ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשי דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

תוכן עניינים

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בסוף סעיף מספר אחת


מלון במקום מלון במקום מלון[עריכת קוד מקור]

מלון פנינת ירושלים נמצא, לכאורה, במקום אופטימלי עבור התיירים. הוא במרחק חציית כביש מחומת ירושלים, בקרבת שער יפו והשער החדש, שהם שערים מרכזיים. הוא גם נמצא ברחוב יפו, קרוב למרכז העירוני הראשי של ירושלים המודרנית. למרות זאת, המלון עומד ריק כבר משנת 2008. עיריית ירושלים נתנה לבעלי המקום אישור להרוס את המבנה ולבנות במקומו מלון חדש, בעל אותם קווי מתאר בדיוק (אותו גובה ואותו מיקום של הקירות החיצוניים). זאת למרות, שגם המבנה הקיים נבנה במקום בית מלון קודם, מלון פאסט, שהיה גם הוא בעל אותם קווי מתאר. מלון פאסט עמד ריק בן השנים 1967 ו-1975. (ההבדל המרכזי בין בניין מלון פאסט לבניין פנינת ירושלים היה שהאחרון הכיל גם ארבע קומות תת קרקעיות.)

77.127.102.152 02:27, 25 בפברואר 2017 (IST)

איפה הפאנץ' חצי חציל 09:24, 25 בפברואר 2017 (IST)

1. מוזר שמלון בכזה מיקום אידאלי, עומד ריק.
2. מה הטעם בהריסת מבנה מלון, אם בונים במקומו מבנה מלון בעל אותם קווי מתאר, וכשגם המלון הקיים נבנה במקום מלון אחר, בעל אותם קווי מתאר. דהיינו, הרסו מלון ובנו מלון אחר, ביוק באותם מימדים, באותה צורה ובאותו מקום. עכשיו הולכים להרוס גם אותו ולבנות מלון אחר, בדיוק באותם מימדים, באותה צורה ובאותו מקום. 77.127.102.152 18:13, 25 בפברואר 2017 (IST)
הפאנץ' לא ברור מהקטע.

אולי עדיף לנסח כך:

מלון פנינת ירושלים שנמצא בקרבת שער יפו והשער החדש, שהם שערים מרכזיים, נבנה במקום בית מלון קודם, מלון פאסט, שהיה בעל אותם קווי מתאר (אותו גובה ואותו מיקום של הקירות החיצוניים). אולם, מלון פנינת ירושלים עומד ריק כבר משנת 2008, בדיוק כמו קודמו, שעמד ריק בין השנים 1967 ו-1975. המלון, הנוכחי, כמו קודמו נמצא, לכאורה, במקום אופטימלי עבור התיירים. הוא במרחק חציית כביש מחומת ירושלים. הוא גם ממוקם ברחוב יפו, קרוב למרכז העירוני הראשי של ירושלים המודרנית. עיריית ירושלים נתנה לבעלי המקום אישור להרוס את המבנה ולבנות במקומו מלון חדש, אלא שהוא יצטרך להיות בעל אותם קווי מתאר בדיוק.

אגב, על אף שטרחתי לנסח מחדש, אני לא בטוח עדיין שהקטע מספיק טוב. חמויישֶה - שיחה 15:45, 27 בפברואר 2017 (IST)

אז בוא ונלך בכיוון שלך עד הסוף:

מלון פנינת ירושלים

מלון פנינת ירושלים נבנה במקום בית מלון קודם, מלון פאסט, שהיה בעל אותם קווי מתאר (אותו גובה ואותו מיקום של הקירות החיצוניים). אולם למרות הבנייה מחדש, מלון פנינת ירושלים עומד ריק כבר משנת 2008, בדיוק כמו קודמו, שעמד ריק בין השנים 1967 ו-1975. זאת למרות שהמלון הנוכחי, כמו קודמו, נמצא לכאורה, במקום אופטימלי עבור התיירים. הוא במרחק חציית כביש מחומת ירושלים, בקרבת שער יפו והשער החדש, שהם שערים מרכזיים. הוא גם ממוקם ברחוב יפו, קרוב למרכז העירוני הראשי של ירושלים המודרנית. עיריית ירושלים נתנה לבעלי המקום אישור להרוס שוב את המבנה ושוב לבנות במקומו מלון חדש. אלא, שגם הוא יצטרך להיות בעל אותם קווי מתאר בדיוק.

77.127.38.71 18:31, 27 בפברואר 2017 (IST)

מעניין. תיקנתי את כל הקישורים לפירושונים. לא בטוח שצריך כל כך הרבה קישורים פנימיים. מי היה המלון הקודם המוזכר? אמא של גולן - שיחה 14:07, 8 במרץ 2017 (IST)
תודה. הקודם היה מלון פאסט. כך כתוב בקטע. 2.53.50.167 23:02, 8 במרץ 2017 (IST)

מכתבים אחרונים[עריכת קוד מקור]

אולי יכול להתאים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. אורי אילן השאיר על גופתו פתק אותו ניקב, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו, והשיר הפך למעין המנון של המחתרות. גם שירה של חנה סנש, "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי") התפרסם מאד לאחר שהוצאה להורג בהונגריה, והפך לאחד השירים המושמעים ביותר מביום השואה. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, הימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

מקורות: הערכים השונים. קלונימוס - שיחה 08:34, 5 במרץ 2017 (IST)

את השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, כתב סרן נמרוד גאון לחברתו עמליה, כמכתב. השיר התפרסם אחרי מותו. ארצי הסיר ממנו רק את הכותרת, "לעמליה שלום". השיר נחשב לאחד מלהיטיו הגדולים של ארצי. הוא מושמע כיום בימי זיכרון. 77.127.36.150 18:29, 5 במרץ 2017 (IST)
הליכה לקיסריה נכתב מעל שנה לפני מותה של סנש. Tzafrir - שיחה 13:15, 6 במרץ 2017 (IST)
הפרוייקט עוד מעט נהפוך לשיר קיבץ בכל שנה במשך כעשר שנים כמה וכמה שירים של חיילים שנפלו. חלקם הפכו לשירים מושמעים מאד, כגון שום דבר לא יפגע בי ואמא, אבא וכל השאר. חמויישֶה - שיחה 14:30, 6 במרץ 2017 (IST)

תודה על ההערות. כתבתי את הקטע מחדש:

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק אותו ניקב, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב4 במאי 1947, והשיר הפך למעין המנון של המחתרות. גם שירה של חנה סנש, "הליכה לקיסריה" ("אלי, אלי"), שנכתב כשנה לפני שיצאה לשיחותה בהונגריה, התפרסם מאד לאחר שהוצאה להורג ב1944 והפך לאחד השירים המושמעים ביותר ביום השואה. השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, נכתב על ידי סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. תחנת הרדיו גלי צה"ל הפיקה בין השנים 2001 ל2013 את המיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שקיבץ בכל שנה שירים שנכתבו על ידי חיילים וחיילות שנפלו ועל ידי אזרחים שנהרגו בפעולות טרור, והולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. חלק מן השירים זכו להצלחה רבה, ובהם השירים שום דבר לא יפגע בי ואמא, אבא וכל השאר. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו בינואר 1948 בדרכם לגוש עציון הנצור: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, היימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

קלונימוס שכח לחתום
מה הקשר של המילים "אותו ניקב"? למה צריך לציין אותן? 77.127.36.150 18:07, 7 במרץ 2017 (IST)
חנה סנש לא רלוונטית לקטע. היא הייתה משוררת מקצועית וותיקה, ואילו הקטע דן באנשים, שבנשמתם האחרונה, כתבו את שירם הראשון. 77.127.36.150 18:09, 7 במרץ 2017 (IST)
אני מציע להוציא מהקטע גם את אורי אילן. הוא לא כתב שיר ולא משהו שהפך לשיר. בואו נתמקד שרק במותם התברר שהם משוררים מוכשרים, ושסמוך למותם כתבו את שירם הראשון. אילן לא כתב שיר וגם לא משהו שהפך שיר. 77.127.36.150 18:14, 7 במרץ 2017 (IST)
שוב תודה על ההערות.
לגבי אורי אילן התלבטתי. אמנם זה לא שיר, אבל בהחלט מסר אחרון. חנה סנש לא הייתה משוררת מקצועית, אבל יש באמת הבדל בינה לבין האחרים. מנסה לפיכך לנסח מחדש.

בתולדות מלחמות ישראל ידועים מקרים שבהם כתבו לוחמים מכתבים ושירים לפני מותם, ואלו התפרסמו מאוחר יותר, עם מציאתם. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב בתא הנידונים למוות בכלא עכו את שירו "עלי בריקדות", שהתפרסם לאחר שנהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב4 במאי 1947. השיר הפך למעין המנון של המחתרות. אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל באותה עת, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות שהיו למופת של מסירות והקרבה. השיר "אני שומע שוב", שהלחין ושר שלמה ארצי, נכתב על ידי סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. תחנת הרדיו גלי צה"ל הפיקה בין השנים 2001 ל2013 את המיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שקיבץ בכל שנה שירים שנכתבו על ידי חיילים וחיילות שנפלו ועל ידי אזרחים שנהרגו בפעולות טרור, והולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. גורל שונה היה לאנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו בינואר 1948 בדרכם לגוש עציון הנצור: מפקד המשטרה הבריטית בחברון, היימיש דוגן, העיד שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות. הוא העיד שמסר פתקים אלה מאוחר יותר לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו ולא התגלו עד היום, ולא נודע מה נכתב עליהם.

קלונימוס - שיחה 21:03, 7 במרץ 2017 (IST)

הנוסח החדש באמת טוב יותר, לדעתי. אבל אני מציע להתמקד עוד יותר:
מיכאל אשבל

בתולדות מלחמות ישראל היו לוחמים, שמכתביהם האחרונים, לפני מותם, פרסמו אותם כפזמונאים. מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כתב את השיר "עלי בריקדות", שהפך למעין המנון המחתרות. אשבל כתב אותו בתא הנידונים למוות של כלא עכו, שם נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו, ב-1947. דוגמה אחרת היא "שיר חייל", שהלחין ושר שלמה ארצי. את השיר כתב סרן נמרוד גאון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, כמכתב לחברתו עמליה. דוגמאות רבות נוספות היו במיזם עוד מעט נהפוך לשיר, שהפיקה תחנת הרדיו גלי צה"ל בין השנים 2001 ל2013. המיזם קיבץ בכל שנה שירים שכתבו חיילים שנפלו ואזרחים שנהרגו בפעולות טרור. השירים הולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים ישראלים מוכרים. חלק מן השירים זכו להצלחה רבה, ובהם השירים "שום דבר לא יפגע בי" ו"אמא, אבא וכל השאר".

