ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

תוכן עניינים

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בסוף סעיף מספר אחת


ראליזם באמצעים לא ראליים[עריכת קוד מקור]

סשה ברון-כהן, בדמותו של בוראט

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 00:46, 21 ביולי 2017 (IDT)

אהבתי. אפשר לשקול לקצר קצת. כמו כן לא הבנתי למה דווקא בוראט מודגש ועם תמונה. חצי חציל 19:42, 21 ביולי 2017 (IDT)
נראה לי שבורט הוא הפואנטה פה. אם אתה חושב שהפואנטה אחרת, אפשר להדגיש את מה שאתה מציע. לא על זה יקום או ייפול הקטע. אגב, התמונה של בורט היא אחלה גימיק. היא תמשוך הרבה תשומת לב בדף הראשי. 77.126.37.36 20:23, 21 ביולי 2017 (IDT)
לא יודע, תמונה גרועה לדעתי. מעדיף תמונה אחרת, אבל כפי שאמרת - לא על זה יקום וייפול. באופן כללי אני Symbol support vote.svg בעד חצי חציל 16:13, 22 ביולי 2017 (IDT)
תן הצעה קונקרטית לתמונה, בבקשה. חבל להחמיץ. 77.126.37.36 16:19, 22 ביולי 2017 (IDT)
בקשר ל"אירופה אירופה", לא להתבלבל בין השחקנים לדמויות. השחקן הראשי שם מדבר שתי שפות בזמן שדמותו מדברת שלוש שפות - השפה השלישית מתקבלת בזה שמדובב מדבר ברוסית על דבריו בגרמנית. בנוסף, אחת השחקניות שם, שדמותה מדברת רק גרמנית, לא יודעת מילה בגרמנית. היא דיברה אנגלית במבטא צרפתי ומדובבת גרמניה דיברה על פס הקול שלה. לא להתבלבל. 77.126.37.36 16:22, 22 ביולי 2017 (IDT)
לא "התבלבלתי", איני מכיר את הסרט וניסיתי לפשט את הטקסט המסורבל. לגבי התמונה, אישית אני מעדיף את התמונה שהצעת בסעיף הבא, ואז צריך להחליף את הקישור של חתונה מאוחרת או ארץ חדשה למתנה משמיים, ולהדגיש אותו. חצי חציל 16:25, 22 ביולי 2017 (IDT)
אז אולי נעבור בכלל להצעה שבסעיף הבא. היא יותר מסודרת והפואנטה הרצוייה לה מופיעה בסוף, כמו שצריך. אגב, תמונה לא מחתונה מאוחרת אלא מסרט אחר באותה שפה 77.126.37.36 16:27, 22 ביולי 2017 (IDT)
אני לא אוהב את הניסוח של ההצעה הבאה, והטענה כאילו הדרישות מהשחקנים בארץ גבוהות יותר היא בדיחה עצובה. התמונה היא ממתנה משמיים וברור שיש להזכיר אותו בטקסט אם משתמשים בה, או להישאר עם חתונה מאוחרת ולהשתמש בתמונה הזו.חצי חציל 16:30, 22 ביולי 2017 (IDT)
הסרתי את הטענה. 77.126.37.36 16:37, 22 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם באמצעים לא ראליים ב'[עריכת קוד מקור]

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ראליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.

77.126.37.36 16:39, 22 ביולי 2017 (IDT)

ראליזם ושפות בקולנוע[עריכת קוד מקור]

ההצעה הזו היא אופציה שנייה להצעה הקודמת שלי.

מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית.

בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום", הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין, שחלק מהאנגלית שהם שומעים, היא רוסית. הסרט הגרוטסקי, "בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן", הוא ראליסטי יותר. כשהדמויות שלו חדלות מידי פעם מלדבר אנגלית, ומדברות ביניהן קזחית, השחקנים באמת חדלים לדבר באנגלית; סשה ברון-כהן מדבר עברית, כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. בישראל צולמו סרטים כמו "אהבה גנובה", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", בהם השחקנים דיברו בשפות מגוונות, שהם למדו לצורך ההפקה.

77.126.37.36 15:42, 22 ביולי 2017 (IDT)

קרל רנר - הקנצלר האוסטרי הראשון, פעמיים[עריכת קוד מקור]

קרל רנר

קרל רנר, שהיה הקנצלר הראשון של אוסטריה עם היווסדה מתוך הריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש שוב באותו תפקיד כאשר נוסדה הרפובליקה האוסטרית מחדש, לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה שבין המלחמות צידד רנר בסיפוחה של אוסטריה לגרמניה (אנשלוס).

דב ט. - שיחה 18:53, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

המשפט הראשון ארוך מדי, ולתחילת המשפט האחרון יש להוסיף את המילים ״זאת למרות ש״. 84.229.59.239 22:51, 17 באוגוסט 2017 (IDT)
קרל רנר היה הקנצלר הראשון של אוסטריה, עם היווסדה מתוך הריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין המלחמות צידד רנר בסיפוחה של אוסטריה לגרמניה (אנשלוס), אך כאשר נוסדה הרפובליקה האוסטרית מחדש, לאחר מלחמת העולם השנייה, שוב מונה רנר לקנצלר הראשון שלה. דב ט. - שיחה 19:28, 23 באוגוסט 2017 (IDT)
דב, לקטע שאתה מציע, יש פוטנציאל, לדעתי. אבל אתה מתעקש לנסח אותו באופן אגבי, במקום באופן מפתיע. זה כמו בדיחה - לא רק התוכן חשוב. גם הניסוח. 77.127.40.35 18:54, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

אמנות המתעלמת מהממסד[עריכת קוד מקור]

יצירה המוצגת במוזיאון - מסכה מצדפים

בעיר לוזאן, שבשווייץ, מצוי מוזיאון "אוסף האמנות המנודה והגולמית" (Collection de l'art brut), המציג ציורים, צילומים ושאר אמנות פלסטית, של אמנים חסרי קשרים עם הממסד, ושכמעט ואינם מתחשבים במסורת ובתרבות אמנותית כל שהיא. רבים מהיוצרים המציגים שם את יצירותיהם הם אסירים, מאושפזים כרוניים או אנשים עריריים. כמו מרבית המוזיאונים בעולם, גם מוזיאון זה מרענן מידי פעם את גלריות התערוכות המתחלפות שלו. אך בשביל לעשות זאת, הוא אינו יכול לשאול יצירות ממוסדות מקבילים לו, משום שלא קיימים כאלו מוסדות. על כן המוזיאון מציג לקהל בכול זמן נתון רק כ-700 מרבבות המיצגים שברשותו, וקיבוץ התערוכות החדשות בו, נעשה מתוך מחסני הענק שלו עצמו.

77.127.71.138 17:26, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

קטע טוב. גילגמש שיחה 07:06, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

זקן פלא[עריכת קוד מקור]

איור דון קישוט איש למנשה

הרבה אמנים בולטים הגיעו להישגים מרשימים כבר בגיל צעיר. כך למשל, ג'ים הנסון הופיע בקביעות בטלוויזיה, עם בובת קרמיט הצפרדע, כשהיה בן תשע שנים בלבד. אולם, אין כלל שמחייב כי הישגים מרשימים יופיעו אצל אמן עוד בצעירותו, או שיהיה ילד פלא. סרוונטס, למשל, פרסם את ספרו הראשון, דון קישוט איש למנשה, כשהיה בן 53. עד אז, לא רק שלא פרסם ספרים, אלא גם כללית חווה בעיקר כישלונות, כמו ישיבה של כמה שנים בשבי ואיבוד הכסף של היחידה הצבאית, שבה היה איש מנהלה. כוכבו של סרוונטס דרך, כשהוא היה בגיל בו ג'ים הנסון נפטר, ומבוגר בעשורים שלמים משורה של אמנים בולטים, כמו מוצרט, מאוריצי גוטליב, ג'יימס דין וברוס לי. ספרו, דון קישוט, הוא פרודיית מחאה על ספרי הרפתקאות האבירים, שהיו מקובלים בזמנו, על המצב החברתי-פוליטי של תקופתו, ועל כישלונותיו שלו עצמו, שהרי דמותו של דון קישוט, הלא-יוצלח, היא בעלת קווי דמיון רבים לדמותו של סרוונטס.

77.126.92.230 14:46, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

בהחלט תומך. צריך לבדוק רק את פרטי הביוגרפיה של סרוונטס. יתכן שהוא לא אשם בחלק מהדברים שקרו לו כי עד כמה שזכור לי הוא אף פעם לא היה קצין בכיר. לכן, יתכן שתלאותיו בצבא הן ביש מזל ולא פרי הטעויות האישיות שלו. גילגמש שיחה 07:08, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
חלק בהחלט מזל רע. והוא באמת לא היה קצין בכיר. הוא היה קצין מנהלה של פלוגה בודדת. 84.229.84.30 13:15, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא מכיר את תולדותיו אבל אני בספק שזה היה תפקידו. אני לא חושב שהיו יחידות קבועות באותה תקופה שבה הוא יכול להיות קצין מנהלה. צריך לבדוק את הדבר הזה. גילגמש שיחה 16:01, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

ביקורת עמיתים דואגת להוציא מילים גסות ממאמרים מדעיים[עריכת קוד מקור]

Cast of a Homo Floresiensis skull found in Liang Bua, Flores, Indonesia. The individual lived between 13000 and 95000 years before present.

שמו המדעי של האדם בן זמננו הוא הומו סאפיאנס (Homo sapiens). לשם זה אין קשר להומוסקסואליות. "הומו" בלטינית, פירושו "אדם" ו"ספיינס", פירושו "חושב" או "תבוני". אחד המינים הנכחדים, הדומה לנו מבחינה אנטומית, הוא ההוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס (Homo floresiensis). "פלורסיינסיס", פירושו מהאי פלורס – שם נמצאו שרידיו. החוקרים שגילו אותו רצו לקרוא לו "סנדאנתרופוס פלורסיאנוס" (Sundanthropus floresianus), דהיינו, אנוש מאזור איי סונדה, מהאי פלורס. אך שם זה נפסל בביקורת העמיתים, על טיוטת המאמר המדעי, המדווח על התגלית. נימוקי הפסילה היו, שהממצא שייך בבירור לסוג האדם, ולכן המילה הראשונה בשמו חייבת להיות "הומו", ושאת המילה "פלורסיאנוס" ניתן לתרגם כ"פי טבעת פרחוני".

84.229.84.30 20:15, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קטע נחמד, במידה ויש מקור המאשר את הסיפור הזה. Reuveny - שיחה 17:30, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
ראה כאן (מצוטט בערך הומו פלורסיינסיס). פרינציפ - שיחה 17:46, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
מצוין, תודה. Reuveny - שיחה 18:31, 14 באוקטובר 2017 (IDT)
שווה לציין את המקור הנפרד של שתי המשמעויות (הומו ביוונית: אחד. הומוגני, הומו בלטינית: אדם. הומאני)? Tzafrir - שיחה 20:51, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. הכותרת אינה תואמת את תוכן הידיעה. עוזי ו. - שיחה 23:19, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
עוזי, הכותרת אינה חלק מהקטע. היא לא תופיע איתו בשום מקום חוץ מבדף הזה. וחוץ מזה, הכותרת דווקא כן נכונה. 77.125.87.198 09:43, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
צפריר, נראה לי שאם נתעכב גם על זה, הקטע יהיה ארוך וחצי לעניין. 77.125.87.198 09:45, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
אני מסכים עם האנונימי. לא כדאי להתעכב על העניין שהזכיר צפריר. גילגמש שיחה 11:27, 25 בנובמבר 2017 (IST)

מדינה לכאורה[עריכת קוד מקור]

סמל ליברלנד

ליברלנד היא מדינה לכאורה במזרח אירופה ולטענת מקימיה אין מדינה הטוענת לבעלות על הקרקע עליה הוקמה ולכן אדמתה מהווה טרה נוליוס. חוקתה של המדינה מבוססת על הליברליזם הקלסי והמשטר בה הוא רפובליקה חוקתית, בדומה למשטר ברפובליקת קונק. בניגוד למשטר בליברלנד קיימות מדינות לכאורה אחרות כגון הממלכה האיטלקית של קאנארו שהמשטר בה היה דיקטטורי, הכס האימפריאלי שהמשטר בה מלוכני ונסיכות סילנד שהמשטר בה הוא נסיכות.

מתניה שיחה 20:15, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא רוצה להפנות מהעמוד הראשי לערך הזה לפני שמביאים אותו למצב יותר מדוייק. אם אני מבין נכון, מה שיש שם זה חתיכת יער קטנה (7 קמ״ר) שכיום היא בשטח קרואטיה על גבול סרביה (הגבול כיום עובר בדנובה), אבל בשל סכסוך גבולות (בדומה למצב בביר טוויל) נוצר מצב שבו התביעות הסותרות לשטחים אחרים גורמות לכך שאין אף תביעה לשטח הזה. שתי המדינות הבהירו שהשטח הזה שייך בברור לאחת מהן, ושאלת הבעלות תיקבע בבוררות.
יכול להיות שזהו השימוש היחיד בתבנית מדינה בוויקי האנגלי שבו לא מופיע סעיף האוכלוסיה. Tzafrir - שיחה 20:48, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
עצם העובדה שקיימות מדינות לכאורה, יכול היה להיות נושא לקטע הידעת. אלא שכבר יש קטע/קטעים שעוסקים בזה. ולגבי העובדה, שחלק מהמדינות לכאורה הן רפובליקות וחלק מונרכיות, זה כבר לא מספיק מעניין עבור קטע הידעת. 77.125.87.198 09:48, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
מה לגבי להשתמש בערך של רפובליקת קונק להידעת? ל23 באפריל, היום שבו הכריזו על עצמאותם מארה"ב? Face-smile.svgHummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 00:21, 22 באפריל 2018 (IDT)

אולי דרווין לא לגמרי צדק?[עריכת קוד מקור]

התפתחות צואר הג'ירפה בדרך כלל מובא כדוגמה להסבר של הלאמארקיזם.

כשם שיהודים או נוצרים אדוקים עשויים לתפוש את תורת האבולוציה, שהגה צ'רלס דרווין, כנוגדת את כתבי הקודש, כך גם שלטונות ברית המועצות, ראו בתורת דרווין איום על האמונה בדברי קרל מרכס. לכן הבולשביקים אסרו את הוראת תורת האבולוציה המקובלת במערב ולימדו במקומה את תורתו של לאמארק. שתי תורות אלו מסבירות באופן שונה את התאמת היצורים החיים לסביבת גידולם. הדרוויניזם טוען כי יצורים חיים, שלמזלם הם בעלי תכונות שמתאימות לסביבתם יהיו בעלי סיכויי שרידה טובים יותר מהאחרים, ואם התכונות האלו תורשתיות, אזי גם צאצאיהם יהיו בעלי סיכויי שרידה טובים מהאחרים. לעומת זאת, הלאמארקיזם טוען שהיצורים החיים מתאמצים להתאים עצמם לסביבה. המאמץ משנה אותם מעט וגם משנה מעט את המטען התורשתי שלהם, כך שמדור לדור, היצורים מתאימים יותר לסביבתם. בעת נפילת ברית המועצות, הלאמארקיזם כבר נתפש כרעיון שאבד עליו הכלח. אולם כיום נראה, שיש מקרים באבולוציה, שלגביהם לאמארק דווקא צדק. תחום האפיגנטיקה חוקר מקרים אלו.

77.125.11.110 22:29, 3 בנובמבר 2017 (IST)

לפי הערך אפיגנטיקה יש מעט שינויים תורשתיים שלא מועברים בגנים, אבל גם שם לא מדובר על „למארקיזם״ (השקפה שגם למארק נסוג ממנה בהמשך חייו). כלומר: מדובר על עוד מנגנון להעברת שינויים תורשתיים, אבל אם יש ברירה, מדובר על אותה ברירה טבעית שעליה (באופן כללי) דיבר דרווין. לעניין הכותרת (שאינה חלק מהקטע): כמובן שדרווין גם טעה במקרים שונים ואין בכך משהו מיוחד.
יכול להיות שאפשר לעשות משהו בנוגע לתפישת שלטונות ברית המועצות את תורת הברירה הטבעית. מה שכן, יש לזכור שהביסוס המדעי המוצק של האבולוציה הגיע בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים (לדוגמה: לאחר ימי ליסנקו). Tzafrir - שיחה 14:46, 6 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שזה קטע לא מוצלח כי הוא מערבב שני נושאים שונים. לגבי קטע אודות העימות בין ליסנקו לוואווילוב, חשוב לזכור את האווירה הציבורית והמדינית. באותה תקופה בוצעו רציחות בקנה מידה גדול. לכן, לא מפתיע שגם המדענים זכו ל"ניקוי שורות" בדומה לשאר זרועות הממשל והחברה בברית המועצות. לכן, קטע כזה יהיה קשה לניסוח ואני מציע לוותר על הרעיון לחלוטין. גילגמש שיחה 11:26, 25 בנובמבר 2017 (IST)

השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני[עריכת קוד מקור]

לפי הצעה ישנה של המשתמש בן פיש

לוח שנה עברי

רבים נוטים לחשוב, שלוח השנה העברי הוא לוח על פי שנת ירח. אולם זה לא מדויק. שיטת עיבור השנים, הגורמת לכל חג יהודי, להיחגג תמיד באותה עונה בשנה, הופכת את לוח זה למבוסס על שילוב שנת שמש בשנת ירח. לוח שנת ירח מובהק, הוא הלוח לפיו מתוארכים חגי האסלאם. בלוח המוסלמי יש בכול שנה תמיד 12 חודשים וראש כל חודש נקבע רק על פי עדות ראייה של מולד הירח. המעניין הוא, שלמרות שמילים רבות בעברית ובערבית הן דומות, שמות החודשי הלוח המוסלמי (מוּחָרָם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה) לא מזכירים שום שם של חודש עברי. אולם, יש שמות בערבית, שדווקא מזכירים מאוד את שמות החודשים העבריים. אלו הם השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, שהיו מקובלים עד שהקולוניאליזם השליט במדינות ערב את השמות ינואר, פברואר וכולי. הערבים השתמשו לצרכים חילוניים בלוח זהה ללוח שנת השמש הגרגוריאני, כאשר בו אוקטובר נקרא "תישרין אל-אוול", דהיינו, תשרי א', נובמבר נקרא "תישרין א-ת'אני", דהיינו תשרי ב'... פברואר נקרא "שבאט", מרץ - "אאד'אר", אפריל - "ניסאן", מאי - "איאר"...יולי - "תמוז", אוגוסט - "אאב" וספטמבר נקרא "אילול".

77.125.11.110 15:00, 10 בנובמבר 2017 (IST)

מעניין. האם הם הגיעו מדרך הלוח העברי או ישירות מהלוח הבבלי? Tzafrir - שיחה 17:43, 10 בנובמבר 2017 (IST)
אפשר גם שהם לקחו את זה מלוח שלישי. מעוד לוח שלקח את זה מהבבלי, כמו השעברי לקח מהבבלי.
מה שאני כן יודע, זה שהם לא משתמשים במילה "חשוון", כי זו מילה עברית מקורית. ירח שמיני -> וורח שמן -> מרחשוון -> חשוון. 77.125.11.110 07:44, 11 בנובמבר 2017 (IST)

ניסוי הכלא של זימברדו[עריכת קוד מקור]

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מוכיחים שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הוכיח שאופי פלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו בנה בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה, שיכן בו סטודנטים מתנדבים בתפקידי אסירים וסוהרים, ותיעד גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פחות משליש פעם.

