDT)
הנושא מעניין. שתי הערות: ראשית, בניסוח הנוכחי, לא ברור מה הקשר של התמונה שצורפה. שנית, לדעתי חשוב כן להדגיש שלא הייתה מלחמה בין אף אחד לאף אחד. אולי אפשר לנסח קטע שמתחיל במילים "מלחמת 335 השנים היא...". בעצם, המשפט שמופיע בפסקת הפתיחה של הערך עצמו יכול להיות פאנץ' יותר טוב לקטע מכפי שהוצע: "ככל הידוע המלחמה נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה". חמויישֶה - שיחה 15:26, 12 במאי 2020 (IDT)
האם תוכל לכתוב גרסה משלך? 77.124.8.123 23:53, 14 במאי 2020 (IDT)
תצלום לוויין של איי סילי, בו התבצרו המלוכנים, עת הסבו אבדות לצי ההולנדי, לפני הכרזת המלחמה.

מלחמת 335 השנים היא מלחמה שהתחוללה בין הרפובליקה ההולנדית לבין איי סילי שהיוו חלק מממלכת אנגליה. למרות שמה ולמרות אורכה המתמשך, במהלך המלחמה הצדדים כלל לא נלחמו זה בזה, היו ביניהם יחסים דיפלומטיים חמים, חילופי תיירות, מסחר מפותח והם אף שיתפו פעולה כנגד אוייבים משותפים. אין ודאות לגבי הכרזת המלחמה ובפועל לא היו כל פעולות איבה בין הצדדים. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. מצב זה התקיים במשך 335 שנים עד שנת 1986, אז נחתם הסכם שלום סמלי בין הולנד לבין איי סילי


בבקשה. חמויישֶה - שיחה 16:07, 19 במאי 2020 (IDT)

אבל הגרסה שלך מורידה את כל ההתלהבות מהעניין. 104.254.90.122 21:22, 25 במאי 2020 (IDT)
לא הבנתי את כוונתך. חמויישֶה - שיחה 14:28, 7 ביוני 2020 (IDT)
הניסוח שלך נותן תחושה, שמדובר באירוע משעמם. 77.126.6.26 11:39, 29 בינואר 2021 (IST)
אני תומך בניסוח של האנונימי 77 שמסרב להרשם. גילגמש שיחה 11:51, 29 בינואר 2021 (IST)

הר החמאה[עריכת קוד מקור]

העתקה מהערך המומלץ, חמאה:

קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית

בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" - קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית, שמטרתו למנוע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, כתוצאה מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו חמאה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של שלה נערם במחסנים, בכמות של חצי מיליון טון בשנת 1975, ושיא של 1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.

88.202.186.64 14:57, 28 במרץ 2020 (IDT)

זה קטע ארוך, והאמת שעדיין לא כל כך ברור ממנו מדוע ייצרו אותה בכמויות שעולות על הביקוש. תומר - שיחה 19:40, 28 במרץ 2020 (IDT)
קיצרתי, תודה. 77.126.68.96 20:41, 28 במרץ 2020 (IDT)
מצאתי את ההבהרה בערך האנגלי "הר החמאה" והכנסתי לקטע. 77.126.68.96 21:09, 28 במרץ 2020 (IDT)
זה נושא מעניין, אבל "תקנות רגולטוריות" ומונחים דומים לא ממש מעודדים קריאה של הקטע. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:26, 23 באפריל 2020 (IDT)
לדעתי עכשיו יש בקטע איזון סביר בין הסבר להיווצרות הר החמאה, לבין קריאה שוטפת. חמויישֶה - שיחה 11:47, 1 בפברואר 2021 (IST)

רונלד רייגן, שמורות טבע ומגפות שפעת[עריכת קוד מקור]

תרשים מחצית נגיף השפעת

כשרונלד רייגן היה מושל מדינת קליפורניה, הוא צידד בתעשייניים שדרשו לייעד חלק משטח שמורת הטבע הפארק הלאומי סקוויה לחטיבת עצים. רייגן ספג ביקורת על טיעונו, "אם ראית עץ סקויה אחד, ראית את כולם", אף על פי שרייגן לא לגמרי טעה. השונות הביולוגית בין עצי הסקוויה באמת נמוכה ביחס לקבוצות הטקסונומיות הקרובות להם. זאת משום שרוב הרבייה שלהם אינה רבייה זוויגית (עם זכר ונקבה שמביאים צאצא משותף, שאינו זהה לאף אחד מהם), אלא רבייה לא-זוויגית, שבה יצור חי יוצר צאצא בעל חומר תורשתי זהה לחלוטין לשלו. בדרך כלל, ככול שהשונות הביולוגית גבוהה יותר בתוך אוכלוסייה, יש סיכויי שרידה גבוהים יותר לפחות לחלק מהפרטים, כשתנאי הסביבה משתנים. רבייה זוויגית היא רק דרך אחת להעלות את השונות הביולוגית באוכלוסיות. ישנם חיידקים ונגיפים רבים שמשיגים מגוון ביולוגי גדול בעזרת דיוק נמוך בשכפול החומר התורשתי, במהלך רבייה לא-זוויגית. דהיינו, מנגנון שכפול שגורם למוטציות רבות. החיסרון של מנגנון כזה הוא שמרבית הצאצאים של יצורים אלו אינם מתפקדים. אבל המגוון הביולוגי העצום שנגיף השפעת (בתרשים) משיג כך, מאפשר לו להתרבות ולשגשג למרות מערכת החיסון הטבעית והמלאכותית של האדם.

77.125.52.102 08:49, 14 במרץ 2020 (IST)

נחמד. אבל הקטע דורש מיקוד: (1) לא אהבתי את הערבוב של השפעת בנושא. מוטב להישאר בסקויה. (2) הקטע ארוך מדי - צריך הסבר קצת יותר על השונות הביולוגית - איבדת אותי לקראת סוף הקטע. תומר - שיחה 19:46, 28 במרץ 2020 (IDT)
הנושא הוא השונות הביולוגית. הדגשתי את המילה "שפעת" היא היא פופולרית כיום. אבל הנושא הוא השונות הביולוגית עצמה. מיד אערוך את הקט כדי להסביר את העיניין. 77.126.68.96 20:31, 28 במרץ 2020 (IDT)

קטע שסיכמתי בעיקר משני קטעי הידעת בפורטל וושינגטון די. סי[עריכת קוד מקור]

סמל גבעת הקפיטול

על פי תיקון בחוקת ארצות הברית, משנת 1801, העיר וושינגטון די. סי. כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. לכן, הקונגרס האציל סמכויות ניהול עיר נרחבות מהרגיל לעיריית וושינגטון. אלא שסמכויות אלו לא פותרות בעיה קשה יותר. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחי ארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו היו רק נציגי מדינות משנה. במשך 160 שנה, תושבי העיר לא יכלו להצביע גם לבחירות אלו.

77.126.14.80 15:04, 7 במרץ 2020 (IST)

לא ברור (ואני עדיין לא אוהב את הרעיון במיוחד). כיוון להצעה חדשה:

ארצות הברית היא פדרציה שמורכבת ממדינות. בירת ארצות הברית, העיר וושינגטון די. סי., היא שטח פדרלי שלא נכלל בתחומי אף מדינה. הבחירות למוסדות הפדרליים העיקריים: הנשיא ובתי המחוקקים נעשים לפי מדינות, ולכן תושבי השטח הפדרלי של וושינגטון לא מיוצגים בהם. עם השנים האזור הפדרלי של הבירה יושב בצפיפות והיה מאוכלס יותר מ־13 מדינות אחרות בברית. לכן הבעיה תוקנה חלקית בשנת 1961: מאז יכולים תושבי המחוז להצביע בבחירות לנשיאות, אולם עדיין לא לבתי המחוקקים הפדרליים.

Tzafrir - שיחה 05:53, 8 במרץ 2020 (IST)

מצב שבו אפילו לאזרח אמריקני אחד, תושב ארצות הברית, אסור להצביע לשום בית מחוקקים, הוא מצב אפליה איום ונורא. זה מצב לא נסבל בדמוקרטיה. וזה לא משנה אם מדובר באנשים רבים או מעטים. 77.126.14.80 14:24, 8 במרץ 2020 (IST)
אז איך המצב בארצות הברית בהשוואה למדינות דומות, לדוגמה: ברזיל והודו? (לא בדקתי) Tzafrir - שיחה 15:22, 8 במרץ 2020 (IST)
נראה לך סביר שבמדינת ישראל, כל האזרחים תושבי מרכז ירושלים לא יוכלו להצביע לכנסת? זה הגיוני? עקרון בסיס בדמוקרטיה הוא זכות ההצבעה. אם דמוקרטיה שאסור להצביע בה נראיית לך עניין שגרתי, אז אסביר מחדש: 77.126.14.80 16:38, 8 במרץ 2020 (IST)
סמל גבעת הקפיטול

העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא הזכות של כל אזרח, תושב המדינה (לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ) להצביע בבחירות לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה. אלא שדווקא בה ישנם לא מעט אזרחים, תושבי המדינה, שמאז שנת 1801, נשללה מהם זכות ההצבעה לכול בית מחוקקים שהוא - פדרלי או של מדינת משנה. כמו כן, במשך 160 שנה נאסר עליהם להצביע גם לרשות המבצעת הפדרלית. אלו הם האזרחים תושבי עיר הבירה - וושינגטון די. סי.. עיר זו כפופה ישירות לקונגרס ארצות הברית. זאת בניגוד ליתר ערי ארצות הברית, שכל אחת מהן כפופה למדינת המשנה בה היא יושבת. בארצות הברית, הבחירות לקונגרס, כמו גם לסנאט – שני בתי המחוקקים של הפדרציה – נעשות דרך מדינות המשנה. ומכיוון שהעיר וושינגטון אינה כפופה לשום מדינת משנה, תושביה לא מיוצגים בשום בית מחוקקים אמריקני, לרבות זה שראש העירייה שלהם כפוף לו. בכך למעשה מופלים תושבי העיר וושינגטון לרעה על פני שאר אזרחי ארצות הברית. זאת ועוד, עד שנת 1961, גם כל חבר האלקטורים הבוחר את נשיא ארצות הברית ואת סגנו - הרשות המבצעת הפדרלית - היו רק נציגי מדינות משנה. תושבי העיר וושינגטון מצביעים רק לראשות העירייה שלהם ולמועצת העירייה שלהם.

77.126.14.80 16:38, 8 במרץ 2020 (IST)

כמה הערות: (1) לא אהבתי את הניסוח החד-משמעי "העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה הוא...". למה דווקא זהו העיקרון הכי בסיסי? צריך להיות "מעקרונות היסוד". (2) הסוגריים "(לא כזה שגר שנים רבות מחוץ לארץ)" מסורבלות ביותר - ניתן לוותר. (3) "ארצות הברית של אמריקה נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה" - "של אמריקה" הוא ניסוח מיושן, ולא אהבתי את האמירה שהיא "נחשבת לדמוקרטיה לדוגמה". צריך מקור לזה, וניסוח קצת יותר חד-משמעי שניתן להוכיח ולעמוד מאחוריו. (4) באופן כללי כל הנימה בקטע מרגישה קצת מוטית. בסך הכול הוא בא להציג עובדות, אבל עדיין. (5) איך הקטע מתיישב עם ערך זה (אנ')? ייתכן שהוא היה נכון רק עד 1961? --תומר - שיחה 20:58, 11 באפריל 2020 (IDT)
ב1961 נגמרה הבעיה עם האלקטורים לנשיא. הבעיה עם בתי המחוקקים טרם הוסדרה. 77.126.93.106 23:54, 11 באפריל 2020 (IDT)

קולומבוס לא גילה שהוא גילה את אמריקה[עריכת קוד מקור]

פסל החירות. ארצות הברית של אמריקה.

קולומבוס גילה את אמריקה. אבל הוא לא גילה, שהוא גילה את אמריקה. בן זמנו אמריגו וספוצ'י היה הראשוןן שהבין שקולומבוס הגיע ליבשת חדשה. תרבות המערב לא הייתה מודעת לקיום אמריקה, למרות שאירופאים כבר ביקרו בה קודם לכן. הויקינגים יושבי גרינלנד הגיעו מספר פעמים לחוף המזרחי של קנדה, אלא שהם לא מצאו טעם או משאבים להמשיך ולבקר בה. בסופו של דבר, גם התיישבות הוויקינגים בגרינלנד, עצמה, חרבה. האינואיטים הגרינלנדים של העת החדשה מקבלים מממשלת קנדה זכויות של עם ילידי בגרינלנד. זאת למרות שהם תפסו שם את מקומם של הוויקינגים.

77.126.14.80 11:01, 2 במרץ 2020 (IST)

"תרבות המערב" זה לא המושג הנכון כאן (אלא "אנשי העולם הישן"). כמו"כ רצוי להזכיר שהעמים הילידיים הגיעו לאמריקה אלפי שנים לפני הוויקינגים (שלא יהיה אירופו-צנטרי מדי). Ronam20 - שיחה 15:03, 3 במרץ 2020 (IST)
העמים ה"ילידיים" הגיעו לאמריקה מהכיוון השני. דרך קמצ'טקה. קמצ'טקה נמצאת בעולם הישן, אך ממש לא בתרבות המערב. 77.126.14.80 16:14, 3 במרץ 2020 (IST)
תרבות המערב הוא המונח הנכון כאן. ערכתי קצת בשביל הבהירות. Reuveny - שיחה 09:34, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

מדוע המילה "רובע" דומה למילה "רבע"?[עריכת קוד מקור]

איור שחזורי של הקרדו מקסימוס מהתקופה הרומית, ירושלים

המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפישה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. כדי להתחקות אחר מקור המילה יש לגשת לרחוב "קארדו מקסימוס" פינת "דקומנוס" בערים עתיקות רבות, שהיו קיימות בתקופת האימפריה הרומית (למשל ירושלים). הרומאים נהגו לחלק ערים לארבע שכונות בעזרת סלילת שני רחובות ראשיים בעלי שמות אלו.