77.127.36.150 22:27, 7 במרץ 2017 (IST)
זה כבר שונה מאד ממה שכתבתי. חשוב לי מאד שהקטע יכיל את השורה לגבי הל"ה, שהיא מבחינות רבות הפאנץ' של הקטע. קלונימוס - שיחה 07:24, 8 במרץ 2017 (IST)
גם אני הרגשתי שהמטרה בקטע היתה לספר את הסיפור הפחות מוכר, על מכתביהם של הל"ה. חמויישֶה - שיחה 09:36, 8 במרץ 2017 (IST)
המטרה של מיזם "הידעת" היא לספר סיפורים טובים. לא בהכרך להנציח את הל"ה. האם באמת יש משהו מאוד מיוחד, בזה שמכתביהם האחרונים של הל"ה לא נמצאו? אני בספק. מה שנראה לי מיוחד, זה שרגע לפני המוות, הרבה אנשים מתגלים כמשוררים. זה הסיפור הטוב. 77.127.36.150 10:08, 8 במרץ 2017 (IST)
בוודאי שהמטרה אינה להנציח את הל"ה. אם זו הייתה המטרה הייתי כותב משהו אחר לגמרי. מטרת המיזם הזה היא, להבנתי, לתת זווית חדשה ולא מוכרת בתחום מסויים. העובדה שמכתביהם של הל"ה לא נמצאו נותנת עוד היבט טרגי מאד (בעיני) על מה שקרה להם. רציתי להנגיד את העובדה הזו וגם לתת לה מעטה כולל, ולכן הזכרתי את היצירות האחרות שנמצאו אחרי מות כותביהן. קלונימוס - שיחה 19:54, 8 במרץ 2017 (IST)

אפשר גם כך:


שיירה ממלחמת העצמאות

בתולדות מלחמות ישראל היו מקרים, שבהם פתקים שכתבו לוחמים, ונשאו על גופם ברגע מותם, הכילו מסרים, שהפכו לנכסי צאן ברזל. לדוגמה, אורי אילן, שהתאבד ב1955 בכלא הסורי, השאיר על גופתו פתק, ובו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". הרמטכ"ל דאז, משה דיין, ציטט את שתי המילים הראשונות, והפתק הפך למופת של מסירות והקרבה. עוד דוגמה היא השיר ״עלי בריקדות״, שהיה מעין המנון המחתרות. השיר נמצא בפתק, על גופתו של מיכאל אשבל, לוחם האצ"ל, כשהוא נהרג במהלך הפריצה לכלא עכו ב1947. אולם, גורל שונה היה למסרי אנשי מחלקת הל"ה, שנהרגו ב1948, בדרכם לגוש עציון הנצור. מפקד המשטרה הבריטית בחברון העיד, שמצא ליד גופותיהם של אנשי המחלקה בין 15 ל-20 פתקים, שנכתבו כנראה בשעותיהם האחרונות, ומסר את הפתקים לקצין הבריטי, שהיה אחראי לקשר עם הסוכנות היהודית. אך, הפתקים נעלמו, ועד היום לא נודע מה נכתב עליהם.

192.117.103.139 10:51, 9 במרץ 2017 (IST)

חוץ מכמה הערות תחביר, הבעייה היא שהשיר של מיכאל אשבל לא נמצא על גופו... קלונימוס - שיחה 18:40, 13 במרץ 2017 (IST)
אז על מה אנחנו מדברים בכלל?! האם אתה מנסה להפתיע את קוראי ויקיפדה בשזה, שחלק מהאנשים שכתבו דברים מעניינים, מתו במלחמות? ברור שכול אחד מת בסוף, וברור שחלק ממי שמתו, כתבו פעם דברים מעניינים. אולי נצרף גם אותי לקטע הזה? הרי עזרתי בעריכה בויקיפדיה ויום אחד עוד אמות. 77.127.39.71 20:19, 13 במרץ 2017 (IST)
ראשית, מאחל לך חיים ארוכים וטובים, ומאחל לך שיזכרו אותך גם אחרי 120 ובזכות דברים משמעותיים שתעשה ולא בשל טרגדיה, חס ושלום. שנית, אפשר גם להתנסח אחרת ועניינית יותר. שלישית, אולי תירשם כדי שאפשר יהיה לדון מול שם? ורביעית, לגופו של עניין: באמת למה בכלל יש את יום הזיכרון? הרי כולנו נמות מתישהו, לא? כנראה שיש עניין מיוחד באותם אנשים ונשים שנפלו במשך השנים. ולכן יש גם עניין מיוחד במה שכתבו. ואם מה שכתבו היו דבריהם האחרונים, או מסר מיוחד שהעבירו בשעותיהם האחרונות, זה בוודאי דבר משמעותי, וזה מה שהקטע הזה רוצה להעביר.קלונימוס - שיחה 11:39, 19 באפריל 2017 (IDT)

פה קבור האדריכל[עריכת קוד מקור]

ציור קיר לזכר אחמד אל ג'זאר, על גבי האודיטוריום בעכו

על-פי אגדה אורבנית, קברי המהנדסים בשער יפו הם קברם של אדריכלי חומת ירושלים הנוכחית. חומה זו נבנתה ביוזמת סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית במאה ה-16. לפי האגדה, סולימאן הרג את האדריכלים וקבר אותם שם, כי הם השאירו את הר ציון מחוץ לחומת. אגדה דומה מספרת, שקיסר האימפריה המוגולית שאה ג'האן, שיזם את הקמת הטאג' מהאל, בהודו, כרת את ידי אדריכל המבנה, אמנט חאן שירזי. לפי האגדה, הקיסר עשה זאת דווקא כי הוא כן היה מרוצה מהבנייה ופחד שהאדריכל יבנה, ביום מן הימים, מבנה יפה יותר, שיעיב על ייחודיות הטאג' מהאל. החוקרים סוברים כי האגדה לא נכונה, ושאמנט חאן שירזי נפטר עוד לפני השלמת בניית המבנה. אולם, מוכר שליט, שלגביו סיפורים מסוג זה, הם כנראה כן נכונים. זהו אחמד פאשה אל-ג'זאר, מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות'מאנית בין השנים 17751804. הוא נודע במיוחד בבנייה הנרחבת שערך בעיר מושבו, עכו, ובאכזריותו מִנהגו, להטיל מומים בנתיניו. מִנהג שבגללו הוא כונה "אל-ג'זאר" – "הקצב".

77.127.36.150 12:02, 8 במרץ 2017 (IST)

תיקנתי קישורים לפירושונים והורדתי חלק מהקישורים שלא נראה לי מוסיפים. בברכה אמא של גולן - שיחה 14:09, 8 במרץ 2017 (IST)
תודה. ומה דעתך על הקטע?2.53.50.167 23:06, 8 במרץ 2017 (IST)
אין הקבלה בין השליט השלישי לסיפור על השניים הראשונים שלכאורה גמלו רעב תחחת טובה למהנדסים, עוד שעל הקצב לא ידוע שעשה משהו מיוחד למי שעסק בבניית עכו. חמויישֶה - שיחה 14:33, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
לי סיפרו, שהקצב עיוור את מהנדסי החאן של עכו. 77.125.69.181 21:53, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

מחלבות שטראוס[עריכת קוד מקור]

מחלבות שטראוס נוסדו בנהריה והיו מזוהות עם עיר זו במשך שנים ארוכות. אבל זה לא הקשר היחיד בין שטראוס, חלב ועיר קייט ים תיכונית: נתניה נקראת על שם איש העסקים האמריקאי נתן שטראוס. שני אחיו של שטראוס מתו משחפת שבה נדבקו משתיית חלב נגוע. בעקבות כך הוא החל לקדם את פסטור החלב (תהליך הפסטור נוצר במקור ליין ובירה) ואף הקים מפעל שמכר חלב מפוסטר במחיר מסובסדים.

הרעיון לקטע: מקריאת [1]‏. Tzafrir - שיחה 15:34, 30 במרץ 2017 (IDT)
האם המידע שבקטע מעוגן בערכים אמינים של ויקיפדיה, או שהמקור הוא קפריזה של איזה מישהו אמין כמו שוקן? 77.127.110.177 19:12, 30 במרץ 2017 (IDT)


יישובי מועצה אזורית הר חברון[עריכת קוד מקור]

על אף שהמועצה האזורית הר חברון היא מהקטנות בארץ ויש בה מעט יותר מ-7,000 תושבים הפזורים ב 15 יישובים וארבעה מצפים, ברבים מהיישובים ישנה מחלוקת בין התושבים למדינה כיצד יש להגות את שם היישוב. לדוגמה, תושבי היישוב 'מצדות יהודה' מכנים אותו 'בית יתיר' ולעתים 'יתיר'. תושבי היישוב 'שני' קיבלו מהמדינה את השם 'ליבנה' ובכל זאת הם מכנים אותו 'שני'. היישוב המכונה על ידי תושביו 'עומרים', או טנא עומרים נקרא ברישומי המדינה 'טנא', על שם מנכ"ל משרד השיכון דוד טנה. גם היישובים 'פני חבר', 'סוסיה', 'בית מעון' ו'חגי' נקראים בפי התושבים מעלה חבר, סוסיא, מעון ובית חגי בהתאמה.

זהו קטע 'הידעת' הראשון שלי. אשמח שתחוו את דעתכם עליו. נתנאל 16:41, 19 באפריל 2017 (IDT)

נחמד. אבל לא קשור לגודל המועצה. צריך:

ברבים מהיישובים בהמועצה האזורית הר חברון שהיא מהמועצות האזוריות הקטנות בארץ, ישנה מחלוקת בין התושבים למדינה כיצד יש להגות את שם היישוב. לדוגמה, תושבי היישוב 'מצדות יהודה' מכנים אותו 'בית יתיר' ולעתים 'יתיר'. תושבי היישוב 'שני' קיבלו מהמדינה את השם 'ליבנה' ובכל זאת הם מכנים אותו 'שני'. היישוב המכונה על ידי תושביו 'עומרים', או טנא עומרים נקרא ברישומי המדינה 'טנא', על שם מנכ"ל משרד השיכון דוד טנה. גם היישובים 'פני חבר', 'סוסיה', 'בית מעון' ו'חגי' נקראים בפי התושבים מעלה חבר, סוסיא, מעון ובית חגי בהתאמה.

נ.ב. האם יש סימוכין למה שכתוב פה? 77.126.30.224 21:30, 20 באפריל 2017 (IDT)

סימוכין:

א. כתושב המועצה אני רואה את השמות הכתובים על השלטים בכבישים ולעומתם את השמות הכתובים בפרסומים של המועצה והיישובים. ב. ברוב הערכים בויקיפדיה זה מוזכר. Netan.mer

א. "מוזכר בערכים" זה לא מספיק.(אלא אם כן הערכים מכילים מקורות).
ב. אם אתה ממילא גר שם ואומר, שכך כתוב בשלטים, הבא סימוכים בעזרת מצלמה, בבקשה. 77.127.149.153 17:38, 21 באפריל 2017 (IDT)

שני קטעים על הביג בן[עריכת קוד מקור]

מקור: סרט תעודה שזמין בנטפליקס-ישראל.

הפעמון[עריכת קוד מקור]

מערכת הפעמונים בראש המגדל, כולל הביג בן

רבים מכנים את מגדל השעון המפורסם של בתי הפרלמנט הבריטיים בשם "ביג בן", למרות שהבריטים מכנים בשם זה רק את פעמון הבאס ממערכת הפעמונים של המגדל. פעמון זה, ששוקל כ-13 טון, הועלה לראש המגדל בשנת 1859, בלא שימוש במעלית או במנופים בעלי מנוע. הפעמון נדחף במעלה המדרגות, במשך עשרות שעות, בידי אנשים רבים, על גבי משטח, שהושם על גלילים.

84.229.41.114 15:30, 2 ביולי 2017 (IDT)

אפשר להוסיף גם, שהפעמון ניצק מהמתכת שממנה ייצרו פעמון גדול יותר, ששקל 16 טון, ולא הצליחו להעלות אותו למגדל או שהוא נשבר או משהו כזה. 77.127.246.22 20:41, 26 ביולי 2017 (IDT)

השעון[עריכת קוד מקור]

מגדל השעון של בתי הפרלמנט הבריטיים

השעון שבראש מגדל השעון המפורסם של בתי הפרלמנט הבריטיים ("ביג בן"), מורה את השעה המדוייקת, כמעט כמו שעון חשמלי מודרני. זאת למרות שהוא נבנה בשנת 1859, ולמרות שהוא מקבל את האנרגיה לפעולתו, ממתיחת קפיץ ידנית, בדומה לשעוני היד, שהיו נפוצים עד שנות השבעים. למעשה, האתגר הטכני בהפעלת הביג בן הוא גדול בהרבה מזה שבהפעלת שעון יד או שעון כיס עם קפיץ. הוא גם גדול יותר מזה שבהפעלת מגדלי שעון אחרים. זאת משום, שלביג בן יש ארבעה לוחות לתצוגת השעה – אחד לכול כיוון, ובכול אחד מהם יש מחוגים גדולים במיוחד - גדולים כמפרשים. לכן הרוח דוחפת את המחוגים כל פעם לכיוון אחר ובכוח אחר. הביג בן מתגבר על הרוח בעזרת מטוטלת ארוכה וכבדה שהוא מכיל. למעשה, גם הדרך בה הביג בן מגיע לדיוק של שעון מודרני קשורה במטוטלת. בכול פעם שמגיע הפועל למתוח את הקפיץ של השעון, הוא מטלפן לשעון הדובר, מגלה אם יש להאיץ או להאט מעט את הביג בן, ומוסיף או מחסיר מהמטוטלת משקולות קטנות לשם כך.