77.125.11.110 09:45, 15 בנובמבר 2017 (IST)

קטע חשוב. עם זאת, המילה הדירות לא מופיעה בו. המילה „הוכיח״ שגויה מכיוון שכמו שמודגש כאן, לא חזרו מספיק פעמים על תוצאות הניסוי כדי שתהיינה אמינות (וזה גם מבלי להיכנס למשמעותה של ההוכחה בניסויים אמפיריים). בעיקרון יכול להיות שזימברדו נפל במקרה על קבוצה של סוהרים פסיכופתים. יש גם טענות יותר מהותיות. אולי להחליף את „הוכיח״ ב„הראה לכאורה״?
מעבר לכך, לפי הערך הניסוי הופסק לאחר שישה ימים (בערך מחצית הניסוי) ביוזמת החוקרים (זימברדו. לאחר שחברתו ביקרה שם והזדעזעה ממה שקרה שם) Tzafrir - שיחה 00:17, 16 בנובמבר 2017 (IST)
הקטע נחמד. הסתייגויות: יש להדגיש שהסטודנטים חולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. אי אפשר להשתמש במשפט "בוצע למעשה פחות משליש פעם". זה לא נכון. הניסוי בוצע פעם אחת. יש לו תוצאות. לא משנה אם הוא תוכנן להמשך ארבעה ימים, שבועיים או חצי שנה. חמויישֶה - שיחה 10:10, 16 בנובמבר 2017 (IST)
המשך ההערה: יש לי הסתייגות דומה מהמילה „הוכיח״ שבתחילת הקטע. אני מעדיף להחליף אותה במילה פחות חזקה (מדגימים ש־?). הקטע כבר ארוך, אבל לדעתי לא מסביר מספיק טוב למה חשובה החזרה על ניסויים. לפעמים משחזרים ישירות ניסויים, אבל לרוב משחזרים אותם עם כל מיני שינויים. במקרה של פיאז’ה: לדוגמה: גילים שונים, ואני מניח שסוגי שאלות שונות שבודקות דברים שונים. במקרה של ניסוי המרשמלו (אנ'): ילדים בגילאים שונים, כמויות שונות, סוגי ממתקים שונים, וכדומה, וכמובן: מעקב אחרי משתתפי הניסוי לאורך שנים.
אפשר אולי להשתמש בקטע בניסוי של מילגרם שהוא ניסוי מתחום דומה שנערך בערך באותה תקופה אבל שוחזר מאז פעמים רבות, עם ואריאציות רבות (התנהגות שונה של החוקר והנחקר, סקאלות שונות) ואפילו על אוכלוסיות שאינן סטודנטים מארצות הברית. Tzafrir - שיחה 13:11, 16 בנובמבר 2017 (IST)
אני מבין את ההערות ומבקש, אם אפשר, שבעלי הערות ינסחו גרסה משלהם לקטע. תודה. 77.125.68.215 18:15, 16 בנובמבר 2017 (IST)
ולגבי הניסוי של מילגרום, אז נכון שהוא מאותה תקופה, באותו הקשר וכולי. אבל הוא לא ניסוי שכול אחד יכול לחזור עליו בעצמו, בקלות. בטח לא באותה קלות כמו הניסויים של פייאז'ה. 77.125.68.215 18:19, 16 בנובמבר 2017 (IST)

גרסה ב'

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו, או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים שהוא מוצא, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה, שהאופי הפלילי של האסירים, אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים, שיש בבתי כלא. זימברדו כלא מעין בית כלא קטן במרתף באוניברסיטה. הוא שיכן / כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי, גילויי אכזריות די דומים, לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פעם אחת בלבד.

77.125.125.19 08:26, 20 בדצמבר 2017 (IST)

ניסוי מייקלסון-מורלי וניסוי ליגו[עריכת קוד מקור]

סיפור קצר שדורש תמצות:

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי. הניסוי השווה את מהירותן של שתי קרני אור: האחת אופקית והשנייה אנכית. באותה תקופה התאוריה המקובלת הייתה שגלי האור הם גלים בתווך בשם אתר והניסוי נועד למדוד את מהירות תנועת כדור הארץ ביחס לאתר. אולם למרבה המבוכה, לא נמדד שום הפרש. מייקלסון המשיך בניסיונותיו ליצור גרסאות מדויקות יותר ויותר של הניסוי אולם לא הצליח למדוד את מהירות כדור הארץ באתר. הפתרון המהפכני שהוצע לכך היה תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. לפי תורה זו אין כלל אתר ומהירות האור תמיד אחידה (אך לעומת זאת המרחב והזמן עשויים להתכווץ).

כעבור עשר שנים הכליל איינשטיין תורה זו (שטיפלה רק במקרה הפרטי של תנועה בקו ישר) לתורת היחסות הכללית המורכבת יותר. לפי תורה מסבירה את כוח הכבידה בכך שמסה מעקמת את המרחב מסביבה. אם יש שינויים במסה הם עוברים לסביבה בגלים, כמו אדוות בשלולית לאחר שנזרקה אליה אבן. קיומם של גלי כבידה היה אחת התחזיות[ערך חסר] של תורת היחסות הכללית, אולם ניסיונות שונים לצפות בהם נכשלו, עד שנת 2016. גלאי LIGO הוקם לראשונה בשנת 2002 ובמשך 8 שנות פעילות לא מצא עדות לגלי כבידה. רק לאחר שדרוג הגלאים הוא הצליח לגלות גלי כבידה (שנוצרו כתוצאה מהתנגשות של שני חורים שחורים).

ומה הקשר לניסוי מייקלסון-מורלי? גלאי ליגו מבוססים על עיקרון דומה מאוד: שני צינורות מאונכים, כל אחד באורך 4 קילומטרים. בקצה המרוחק של הצינורות מראה. בפשטנות: שולחים קרן אור מנקודת ההצטלבות לשניהם ובודקים אם היא הגיעה חזרה בדיוק באותו הזמן (בעזרת התאבכות, בדומה לניסוי מייקלסון-מורלי). אצל מייקלסון הניסוי לא הצליח לאתר תווך (אתר). בניסוי ליגו, אותר תווך (המרחב שהתכווץ זמנית). Tzafrir - שיחה 10:58, 18 בפברואר 2016 (IST)

עם עריכה נכונה, יהיה אפשרי להביא את הקורא לידי הפתעה. העריכה שאני מציע הולכת בערך כך: בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שניסה להוכיח את התיאוריה, לפיה כדור הארץ נע בתוך אתר. הניסוי לא צלח והתיאוריה לא התקבלה. תחת תורה זו התקבלו תורת היחסיות הפרטית ותורת היחסות הכללית של איינשטיין. ההוכחות לתורותיו של איינשטיין נאספות לאט-לאט ובשנת 2016 פורסמות תוצאות הניסוי עם גלאי LIGO, שסיפקו הוכחה נוספת עבורן. אלא שניסוי LIGO וניסוי מייקלסון-מורלי דומים להפליא. בשני הניסויים...
109.160.146.71 08:55, 20 בפברואר 2016 (IST)
יש עוד מעט פרס נובל על LIGO. נסיון נוסף:
Michelson1881b.png

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ באתר. הוא בדק את זה בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל. תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ניסוי ליגו נוצר כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ולכן נדרש לסנן מקורות רעש כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

לא לגמרי נכון להגיד שתורת היחסות הפרטית מסבירה שמהירות האור זהה תמיד. זוהי הנחת יסוד של תורת היחסות הפרטית. אבל זה נראה לי מספיק מדוייק. מידע על מקורות הרעש: ה־FAQ של המעבדה. תודה לאלמוני שהעביר וסליחה ששכחתי לחתום. Tzafrir - שיחה

אני מציע שינויים קלים:

ניסוי מייקלסון-מורלי

בשנת 1887 נערך ניסוי מייקלסון-מורלי, שנועד למדוד את תנועת כדור הארץ במרחב האתר. הניסוי בדק זאת בעזרת השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור, האחת אופקית והשניה אנכית. למרבה ההפתעה לא נצפה שום הבדל במהירותן. בשנת 1905, תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין הסבירה את התוצאה הזו, בכך שמהירות האור זהה תמיד. בהמשך הוכללה תורת היחסות הפרטית לתורת היחסות הכללית, שבה מוסבר כוח הכבידה כעיקום של המרחב. אחת התוצאות שלה הוא ששינויים בשדה הכבידה מתפשטים כגלים במרחב. אולם גלים אלו הם לרוב חלשים מאוד. ב2015, ניסוי ליגו נערך כדי לנסות לקלוט את הגלים הללו בדרך מדידה דומה לניסוי מייקלסון-מורלי: השוואת משך תנועתן של שתי קרני אור מאונכות. ניסוי ליגו רגיש בהרבה ממייקלסון-מורלי ולכן נדרש לסנן מקורות הפרעה, כגון רעידות אדמה, גלי האוקיינוס ותנועת משאיות. ניסוי מייקלסון-מורלי נכשל מכיוון שהוא הניח שמהירות האור משתנה בכיוון תנועת כדור הארץ. בניסוי ליגו לא מגלים שינוי במהירות האור אלא במרחק: גלי כבידה משנים זמנית את המרחק שבין שני חלקי הגלאי.

77.125.68.215 22:56, 17 בנובמבר 2017 (IST)

תודה על התיקונים. אני מסכים עם רובם. שינוי שאני לא מסכים איתו: בתחילה גם אני כתבתי שניסוי מייקלסון מורלי ניסה למדוד (לא מצא) שינוי במהירות. רק לאחר מכן שיניתי את הנוסח לכך שלא נמצא שינוי במשך הזמן של תנועת הקרן. שני הניסויים לא מודדים ישירות מהירות אלא משך זמן. בניסוי מייקלסון-מורלי ההנחה הייתה שהמרחק קבוע ולכן המהירות עדויה להשתנות. בניסוי ליגו ההנחה היא שהמהירות קבועה והמרחק עשוי להשתנות. לי נראה שהנקודה הזו מהותית.
מעבר לכך, תורת היחסות הפרטית היא משנת 1905 ואילו הכללית היא משנת 1915. Tzafrir - שיחה 23:09, 17 בנובמבר 2017 (IST)
את עניין השנה, שיניתי לפי הערתך. את השאר אתה מוזמן לשנות לבד - אני לא מבין את הדקויות האלו כי אני לא יודע מספיק פיזיקה. תודה. 77.126.99.240 13:11, 19 בנובמבר 2017 (IST)

אנטומיה של חרקים[עריכת קוד מקור]

פני דבורה

בספרי ילדים מופיעים איורים של חרקים עם פנים אנושיות. הקורא המבוגר מבין שזו האנשה. אולם רק מעט מהקוראים הבוגרים יודעים עד כמה האנשה זו מרחיקת לכת. עיניי החרקים תופסות אחוז נכבד משטח פניהם ואין בהם אישונים שיכולים לזוז – אילו עיניים מורכבות(אנ'), והן מורכבות ממעין פסיפס של מאות או אלפי עיניים קטנות וחסרות תנועה. בפיהם של החרקים אין שיניים. חלק מהחרקים נוגסים ולועסים בעזרת גפי פה(אנ') – מעין זרועות קטנות המעוגנות מחוץ לשפתיהם. לחרקים אין לשונות בפיהם והם חשים בטעם בעזרת קולטנים המצויים במקומות אחרים בגופם, כגון בקצות רגליהם. גם איבר השמיעה של החרקים אינו מצוי בראשם. אצל החגב, ישנן אוזניים בפרק העליון של רגליו הקדמיות. כמו כן, חרקים אין בכלל אף. איברי ההרחה שלהם הם המחושים, הניצבים כמו אנטנות על מצחם, ויש להם שישה נחיריי נשימה בצדי בטנם.

77.126.99.240 15:38, 24 בנובמבר 2017 (IST)

קטע מעניין אבל יש כמה קישורים לפירושונים שצריך לתקן. גילגמש שיחה 18:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)
תיקנתי. תודה. 77.126.99.240 20:01, 24 בנובמבר 2017 (IST)
הקישורים מאד חובבניים. מה זה "גפי פה"? אני מניח שהתכוונו לArthropod mouthparts או ספציפית לMaxilla בכל מקרה לחרקים שונים איברי פה שונים למשל ליתושים יש איבר מוצץ ולא לועס. לגבי עיניים הייתי מצפה לקישור לArthropod eye. בקיצור קטע הידעת אמור לעודד אנשים להעמיק בנושא אבל הנושאים האלו עדיין לא קיימים בויקיפדיה ושימוש בהפניות לעיני אדם או גפיים של רגל לא רלוונטיות לקטע. Assafn שיחה 15:57, 14 בדצמבר 2017 (IST)
הכנסתי תיקון בעניין אחד שקשור בגפי הפה. אבל על העובדה שאין ביויקיפדיה ערך על גפי פה ואין ערך על עיניי פסיפס, אני לא יכול לפצות פה. תודה. 77.126.18.99 19:12, 14 בדצמבר 2017 (IST)
ערכים אלו הן הנושא המרכזי, בלעדיהם אני לא רואה טעם בקטע. הוספתי קישורים אדומים, כשיכחילו אפשר להמשיך Assafn שיחה 00:11, 15 בדצמבר 2017 (IST)
תודה. 77.126.18.99 08:40, 15 בדצמבר 2017 (IST)

ראיית צבעים[עריכת קוד מקור]

צילום כלב באור תת אדום

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני תלוי במדוכים - תאי קליטת אור היום בעין. למרבית הפרימטים, כולל האדם, יש שלושה סוגי מדוכים: סוג אחד רגיש בעיקר לאור אדום, שני לירוק ושלישי לכחול. לכן, עבור מרביתנו, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכול הצבעים שאנו רואים בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי יסוד". לעומת זאת, למרבית היונקים יש רק שני סוגי מדוכים והם רואים עולם פחות צבעוני, ולמרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים והן רואות עולם צבעוני יותר. לבד ממספר סוגי המדוכים, חשובים גם אורכי גלי האור, שכול אחד מהם רגיש אליו. החרקים רואים על הפרחים סימני על סגול, שאנו לא מבחינים בהם, משום שסוג המדוך שאצלנו רגיש בעיקר לאור כחול, רגיש אצלם לאור באורך גל קצר יותר. אופן דומה, יש נחשים שחשים באור תת אדום, שאנו לא רואים. אך חישה זו לא נעשית בעזרת העייניים, אלא בעזרת חיישנים המצויים בגומות משני צידי הפה. נחשים אלו חשים באור תת אדום, שאותו משדר כל גוף, בעל חום של יותר מ-30 מעלות צלזיוס. כך, עכבר בולט להם כמו נורה. אילו המדוכים שלנו היו רגישים לאור כזה, העיניים שלנו היו מסנוורת את עצמן. אולם, למרבה הפתעה, קיימים בטבע בעלי חיים, שכן רואים תת אדום והם אפילו בעלי דם חם. ערפדים יכולים לצנן את חום גופם, להביט בסביבתם בתת אדום, לאתר כלי דם מרכזי ביונק גדול, להתחמם מחדש, להתנפל על קורבנו, ולהקיז מדמו.

77.126.99.240 21:15, 24 בנובמבר 2017 (IST)

זה קטע מעניין, אבל אני לא בטוח שאין פה פישוט יתר. כדאי לשמוע חוות דעת ממומחה לפיזיקה. גילגמש שיחה 21:25, 24 בנובמבר 2017 (IST)
האנשים שחוקרים תפישה חושית, נקראים ביופיזיקאים. 77.126.99.240 07:36, 25 בנובמבר 2017 (IST)
אני חושב שביופיזיקאים אין לנו, אבל פיזיקאים יש כמה. זה לא כל כך התחום שלי. גילגמש שיחה 07:44, 25 בנובמבר 2017 (IST)
להתנפל על קורבנן typo.
תוקן. תודה. 77.126.99.240 10:39, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צריך להוריד את הצהוב. אה. רגע. אתה אלמוני, אתה לא רואה את הכתם. בקיצר, המילה "חום" מצביעה לדף פירושונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:43, 27 בנובמבר 2017 (IST)
תוקן. תודה. 77.126.99.240 15:29, 27 בנובמבר 2017 (IST)
למיטב ידיעתי אין לנחשים (או לכל חיה אחרת) מדוכים שרגישים לאור תת-אדום. לנחשים מסויימים יש תאים רגישים לקרינה תת-אדומה מעל הפה בשתי "גומות" שמאפשרות לנחשים להבחין במקור חום הנמצא בסמוך ולזהות את מרחקו ואת כיוונו, אך לא "לראותו" במובן המקובל של המילה (יצירת תמונה מאלמנטים קטנים). אני לא ביופיזיקאי ואין לי ידע מיוחד בנושא אלא ידע כללי בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 15:52, 27 בנובמבר 2017 (IST)
צודק. תוקן. 77.126.99.240 20:25, 27 בנובמבר 2017 (IST)

ברחוב הנשמות המבולגנות[עריכת קוד מקור]

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. אמנם נתן כהן ויורם ירוחמי, חברי "הנשמות הטהורות" היו חברים בצוות הווי הנדסה קרבית בעת אותה ההקלטה, אלא שביום ההקלטה ירוחמי היה חולה. את מקומו בשירה, לצד כהן, תפס מתי כספי.