77.125.68.114 17:58, 29 בפברואר 2020 (IST)

בגרמנית המילה זהה – Viertel. מה המקור לקביעה שהמקור הוא בתקופה הרומית? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:01, 1 במרץ 2020 (IST)
תודה לגבי העדכון על הגרמנית. הוספתי זאת לקטע. ולגבי מקור הידיעה, זה מה שכתוב בערך רובע. 77.126.14.80 11:02, 2 במרץ 2020 (IST)
לגבי מקור הקביעה, אמנם כך כתוב בערך, אבל גם בערך שלנו וגם בערכים בשפות המקבילות, אבל המקורות בעברית שם הם מאתרים של מורי דרך. לא מאתרים בלשניים. בצרפתית, המושג מחולק על שני ערכים שונים, ואני לא ממש מבין למה. אולי בגלל שמקובל להשתמש בצרפתית במילה "רובע" במקום במילה "שכונה". בכול מקרה, באחד הערכים האלו, אין מקורות ואילו בשני, אני לא בטוח שהמקורות דנים באטימולוגיה. באנגלית יש ערך שמקביל לאחד הערכים בצרפתית, מבחינת הקישוריות. אבל התוכן כמו זה המקושר לעברי. אין שם מקורות. בקיצור, או שתופשים דובר צרפתית כבד, כדי לברר לעומק, או שמחפשים פתרון אחר. אפשר גם לשחק ראש קטן... 77.126.14.80 12:16, 2 במרץ 2020 (IST)
טוב... גיליתי שכבר היה פעם דיון בהצעה די דומה להצעה הזו. אפשר למצוא קטע די דומה לקטע הזה במדור "הידעת" של פורום בלשנות. 77.126.14.80 08:19, 4 במרץ 2020 (IST)
תוכל לקשר לדיון שהיה, או לפחות לקטע בפורטל בלשנות? זה עשוי לקצר הליכים בנוגע לדיון פה. חמויישֶה - שיחה 09:26, 4 במרץ 2020 (IST)
פורטל:בלשנות/הידעת?/83. בבקשה. 77.126.14.80 16:59, 5 במרץ 2020 (IST)
תודה. אני Symbol support vote.svg בעד. חמויישֶה - שיחה 11:02, 24 במאי 2020 (IDT)
בסופו של דבר, נשארנו עם אותה סיבה: המילה "רובע" דומה למילה "רבע", כי בעבר חילקו הרומאים ערים לארבעה חלקים (על ידי שני רחובות ראשיים שחצו אותם לאורך ולרוחב), כך שכל חלק כזה, רובע, היה גם רבע מהעיר כולה. מה זה משנה אם זה תואם את מצב העיר העתיקה בירושלים בתקופה כלשהי או לא? אביתר ג'שיחה • 12:02, 8 בנובמבר 2020 (IST)
זה משנה כי לא מעט אנשים חושבים שמקור השם מירושלים. 77.126.64.124 19:55, 1 בפברואר 2021 (IST)
במלאת שנה להצעה, אני מעונייין לקבל את הקטע. רק נראה לי שאשנה את המשפט המתחכם "יש לגשת לרחוב "קארדו מקסימוס" פינת "דקומנוס"". עדיף לדעתי "מקור המילה הוא בנוהג הרומי לחלק ערים באמצעות סלילת שני רחובות מרכזיים, קארדו ודקומנוס, לאורכה ולרוחבה..." אם מישהורוצה לנסח, אשמח. אם לא, אתפנה לזה בקרוב. חמויישֶה - שיחה 09:45, 2 בפברואר 2021 (IST)
סבבה. רק לא לשכוח, בבקשה, את הקישורית למושגים קארדו ודקומנוס. תודה. 77.126.94.35 18:15, 2 בפברואר 2021 (IST)
איור שחזורי של הקרדו מקסימוס מהתקופה הרומית, ירושלים

המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר, שכונה או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפישה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. למעשה, מקור המילה הוא בנוהג של הרומי לסלול בערים רבות שני רחובות מרכזיים: "קארדו מקסימוס" ו"דקומנוס" (כך חולקה גם ירושלים). הרחובות שנסללו לאורכה ולרוחבה של העיר חילקו אותה לארבע שכונות.

חמויישֶה - שיחה 16:44, 4 בפברואר 2021 (IST)
בגדול, זה בסדר. אבל עכשיו אני רואה בעיה, שלא ראיתי קודם. בצרפתית, המילה "רובע" היא בדיוק שכונה. לא צבר שכונות. 77.126.76.0 17:04, 4 בפברואר 2021 (IST)
אני לא חושב שזו בעיה, כי המשפט הראשון מתייחס לפירוש המילה בעברית. בכל זאת, על מנת לדייק ולמנוע טעות הוספתי מילה למשפט הראשון. חמויישֶה - שיחה 11:39, 7 בפברואר 2021 (IST)

תאריך לידתו של גאוס[עריכת קוד מקור]

גאוס על שטר של עשרה מארק גרמני

קרל פרידריך גאוס, אחד המתמטיקאים המפורסמים בהיסטוריה, נולד בסקסוניה התחתונה למשפחת פועלים ענייה. אמו לא תיעדה את תאריך לידתו, אך זכרה שנולד ביום רביעי, שמונה ימים לפני חג העלייה, שמצוין 39 ימים לפני חג הפסחא. אלא שתאריכו של חג הפסחא אינו קבוע. הוא נחוג ביום ראשון של ירח מלא, שאחרי יום השוויון האביבי. גאוס, שהיה ילד פלא, ופורסמו סיפורים ואגדות רבים על היכולות המתמטיקאיות שהיו לו כבר כפעוט וכתלמיד בית ספר יסודי (כמו הטענה לפיה בגיל שבע הוא גילה לבד מהו טור חשבוני ומהי הנוסחה לסיכום מהיר שלו), פתר את חידת תאריך לידתו רק בבחרותו. הוא מצא את תאריך חג הפסחא, ופיתח שיטות לחשב את מועדי חג העלייה בעבר ובעתיד.

77.125.68.114 18:54, 28 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. צריך מקור. תומר - שיחה 19:47, 28 במרץ 2020 (IDT)
המקורות בערך על גאוס. תודה. 77.126.68.96 20:29, 28 במרץ 2020 (IDT)

רואנדה היא אחת המדינות השוויוניות בעולם מבחינה מגדרית[עריכת קוד מקור]

דוקטור אגנס בינאגוואהו, שרה בממשלת רואנדה.

אחת המדינות שבהן מעמד האישה הוא הגבוה בעולם בעולם היא רואנדה. לפני רצח העם ברואנדה, הייתה זו החברה שבה נשים היו נחותות בזכויותיהן ביחס לגברים. אישה נשואה נדרשה, למשל, להביא אישור מבעלה כדי לפתוח חשבון בנק. אולם ברצח העם נרצחו בעיקר גברים. גברים רבים אחרים ברחו מהמדינה כפליטים או הצטרפו למליציות שנלחמו במלחמת האזרחים. כך לא נשארה לנשים ברירה אלא למלא את מקום הגברים בתפקידים רבים, ולקבל החלטות בלעדיהם. הדבר דומה לקידום מעמד האישה בעולם המערבי, בעת שהגברים גויסו לצבאות, בעת מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

77.125.68.114 22:29, 27 בפברואר 2020 (IST)

מה מקור הקביעה שמעמד הנשים גבוה ברואנדה? אני לא חושב שזה נתון שאפשר למדוד. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:03, 1 במרץ 2020 (IST)
מעמד הנשים ברואנדה גבוה גם מבחינת שוויון הזכויות המחוקק בחוקים וגם מבחינת ההגשמה העצמית בתפקידים בכירים. כל זאת ביחס להרבה מדינות בעולם. כך כתוב בערך. כך גם סופר בסרט התעודה שראיתי. אישית, לא ביקרתי בשום מקום קרוב בכלל לרואנדה. המקום הכי דרומי בו הייתי בחיי היה שרם-א-שייך, בסיני. 77.126.14.80 12:30, 2 במרץ 2020 (IST)

מערות הנטיפים המוחבאות מהציבור[עריכת קוד מקור]

זקיפים ונטיפים ממערת אבשלום

מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש <חדש>שהיא מחוץ לכל מקום יישוב</חדש>, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, כדי להגן עליה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.

77.125.105.248 16:07, 13 בפברואר 2020 (IST)

על מה זה מסתמך? Ronam20 - שיחה 16:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
על סמך המקורות של הערך מערת נטיפים. 77.125.105.248 17:49, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מתנגד לקטע בגלל ניסוח לא תקין. אין שום הצפנה של המערה. בסך הכל העירייה פעלה באופן שנראה לה נכון וסגרה את השטח לציבור באופן שנראה לה. המערה ידועה - עובדה שכתבו עליה בעיתון. גילגמש שיחה 17:53, 13 בפברואר 2020 (IST)
כתבו בעיתון עשרות שנים אחרי ההצפנה, כשהסוד התגלה. בכול מקרה, אתה מוזמן להציע נוסח אחר. 77.125.105.248 18:29, 13 בפברואר 2020 (IST)
טוב. החלפתי את "בכוונה תחילה" ל"כדי להגן עליה". 77.125.68.114 18:26, 29 בפברואר 2020 (IST)
הקטע חביב אבל לא מועיל כל כך כי הוא לא מפנה לערכים רלוונטיים חוץ ממערת אבשלום. כמה הערות: יש בארץ עשרות או מאות מערות נטיפים וכמעט כולן סגורות לציבור, לא משנה אם בתוך ערים או מחוץ. יש בתוך הערים הגדולות גם אתרים רבים נוספים בעלי עניין שסגורים לציבור. בנוסף, שכונת דניה בחיפה ממש לא נמצאת במקום מרכזי בעיר, ומנגד בית שמש היא לא קטנה כל כך ומערה שנמצאת בין ת"א לירושלים היא לא בדיוק נידחת. Reuveny - שיחה 09:30, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
לענ"ד אין מה לעודד פעילות לכניסה למערות הללו. אין בזה שום מידע אנציקלופדי, וויקיפדיה אינה ויקימסע. Shannen - שיחה 13:05, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
קטעי "הידעת" אכן נועדו לעודד אנשים לקרוא ערכים בויקיפדיה. הם לא נועדו להיות רק נחמדים, ולא נועדו לעודד אנשים לקום מהמחשב וללמוד דברים בכוחות עצמם. בטח לא להתפלח למתחמים סגורים לציבור. לכן אשמח להצעות לאופן שיפור קטע זה. תודה. 77.126.132.183 16:37, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
הנושא מעניין מאוד וישנן כמה מערות כאלו (היו כמה כתבות על כך בתקופה האחרונה) אך נדרש לטעמי שיפור בניסוח לניסוח אנציקלופדי יותר. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:39, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

נקי זה יפה?![עריכת קוד מקור]

יהלום עם מינרל נוסף, שנלכד בתוכו.

היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק חכם וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם, נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".

77.125.105.248 08:56, 12 בפברואר 2020 (IST)

נחמד. לדעתי חסרה בקטע ההשפעה המלאכותית של דה בירס על הצע וביקוש, שהביאה להאמרת מחיר היהלומים במאה ה-20 (שעד אז היו הרבה פחות יקרים או פופולאריים). המידע על ה"לכלוך" מעניין. לדעתי הוא מחזיק קטע לבד, וגם עניין מחיר היהלומים (עם הרחבה שאינני בקיא מספיק בשביל לכתוב אותה) מחזיק קטע לבד. חמויישֶה - שיחה 11:35, 12 בפברואר 2020 (IST)
Garnet inclusion in diamond.jpg
ככה בסדר? 77.125.105.248 15:11, 13 בפברואר 2020 (IST)
אגב, האם כדאי להחליף את התמונה לכזו של יהלום עם "לכלוך"? 77.125.105.248 15:12, 13 בפברואר 2020 (IST)
אני מסכים עם חמויישה, זה נראה כאילו מסתתרים כאן שני הידעת שונים שכדאי לשקול לפצל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 16:13, 13 בפברואר 2020 (IST)
חשבתי שהוא ביקש להוסיף, אז הוספתי. הוספתי את הפסוקית "(שחלקן נובע משיווק חכם וויסוט שוק חכם, במשך מאות שנים, שביצע קרטל היהלומים, דה בירס)". לפני ההיערה שלו, קרטל די בירס לא הוזכר בקטע. בכול מקרה, מבחינתי, שתי האפשרויות מתקבלות. אפשר להזכיר ואפשר לא להזכיר. 77.125.105.248 16:38, 13 בפברואר 2020 (IST)
אפשר לפצל ואפשר להשאיר ככה. בכל אופן מעניין. לא ראיתי בערך יהלום אזכור לנושא הלכלוך - מה המקור לכך? וכן, עדיף תמונה של יהלום עם לכלוך. תומר - שיחה 18:39, 31 במרץ 2020 (IDT)
אזכור לנושא הלכלוך, אפשר למצוא בקלות בגוגל. גם בסדרה התיעודית "הסברים", בנטפליקס, בפרק על היהלומים. בלי קשר, כנראה שיש לי כאן טעות. שבירת היהלום לשניים משתלמת כשיש בו סדק גדול. אבל לא מצאתי ממש תימוכין לכדאיות שבירה בגלל לכלוכים. לכלוכים גורמים ליהלום להישלח לתעשייה במקום לצורף, או שגורמים לצורף לתכנן את התכשיט כך שחלקי הזהב שבו יסתירו את הלכלוך. 77.126.68.96 22:22, 6 באפריל 2020 (IDT)
הכנסתי התיקונים.77.126.93.106 00:17, 12 באפריל 2020 (IDT)

העלייה הראשונה לא הייתה העלייה הראשונה[עריכת קוד מקור]

רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים

"העלייה הראשונה" היא גל עליית יהודים לארץ ישראל העות'מאנית, משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904), שהגיע בעיקר ממזרח אירופה ותימן. מקובל לראות בגל עליה זה את ראשית הציונות. אולם, היו גלי עלייה קודם ל"עלייה הראשונה", והייתה גם עשייה ציונית, קודם לכן. שכונת מחנה ישראל, לדוגמה, שהיא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות ירושלים, נבנתה בשנת 1865, בעקבות גל עליה ממרוקו. בית הספר החקלאי, מקווה ישראל, נוסד בשנת 1870. ייסוד המושבה העברית, פתח תקווה, בידי יואל משה סלומון ועוד אנשי "היישוב הישן", החל, כמתועד בבלדה של יורם טהר לב ושלום חנוך, "בבוקר לח בשנת ה'תרל"ח" (1878). גם מפעל תחיית הלשון העברית לא המתין לאנשי "העלייה הראשונה". אמנם אליעזר בן יהודה עלה בשנת 1881. אבל הוא עלה עשרות שנים אחרי ייסוד עיתונות בעבריתעיתונים "הלבנון" ו"חבצלת") ובית ספר עברי (בית הספר לבנות אוולינה דה רוטשילד) בארץ ישראל.