84.229.41.114 15:30, 2 ביולי 2017 (IDT)

גם מאוד מדוייק וגם צריכים לכוון אותו מדי פעם? כמוכן: מטלפן לשעון הדובר? יש הום שעונים מדוייקים בהרבה. הייתי רוצה מקור אמין יותר לקטע מאשר תוכנית טלוויזיה. Tzafrir - שיחה 16:44, 3 ביולי 2017 (IDT)
זה לא ראיון באולפן. זה תיעוד מצולם שמוכיח שכול מה שכתוב פה אמת. רואים בדיוק איך הפועל מכוון את השעון ומותח את הקפיץ שלו. אפילו יש עוד פרטים מפתיעים שלא נכנסתי אליהם. וכן, אם פועל מכוונן את השעון פעם בשלושה ימים, אז התוצאה היא שהשעון מדוייק. 84.229.41.114 23:44, 3 ביולי 2017 (IDT)
הנה מקור מצולם שונה מזה שאני צפיתי בו לראשונה, אך די דומה לו מבחינה מהותית ופתוח לכול הציבור https://www.youtube.com/watch?v=Qad6Q_RbQQ0 84.229.41.114 10:37, 4 ביולי 2017 (IDT)
והנה עוד מקור כזה: https://www.youtube.com/watch?v=5qEPDXDVxvw 84.229.41.114 10:46, 4 ביולי 2017 (IDT)
אי אפשר לקרוא לשעון מאד מדוייק אם צריך לכוון אותו כל יום Assafn שיחה 00:10, 13 ביולי 2017 (IDT)
האיש שקורא את השעון מהרחוב, לא מודע לטכנאי. מבחינתו, השעון כן מצליח להיות מדוייק. (אגב, הכוונון הוא פעם בשלושה ימים). 77.126.31.87 17:17, 14 ביולי 2017 (IDT)
שיניתי קצת. אולי עכשיו לא תהייה לכם בעיה עם זה. 77.126.37.36 10:09, 17 ביולי 2017 (IDT)

חזיר ים[עריכת קוד מקור]

שרקנים

החיה שנקראת באנגלית "חזיר גינאה" (Guinea pig), בצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובעברית נקראה בעבר "חזיר ים", אינה חזיר, ומקורה אינו בגינאה, אינו בהודו ובטח שאינו בים. מקורו של יונק זה הוא מאזור פרו והוא מסדרת המכרסמים, שאליה, החזיר, אינו שייך. כיום אנו מכנים בעברית את החיה הזו בשם שרקן (בשל הקולות שהיא משמיעה) או קביה (בדומה לשמה המדעי הרשמי, Cavia porcellus). הקביה הובאה לאירופה על ידי הספרדים, בזמן כיבוש פרו בשנת 1532. מראה פניה הזכיר לאירופאים חזיר, כפי שמראה פניו של סוס הים מזכיר את זה של הסוס. זאת למרות שברור לכול, שסוס הים הוא דג, ושאינו באמת קרוב לסוס.

84.229.41.114 17:12, 2 ביולי 2017 (IDT)

"חזיר ים" בעברית הינו תרגום ישיר של הגרמנית - [2]. המקור הימי הוא, פוטנציאלית, שימוש בחזיר ים כתור מקור לבשר טרי על ספינות שעגנו בעולם החדש (והעלו את חזיר הים לסיפון לצורך שימוש בהפלגה). החיה מלכתחילה בוייתה בדרום אמריקה (באנדים) לצורך שימוש למאכל (ומתאימה לגידול בתוך בקתות, תוך השלכות שאריות מאכל למחילה/חור בהן מגדלים אותה).Icewhiz - שיחה 17:22, 2 ביולי 2017 (IDT)
אם כך, יש לי שתי שאלות. 1. האם אתה חושב שיש לשנות את הקטע בעקבות הערתך? 2. האם אתה בעד הקטע? 84.229.41.114 17:29, 2 ביולי 2017 (IDT)
1. בהחלט צריך להזכיר ש"חזיר ים" אינו קונסטרוקציה לשונית עברית (אם אנו מזכירים את האנגלית וצרפתית) - השימוש העברי מאוחר מאוד (יש לציין שבעברית מודרנית מדוברת מאוחרת יותר "חזיר ים" מתייחס גם לדג הנצרן - [3][4]). אישית הייתי מזכיר את השימוש הקולינרי בחיה (גם במקור, וגם בים על-ידי אירופאיים) - אם כי זה פחות קשור לפילולוגיה (אם כי מעט כן ל"ים"). 2. בעד.

חזיר ים, גרסה ב'[עריכת קוד מקור]

בעקבות הביקורת:

שרקנים

החיה שנקראת באנגלית "חזיר גינאה" (Guinea pig), בצרפתית "חזיר הודו" (Cochon d'Inde) ובעברית נקראה בעבר "חזיר ים", אינה חזיר, ומקורה אינו בגינאה, אינו בהודו ובטח שאינו בים. מקורו של יונק זה הוא מאזור פרו והוא מסדרת המכרסמים, שאליה, החזיר, אינו שייך. כיום אנו מכנים בעברית את החיה הזו בשם שרקן (בשל הקולות שהיא משמיעה) או קביה (בדומה לשמה המדעי הרשמי, Cavia porcellus). הקביה הובאה לאירופה על ידי הספרדים, בזמן כיבוש פרו בשנת 1532. אחד השימושים בה היה גידולה על ספינות, לשם אספקת בשר טרי למלחים, במקום בשר חזיר. על כן בגרמנית הקביה נקראת "חזירון ים מבויית" (Hausmeerschweinchen), ומכאן מקור שמה הקודם בעברית.

84.229.41.114 20:12, 2 ביולי 2017 (IDT)

לפי הערך האנגלי: מקורו אמנם אינו בגינאה, אבל אירופים פגשו אותו לראשונה בגינאה (האמריקאית, לא האפריקאית), ומשם גם שמו הנוסף, ‚קביה’. Tzafrir - שיחה 16:40, 3 ביולי 2017 (IDT)
האם אנחנו אמורים להסביר פה כל מה שקשור לאיטימולוגיה בכול שפה? אני מציע להציג את הבעייתיות בשפות אחדות ולגשת לעומק רק לגבי חלקן. 84.229.41.114 23:36, 3 ביולי 2017 (IDT)
אהבתי Assafn שיחה 00:09, 13 ביולי 2017 (IDT)
באותו עניין, מקור שמו העברי של התירס כולל אטימולוגיה יפה ומקורית. יש עניין? Tzafrir - שיחה 16:26, 13 ביולי 2017 (IDT)
כתוב קטע על התירס, ונראה אם זה מעניין. 77.126.31.87 16:38, 14 ביולי 2017 (IDT)

זה סיני, זה?![עריכת קוד מקור]

עוגיית מזל

אדם מערבי, שנכנס למסעדה סינית, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, ימצא בתפריט את המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית מרובעי "צ'יינטאון" השונים, שבערים המערביות. הם נועדו לרצות מהגרים מסין, שלא מצליחים למצוא את חומרי הגלם עבור המאכלים העממיים שלהם ואת הסועדים מערביים במסעדות הסיניות.

84.229.41.114 12:05, 3 ביולי 2017 (IDT)

המקור שגוי כמדומני - ראה [5] (ומקורות אחרים לקולינריה אמריקאית-סינית). זה גם דא"ג משתנה - לפני 20 שנה מה שכתבת היה לחלוטין נכון - אך היום יש גם מסעדות אותנטיות במערב. המקור הוא דווקא לא צ'יינטאון (שמה - דווקא תמצא מסעדות אותנטיות, גם היום) - אלא במסעדות שנפתחו על-ידי סינים בחוף המערבי (ולאורך פסי הרכבת) של ארה"ב - והגישו למערביים אוכל שהמערביים רצו. קרי המקור לא היו מסעדות סיניות עבור סינים (בצ'יינטאון) - אלא מסעדות שסינים פתחו עבור לא-סינים.Icewhiz - שיחה 12:38, 3 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, אם אתה משוכנע בצדקתך, אפשר להוסיף לקטע את המילים "עד לפני עשרים שנה". שנית, חלק מהאוכל הכאילו סיני, בהחלט נוצר כדי לרצות פועלים סיניים, שלא הצליחו לאכול את האוכל המערבי ולא הצליחו לייצר אוכל סיני אמתי. הייתה הגירה של פועלים סיניים כבר לפני עשרות רבות של שנים. כשממש היה קשה להשיג חומרי גלם אותנטיים במערב. 84.229.41.114 12:52, 3 ביולי 2017 (IDT)
אני בעיקר תוקף את הטענה שזה התפתח ברובעי "צ'יינטאון - זה דווקא התפתח, על-פי הידוע לי (וגם לויקי האנגלי - "The restaurants in smaller towns (mostly owned by Chinese immigrants) served food based on what their customers requested, anything ranging from pork chop sandwiches and apple pie, to beans and eggs. Many of these small-town restaurant owners were self-taught family cooks who improvised on different cooking methods and ingredients.[3] These smaller restaurants were responsible for developing American Chinese cuisine, where the food was modified to suit a more American palate. First catering to miners and railroad workers, they established new eateries in towns where Chinese food was completely unknown, adapting local ingredients and catering to their customers' tastes.[4] Even though the new flavors and dishes meant they were not strictly Chinese cuisine, these Chinese restaurants have been cultural ambassadors to Americans.[5]") - דווקא בעיירות קטנות (ובפרט לאורך פסי הרכבת) - מחוץ לריכוזים בערים הגדולות.Icewhiz - שיחה 13:03, 3 ביולי 2017 (IDT)
סבבה. כתוב גרסה משלך לקטע ונדון קונקרטית, גרסה מול גרסה. (אגב, לא נראה לי שתהייה לי בעיה עם גרסתך) 84.229.41.114 13:24, 3 ביולי 2017 (IDT)
עוגיית מזל

במרבית המסעדות הסיניות, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, מצויים בתפריט המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית שנוצרו בצפון אמריקה במסעדות בבעלות סינית בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. הם נועדו לרצות הן את סועדים המקומיים הצפון-אמריקאיים והן סועדים מהגרים מסין, תוך שימוש בחומרי הגלם, המוגבלים יותר והלא מקוריים מסין, שהיו מצויים בפנים אותה היבשת. מסעדות אלו יצרו סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

בויקים אחרים יש [6] פה זה בתוך המטבח הסיני. 13:50, 3 ביולי 2017 (IDT)

א. הכנסתי שינויים קלילים לגרסתך, בעיקר הוספתי קישוריות פנימיות.
ב. גרסתך מקובלת עלי, אבל אשמח אם תתייחס גם להעדפות הטעם של הסועדים המערביים. דהיינו, שבמקום "לרצות את" יהיה כתוב "לרצות את טעמם של". (העניין לא היה רק עם חומרי הגלם אלא גם עם הרגלי האכילה המערביים. למשל, הקינוחים הומצאו כי סועדים מערביים רגילים לסיים ארוחות עם קינוח. חלק מהמנות הפכו לקלילות יותר כדי שיהוו מנות ראשונות, כי הסועדים המערביים רגילים להתחיל ארוחות במנות מתאבנות. היו גם מנות שהפכו מחריפות כי הסועד מהמערב התיכון של שנות החמישים לא יכול היה להינות מהטעם הסיני אותנטי.)
ג. כעת הערך המודגש צריך להיות "המטבח הסינו-אמריקני" ולא "המטבח הסיני".