77.126.18.99 16:20, 2 בדצמבר 2017 (IST)

מעניין מאד. אני Symbol support vote.svg בעד. המשפט האחרון לא מובן לי. השיר הוקלט על ידי הנשמות הטהורות או לא? הוקלט אבל באלבום יש גירסה אחרת? איזה גירסה היא המוכרת לנו היום (מהרדיו)? כדאי לנסח בצורה בהירה יותר ולקצר את הקטע הארוך ככל האפשר. חמויישֶה - שיחה 12:23, 5 בדצמבר 2017 (IST)
השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" לא הוקלט מעולם על ידי להקת הנשמות הטהורות. מעולם לא. בתקליט של הנשמות הטהורות שומעים להקה אחרת שרה את שיר הנושא של התקליט. לא את הנשמות הטהורות.
כשנתן כהן היה חבר בלהקה צבאית, לפני שהוא הקים את להקת הנשמות הטהורות, הוא כתב את השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" והקליט אותו עם הלהקה הצבאית. בלהקה הצבאית היו חברים גם ירוחמי ומתי כספי. ירוחמי וכהן נהגו לשיר את השיר בלהקה הצבאית. מאוחר יותר, ירוחמי וכהן היו חברים בלהקת הנשמות הטהורות. ביום ההקלטה שההקלטה הוקלטה, בלהקה הצבאית, ירוחמי אלפילו היה חולה ולא הוקלט. בקיצור, לא רק שהשיר הוקלט רק על ידי להקה אחרת, אלא שהוא אפילו הוקלט ביום בו ירוחמי היה חולה. 77.126.18.99 15:09, 5 בדצמבר 2017 (IST)

שכתוב המשפטים האחרונים

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

הרכב מוזיקלי שהיה משפיע מאד בישראל היה שלישיית הנשמות הטהורות. חלק מלהיטיהם, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונחשבים חלק מפס הקול של תקופת המלחמה ולנכסי צאן ברזל.. אולם, הלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, והצליחה לסיים את הקלטת אלבומה היחיד רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. למרות שהאלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי, נפלו בו פגמים בולטים. ראשית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב) אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). בעיה אחרת הייתה עם השיר "קפה אצל ברטה", שכתבו עבור הלהקה אהוד מנור ויגאל בשן. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה אותו. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 15:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)

הקטע מכיל הצהרות בומבסטיות מפוקפקות, חסרות גיבוי וחסרות מקור. מי אומר שהיה זה "אחד ההרכבים המוזיקליים המשפיעים"? על מי הם השפיעו? מה זה "נחשבים לסמל תקופת המלחמה"? מי בדיוק מחשיב את הלהקה הזו "סמל תקופת המלחמה"? מה עושה את השירים הללו "נכסי צאן ברזל"? מה המקור לטענה ש"האלבום נחשב לאחד החשובים בזמר העברי"?
טענות מפוקפקות אלו לא מופיעות בערך על הלהקה, וככל הנראה, אם מישהו ינסה לדחוף לערך ניסוחים כאלו, הם יוסרו תוך דקות.
אם הערך הנשמות הטהורות היה ערך טוב, אולי היה כדאי לערוך את הקטע הזה, להסיר ממנו את ההצהרות המפוקפקות, וליצור ממנו "הידעת" סביר (כזה שלא מכחיל את "שנתיים" בקישור ל"שנה", למשל). במצב הנוכחי, בו הערך, במקרה הטוב, מיישר קו עם האיכות המקובלת בוויקיפדיה בעברית, אין הצדקה ל"הידעת" הזה. קיפודנחש 18:41, 5 בדצמבר 2017 (IST)
נכסי צאן ברזל - ככה זה כששירים מסוימים מושמעים ברדיו ארבעים ושלוש שנים. ככה זה גם כשתקליט ישן יוצא בתקליטור חדש ונמכר לא רע.
מכחיל את הערך "שנה" במילה "שנתיים" - זה תפקידו של קטע "הידעת". תפקידו למשוך את הקורא לגלוש לכמה שיותר ערכים. ברור שבערך על הנשמות הטהורות לא נכחיל בכלל, לא את המילה "שנתיים" ולא קישורית לערך "שנה". קישוריות בקטע הידעת שמים אחרת מאשר בערך.
סמל לתקופה - השיר "אחכה לך" מושמע ברדיו הרבה בסביבות יום כיפור ובימי אבל.
ולגבי התלונה על איכות הערך "הנשמות הטהורות", אז גם אתה מודה שאינו ערך רע או טוב מהרגיל. רק שמישום מה אתה חושב, שקטעי הידעת אמורים להפנות רק אל ערכים מומלצים. ובכן, לא הייתה החלטה כזו מעולם. מעולם לא החליטו שקטעי הידעת יפנו רק אל ערכים מומלצים. הוחלט שהם לא יפנו לערכים בשכתוב. זה הכול. 77.126.18.99 19:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
הערה קטנה: השיר "אחכה לך" לא התפרסם בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לפי הנתונים שהצלחתי לאסוף הוא היה להיט בקיץ 1973, כמה חודשים לפני המלחמה (מקום ראשון במצעד באוגוסט). מור שמש - שיחה 21:33, 5 בדצמבר 2017 (IST)
מסכים עם קיפוד נחש. קביעות בומבסטיות חסרות כל כיסוי. הנושאים המרכזיים אינם מוכחלים: לא השירים המוזכרים (קפה טורקי, אחכה לך וקפה אצל ברטה) ולא האלבום עצמו. כדי לחפות על כך מכחילים כל מילה שמופיעה גם במילון אבן שושן וגם בוויקיפדיה. גם הפרטץ' של הוצאת האלבום הוא לא כזה מעניין. אני בטוח שבאותן שנים היו הרבה מקרים דומים.אודי - שיחה 22:12, 5 בדצמבר 2017 (IST)
בנוגע להכחלות המיותרות: היה על זה איזה דיון פעם, והוחלט שאין צורך להכחיל מילים טרוויאליות (כמו שנה, לדוגמא) כשאין רלוונטיות לקטע. בטח לא בכח (להפוך שנתיים לשנה). הנוגע להערות הענייניות - מקבל את הטענה של אלמוני שהאלבום הוא נכס צאן ברזל, עובדה שכולנו מכירים כמה שירים ממנו גם אם נולדנו לא מעט אחרי שהאלבום יצא. מקבל את הטענה של קיפודנחש שללא אסמכתאות על כך שזהו סמל לתקופת המלחמה ושהוא אחד החשובים והמשפיעים יש לנטרל הצהרות כאלה מהקטע (אם אראה ראיון שבו קוטנר מעלה טענה כזאת זה יספיק להניח את דעתי). העובדה שהערך בינוני (לא גרוע. פשוט לא ערך מעולה) לא משכנעת אותי לוותר על הקטע. הידעת הוא לא בדיוק אותה מטרה כמו "ערך מומלץ". חמויישֶה - שיחה 09:18, 6 בדצמבר 2017 (IST)
א)קוטנר אכן כותב במומה: "בשנות ה-80, עם הוצאת הנשמות הטהורות בגרסת קומקפט, נחשב האלבום לקלאסיקה של הזמר העברי". ב)אני מקבל את הטיעון שהערך המרכזי "הנשמות הטהורות" הוא בסדר ולא צריך להיות פאר היצירה. ג)בכל זאת, לא מדובר בביטלס הישראלים ויש כאן יותר מדי קביעות בומבסטיות וחסרות בסיס. בניסוח הנוכחי - אני מתנגד.אודי - שיחה 10:08, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקון קטן: במקום ״נפלו בו פגמים רבים״ צ״ל ״בהפקתו נפלו פגמים רבים״ או ״בהפקתו אירעו תקלות רבות״ או משהו בסגנון. האלבום עצמו אחלה כידוע, רק בדרך היו בעיות. לעניין השבחים המוגזמים, נראה לי לשונו הקצרה של קוטנר ״קלאסיקה של הזמר העברי״ תספיק, כתחליף לניסוח הנוכחי. נתנאל - שיחה - מומלצים 10:48, 6 בדצמבר 2017 (IST)
תיקנתי מעט בהתאם להערות של קיפודנחש ואודי. זה עדיין לא פיקס, אבל יותר אנציקלופדי ופחות עיתון. חמויישֶה - שיחה 14:13, 6 בדצמבר 2017 (IST)

השכתוב הבא

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. מבקר האמנות, יואב קוטנר, רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אולם, בהפקת האלבום נפלו פגמים בולטים. ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה שיר זה. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

77.126.18.99 09:14, 8 בדצמבר 2017 (IST)

"כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו", נפטר החודש[עריכת קוד מקור]

ג'וני הולידיי בשנת 1965

בספרו של מילן קונדרה, הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, מתוארת תהלוכה הפגנתית למען הסכם שלום, אל גבול מדינת אויב. בראש התהלוכה צועדים חבוקים, זמר צרפתי וזמרת אמריקנית. עד לאותה תהלוכה, הזמרת האמריקנית לא שמעה מימיה על אותו זמר צרפתי, למרות שהוא פרסם להיטים רבים, וביניהם כאלף שירי שלום. השניים מניפים דגל לבן, שהתכסה בכתמי דם, של צלם שדרך על מוקש, כשניסה לצלם אותם. נשאלת השאלה, האם התיאור הגרוטסקי הזה רחוק מהמציאות. ובכן, תהלוכות הפגנתיות של ידוענים, בעד הסכמי שלום, אינן נדירות. ידיעות על צלמים, שמסתכנים כדי לצלם ידוענים, גם כן נשמעות מידי פעם. אך האם יתכן, שזמר צרפתי עם אלפי להיטים, לא יהיה מוכר כלל לדוברי אנגלית בני תקופתו, ואפילו לא למוזיקאים שביניהם? התשובה היא, כן. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, וגם שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.126.18.99 10:05, 11 בדצמבר 2017 (IST)

מרגיש שהקטע ארוך מדי שלא לצורך, והקישור בין שני חלקיו די מלאכותי. לא חושב גם שהוא מעניין מספיק. תומר - שיחה 19:45, 29 בדצמבר 2017 (IST)
כדי לא לארכב את הקטע לפני שניתנה הזדמנות לשפר אותו אסביר מה יוכל להציל אותו: כל החלק הראשון יוסר לחלוטין. הקטע יתחיל במילים "ג'וני הולידיי שכונה אלוויס..." ובסופו תובא (אם ישנה כזאת) אנקדוטה שתמחיש שלמרות שהוא אחד המוכרים ומצליחים בצרפת ברמה שהיינו עשויים לחשוב שודאי שהוא יהיה מוכר ברמה בינלאומית, בכל זאת בשאר המערב לא מכירים אותו. חמויישֶה - שיחה 12:03, 10 בינואר 2018 (IST)
אפשר לסדר פתיחה לגמרי אחרת. לכתוב שצרפת נכחשבת למרכז אמנותי אוניברסלי בעת החדשה. שהמון אמנים משם מתפרסמים בכול העולם. שאמנים כמו פיסקו ואן גוך עברו לשם וזה הוסיף לפרסומם. שהרבה שירים צרפתיים מתורגמים להמון שפות. שהקולנוע הצרפתי נפוץ בעולם וגם סרטים צרפתיים זוכים לביצוע מחודש בארצות הברית... ופתאום... האלביס של צרפת, אלמוני בעולם. 77.127.173.197 20:03, 18 בינואר 2018 (IST)

גרסה ב':

ג'וני הולידיי בשנת 1965

בעת החדשה, צרפת משמשת כמוקד השראה כלל עולמי בתחום האמנות. ספרות צרפתית מתורגמת לשפות רבות. קשה לדמיין את תרבות העולם בלא סופרים צרפתיים כמו וולטר, דידרו, רוסו, שרל פרו, ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, ז'ול ורן, אמיל זולא, גי דה מופאסאן, סטנדל, שרל בודלר, פול ורלן, אנטואן דה סנט-אכזופרי, לואי פרדינאן סלין או אלבר קאמי. בתחום הציור, המצב דומה. רבים מסגנונות הציור של העת החדשה התפתחו בצרפת, או שמפתחיהם היגרו מארץ מוצאם אל צרפת, כדי להגיע אל המרכז התרבותי החשוב הזה. בין הציירים הדגולים, המהגרים לצרפת, ניתן למנות את פאבלו פיקאסו ואת וינסנט ואן גוך. סרטי קולנוע צרפתיים רבים נצפים בעולם, בדיבוב, בתרגום בכתוביות או בגרסאות מקומיות. למשל, הסרט הצרפתי, ניקיטה (1990), עובד ב-1993 לגרסה הוליוודית, ואחר כך לשתי סדרות טלוויזיה - האחת בארצות הברית והשנייה בקנדה. גם המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשפות רבות. התרנגולים, לדוגמה, שרו, בין השאר, שירים מתורגמים מצרפתית. נעמי שמר תרגמה מצרפתית את השיר "העיר באפור". יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משירי ז'ק ברל. המערכון-שיר של דודו טופז, מכתב מלבנון, הוא למנגינה של שיר-מכתב, של ז'אק ברל. אולם, אחד מגדולי הזמר צרפתי של כל הזמנים, אמן עם אלפי להיטים, אינו מוכר כלל למי שאינו דובר צרפתית. זהו ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", והוציא במשך 48 שנות קריירה יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה. הוא אפילו שיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

77.127.173.197 20:19, 19 בינואר 2018 (IST)

ארוך מדי. בטירוף. חמויישֶה - שיחה 15:28, 21 בינואר 2018 (IST)
אני לא אוהב את הקטע ולא את הרעיון הבסיסי. לדעתי, זה לא כל כך מוצלח. גילגמש שיחה 00:48, 19 בפברואר 2018 (IST)

החיה הראשונה בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

תנין היאור

התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

MathKnight-at-TAU שכח לחתום.
נחמד. 77.125.12.187 13:58, 8 בינואר 2018 (IST)
זכור לי שהמצרים קראו להם תמסחים. נדמה לי שהתנין מופיע בעלילות בעל וענת, יחד עם מפלצות ימיות דומות (לדוגמה: לווייתן). תמונת העולם של בראשית א’ דומה מאוד לזו המוכרת מהמיתולוגיה הכנענית, למעט העובדה שיש רק אל אחד. Tzafrir - שיחה 19:03, 9 בינואר 2018 (IST)
אני לא בטוח שהכוונה לתנין שיש היום, התנינים הגדולים היו חיות אגדיות כפי שהלווייתן היה מפלצת ים אגדית ויחידה לא היונק הימי ששאל את שמו היום. Assafn שיחה 03:02, 12 בינואר 2018 (IST)
בהמשך לדברי אסף, הסוגיה מורכבת. ספציפית בפסוק הנ"ל מבראשית, הכוונה לתנין המיתולוגי (שכנראה היה דומה לנחש דווקא, ויש לו זיקה הדוקה ללווייתן המיתולוגי). ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ח (תשמ"ב), טורים 619-621. ראובן מ. - שיחה 20:37, 19 בינואר 2018 (IST)
אגב לווייתן: הוא החל את חייו, כאמור, כנחש. בהמשך הוא הפך לדג (כמו שאפשר ללמוד מהאזכורי חז״ל). היום לווייתן הוא בכלל יונק. אפשר לבנות קטע סביב זה? Tzafrir - שיחה 03:10, 20 בינואר 2018 (IST)

חתשפסות[עריכת קוד מקור]

היי. לדעתי הערך הזה לבדו שווה שהתקציר שלו יהפוך לפינה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:23, 21 בפברואר 2018 (IST)

אז אולי תסכם אתו, כדי שנדע במה מדובר? 77.126.106.15 11:35, 1 במרץ 2018 (IST)
בקיצור: היא הייתה פרעה במצריים העתיקה, אישה שכיהנה הכי הרבה זמן בתפקיד - 15 שנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 1 במרץ 2018 (IST)
זה בוודאי לא מספיק. צריך לכתוב קטע שלם ואז נדון עליו. גילגמש שיחה 20:38, 13 במרץ 2018 (IST)
אז לא צריך. זה מה שנראה לי מסקרן לבדו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:51, 14 במרץ 2018 (IST)

כלי רכב בחלל[עריכת קוד מקור]

הרודסטר של אילון מאסק במסלול סביב כדור הארץ, עם הבובה "סטאר מן"

משימות שונות לחקר החלל, ובעיקר משימות שכללו נחיתה על הירח ומאדים, כללו כלי רכב גלגליים. הרובר המוצלח הראשון היה חלק מתוכנית לונוחוד הסובייטית, והונחת על הירח על הנחתת לונה 17 ב17 בנובמבר 1970. גם תכנית החלל של ארצות הברית, תוכנית אפולו, כללה הנחתת רוברים על הירח במסגרת משימות אפולו 15, 16 ו-17. כלי רכב גלגליים הונחתו גם על המאדים, ובהם כלי הרכב הגלגליים הרובוטיים ספיריט, אופורטוניטי וקיוריוסיטי, שהונחתו במשימות שונות של נאס"א. כל כלי הרכב הללו נועדו לנוע על כוכב הלכת שעליו הונחתו, ולבצע משימות מחקר וסיור שונות.
שונה מכל אלו הוא כלי הרכב ששוגר לחלל במסגרת השיגור הניסיוני הראשון של הטיל פאלקון כבד, של חברת ספייס אקס. מנכ"ל החברה, אילון מאסק, הציע שהמטען של שיגור הניסיון יהיה "חפץ משעשע שאינו בעל ערך סנטימנטלי". לפיכך הוחלט לשגר לחלל את מכוניתו של מאסק, רודסטר אדום מתוצרת חברת טסלה. באותה רוח משעשעת הוצבו במכונית כמה חפצים: בתא הכפפות של המכונית הונח עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ומגבת ושלט עם כיתוב "בלי פאניקה", ברוח הספר. במושב הנהג הוצבה בובה שכונתה "סטאר מן" (Starman), על שם שירו של דייויד בואי, לבושה בחליפת אסטרונאוט עם הלוגו של החברה. ידה הימנית של הבובה מונחת על ההגה וידה השמאלית מונחת על החלון הפתוח. במערכת השמע של המכונית הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייויד בואי, ללא הפסקה וזאת למרות שלא ניתן לשמוע או להעביר צלילים בחלל. למכונית חוברו שלוש מצלמות ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות.

על פי הערכים הרלוונטיים באנגלית ובעברית. קלונימוס - שיחה 15:01, 27 בפברואר 2018 (IST)

מתאים יותר לכתבה בעיתון. פחות לקטע "הידעת". חמויישֶה - שיחה 16:20, 27 בפברואר 2018 (IST)
צריך לחשוב על פתיחה אחרת. 77.126.106.15 22:20, 28 בפברואר 2018 (IST)
לא צריך לחשוב על פתיחה אחרת. כל האנקדוטה של טסלה לא מחזיקה קטע הידעת רציני. חמויישֶה - שיחה 16:40, 4 במרץ 2018 (IST)

המחשב הראשון בעולם שיוצר במפעל לייצור אופניים[עריכת קוד מקור]

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום} - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

ע"פ הערך בעברית, :https://www.ranlevi.com/2017/06/12/osim_historiya_ep218_weizac_part_1-2/ (פודקסט של עושים היסטוריה) וhttps://www.hayadan.org.il/remembering-weizac-100613 (כתבה באתר הידען) Elhananha - שיחה 19:29, 13 במרץ 2018 (IST)

אני בספק שאזכור למפעל לייצור אופניים מתאים כאן. אני לא חושב שזה משהו מיוחד. המחשב הראשון של מדינת ישראל - זה דווקא קטע נחמד. גילגמש שיחה 20:37, 13 במרץ 2018 (IST)
כלומר עדיף להרחיב על המחשב עצמו? Elhananha - שיחה 21:05, 13 במרץ 2018 (IST)
אני בספק שנדרשת הרחבה משמעותית. נשמע דעות נוספות. גילגמש שיחה 21:27, 13 במרץ 2018 (IST)

גרסה שנייה (אולי יותר מוצלחת?):

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

Elhananha - שיחה 17:58, 14 במרץ 2018 (IST)

"לאחר מכן הוחלף". הוחלף במה? בסרט מגנטי של קלטת שמע? במה?
עקרונית, הקטע מספיק טוב, לדעתי, כדי להשתמש בו. אבל אם תוסף לו איזו פואנטה מוזרה, הוא אפילו יהיה מעולה. 84.229.78.8 12:05, 27 במרץ 2018 (IDT)
אולי אפשר לסיים בזה שהמחשב שירת את מכון ויצמן במשך שמונה שנים בלבד? 84.229.78.8 12:08, 27 במרץ 2018 (IDT)
רגע, אם הוא שימש מדענים ב"מתמטיקה שימושית, פיזיקה וכימיה", אז איך זה שהיו לו תגליות בתחום מדעי כדור הארץ? אני מציע לשנות את הנוסח ל"מתמטיקה שימושית ומדעי הטבע". 84.229.78.8 12:10, 27 במרץ 2018 (IDT)

עדכון לגרסה השנייה ע"פ השינויים שהמליץ עליהם 84.229.78.8

ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראל ואחד מהמחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם - WEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” - Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר - (עלות שוות ערך לכחצי מליון דולר היום) - קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. מעבד המחשב הורכב מכ2000 שפופרות ריק, הזיכרון הורכב בתחילה מתוף מגננטי ולאחר מכן הוחלף בזיכרון עשוי מטבעות פריט והפך את המחשב לאחד מארבעת המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה. במחשב השתמשו מדענים מישראל והעולם לצורך חקר מתמטיקה שימושית, ומדעי הטבע. בעזרת המחשב התגלתה נקודה באוקיינוס האטלנטי בה לא מתחוללים גאות ושפל, בוצעו חישובים לבחינת מודלים של מבנה כדור הארץ ובוצעו חישובים לחישוב הספקטרום של אטום הליום. ב2006 הכריז ה-IEEE על הWEIZAC כעל אבן דרך בהיסטוריה העולמית של הנדסת האלקטרוניקה והמחשוב.