77.127.49.22 13:12, 7 בפברואר 2020 (IST)

  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
Tzafrir - שיחה 15:31, 7 בפברואר 2020 (IST)
  • תחיית השפה העברית החלה בעיקרה באירופה בסוף המאה ה־18 אבל הייתה על אש קטנה עד סוף המאה ה־19. אולי להפריד את זה לקטע נפרד? מה דעתכם?
    • נכון. בן יהודה כתב בעיתונות העברית האירופאית עוד לפני זמן העלייה הראשונה. אבל זה לא חד מספיק. בכול מקרה, תחיית השפה היא חלק חשוב מאוד מהציונות. חבל להפריד.
  • רוב מייסדי פתח תקווה עלו ממזרח אירופה בשנים או עשרות השנים שלפניכן.
    • נכון. אלא שמשום מה הם נקראו "היישוב הישן". האם אפשר לצרף זאת בקלות לקטע? כל העלייה הזו וההקמה הזו קדמה לעליה הראשונה. אבל כבר הזכרנו גל עלייה קודם לעלייה הראשונה. מה שחשוב בדוגמה הזו זה שהיא קשורה בהקמת יישוב חקלאי יהודי, לפני העלייה הראשונה.
  • היו כמה נסיונות התיישבות מחוץ לצפת שבעיקרם לא החזיקו מעמד במהלך המאה ה־19.
    • יש עוד מיליון דוגמאות. חשבתי לתת את השלוש הטובות ביותר. 185.80.221.109 15:43, 7 בפברואר 2020 (IST)
רגע, הערך עליות בשנים 1700–1881 מונה לא מעט גלי עליה לפני העליה הראשונה. צירפתי קישורית אליו. 185.80.221.109 15:51, 7 בפברואר 2020 (IST)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

שבר עצם זרת ממערת דניסובה, ממנו מוצה גנום מיטוכונדרי של אשה דניסובית.

בתחילת דרכו, נשען חקר האבולוציה על השוואת מדידות נראות לעין של יצורים חיים ומאובנים - בעיקר עצמות מאובנות. הבעיה בשיטה זו היא שהתאבנות של בעל חיים היא אירוע נדיר ביותר, מכיון שרוב עצמות בעלי החיים אינן מתאבנות אחרי מותם, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. כתוצאה מכך, אוסף המאובנים המצוי בידי המדענים אינו מציג תמונה שלמה של כל המינים שנכחדו, אלא רק של מינים שעצמותיהם מתאבנות בקלות יחסית, כך שנמצאו שלדים מאובנים רבים ושלמים שלהם. חקר האבולוציה מביא את הפלאונטולוגים לחפש עדויות גם למינים נכחדים שנמצאו מעט מאוד שלדים מאובנים שלהם, או שנמצאו שלדים שאינם שלמים (אם כי רבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו). לדוגמה, גילוי השלד המאובן "לוסי", שסווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, נחשב להצלחה גדולה למרות שמשלד זה השתמרו רק כ-40% מחומר העצמות. התפתחות הביולוגיה המולקולרית, ובפרט שיטות מיצוי DNA ממאובנים, והשוואת רצפי הקודוני DNA, נתנה לחקר האבולוציה כלי חזק מאוד. כיום, גם מציאת חלק קטנטן של עצם, עשוי להוות תגלית חשובה. כך התגלה האדם הדניסובי, על פי שן בודדת של זכר זקן, וחלקיק עצם זרת יחיד של נקבה צעירה.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST) מקצה שיפורים 77.127.15.149 17:22, 4 בפברואר 2020 (IST)

שיפרתי את הניסוח. הרחבתי את העיקר, והסרתי פרטים טפלים.77.127.49.22 11:55, 7 בפברואר 2020 (IST)
צריך למקד את הקטע, כרגע אני לא מבין מה הוא מנסה להגיד. אם האמירה היא שהפלאוגנטיקה פותרת את בעיות ההשתמרות של מאובנים אז זה לא נכון. Reuveny - שיחה 09:44, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
הקטע מנסה לומר שהמדע מצליח להסיק מסקנות רבות ממידע מועט, ושזה יפה. איך אתה מציע לשפר את הקטע? 77.126.132.183 16:31, 5 בספטמבר 2020 (IDT)
ערכתי לנוסח יותר קוהרנטי, מקווה שזה בסדר. בברכה, איתמראשפר - שיחה 18:45, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

פסאודוגנים כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף[עריכת קוד מקור]

A Bonobo at the San Diego Zoo "fishing" for termites.jpg

ברצף הגנום של יצורים שונים, ישנם גנים המקודדים ליצירת חלבונים. במהלך האבולוציה, עקב שכפול גנים לא מדוייק, נוצרו שגיאות שונות בגנום. שגיאות אלה הביאו ליצירת מוטציות שונות, ואף לקיומם של גנים שאינם מקודדים ליצירת חלבון כלשהו, הנקראים פסאודוגנים. דוגמה לכך היא הגן של גולונולאקטון אוקסידאז, האנזים האחרון בשרשרת הייצור של ויטמין C בגוף. גן זה קיים ותקין במרבית החולייתנים, אבל בכל מיני ההומינואידים שנבדקו עד היום, כולל האדם, הוא איננו מצליח להתבטא עקב מוטציה של הזזת מסגרת הקריאה. כתוצאה מפגם גנטי זה - האדם והקופים אינם יכולים לייצר ויטמין C בעצמם, והם יחלו ואף ימותו מצפדינה, אלא אם יקבלו אותו במזונם. ההסבר היחיד לכך אשר התקבל בקונצנזוס מדעי, הוא שהאדם והקוף ירשו את אותה אותה מוטציה שהתרחשה באב הקדמון המשותף שלהם לפני עשרות מיליוני שנה.

אני מעט חלוד אחרי כמה שנים ללא עריכה משמעותית... מקווה שזה עומד בסטנדרט • צור סופרשיחה • 15:53, 20 בדצמבר 2019 (IST)

הניסוח מעט מטעה. לא כל גן תקין מקודד לחלבון. יש גנים שמקודדים לאר אן איי שאכן מקודד לחלבון. אולם יש גנים שמקודדים לאר אן איי קטליטי, לאר אן איי שמשמש כסגנל, ואולי לעוד דברים. חוץ מזה יש בגנום גם אזורי רווחים בין הגנים ויש עוד דברים. פסאבדו גן הוא גן, שמבחינה תחבירית, נראה כמקודד לגן, אך הוא אינו מקודד לשום דבר. לא רק שאינו מקודד לחלבון. הוא ממש מקודד לשום דבר.
פסבדו גן הוא גן שהתנוון. במקרה של הפרימטים, הגן לוויטמין סי התנוון כי לא היה לחץ ברירה טבעית על תקינותו, כי אנחנו ממילא אוכלים את פרי העץ. 91.199.94.96 12:28, 26 בדצמבר 2019 (IST)
גם לא מדוייק לכתוב “שגיאות אלו הביאו מוטציות”. השגיאות הן המוטציות עצמן. לא משהו שמביא אותן. 91.199.94.96 12:31, 26 בדצמבר 2019 (IST)
עכשיו כשהוספת לכותרת את המילים "כראיה לאב קדמון משותף לאדם ולקוף", אני מציע לדחות את הקטע כליל. הרעיון לפיו יש אב קדמון משותף לאדם ולקוף הוא רעיון מאוד מוכר, שאינו מפתיע איש, ולכן אין לו מקום במדור "הידעת". (וזה בלי קשר לעובדה שאני חושב שהרעיון נכון מאוד, ובלי קשר לזה, שיש לרעיון ראיות חזקות בהרבה מאשר אתר בודד בגנום). אם זו הפואנטה של הקטע, אז הקטע מיותר לחלוטין. 77.125.125.155 21:11, 28 בדצמבר 2019 (IST)

אני מציע:

סלט פירות

כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם. הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.

2.52.76.73 13:59, 26 בדצמבר 2019 (IST)

כיוון מעניין, אם-כי יש לי כמה הסתייגויות:
  1. ניתן להתווכח על מידת הרלוונטיות של השוואת האדם (הומנואיד) אל מול טורפים מבוייתים. לכן ההשוואה הזו בעיני מחלישה את האימפקט של הקטע.
  2. ההסבר על ה-GOLO מנוסח בצורה מבלבלת בעיני, ולא מוסיף לקטע כפי שהוא כרגע.
  3. הושמט ה-"עוקץ" המרכזי בעיני - הפסאודוגן המדובר כראיה לקרבה המשפחתית בין האדם לקוף.
צור סופרשיחה • 00:06, 28 בדצמבר 2019 (IST)
ההשוואה ליונקים אחרים רלוונטית מאוד. הרי בכלל מדובר על משהו משותף לכול החולייתנים. חוץ מזה, הרעיון לפיו לאדם ולקוף יש אב קדמון משותף, לא מפתיע איש, ולא רלוונטי למדור "הידעת". נ.ב. גם לשרקנים אין GULO וגם הם צריכים ויטמין C. 77.125.125.155 21:03, 28 בדצמבר 2019 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד. לא מעניין מספיק ל"הידעת". חמויישֶה - שיחה 11:46, 13 בינואר 2020 (IST)

יום שישי ה-13[עריכת קוד מקור]

לקראת יום שישי ה-13 השני ב-2019, ב13 בדצמבר

יום שישי ה-13 בלוח שנה

אמונה טפלה נפוצה בתרבות המערבית גורסת שיום שישי ה-13 הוא יום של מזל רע. החשש הלא-רציונלי מפני יום זה אף מוגדר מדעית כ"טריסקאיידקפוביה" (Triskaidekaphobia), "פחד משלוש עשרה". בכל שנה ישנו לפחות יום שישי אחד כזה, ולעיתים גם שניים או שלושה. עם זאת, אמונה זו אינה שווה בכל התרבויות המערביות. בתרבות ההיספנית שמור מעמד זה ליום שלישי ה-13; גם בתרבות היוונית נחשב תאריך זה למועד של מזל רע, ובכלל נחשבים ימי שלישי בתרבות היוונית לימים חסרי מזל, בין השאר משום שקונסטנטינופול נפלה בידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי ביום שלישי, 13 באפריל 1204, ונכבשה בידי העות'מאנים ביום שלישי, 29 במאי 1453. באיטליה מייחסים חוסר מזל דווקא ליום שישי ה-17. ייתכן שמקורה של אמונה זו בספרות הרומיות המציינות את המספר, XVII. שינוי סדר האותיות יוצר את המילה VIXI, שמשמעותה "חָיִיתִי", בעבר, כלומר מוות בהווה. כמה סרטי אימה אמריקאיים שבכותרתם מופיע "יום שישי ה-13", שונו בתרגום לאיטלקית ל"יום שישי ה-17".

מקור: הערך באנגלית. קלונימוס - שיחה 21:12, 17 בספטמבר 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:49, 26 בספטמבר 2019 (IDT)
זה נושא טוב לקטע "הידעת". רק צריך להפוך את הקטע לקולח יותר. צריך גם לבדוק אם אין קטע על נושא זה. נדמה לי שיש כזה קטע. לא בטוח. חוץ מזה, נדמה לי שירושלים הצלבנית נפלה לידי סלח א-דין ביום שישי השלוש עשרה. 77.127.60.4 20:17, 29 בספטמבר 2019 (IDT)
יש את תבנית:הידעת? 152. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 15:25, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיני[עריכת קוד מקור]

האות V לצורותיה

עד ימי הביניים לא שימשו באלפבית הלטיני האותיות U ו-W. האות V שסימנה את עיצור ה-V, סימנה גם את תנועת ה-U, והכפלתה של האות הנ"ל (כלומר, VV) סימנה את העיצור W (באותה דרך שבה בכתב העברי המודרני, משתמשים בהכפלת האות ו, "וו", כדי לסמן W במילים לועזיות). זמן רב לאחר המצאת הדפוס, בעת שכבר שימשו האותיות U ו-W בכתב יד, עדיין העדיפו בתי הדפוס שלא להשתמש בהן, ולסמנן באמצעות האות V, על מנת לחסוך בגלופות. מעניין לציין כי גם בעברית (לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד), משמשת האות ו הן כדי לסמן את העיצור V והן כאם קריאה לתנועת U. זאת, משום ששתי מערכות הכתב, הן הלטינית והן העברית, מקורן בכתב הפיניקי, שבו שימשה האות וַאוּ בשני התפקידים. ואו התגלגלה לעברית כאות ו, וללטינית כמקורן של האותיות U, V ו-W.