84.229.41.114 23:34, 3 ביולי 2017 (IDT)

עוגיית מזל

במרבית המסעדות הסיניות, בישראל, באירופה או בצפון אמריקה, מצויים בתפריט המאכלים הבאים: אגרול, מרק וונטון מעודן שמשמש כמתאבן, עוף קונג פאו ממותק, מנות שונות עם אטריות ביצים, אורז מטוגן, צ'ופ סואי (בשר וירקות קצוצים ברוטב חום), עוף בשומשום, אג פו יאנג – נטיפי חביתה ממטוגנים בשמן עמוק, מוגשים על ירקות מאודים עם בשר, קראב ראנגון (כיסני וונטון מטוגנים במילוי תחליף סרטן וגבינת שמנת), ולקינוח, בננה מטוגנת, אננס מטוגן ועוגיית מזל. אולם תושבי סין עצמה אינם מכירים במאכלים האלו, כחלק מהמטבח הסיני, ורובם גם לא מכירים את המאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאצייה על מאכל סיני מקורי או המצאה מקומית שנוצרו בצפון אמריקה במסעדות בבעלות סינית בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. הם נועדו לרצות הן את סועדים המקומיים הצפון-אמריקאיים והן מהגרים מסין. המנות הותאמו לחך ולמנהגים הצפון-אמריקאיים, כולל הוספת מנות קינוח בסוף הארוחה שאינן חלק מארוחה בסין. המנות הותאמו גם לחומרי הגלם המוגבלים המצויים בפנים היבשת הצפון-אמריקאית, תוך זניחת ירקות סיניים לא זמינים ושימוש במרכיבים מעובדים ומשומרים. מסעדות אלו יצרו סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

וזה?Icewhiz - שיחה 09:28, 4 ביולי 2017 (IDT)

זה יותר טוב, אבל גם הקודם היה מספיק טוב. יהיה טיפה יותר טוב אם ההערך המודגש יהיה מטבח סינו-אמריקאי בבמקום המטבח הסיני. אבל שוב, זה לא קריטי. תודה. 84.229.41.114 10:24, 4 ביולי 2017 (IDT)
בוצע בטקסט מעלה.Icewhiz - שיחה 12:13, 4 ביולי 2017 (IDT)
תודה. עכשיו נמתין לתומכים נוספים. 84.229.41.114 12:26, 4 ביולי 2017 (IDT)

זה סיני, זה?! נוסח מקוצר[עריכת קוד מקור]

עוגיית מזל

אם יליד סין ישב במסעדה סינית, במדינה מערבית, הוא לא יכיר במאכלים המוצעים לו כחלק מהמטבח הסיני, וספק אם הוא יכיר מי מהמאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאציה על מאכלים סיניים מקוריים או המצאות מצפון אמריקה. הם נועדו לרצות הן סועדים מערביים והן מהגרים מסין, במסעדות בבעלות סינים-אמריקנים, בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. המנות הותאמו לחך ולמנהגים הצפון-אמריקאים, כולל הוספת מנות מתאבן מעודנות בתחילת הארוחה, ומנות קינוח בסופה - דבר שאינו מקובל בסין. המנות הותאמו גם לחומרי הגלם המצויים בפנים אותה יבשת, תוך זניחת ירקות סיניים לא זמינים, ושימוש במרכיבים מעובדים ומשומרים. כך נוצרה סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.

77.126.31.87 16:54, 14 ביולי 2017 (IDT)

אפשר אולי להוסיף משהו על ״המטבח הסינו-ישראלי״ שהיה בראשיתו מטבח ויאטנאמי ותאילנדי? Tzafrir - שיחה 19:02, 23 ביולי 2017 (IDT)
איך מוסיפים את זה בלי לסרבל ולהסתבך? ומי אמר שיש בכלל מטבח סינו-ישראלי מגובש? 77.126.37.36 19:16, 23 ביולי 2017 (IDT)
יש מקורות לקטע הזה? מה הוא "מטבח סיני"? סין היא מדינה ענקית שגדולה פי 2 מאירופה המערבית. יש שם וריאציות שונות. אני לא יודע עד כמה אפשר לדבר על "סיני שיכנס למסעדה סינית". הייתה לא מזמן כתבה בערוץ 2 ודיברו שם על נסיונות התאמה של המטבח לחיך הסיני כדי למשוך תיירים. צריך לבדוק שוב שהקטע אמין ולא גורף מדי. גילגמש שיחה 21:53, 9 באוגוסט 2017 (IDT)
סין היא אמנם מקום ענקי, אבל אף אחד מחלקיה לא בישל כמו שבישלו אוכל סיני בצפון אמריקה, באמצע המאה העשרים. ראה את הערך על המטבח הסיני בעברית ועל המטבח הסיני האמריקני, באנגלית. 77.127.127.203 00:45, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

ציד מכשפות[עריכת קוד מקור]

כומר העיירה מוצא להורג

בשנת 1692, בעיירה קטנה שבקולוניית מסצ'וסטס, התרחש ציד מכשפות גדול. הוא נמשך כחצי שנה ובמהלכו נידונו 19 איש למוות בתלייה על ידי חבר מושבעים מקומי. הם הורשעו במאגיה שחורה וכישוף. בין מוצאים להורג היה גם הכומר של העיירה (בתמונה). אדם נוסף הומת בעינויים, כי סירב לעמוד למשפט. מאות אחרים שנחשדו כמכשפים, אך לא הורשעו, שהו במעצר. חלקם במעצר ממושך. כמו כן הומתו בעיירה כלבים, שנחשדו בסיוע לכישוף. בפרשה זו, שמכונה ציד המכשפות בסיילם, עדת מפתח הייתה ילדה בת 11.

84.229.41.114 12:43, 5 ביולי 2017 (IDT)

אני בעד. הנושא מעניין. לדעתי הקישור ציד המכשפות בסיילם חייב להופיע בקטע במפורש. חמויישֶה - שיחה 15:27, 5 ביולי 2017 (IDT)
אבל אם ננקוב בשם העיירה סליים, נצטרך גם לכתוב עליה ערך. 2.53.45.0 22:32, 5 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, לא יקרה שום דבר רע אם יכתב ערך על סיילם. שנית, אפשר פשוט לנסח את המשפט בסוף ככה: בפרשה זו, שמכונה ציד המכשפות בסיילם, עדת מפתח הייתה ילדה בת 11, שארבע עשרה שנים לאחר מכן פרסמה מכתב התנצלות. חמויישֶה - שיחה 13:45, 6 ביולי 2017 (IDT)
עניין ההתנצלות נראה לי טפל. לגבי השאר, אפשר. קיבלתי. 84.229.41.114 18:41, 6 ביולי 2017 (IDT)

תהום הנשייה[עריכת קוד מקור]

מקורות: הערכים הנזכרים וסרטי תעודה על טירות מהתקופה. (טירות שמשו גם כבתי כלא ומשפט).

פתח מוגף של אובליאט

בימינו, מאסר ועונש מוות, נחשבים לשני עונשים שונים לחלוטין זה מזה. אולם לא כך היה הדבר בימי הביניים. שיטה מקובלת להוצאה להורג אז הייתה כליאה בצינוק עד מוות. צינוק מתאים לזה נקרא אובליאטצרפתית: Oubliette, בתרגום חופשי: "צינוק-שכחה"). האובלייט היה חדר קטן וצפוף, שפתחו היחיד היה בתקרתו, וגם הוא היה מוגף. אדם שהוכנס לשם מת ברעב, במקרה הטוב. אך אם רצו להרוג אותו בעינויים, כן היו זורקים לו מזון מידי פעם, ומניחים לו למות מתנאי ההיגיינה המחפירים. למעשה בתקופה ההיא, ההיגיינה והתזונה גם בתא מאסר, של מי שלא נידון למוות, היו קשים עד כדי סכנת חיים. אסירים רבים מתו בטרם עת, וכך גם עצירים, שהמתינו למשפט.

77.126.37.36 12:09, 17 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם באמצעים לא ראליים[עריכת קוד מקור]

סשה ברון-כהן, בדמותו של בוראט

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 00:46, 21 ביולי 2017 (IDT)

אהבתי. אפשר לשקול לקצר קצת. כמו כן לא הבנתי למה דווקא בוראט מודגש ועם תמונה. חצי חציל 19:42, 21 ביולי 2017 (IDT)
נראה לי שבורט הוא הפואנטה פה. אם אתה חושב שהפואנטה אחרת, אפשר להדגיש את מה שאתה מציע. לא על זה יקום או ייפול הקטע. אגב, התמונה של בורט היא אחלה גימיק. היא תמשוך הרבה תשומת לב בדף הראשי. 77.126.37.36 20:23, 21 ביולי 2017 (IDT)
לא יודע, תמונה גרועה לדעתי. מעדיף תמונה אחרת, אבל כפי שאמרת - לא על זה יקום וייפול. באופן כללי אני Symbol support vote.svg בעד חצי חציל 16:13, 22 ביולי 2017 (IDT)
תן הצעה קונקרטית לתמונה, בבקשה. חבל להחמיץ. 77.126.37.36 16:19, 22 ביולי 2017 (IDT)
בקשר ל"אירופה אירופה", לא להתבלבל בין השחקנים לדמויות. השחקן הראשי שם מדבר שתי שפות בזמן שדמותו מדברת שלוש שפות - השפה השלישית מתקבלת בזה שמדובב מדבר ברוסית על דבריו בגרמנית. בנוסף, אחת השחקניות שם, שדמותה מדברת רק גרמנית, לא יודעת מילה בגרמנית. היא דיברה אנגלית במבטא צרפתי ומדובבת גרמניה דיברה על פס הקול שלה. לא להתבלבל. 77.126.37.36 16:22, 22 ביולי 2017 (IDT)
לא "התבלבלתי", איני מכיר את הסרט וניסיתי לפשט את הטקסט המסורבל. לגבי התמונה, אישית אני מעדיף את התמונה שהצעת בסעיף הבא, ואז צריך להחליף את הקישור של חתונה מאוחרת או ארץ חדשה למתנה משמיים, ולהדגיש אותו. חצי חציל 16:25, 22 ביולי 2017 (IDT)
אז אולי נעבור בכלל להצעה שבסעיף הבא. היא יותר מסודרת והפואנטה הרצוייה לה מופיעה בסוף, כמו שצריך. אגב, תמונה לא מחתונה מאוחרת אלא מסרט אחר באותה שפה 77.126.37.36 16:27, 22 ביולי 2017 (IDT)
אני לא אוהב את הניסוח של ההצעה הבאה, והטענה כאילו הדרישות מהשחקנים בארץ גבוהות יותר היא בדיחה עצובה. התמונה היא ממתנה משמיים וברור שיש להזכיר אותו בטקסט אם משתמשים בה, או להישאר עם חתונה מאוחרת ולהשתמש בתמונה הזו.חצי חציל 16:30, 22 ביולי 2017 (IDT)
הסרתי את הטענה. 77.126.37.36 16:37, 22 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם באמצעים לא ראליים ב'[עריכת קוד מקור]

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 16:39, 22 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם ושפות בקולנוע[עריכת קוד מקור]

ההצעה הזו היא אופציה שנייה להצעה הקודמת שלי.

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום", הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין, שחלק מהאנגלית שהם שומעים, היא רוסית. הסרט הגרוטסקי, "בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן", הוא ראליסטי יותר. כשהדמויות שלו חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית, ומדברות ביניהן קזחית, השחקנים באמת חדלים לדבר באנגלית; סשה ברון-כהן מדבר עברית, כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. בישראל צולמו סרטים כמו "אהבה גנובה", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", בהם השחקנים דיברו בשפות מגוונות, שהם למדו לצורך ההפקה.

77.126.37.36 15:42, 22 ביולי 2017 (IDT)

גם האנגלים הם עם נכבש ומדוכא?[עריכת קוד מקור]

קטע מטירת דבלין

בשנת 1922, נערך טקס החזרת טירת דבלין מידי בריטניה לממשלת אירלנד. הטקס סימל את סיום הכיבוש הבריטי באירלנד. אלא שעד לטקס זה, האירים מעולם לא שלטו בטירה זו וגם לא בעיר דבלין. האבירים אנגלו-נורמנים, שהיו השכבה השלטת בבריטניה, הקימו את הטירה כדי לשלוט בעיר זו, שהם כבשו מהוויקינגים - מייסדי העיר. יתרה מזאת, בתקופה שהאצולה שלטה באירופה, הייתה הצדקה רבה יותר לראות בלונדון שטח שבריטניה כבשה, מאשר בדבלין. זאת משום שמוצא האצולה האנגלו-נורמנית הוא בצרפת, והיו לה יותר קשרי חיתון עם האירים מאשר עם האנגלים. קבוצה זו פלשה לאיים הבריטיים בשנת 1066, מיד ביצעה כיבוש בזק לאנגליה, והכריזה על כל תושבי אנגליה הקודמים כעל פשוטי עם, פסולי חיתון עם האצולה. לעומת זאת, האנגלו-נורמנים ביצעו באירלנד כיבוש זוחל, שבמהלכו התחתנו רבים מהם עם מכובדים איריים.