84.229.78.8 - בגרסה הראשונה יש סוג של פואנטה שהתכוונת אליה. מה דעתך עליה? Elhananha - שיחה 15:27, 4 באפריל 2018 (IDT)

נוהל פתיחת ונעילת כנסיית הקבר בכול בוקר וערב[עריכת קוד מקור]

חלוקת הבעלויות על שטחי הכנסייה בין שש הכיתות הנוצריות

בניגוד כמעט לכל בית תפילה אחר בעולם, כנסיית הקבר, בירושלים, אינה מתוחזקת על ידי עדה דתית בודדת, אלא על ידי שש כיתות דתיות - חמש כיתות שונות של נוצרים אורתודוקסים וכיתה נוספת של קתולים. בין נציגי הכיתות יש חלוקה ברורה של רוב האזורים בכנסייה ושל הסמכויות הביצועיות בה. אולם, הזכות לפתוח ולנעול את שערי הכנסייה, בכול בוקר וערב, אינה נתונה בידי אף נוצרי. צאלח א-דין כבש את ירושלים בשנת 1187 והפקיד את המפתחות בידי המשפחות מוסלמיות – ג'ודה ונסייבה. מאז, כל בוקר, רק לנציג האורתודוכסים הכלליים יש את הזכות לפתוח חלון קטן בשער, בכל יום יש לעדה אחרת זכות להוציא דרך החלון סולם. נציג של משפחת ג'ודה, שומר על המפתח, נותן אותו לנציג של משפחת נוסייבה. נציג נוסייבה עולה בסולם, פותח את המנעול, יורד, פותח את דלתות השער ומחזיר את המפתח לנציג משפחת ג'ודה. כל ערב מתקיים טקס הנעילה בסדר הפוך.

אחלה, אבל צריך להמנע מאי דיוקים: ראשית, בטח לא בדקת את כל בתי התפילה בעולם בשביל לקבוע שכולם מתוחזקים ע"י עדה דתית בודדת (אני מצליח לחשוב למשל על מערת המכפלה שבחלקה מתפללים מוסלמים ובחלקה יהודים). המילה "רוב" תפתור את הבעיה. שנית, בין נציגי הכיתות אין חלוקה ברורה של אזורים בכנסייה. יש כמה שטחים שנתונים במחלוקת (בין אתיופים לקופטים, ובין יוונים, קתולים וארמנים) וכן ישנם חלקים משותפים. חמויישֶה - שיחה 11:58, 27 במרץ 2018 (IDT)
שיניתי טיפה. ככה בסדר? 84.229.78.8 12:05, 30 במרץ 2018 (IDT)
אולי כדאי גם לאזכר את סולם הסטטוס קוו? ‏עמיחישיחה 16:20, 18 באפריל 2018 (IDT)

שמו של עיתון הארץ[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם על הקטע הבא בהשראת פינת "היום בהיסטוריה"?

עיתון הארץ בעברית ובאנגלית

עיתון הארץ הוא היומון הוותיק ביותר בישראל והוא מוכר כיום בארץ ובעולם בשמו "הארץ". אולם עד היום עבר שם העיתון גלגולים רבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי בארץ ישראל, מכיוון שהממשל העותמאני סגר את כל העיתונים בארץ החליטו נציגי היישוב העברי לייסד עיתון חדש בשם "ארץ ישראל", אך המושל הצבאי הבריטי אסר על פרסום העיתון. עם זאת, הממשל הבריטי החליט על פרסום מהדורה עברית לשבועון הצבאי The Palestine News בשם "חדשות מהארץ הקדושה - התוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית המצרית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". גליון ראשון של העיתון יצא לאור, אולם הצנזורה הצבאית פסלה את השם והגליון השני כבר נקרא "חדשות מהארץ". ביוני 1919 החל העיתון להופיע כיומון עצמאי בשם "חדשות הארץ". בדצמבר באותה השנה שונה הסמליל והושמטה ממנו המילה חדשות. את המילה "הארץ" כתב בכתב ידו זאב ז'בוטינסקי והיא התנוססה בראש השער, עד שהוחלפה בסמליל שעיצבה פרנצ'סקה ברוך ונשאר עד ימינו.

Elhananha - שיחה 16:08, 4 באפריל 2018 (IDT)

מקורות - https://www.haaretz.co.il/misc/about-haaretz והערך בעברית - הארץ Elhananha - שיחה 16:10, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע לשנות כיוון. הרי בסך הכול מספר פה, במשך מאה שנה, השם של העיתון טיפה השתנה, ושרוב השינויים נערכו כשהוא היה חדש... לא כזו סנסציה.
אני מציע שנכתוב:

למרות שעיתון "הארץ" נתפס במשך עשרות שנים כעיתון שמתיף לזכויות הערבים בארץ ישראל, שמו לא תמיד העיד על זה. כשרצו להוציא את העיתון לראשונה, רצו להוציא אותו תחת השם "ארץ ישראל", אך הבריטים פסלו את השם כי הוא קרא לארץ על שם עם ישראל. הגיליון הראשון שלו הופיע בשם ארוך שחלקו היה "למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". שם זה נפסל על ידי הבריטים אחרי הדפסה אחת. ביוני 1919 החל העיתון להופיע כיומון עצמאי בשם "חדשות הארץ". בדצמבר באותה השנה שונה הסמליל והושמטה ממנו המילה חדשות. את המילה "הארץ" בסמליל הראשון של העיתון, כתב בכתב ידו זאב ז'בוטינסקי. כמו כן, במשך שנים רבות, הוציאה מערכת עיתון זה, גם עיתון ילדים, שנקרא "הארץ שלנו".

84.229.78.8 16:53, 4 באפריל 2018 (IDT)

זה ממש חוטא לכוונה הראשונית שלי. למה לערב פוליטיקה? מדובר באנקדוטה נחמדה לדעתי בלי השינוי. הגרסה הראשונה שלי עדיפה מאוד לדעתי. Elhananha - שיחה 17:08, 4 באפריל 2018 (IDT)
ברור לי שהרעיון שלי ממש חוטא לכוונה הראשונית שלך. אלא שזה לא רלוונטי. מכול זה צריך לצאת קטע מתאים למדור "הידעת". זה הכול. 84.229.78.8 17:14, 4 באפריל 2018 (IDT)
Elhananha, מסכים. אני מעדיף את הגרסה שלך (אם כי מעדיף להחליף את „היות ש־״ ב„מכיוון ש־״). באותו עניין: יש לנו קטע על שמו של מעריב (עיתון)? Tzafrir - שיחה 17:15, 4 באפריל 2018 (IDT)
Tzafrir - תודה. אכן גם סיפור ההקמה של מעריב מעניין. באמת נראה לי שיהיה מעניין קטע הידעת על הסכסוך עם ידיעות אחרונות והשם הראשון "ידיעות מעריב".Elhananha - שיחה 17:22, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני האמת לא אוהב את שתי הגרסאות. גילגמש שיחה 20:05, 4 באפריל 2018 (IDT)
גילגמש, אתה לא אוהב את הרעיון מיסודו או שיש איך לשפר? Elhananha - שיחה 20:14, 4 באפריל 2018 (IDT)
אני חושב ששתי ההצעות לא מתאימות ולא מעניינות. הרעיון שלך הוא נחמד, אבל אני לא חושב שיש פה איזה פאנץ' מעניין. גם הרעיון של האנונימי הוא קצת אנמי בעיני. אולי יהיה רעיון אחר שכן יהיה מוצלח יותר. בכל אופן, זאת רק דעתי ואולי תצברו קולות אחרים שכן יתמכו. הינה צפריר תומך. גילגמש שיחה 20:17, 4 באפריל 2018 (IDT)
תודה בכל מקרה! Elhananha - שיחה 20:19, 4 באפריל 2018 (IDT)

צאצאי רוטשילד שנפלו במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור]

בית הקברות הצבאי ברמלה

במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.

מתניה שיחה 15:27, 5 באפריל 2018 (IDT)

אהבתי. מעניין מאוד! Elhananha - שיחה 15:34, 5 באפריל 2018 (IDT)

מהדורת עיתונים מיוחדת לבן גוריון[עריכת קוד מקור]

נחמיה ארגוב

ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון,[1] וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.

מתניה שיחה 19:11, 27 באפריל 2018 (IDT)

טוב מאד! חמויישֶה - שיחה 16:41, 29 באפריל 2018 (IDT)

הכתר קפץ 17 דורות[עריכת קוד מקור]

אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג היה בן דוד מדרגה 17 של וילם השלישי, מלך הולנד וירש אותו! פרטים בערכים הרלבנטיים. לפי ויקיפדיה האנגלית - זה המרחק הגדול ביותר אותו "קפץ" כתר שהועבר בירושה. מה אתם אומרים? רעיון טוב? ‏עמיחישיחה 00:18, 26 באפריל 2018 (IDT)

יש פה בשר. אפשר להשוות למלכה אליזבת השנייה (הנוכחית). כשהיא נולדה היא הייתה רק שלישית בסדר הירושה, אבל לידתה בקושי סוקרה כי היה מאד לא צפוי שתהפוך למלכה. חמויישֶה - שיחה 16:43, 29 באפריל 2018 (IDT)
אם כבר, למה לא ללכת על מלחמת הירושה הספרדית: בשנת 1701 מת מלך ספרד ללא בנים ועל הירושה התחרו אחיינו, נסיך צרפת ודודו הקיסר ופרצה מלחמה ארוכה. לעומת זאת ___‏ Tzafrir - שיחה 08:58, 9 במאי 2018 (IDT)
גם שם קפצו 17 דורות? ‏עמיחישיחה 14:37, 9 במאי 2018 (IDT)

מיץ אשכוליות[עריכת קוד מקור]

Israel Batch 3 (2).JPG

מיץ אשכוליות ידוע כחומר מסוכן ורעיל כאשר הוא מעורבב עם תרופות מסויימות. הסיבה לכך היא בשל מרכיבים מסוימים הנמצאים במיץ האשכוליות (כמו פלבונואידים) שגורמים לעיכוב בפעילותיו של אחד האנזימים, האחראי לפירוק התרופות בגוף. אנזים זה ממוקם בדפנות של המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית ברמת התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

מקור : ויקיפדיה האנגלית ChipsIL - שיחה 20:47, 3 באפריל 2018 (IDT)

נכתב בטעות בארכיון. העברתי לפה. חמויישֶה - שיחה 16:58, 29 באפריל 2018 (IDT)
אני לא אוהב את המילה „רעיל״ כאן. יש לזה מקור גם בערך העברי. יש הצעה לניסוח מוצלח יותר? Tzafrir - שיחה 08:41, 9 במאי 2018 (IDT)
בבקשה. הוספתי איזשהו ספין בהתחלה, שאמור לגרות את העניין:

מיץ אשכוליות הוא לכאורה משקה תמים. המשקה המריר חביב בעיקר על הקשישים שבינינו, בעוד שהצעירים, חובבי המתוק, סולדים בדרך כלל מטעמו. אלא, שבניגוד לתדמיתו התמימה של המיץ, ובניגוד ל'אנדמיות' שלו לאוכלוסייה הקשישה, דווקא אוכלוסייה זו, הנוטה ליטול כמות גדולה של תרופות, צריכה להיות מודעת לסכנה הגלומה בו: מרכיבים מסוימים, כמו פלבונואידים, הנמצאים במיץ האשכוליות, גורמים לעיכוב פעילותו של אחד האנזימים האחראי לפירוק התרופות בגוף. האנזים ממוקם בדפנות המעי הדק, ותפקידו לפרק תרופות לפני שהן נספגות בזרם הדם. כאשר מעוכב האנזים, ישנה עלייה משמעותית בריכוז התרופות בדם, וכתוצאה מכך נגרמת הרעלה.

אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 11:35, 4 ביולי 2018 (IDT)
הניסוח בעייתי מאד. לכאורה משקה תמים? מיץ אשכוליות חביב על הקשישים שבינינו?! תדמית תמימה? מתאים לעיתון. פחות לאנציקלופדיה. חמויישֶה - שיחה 16:45, 4 ביולי 2018 (IDT)
"הידעת?" במהותו הוא יותר אנקדוטלי ופחות אנציקלופדי, משום שהוא מנסה לגרות את הקורא להמשיך לקרוא דברים מעניינים, ולהיכנס לערכים. לכן זה לא נורא לדעתי. אבל תן נוסח אחר, אם לפי דעתך זה לא טוב. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:03, 5 ביולי 2018 (IDT)

מלחינים זוכי פרסים[עריכת קוד מקור]

Richard Rodgers and Marvin Hamlisch.jpg

בתעשיית הבידור האמריקאית מחולקים פרסי הצטיינות בתחומי התעשייה השונים. פרס אוסקר לקולנוע, פרס אמי לטלוויזיה, פרס גראמי למוזיקה ופרס טוני לתיאטרון. מעטים זכו בכל ארבעת התחומים, בהם רוברט לופז שזכה בכל אחד מארבעת הפרסים פעמיים. הגדילו לעשות ריצ'רד רוג'רס ומרווין האמליש שזכו בנוסף לארבעת הפרסים גם בפרס פוליצר לדרמה. הם לא הסתפקו בפרסים אלו ורוג'רס זכה בנוסף בפרס מרכז קנדי והאמליש זכה בנוסף בפרס גלובוס הזהב.

מתניה שיחה 10:14, 4 במאי 2018 (IDT)

כשמזכירים פרס פוליצר סתם כך, לי נראה שמדובר על פרס פוליצר לעיתונות. אולי לכתוב במפורש שמדובר על פרס פוליצר להלחנה? Tzafrir - שיחה 19:51, 6 במאי 2018 (IDT)
למעשה הם זכו בפרס פוליצר לדרמה בזכות מחזות הזמר שלהם ולא לפרס פוליצר להלחנה, גם אנקדוטה נחמדה. הוספתי לקטע שמדובר בפרס פוליצר לדרמה. מתניה שיחה 22:14, 7 במאי 2018 (IDT)

בטיחות בתעופה[עריכת קוד מקור]

ACRO fatalities 1918-2016.svg

מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות.

מתניה שיחה 12:34, 4 במאי 2018 (IDT)

נראה לי שהגרף לא מספר את כל הסיפור: אנשים טסים היום יותר מאשר בעבר. האם יש הערכה טובה יותר לכמות ההרוגים יחסית למספר הנוסעים בכל שנה או איזשהו מדד דומה? Tzafrir - שיחה 19:49, 6 במאי 2018 (IDT)
יש טבלה בערך אסון תעופה, איך אתה ממליץ לשלב אותה? מתניה שיחה 22:34, 7 במאי 2018 (IDT)

הכל עובר חביבי, גם האירוויזיון[עריכת קוד מקור]

Habibi2006prצילום חביבי - יוסי צבקר.jpg

להקת "הכל עובר חביבי" יועדה לשיר בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1978 את השיר "אבניבי", אך ויתרה עליו בטענה שהוא "ילדותי". השיר ניתן ליזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא, שזכו בפסטיבל ולאחר מכן גם במקום הראשון באירוויזיון 1978. שנה לאחר מכן נכתב השיר "הללויה" עבור הלהקה והיא אף ביצעה אותו בחזרות, אך בעקבות התחשמלות של הסולנית שלומית אהרון מפריט ציוד במהלך אחת החזרות החליטה הלהקה לוותר על השיר. המפיק שלמה צח ויוצרי השיר, שמרית אור וקובי אשרת, הקימו בחופזה עבור ביצוע השיר להקה בהרכב קולי דומה של אישה סולנית מלווה בשלושה גברים - "חלב ודבש", והשיר זכה במקום הראשון באירוויזיון 1979. "הכל עובר חביבי" הגיעה לאירוויזיון לבסוף רק בשנת 1981, אך שירם "הלילה" הגיע למקום השביעי בלבד. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 22:21, 8 במאי 2018 (IDT)

👍אהבתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:44, 8 במאי 2018 (IDT)

נצחון ספורטיבי להרגעת רוחות פוליטית[עריכת קוד מקור]

Gino Bartali.jpg

ג'ינו ברטלי, רוכב אופניים איטלקי התחרה בטור דה פראנס של 1948 בגיל 34, גיל מבוגר לזכייה בתחרות, וסיכוייו לזכות הוערכו כנמוכים. ברטלי פיגר ב20 דקות אחרי המוביל לפני קטע קשה במיוחד בקאן. בהיותו בקאן קיבל ברטלי שיחת טלפון מראש ממשלת איטליה באותה עת, אלצ'ידה דה גאספרי, מהמפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה עמה היה ברטלי מזוהה. דה גאספרי סיפר לו כי נעשה ניסיון התנקשות בפלמירו טוליאטי, מזכיר המפלגה הקומוניסטית האיטלקית שנפצע קשה וכי איטליה עומדת על סף כאוס ואולי אף מלחמת אזרחים. האווירה באיטליה הייתה מתוחה במיוחד לאחר מערכת הבחירות הדמוקרטית הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה, שנערכה מספר חודשים לפני כן והייתה אלימה במיוחד על רקע המלחמה הקרה. בעקבות ניסיון ההתנקשות פרצו מהומות ברחבי איטליה ודה גאספרי ביקש מברטלי לעשות מאמץ מיוחד כדי לנצח בשלב היוקרתי של המרוץ בו עמד להתחרות למחרת ובכך להסיט את תשומת לב הציבור האיטלקי מהבעיות הפנימיות. ברטלי הבטיח לדה גאספרי כי יעשה אף מעבר לכך וכי יזכה במרוץ כולו, ועמד בדיבורו. למרות השביתה הכללית שפרצה בעקבות ניסיון ההתנקשות בטוליאטי, נרגעו הרוחות באיטליה ויש שייחסו לניצחונו המרשים של ברטלי חלק ברגיעה זו.

מתניה שיחה 21:25, 9 במאי 2018 (IDT)

הפוליטיקה נשארת במשפחה[עריכת קוד מקור]

Charles Haughey 1967.jpg

ב-18 בספטמבר 1951 נשא צ'ארלס הוהי לאישה את מורין למס, בתו של שר התעשייה והמסחר האירי, שון למס. הוהי ניסה להבחר לפרלמנט ארבע פעמים בין השנים 1951 ו1957, השנה בה הצליח לראשונה להשיג מושב בפרלמנט. ב-23 ביוני 1959 נבחר שון למס לתפקיד ראש הממשלה על פי הצבעה של הפרלמנט. ב1960 הציע למס להוהי תפקיד בממשלה כמזכירו הפרלמנטרי של שר המשפטים במילים הבאות: "כראש ממשלה, תפקידי הוא להציע לך את תפקיד המזכיר הפרלמנטרי, כאביה של אשתך, אני מציע לך לא לקבל את התפקיד". הוהי לא שעה לעצת חותנו וכיהן בתפקיד ותפקידים נוספים עד שהתמנה לראש הממשלה בעצמו בשנת 1979.

מתניה שיחה 23:43, 10 במאי 2018 (IDT)

יפה! חמויישֶה - שיחה 22:25, 15 במאי 2018 (IDT)

צבא פעיל ביום בלבד[עריכת קוד מקור]

Roundel of Switzerland.svg

בימי שלום פועל חיל האוויר השוויצרי רק בשעות היום, בשעות העבודה המקובלות בשוק. הסיבה לכך היא תקציבית ולכן החיל לא פעיל בכל שעות היממה. סיבה נוספת לצמצום הפעילות של החיל בשנים האחרונות הייתה הנזק הסביבתי, הרעש והפגיעה בתיירות במדינה עקב טיסות כלי הטיס התדירות. חוסר פעילות החיל בשעות הלילה התפרסמה בשנים האחרונות עקב אירוע חטיפת מטוס של חברת אתיופיאן איירליינס ב-17 בפברואר 2014. הטייס שינה את מסלולו לשווייץ, ומכיוון שהאירוע התרחש בשעות הלילה, לא הוזנקו מטוסי קרב שווייצרים לעברו והמטוס לווה על ידי מטוסי קרב צרפתיים עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה.