דברים שלא שיבצתי בקטע, כדי שלא להעמיס עליו:

  • צורת האות W, מרמזת על מקורהּ הצורני: הכפלת האות V
  • שמה האנגלי של האות W, דאבליו, "U כפולה", בעוד שצורתה הרישית היא כצורת V כפולה, מרמזת על הקשר בין V ל-U
  • W רישית דומה ל-V כפולה, אך W קטנה דומה ל-U כפולה; מה ששוב מרמז על הקשר הנ"ל בין U ל-V
  • שם המותג Bulgari נכתב כ-BVLGARI (אנ'), מה שמשמר את צורת הכתיבה הארכאית של U כ-V

בברכה, אביתר ג'שיחה • 13:47, 28 באוגוסט 2019 (IDT)

  • גם J לא קיימת בא״ב הלטיני המקורי.
  • וגם לא אותיות קטנות.
  • w נכתבת במקרים רבים כ-u כפולה ולא כ-v כפולה.
  • האות ו’ סימלה בעברית במקור דווקא את הצליל של w אנגלית.
Tzafrir - שיחה 16:09, 28 באוגוסט 2019 (IDT)
  • בשום מקום לא כתבתי שאני מתייחס לאותיות היחידות שנוספו לאלפבית הלטיני. התייחסתי לאותיות מסוימות שנוספו, ולאחרות לא.
  • כפי שכתבתי למעלה, W נכתבת לעיתים כ-V כפולה (בכתב רישי ולעיתים גם בכתב קטן) ולעתים כ-U כפולה (בכתב קטן בלבד); זה אחד מהדברים שמרמזים על הקשר שיש בין ה-U ל-V ועל היסטוריה של האותיות U ו-W.
  • אכן, ו' נהגתה בעבר כ-W, אך כפי שניתן לראות, התייחסתי בקטע לתקופה שלאחר הוספת אמות הקריאה לעברית - "לאחר שפסקה מלהיות אבג'ד"; בתקופה זו החלו להשתמש בו' כאם קריאה לתנועת U, וכסימן לעיצור: בתחילה W ויותר מאוחר V; לא רציתי להכביר במידע בקטע ורק ציינתי לתואם בין העברית לאנגלית שבשתיהן, בתקופה מסוימת, אות אחת סימנה גם את העצור V וגם את התנועה U; זה מה שעניין אותי מלכתחילה דווקא באותיות הללו. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
הרבה אותיות נוספו או הוחסרו בתקופות אלו או אחרות. באנגלית תיכונה, למשל, היו שתי אותיות, שאחת מהן שמשה במקום אחד הפונים שמיוצג בTH והשניה שימשה במקום הפונים השני שמיוצג בצירוף אותיות אלו. 77.126.12.107 11:02, 30 באוגוסט 2019 (IDT)
ראה למעלה; בשום מקום לא כתבתי אחרת. התייחסתי לשינוי מסוים, שיש בו עניין, שאירע באלפבית הלטיני. לשינויים אחרים, מעניינים ככל שיהיו, לא התייחסתי. אביתר ג'שיחה • 14:05, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
יש כאן חומר לקטע ״הידעת״. אבל צריך לנסח את הקטע אחרת. צריך להתחיל מהמצב בעברית המודרנית, שבה האות ו׳ מחקה את הu, o, v, וגם את הw. בהמשך להסביר שגם באלפבית הלטיני, פעם רוב האותיות האלו יוצגו באות בודדת. 80.230.69.206 22:30, 27 בנובמבר 2019 (IST)
מנסה לנסח מחדש:
האות V לצורותיה

בעבר, מערכת הכתב העברי הייתה אבג'ד, כלומר מערכת כתב עיצורית. לא היה ייצוג בכתב העברי לתנועות, וכל האותיות סימנו עיצורים בלבד. ככל הנראה, בתקופה זו סימנה האות וי"ו את העיצור W (כפי שמשתקף בהגיית העברית בקרב עולי יהדות תימן, וכמקובל בערבית). עם הצורך לפשט את תהליך הקריאה, חדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד גמור, והאותיות אהו"י החלו לשמש בתפקיד כפול: לעיתים סימנו עיצורים ולעיתים שימשו כאמות קריאה לסימונן של תנועות. האות וי"ו שימשה לפי הצורך כמסמנת את העיצור W וכמסמנת את התנועות O ו-U. אולי הדיפתונג שיוצר העיצור W כשהוא בא לאחר תנועה הוא הסבר חלקי לכך, שכן ה-W חותם את הדיפתונג בתנועת U. לאחר זמן, השתנה אופן הגייתם של העיצורים בעברית, והוי"ו העיצורית בעברית המודרנית נהגית כמו העיצור V. כדי לסמן W במילים לועזיות שאולות, נעשה שימוש בהכפלת האות וי"ו ("וו"). בדומה לתפקידה של הוי"ו בעברית, גם מקבילתה הלטינית, ה-V, שימשה עד ימי הביניים בשלושה כובעים: V בודדת סימנה לעיתים את העיצור V ולעיתים את תנועת ה-U, ו-V כפולה (VV) סימנה את העיצור W. מערכת הכתב הפיניקי, שהיא מקורן של רוב מערכות הכתב המערביות כולל הלטינית והעברית, היא ההסבר לתואם הזה בין הכתב הלטיני לכתב העברי, שכן האות וַאוּ הפיניקית, גם היא סימנה הן את ה-W והן את ה-V וה-U. רק לאחר ימי הביניים נוצרו האותיות W ו-U, והאות V הפכה למסמנת חד-ערכית של העיצור V.

  1. הדברים וסדרם מוצאים חן בעיניי.
  2. יש לתמצת את הניסוח, כך שהקטע יהיה קצר יותר.
  3. יש להוסיף לקטע את העובדה, שפירוש שמה של האות W באנגלית הוא "פעמיים U" ובצרפתית פירוש שמה הוא "פעמיים V".
  4. תודה. 77.125.125.155 08:21, 29 בדצמבר 2019 (IST)

יותר פשוט:

האות V לצורותיה

בהגייה התימנית של העברית, האות ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק, או שהיא נהגת כעיצור, שצלילו דומה לצליל האות W באנגלית. כשיהודי תימן הגו את הצליל, המסומן באנגלית באות V, הם עשו זאת רק בהתאמה לאות העברית בי"ת, כשזו אינה דגושה. לעומת זאת, יהודי אשכנז, דוברי היידיש, לא הצליחו להגות כלל את הצליל המסומן ב-W. בעברית שבפיהם, גם הו"ו העיצורית וגם הבי"ת הבלתי דגושה, נהגו שתיהן כמו האות V. כתוצאה מהשפעת ההגייה האשכנזית, בעברית של ימינו, כשרוצים לסמן צליל של W, מסמנים אותו בו"ו כפול. תהליך דומה עבר כמה מאות שנים קודם לכן על שפות אירופה. האות W נוצרה בהן, מלכתחילה, מהכפלה של האות V או מהכפלה של האות U. לכן ברבות משפות אלו, שמה של האות W הוא U כפול או V כפול.

77.125.125.155 12:35, 1 בינואר 2020 (IST)

מתנגד לניסוח הזה. מאד פשטני ולא מתאר נכונה את התהליך ההיסטורי שעבר על הו"ו ועל מערכת הכתב העברי בכלל (מאבג'ד לשפה המסמנת תנועות). כנ"ל באנגלית, לא מוזכר תפקידה של ה-V כמסמנת תנועת U, אלא רק כמסמנת את עיצורי W ו-V. חוץ מזה הניסוח קצת לא נכון: "ו"ו היא חלק מחולם מלא, חלק משורוק"? לא היא, הו"ו סימנה אם קריאה לתנועה עוד הרבה לפני שפותחה מערכת הניקוד הטברנית, ואצל התימנים בכלל שימשה מערכת ניקוד אחרת שלא היה בה חולם ושורוק, אז זה קצת לא מדויק לומר שאצל התימנים הו"ו היא חלק מחולם ושורוק. רואה בחיוב את קיצור הקטע, אך צריך לנסח אחרת. כשאתפנה, אקדיש לכך זמן בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה • 18:35, 6 בינואר 2020 (IST)
אולי כך:
האות וַאוּ הפיניקית

האות ו"ו העברית והאות V הלטינית עברו היסטוריה לשונית דומה, ובעקבות כך הן סימנו או מסמנות הגאים דומים: מקורן של שתי האותיות הללו הוא באות וַאוּ (Waw) הפיניקית (הכתב הפיניקי היה מקורן של שתי מערכות הכתב), ששמשה, בין היתר, לסימון העיצורים V ו-W ולסימון התנועה U. שימושים דומים היו גם לאותיות ו"ו ו-V. במערכת הכתב העברית, שימשה בעבר האות ו"ו לסימון העיצור W (כפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית). כשחדל הכתב העברי מלהיות אבג'ד, שימשה הו"ו לעתים לסימון העיצור W, ולעתים לסימון תנועות ה-U או ה-O. לבסוף, שינויי הגייה גרמו להגיית הו"ו העיצורית כ-V, ולסימון העיצור W באמצעות הכפלת האות ו"ו. במערכת הכתב הלטינית, האות V שימשה מלכתחילה לסימון ההגאים V ו-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי), והכפלתה שימשה לסימון ההגה W. כיום, לאחר יצירת האותיות U ו-W, אין עוד צורך בשימוש באות V לסימון U או W, והיא משמשת אך ורק לסימון העיצור V. שמה של האות W (בצרפתית, וִי כפולה, ובאנגלית, יוּ כפולה), מרמז על ההכפלה ההיסטורית של האות V כדרך לסימון ההגה W.

בהצלחה, אביתר ג'שיחה • 15:36, 12 במאי 2020 (IDT)
יצא קצת לא ברור. ניסיון אחרון:
האות וַאוּ הפיניקית

מקורן של מערכות כתב רבות, וביניהן מערכות הכתב העברית והלטינית, הוא במערכת הכתב הפיניקית. האות וַאוּ הפיניקית (Waw), ששמשה, בין היתר, לסימון ההגאים W, V ו-U, היא מקורן של האותיות ו' העברית ו-V הלטינית, ומשום כך, לא פלא שגם אותיות אלו שמשו בעבר או משמשות כיום לסימון הגאים אלו. בעברית: בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האות ו' את העיצור W. יותר מאוחר, היא סימנה הן את העיצור W, והן, כאם קריאה, את התנועות U ו-O. כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-W אלא כ-V, ואת העיצור W מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית: קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-U (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור V. הכפלת האות (VV) סימנה את העיצור W (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – וִי כפולה). מאז יצירת האותיות U ו-W, חדלה V מלסמן את ההגאים U ו-W, והיא מסמנת רק את העיצור V.

בהצלחה, אביתר ג'שיחה • 10:33, 13 במאי 2020 (IDT)

תמצות והרחבה של ההצעה האחרונה[עריכת קוד מקור]

האות ו"ו בכתב העברי הקדום

בעברית, בעבר (וכפי שמשתקף עד היום בהגייה התימנית), סימנה האות ו' את העיצור, שבאנגלית מסומן ב-W. בתחילת דרכו של האלפבית העברי, זה היה התפקיד היחיד של האות ו'. יותר מאוחר, היא סימנה גם את התנועות שמייצג ניקוד השורוק והחולםתעתיק יפ"א, u ו-o). כיום, בעקבות שינויי הגייה, ו' העיצורית אינה נהגית כ-w אלא כ-v, ואת העיצור w מסמנים באמצעות הכפלת האות (וו). בלטינית, קודם ליצירת האותיות U ו-W, סימנה האות V הן את תנועת ה-u (כפי שמשתקף בכתיב שם המותג בולגארי) והן את העיצור v. הכפלת אות זו (VV) סימנה את העיצור w (כפי שמשתקף בשמה של האות W בצרפתית – "דאבל וִי"), ממש כתפקידה של הו' הכפולה בעברית בת ימינו. מקורן של האות העברית ו' ושל האות הלטינית V הוא באות הפיניקית וַאוּ (Waw). גם האות F התפתחה ממנה. בכתב העברי הקדום, האות ו' די דומה לאות הלטינית הקטנה, f (ראו בתמונה).

77.127.13.86 11:07, 17 במאי 2020 (IDT)

למי יש דם כחול?[עריכת קוד מקור]

סרטני פרסת סוס מגיעים לחוף לצורך רבייה

דמם של כל מיני החולייתנים ושל רוב מיני חסרי החוליות הוא אדום. מקובל בטעות לחשוב כי צבע זה מקורו בצבעם של אטומי הברזל הנושאים את החמצן, משום שתחמוצת הברזל המוכרת לנו, החלודה, היא אדומה. למען האמת, מקורו של הצבע האדום הוא בצבעו של ההמוגלובין שבו משובצים אטומי הברזל, ולא בצבע הברזל. מה עוד, שדווקא דם עני בחמצן הוא בעל צבע אדום כהה ואילו דם עשיר בחמצן הוא בעל צבע אדום בהיר. נשאי החמצן בחלק ממיני חסרי החוליות הם אטומי נחושת המשובצים בהמוסיאנין (אנ'), במקום אטומי ברזל המשובצים בהמוגלובין. צבעה של הנחושת המחומצנת מקנה לדמם של חסרי החוליות הללו צבע כחול או ירוק: סרטן פרסת הסוס, למשל, מפורסם בצבע הכחול של דמו. צבעה של תחמוצת הנחושת מוכר לנו בעיקר מן הפטינה שכיסתה את ציפוי הנחושת של פסל החירות, והקנתה לו את צבעו הירקרק.

כאן יש מקור לרוב מה שנאמר לעיל. אביתר ג'שיחה • 14:30, 4 ביולי 2019 (IDT)

מעניין. 77.125.141.221 10:05, 30 ביולי 2019 (IDT)
דווקא אותי לא עניין בכלל. אני גם מפקפק בקביעה "מקובל לחשוב שמקור הצבע האדום הוא באטומי הברזל". אני בספק אם ימצא מישהו בעולם שחושב ככה. כי יש שתי אפשרויות: או שאדם לא חשב בכלל מניין מגיע הצבע האדום, או שהוא התעניין ובדק וגילה את האמת - ההמוגלובין. לא מאמין שמישהו יחשוב "המממ, מעניין למה הדם אדום. אה, בטח בגלל הברזל, הרי החלודה היא גם אדומה!". חמויישֶה - שיחה 09:45, 15 באוגוסט 2019 (IDT)
יכול להיות שהניסוח שלי צריך תיקון. יכול להיות שזה קטע שרק בעלי עניין בכימיה ימצאו בו עניין. מכל מקום, אטומי נחושת מחומצנים (כשאטום נחושת נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) הם הסיבה לצבע הכחול-ירוק של דם סרטן פרסת הסוס, והיית מצפה באותה מידה שאטומי הברזל המחומצנים (כשהברזל נקשר לחמצן הוא מתחמצן...) שהם בעצם סוג של חלודה, יהיו הסיבה לצבע האדום של דם רוב בעלי החיים: חלודה היא אדומה. חלודה היא ברזל שהתחמצן. הברזל שנושא את החמצן נושא אותו באמצעות היקשרות מולקולרית אליו (ולהיפך, כשהדם מוביל את החמצן ליעדו, אטום החמצן מתפרק מתחמוצת הברזל וחודר לתא בצורתו המולקולרית). ההיקשרות הזו פירושה תחמוצת ברזל, שבה הברזל מחומצן. זה שדווקא דם עני בחמצן, כלומר דם שרוב אטומי הברזל בו אינם מחומצנים (אינם חלודים...), הוא בעל צבע אדום כהה יותר מדם עשיר בחמצן, זה קצת מפתיע. אביתר ג'שיחה • 11:54, 22 באוגוסט 2019 (IDT)
קטע מעניין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 00:32, 30 בספטמבר 2019 (IDT)
"רוב מיני חסרי החוליות"?! - לחרקים ולהרבה חסרי חוליות אחרים אין המוגלובין בדם, ודמם שקוף. למעשה יש להם לימפה ולא דם... יש פה בעיית ניסוח.
חוץ מזה, מה שאדום בדם זה לא תחמוצת של ברזל טהור אלא תחמוצת של קבוצת "הם", שבמרכזה יש אטום ברזל. זה לא בדיוק כמו חלודה על מוט ברזל טהור... 77.126.25.206 18:21, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

שמותיה של סטלינגראד[עריכת קוד מקור]

פסל אמא מולדת; באופק ניתן לראות את נוף העיר וולגוגרד

בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי, "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).