77.127.246.22 22:11, 26 ביולי 2017 (IDT)

רעיון נחמד. השאלה היא אפשר לקצר ולהפוך אותו ליותר ברור ופחות תאורטי. ‏עמיחישיחה 10:28, 27 ביולי 2017 (IDT)
הדרך הכי פשוטה לקצר היא לסיים את הקטע לפני המילים ״יתרה מזאת״. 2.53.58.81 14:04, 27 ביולי 2017 (IDT)
קיצרתי ופישטתי קצת. 77.125.69.181 18:57, 27 ביולי 2017 (IDT)
אני לא מרוצה מהקטע הזה. לדעתי הוא פשטני. הנה סיכום קצת שונה של ההיסטוריה הרלוונטית (לדעתי): בסביבות 400–500 לספירה פלשו שבטים גרמניים שונים (אנגלים, סקסוניים ויוטים: כולם במקור מצפון גרמניה של היום) למה שנקרא היום אנגליה. הם דחקו את התושבים הגליים לשולי אנגליה (וולש דהיום. במקור גם קורנוול ונורתמבריה דהיום, ומשם הם נעלמו בהדרגה) ולנורמנדיברטאני של היום. במקביל פלשו גלים אחרים מאירלנד (דהיום) לסקוטלנד (דהיום) תוך הכחדת תושבי סקוטלנד הגליים המקוריים (הפיקטים), והקימו ממלכה שכללה את שתיהן (אך בהמשך היא התפוררה וסקוטלנד קיבלה עצמאות. נדמה לי שמקבת השייקספירי היה אחד ממלכי סקוטלנד הראשונים). בהמשך החלו פלישות של גרמנים אחרים: הויקינגים פשטו על חופי מערב אירופה. הם השתלטו על חלקים שונים. ביניהם נורמנדי (שם הם החלו להתחבר עם האצולה הפרנקית־צרפתית המתהווה), צפון מזח אנגליה וגם חלקים מאירלנד. אחד מהם (הנכד של בלוטות') היה גם מלך אנגליה. בסופו של דבר אחד מהויקינגים מנורמנדי השתלט על ממלכת אנגליה. במאות השנים שלאחר מכן הפכה ממלכת אנגליה לחזקה ביותר באיים הבריטיים ולשליטה בפועל של אירלנד, סקוטלנד ווולש (במשך רוב הזמן, לפחות).
אז מה אפשר ללמוד מכאן? שמושג הכיבוש כאן הוא מושג נזיל ולטעמי הקטע הזה מזמין צרות. Tzafrir - שיחה 15:01, 29 ביולי 2017 (IDT)
ברור ש"כיבוש" הוא מושג נזיל. זה מה שהקטע שהצעתי מראה. הוא מראה זאת בפחות פירוט ויותר דיקנות ממה שאתה מראה.
  • "בסופו של דבר אחד מהויקינגים מנורמנדי" - לא מדוייק. בתרבותו, בשפתו ובטכנולוגיה שלו, ויליאם הכובש כבר היה נבדל מאוד מהוויקינגים, שאת חלקם פגש באיים הבריטיים. זאת גם אם במוצאו היה ויקינגי.
  • "במאות השנים שלאחר מכן הפכה ממלכת אנגליה לחזקה ביותר באיים הבריטיים ולשליטה בפועל של אירלנד, סקוטלנד ווולש (במשך רוב הזמן, לפחות)." - לא נכון. בריטניה לא כבשה את סקוטלנד בכלל. לפחות לא למשך זמן משמעותי. היא התאחדה איתה בקישרי נישואים בין בתי המלוכה. ולגבי אירלנד, הפלישה לשם החלה מאה שנה אחרי הפלישה לאנגליה. היא לא נעשתה באופן מאורגן כמו הפלישה לאנגליה ובתחילה לא על ידי מלך אנגליה. ראשוני הפולשים לשם היו אצילים שהמלך דחק את רגליהם מאנגליה. בהמשך המלך לפלש, אך לא לאיזור בו שלטו האירים אלא לאזור בו שלטו אותם אצילים בריטים, כדי שאלו לא יקימו לו שם מעוז אופוזיציה. רוב מלכי אנגליה לא התעניינו בכלל בכיבוש אירלנד או בהשלמת כיבוש אירלנד. פשוט לא נכון.
כדי להראות בקטע הידעת, שהמושג "כיבוש" הוא נזיל, יש צורך להביא אנקדוטה נקודתית מההיסטוריה. לא את כולה. את כל ההיסטוריה אפשר לכתוב בפרק בערך כיבוש. 77.125.69.181 15:50, 29 ביולי 2017 (IDT)
עכשיו קראתי קצת. הטענה שלך כאן מתייחסת לחלק מההיסטוריה (סביבות ימי הנרי השמיני). אבל במאות השנים שלאחר מכן הייתה לבריטניה מדיניות מכוונת של יישוב אוכלוסיה נאמנה לשלטון מאנגליה ומסקוטלנד על חשבון האצולה האירית המסורתית (כולל ואפילו בעיקר: הגאלית). לקראת עצמאות אירלנד (בבחירות של 1918) היה בדאבלין רוב מוחץ למפלגת שין פיין. אבל גם אם נחזור אחורה: בדאבלין שלטה אמנם מאז הקמתה שושלת ויקינגית. אולם שושלת זו הפכה לחלת מהאצולה האירית (שמם של האחרונים בהם היה אירי). המלך האירי האחרון (לפני הפלישה האנגלית) הוכתר בדאבלין. Tzafrir - שיחה 00:37, 30 ביולי 2017 (IDT)
קרא עוד קצת ותגלה שאתה לא ממש צודק. אתה תגלה, שהאנגלים המקוריים, פשוטי העם של אנגליה, לא היו שותפים לכלום בשלטון של שתי המדינות במשך כמעט מלניום. אתה תגלה גם את קשרי החיתון הרבים בין המכובדים האיריים לבין האנגלו-נורמנים. יתרה מזאת. אתה תגלה גם שבתקופות בהן ידם של האירים הייתה על העליונה, והשטחים שלהם התרבו, המשפחות המעורבות שלהם עם הנורמנים עברו לצד האירי. בקיצור, האנגלים לא כבשו את אירלנד. ממש לא. 77.125.69.181 08:54, 30 ביולי 2017 (IDT)
ראשית כל, התעלמת ממה שכתבתי. ושנית, אני לא מכיר את התחום יותר מדי טוב, אבל לפי מה שכתוב בויקי האנגלי נראה שהאצולה הנורמנית והאצולה האנגלית התחתנו גם התחתנו, ושתוך כמאה עד מאתיים שנים האצולה הפכה להיות בפועל אנגלית. Tzafrir - שיחה 19:27, 30 ביולי 2017 (IDT)
אני לא אוהב כלל את הקטע. הוא מוצג באורח חד צדדי להפליא. גילגמש שיחה 21:57, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

מחלות שמביאות בריאות[עריכת קוד מקור]

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית וקטלנית, שבלא התערבות רפואית, היא הורגת אנשים עוד בילדותם. נשאים של המחלה, שאינם נחשבים לחולים בה, למעשה חולים בגרסה קלה שלה. אצל הנשאים, תוחלת החיים של כדוריות הדם האדומות נמוכה מזו שבאוכלוסייה הכללית, והדבר מקנה להם חסינות מפני מחלת המלריה. זאת משום שלטפיל המלריה החודר לגופם, אין מספיק זמן להתפתח בתוך כדוריות הדם האדומות שלהם. אחת המחלות תורשתיות הנוספות, המקצרות את תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת, רק אם הם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. עקרונית, אסור להם לאכול מאכלים אלו ולקבל תרופות אלו. אך אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה.

77.125.69.181 10:55, 28 ביולי 2017 (IDT)

יש מקור לטענות אלה? אנמיה חרמשית הורגת אנשים בילדותם? את כולם? רק את חלקם? מה שיעור המתים? אם כולם, כיצד יתכן שהמחלה עברה בתורשה? הרי לפי הטענה בקטע הנשאים מתים עוד בילדותם, לפני הגיעם לבגרות. גילגמש שיחה 21:58, 9 באוגוסט 2017 (IDT)
אינך מבדיל בין נשא לבין חולה. מדובר במקרה קלאסי של מחלה תורשתית רצסיסיבית. דהיינו, מי שיש לו גן פגום בודד בכרומוזים בודד, הוא נשא. מי ששני הגנים שלו, בשני הכרומוזימים, הם פגומים, הוא חולה. החולים מתים בילדותם אם אינם מטופלים ברפואה מודרנית. אם הם כן מטופלים ברפואה מודרנית, יש להם "רק" חיי סבל. החולים לא מביאים ילדים לעולם כלל. הנשיאים מביאים ילדים לעולם. ואם נשא מתחתן עם נשאית, יש לכול ילד שלהם סיכוי של 1/4 להיות חולה, 1/4 להיות בריא ו1/2 להיות נשא. 77.127.127.203 00:10, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
אסביר בדרך נוספת: אתה כנראה מתבלבל בין מושג הנשא במחלות זיהומיות לבין מושג הנשא במחלות תורשתיות. במחלות זיהומיות, נשא עלול להפוך לחולה, אם מחלה שהוא כבר נדבק בה בעבר, תתפרץ מתוך גופו. לעומת זאת, בחלק נכבד מהמחלות התורשתיות, נשא נולד נשא ונשאר נשא כל חייו. החולים הם חלק מילדיו, והם נולדים חולים. 77.127.127.203 00:42, 10 באוגוסט 2017 (IDT)
אני לא מבלבל. כרגע טענת שמי שיש לו מחלה ימות. זה לא נכון. הינה הקטע הרלוונטי מהוויקיפדיה האנגלית להמחשה: "About 90% of people survive to age 20, and close to 50% survive beyond the fifth decade.[57] In 2001, according to one study performed in Jamaica, the estimated mean survival for people with sickle-cell was 53 years old for men and 58 years old for women with homozygous SCD.[58] The specific life expectancy in much of the developing world is unknown" כלומר, אפשר לשרוד לפחות עד גיל 20. לא מתים מיד. גיל 20 הוא לא גיל הילדות. חמישים אחוז שורדים בכלל עד שנות ה-50. אני מניח שהכוונה לחולים שאינם מטופלים באופן מסודר. אני מציע לוותר על הקטע. אני רואה שהערת שוליים 57 מפנה לרובינס. אני יכול לבדוק שם במה בדיוק מדובר, אבל אני מציע פשוט לוותר. גילגמש שיחה 20:23, 7 בספטמבר 2017 (IDT)
אתה מאוד מתבלבל. אתה מבלבל את המצב בו יש טיפול רפואי של שנות האלפיים למצב שהיה במשך רוב קיום המין האנושי. בגרסה למטה כתבתי "מחלה משמעותית". אם אתה לא חושב שאנמיה חרמשית היא מחלה קשה ומשמעותית, אתה מאוד מבולבל. 84.229.90.20 17:58, 8 בספטמבר 2017 (IDT)
אני לא מתבלבל. מעולם לא טענתי שאנמיה חרשמית איננה מחלה משמעותית. הקטע צריך להתאים לא רק למצב שהיה בימי הביניים, אלא להיות נכון באופן כללי. לגבי הקטע למטה - אני רוצה מקור ברור שיהיה כתוב בו שהמחלה מחסנת מפני מלריה. מחסנת: כלומר, למי שיש טלסמיה או אנמיה חרמשית לא תהיה מלריה. לא "מפחיתה את הסבירות ל", לא "מרככת את הסימפטומים של" לא "הסיכוי להדבק במלריה קטן" ולא שום דבר כזה. מקור שיהיה כתוב בו בבירור שמחלות אלה מחסנות מפני מלריה. הפיזור על פני קטעים אחדים גרם לבלבול בסדר התגובות. אני מתנגד בתוקף לקטע בניסוחו הנוכחי כי בעיני הוא שגוי לחלוטין. גילגמש שיחה 20:46, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

האם כך עדיף?