מתניה שיחה 21:24, 14 במאי 2018 (IDT)

מוות כתוצאה מתאונת קולנוע[עריכת קוד מקור]

Bruce Lee - son.jpg

ברוס לי, מת כתוצאה ממפרצת במוחו בזמן צילומי הסרט "משחק המוות", בנו, ברנדון לי מת בזמן צילום הסרט "העורב", המבוסס על קומיקס בשם זה. בסרט ישנה סצינה בה דמותו של ברנדון נורית מאקדח מטווח קרוב. במהלך צילומי הסצינה נהרג ברנדון לי כתוצאה מירי האקדח, שהכיל כדורים שהוצא מהם אבק השרפה על ידי צוות הפעלולים של הסרט. הסרט שהיה לקראת שלבי הסיום הושלם כשדמותו של לי הוחלפה על ידי כפיל ואפקטים חזותיים. ברנדון ברוס לי מת ב-31 במרץ 1993 בגיל 28, 17 ימים לפני חתונתו המתוכננת עם חברתו אלייזה. הסרט יצא לאור ב-1994 והוקדש ללי וחברתו אלייזה. הסרט זכה לביקורות טובות מאוד ואף זכה בארבעה פרסי סאטורן.

מתניה שיחה 00:59, 16 במאי 2018 (IDT)

גם ברוס לי (האב) מת בזמן(?) צילומי סרטו האחרון. נראה לי שכדאי להכניס את זה לתחילת הקטע, אבל אין לי רעין לניסוח מדויק לנקודה הזו (וחשוב לדייק כאן. כי לא מדובר על תאונה במהלך הצילומים או משהו דומה). כמוכן תמונת הערך ברוס לי מראה את ברוס עם התינוק בראנדון ואולי גם היא תתאים. Tzafrir - שיחה 14:11, 25 במאי 2018 (IDT)
שיניתי בהתאם. מתניה שיחה 21:46, 26 במאי 2018 (IDT)
נראה לי שהמקרה די ידוע, יחסית ל"הידעת?" חמויישֶה - שיחה 10:57, 31 במאי 2018 (IDT)

שמה של מדינת וושינגטון[עריכת קוד מקור]

Seal of Washington.svg

בשנת 1853 הקונגרס האמריקני העביר חוק שנטל שטח מאורגון ואיידהו ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה קולומביה, על שם הנהר באותו שם העובר באיזור. סנאטור מקנטקי חשש שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, והוא העלה את ההצעה לקרוא לטריטוריה וושינגטון. החלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד וושינגטון די. סי. הנמצאת במחוז קולומביה ממנו חשש הסנאטור והמדינה וושינגטון.

מתניה שיחה 00:00, 21 במאי 2018 (IDT)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 10:58, 31 במאי 2018 (IDT)

נשר או עיט[עריכת קוד מקור]

Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

חל בלבול רב בין הנשר לעיט. ה"נשר" שעל סמל ארצות הברית הוא למעשה עיט (מסוג עיטם לבן ראש, Bald Eagle). בסרט הנשרים פשטו עם שחר, לא מדובר בנשרים אלא עיטים. על בקבוקי הבירה נשר מצוירים עיט וגם בהחלפת הסמל האחרונה לא תוקנה השגיאה ומוצג עיט.ובכן: עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטופריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.

קראתי בערך בירה נשר על ההבדל. חלק מהטקסט כאן לקוח ממילון השפה העברית. האם מעניין? כדאי להרחיב להידעת מלא? טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:02, 21 במאי 2018 (IDT)

כשערכתי את נס הלגיון פגשתי בתופעה, וגוגל דיווח עליה בהמוניה. ראה גם בערך עיט (הרלדיקה), ומשם הלאה. העיט הזה מופיעה בסמלם של מדינות רבות (בעיקר באירופה), ולעיתים רבות מזוהה כנשר. אודות הבלבול יש הרחבה קלה בערכים נשר ועיט, ואולי כדאי לנבור בגוגל ולהרחיב מעט בעוד משהו פיקנטי. קובץ על ידשיחה ♦ 12:01, 25 במאי 2018 (IDT)
אותה בעיה קיימת עם ארנבת ושפן Assafn שיחה 01:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
הבלבול נובע מהתופעה הבאה, לדעתי: בתרבות האירופית העיט נחשב כעוף אצילי, מכובד ונאה, בעוד שהנשר נחשב כעוף בזוי ומכוער הטורף נבלות ופגרים. לעומת זאת, בתרבות העברית, בתנ"ך ובדברי חז"ל, הנשר נחשב ל"עַז שבעופות"[2], המגביה עוף מעל כולם, והמגונן על צאצאיו עד כדי הקרבת חייו למענם[3] בעוד שהעיט הוא עוף צבוּע[4] העט על הפגרים[5]. בכל מקרה, כשהמתרגמים תרגמו לעברית, הם שמרו על הקונוטציה במחיר הדיוק, ונתנו לעוף האצילי האירופי את השם של העוף האצילי העברי, ולהיפך. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 4 ביולי 2018 (IDT)
אביתר, תודה על ההרחבה, מעניין מאוד. האמת היא שעדיין לא מצאתי ניסוח הולם לקטע. מוזמנים לתרום. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 12:03, 4 ביולי 2018 (IDT)
ניסיון לגירסה מנוסחת יותר:
Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

רבים המבלבלים בין הנשר לבין העיט. ה"נשר" שעל סמלה של ארצות הברית הוא בכלל עיט מסוג עיטם לבן ראש (Bald Eagle). בסרט "הנשרים פשטו עם שחר", הפושטים עם שחר הם בכלל העיטים. הטעות נובעת מתרגום לקוי של שם הסרט: Eagle הוא עיט ולא נשר. העיט ולא הנשר הוא סמל גרמניה הנאצית, והמחנה הצבאי הנאצי שבו נשבים גיבורי הסרט, ועל שמו הוא נקרא, הוא "טירת העיטים" שבבוואריה, ולא טירתם של הנשרים. סמליל חברת הבירה נשר הוא ציור של עיט, וגם החלפת הסמליל לאחרונה לא תיקנה שגיאה זו. ובכן, עיט (Eagle) הוא עוף דורס העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטפריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחות של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות, מה שמקנה את הרושם שנוצות אלו נשרו ממנו.

נראה לי שהרחבת היריעה המסבירה את טעות התרגום בגלל הקונוטציה החיובית של נשר בתרבות העברית ושל עיט בתרבות האירופית תהפוך את ה"הידעת?" הזה לארוך מדי, אז לא הבאתי זאת. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 10:58, 5 ביולי 2018 (IDT)

נשימת הליום[עריכת קוד מקור]

Helium discharge tube.jpg

רפלקס הנשימה של האדם אינו מגורה מירידת כמות החמצן בדם אלא מנוכחות כמות מסוימת של פחמן דו-חמצני. לכן בשאיפת הליום, שהוא גז אציל ואינו פעיל כימית בתנאים השוררים בבעלי חיים, במקום חמצן, הגוף אינו מבחין בהיעדר החמצן, בגלל הפינוי המתמיד של פחמן דו-חמצני. לאחר מספר דקות התאים ירעבו ובמהרה ימותו מהיעדר החמצן הדרוש לתהליך הנשימה התאית ותגרם היפוקסיה, וכל זאת מבלי שהגוף יבחין במצוקה, כלומר בהעדר תחושת מחנק.

מתניה שיחה 20:29, 23 במאי 2018 (IDT)

טיל ישראלי בהופעת בכורה על מטוס סובייטי[עריכת קוד מקור]

MIG-21F-hatzerim-2.jpg

הטיל שפריר 2 ממשפחת טילי הפיתון של רפאל, שפותח בישראל לצורך שיגור ממטוסי המיראז' 3, ווטור, סופר מיסטר, A-4 סקייהוק וF-4 פנטום, כולם מטוסים מערביים, הותקן לראשונה לצורך שימוש מבצעי על מטוס סובייטי. לא היה זה סתם מטוס מעודפי שלל, אלא מטוס מיג-21 עיראקי, שהגיע לארץ במבצע יהלום, ביחד עם טייסו מוניר רדפא שערק. היה זה לאחר שגיחות צילום מצריות שבוצעו ככל הנראה במטוסי מיג 21, מגובה רב ובמהירות על קולית הטרידו את חיל האוויר. הטיסות עברו מעל הכור הגרעיני בדימונה, והטרידו מאוד את הפיקוד הבכיר והממשלה. הפתרון היה להשתמש במטוס זהה, שיכול להגיע לאותו גובה ואותה מהירות, ולהפיל בעזרתו את מטוס הצילום. המיג הוצב בעמדת הירוט של בסיס חצור בכוננות הזנקה מיידית כשהוא צבוע בצבעי אדום בוהקים כדי למנוע הפלתו על ידי מטוסים ישראליים, כשבו סא"ל דני שפירא. לאחר שלושה ימים של כוננות של המיג, שבהם המצרים לא יזמו גיחת צילום, פרצה מלחמת ששת הימים. ביומה הראשון של המלחמה השמיד חיל האוויר הישראלי את רוב חיל האוויר המצרי ובכך תם הצורך בסיכול גיחות הצילום המצריות.

מתניה שיחה 21:34, 24 במאי 2018 (IDT)

רגשות אנטי גרמניים[עריכת קוד מקור]

Guerre 14-18-Humour-L'ingordo, trop dur-1915.JPG

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, בו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור.

מתניה שיחה 10:03, 25 במאי 2018 (IDT)

קניון מחליד[עריכת קוד מקור]

Grand Canyon of The Yellowstone 2011 (19854549232).jpg

הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומי ילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינת אריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים לחלוטין, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובות ברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.

מתניה שיחה 22:17, 26 במאי 2018 (IDT)

צפיפות אוכלוסין[עריכת קוד מקור]

Kowloon Walled City.jpg

צפיפות האוכלוסין בעיר עזה, נחשבת אחת הגבוהות בעולם עם צפיפות של כ7000 נפש לקילומטר רבוע. אך רמת צפיפות זו אינה מתקרבת לרמת הצפיפות שנמדדה ב1987 בעיר החומה קאולון, הונג קונג, שם עמדה הצפיפות על כ1.25 מיליון תושבים לקילומטר רבוע. מנגד, בעיירה מונווי שבנברסקה, ארצות הברית אין בעיית צפיפות. במפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2010, נספרה שם תושבת אחת בלבד, שהיא גם ראש העיר. מקרה קיצוני אף יותר של היעדר צפיפות היא העיירה סנטרליה, שהיא עיירת רפאים ואיש אינו מתגורר בה לאחר שפונתה עקב שריפה תת-קרקעית של פחם הבוערת משנת 1962.

מתניה שיחה 20:56, 27 במאי 2018 (IDT)

מעניין. אבל למה אין אף מילה על בופורד? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:21, 27 במאי 2018 (IDT)
על מה? מתניה שיחה 22:26, 27 במאי 2018 (IDT)
(PhinDeli Town Buford, Wyoming) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:53, 27 במאי 2018 (IDT)
כי אין עליה ערך בעברית, ואין עוד פואנטה מעבר למונווי. מתניה שיחה 23:34, 27 במאי 2018 (IDT)
אין עוד מה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:37, 27 במאי 2018 (IDT)
אין טעם להביא דוגמה לעוד מקום עם תושב אחד. מתניה שיחה 20:55, 28 במאי 2018 (IDT)
מוזר. לי דווקא נראה שאסור ליצור אצל הקורא דעה שיש רק מקום אחד כזה. אבל מה שתחליט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:18, 29 במאי 2018 (IDT)

פארקים[עריכת קוד מקור]

Mill Ends Park 2007.jpg

פארק מיל אנדס, בפורטלנד, אורגון ארצות הברית הוא פארק מפורסם עקב קוטנו. בסמוך אליו בסיילם, נמצא פארק זעיר נוסף שיש בו עץ סקוויה ענקית בודד. מנגד, פארק גדול יותר והמתוייר ביותר בארצות הברית הוא הסנטרל פארק בניו יורק. בלב הפארק קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. תופעה זו נקראת אי חום עירוני.

מתניה שיחה 21:50, 27 במאי 2018 (IDT)

פארק מיל אנדס לא מספיק מעניין. כל אחד יכול לקרוא לאדנית על החלון שלו פארק. לעומת זאת עניין האגם שאינו קופא דווקא יכול להחזיק לבד קטע. חמויישֶה - שיחה 11:01, 31 במאי 2018 (IDT)

נסיון נוסף[עריכת קוד מקור]

Atlanta thermal.jpg

אי חום עירוני היא תופעה אקלימית שבה העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת תופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. תופעה זו יוצרת שינוי מיקרו–אקלימי בעיר, אך יש לה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, כי למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים. כך לדוגמה בסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות.

מתניה שיחה 16:44, 1 ביוני 2018 (IDT)

ניסוח אחר (אולי כדאי גם לקצר):

בלב הסנטרל פארק בניו יורק, קיים אגם מלאכותי. עקב העובדה שבחורף הטמפרטורה בניו יורק נמוכה בדרך כלל, האגם היה קופא כמעט מידי חורף. אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעיתים נדירות. הגורם לכך הוא אי חום עירוני: העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה. בניית עיר ושטחים בנויים גורמת לשינוי קיצוני בתכסית פני השטח. השינויים כוללים עקירת צמחייה, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית מכשולים טופוגרפיים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה. תופעה זו התקיימה, ככל הנראה, כבר מראשית הופעת העיור, אולם לאחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור, הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. יש לתופעה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, שכן למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים.

פורדלנדיה[עריכת קוד מקור]

Fordlandia.JPG

חברת פורד הוקמה בשנת 1903, ונזקקה לגומי ליצירת הצמיגים למכונית. באותן שנים ייצור הגומי היה מונופול בריטי והנרי פורד לא רצה להיות תלוי בבריטים. לשם כך תכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שיווצרו. הוא הקים בשטח שקנה עיר בשם פורדלנדיה ויישב בה פועלים שייצרו גומי. הפרויקט נכשל, בין השאר עקב המצאתו של הגומי הסינתטי וחוסר הניסיון של המנהלים האמריקאים בחקלאות טרופית.

מתניה שיחה 22:08, 27 במאי 2018 (IDT)

אליס איילנד[עריכת קוד מקור]

Ellis island air photo.jpg

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. תשע עשיריות משטח האי כיום הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו העיר ראש עיריית ניו יורק - רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. בשנת 1998 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בסכסוך וקבע כי השטחים שיובשו נמצאים בשטח מדינת ניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי.

מתניה שיחה 22:23, 27 במאי 2018 (IDT)

מלון ריוגיונג[עריכת קוד מקור]

Ryugyong Hotel - August 27, 2011 (Cropped).jpg

מלון ריוגיונג הוא שמו של מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בטרם הושלם. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה והשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2011 עקף אותו מלון ריץ' קרלטון במגדל ICC בהונג קונג הממוקם בגובה 484 מטר מעל פני האדמה.

מתניה שיחה 22:40, 27 במאי 2018 (IDT)

מובלעות שווייץ[עריכת קוד מקור]

Switzerland Cantons Map with Names and Capitals HE.svg

מובלעות שווייץ הן שטחים בשטחה הגאוגרפי של שווייץ שאינן שייכות לה. כך, מהצד הגרמני: תחנת הרכבת באד בבזל היא טריטוריה גרמנית מאז 1852 בעקבות הסכם בין שווייץ למדינת באדן. ביזינגן היא עיר במחוז קונסטנץ הגרמני המוקפת מכל עבריה בקנטונים השווייצרים שפהאוזן, ציריך ותורגאו. המובלעת הגרמנית נוצרה בסוף המאה ה-18 ומופרדת משטחה העיקרי של גרמניה ברצועה צרה שרוחבה פחות מקילומטר אחד בחלק מהמקומות, והכוללת את היישוב השווייצרי דורפלינגן. וכן מהצד האיטלקי: קמפיונה ד'איטליה הוא כפר איטלקי מוקף אזור שווייצרי, ליביניו היא עיירה איטלקית שבמשך שנים האפשרות היחידה להגיע אליה הייתה דרך שווייץ. לכפר האיטלקי באגני די קראווג'יו ניתן להגיע רק על ידי נסיעה דרך קנטון טיצ'ינו בשווייץ.

מתניה שיחה 20:35, 28 במאי 2018 (IDT)

גן הפסלים במוסקבה[עריכת קוד מקור]

Muzeon Park 03.JPG

גן הפסלים במוסקבה הוא גן פסלים הממוקם בקרימסקי ואל, מוסקבה, בשכנות לגלריית טרטיאקוב לאמנות חדשה. חטיבה מיוחדת בגן מכילה עשרות פסלים של מנהיגים סובייטיים, שהוסרו ממקומם לאחר התפרקות ברית המועצות והובאו אל הגן לתצוגה. פסלים אלה הובאו אל הפארק כבר באוקטובר 1991, עם קריסת ברית המועצות, כאשר במקומות רבים הוסרו פסלים של ההנהגה הסובייטית לדורותיה, וכן פסלים בעלי ניחוח קומוניסטי, והושארו בפארק במצב אופקי. לאחר מכן הוצבו הפסלים שוב על כניהם, וכיום הם מהווים חלק מהתצוגה בפארק. ביניהם ניתן למנות פסלים של לנין, סטלין, פליקס דזרז'ינסקי, מפקד הצ'קה, שפסלו המונומנטלי הועבר לגן מחזית בניין לוביאנקה, וברז'נייב.

מתניה שיחה 20:41, 28 במאי 2018 (IDT)

יער צלב הקרס[עריכת קוד מקור]

Swastikatree.jpg

יער צלב הקרס הוא קבוצה של כמאה עצי ארזית שנשתלו ביער כדי ליצור צלב קרס ענק בתוכו. העצים מכסים כ-55 מטרים מרובעים, ביער אורנים ליד זרניקוב שבגרמניה. סיבת שתילתם של העצים אינה ברורה. במשך מספר שבועות באביב, צבעם של עלי הארזית משתנה לצהוב, ועומד בניגוד לירוק של עצי האורן. היער נראה בבירור רק מהאוויר, והתופעה נמשכת רק זמן קצר. מסיבה זו, ועקב היעדר טיסות מטוסים באזור, התופעה לא הורגשה במהלך כל התקופה שבה נשלטה גרמניה המזרחית על ידי ברית המועצות. ב-1992 הורתה ממשלת גרמניה המאוחדת על סריקה אווירית של כל המזרח, ומיד זוהה העיצוב. ממשלת האזור, שחששה מתדמית האזור ומאנשים ימנים קיצוניים שעלולים לרצות לשמר אותו, ניסתה להרוס את העיצוב על ידי כריתת 43 מתוך 100 העצים ב-1995. הצורה נשארה מטושטשת עם 57 העצים שנותרו, אך מובחנת. בשנת 2000, לאחר שצהובונים גרמניים פרסמו תמונות אוויריות של היער, אף על פי שהבעלות על השטח כבר התחלקה לשניים, הסכימו כל המעורבים בדבר לכרות 25 עצים נוספים. ב-1 בדצמבר 2000 נכרתו העצים והצורה נהפכה לבלתי ניתנת לזיהוי.

מתניה שיחה 20:46, 28 במאי 2018 (IDT)

מספיק מעניין ל"עובדות לא חשובות", לא מספיק חשוב ל"הידעת?". חמויישֶה - שיחה 15:10, 31 במאי 2018 (IDT)
דווקא נראה מוצלח, אבל צריך להיכתב הערך על העץ. בן עדריאלשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:52, 11 ביולי 2018 (IDT)

שאנוויירפושגוונגיש[עריכת קוד מקור]

Llanfair Church.jpg

שאנוויירפושגוונגיש הוא כפר גדול בן כ-3,000 תושבים באי אנגלסי שבויילס. הכפר ידוע בעיקר בשל שמו, הוא המקום עם השם הארוך ביותר באירופה, ואחד מהשמות הארוכים ליישוב בעולם. הכפר ידוע בקיצור גם כלאנוויירפושׂ. בשל שמו, הכפר הוא אטרקציה תיירותית לתיירים המצטלמים ליד שלט עם שם היישוב בתחנת הרכבת המקומית. הכפר נקרא במקור לאנווייר פושׂגווינגיל (Llanfair Pwllgwyngyll), אך שמו הוארך במאה ה-19 במתכוון כדי למשוך תיירים לכפר, ובכך הוא דוגמה מוקדמת לתעלול יחצ"ני. פירוש השם הוא: "כנסיית מרי הקדושה בסמוך לחללו של עץ האגוז הלבן המצוי בקרבת המערבולת המהירה והכנסייה של הקדוש טיסיליו מהמערה האדומה".