ישנן הרבה ערים ששינו את שמן במהלך ההיסטוריה, אך לא הרבה ערים משנות את שמן באופן קבוע במהלך השנה. ניתן לשבץ את הקטע הזה באחד מששת הימים שבהן משנה העיר את שמה. אביתר ג'שיחה • 12:45, 3 ביוני 2019 (IDT)

קטע טוב. המשפט הראשון לא לי היה מספיק ברור בקריאה ראשונה. האם סביר להתחיל את הקטע ב„בשנת 1925 שונה שמה של העיר צאריצין לסטאלינגרד, מכיוון ש[...]״.
שיניתי ניסוח. ברור יותר? אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
כן. Tzafrir - שיחה 11:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
שווה עיון. 77.127.80.90 14:10, 10 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. באמת לא ידעתי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:59, 7 ביולי 2019 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. אפשר להוסיף את המילים "בדומה לסנקט פטרבורג גם וולגוגרד שינתה את שמה בהתאם לתקופות שונות". חמויישֶה - שיחה 16:56, 6 בינואר 2020 (IST)
למען הדיוק (ולמיטב הבנתי), העיר לא מחליפה את שמה בתאריכים אלה. באותם תאריכים מותר להשתמש בתואר "עיר הגיבורים סטלינגרד" כסמל באירועים רשמיים, נאומים וכדומה.Politheory1983 - שיחה 18:43, 4 בפברואר 2020 (IST)
אני לא יודע לגבי הדיוק שמציע פוליותאורי - יתכן שזה כך. אני לא בקיא בסוגיה אבל בסך הכל אהבתי את הקטע. גילגמש שיחה 17:34, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

אכלת פלפל? שתה חלב![עריכת קוד מקור]

Attention yellow.png שימו לב: נדרש עוד תומך אחד נכון ל-16 בינואר 2019.

חלב יכול לשכך את תחושת הבעירה בפה, בעקבות אכילת מאכלים חריפים

הקפסאיצין הוא מרכיב אורגני שומני, הקיים במגוון מזונות, וגורם לתחושת החריפות שלהם. כאשר הקפסאיצין נספג דרך קרומי הרקמות הריריות בפה ובגרון, הוא גורם שתאי העצב ברקמות אלו, יהיו חדירים לכמויות גדולות של קטיוני נתרן ואשלגן, מה שיגרום לאותות עצביים הזהים לאותות המועברים בעת גירוי התאים על ידי חום או כווייה. כיוון שהקפסאיצין הוא שומני ודוחה מים, שתיית מים או משקאות הידרופיליים מבוססי מים (כגון, מיצי פירות ומשקאות קלים) כדי לשכך את תחושת החריפות שלהּ הוא גורם, היא בלתי יעילה. עדיף בהרבה לשתות חלב. חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין.

אביתר ג'שיחה • 15:06, 6 במאי 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד אבל צריך שינויים קלים בניסוח השורה הראשונה. אני לא מבין למה המילה "טעם" כתובה בין מרכאות גם בקטע. המילה "אחראי" צריכה החלפה למילה אחרת. 77.125.42.147 07:45, 3 ביוני 2019 (IDT)
הסיבה למרכאות היא שחריפות אינה טעם אלא פשוט תחושת צריבה או כווייה בפקעיות הטעם (כפי שמוסבר בקטע). אני מוכן להחליף את המילה "אחראי" במילה "גורם". אביתר ג'שיחה • 11:55, 3 ביוני 2019 (IDT)
רוב בני האדם מחשיבים את החריפות לטעם. אני יודע שזו טעות. אבל אם אתה רוצה להציג את הסיווג הזה כטעות, אתה צריך להסביר למה הסיווג הזה מוטעה. אחרת, הרבה מאוד קוראים לא יבינו מה המרכאות עושות שם. אני מציע להחליף את המילה "טעם" במילה "תחושה", ולא להסתבך עם מרכאות לא מוסברות. 77.125.42.147 12:04, 3 ביוני 2019 (IDT)
בסדר. אביתר ג'שיחה • 13:29, 3 ביוני 2019 (IDT)
אם לא היה ברור מהערתי הקודמת, אני Symbol support vote.svg בעד 77.126.21.108 19:43, 24 בינואר 2020 (IST)
יש פה כמה דברים... ראשית, אם כבר אפשר לומר שהפקסאיצין מתמוסס בשומן ולא שהשומן ממיס אותו. לגבי ליפופיליות של קזאין - אני לא בטוח שיש לזה השפעה גדולה על הדבר. סביר להניח שהשומן שמצוין בחלב הוא הגורם העיקרי להמסה ולא החלבון. אני מציע להתייעץ עם כימאי. גילגמש שיחה 17:32, 7 בספטמבר 2020 (IDT)
לא כתוב שהפקסאיצין ממיס שומן. כתוב "חלבוני הקזאין שבחלב ואף שומני החלב הם ליפופיליים, והם ממוססים את הקפסאיצין." 77.126.67.209 10:46, 24 בפברואר 2021 (IST)

לצחצח שיניים בחול[עריכת קוד מקור]

משחת שיניים מודרנית

ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו.

איני בטוח אם הבהרתי בצורה מספקת את הזהות הזו: בשני המקרים שתוארו, הצורן (סיליקון) משייף את הלכלוך שעל פני המשטח. כל פעם הצורן בא בצורה אחרת, אך התפקוד זהה. אביתר ג'שיחה • 13:34, 28 באפריל 2019 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד 77.125.42.147 12:05, 3 ביוני 2019 (IDT)
כדאי בהזדמנות הזו גם לתרגם את הערך על ניקוי בחול (אנ'). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:44, 26 ביולי 2019 (IDT)
הערך על ניקוי בהתזה קושר לערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:49, 24 בינואר 2020 (IST)
עכשיו הקישורית קושרת כבר לערך עברי בנושא. 77.126.67.209 10:48, 24 בפברואר 2021 (IST)

גמדות איים[עריכת קוד מקור]

זיקונית ננסית על ראש גפרור

גמדות איים היא תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי של בעלי חיים - בדרך כלל יונקים - כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים. אחד ההסברים האפשריים לתופעת גמדות האיים הוא שמתרחש תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות בסביבה המבודדת שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית. בין מיני בעלי החיים שעברו תהליך זה מצויים שועל האיים האפור, שאורכו כ-50 ס"מ, הזיקונית הננסית ממדגסקר שאורכה מגיע בממוצע ל-1.6 ס"מ, והממותה הננסית שהתקיימה בעבר באיי התעלה של קליפורניה, שגובהה היה כשל אדם. לפי חלק מההשערות, שרידי בני אדם נמוכי קומה שהתגלו באי באינדונזיה שייכים אף הם למין שייתכן שעבר גמדות איים, הומו פלורסיינסיס.

דב ט. - שיחה 11:42, 17 בפברואר 2019 (IST)

יופי של נושא. לדעתי כדאי להוסיף את אחת הדוגמאות היותר ספקטקולריות: הומו פלורסיינסיס כמקרה אפשרי של גמדות איים אצל בני אדם. יש עליו ערך מומלץ. Reuveny - שיחה 18:25, 22 בפברואר 2019 (IST)
הוספתי, בהסתייגויות לפי הערך (לא בטוח שזה מין נפרד, ולא הומו ספיינסים חולים, ואם אכן זה מין נפרד לא בטוח שעבר גמדות איים). דב ט. - שיחה 12:59, 24 בפברואר 2019 (IST)
נושא מעניין. צריך לשנות את השם של הזיקונית והממותה מ"ננסית" ל"גמדית"; "ננס" הוא מין שהיה קטן מאז ומעולם, ו"גמד" הוא מין שהפך לקטן כתוצאה מגמדות איים. מנחם.אל - שיחה 13:08, 24 בפברואר 2019 (IST)
זה צריך להתבצע בערכים עצמם. ממה שאני רואה במאגרי האקדמיה, "ננסי" מתאר מיני צמחים וגמדי - בעלי חיים. דב ט. - שיחה 14:33, 24 בפברואר 2019 (IST)
Symbol support vote.svg בעד אבל יש לי הסתייגות. מוצג פה רק צד אחד של העניין וכשמביטים על שני הצדדים, נוטים לחשוב שההסבר שיש פה הוא שגוי. קיימת גם תופעה של ענקות איים. יש לטאות גדולות מאוד באיים מבודדים מאוד, שבהם אין יונקים וכמעט ואין עופות. ההסבר שיותר קוסם לי הוא, שבהיעדר אויבים טבעיים, הברירה הטבעית נוטה לכוון כל יצור חי למימדים שהכי תואמים את הפיזיאולוגיה שלו. דהיינו, פילים שהובאו לקפריסין הפכו לנמוכים יותר עם הדורות, כי הם לא היו צריכים להתגונן מאריות, נמרים או דובים, ולכן לא הייתה ברירה טבעית לטובת פילים גדולים. 77.125.42.147 12:11, 3 ביוני 2019 (IDT)
לפי הערך האנגלי על גמדות איים, מוצעים כמה הסברים, שמיעוט המשאבים הוא אחד מהם. אפשר להוריד את ההסבר ולומר רק שקיימים מספר הסברים לתהליך. דב ט. - שיחה 10:49, 10 ביולי 2019 (IDT)

גמדות איים, נוסח ב'[עריכת קוד מקור]

זיקונית ננסית מצפון מדגסקר, בהשוואה לגודלה של אצבע אנושית. זהו הזוחל הקטן בעולם.

בספרו של ג'ונתן סוויפט, גוליבר בארץ הגמדים, מתואר אי, שבו כל בני האדם, בעלי החיים והצמחים קטני קומה עד מאוד. מבחינה ביולוגית, תיאור זה פחות דמיוני מכפי שמקובל לחשוב. אכן ישנה נטייה אבולוציונית לגמדות איים. דהיינו, באיים, שוכנים הרבה פעמים בעלי חיים, קטנים בהרבה מבני מינם או מבני מינים דומים להם, המאכלסים את היבשת הקרובה. טיגריס באלינזי, שועל איים אפור, תאו הפיליפינים, היפופוטם קפריסאי גמדי, עצלן גמדי, ממותת כרתים גמדית, אמו אי המלך, זלמוקסס (דינוזאור גמדי), נחש טיגריסי וזיקונית ננסית (בתמונה) הם חלק מהדוגמאות לתופעה. יש גם השערה, שקומתו הנמוכה של האדם הקדמון, ממין הומו פלורסיינסיס, היא דוגמה לתופעה. בית גידול אחר, שבו יש נטייה לבעלי חיים להפוך לננסיים, הוא מעבה יער הגשם. ביערות הגשם שבדרום מזרח אסיה ובאפריקה, גרים כיום היפופוטם ננסי, פיל ננסי, ועמים ננסיים של בני אדם - פיגמים הם עמים, בהם גובהו של גבר בגיר ממוצע אינו עולה על 150 סנטימטרים.

77.127.111.103 15:12, 18 בינואר 2020 (IST)

הערה או תיקון קל לקטע: בספר "מסעי גוליבר" יש רק אי אחד שבו היצורים "קטני קומה עד מאד", באי השני הם דווקא ענקים. אביתר ג'שיחה • 16:39, 23 בנובמבר 2020 (IST)
אתה טועה. יש לך שתי שגיאות. לספר ״מסעות גוליבר״ יש ארבעה חלקים. בחלק השני של הספר גוליבר מגיע ליבשת של ענקים. לא לאי של ענקים. בחלק הראשון גוליבר מגיע לאי הגמדים, ליליפוט, שמצוי במלחמה עם אי הגמדים השכן, ננופיט. לקראת סוף החלק הראשון של הספר, גוליבר מהגר מליליפוט לננופוט. ליליפוט וננופוט הם משל לאנגליה ואירלנד. 77.126.103.10 16:36, 24 בנובמבר 2020 (IST)
מצאתי ניסוח שנענה לביקורת שלך, בלי להכניס טעויות, כדי למנוע מאחרים בלבול. מה שבטוח, בטוח. 77.126.82.98 21:47, 3 בדצמבר 2020 (IST)

אמיל והמשבשים[עריכת קוד מקור]

בול דואר גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". כריכת הספר, שתמונתה מופיעה על גבי הבול, אוירה על ידי ולטר טריר - המאייר היהודי שאייר רבים מספריו של קסטנר

גיבורות הספר "אורה הכפולה" מאת אריך קסטנר מתגוררות בשתי ערים שונות. האחת גרה בווינה שבאוסטריה, ואילו עיר מגוריה של השנייה תלויה בגרסת הספר. לפי גרסת המקור של הסופר, היא גרה במינכן שבגרמניה. אולם, לפי התרגום העברי הנפוץ של אלישבע קפלן, הגיבורה השנייה גרה בציריך שבשווייץ. מקובל להסביר שינוי זה בפרטי הדמויות ברצון לעמעם את זהותו הגרמנית של הספר, בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם.