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית ותלסמיה הן מחלות דם תורשתיות קשות. הן מפריעות לתפקוד כדוריות הדם האדומות ואף מקצרות מאוד את תוחלת חיי תאים אלו. החולים במחלות אלו מחוסנים מפני המחלה הזיהומית, מלריה, משום שלטפיל המלריה אין די זמן להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם. מתברר שגם חלק נכבד מבני משפחות החולים מחוסן, או מוגן יחסית, מפני המלריה. בני משפחה אלו הם נשאי המחלות. הם אלו שלא מראים שום תסמין חיצוני של המחלות כל חייהם, אך עשויים להוריש את המחלות לילדיהם. מתברר שגם אצל הנשאים, תוחלת חיי תאי הדם האדומים מתקצרת, והדבר מקשה על הטפיל. מחלה תורשתית נוספת, שקשורה לחיסון ממלריה היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת רק אם הם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. עקרונית, אסור להם לאכול מאכלים אלו ולקבל תרופות אלו. אך אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה.

77.127.127.203 20:27, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

הטענה שאנמיה חרמשית מחסנת מפני מלריה דורשת אישוש ברור במקור אקדמי מהימן. גילגמש שיחה 20:23, 7 בספטמבר 2017 (IDT)
הטענה הזו מופיעה בכול ספר שקרוי "מבוא לגנטיקה" והודפס אחרי 1960. מדובר פה בידע בסיסי ביותר בביולוגיה. 84.229.2.136 18:29, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
הנה. לקח לי דקה בדיוק למצוא דוגמה למקור. בערך האנגלי על אנמיה חרמשית, כתוב בפיסקה הראשונה של הערך: In 1954 the protective effect against malaria of sickle-cell trait was described.[1]

84.229.2.136 18:33, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

הטענה ש"אם הם מגיעים לאזורים מוכי מלריה, חובה עליהם לעבור מעט על האיסור הזה" דורשת מקור מאוד מוסמך ומהימן. פרינציפ - שיחה 18:35, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אם כבר התחלנו לשחק בפרנציפים, אז נתחיל בזה שקטע מתוך ויקיפדה האנגלית, מתברר כדי דומה לקטע שאני מציע פה. בבקשה:
G6PD deficiency is the most common human enzyme defect, being present in more than 400 million people worldwide.[18] G6PD deficiency resulted in 4,100 deaths in 2013 and 3,400 deaths in 1990.[3] African, Middle Eastern and South Asian people are affected the most, including those who have these ancestries.[19] A side effect of this disease is that it confers protection against malaria,[20] in particular the form of malaria caused by Plasmodium falciparum, the most deadly form of malaria. A similar relationship exists between malaria and sickle-cell disease. One theory to explain this is that cells infected with the Plasmodium parasite are cleared more rapidly by the spleen. This phenomenon might give G6PD deficiency carriers an evolutionary advantage by increasing their fitness in malarial endemic environments. In vitro studies have shown that the Plasmodium falciparum is very sensitive to oxidative damage. This is the basis for another theory, that is that the genetic defect confers resistance due to the fact that the G6PD-deficient host has a higher level of oxidative agents that, while generally tolerable by the host, are deadly to the parasite.[21]
84.229.2.136 19:30, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אשמח אם תימנע מהערות עוקצניות. לגופו של עניין, אני לא רואה כאן שום התייחסות לשינוי בדיאטה של החולים באזורים נגועי מלריה. פרינציפ - שיחה 19:37, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אני עדיין מחפש מקור. כתבתי את הזה כי זה מה שהפרופסור אמר בהרצאה, כשלמדתי את החומר הזה. במוקדם או במאוחר אמצא מקור. אבל בינתיים מצאתי מקור לפואנטה חביבה אחרת עבור הקטע. מיד אציג אותה. 84.229.2.136 20:23, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

עם פואנטה חביבה אחרת, שמצאתי לה מקור (לקודמת אני מאמין שעוד אמצא בהמשך):

איור מודל האנזים G6PD

אנמיה חרמשית ותלסמיה הן מחלות דם תורשתיות קשות. הן מפריעות לתפקוד כדוריות הדם האדומות ואף מקצרות מאוד את תוחלת חיי תאים אלו. אולם, החולים במחלות אלו מחוסנים מפני המחלה הזיהומית, מלריה. זאת משום שלטפיל המלריה אין די זמן להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם ומשום שהתנאים הפנימיים בתא הדם, שמקשים על תא הדם לשרוד, מקשים גם עליו. מתברר שגם חלק נכבד מבני משפחות החולים מחוסן, או מוגן יחסית, מפני המלריה. בני משפחה אלו הם נשאי המחלות. דהיינו, הם לא מראים שום תסמין חיצוני של המחלות כל חייהם, אך עשויים להוריש את המחלות לילדיהם. מתברר שגם אצל הנשאים, תוחלת חיי תאי הדם האדומים מתקצרת. מחלה תורשתית נוספת, שקשורה לחיסון ממלריה היא המחסור באנזים G6PD. אצל אנשים חסרי G6PD, תוחלת חיי כדוריות הדם האדומות מתקצרת כשהם אוכלים מאכלים מסוימים, כמו פול, או מקבלים תרופות מסוימות, כמו אופטלגין. בין התרופות האסורות עליהם, מצויות גם זריקות חיסון נגד מלריה. עבור אדם חסר G6PD, זריקת חיסון נגד מלריה עשויה להיות סיכון בריאותי גדול יותר מאשר מחלת המלריה עצמה.

א חרשמית.jpg

מיד אצרף את המקור. תודה. 84.229.2.136 20:32, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

המקור 84.229.2.136 20:34, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אגיב גם פה: רק לאחר שיהיה מקור ברור שיהיה כתוב בו שמחלות אלה מחסנות מפני מלריה. המילה "immunity" לא מופיעה במאמר. למעשה, אקל על חייך: לא תמצא מקור כזה כי מחלות אלה אינן מחסנות מפני מלריה. הן מקשות על הטפיל במידה מסוימת אך אין כל חיסון ולא שום דבר מעין זה. אני לא מסכים להכללת הקטע הזה וניכר שאין לך מושג בנושא הזה. אני מציע שתניח לקטע ותעבור למשהו אחר. גילגמש שיחה 20:49, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
המחלות האלו כן מחסנות מפני מלריה. יש לי תואר ראשון בביולוגיה. זאת לעומתך, שאתה בכלל לא יודע להבדיל בין נשא של מחלה תורשתית לנשא של מחלה זיהומית. בכול טקסט בוק הכי בסיסי בביולוגיה זה רשום. זה גם רשום במאמרים שכן מצוטטים בערכים האנגי והעברי. באוניברסיטה העברית היה גם פרופסור, בשם חגי גינסבורג, שחקר בדיוק את דרכי החיסון שמקנה האנמיה החרמשית מפני מלריה.
אתה פשוט לא מבין, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, אתה מכשיל את הקטע בכוונה, כמו שאתה עושה לכול קטע שאני מציע.
האוירה פה לא נעימה. לא פלא שמעט מאוד אנשים מוכנים להצטרף למיזם הידעת. 84.229.2.136 20:59, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
מאיפה אתה יודע מה אני מבין ומה אני לא מבין. אני לא יודע אתה ומה זה "כל קטע שאתה מציע". אתה אנונימי ואין לי מושג אם התנגדתי לקטעים נוספים שהצעת. גם אם כן, זה היה בהקשר לקטע הספציפי. צלם בבקשה את העמוד שבו כתוב שהמחלה מחסנת מפני מלריה. אם סיימת תואר שלם בביולוגיה, אני מניח שיש לך ספרים כאלה או שיש לך גישה אליהם. גילגמש שיחה 21:03, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
והנה, דווקא כן בחרו דווקא במילה שמוצאת חן בעיינך ולא בנרדפות לה. בבקשה: Carriers of the G6PD allele appear to be partially or fully protected against malaria, with some cases of affected individuals showing complete immunity to the disease. This accounts for the persistence of the allele in certain populations in that it confers a selective advantage in those areas with a high prevalence of malaria.[4] - זה מהערך האנגלי וזה נשען על מקור. 84.229.2.136 21:05, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
אתה ממש מגזים. לא מספיק שאני מביא לך ציטטות ממאמרים ומערכים, עכשיו אתה דורש גם צילומים? מה עוד?! הקטע שהצעתי מוכח היטב. ואם לא מוצא חן בעינך, אז יש לך בעיה. 84.229.2.136 21:08, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
נ.ב. באמת מעניין מאיפה אני יודע, שמי שלא מכיר נושא מרכזי מכול קורס מבוא לביולוגיה, אינו מבין בביולוגיה. מעניין מאוד. זה כמו שמי שמעולם לא שמע על בית"ר ירושלים, לא יכול להבין בכדורגל ישראלי. זה כמו שמי שמעולם לא שמע על המהפכה הצרפתית, אינו היסטוריון. מעניין מאוד. 84.229.2.136 21:11, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
הינה צילום של העמוד הרלוונטי ברובינס. רובינס הוא אחד הספרים העיקריים שמשמשים ללימודי פתולוגיה בפקולטה לרפואה בעולם המערבי. המהדורה שלי היא מספר 9. עמוד 411. אפשר לראות בבירור שיש הגנה מסוימת, אך היא רחוקה מלהיות מוחלטת. כלומר, אין חיסון. אני מתנצל אבל סימנתי בטעות את הקטע הלא נכון, הקטע הרלוונטי קצת יותר למעלה. לכן, אני מתנגד להכללת הקטע בניסוחו הנוכחי. צילום העמוד מופיע מתחת לקטע. גילגמש שיחה 21:35, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
"הגנה מסויימת". נו, הגענו לקטנוניות הזו. בביולוגיה לא מדברים כמעט אף פעם על מאה אחוז. לגבי שני הזנים העיקריים של המלריה, אז לפי המקורות פה, לאנשים חסרי G6PD יש 90% חיסון מפני אחד ו50% חיסון מפני השני. "הגנה מסויימת"...זה מספיק טוב כדי להיקרא חיסון בקטע, שאמור להיות פסקה קצרה ולעניין. הקטנוניות פה מדהימה. 84.229.2.136 22:14, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
יש מקור מהימן שמאשש את טענתך? לחיסון ראינו שכבר אין מקור. אתה מציע את הקטע - עליך להציג את המקורות שתומכים בו אם מתקיים דיון על מהימנותו. זאת איננה קטנוניות, אלא עבודה נכונה עם מקורות. אחרי שתציג מקורות (עדיף צילום: זה לא קשה - אפשר לצרף לינק, לעשות צילום מסך או לצלם את העמוד בספר עם פלאפון) אפשר יהיה לדון הלאה. גילגמש שיחה 22:18, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בקטע שאתה מביא, מדובר על "30%" וזה מכונה קטן אך משמעותי. אולם לא ה"30%" הם שלושים אחוז מהאוכלוסייה. לא שלושים אחוז חיסון למי שכבר יש לא את זה. השרידות של כלל האוכלוסייה מפני הכחדות מוחלטת מוגנת בזה ששלושים אחוזים ממנה מחוסן טבעית ממלריה. המשך לקרוא וראה שכתוב, שבאוכלוסייה של השחורים בארצות הברית יש 8% נשאים. לא שמונה אחוז חיסון למי שכבר נשא. כך שמה שהבאת אינו רלוונטי.
לחיסון הבאתי מקור וזו לא אשמתי שאתה מתעלם ממנו. וגם לאחוזים האלו יש מקור. בדוק במקורות שכבר הבאתי.
תגיד, לא נמאס לך להתווכח? אתה נהנה לבזבז את הזמן בוויכוחים, שברור לך שאתה טועה בהם? 84.229.2.136 22:24, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בבקשה: מחסור באנזים G6PD נותן הגנה משמעותית ממלריה. עוד מקור לבחור העקשן. 84.229.2.136 22:31, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
ופה יש מקור אמין, ממכון ויצמן למדע, בעברית ועם סרט, עבור מי שקשה לו עם האנגלית המדעית תהינו 84.229.2.136 22:38, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
והנה סרט, שבו רופאים שחוקרים את המלריה ואת האנמיה החרמשית מספרים ומסבירי, עם תמונות והמחשות אחרות, את הידע הכל כך בסיסי הזה בביולוגיה. 84.229.2.136 22:47, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

הינה הקטע הרלוונטי מהכתבה שציטטת:

"כפי שראינו בסרטון, האנמיה החרמשית נגרמת ממוטציה ספציפית בהמוגלובין שגורמת לו להיקשר למולקולות המוגלובין שכנות וליצור שרשראות ארוכות שפוגעות בקשירת החמצן ומעוותות את המבנה של תא הדם האדום. עובדה מעניינת היא שהמחלה נפוצה יחסית באפריקה ובמזרח אסיה, בעיקר באזורים נגועי מלריה. הסיבה היא שהמבנה המעוות של תא דם אדום חולה מקשה ככל הנראה על טפיל הפלסמודיום, שמעביר את המלריה, לחדור לתאי הדם האדומים ולכן מקנה לחולה עמידות בפני המחלה הקטלנית.