מתניה שיחה 20:54, 28 במאי 2018 (IDT)

מורסנט[עריכת קוד מקור]

Moresnet-HE.png

מורסנט הייתה משנת 1816 ועד 1919 טריטוריה משותפת אירופית זערורית ששטחה 3.5 קמ"ר, ששכנה בין פרוסיה לבלגיה. הטריטוריה התקיימה רק משום ששתי שכנותיה הגדולות לא הצליחו להגיע להסכמה למי תהיה שייכת עקב המצאותו של מכרה אבץ יקר ערך בשטח זה, ולכן החליטו להפכה לשטח נייטרלי שבו ישלטו שתיהן שווה בשווה. כשהמכרה התדלדל בשנת 1885, התעוררו ספקות בנוגע לכושר ההישרדות של "מורסנט הנייטרלית". עלו מספר רעיונות על מנת לבסס את מורסנט כישות עצמאית, ביניהם, פתיחת קזינו ושרות דואר עם בולים משלו, אך רעיונות אלה נדחו על ידי הממשל המקומי. היזמה המעניינת ביותר הוצעה על ידי ד"ר וילהלם מולי ועל פיה תהפוך מורסנט למדינה הראשונה בעולם הדוברת אספרנטו, תחת השם "אמיקיו" (Amikejo – "מקום הידידות"). ההמנון הלאומי שהוצע היה מרש באותו שם באספרנטו. עם זאת, הזמן הלך ואזל לשטח זעיר זה. הן בלגיה והן פרוסיה לא ויתרו על דרישתן לשטח זה. בשנת 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, והגרמנים סיפחו את מורסנט בשנת 1915. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית". חוזה ורסאי של שנת 1919 יישב סופית את ה"נייטרלית הזמנית" שנקבעה מאה שנים קודם לכן, בקובעו כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה.

מתניה שיחה 21:04, 28 במאי 2018 (IDT)

רחוב בולדווין[עריכת קוד מקור]

Baldwin Street down.JPG

רחוב בולדווין בדנידין שבניו זילנד הוא רחוב המוגדר כרחוב התלול ביותר בעולם, על-פי ספר השיאים של גינס. ברחוב יש קטע מישורי בודד, אשר אורכו 350 מטרים. שיא התלילות ברחוב מגיעה (בקירוב) לזווית של 19 מעלות, ולרמת שיפוע של כ-35%. ויכוח התעורר לגבי טעות טיפוגרפית בספר השיאים של גינס שאובחנה בשיא הקיים דאז. בספר היה כתוב שהשיפוע המוגדר התלול ביותר שקיים הוא בזווית של 38 מעלות (בספר צוינה המידה 1:1:266). דבר שלמעשה נוגד את ההיגיון. לא ניתן לעמוד על שיפוע מסוג זה, או לחיות עליו באיזושהי צורה. לאחר זמן מה, החלה לעלות השערה כי בספר כתובה בטעות המידה 1:1:266, במקום 1:2:266, מידה שלעצמה תלולה מאוד. לאחר מדידה של רחוב בולדווין, גילו כי תלילותו עומדת על המידה 1:2:86, אשר מעט יותר תלולה מן השיא הקיים. ככל הנראה, הטעות נבעה מהבלבול בין מדידה במעלות, לבין מדידה באחוזים. כך שהפכו רמת שיפוע של 38% לשיפוע המוטה ב-38 מעלות – מידות המתארות שיפוע שונה לגמרי זו מזו. ספר השיאים של גינס נאלץ להודות בטעות המביכה, והכריז על רחוב בולדווין באופן רשמי כרחוב התלול ביותר בעולם.

מתניה שיחה 21:11, 28 במאי 2018 (IDT)

פירמידת בול[עריכת קוד מקור]

Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן באוקיינוס השקט, אתר מורשת עולמית, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה, כ-20 קילומטרים דרומית מזרחית לאי הלורד האו. האי הוא פקק געשי, שריד לחרוט מגן וקלדרה שנוצרו לפני כ-7 מיליון שנים. גובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד. האי הוא חלק מ"הפארק הימי האי לורד האו". ב-2001 נחת צוות של אנטומולוגים ואנשי איכות הסביבה על פירמידת בול על מנת לקטלג את הפלורה והפאונה שלו. להפתעתם גילו אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק נכחד בשנות ה-20 מאי הלורד האו והוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של 6 מטרים על 30 מטרים מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו.

מתניה שיחה 21:21, 28 במאי 2018 (IDT)

קובר פידי[עריכת קוד מקור]

Coober Pedy underground house.jpg

קובר פידי היא עיר באוסטרליה הדרומית, המשמשת מרכז לכריית האבן היקרה אופאל (לשם), וייחודית בכך שחלקה הגדול נמצא מתחת לפני האדמה. קובר פידי ממוקמת בלב הספר האוסטרלי, האאוטבק, באזור מדברי שבו נרשמות בחודשי הקיץ, נובמבר עד מרץ, טמפרטורות המגיעות עד 50 מעלות צלזיוס. עד המאה ה-20 היו התושבים היחידים באזור קובר פידי אבוריג'נים, שנעו ונדו בשטח בחיפוש אחר מזון. בשנת 1915 יצאה משלחת בת ארבעה אנשים, ביניהם ג'ים האטצ'ינסון ובנו בן ה-14 ויליאם, לחפש זהב דרומית לקובר פידי, החיפוש נכשל והחבורה החלה בחיפושים אחר מים, כאשר ויליאם הבחין באבני אופאל על האדמה. תקופה קצרה לאחר מכן כבר החלו לכרות באזור אבני אופאל. בשנת 1917, עם סיום מלחמת העולם הראשונה וחיבור האזור לרשת הרכבות, החלה תנועה של חיילים משוחררים, עובדי מסילת הרכבת לשעבר, ואחרים לקובר פידי בחיפוש אחר עושר. בתקופה זו גם החלו התושבים לגור בצורה המאפיינת את העיר עד היום, מתחת לפני הקרקע. התנאים היו קשים מאוד, ומים ומזון הובאו לאזור ממרחקים גדולים. כיום מונה העיר כאלפיים נפש מחמישים לאומים שונים והיא מרוחקת מאות קילומטרים מכל נקודת יישוב אחרת. מוסדות ציבור בעיר, כנסיות, מרכזי קניות, מלונות כמו גם מרבית התושבים חיים מתחת לפני האדמה בחללים הנחפרים בגבעות, העלות של בית מעין זה דומה לעלות של בניית בית על פני הקרקע ויש לו יתרונות רבים, מפני שהבית שומר על טמפרטורה אחידה לאורך כל השנה, כך שאין צורך במערכות של מיזוג אוויר.

מתניה שיחה 21:27, 28 במאי 2018 (IDT)

פויי, קיסר סין: קיסר --> אזרח[עריכת קוד מקור]

Xuantong.jpg

פויי, קיסר סין היה הקיסר האחרון של סין. בגיל שלוש הוכתר לקיסר סין, ה-12 מקיסרי שושלת צ'ינג. עם הכרזת הרפובליקה הסינית ב-10 באוקטובר 1911 הודח מכסאו ובכך בא הקץ לשושלות הקיסרים בסין. ב-18 בנובמבר 1931 פלשו כוחות יפן לחבל מנצ'וריה בצפון סין. פויי נדרש על ידי היפנים לעזור בהקמת מדינה במנצ'וריה שתופרד מסין. פויי נענה לדרישה אך ביקש כי מדינה זו תהיה ממלכה בשלטונו. ב-13 בפברואר 1932 הבריחו היפנים את פויי מסין למנצ'וריה, אשר בחסות יפן הוכרזה ב-18 בפברואר 1932 כממלכה עצמאית לכאורה ששמה מנצ'וקוו. פויי הוכרז כעוצר הממלכה וב-1 במרץ 1932 הוכרז כקיסר. פויי שימש כשליט בובה של מנצ'וריה בתקופת הכיבוש של האימפריה היפנית. ב-16 באוגוסט 1945, עם כניעת יפן פרש פויי מקיסרותו. בניסיונו להמלט ליפן הוא נתפס על ידי כוחות סוביטיים שהצטרפו בשלב זה למלחמה נגד יפן. פויי הובל על ידי הסוביטים לסיביר והושם במאסר בית עד אוגוסט 1946 כאשר הוטס ליפן כדי להעיד במשפטי פושעי המלחמה היפנים. לאחר מספר חודשים הוחזר פויי לסיביר בה חי עד לחודש יולי 1950, בו החזירו אותו הסוביטים לסין לידי ממשלו של מאו צה דונג. פויי הוכנס על ידי הסינים למחנה של "חינוך מחדש", מונח ששימש במשטרים הקומוניסטיים ככינוי לשטיפת מוח ואינדוקטרינציה שנועדו להפוך אדם לנאמן וצייתן לשלטון הקומוניסטי. ב-1959, כשהושלם התהליך, שוחרר פויי מן המחנה והוכרז כמטוהר. בשנת 1960 ניתנו לו זכויות אזרח והותר לו לכתוב את הביוגרפיה שלו שנתפרסמה ב-1964. בגלגולו האחרון היה פויי לתומך בקומוניזם וחבר בבית הנבחרים הסיני. פויי נפטר בביג'ינג בשנת 1967.

מתניה שיחה 21:34, 28 במאי 2018 (IDT)

אסון הדבשה של בוסטון[עריכת קוד מקור]

BostonMolassesDisaster.jpg

אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס במזקקה של Purity Distilling Company ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9,500,000 ליטר של דבשה התפוצץ. הפיצוץ היה כה חזק עד שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת הוטחה ממסילתה. מספר בניינים באזור קרסו גם הם עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה בין 2.5 ל-4.5 מטר, במהירות של 56 קמ"ש ובכוח של 20,000 ק"ג/מ'³. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ, חנק, ובישל רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, בהן קורצפה הדבשה מאבני הרחוב, התיאטראות, העסקים, המכוניות והבתים. הנמל היה צבוע בחום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר אלכוהול לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום, הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4° בפרק זמן קצר.

מתניה שיחה 21:41, 28 במאי 2018 (IDT)

לוחם בינלאומי[עריכת קוד מקור]

Yang Kyoungjong.jpg

יאנג קיונג ג'ונג היה חייל קוריאני. בשנת 1938, בהיותו בן 18, גויס יאנג בכפייה לארמיית "גואן דונג" של הצבא היפני הקיסרי, שפעלה במנצ'וריה. כעבור שנה, נפל בשבי הצבא האדום ונשלח למחנה עבודה, לאחר שלחם במסגרת קרב חלקין גול. לאחר שלוש שנים בשבי הסובייטי ובשל מחסור בלוחמים, גויס יאנג בשנת 1942 לשורות הצבא האדום, יחד עם אלפי אסירים אחרים. בתחילת שנת 1943, נפל בשבי הצבא הגרמני, במסגרת הקרב על העיר חרקוב שבאוקראינה. בשנת 1944, נשלח במסגרת הצבא הגרמני לשירות בגדוד העבודה "אוסבטליון", שתפקידו היה לסייע בחיזוק החומה האטלנטית בבסיסו של חצי האי קוטנטן. לאחר פלישת ארצות הברית לנורמנדי ביוני 1944, נתפס יאנג על ידי כוחות מהצבא האמריקאי, שבתחילה העריכו כי מדובר בחייל יפני, אך בהמשך התברר כי מקורו בקוריאה. יאנג הועבר לתקופה קצרה למחנה שבויים בבריטניה ובהמשך עבר לאילינוי שבארצות הברית בה השתקע עד מותו באפריל 1992.

מתניה שיחה 21:50, 28 במאי 2018 (IDT)

בנדיקטוס התשיעי[עריכת קוד מקור]

Pope Benedict IX Illustration.jpg

בנדיקטוס התשיעי נולד ברומא בשם תיאופילקטוס מטוסקולום. אביו היה רוזן העיר. שניים מדודיו, בנדיקטוס השמיני ויוחנן התשעה עשר, היו אפיפיורים לפניו. באוקטובר 1032 רכש עבורו אביו את משרת האפיפיור, גילו באותה עת היה כנראה 18 או 20. בשנת 1036 הוגלה מרומא, אך הוחזר מיד על ידי קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בספטמבר 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, ולאחר כחודש הסכים למכור את הכס לסנדקו שהתמנה לאפיפיור גרגוריוס השישי, בתמורה לסכום כסף. ביולי 1046 התחרט ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כינס ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס, לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני. בנדיקטוס לא קיבל את מרות הוועידה, ועם מותו של קלמנס באוקטובר 1047 שב ותפס את הארמון האפיפיורי, בו שלט מנובמבר ועד גירושו ביולי 1048 על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה. במקומו מונה כאפיפיור דמסוס השני. ב-1049 נודה בנדיקטוס מן הכנסייה, לאחר שסירב לעמוד למשפט בעוון סימוניות. היה האדם היחיד שכיהן כאפיפיור בשלוש תקופות כהונה נפרדות ולמעשה היחיד שכיהן יותר מפעם אחת.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

מספר ארדש בייקון[עריכת קוד מקור]

Natalie Portman Cannes 2015 5.jpg

פאול ארדש הוא המתמטיקאי הפורה ביותר שחי אי-פעם, מלבד לאונרד אוילר. הוא פרסם מעל ל-1,500 מאמרים, רובם הגדול עם 458 מחברים-עמיתים. כיוון שכך, הוא הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד במה שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת (כלומר פרסמו מאמר עם מישהו שהוא בעל "מספר ארדש 1") הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. ארדש עצמו נחשב לבעל "מספר ארדש 0". קווין בייקון הוא מוקד דומה בעולם הקולנוע, המשחק שש דרגות של קווין בייקון הוא משחק טריוויה המבוסס על הרעיון של תופעת העולם הקטן, הנשענת על ההנחה כי כל שחקן ששיחק בהוליווד יכול להיות מקושר דרך תפקידיו הקולנועיים לסרט בהשתתפותו של השחקן קווין בייקון בתוך שישה שלבים. שם המשחק הוא וריאציה למושג "שש דרגות של הפרדה". מספר ארדש-בייקון הוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח, בהם סטיבן הוקינג, קרל סייגן, בריאן גרין, ג'ון פורבס נאש וריצ'רד פיינמן. שחקנים מעטים יחסית הם בעלי מספרי ארדש, בהם נטלי פורטמן שהשתתפה, במהלך לימודיה האקדמיים, בכתיבת שני מאמרים מדעיים, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7 ומים ביאליק, שמשחקת בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול", שהשלימה ב-2008 עבודת דוקטורט במדעי המוח, השתתפה בכתיבת ספר מדעי, והיא בעלת מספר ארדש-בייקון 7.

מתניה שיחה 21:58, 28 במאי 2018 (IDT)

יפה. אולי במקום תבנית:הידעת? 3 בספטמבר 2017? ‏עמיחישיחה 11:26, 29 במאי 2018 (IDT)
הקטע באמת נחמד, אבל הוא ארוך בערך פי 3 מהמקובל לקטע הידעת. גם אם נוריד את בעלי מספר ארדש הישראלים, הקטע עדיין ארוך בטירוף. חמויישֶה - שיחה 13:12, 29 במאי 2018 (IDT)
קיצרתי. מתניה שיחה 20:41, 30 במאי 2018 (IDT)

תחנת מספרים[עריכת קוד מקור]

OneTimePadExcerpt.agr.jpg

תחנות מספרים הן תחנות רדיו מסתוריות ששידוריהן כוללים הקראה של מספרים, אותיות (על פי רוב באלפבית צלילי), או מילים. העומדים מאחורי הפעלתן וסיבת פעולתן אינה ברורה ברוב המקרים, אך הסברה הרווחת היא שמדובר באמצעי שמטרתו ליצור קשר עם מרגלים. הסברה היא כי התחנות משדרות באמצעות צופן המכונה "פנקס חד-פעמי". ייחודה בכך שקיימת הוכחה מתמטית לכך שאם המפתח המשמש להצפנה נבחר באקראי והשימוש בו הוא חד-פעמי, ההצפנה בלתי ניתנת לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. שיטה זו היא הדוגמה הבולטת והפשוטה ביותר של שיטת הצפנה מושלמת.

מתניה שיחה 20:49, 30 במאי 2018 (IDT)

פחד ממספרים[עריכת קוד מקור]

Badluck13.jpg

פחד מהספרה ארבע הידוע גם כטטראפוביה הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית: עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ). בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או אזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים משימוש במקומות אלו מהמספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון, משרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי טריסקאידקפוביה. מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

מתניה שיחה 20:56, 30 במאי 2018 (IDT)

ימי חג ומועד[עריכת קוד מקור]

Pie for pi day.jpg

במהלך השנה נחגגים חגים שונים שרובם חגים דתיים כגון חגי ישראל ומועדיו, חגי הנצרות וחגים ומועדים באסלאם. בנוסף ישנם חגים אזרחיים כגון חג ההודיה האמריקאי, ויום המרמיטה בארצות הברית ובקנדה ויום העבודה האמריקאי. מנגד ישנם חגים הומוריסטיים למחצה כגון יום מול האהוד על כימאים, יום פאי, האהוד על מתמטיקאים ויום המתכנת האהוד על מתכנתים. כמובן ישנם גם חגים המציינים הערכה לתופעה תרבותית מסוימת כגון בלומסדיי, יום המגבת ויום דבר כמו פיראט. יש לי יום יום חג!

מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)

לא מעניין מספיק לדעתי. יש קטעים ספציפיים על יום המגבת ועל יום הפאי. אין פה מספיק מידע מעניין חדש. חמויישֶה - שיחה 08:55, 31 במאי 2018 (IDT)

באפלו[עריכת קוד מקור]

Bison fight in Grand Teton NP.jpg

Buffalo buffalo buffalo buffalo buffalo buffalo buffalo buffalo הוא שעשוע לשון ומשפט תחבירי בשפה האנגלית, המשמש דוגמה לכך שהומונימיה והומופון יכולים ליצור משפט שלם ונכון תחבירית. למילה buffalo יש שלושה פירושים במשפט זה: כשם עצם – buffalo הוא שם נוסף לחיה הידועה כביזון אמריקאי. כשם תואר – Buffalo היא העיר שממנה מגיעים הביזונים במשפט, העיר באפלו. כפועל – buffalo היא מילה נרדפת לפועל בריונות, לריב או להציק. הנה כמה פירושים אפשריים של המשפט:

  • ביזונים מהעיר באפלו אשר מציקים לביזונים אחרים מבאפלו מציקים לביזונים מהעיר באפלו.
  • הביזונים הללו אשר מוצקים על ידי ביזונים מבאפלו מציקים לביזונים אחרים מבאפלו.
  • ביזונים מבאפלו אשר מציקים להם ביזונים אחרים מהקהילה שלהם, במקרה גם מציקים להם ביזונים אחרים מבאפלו.