77.126.87.88 14:28, 8 בינואר 2019 (IST)

Symbol support vote.svg בעד, אבל הייתי מנסח אחרת את הסוף, במקום לתת עצות שיווקיות פשוט לציין את התיעוב ההדדי בין הנאצים לקסטנר: "...בשל קשיי השיווק של מוצרים גרמניים, בישראל של שנות ה-50 וה-60. זאת אף-על-פי שקסטנר היה שנוא על הנאצים בשל גישתו הליברלית ואוהבת האדם, והם אף שרפו את ספריו בפומבי ואסרו על הפצתם". דב ט. - שיחה 12:00, 17 בפברואר 2019 (IST)
ביצעתי את התיקון. תודה. 77.125.42.147 12:19, 3 ביוני 2019 (IDT)
נחמד. אגב, אני חושב שהקישור האדום אלישבע קפלן פוסל את הקטע מלהופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 11:14, 7 ביולי 2019 (IDT)
יש המון דרכים להסתדר עם הקישור האדום. אפשר פשוט לבטל אותו, הוא לא קריטי לקטע. אפשר גם להציג קטע עם קישור אדום, אם כי יש העדפה שלא. חמויישֶה - שיחה 10:55, 13 באוגוסט 2019 (IDT)
ככה בסדר? 80.230.69.206 22:39, 27 בנובמבר 2019 (IST)

פלוטו תמיד דופק לאסטרונומים את ההגדרות[עריכת קוד מקור]

פלוטו ושלושה מירחיו, כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל

בין שנת 1930 לשנת 2006, גרם השמים פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשעי במערכת השמש. אולם משום שהוא לא דמה מספיק לכוכבי הלכת האחרים, הוא וארבעה גרמי שמים אחרים, כמו קרס (שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. זאת משום שכארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן כארון לא בדיוק מקיף את פלוטו – שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון. (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון.

77.124.47.150 23:51, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לא רע. אני לא מצליח לחשוב איך בדיוק לקשר מכאן את מרכז המסה. Tzafrir - שיחה 01:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
רעיון טוב. מיד אעשה זאת. 77.124.47.150 07:21, 23 באוקטובר 2018 (IDT)
ואגב, קרס נחשב במקור לכוכב לכת, הפך לאסטרואיד, והיום הוא כוכב לכת ננסי. פוטנציאל לקטע נוסף? Tzafrir - שיחה 13:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
הרבה דברים במדע משנים את הגדרותיהם. מה שמיוחד בפלוטו, הוא שהוא שינה הגדרה, מהגדרה אחת שכבר לא התאימה לו, להגדרה שניה, שמלכתחילה לא התאימה לו. 77.124.47.150 18:26, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
קטע זה אינו מדויק, ומטעה. ב-2006 היתה ועידה של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. במסגרת הועידה היה דיון אם להוסיף למערכת השמש עוד 5+ גופים בעלי מאפיינים זהים לפלוטו, כאשר גילוי עוד מאות מעומדים פוטנציאלים. באותו זמן חשבו גם שאריס יותר גדול מפלוטו (היום יודעים שפלוטו גדול ממנו בקצת) ולכן, הרי שצריך להוסיף את אריס אם משאירים את פלוטו. ב-2006 הוגדר רשמית כי פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה, אריס וקרס הם כוכבי לכת ננסיים. עם זאת, גופים טרנס נפטוניים (סדנה, קווה-וואר וחברים נוספים) מעמידים את כל ההגדרה של כוכב לכת בבעייה, לאור כמות התגליות. הוועדה כמובן, לא נפגשה ועדכנה מאז 2006, אבל בהחלט לא תסכים "להחזיר" רק את פלוטו למעמדו הקודם. כמו כן מדענים פלנטריים יטענו שיש ירחים במערכת השמש שגדולים יותר והיו נקראים כוכב-לכת אם היינו פוגשים אותם בנפרד (כי יש להם אטמוספירה או אוקיינוסים וכו') ואולי רצוי גם לשקול את זה בהגדרות מחדש. בנוסף, פלוטו וכארון הם מערכת בינארית, ואת זה צריך לציין בקטע. אמא של גולן - שיחה 11:31, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא מדוייק. לא היה דיון אם להוסיף משהו למערכת השמש. ברור שאריס, למשל, הוא במערכת השמש. מערכת השמש מכילה המוני גרמי שמים. השאלה הייתה מה יוגדר כפלנטה.
גם לא מדובר על מאפיינים זהים או על תגליות בהכרח חדשות. קרס, לדוגמה, מוכר מאז 1800. הוא חדל להיות מוגדר כפלנטה עוד לפני שפלוטו התגלה. קרס גם לא טרנס נפטוני. איש גם לא מדבר על להחזיר את ההגדרה של פלוטו לפלנטה. לא מדברים על זה בשום מקום ובטח לא בקטע הזה.
פלוטו וכארון הם באמת מערכת בינארית. זה מוסבר בקטע. אבל הם לא מוגדרים ככאלו, למרות שהם כאלו באמת. על זה הקטע מדבר. הקטע מדבר על זה, שלמרות שבעת שכבר הבינו שפלוטו וכארון הם מערכת בינארית, במקום להגדיר אותם ככאלו, הגדירו את כארון כירח של פלוטו ואת פלוטו ככוכב לכת ננסי. היו צריכים להגדיר את פלוטו וכארון כמערכת בינארית ננסית. 77.124.47.150 12:07, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
לא עברתי על כל הדיון, אבל נקודה מהותית: להבדיל מכוכבי הלכת, פלוטו אינו נמצא על מישור המלקה. כלומר, או שמלכתחילה לא נוצר מהדיסקה הקדומה, או שבשל מסתו הנמוכה מאד יחסית לכוכבי לכת גוף אחר הסיט אותו ממישור הדיסקה.
הבדל מהותי נוסף הוא האקסצנטריות של מסלולו. לכוכבי לכת יש מסלול בעל אקסצנטריות נמוכה מאד.
מעמדו של פלוטו ככוכב לכת היה שנוי במחלוקת לפחות משנות ה-70 של המאה ה20. בפועל, בעוד שלשאר כוכבי הלכת מאפיינים משותפים רבים, הוא אינו חולק אותם. אני בספק אם יש אסטרונומים שחושבים שהצבתו תחת ההגדרה "כוכב לכת ננסי" שגויה, ואם יש מדובר במיעוט קטן. אני חושב שעל התיבה לכלול את הפרטים האלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
מה שאתה מציע, בינתיים, יוצא לי ארוך ומפורט מדי. איפה אפשר לקצץ? זה יוצא משהו כזה:
"בעבר, כל גרם שמים כדורי דיו, שהקיף את השמש, נחשב לכוכב לכת. לכן פלוטו נחשב לכוכב לכת, למרות שהוא קטן בהרבה משאר כוכבי הלכת ולמרות שמסלולו הרבה פחות מעגלי משלהם, לא מצוי במישור המלקה, ועובר דרך אזור אסטרואידים. בשנת 2006, פלוטו וארבעה גרמי שמים אחרים (כמו קרס, שעד אז נחשב לאסטרואיד ענק), הוגדרו ככוכבי לכת ננסיים. הם הוגדרו כך בשל מימדייהם, משום שמסלולם עבר באזור אסטרואידים ומשום שהם מקיפים את השמש בלי להוות ירח לגרם שמימי אחר. אלא שפלוטו בעייתי גם בהגדרה הזו. כארון הנחשב לירח שלו, הוא ספק ירח. מסתו של כארון אינה זניחה ביחס לזו של פלוטו. לכן שניהם יחדיו מקיפים נקודה ריקה בחלל החיצון, הקרובה יותר לפלוטו מאשר לכארון, ושניהם יכולים להיחשב למעין ירח של אותה נקודה (זו נקודת מרכז המסה המשותפת להם). כמו כן, פלוטו ממוין בקטגוריית הגופים הטרנס-נפטוניים, וגם זה לא מדויק. מסלול ההקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש חוצה את זה של נפטון. מתוך כל מחזור הקפה של פלוטו (וכארון) סביב השמש, 1/25 מהמסלול קרוב יותר לשמש, מאשר מסלולו של נפטון." 77.126.59.64 19:18, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

DNA זבל ושחבור חליפי[עריכת קוד מקור]

סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה זו מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

77.126.78.143 17:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

DNA זבל - פישוט טכני וצמצום הנושא[עריכת קוד מקור]

בניגוד לחיידקים או נגיפים, באורגניזמים בעלי תאים ממודרים (איקריוטי), בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. זאת משום שתא איקריוטים גדול פי אלף מתא של חיידק וגם גרעין התא האיקריוטי גדול משמעותית. לכן בתאים איקריוטים, אין לחץ אבולוציוני משמעותי לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי עצמו, נמצאים בחומר התורשתי גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות (פסאודוגנים). מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל.

77.124.47.150 15:11, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

משהו קטן שלא ברור (גם בנוסח הבא): למה יש הרבה יותר מקום? בגלל שמדובר על תאים גדולים בהרבה? (הגבלת החומר התורשתי לגרעין התא לכאורה מצמצמת את כמות המקום הפנוי. Tzafrir - שיחה 17:26, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקנתי. תודה! 77.124.47.150 18:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)
עוד נקודה קטנה (עניין של מינוח): לא מדויק לכתוב „אין ברירה טבעית משמעותית לסילוק חומר לא נחוץ מתוך החומר התורשתי״. מה שאין כאן הוא לחץ (מהו המונח המדויק?) משמעותי. וחוץ מזה הקטע נראה טוב. Tzafrir - שיחה 01:54, 27 באוקטובר 2018 (IDT)
קיבלתי. 77.124.47.150 09:09, 27 באוקטובר 2018 (IDT)

הסית עם הרוח[עריכת קוד מקור]

מדליית פרס פוליצר

ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה, שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית-ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.

77.126.137.95 15:39, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

האזרח קיין מתייחס באהדה רבה כל כך להרסט עד שהוא רדף את הסרט וניסה לגנוז ולהחרים אותו. רעיון מוצלח אבל נדרש כאן שיפור. כמוכן, אפשר אולי להזכיר כאן את המונח עיתונות צהובה (העיתונים הצהובים היו צהובים לספרדים?) Tzafrir - שיחה 19:31, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
תודה. מחקתי את המילה "באהדה". לא הבנתי מה אמרת לגבי הצהובונים והספרדים. 77.126.78.143 22:18, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
ללא „באהדה״ חסרה כאן קצת פואנטה. לגבי צהובים: נסיון כושל לחידוד. Tzafrir - שיחה 14:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר לכתוב "אחד מראשי המסיתים היה העיתונאי המפורסם ג'וזף פוליצר, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים." הצרה עם הניסוח הזה היא שבמציאות, פוליצר נגרר אחרי הרסט. כך שאי הצגת הרסט, פוגמת במשהו מהדיווח שלנו. אבל אני יכול לחיות עם הפגם הזה. 77.126.78.143 15:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

לפי הערך על אנדרטת האונייה מיין, המסקנה הראשונית של החקירה הייתה שסיבת הפיצוץ היא מוקש ימי. למה שההיסטוריונים יודעים או לא יודעים היום אין שום קשר להתנהגות הגורמים השונים באותה עת. זו חוכמה בדיעבד.אודי - שיחה 10:36, 12 בספטמבר 2020 (IDT)


אלוף הטיסה המגוון ביותר[עריכת קוד מקור]

לואיס קורדס במטוסו, עם סימני ההפלות שצבר. שימו לב לסימול האמריקאי

בחילות אוויר שונים ידועים אלופי הפלות שהפילו מטוסי אויב של יותר ממדינה אחת. הישראלי המוביל ביניהם הוא סגן אלוף אברהם שלמון, שהפיל מטוסי אויב של שלושה חילות אוויר: המצרי, הסורי והעיראקי. ואולם הטייס שהפיל מטוסי קרב מהמגוון הגדול ביותר של חילות אוויר הוא לוטננט קולונל לואיס אדווארד קורדס, טייס בחיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הפיל שבעה מטוסי קרב גרמניים, מטוס קרב איטלקי, ולאחר שהועבר לזירת האוקיינוס השקט - גם מטוס קרב יפני. מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי היא העובדה שהפיל גם מטוס תובלה אמריקאי, במכוון. במהלך הקרב על הפיליפינים, הבחין קורדס במטוס התובלה שעמד לנחות בשדה תעופה שעדיין היה בשליטת היפנים. קורדס ניסה ליצור קשר עם הטייס, שכנראה לא היה מודע למצבו של השדה, ומשנכשל (הסתבר לאחר מכן שמערכת הקשר לא הייתה תקינה) פתח באש מכוונת על מנועי המטוס, כדי להפסיק את פעולתם. מטוס התובלה נאלץ לנחות בים אך לא נפגע. הצוות והנוסעים חולצו למחרת, בריאים ושלמים, על ידי סירה מעופפת PBY קטלינה, שאליה התלווה קורדס. לימים נישא קורדס לאחת מהאחיות הצבאיות שהיו בין נוסעות המטוס.