מתברר שגם נשאי עותק אחד של הגן הפגום (הטרוזיגוטים), שאינם מפתחים את תסמיני המחלה, ניחנים בעמידות חלקית למלריה, משום שלחלק מהתאים שלהם מופיע המאפיין החרמשי וזה מקשה מאוד על הפלסמודיום להפיץ את עצמו במחזור הדם. אפשר למעשה לומר שלנשאי אנמיה חרמשית יש יתרון אבולוציוני באזורים מוכי מלריה, אך הם גם משלמים על כך מחיר לא פשוט."

הדגשתי את החלקים הכי חשובים. כלומר, העמידות שמקנה האנמיה היא חלקית. לגבי הקטע שצילמתי מהספר: 30% מתייחס לביטוי "gene frequency" הכוונה לשיעור נשאות הגן שגורם לאנמיה חרשמית. את המקור הזה ראיתי כבר ואכן התעלמתי ממנו. מדובר במאמר משנת 98. זה מלפני 19 שנים. זה לא רציני. הציטוט הרלוונטי בקטע שהבאתי הוא "small but significant protective effect of HbS against Plasmodium falciparum malaria." כלומר, אפקט ההגנה הוא קטן, אך משמעותי. הפירוש הוא: במקרים שבהם קיימת הגנה כלשהי מפני הטפיל, היא תהיה משמעותית. לא נובע מכך שההגנה קיימת ברוב מוחלט של המקרים (אותם 90% שציינת). לא נובע מכאן שיש חיסון. כתוב "significant" לא כתוב "absolute" או משהו מעין זה. בכל אופן, אני אכן מסכים שהדיון נמשך מעבר לסביר. אני פורש ממנו בשלב זה ונשאר עם עמדתי היות שלא סיפקת מקורות מהימנים לטענתך. כל מי שירצה יכול לקרוא את הדיון ולהתרשם בעצמו אם לתמוך או להתנגד לקטע. את הלינק האחרון כבר לא קראתי היות שהייתה התנגשות עריכה. גילגמש שיחה 22:49, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

גילגמש, אתה מתעקש על עניינים שאינם מהותיים להיותו של הקטע קטע מוצלח. נראה לי שאנחנו מתווכחים כאן על משמעות המילה „עמידות״ ומילים דומות. האם מבחינתך אפשר להחליף באופן כללי את „עמידות״ ב„עמיתות חלקית״ ואז הקטע יהיה תקין? Tzafrir - שיחה 23:23, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
מבחינת דיוק זה יהיה תקין, אבל צריך לקרוא את הכל פעם נוספת ולהחליט אם עמידות חלקית זה מספיק מעניין כדי לכלול אותו. נתייג את משתמש:חמויישה שיעיין בדיון ויחליט. גילגמש שיחה 23:40, 23 בספטמבר 2017 (IDT)
בוידיאו שהבאתי במקור האחרון, המומחים מסבירים, שעמידות של עשרות אחוזים נגד הטפיל, נותנת לגוף האדם ערכת זמן לייצר נוגדנים נגד הטפיל. בקיצור, בפיסקה שאמורה להיות קצרה, אפשר להתייחס עניין כאל עמידות שלמה או כאל חיסון טבעי. 77.127.131.254 08:41, 25 בספטמבר 2017 (IDT)
ולגבי "משלמים מחיר לא פשוט" - המחיר הוא שרבע מהילדים של זוג נשאים מתים מאנמיה חרמשית (כשאין רפואה מודרנית) או רק סובלים מאוד מאנמיה חרמשית. 77.127.131.254 08:46, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

מלך ירושלים[עריכת קוד מקור]

על אף שישראל היא מדינה דמוקרטית ולפיכך אין לה מלך, ישנו אדם בעולם המחזיק בתואר מלך ירושלים. האדם המדובר הוא פליפה השישי, מלך ספרד, שירש את התואר מממלכת ירושלים הצלבנית. בשנת 1275, כחלק מניסיונו לארגן מסע צלב חדש, העניק האפיפיור גרגוריוס העשירי את התואר "מלך ירושלים" לשארל מאנז'ו. מאז, עבר התואר בין צאצאיו, מלכי ממלכת נאפולי עד לרנה מאנז'ו. בשנת 1442 כבש את ממלכת נאפולי, ועמה אף את התואר מלך ירושלים, אלפונסו הראשון. אלפונסו חילק את השליטה בנאפולי ובאראגון בין בניו, אולם כאשר לואי השנים עשר פלש לנאפולי, פנה פדריקו, מלך נאפולי לדודו פרננדו השני, מלך אראגון שיסייע לו. פרננדו כבש את נאפולי ואיחד אותה עם אראגון, ומאחר שהיה (למעשה) מלך ספרד הראשון, עובר מאז התואר, יחד עם התואר "מלך נאפולי", בין מלכי ספרד השונים.

בן עדריאלשיחה • י"א באב ה'תשע"ז 13:08, 3 באוגוסט 2017 (IDT)

יש כבר משהו על זה. חמויישֶה - שיחה 14:17, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
באותו עניין: זכור לי שבעבר היו לא מעט טוענים אחרים לכתר מלכות ירושליים, למרות שכבר מדובר היה על תואר ריק מתוכן. האם פיליפה הוא הטוען היחיד לכתר כיום? Tzafrir - שיחה 17:28, 3 באוגוסט 2017 (IDT)
אולי אפשר להרחיב את הקטע לעוד אנשים שנושאים תארים לא מתאימים להם. למשל כל מי שיש לו PhD, נקרא "דוקטור לפילוסופיה". למרות שהרוב מוחץ של בעלי התואר הזה, הם מדעני טבע וחברה, שלא לקחו אפילו שיעור פילוסופיה בודד בעשרות שנות לימודיהם. 77.127.127.203 20:09, 12 באוגוסט 2017 (IDT)
במשך אלפי שנים, מלך מצרים נקרא "אל השמש". 77.127.127.203 09:07, 13 באוגוסט 2017 (IDT)
יש לשנות את המילה "דמוקרטיה" למילה "רפובליקה". "רפובליקה" היא מדינה בלי מלך. יש דמוקרטיות עם מלך לקישוט (יקר), כמו בריטניה והולנד. 84.229.2.136 20:46, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

המפלגה הנאצית האמריקנית[עריכת קוד מקור]

מצעד של המפלגה הנאצית האמריקנית, בקולומביה שבמיזורי

במשך יותר ממאה שנים, כל האלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית היו משתי מפלגות בלבד – המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. זאת למרות, שבארצות הברית פעילות עוד מפלגות, כמו מפלגת הירוקים האמריקנית והמפלגה הנאצית האמריקנית. כן, קיימת מפלגה נאצית בארצות הברית, באופן גלוי, ופעילותה ממושכת וחוקית. יתרה מזאת, היא גם מקבלת לשורותיה יהודים, כגון דניאל בורוס.

77.127.127.203 22:22, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

קרל רנר - הקנצלר האוסטרי הראשון, פעמיים[עריכת קוד מקור]

קרל רנר

קרל רנר, שהיה הקנצלר הראשון של אוסטריה עם היווסדה מתוך הריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש שוב באותו תפקיד כאשר נוסדה הרפובליקה האוסטרית מחדש, לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה שבין המלחמות צידד רנר בסיפוחה של אוסטריה לגרמניה (אנשלוס).

דב ט. - שיחה 18:53, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

המשפט הראשון ארוך מדי, ולתחילת המשפט האחרון יש להוסיף את המילים ״זאת למרות ש״. 84.229.59.239 22:51, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
קרל רנר היה הקנצלר הראשון של אוסטריה, עם היווסדה מתוך הריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין המלחמות צידד רנר בסיפוחה של אוסטריה לגרמניה (אנשלוס), אך כאשר נוסדה הרפובליקה האוסטרית מחדש, לאחר מלחמת העולם השנייה, שוב מונה רנר לקנצלר הראשון שלה. דב ט. - שיחה 19:28, 23 באוגוסט 2017 (IDT)
דב, לקטע שאתה מציע, יש פוטנציאל, לדעתי. אבל אתה מתעקש לנסח אותו באופן אגבי, במקום באופן מפתיע. זה כמו בדיחה - לא רק התוכן חשוב. גם הניסוח. 77.127.40.35 18:54, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

רוקול[עריכת קוד מקור]

תמונת לוויין של ביקני

רוקול הוא אי קטנטן, סלע בשטח של מטרים רבועים בודדים, הממוקם באוקיאנוס האטלנטי, כ-400 קילומטרים מחופי סקוטלנד ואירלנד. בשנת 1955 תבעה בריטניה בעלות על האי במטרה למנוע מברית המועצות את היכולת לתצפת על שיגורי טילים במהלך ניסויים גרעיניים. לוחית מתכת עם כיתוב בשם הממלכה הוצמדה לסלע, בצמוד לדגל הבריטי, אך במהלך שנות ה-90, פעילים של ארגון גרינפיס הפכו את הלוחית כשפניה כלפי מטה במסגרת קמפיין מחאה שמטרתו לעורר מודעות למצבו האקולוגי של האוקיינוס. כמה שנים מאוחר יותר הוסר השלט לחלוטין על-ידי גורם לא ידוע. בעקבות המקרה נדר לאומן בריטי בשם אנדי סטריינג'ויי לקבוע במקום שלט חדש ואף השיג למהלך את תמיכת מועצת האיים הסקוטית.

מקורות
  • בריטניה תובעת בעלות על האי – [7]
  • המחאה של גרינפיס – [8]
  • היעלמות הלוחית – [9]
  • אישור הצעתו של סטריינג'וי – [10]

השומרוני הטוב שיחה 16:45, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

המידע הזה יכול להיות מעניין בתור חלק מערך. אבל כקטע "הידעת", הוא פחות מדי מפתיע. אילו אותו לאומן היה עובר לגור על הסלע המבודד למשך כמה שנים, רק בשביל לקבוע עובדה בשטח, אז היה כאן מספיק עניין. 77.127.40.35 18:52, 28 באוגוסט 2017 (IDT)
בהיעדר לוחית חדשה הקטע באמת חסר פואנטה. חמויישֶה - שיחה 13:32, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

פנינה רוזנבלום - תמיד אחרונה?[עריכת קוד מקור]

פנינה רוזנבלום, המוכרת לציבור בזכות היותה דוגמנית בעברה ובזכות מוצרי הקוסמטיקה שלה, זכתה "לכבוש" את המקום האחרון בהזדמנויות רבות וניחנה בחוסר מזל בהקשרים רבים. בשנות השמונים ניסתה רוזנבלום לפתח קריירה כזמרת והתמודדה בתחרות הקדם-אירווזיון של שנת 1983 אך הגיעה למקום האחרון. בבחירות לכנסת החמש עשרה התמודדה לכנסת בראשות מפלגת פנינה רוזנבלום והייתה המפלגה הגדולה ביותר בכנסת זו שלא עברה את אחוז החסימה, כשחסרו לה כמה אלפי קולות. גם בכנסת השש עשרה הייתה ברשימת הליכוד במקום השלושים ותשעה כאשר המפלגה זכתה לשלושים ושמונה מנדטים בלבד. תכונה זו ליוותה את רוזנבלום גם בשנות האלפיים: בשנת 2009 התחרתה בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים", והייתה למודחת הראשונה. בשנת 2014 השתתפה בעונה הרביעית של "המירוץ למיליון" וגם בתכנית זו היא הייתה המודחת הראשונה.