מתניה שיחה 21:21, 30 במאי 2018 (IDT)

מלחמת המקף[עריכת קוד מקור]

Czechoslovakia location map.svg

מלחמת המקף הייתה ויכוח בין נציגים צ'כיים וסלובקיים על שמה הרשמי של צ'כוסלובקיה לאחר "מהפכת הקטיפה". נציגי סלובקיה דרשו כי שמה של המדינה החדשה יכתב במקף בין "צ'כו" ל"סלובקית". ב־29 במרץ 1990 החליט הפרלמנט כי השם ייכתב ללא מקף בצ'כית ועם מקף בסלובקית. ההחלטה לא נמצאה מתאימה, וב־20 באפריל שוב שינה הפרלמנט את שמה של המדינה, והיא נקראה מעתה "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". לפי כללי הכתיב בשתי השפות, רק המילה הראשונה בשמה של מדינה אמורה להיכתב באות גדולה, אך כפתרון לשאלת כתיבת האות הראשונה במילה "סלובקים", הוחלט לכתוב את כל המילים באותיות גדולות. הוויכוח כלל גם את שמו של הסימן. הסלובקים דרשו כי בין השמות יפריד מקף, בעוד הצ'כים השתמשו באותה מילה גם לקו מפריד. הוויכוח חשף פער מהותי באופן שבו צ'כים וסלובקים ראו את זהותה של מדינתם. ניגודים נוספים הצטברו בשנתיים הבאות, והביאו להחלטה על פירוק המדינה לצ'כיה וסלובקיה ("גט הקטיפה") בשנת 1992. ההחלטה עצמה בוצעה ב־1 בינואר 1993.

מתניה שיחה 21:52, 30 במאי 2018 (IDT)

מדינות נייטרליות[עריכת קוד מקור]

Neutral countries.svg

שוודיה היא מדינה נייטרלית. אף על פי שהיא מחזיקה צבא, היא לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורווגיה. בכך הייתה למדינה השומרת על נייטרליות לתקופה הארוכה בעולם. בחוק הבינלאומי נושא הטריטוריות הנייטרליות מנוסח באמנת האג משנת 1907. גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות משנת 1949, לאחר שפירקה את צבאה והיא המדינה הראשונה בעולם לפרק את צבאה באופן חוקתי.

מתניה שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)

פוליטיקה של הכנסת הראשונה[עריכת קוד מקור]

הבחירות לאספה המכוננת.png

אחרי ניצחונה של מפא"י בבחירות לאספה המכוננת, מפא"י הייתה צריכה קואליציה בשביל להרכיב ממשלה. בן-גוריון פסל את תנועת החרות ומק"י מלהיכנס לממשלה, תוך כדי שטבע הביטוי "בלי חרות ומק"י", דהיינו: בלי הקומוניסטים והרוויזיוניסטים. בן גוריון כל כך סלד ממנחם בגין שאפילו לא קרא לו בשמו אלא כינה אותו "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר". מפ"ם קיוותה להקים עם מפא"י ממשלה סוציאליסטית צרה אך נתקלה בדחייה ונותרה באופוזיציה. בן-גוריון החליט לפנות אל החזית הדתית, הפרוגרסיבים, הספרדים והרשימה הדמוקרטית של נצרת. סך הכל תמכו בממשלה 73 חברי כנסת.

מתניה שיחה 16:12, 1 ביוני 2018 (IDT)

נשים וילדים תחילה[עריכת קוד מקור]

Wreck of the Birkenhead.jpg

נשים וילדים תחילה הוא שמו של קוד מוסרי לפיו במצבי חירום ימיים (ובהשאלה: גם במצבי חירום אחרים כמו שריפה) יש לתת עדיפות להצלת נשים וילדים ורק לאחר מכן להצלת גברים. קוד זה, המכונה 'החוק הבלתי כתוב של הים', מהווה נורמה מוסרית אולם הוא אינו מוסדר בשום תקנה או חוק רשמי. פינוי האניות הטובעות אה"מ בירקנהד בשנת 1852 והטיטניק בשנת 1912 בוצע לפי קוד זה ועורר שבחים בגין התנהגות אבירית, אולם למרות האתוס שהתפתח סביב הקוד 'נשים וילדים תחילה', ניתוח סיסטמטי של אסונות ים, מראה כי הנוהג 'כל אדם לעצמו' דומיננטי הרבה יותר מהנוהג 'נשים וילדים תחילה', וכי שיעורי ההישרדות של נשים וילדים באסונות ימיים קטנים הרבה יותר משיעורי ההישרדות של גברים.

דוג'רית - שיחה 15:19, 7 ביולי 2018 (IDT)

קיים כבר משהו דומה מאד: תבנית:הידעת? 30 באפריל - סדרה 1. אפשר אולי להרחיב בנוגע ל"ניתוח הסיסטמתי". מה המקור לזה? חמויישֶה - שיחה 15:52, 11 ביולי 2018 (IDT)

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)[עריכת קוד מקור]

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)

מי זה הקיפוד?[עריכת קוד מקור]

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

בת היענה והיען, האחד הם?[עריכת קוד מקור]

בימינו רגילים לראות את היען ובת היענה, שני בעלי חיים המופיעים בתנ"ך, כשני שמות המתייחסים לאותו בעל חיים, וכך גם בתורה שבעל פה ורוב פרשני המקרא סבורים. אבל יש בעיות בדעה הזאת. בת היענה המוזכרת בתנ"ך שורצת במקומות חורבן, בזמן שהיען שאנו מכירים היום אוהב מדבריות ושטחים פתוחים. כמו כן בעת העתיקה בהרבה תרבויות היען לא סווגה כמין של עוף. מסיבות אלו ואחרות, הרבה חוקרים סבורים שבת היענה זה מין של דורס לילה, ככל הנראה אוח מצוי. בשנים האחרונות יצא מאמר של זהר עמר בשם "היען במקורות ישראל", במאמר זה הוא טען שבת היענה והיען הם אכן אותו עוף. הוא הראה שבמקורות היהודיים היען כן הייתה מסווגת כעוף, ונתן הסברים למה לדעתו כן הגיוני לתאר את היען על רקע חורבות של בני אדם

שתי הפסקאות האלו הן הניסיונית הראשוניים שלי לייצור פסקאות "הידעת?". תרגישו חופשיים לקטול.ישראל שבט - שיחה 17:14, 17 בינואר 2018 (IST)

נושא הזיהוי הזיאולוגי של החיה התנכית לא מאד מעניין לקטע הידעת לטעמי. אבל כיוון שהזכרת את זהר עמר נזכרתי במחקר מאד מעניין שלו: הוא טוען שחלב של כל החיות הכשרות מתגבן ולעומתו החלב של כל החיוב שאינן כשרות אינו מתגבן. יכול להיות מזה קטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 17:32, 17 בינואר 2018 (IST)
לדעתי זה כן מעניין. לא בגלל שמעניין אנשים זיהוי בעלי חיים בתנ"ך, אלא כי זה כן קוריוז מעניין ששם של בעל חיים שאתה מייחס לאחד, היה פעם בעל חיים אחר לגמרי. הקפדתי לא לתת פה דוגמאות לחיות שלא הרבה אנשים מכירים (לא עשיתי פיסקא על השלך). בנוגע למחקר על ההגבנה, שמעתי משהו כזה, אם כי לא קראתי, אני מניח שאתה מתכוון למה שמוזכר פה. ישראל שבט - שיחה 17:43, 17 בינואר 2018 (IST)
צריך לאחד את שני הקטעים על זיהוי החיות, לקטע אחד. 77.127.173.197 20:00, 18 בינואר 2018 (IST)
זה יהיה ארוך מדי. בכל מקרה נראה שזה לא התקבל ע"י חיימושהישראל שבט - שיחה 21:06, 18 בינואר 2018 (IST)
הטענה שגויה. יש גבינות מחלב של חיות לא כשרות. בפרט יש כל מיני חיות שאינן פרה, כבשה ועז אבל הן עדיין כשרות למאכל. יעל ודישון עדיין די קרובים לנ״ל אבל איילים כבר רחוקים יותר. של לדבר על זמר. המאמר המקושר חשוד בעיני. שים לב שאין להם שם הגדרה מפורשת של החיות שנבדקו והחיות שנבדקו שונות בשלושת הבדיקות השונות. זה נראה קצת די חשוד. Tzafrir - שיחה 21:51, 18 בינואר 2018 (IST)
נראה לי שאתה חושד במאמר לשווא. באזניי שמעתי את פרופ' זהר עמר מדבר על המחקר הזה שלו. בהרצאה הזו הוא גם התייחס לגבינות שלכאורה מיוצרות מבהמות לא כשרות (כמו גבינת גמלים) ואמר בקיצור שזה בלוף. בשביל לגבן חלב גמלים מוהלים אותו בחלב בקר. זה גם מה שעולה מהערך Pule cheese, צריך 25 ליטר לק""ג גבינה, פשוט כי הוא לא מתגבן בעצמו. חמויישֶה - שיחה 22:38, 15 במאי 2018 (IDT)
גם חלב פרה וחלב צאן לא מתגבן מעצמו ומעודדים אותו בעזרת מחמצות (או ישירות עם חומצה). צריך 25 ליטר לק״ג גבינה זה בהשוואה ל־10 ליטר לק״ג גבינה (קשה) מחלב פרה – עניין של כמות המוצקים. בתור השוואה: עדיין עושים גבינה (ריקוטה) ממי גבינה שדלים הרבה יותר מחלב רגיל. Tzafrir - שיחה 03:08, 16 במאי 2018 (IDT)

הפגנות מגוכחות[עריכת קוד מקור]

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק[עריכת קוד מקור]

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ[עריכת קוד מקור]

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)

מאובנים ושלמותם[עריכת קוד מקור]

רוב עצמות החיות המתות, אינן מתאבנות, אלא מתפוררות ונעלמות עם הזמן. על קיומם של הרבה מינים עתיקים, אנו מוצאים עדויות מאובנות רבות, פשוט משום שהייתה להם אוכלוסייה גדולה מאוד, שחיה במשך זמן כה רב, עד שחלקי שלדים ואפילו שלדים שלמים של פרטים רבים ממנה כן הצליחו להשתמר. יתרה מזאת, הפלנטאולוגים מצליחים למצוא, מלבד שלדים מאובנים, גם עקבות מאובנות ולעיתים אף עור מאובן, צואה מאובנת, אבקת פרחים מאובנת וכיוצא בזה.

לא כך המצב עם חקר האבולוציה של האדם. הסקרנות האנושית דווקא בנושא זה, מביאה את הפלנטאולוגים לחפש עדויות למינים נכחדים של הומינידים, שאוכלוסייתם הייתה קטנה והתקיימה רק לפרק זמן קצר. גילויי השלד המאובן "לוסי" (סווג כפרט מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס) נחשב להצלחה גדולה בתחום, משום שמשלד זה הצליח להשתמר כמאובן, כ40% מחומר העצמות. מה גם, שרבות מהעצמות שלא השתמרו, ניתנות לשחזור על פי העצמות הסימטריות להן, שכן השתמרו.

77.125.5.151 12:56, 8 בפברואר 2017 (IST)

אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי[עריכת קוד מקור]

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"[עריכת קוד מקור]

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)

מצודת דואומון[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר[עריכת קוד מקור]

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)

עלוקה#עלוקות בשירות הרפואה[עריכת קוד מקור]

הסעיף הנ"ל של הערך הנ"ל הוא בעל פוטנציאל להיות בסיס לכתיבת קטע הידעת. אלא, שלפני שמישהו מחליט לעשות זאת, עליו להוסיף לאותו סעיף מקורות ותאריכים וגם לבדוק קצת את דיוק העובדות המוצגות שם (נראה לי שיש שם רק משפט אחד לא מדוייק). 94.159.153.38 15:01, 11 במרץ 2016 (IST)

היאבקות בתמנונים[עריכת קוד מקור]

משעשע, מנפלאות הטבע האנושיFace-smile.svg. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש[עריכת קוד מקור]

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?[עריכת קוד מקור]

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

טיסה מהסרטים[עריכת קוד מקור]

תקרית הטיסה בגשר מצודת לונדון-אל תנסו את זה בבית. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 03:07, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

עובדה "לא מעניינת" ליום השואה[עריכת קוד מקור]

קהילה יהודית שלמה שהנאצים נמנעו מלהתקרב אליה בזכות תושייה של רופאים שיצרו אשלייה של מגפת טיפוס בעיר וכך הגנו עליה-את הפירוט המלא ניתן למצוא בקישור בתבנית ציטוט הערך בדף שיחה:יוג'ין לזובסקי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:12, 24 באפריל 2017 (IDT)

ובערך יוג'ין לזובסקי. Tzafrir - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

זמן להחיות את ההצעה-להלן ניסוח ראשוני:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה, הוורמאכט פעל כדי למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב אשר בפולין, סטניסלב מטולביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus ועל כן הם הדביקו פולנים לא-יהודיים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על העיירה כאזור בידוד. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, הגיעה לאזור משלחת רפואית מהוורמאכט כדי לבחון את היקף התחלואה באזור. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 גטו רוזוואדוב חוסל, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והשטעטלים באזור.

ניסיתי לקצר כמה שניתן את התוכן. מוזמנים להציע נוסח חלופי. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:38, 10 באפריל 2018 (IDT)

הגהה קלה:

טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס

במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מדבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ואאוגניוש לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים ידעו שדגימות דם של חולי טיפוס חשודים נבדקות עם חיידקים מומתים מסוג Proteus, ועל כן הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים אלו אך נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.

כדאי לכתוב את שני הערכים הרלוונטיים שבאדום ולא להתעלם מקיומם. אביעדוסשיחה 00:09, 11 באפריל 2018 (IDT)

Lsjbot[עריכת קוד מקור]

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

הסרה ושכתוב קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

תבנית:הידעת? 18 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

לי היה נראה כאילו הקטע רומז שיוהאנס קפלר עומד מאחורי ההרעלה של טיכו ברהה. לא ראיתי שיש תאוריה כזאת בערך של אף אחד מהם. להפך בערך על ברהה מצביעים על מתנקשים פוטנציאליים אחרים. חמויישֶה - שיחה 14:38, 25 במאי 2017 (IDT)

(פתחתי פסקה חדשה, אבל אז ראיתי שחמויישה כבר פתח דיון על הקטע, ולכן הסרתי את הפסקה שפתחתי, והעברתי את תוכנה לכאן)

עיתונות צהובה לשמה, המתבססת כולה על ספר צהבהב, שנכתב על ידי זוג עיתונאים, ללא ביסוס, וגם שגוי: למעשה, ה"בדיקה הפורנזית" (מה זה? באיזו שפה?) לא נערכה בשנות ה-90, אלא ב-1901. בשנות ה-90 נבדקו מספר שערות, בטענה שהן של ברהה. גם אם מה שכתוב בקטע נכון (הוא לא), הקטע "משמיט" עובדה חשובה אחת לפחות: ברהה היה לא רק אסטרונום, אלא גם אסטרולוג ואלכימאי. אלכימאים במאה ה-16 התעסקו בכספית בדרך שגרה, כך שגם אם ברהה אכן נפטר מהרעלת כספית, אין סיבה לחשוד בהרעלה, ובוודאי שאין כל יסוד להטיל את החשד בקפלר. שוב - עיתונות צהובה בכריכה קשה.

הקטע נכתב ב-2008 בהתבסס על ספר אחד. ב-2010 בוצע מחקר מקיף בשרידי גופתו של ברהה (אולי בעקבות הספר הצהבהב), והמסקנה חד משמעית - אין קשר בין מותו של ברהה ובין הרעלת כספית, ולמעשה, גם לא נמצאו כל ראיות להרעלה מסוג אחר כלשהו. קטע "הידעת" הנ"ל לא עודכן מאז נכתב, ובפרט, המחקר של 2010 לא משתקף בו.

(אציין כי ראיתי את הקטע הנ"ל בעמוד הראשי מתיישהו בנובמבר 2017, למרות שלא ברור לי למה - הוא לא מופיע בדף של חודש זה. אולי תקלה כלשהי בשעון של השרת?)

למחוק. קיפודנחש 22:45, 28 בנובמבר 2017 (IST)

מכיוון שאתה היחיד שהגיב על הבעיה שהעליתי לפני כחצי שנה, ונראה גם שעשית עבודה יותר יסודית ממני, ובכל זאת חושב כמוני, זה הופך אותנו ל-100% מהדעות בדיון. אמחק את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:26, 30 בנובמבר 2017 (IST)
אוסיף רק שהקטע בודאות לא הופיע בנובמבר בדף הראשי. הופיע פעם אחרונה במאי. חמויישֶה - שיחה 12:27, 30 בנובמבר 2017 (IST)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

הוספה לתבנית:הידעת? 12 במאי - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע כבר מצויין, אבל חשבתי להוסיף בסוף שג'וני גרינווד מרדיוהד הוא היחיד בלהקה שיש לו רקע במוזיקה קלאסית, ועם זאת היחיד שאין לו תואר אקדמי. טוב או מיותר? חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הקטע עוסק בלהקה אחת. למה להוסיף מידע על להקה שנייה? 77.127.22.193 13:09, 12 ביולי 2016 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 31 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]

מעשייה נחמדה ללא מקורות, הקלקה מתבקשת על הקישור כוח סוס מראה תוכן שסותר את הסיפור הזה. קצת מביך. אם הסיפור נכון אז יש לתקן את כוח סוס ולצרף מקורות. אחרת, נא למחוק. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 10:08, 31 ביולי 2014 (IDT)

צריך גם לציין שזו יחידת הספק ולא יחידת כוח? Tzafrir - שיחה 18:33, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
כוח סוס היא באמת יחידת הספק ולכן, לפחות מהבחינה הנל, יש לתקן את קטע "הידעת". לגבי הסתירות האחרות בין הקטע לבין הערך (הקצרמר) צריך לבדוק את העניינים יותר לעומק. 109.160.151.83 18:49, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
טוב. עניין יחידת ההספק כבר תוקן. תודה למתקן. 94.159.145.168 11:26, 2 בינואר 2016 (IST)
לאור טענות ובעיות שחוזרות ועולות בנוגע לקטע, אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 12:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4[עריכת קוד מקור]

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

מחיקת תבנית:הידעת? 3 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

א. הטענה הכללית ב"הידעת" של היום מפוקפקת. אמנם יש חוקרים שמעלים ספק באשר לזהותו של שייקספיר, אך זו לא עמדת הזרם המרכזי במחקר.