מקור: הערך באנגלית(אנ') קלונימוס - שיחה 10:16, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

קטע בסגנון ספר השיאים לא יכול להיות קטע הידעת. ברור שמישהו עשה משהו הכי הרבה. ברור שאם יש טייסים שהפילו מטיסים של כמה צבאות, אז יש טייס אחד שהפיל הכי הרבה כאלו. צריך לחדד איזו הפתעה בקטע. 77.125.91.170 10:22, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
לא הבנתי את ההערה. --קלונימוס - שיחה 12:59, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו שקטע על האיש הגבוה בעולם, שמציין רק את גובהו ואת העובדה שהוא הכי גבוה בעולם, לא בדיוק מפתיע. ברור שמישהו היה האיש הכי גבוה בעולם. 77.125.91.170 13:45, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
הפאנץ' בקטע הוא על כך שהוא הציל אנשים משבי או מוות בתושיה בלתי רגילה, ואחר כך נשא לאחת מאלו שהציל. חמויישֶה - שיחה 10:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כך, אולי כדאי להרחיב בעניין העיקר ולצמצם בעניינים הטפלים? 77.125.2.162 12:35, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
דווקא הקטע העיקרי בקטע ברור ומודגש. בין השאר, במילים "מה שהופך את ההישג של קורדס לייחודי" ובמשפט הסיום. חמויישֶה - שיחה 16:07, 28 בינואר 2020 (IST)
רגע אחד. אין ערך על הנושא המרכזי של הקטע עצמו. אי אפשר לא לקשר את הקטע עם הנושא המרכזי שלו. 77.126.82.184 22:16, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

הכפר ע'ג'ר[עריכת קוד מקור]

הכפר הערבי ע'ג'ר נמצא בצפון ישראל, והוא חצוי במרכזו בגבול ישראל-לבנון: חציו הדרומי של הכפר שייך לישראל וחציו הצפוני ללבנון. מלך הצבים - שיחה 23:33, 6 באוגוסט 2018 (IDT)


בהסכם סייקס-פיקו הכפר סומן כבלבנון, למרות היותו ברובו עלווי, עדה מבוססת בסוריה, ולמרות עדויות על כך שלתושביו הייתה אזרחות סורית. בעת מלחמת ששת הימים צה"ל השתמש במפות בריטיות ישנות, לפיהן הכפר נמצא בלבנון, וכיוון שלישראל לא הייתה חזית עם לבנון ישראל פסחה על הכפר. לאחר שנציג הכפר הגיע לקוניטרה במטרת הצהרת כניעה, צהל אסף את הנשק מהכפר אך נסוג ממנו.במשך החודשיים שלאחר מכן ישראל לא הסכימה לספח את הכפר לשטחי רמת הגולן במטרה להנמע מסכסוך עם לבנון, ולבנון סירבה לספח את הכפר מחשש שסוריה תראה את הצעד כבוגדני, ובכך הכפר התקיים כישות עצמאית בין ישראל ולבנון. כעבור חודשיים של בירורים ישראל הסכימה לספח את הכפר. לאחר הנסיגה מדרום לבנון הכפר נותר חצוי, כאשר חציו הדרומי לחלוטין בישראל וחציו הצפוני כביכול בריבונות לבנון, אך בפועל לאזרחיו אזרחות ישראלית. מצב זה יצר לא פעם סוגיות בעייתיות של שאלת הריבון בשטח.Sagi128F17v - שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן כבר יש חומר יפה לקטע הידעת! צריך לנסח את זה יפה, לשים במסגרת ועם תמונה, ולהעלות לראש הרשימה שלמעלה. אפשר להתחיל את הקטע עם משפט שאומר, שבעיקרון בסכסוכי גבול, כל צד דורש שטח לעצמו. אך במקרה של כפר רג'ר, כפר עם אדמה פורה ואנשים שלא עוסקים בשום פעילות מיליטנטית, כל אחד משני הצדדים ניסה לאלץ את הצד השני לקבל את הכפר לידיו. אפשר לסיים גם בזה שכמו בשאר סיכסוכי הגבול בין ישראל ללבנון, ישראל ויתרה בסופו של דבר, וכן קיבלה את הכפר לידייה. 77.127.2.101 19:42, 1 בספטמבר 2018 (IDT)

הצעה

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום הטריטוריה היחידה בהגדרה זו היא ביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה,בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

Sagi128F17v - שיחה 19:02, 2 בספטמבר 2018 (IDT)

על הכייפכ. 77.125.91.170 21:30, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
אני בעד הגרסה הזו Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות נמצאות תחת מצב זה, ביניהן ליברלנד וביר טוויל, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה לא הייתה חזית במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב. בין השנים 1985 ו2003 "המשולש הימי" בגבול הימי בין ישראל ומצרים היה גם כן טרה נוליוס, למרות שהשטח אינו קרקע. הן צפון ע'ג'ר והן המשולש הימי נודעו עקב הריבונות המעורערת בהם כמוקדי סחר בסמים.

מבחינתי מוכן, אשמח לדיון בנושא. Sagi128F17v - שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כאן לדעתי יש יותר מדי דוגמאות והטקסט קצת מתפזר. אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. Theshumai - שיחה 23:47, 3 בספטמבר 2018 (IDT)
התוספות מיותרות. עדיפה הגרסה הקודמת. 77.125.91.170 10:24, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. במקרים נדירים קורה ההפך- שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. כיום טריטוריות בודדות עונות להגדרה זו כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים ישראל התמודדה עם מצב דומה - הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה, לפי המפות הישראליות, שטח ריבוני של לבנון, איתה ישראל לא נלחמה במלחמה, בעוד תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כבריבונות סורית, כך שמתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן השטח צריך לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה בה השטח לא נטען על ידי אף מדינה, מדינת ישראל הכירה בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לצד זאת תושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, אך מבחינה רשמית הם אזרחים תושבי שטח אויב.

אחרון מבחינתי, תיקונים קלים Sagi128F17v - שיחה 19:57, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מה ההבדל בין הגרסה הזו לגרסה הראשונה? סנט פול - שיחה 20:36, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
רווחים במקומות הנכונים ועדכון הטרה נוליוס ממקרה בודד למקרה נדיר אך קייםSagi128F17v - שיחה 06:44, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

שינויי נוסח קלים:

ע'ג'ר

במקרים רבים ביחסים בין מדינות, שתי מדינות דורשות בעלות על אותה הטריטוריה. אולם, במקרים נדירים קורה ההפך – שתי מדינות מטילות את הריבונות בטריטוריה מסוימת על המדינה הנגדית. מצב זה מכונה טרה נוליוס. טריטוריות מעטות עונות להגדרה זו, כמו ביר טוויל וליברלנד, אך לאחר מלחמת ששת הימים התמודדה גם ישראל עם מצב דומה – הכפר העלווי ע'ג'ר בגבול עם לבנון היה לפי המפות הישראליות שטח ריבוני של לבנון, שאיתה ישראל לא נלחמה במלחמה, אולם תושבי הכפר, ממשלת לבנון וממשלת סוריה ראו את הכפר כשטח בריבונות סורית. לכן, מתוקף ה"כיבוש" הישראלי על שטחי הגולן, השטח צריך היה לעמוד בשליטת ישראל. לאחר חצי שנה שבה לא טענה אף מדנה לריבונות על השטח, הכירה מדינת ישראל בשטח רשמית כשטח רמת הגולן. עם הנסיגה מדרום לבנון הכפר נחצה בהחלטת האו"ם לשניים, חציו הדרומי ברמת הגולן, והצפוני בלבנון. לכן, על אף שתושבי חציו הצפוני של הכפר בעלי אזרחות ישראלית, מבחינה רשמית הם תושבי שטח אויב.

77.125.2.162 12:50, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

יש תמיכה רבה בקטע. חמויישה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו
יש קטע קיים על ביר טוויל שקצת סותר את הקטע הנוכחי: תבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 1. תומר - שיחה 01:12, 8 באפריל 2020 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

על שפות מעניינות[עריכת קוד מקור]

לדוגמה מלטזית, שמשלבת ערבית ואיטלקית shoshie8שיחה • כ"ה באדר ה'תשפ"א • 16:30, 9 במרץ 2021 (IST)

היה בטעות בדף השיחה[עריכת קוד מקור]

מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים. זה לא נכון. לפי הספר "פרקים בתולדות הרפואה הצבאית" מאת ערן דולב, עמוד 83 כתוב במפורש " הנשק הקטלני ביותר במלחמת האזרחים היה המחלה". 20:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אני מניח שכוונתו - יותר מרובים, יותר מתותחים, יותר מפצצות, אבל לא בהכרח יותר מכולם יחד. חמויישֶה - שיחה 09:49, 10 בינואר 2021 (IST)
לא הבנתי את ההבחנה בין מוות מזיהום למוות מידי האויב, כי הרבה פעמים, האויב גורם לזיהום. בואו ונבחן שלשושה חיילים, שמתו מפצע מזוהם ברגל, שנגרם בעת קרב. אחד שבר שבר פתוח ברגל, בעת הסתערות על האויב. השני בעת בריחה מהאויב. השלישי מכדור האויב. לדעתי, למרות ששלושתם מתו מזיהום, שניים מהם מתו מידי האויב ומזיהום בו זמנית. 77.126.49.230 11:51, 13 בינואר 2021 (IST)

אי סדרים במועצות מקומיות[עריכת קוד מקור]

כאשר מועצה מקומית אינה מתפקדת כראוי, שר הפנים אמור למנות תחתיה ועדה קרואה. כאשר יוסף בורג היה שר הפנים, הוא מינה לעיירה, ירוחם, ועדה קרואה בראשות ירח גלטר. גלטר נדרש לדאוג לדברים בסיסיים ביותר, למשל להפסקת כניסת רכב קרבי משוריין של צה"ל לעיירה, כי המזקו"ם של רכב זה פורר את הכבישים והמדרכות בה. גלטר דרש מהממשלה לשפץ ולהחזיר לפעולה את כביש הנפט, שאפשר לתושבי ירוחם להגיע בקלות לעבודתם בנאות חובב, ואפשר למורים בחצי משרה מדימונה, להגיע בקלות לירוחם והשלים בה את משרתם. גלטר חנך פארקים, שלח עובדי עירייה להשתלמויות וגם נתן מלגות לסטודנטים מירוחם, ללימודים אקדמיים מחוץ לעיירה. גלטר מינה מבקר למועצה, עוד לפני שהיה חוק שדרש זאת, והמבקר גילה אי סדרים במועצה הדתית. גלטר עיכב את כל התשלומים למועצה, בדרישה שיתקנו את דרכיהם. אלא שצעד זה לא צלח. עובדי המועצה הדתית חדלו לעבוד, ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בעצמם. 77.126.78.154 21:18, 16 במאי 2020 (IDT)

רעיון[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=

מלחמת אחים שכירי חרב[עריכת קוד מקור]

בתקופת המאה ה-18, גרמניה המודרנית הייתה מחולקת לעשרות מדינות קטנות אשר החזיקו צבאות קטנים ומקצועיים. הנסיכים ששלטו במדינות אלו היו מוכנים לרוב להשכיר את צבאותיהם למעצמות זרות. כאשר פרצה מלחמה, מדינות גרמניה יכלו לשלוח אספקה מיידית של חיילים מאומנים שהיו מוכנים להיכנס לקרב בכל רגע נתון. בין 1706 ל-1707, 10,000 הסים שרתו בצבאו של אויגן, נסיך סבויה. בשנת 1714 6,000 הסים לחמו במסגרת הצבא השוודי במלחמת הצפון הגדולה. בשנת 1715 נשכרו 12,000 הסים בידי ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה, כדי להילחם ביעקוביטים. בשנת 1744, במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית, 6,000 הסים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי בפלנדריה, בעוד 6,000 נוספים לחמו במסגרת הצבא הבווארי.

המדינה שסיפקה את המספר הגדול ביותר של שכירי חרב הייתה רוזנות הסן-קאסל. קרל, רוזן הסן-קאסל, היה הראשון שעשה זאת, ויורשיו המשיכו לעשות כמוהו וכך גם שליטים נוספים. ההיסטוריון צ'ארלס אינגראו (Ingrao) טוען בספרו "The Hessian Mercenary State" שבסופו של דבר הפכה הסן-קאסל ל"מדינת שכירי חרב". רוזני הסן-קאסל השכירו את חייליהם לכל דורש במטרה להשתמש בכסף כדי לחזק את שלטונם, וזאת מבלי להכריז מלחמה מעולם על מי מהצדדים. כך נוצר מצב אירוני שבמלחמת הירושה האוסטרית לחמו הסים משני צדי המתרס, הן בצבא הבריטי והן בצבא הבווארי.

מתוך הערך הסן (חיילים). אברהם צבאן 13:36, 28 באפריל 2020 (IDT)

ספייה (צבע)[עריכת קוד מקור]

הצבע ספיה שמוסף באופן מלאכותי לתמונות כדי שיראו ישנות מבוסס על נוזל חום שמופק מדיונון. המילה ספיה היא ביוונית דיונון וכל המשפחה הטקסונומית נקראת כך בעקבות המילה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:23, 25 באפריל 2020 (IDT)

תרמית טום מור[עריכת קוד מקור]

מתיחת 1 באפריל, על חוק מגוחך שאף אחד מהמחוקקים לא טרח לקרוא. לאחר שייכתב הערך החונק מבוסטון (אנ') ויגדל הערך טום מור. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:26, 22 באפריל 2020 (IDT)

מי זה הקיפוד?[עריכת קוד מקור]

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)


אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)
הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbot[עריכת קוד מקור]

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)

תמונת החור השחור[עריכת קוד מקור]

Black hole - Messier 87.jpg

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)

תן כמה דוגמאות לעקרונות כאלו, בבקשה. 91.199.94.96 12:24, 16 בינואר 2020 (IST)
ראשית כל, התמונה היא כמובן לא של החור השחור עצמו אלא של דיסקת הספיחה שמסביבו. החור השחור נמצא בתוך החור שבטבעת. החומר שבדיסקה מסתובב סביב החור השחור במהירות גבוהה מאוד, שקרובות למהירות האור ולכן מורגשים בהם השפעות תורת היחסות הפרטית. לדוגמה, הצד הקדמי (התחתון) של הטבעת נראה בהיר יותר מהצד אחורי (העליון) מכיוון שכשהחומר בתנועה בכיוון אלינו [אני לא מבין בדיוק את התופעה כאן]. Tzafrir - שיחה 22:34, 16 בינואר 2020 (IST)

רעיון להידעת אבל לא בטוח[עריכת קוד מקור]

בתאריך ה- 7 ליוני 2020, כשבכל העולם נגיף הקורונה גבה עשרות חיים ביממה ומדינות שלמות נכנסות לעוצר מוחלט - משרד הבריאות של ניו זילנד הכריז על החלמתה של החולה האחרונה במדינה. כעת, ממשלת ניו זילנד, ובראשה ג'סינדה ארדרן, מודיעה לעולם בשמחה על חזרה מלאה של המדינה לתפעול מלא (מלבד מעברי גבול). ראש ממשלת ניו זילנד התראיינה בכלי התקשורת על הירידה לאפס חולים, והשיבה בהקשר זה כי: "רקדתי ריקוד קטן".
זה מתאים להיות הידעת? Yiftaa - שיחה 13:11, 8 ביוני 2020 (IDT)