מקור: הערך פנינה רוזנבלום --Netan.mer - שיחה 15:02, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

וכמה פעמים היא לא זכתה במקום האחרון? היא הייתה, למשל, הסגנית השנייה של מלכת היופי של האביב (או משהו כזה) ולא במקום האחרון בתחרות. 77.127.40.35 16:17, 3 בספטמבר 2017 (IDT)
חוץ מזה, הקטע לא מבדיל בין מקרים בהם רוזנבלום הייתה האחרונה שהצליח, כמו כשהיא נכנסה לכנסת מטעם הליכוד, לחודש בלבד, אבל כן נכנסה, לבין מקרים בהם היא נשארה בחוץ. 77.127.40.35 16:35, 3 בספטמבר 2017 (IDT)
וסליחה אם אני מנדנד. הערך פנינה רוזנבלום מסומן כעת כערך לשכתוב. רצוי לשכתב אותו אם כותבים קטע "הידעת", שמפנה בעיקר אליו. 77.127.40.35 12:44, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מבכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

רוב עצמות החיות המתות, אינן מתאבנות, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. על קיומם של הרבה מינים עתיקים, אנו מוצאים עדויות מאובנות רבות, פשוט משום שהייתה להם אוכלוסייה גדולה מאוד, שחיה במשך זמן כה רב, עד שחלקי שלדים ואפילו שלדים שלמים של פרטים רבים ממנה כן הצליחו להשתמר. יתרה מזאת, הפלנטאולוגים מצליחים למצוא, מלבד שלדים מאובנים, גם עקבות מאובנות ולעיתים אף עור מאובן, צואה מאובנת, אבקת פרחים מאובנת וכיוצא בזה.

לא כך המצב עם חקר האבולוציה של האדם. הסקרנות האנושית דווקא בנושא זה, מביאה את הפלנטאולוגים לחפש עדויות למינים נכחדים של הומינידים, שאוכלוסייתם הייתה קטנה והתקיימה רק לפרק זמן קצר. גילויי השלד המאובן "לוסי" (סווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס) נחשב להצלחה גדולה בתחום, משום שמשלד זה הצליח להשתמר כמאובן, כ40% מחומר העצמות. מה גם, שרבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST)

אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)

ניסוי מייקלסון-מורלי וניסוי ליגו[עריכת קוד מקור]

סיפור קצר שדורש תמצות:

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי. הניסוי השווה את מהירותן של שתי קרני אור: האחת אופקית והשנייה אנכית. באותה תקופה התאוריה המקובלת הייתה שגלי האור הם גלים בתווך בשם אתר והניסוי נועד למדוד את מהירות תנועת כדור הארץ ביחס לאתר. אולם למרבה המבוכה, לא נמדד שום הפרש. מייקלסון המשיך בניסיונותיו ליצור גרסאות מדויקות יותר ויותר של הניסוי אולם לא הצליח למדוד את מהירות כדור הארץ באתר. הפתרון המהפכני שהוצע לכך היה תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. לפי תורה זו אין כלל אתר ומהירות האור תמיד אחידה (אך לעומת זאת המרחב והזמן עשויים להתכווץ).

כעבור עשר שנים הכליל איינשטיין תורה זו (שטיפלה רק במקרה הפרטי של תנועה בקו ישר) לתורת היחסות הכללית המורכבת יותר. לפי תורה מסבירה את כוח הכבידה בכך שמסה מעקמת את המרחב מסביבה. אם יש שינויים במסה הם עוברים לסביבה בגלים, כמו אדוות בשלולית לאחר שנזרקה אליה אבן. קיומם של גלי כבידה היה אחת התחזיות[ערך חסר] של תורת היחסות הכללית, אולם ניסיונות שונים לצפות בהם נכשלו, עד שנת 2016. גלאי LIGO הוקם לראשונה בשנת 2002 ובמשך 8 שנות פעילות לא מצא עדות לגלי כבידה. רק לאחר שדרוג הגלאים הוא הצליח לגלות גלי כבידה (שנוצרו כתוצאה מהתנגשות של שני חורים שחורים).

ומה הקשר לניסוי מייקלסון-מורלי? גלאי ליגו מבוססים על עיקרון דומה מאוד: שני צינורות מאונכים, כל אחד באורך 4 קילומטרים. בקצה המרוחק של הצינורות מראה. בפשטנות: שולחים קרן אור מנקודת ההצטלבות לשניהם ובודקים אם היא הגיעה חזרה בדיוק באותו הזמן (בעזרת התאבכות, בדומה לניסוי מייקלסון-מורלי). אצל מייקלסון הניסוי לא הצליח לאתר תווך (אתר). בניסוי ליגו, אותר תווך (המרחב שהתכווץ זמנית). Tzafrir - שיחה 10:58, 18 בפברואר 2016 (IST)

עם עריכה נכונה, יהיה אפשרי להביא את הקורא לידי הפתעה. העריכה שאני מציע הולכת בערך כך: בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שניסה להוכיח את התיאוריה, לפיה כדור הארץ נע בתוך אתר. הניסוי לא צלח והתיאוריה לא התקבלה. תחת תורה זו התקבלו תורת היחסיות הפרטית ותורת היחסות הכללית של איינשטיין. ההוכחות לתורותיו של איינשטיין נאספות לאט-לאט ובשנת 2016 פורסמות תוצאות הניסוי עם גלאי LIGO, שסיפקו הוכחה נוספת עבורן. אלא שניסוי LIGO וניסוי מייקלסון-מורלי דומים להפליא. בשני הניסויים...
109.160.146.71 08:55, 20 בפברואר 2016 (IST)

עלוקה#עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

הסעיף הנ"ל של הערך הנ"ל הוא בעל פוטנציאל להיות בסיס לכתיבת קטע הידעת. אלא, שלפני שמישהו מחליט לעשות זאת, עליו להוסיף לאותו סעיף מקורות ותאריכים וגם לבדוק קצת את דיוק העובדות המוצגות שם (נראה לי שיש שם רק משפט אחד לא מדוייק). 94.159.153.38 15:01, 11 במרץ 2016 (IST)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תבנית:הידעת? 18 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

לי היה נראה כאילו הקטע רומז שיוהאנס קפלר עומד מאחורי ההרעלה של טיכו ברהה. לא ראיתי שיש תאוריה כזאת בערך של אף אחד מהם. להפך בערך על ברהה מצביעים על מתנקשים פוטנציאליים אחרים. חמויישֶה - שיחה 14:38, 25 במאי 2017 (IDT)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

הוספה לתבנית:הידעת? 12 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע כבר מצויין, אבל חשבתי להוסיף בסוף שג'וני גרינווד מרדיוהד הוא היחיד בלהקה שיש לו רקע במוזיקה קלאסית, ועם זאת היחיד שאין לו תואר אקדמי. טוב או מיותר? חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הקטע עוסק בלהקה אחת. למה להוסיף מידע על להקה שנייה? 77.127.22.193 13:09, 12 ביולי 2016 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 31 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]

מעשייה נחמדה ללא מקורות, הקלקה מתבקשת על הקישור כוח סוס מראה תוכן שסותר את הסיפור הזה. קצת מביך. אם הסיפור נכון אז יש לתקן את כוח סוס ולצרף מקורות. אחרת, נא למחוק. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 10:08, 31 ביולי 2014 (IDT)

צריך גם לציין שזו יחידת הספק ולא יחידת כוח? Tzafrir - שיחה 18:33, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
כוח סוס היא באמת יחידת הספק ולכן, לפחות מהבחינה הנל, יש לתקן את קטע "הידעת". לגבי הסתירות האחרות בין הקטע לבין הערך (הקצרמר) צריך לבדוק את העניינים יותר לעומק. 109.160.151.83 18:49, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
טוב. עניין יחידת ההספק כבר תוקן. תודה למתקן. 94.159.145.168 11:26, 2 בינואר 2016 (IST)
לאור טענות ובעיות שחוזרות ועולות בנוגע לקטע, אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

- סוף העברה
מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 14 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

בתבנית כתוב שהושאר רווח במגילת העצמאות עבור חיים ויצמן. לפי הערך מגילת העצמאות, ידוע שכך הוא כתב את שמו ולכן המקום לא הושאר עבורו. המקור הושאר עבור החותמים שנשארו בירושלים ובדיעבד הסתפקו בפחות מקום ממה שהושאר להם. ויצמן לא היה חבר מועצת העם ולכן לא נדרש לחתום על המגילה. Tzafrir - שיחה 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.
הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)
אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)
דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)
מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)


שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017[עריכת קוד מקור]

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

אימות תבנית:הידעת? 19 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

על פי allmusic זה לא מדויק שהוא היה נגן תזמורת שירי לכת כשהגיע לאודישן. ניגן במועדונים וניגן גם עם סטן גץ ואחרים (כפי שכתוב גם אצלנו בערך על צ'ט בייקר). בקיצור הסיפור נחמד אבל לא ממש מדויק.אודי - שיחה 10:05, 19 בינואר 2011 (IST)

הרחבת תבנית:הידעת? 26 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

"היישוב היהודי בטבריה חודש במאה השמונה עשרה על ידי הרב חיים אבולעפיה. הוא הוזמן מהעיר איזמיר בטורקיה על ידי שליט הגליל, הבדואי דאהר אל-עומר, שחשב כי יהיה זה רעיון טוב שיהודים יישבו את הגליל השומם."

חסרות עובדות חשובות: הרב אבולעפיה הוא יליד חברון והתגורר בצפת לפני שעבר לאיזמיר, וסבו היה הרב של טבריה לפני שחרבה הקהילה שם במאה ה-17. דב ט. - שיחה 11:05, 26 ביוני 2014 (IDT)

לא רק שחסרות העובדות הנ"ל (בהנחה שהן נכונות) אלא גם, שהקטע קצר מדי ומשווע לעוד עובדות. 109.160.151.244 00:40, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016[עריכת קוד מקור]

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 29 ביוני - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

ראו את הערותיי בדף השיחה שם. מור שמש - שיחה 13:44, 1 ביולי 2016 (IDT)

אני בעד למחוק את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:05, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

עדכון או הסרת תבנית:הידעת? 21 בספטמבר 2016[עריכת קוד מקור]

לפי הערך באנגלית על האי נורפוק (אנ'), ב-1 ביולי 2016 השתנה מעמדו החוקי של האי והוא כעת הרבה יותר מחובר לאוסטרליה. לדעתי, כדאי להסיר או לעדכן את הקטע. ‏עמיחישיחה 16:36, 21 בספטמבר 2016 (IDT)

מקבל את מה שאתה אומר. אני לא רואה איך אפשר לעדכן את הקטע ולהשאיר אותו מעניין. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 15:02, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]

ר' דף השיחה שלה למקורות. נראה שהנושא שנוי כרגע במחלוקת ואני ממליץ להסיר בינתיים את הקטע. עד המחזור הבא אמינות המידע שבמאמר תתברר. יש לציין שלפי ההערכה שמופיעה במאמרים, 70% מתאי גוף האדם הם תאי דם אדומים. גם תאים אלו הם תאים קטנים וחסרי גרעין כמו החיידקים. Tzafrir - שיחה 07:37, 2 באוקטובר 2016 (IDT)

תאי הדם האדומים מאבדים את הגרעין בבחרותם. במהלך התפתחותם, דווקא יש להם גרעין. לכן קשה להשוות אותם לחיידקים. 2.53.45.0 10:23, 6 ביולי 2017 (IDT)
נראה שזה מופיע כרגע בתבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 2 (שלמרות שמה מופיעה דווקא ב־23 בספטמבר). הדף האנגלי w:Human microbiota מציין בפתיח שלו שהאומדן המסורתי היה אכן יחס של 1:10, אבל אומדנים חדשים ומדויקים יותר הגיעו ליחס של 1:3 או אף של בערך 1:1. יש שם ארבעה מקורות. אחד לא נגיש ושלושה מסביבות שנת 2014 ומתייחסים, ככל הנראה, למחקר המדוייק יותר שהגיע לאומדן של 1:1. Tzafrir - שיחה 15:22, 23 בספטמבר 2017 (IDT)