ב. חמור יותר - בתוך התבנית מופיעה טענה שהיא בגדר כזב גמור: "[שייקספיר] לא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו." - מעיון בערך ויליאם שייקספיר אפשר ללמוד שלא זה המצב. שייקספיר האיש השאיר סימנים לא מעטים לקיומו בתעודות ורישומים מהתקופה, מהטבלתו, דרך עסקיו ופעילותו בתיאטרון ועד צוואתו. אמנם מצויין בערך שיש בביוגרפיה שלו תקופה בת שבע שנים שממנה כמעט אין תיעוד. (1585 - 1592) - אבל זה רק חלק מהחיים ורחוק מהטענה ב"הידעת", שהוא לא הותיר זכר מלבד היצירות. דב ט. - שיחה 10:58, 3 בנובמבר 2015 (IST)

תודה. 94.159.183.179 08:58, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

- סוף העברה
מדובר על האמינות שאפשר לתת לשאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר. לפי הערך האנגלי all but a few Shakespeare scholars and literary historians consider it a fringe belief, אבל הערך העברי מתייחס לזה סתם כ"דעת מיעוט". אני לא מכיר מספיק את התחום. Tzafrir - שיחה 21:39, 3 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי "היידעת" רק משקפים את הכתוב בויקיפדיה. אם אכן נמצאה שגיאה בקטע "הידעת", חשוב לתקן גם את הערך בויקיפדיה, שהוביל לטעות. אם אכן יש סתירות בין הערך "שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר" לבין הערך "ויליאם שייקספיר", אז צריך ליישב, קודם כל, את הסתירות האלו. תודה. 94.159.139.95 12:41, 5 בינואר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 14 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

בתבנית כתוב שהושאר רווח במגילת העצמאות עבור חיים ויצמן. לפי הערך מגילת העצמאות, ידוע שכך הוא כתב את שמו ולכן המקום לא הושאר עבורו. המקור הושאר עבור החותמים שנשארו בירושלים ובדיעבד הסתפקו בפחות מקום ממה שהושאר להם. ויצמן לא היה חבר מועצת העם ולכן לא נדרש לחתום על המגילה. Tzafrir - שיחה 12:58, 13 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

קטע 'הידעת' הזה מוטה. הוא מניח הנחות בעניינים הנתונים במחלוקת, ומציג את גישת ביקורת המקרא בלבד, בעוד יש גישות נוספות. אפרט: הקטע מניח שהסיפור בשמואל ב' בהכרח מדבר על אותו גוליית, בעוד פרשני מקרא רבים סוברים שאין זה כך. זה גם נתמך מפשט המקראות, שהרי הסיפור בשמואל ב' מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר מסיפור דוד וגוליית. עוד מניח הקטע שדברי הימים בא לתקן את הבלבול ואינו סתם גירסה נוספת לאירוע. כיון שכך - אני סבור שהקטע צריך לעבוד שכתוב יסודי, או מחיקה. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 21:09, 29 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שיש בעיה עם הקטע. הקטע מראה בעיה ומציג אחד הפתרונות שלה. הקטע לא גורס שזה הפתרון היחיד. גם הקורא לא יחשוב שזה הפתרון היחיד. אולי הקורא הממוצע, בניגוד אליך, לא מכיר פתרונות נוספים, אבל הוא בטוח לא יחשוב שזה הפתרון היחיד האפשרי.
הקטע מפנה, בקישוריות, לערכים בנושא. הערכים צריכים להראות את התמונה השלמה - לא הקטע. תודה. 84.229.41.114 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
הקטע לא אמור לתת תמונה שלמה, אבל אסור שהוא יציג תמונה חלקית כאילו היא שלמה. הכותרת היא "הידעת". כלומר: באים לתת לנו מידע עובדתי. אם המידע העובדתי הזה כולל הנחות מוצא שהן בעצם פרשנות שנויה במחלוקת, אז אנו חוטאים כלפי הקוראים שלנו. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:16, 2 ביולי 2017 (IDT)
אתה טועה בהבנת הנקרא. במקום לקרוא "בעל ספר דברי הימים מוסיף גרסה משלו", אתה קורא "העובדה היא ש". 84.229.41.114 16:24, 2 ביולי 2017 (IDT)
דווקא אתה טועה. כל מה שלא מוצג כטענה, ממילא מוצג כעובדה. נראה לי שהדיון איתך מוצה. אשמח לשמוע אנשים נוספים. יזהר ברקשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ז • 16:32, 2 ביולי 2017 (IDT)
מהסתכלות מהירה בקטע - אני פשוט הייתי מוחק את הסיפא של "וכך פותר המחבר המקראי את הקושייה." - הוא לא נחוץ, ומותיר את "מתקן" (במרכאות במקור) ביחס לגרסא ה3 בדברי הימים. ייחוס "מחבר מקראי" בודד (ובפרט לדברי הימים!) הינו בעייתי כאשר נעשה בקולו של ויקי. העניין המהותי בקטע ה"ידעת" הוא 3 הגרסאות הסותרות, לכאורה, המערבות של גוליית (או אחי גוליית). אציין שייתכן מאוד שזוהי תקלדה מקראית (או יותר נכון - טעות העתקה).Icewhiz - שיחה 16:53, 2 ביולי 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 8 בנובמבר - סדרה 1 – אוניה פרסונלית[עריכת קוד מקור]

קטע הידעת של היום (יום ד') מתחיל במילים: „המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד).״ האם מקור המונח העברי הוא דווקא באנגלית? נראה לי שהמונח נוצר בתקופות שבהן הלטינית או הצרפתית היו השפות המקובלות בדיפלומטיה.

אפשר להחליף את המילה „מקור״ בביטוי „קשור ל־״. אבל אז הקטע יאבד קצת מעוקצו. Tzafrir - שיחה 10:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

שכתוב תבנית:הידעת? 3 ביולי 2017[עריכת קוד מקור]

מן הניסוח הקיים של קטע הידעת ניתן להסיק בשוגג כי ראש ממשלת נורווגיה הדיח את מלך נורווגיה בשידור חי. זו, כמובן, שטות מוחלטת. קוויזלינג עלה לשידור בשעה 19:32 והכריז כי הוא ומפלגתו נוטלים את רסן השלטון שהופקר בידי הממשלה הקודמת שנמלטה (בפועל הקבינט רק גלה לעיירה המרוחקת חמישים ק״מ בלבד מאוסלו). האומה הנורווגית התייחסה להכרזתו ברצינות הראויה, ניסיון ההפיכה כשל, המלך סירב לדרישה הגרמנית למנות את קוויזלינג לראשות הממשלה ושרד את כל ניסיונות הגרמנים לחסלו. רק בראשון בפברואר 1942, 22 חודשים לאחר המאורעות המתוארים בקטע הידעת הנדון, מונה קוויזלינג לראשות ממשלת נורווגיה, על כידוני הכובש הגרמני. הוא לא הדיח את המלך בשידור וגם לא ממש היה ראש ממשלת נורווגיה באותה עת, לפחות לא יותר מכפי שהיה גויאבה. כדאי להחליף את הקטע לאלתר כדי לא להביך את עצמנו בדף הראשי של ויקיפדיה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 16:54, 3 ביולי 2017 (IDT)

גם לך יש יופי של ניסוח מטעה. הקבינט גלה צפונה ותוך פחות מחודשיים: לבריטניה. וקוויזליג דווקא היה ראש ממשלת נורווגיה בשלב זה. אבל לחמישה ימים. Tzafrir - שיחה 17:23, 3 ביולי 2017 (IDT)
בניגוד לקטע הנדון, דבריי לא מופיעים בדף הראשי של ויקיפדיה ולכן לא מטעים את קוראינו. מלבד זאת, לא התייחסת לשגיאה הצורמת המופיעה ברגע זה בדף הראשי - קוויזלינג לא הדיח את המלך ולא טען שהוא מדיח את המלך. אולי הוא רצה שהמלך יודח ואולי לא, אבל הוא בסך הכל טען שהוא ממנה את עצמו לראשות הממשלה בהינתן שהממשלה הקיימת נמלטה. בשעה שהכריז על כך, הקבינט הקיים והחוקי של נורווגיה, המוכר ע"י האומה הנורווגית וכל מדינות העולם להוציא אולי גרמניה הנאצית, המשיך לתפקד במרחק חמישים ק"מ מאוסלו. העובדה שהקבינט והמלך גלו מאוחר יותר הרחק יותר אינה רלוונטית לעובדה שב-9 באפריל 1940 ראש ממשלת נורווגיה היה יוהאן ניגורסוול וקוויזלינג לא היה אלא קושר כושל שקיווה לשווא כי המלך יטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 22:09, 3 ביולי 2017 (IDT)
ליאור, אתה מגזים בצורת ההצגה פה. בעת הפיכתו של קוויזלינג, נורווגיה הייתה למעשה בשליטה נאצית (ולקראת כניעה יבשתית מלאה במאי). קוויזלינג אכן לא ניסה להדיח את המלך, אלא למנות את עצמו לרהמ בניגוד לדעת המלך, ובתמיכת היטלר. הגרמנים, מסיבות שונות, וביניהם גם צרכי פרופוגנדה בתוך נורווגיה בסוף נסוגו לאחר מספר ימים מקוויזלינג ומינו רייכקומיסר גרמני לצורך שליטה על נורווגיה. ממשלת נורווגיה הייתה משוללת כוח לחלוטין בשלב זה, והשאלה היחידה הייתה אם תברח לגלות לצורך מלחמה מרחוק, או שתיכנע ותתיישר מול הנאצים תוך עבודה תחתיהם. הדבר היחידי הלא מדויק בידעת הוא שקוויזלינג לא הכריז על הדחת המלך, אלא על מינויו שלו לראש ממשלה (ללא תמיכת המלך) - עניין שקרוב להדחת המלך, אך לא בדיוק.Icewhiz - שיחה 22:41, 3 ביולי 2017 (IDT)
יש בדיוק שלושה משפטים בקטע הנדון, ובכל אחד משלושתם יש שגיאה עובדתית אחת לפחות:
  1. "וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה." - קוויזלינג היה ראש ממשלה ב-39 חודשים מתוך 68 חודשי מלחמת העולם השנייה.
  2. "ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי." - הוא לא הדיח את המלך, זו לא היתה מהדורת חדשות, והוא בטח לא הראשון שעשה זאת ברדיו. בקשר יולי (אנ') השתלטו הקושרים על הרדיו האוסטרי והודיעו על התפטרותו (המפוברקת) של הקאנצלר דולפוס (שנרצח) והעברת השלטון לרינטלן (אנ'). כמו קוויזלינג שש שנים אחר כך, גם הם כשלו. מי יודע כמה ניסיונות הפיכה נוספים, לפניהם ואחריהם, לוו בהכרזות סרק דומות ברדיו.
  3. "קוויזלינג, ששמו משמש מאז כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות, בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945." - קוויזלינג קנה את הגדרתו המילונית באמצעות בוגדנותו המתמשכת ולא בשידור הרדיו הכושל מאפריל 1940. חיפוש זריז ב-Google Ngram Viewer (אנ') מאשר כי שמו נעשה מוכר משנת 1942, עת מונה לראש ממשלה, ולא משנת 1940.
אז נכון, אף אחד לא מת מקטע הידעת רצוף שגיאות מספטמבר 2008 שעדיין מככב מדי פעם בדף הראשי של ויקיפדיה. עם זאת, מן הראוי למחוק את הקטע הזה ולהחליפו במידע מהימן. ליאור पॣ • י' בתמוז ה'תשע"ז • 01:19, 4 ביולי 2017 (IDT)

פורטל מתמטיקה[עריכת קוד מקור]

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 31 בינואר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אגדה אורבנית, חסרת מקור וכנראה גם לא נכונה. בדף השיחה מופיע המקור כ"ויקיפדיה באנגלית", אבל זה לא כתוב שם, ולמעשה גם לא היה כתוב שם כשנוסף הקטע. הכוונה לקביעה התמוהה ש"קרייזלר סירב לשלם לארכיטקט כאשר הושלמה בניית האמפייר סטייט, והתברר שהוא יותר גבוה ממגדל קרייזלר". קודם כל, לסרב לשלם לארכיטקט בגלל שמישהו אחר בנה בניין אחר נראה תירוץ עלוב ולא מתקבל על הדעת. שנית, בניית האמפייר סטייט הסתיימה כמעט שנה אחרי סיום הבנייה של מגדל קרייזלר, כלומר קרייזלר סירב לשלם זמן רב לפני שה"סיבה" לפי הקטע בכלל התקיימה. ושלישית, זה פשוט לא כתוב במקום שאמור להיות המקור לסיפור. קיפודנחש 02:03, 1 בפברואר 2018 (IST)

גם לי הכרונולוגיה הייתה נראית מוזרה. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 08:41, 1 בפברואר 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018[עריכת קוד מקור]

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)

תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

אחד הקטעים היותר משעממים. לא רק שהנושא לא מעניין, גם חסר פאנץ'. לא ברור למה הפסוק של יוסף מובא? במה הוא שונה מ-3 הפסוקים האחרים שלא צוטטו? לא ברור מה זה אומר שהאות דגושה. דגושה היכן? בספרי התורה אין ניקוד כלל, ולא מדובר פה על כתר ארם צובא. אז על מה כן? למחוק. חמויישֶה - שיחה 14:11, 9 באפריל 2018 (IDT)

החלפת תבניות 11 באפריל ו12 באפריל לכבוד יום השואה[עריכת קוד מקור]

  1. ממליץ לשבץ קטעים הקשורים ליום השואה בתאריכים אלו.
  2. את התבנית הנוכחית של 11 באפריל העוסקת באסטרואיד אפופיס להעביר ל13 באפריל, שזה התאריך שהוא צפוי לחלוף בו ב2029.
  3. הצעתי בעבר רעיון להידעת חדש ליום השואה, הוא עדיין מופיע בדף זה. אפשר לפתח אותו להידעת שלם. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 19:53, 10 באפריל 2018 (IDT)
אני מציע להשתמש בתבנית:הידעת? 23 במרץ - סדרה 1. מתניה שיחה 20:47, 10 באפריל 2018 (IDT)
חייב להודות שטרם נחשפתי להידעת הזה. אפשר להוסיף אותו לסדרת השואה (הקישור בסעיף הראשון). בינתיים פיתחתי את הקטע שהזכרתיHummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:45, 10 באפריל 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 19 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בקטע הזה, שעתיד להופיע בדף הראשי בעוד שלושה ימים:

שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.

זה אולי התאים ב-2007, בהיעדר קטעים טובים יותר, אולם כיום – הוא נותר כמעט אותו דבר מאז – זה רחוק מלהיות מספיק טוב. אני מציע לכל הפחות לדחות את הצגת הקטע עד לליבון העניין. חמויישֶה? אביעדוסשיחה 22:26, 17 באפריל 2018 (IDT)

👍אהבתי חמויישֶה - שיחה 10:33, 18 באפריל 2018 (IDT)
תודה. ומה עכשיו, חמויישֶה? אביעדוסשיחה 16:49, 18 באפריל 2018 (IDT)
לדעתי כלום. דילגתי על הצגת הקטע הזה. תיאורטית, הוא יוכל להיות מוצג שוב על פי הסבב בעוד שנתיים. אם מי שיהיה מנהל המיזם בעוד שנתיים יראה לנכון הוא אולי יציג אותו. אני לא רואה כרגע סיבה למחוק את הקטע מרשימת הקטעים כל עוד הוא לא שגוי. הוא לא מזיק. חמויישֶה - שיחה 22:28, 21 באפריל 2018 (IDT)
כן, אבל הוא גם לא מוצלח במיוחד... טוב. אביעדוסשיחה 22:39, 21 באפריל 2018 (IDT)
לכן הוא לא יופיע בדף הראשי מ-2016 עד 2020 לפחות. חמויישֶה - שיחה 09:50, 22 באפריל 2018 (IDT)

הסרה: תבנית:הידעת? 24 במאי - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

הקטע הבא אמור להופיע בעוד מספר ימים (תבנית:הידעת? 23 במאי 2018):

כאשר מקימים עגורן באתר בנייה, העגורן הוא זה שמגביה את עצמו. בעזרת מגבה (ג'ק) הידראולי מרימים את יחידת ההנפה, ובמרווח שנוצר מכניסים מקטע פלדה. את מקטע הפלדה מרים ומכניס מנוף העגורן עצמו.

זה אחד מהקטעי "הידעת?" התפלים יותר שנתקלתי בהם. אביעדוסשיחה 16:43, 18 במאי 2018 (IDT)

מסכים שהוא לא מסעיר. אדלג על הצגתו. חמויישֶה - שיחה 22:11, 20 במאי 2018 (IDT)
מצוין ;) האם הוא יופיע שוב בשנה הבאה או..? אביעדוסשיחה 00:12, 24 במאי 2018 (IDT)

עדכון ואימות קטעים קיימים[עריכת קוד מקור]

אימות תבנית:הידעת? 19 בינואר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

על פי allmusic זה לא מדויק שהוא היה נגן תזמורת שירי לכת כשהגיע לאודישן. ניגן במועדונים וניגן גם עם סטן גץ ואחרים (כפי שכתוב גם אצלנו בערך על צ'ט בייקר). בקיצור הסיפור נחמד אבל לא ממש מדויק.אודי - שיחה 10:05, 19 בינואר 2011 (IST)

הרחבת תבנית:הידעת? 26 באוקטובר - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

"היישוב היהודי בטבריה חודש במאה השמונה עשרה על ידי הרב חיים אבולעפיה. הוא הוזמן מהעיר איזמיר בטורקיה על ידי שליט הגליל, הבדואי דאהר אל-עומר, שחשב כי יהיה זה רעיון טוב שיהודים יישבו את הגליל השומם."

חסרות עובדות חשובות: הרב אבולעפיה הוא יליד חברון והתגורר בצפת לפני שעבר לאיזמיר, וסבו היה הרב של טבריה לפני שחרבה הקהילה שם במאה ה-17. דב ט. - שיחה 11:05, 26 ביוני 2014 (IDT)

לא רק שחסרות העובדות הנ"ל (בהנחה שהן נכונות) אלא גם, שהקטע קצר מדי ומשווע לעוד עובדות. 109.160.151.244 00:40, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016[עריכת קוד מקור]

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

תיקון תבנית:הידעת? 29 ביוני - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

ראו את הערותיי בדף השיחה שם. מור שמש - שיחה 13:44, 1 ביולי 2016 (IDT)

אני בעד למחוק את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:05, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
כמו שזה נראה, הקטע השגוי לחלוטין הזה הולך לחזור לעמוד הראשי בקרוב, ולאף אחד לא באמת אכפת; אפילו שעשרות אלפי אנשים כנראה יראו את הקטע הזה באותו יום. מור שמש - שיחה 08:14, 8 במאי 2018 (IDT)

עדכון או הסרת תבנית:הידעת? 21 בספטמבר 2016[עריכת קוד מקור]

לפי הערך באנגלית על האי נורפוק (אנ'), ב-1 ביולי 2016 השתנה מעמדו החוקי של האי והוא כעת הרבה יותר מחובר לאוסטרליה. לדעתי, כדאי להסיר או לעדכן את הקטע. ‏עמיחישיחה 16:36, 21 בספטמבר 2016 (IDT)

מקבל את מה שאתה אומר. אני לא רואה איך אפשר לעדכן את הקטע ולהשאיר אותו מעניין. אני בעד למחוק. חמויישֶה - שיחה 15:02, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 2 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]

ר' דף השיחה שלה למקורות. נראה שהנושא שנוי כרגע במחלוקת ואני ממליץ להסיר בינתיים את הקטע. עד המחזור הבא אמינות המידע שבמאמר תתברר. יש לציין שלפי ההערכה שמופיעה במאמרים, 70% מתאי גוף האדם הם תאי דם אדומים. גם תאים אלו הם תאים קטנים וחסרי גרעין כמו החיידקים. Tzafrir - שיחה 07:37, 2 באוקטובר 2016 (IDT)

תאי הדם האדומים מאבדים את הגרעין בבחרותם. במהלך התפתחותם, דווקא יש להם גרעין. לכן קשה להשוות אותם לחיידקים. 2.53.45.0 10:23, 6 ביולי 2017 (IDT)
נראה שזה מופיע כרגע בתבנית:הידעת? 22 בספטמבר - סדרה 2 (שלמרות שמה מופיעה דווקא ב־23 בספטמבר). הדף האנגלי w:Human microbiota מציין בפתיח שלו שהאומדן המסורתי היה אכן יחס של 1:10, אבל אומדנים חדשים ומדויקים יותר הגיעו ליחס של 1:3 או אף של בערך 1:1. יש שם ארבעה מקורות. אחד לא נגיש ושלושה מסביבות שנת 2014 ומתייחסים, ככל הנראה, למחקר המדוייק יותר שהגיע לאומדן של 1:1. Tzafrir - שיחה 15:22, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)

  1. ^ צילום מכתבו של ארגוב לבן-גוריון, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  2. ^ תלמוד בבלי, ביצה כה, ב
  3. ^ דברים לב, יא, ופירוש רש"י על הפסוק
  4. ^ ירמיהו יב, ט, וראה רש"י על הפסוק
  5. ^ בראשית טו, יא, וראה רש"י על פסוקים י-יא