לדעתי לא. קודם כול צריך לנסח את זה אחרת, והציטוט לא מתאים. ניו זילנד היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין מאוד נמוכה, וזו אחת הסיבות להתפשטות האיטית של הקורונה שם. תומר - שיחה 15:30, 8 ביוני 2020 (IDT)
אנחנו עוד לא יודעים איך ייגמר שם. אולי הקורונה תחזור לניו זילנד? חוץ מזה, מתוך 200 מדינות, מישהי צריכה להיות המחלימה הראשונה, וזה קל למדינה על אי בודד. 104.254.90.122 07:27, 9 ביוני 2020 (IDT)
בכלל לא מתאים. זה חדשות. וגם כחדשות לא החזיק מעמד הרבה, כי לא הרבה זמן אחרי ה"ריקוד הקטן" חזרו מקרים נוספים. חמויישֶה - שיחה 16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)

חומטים[עריכת קוד מקור]

במאמר המתורגם הזה, שאין לי גישה אליו כי אני לא מנוי, מסבירים איך קרה שהחומט "איבד" את רגליו, ואיך חלק ממיני החומטים "קיבלו" חזרה רגליים. מין צחוק הגורל של האבולוציה. אם למישהו יש גישה למאמר המתורגם או המקורי, אשמח אם ייכתוב קטע "הידעת?" בנושא. אביתר ג'שיחה • 17:59, 23 בנובמבר 2020 (IST)


מה היה קורה אילו[עריכת קוד מקור]

העיתונאי נתן זהבי נשלח בשנת 1988 על ידי מערכת עיתון "חדשות" לאתונה, כדי לסקר ניסיון של אש"ף להשיט ספינה עם פליטים פלסטינים מיוון לישראל. זהבי פגש באתונה במקרה את יוסי הראל, שהיה מפקד אוניית המעפילים "אקסודוס". בעמוד הראשון של "חדשות" פורסם ראיון של זהבי עם הראל, אשר התנגד לשייט המתוכנן, אבל צולם על רקע הספינה שעגנה בנמל פיראוס.
במסיבת עיתונאים של אש"ף, שנערכה באותו יום נגשה אל זהבי גברת מטופחת - רימונדה טאוויל שהיתה פעילה מרכזית של הארגון. היא הציגה את עצמה ואת הבת שלה סוהא, והודתה לזהבי על הכתבה בשם יאסר ערפאת. רימונדה הציעה במפתיע לנתן זהבי להתחתן עם סוהא - למען השלום בין ישראל לפלסטין. נתן זהבי סירב בנימוס, ומעולם לא התחתן.
מי שדווקא כן התחתן כעבור שנתיים, היה יאסר עראפאת שנשא את סוהא לאישה.
ומה קרה לשייט? בסוף בוטל.

מקור במאמר של נתן זהבי[1]dMy‏ • שיחה • 05:21‏, 08/01/2021 • כ"ד בטבת ה'תשפ"א

  1. למה שמת את הקטע בסוף של רשימת הרעיונות הכלליים, במקום בהתחלה של רשימת הרעיונות המגובשים?
  2. יכול להיות שעם מעט שיפורים קטנים, הקטע כן יתאים לעמוד הראשים.
  3. העובדה שערפאת התחתן לא שינתה במיוחד את ההיסטוריה. ערפאת ממילא היה מכור ל"עבודה" וישן במשרד.
77.126.64.247 15:36, 8 בינואר 2021 (IST)
אגב, האם למידע יש עוד מקור חוץ ממה שאדם סיפר על עצמו? 77.126.84.202 16:07, 8 בינואר 2021 (IST)
קשה לי להאמין שהפלסטינים יפרסמו דבר כזה, ולכן לא יכול להיות עוד מקור חוץ מזהבי עצמו. ‏dMy‏ • שיחה • 18:17‏, 08/01/2021 • כ"ה בטבת ה'תשפ"א
בעיה. הרבה אנשים מפרסמים על עצמם סיפורים מדהימים, שאם רק היה להם עוד מקור, חוץ מהאדם שמשבח את עצמו, היו יכולים להיות קטעי "הידעת" נפלאים. לדוגמה, ניצול שואה אחד, שיש עליו ערך בויקיפדיה (לא זוכר כרגע מי), מספר, שכילד הוא ברח ממחנה השמדה לכיוון מקרי, לתוך היער. הוא שוטט ביער והתרחק מהמחנה עוד ועוד עד שאפסו כוחותיו, והוא נרדם על סלע. בבוקר, כשהוא התעורר, הוא גילה שהוא ישן על המצבה של סבא שלו. 77.126.81.244 09:15, 9 בינואר 2021 (IST)
מעבר לאמינות, לדעתי הקטע לא מספיק טוב. גם אם באמת הוצעה הצעה כזאת, היא ודאי לא הייתה רצינית. לא הייתה היתכנות אפילו לשנייה אחת שזהבי יישא את סוהא. מעשייה לא רצינית. וגם אם הכל היה שריר ובריר וקיים, לא נראה לי שסיפור אישי כזה הוא מספיק מעניין להידעת. חמויישֶה - שיחה 11:28, 10 בינואר 2021 (IST)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

בקשה לשיפור ניסוח לתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 1 / תבנית:הידעת? 15 בינואר 2013[עריכת קוד מקור]

אסמן את התוספות המבוקשות בין סוגריים משולשים, ואת המחיקות המבוקשות בפונט מחוק

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים<, וחוץ משמם, יש עוד קשר ביניהם>. <הראשון נקרא גם> בית נבון ביי <, ו> הוא אחד הבניינים הראשונים <שנבנו> מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית <, משום> לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

77.126.47.139 09:39, 7 בפברואר 2021 (IST)

תבנית:הידעת? 14 בפברואר - סדרה 2 צריכה פירוט נוסף, כי לא מופיעים בה הפרטים הפיקנטיים[עריכת קוד מקור]

הנוסח כיום:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.

אני מציע:

סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ. אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", גויס בזכות העובדה שהודח שוב ושוב מיחידות עילית בצה"ל, בשל גנבות, הברחות, מכירה בשוק השחור והוראת צניחה, למרות שמעולם לא צנח בעצמו. מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, גויס בזכות העובדה, שהיה חשוד בשוד בנק בעפולה ורצח בחדרה.

77.126.39.133 00:06, 4 בפברואר 2021 (IST)

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפל[עריכת קוד מקור]

הנוסח כיום:

חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

חזירה וחזירון

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

הפתיחה טובה, אבל אני ממש מתנגד לסיום. אני לא אוהב להטעות את הקוראים. חמויישֶה - שיחה 12:38, 10 בינואר 2021 (IST)
מה בדיוק מטעה? 77.126.6.26 11:29, 29 בינואר 2021 (IST)

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042[עריכת קוד מקור]

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)
זה גם לא נכון. היו שניים. דעתי מתחזקת שהקטע צריך להמחק. חמויישֶה - שיחה 12:41, 10 בינואר 2021 (IST)

שיפור תבנית:הידעת? 18 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אסמן את התוספות שלי בעזרת הגדלה:

אחת מצורות יחסי הגומלין בין שני יצורים חיים, המיטיבים עם שני הצדדים, היא האֶנדוֹסימביוזה, דהיינו, קיום של יצור אחד בתוך האחר. המדענים סוברים כי בכל תא ותא בגופנו יש דוגמה ליחסי גומלין שכאלו. שהמיטוכונדריה והכלורופלסטים, אברוני הנשימה החמצנית, שבתוך התאים האיקריוטיים, החלו את דרכם כתאים עצמאיים קטנים שנבלעו על ידי תאים אחרים, אבותיהם של האיקריוטיים, אך לא נעכלו,הפכו לשותפים על ידם, והחלו לפתח עמם יחסי גומלין. כך יכולה האנדוסימביוזה להסביר את ההתפתחות האבולוציונית מתאים פרוקריוטיים ללא אברונים, לתאים איקריוטיים בעלי אברונים מובחנים.

77.127.15.149 19:50, 4 בפברואר 2020 (IST)

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:43, 10 בינואר 2021 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)
אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
הנוסח "ליותר מ-28 מחברי הכנסת יש בן..." פשוט לא יכול להתקבל. ראשית, אם זה יותר, בוא ננקוב במספר. 29? 35? 28 זה אפילו לא מספר עגול כדי להתייחס אליו ולומר יותר מ. שנית, אם לא מדובר דווקא על בן בת, אלא גם אח אחות אב או אם, הרי שאנחנו מדברים על לפחות פי 2 (כי כנראה שעל כל ח"כ שהיה לו בן ח"כ ישנו ח"כ שהיה לו אבא ח"כ...). זה פשוט לא טוב. מציע לערוך את הקטע מחדש ללא ספירה ולפרט רק על משפחת דיין ולוי. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 ביוני 2020 (IDT)
יעל דיין

לעשרות מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ישראל יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין שכיהנו בכנסת. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת גם הרבה קרובי משפחה מדרגת קרבה רחוקה יותר, כמו בני דודים.

77.126.45.99 14:58, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

רגע, גם ח"כ עוזי דיין הוא נכד של שמואל דיין. מיד אעדכן זאת.77.126.45.99 17:20, 26 באוגוסט 2020 (IDT)
יעל דיין

לעשרות מחברי הכנסת יש קרובי משפחה, שכיהנו בכנסת גם הם. לחבר הכנסת דוד לוי, למשל, היו בכנסת אח - מקסים לוי, בן - ז'קי לוי ובת - אורלי לוי-אבקסיס. הגדילה לעשות משפחת דיין. ח"כ שמואל דיין הוא אביו של ח"כ משה דיין. ח"כ יעל דיין היא בתו. ח"כ יגאל הורביץ וח"כ עמוס הדר הם דודניו. ח"כ עוזי דיין הוא אחיינו. ח"כ יוסי שריד הוא חמיה של נכדתו. כמו כן, ח"כ עזר ויצמן הוא בעל גיסתו. בן משפחה נוסף של משה דיין, דני דיין, היה מועמד לכנסת שלוש פעמים, אך לא נבחר. ב-18 מתוך 23 כנסות ישראל כיהן לפחות חבר כנסת אחד, שהוא קרוב משפחה של משה דיין. בכנסת ה-9 כיהנו חמישה כאלו, בו זמנית.

17:26, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

יש המוני (כן, המוני) קשרי משפחה בין ח"כים. תלוי מה מוגדר כיחסי משפחה. אני יכול הראות בנקל שלנתיהו יש לפחות 3-4 ח"כים שקשרוים אליו בקשרי משפחה (רחוקים, אבל קשרי משפחה). אני מציע להוריד את עניין ה-80. Shannen - שיחה 11:58, 9 בינואר 2021 (IST)
מה פה קשור ל-80? 77.126.68.237 16:34, 9 בינואר 2021 (IST)
ציטוט: "בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות." Shannen - שיחה 10:43, 10 בינואר 2021 (IST)
נו, המשפט הזה אכן הוסר מהצעת התיקון. 77.126.41.160 11:19, 13 בינואר 2021 (IST)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
הכנסתי לחלל הריק קטע חליפי, שסיכמתי מתחילת הערך קרל פרידריך גאוס. תודה. 77.125.68.114 18:47, 28 בפברואר 2020 (IST)
טופל מזמן. נראה לי שיש לארכב. 77.126.128.250 11:21, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 23 ביולי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

לא סופק מקור בדיון המקורי, ובינתיים לא הצלחתי למצוא בחיפוש באינטרנט. מהערך הרלוונטי הפרט הזה הוסר בשל היעדר מקורות. תומר - שיחה 09:46, 17 בנובמבר 2020 (IST)

תומר, אמנם לא הקטע הכי מעניין בעולם, אבל מקור אמין (מהשבוע האחרון, מבעל המעשה) מצאתי: https://www.haaretz.co.il/blogs/yigalravid/BLOG-1.9263181 , אם זה חשוב למישהו אפשר להחזיר את הקטע גם לערך הרלוונטי. חמויישֶה - שיחה 17:27, 17 בנובמבר 2020 (IST)
כלומר: לא בשידור חי, ואף נגנז בעקבות בקשת עוזרו של רבין. Tzafrir - שיחה 17:56, 17 בנובמבר 2020 (IST)
אתה כנראה צודק, אבל הקטע עדיין מחזיק: "במסגרת תכנית רדיו מתח יגאל רביד את לאה רבין, כשטלפן אליה וחיקה את קולו של בעלה... וקטע זה היה לפתיח תכניתו של רביד ברשת ג', "מוקדם", במהלך השנים 1993-1994". חמויישֶה - שיחה 18:38, 17 בנובמבר 2020 (IST)

אני זוכר, שהקטע היה חלק מפתיח התוכנית במשך איזה זמן לא מבוטל. אולי חודש91.199.94.96 10:30, 4 בפברואר 2021 (IST)

עדכון ואימות קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)

הרבה אנשים מתכחשים לכישלנות שלהם. השאלה היא מה היו הסימוכין לטענה, שהיא כן אמרה את זה. צריך לחטט בדיון הישן. 77.126.128.250 10:33, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016[עריכת קוד מקור]

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

לדעתי, זה טופל היטב כבר מזמן. לדעתי, אפשר לארכב את הסעיף הזה. תודה. 77.126.128.250 10:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019[עריכת קוד מקור]

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאןשיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)
מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)
לדעתי, הביקורת מוצדקת וגם קלת טיפול. במקום המילה "נוצרה", יש לכתוב "החלה להימדד". זה הכול. 77.126.128.250 10:54, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:
Nicknames
Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins.[2] The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".[2]

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues.[3] and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.[2]


הערות שוליים
  1. ^ נתן זהבי, לא מתחתן עם סוהא, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2004
  2. ^ 1 2 3 Bergreen (1997), pp. 7–11.
  3. ^ Armstrong, 1954, pp. 27–28

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)


תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)
מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)