ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה[עריכת קוד מקור]

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

עיתונאי קטן?[עריכת קוד מקור]

תמונת תקריב צבעונית של אורי אבנרי בזקנתו, בעלי ועורך שבועון "העולם הזה".

בשנת 1987 הוציאו אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב את אלבומם המשותף "על גבול האור", שרבים משיריו הפכו ללהיטים, כולל השיר "עיתונאי קטן", שהביע ביקורת נוקבת על העיתונות בישראל. למרות שהשיר הציג את העיתונאי הישראלי המצוי כחטטן, רכלן ושקרן. תחנות הרדיו, שיכלו לראות עצמן כמבוקרות בשיר, לא נמנעו מלשדרו. העיתונאים לא פתחו במתקפה נגד איינשטיין, גבריאלוב או שאר המשתתפים בהפקה. זאת בניגוד למחזה "זרוק אותו לכלבים", מאת יגאל מוסינזון, משנת 1958, שעסק בדיוק באותו נושא, וזיכה את מוסינזון בביקורת לא אוהדת, בהרבה עיתונים. הגדיל לעשות השבועון "העולם הזה", שהקדיש גיליון שלם רק לביקורת שלילית נגד מוסינזון, מכל תחומי חייו.

אומרים ישנה - שיחה 08:25, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

על מה ולמה? Tzafrir - שיחה 16:41, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
על מה ולמה השאלה? אומרים ישנה - שיחה 00:10, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

יש שלג באפריקה[עריכת קוד מקור]

קטע שכבר הצעתי פעם במתכונת טיפה אחרת. אולי במתכונת הזו הוא יתקבל יותר:

שלג על הרי האלפים

בשירהּ של חנה גולדברג, שהוא שיר הנושא באלבומהּ של קורין אלאל, "אנטארקטיקה, קובעת גולדברג ש"אין סוסים שמדברים עברית" וש"אין שלג באפריקה". לדבריה, אם רוצים שלג, עלינו "לחפש באנטארקטיקה". עדיין אין סוסים שמדברים עברית (אם כי היה סוס שאומן להשיב על שאלות אריתמטיות, ונתגלה כי "ידע" את התשובה הנכונה מתוך סימנים בלתי רצוניים שהעביר לו השואל), אך לעומת זאת, שלג באפריקה דווקא יש ויש. למען האמת, אין יבשת בעולם שלא יורד בה שלג באזורים מסוימים או בזמנים מסוימים. באסיה, ניתן למנות את סיביר שברוסיה כמקום שבו יורדים שלגים בחלקים ניכרים של השנה. גם ההרים והרכסים הגבוהים של אסיה מאופיינים בירידת שלגים כמעט לכל אורך השנה: כך ברכס הרי ההימלאיה שבצפונה של הודו, וכך בהר פוג'י שביפן. כל צפונהּ של אירופה מושלג לעיתים קרובות. ההר הגבוה ביותר באפריקה – הקילימנג'רו – מושלג לכל אורך השנה. קנדה שבאמריקה הצפונית היא מדינה מושלגת, והר הואיינה פוטוסי שבבוליביה באמריקה הדרומית מושלג כל השנה. באזורים הגבוהים בטסמניה שבאוקיאניה וכן בהר קושצ'ושקו יורד שלג לכל אורך השנה. אין צורך לומר שבאנטארקטיקה יורד שלג.

בברכה, אביתר ג'שיחה • 14:36, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol oppose vote.svg נגד. יש הרבה שירים אידיוטיים, ועל הסוס הזה כבר יש קטע הידעת. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
רוב המשקעים באנטארקטיקה יורדים בצורת שלג, אולם ברוב רחבי היבשת שוררים תנאים מדבריים, כפי שמובהר במהדורה האנגלית של ויקיפדיה (אנ'). ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 14:58, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

על תיקונים לשירים[עריכת קוד מקור]

נעמי שמר הוסיפה בית לשיר

לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, תיקנה נעמי שמר את הבית השני בשירהּ, "ירושלים של זהב", והתאימה אותו למציאות המדינית החדשה: במקום כיכר השוק הריקה ובורות המים היבשים, באו החזרה אל הבורות ואל הכיכר, ובמקום הר הבית שאין פוקדים אותו, ייחלה שמר שנשוב לפקוד את הר הבית. יותר מאוחר חזר הבית השני לנוסחו המקורי, והתיקון נקבע כבית נוסף בשיר. בשירו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב ב-1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי". ב-1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". במקור נקראו האלבום ושיר הנושא שלו, "רוקד לכל הבנות", אלא שרשות השידור פסלה לשידור את השיר, משום שאפרים שמיר הגה את המילה "לכל" בפזמון, בכ"ף דגושה במקום בכ"ף רפויה, כפי שמורה הדקדוק. רק לאחר ששונו המילים, וממילא גם שם השיר והאלבום, ל"רוקד לקול הבנות", הותר השיר לשידור.

אנקדוטות שיכולות להיות נקודות בניסוח אחר ל"הידעת?" הנוכחי, או ביצירת קטעי "הידעת?" אחרים:
  1. זכור לי שנעמי שמר אמרה לחיילים שהתפעלו מהוספת הבית ל"ירושלים של זהב", שמה שהם עשו במלחמה יותר חשוב וראוי לציון מן התוספת שלה לשיר, "יותר קל להוסיף בית בשיר מאשר להוסיף בית בעיר". משום מה אינני מוצא את זה. יכול להיות שזו רק אגדה אורבנית?
  2. גנדי הרשה לעצמו להתערב בעוד שיר: הוא אסר על השמעת שיר לשלום בפיקוד מרכז; אריאל שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום אסר על השמעת השיר בפיקוד הדרום.
  3. המעורבות של גוף שידור מרכזי בתכני השירים המשודרים בו זה משהו שתואם את הקו החינוכי ש"רשות השידור" אמצו לעצמם אז. הפסילה של הביטלס על ידי שר החינוך בשנות ה-60 באה גם על הרקע הזה. כיום אף גוף שידור שמחשיב עצמו ליברלי, לא מעז לפסול שירים "לא נכונים" דקדוקית או "מוסרית", והרבה שירים עם טעויות מזעזעות, מופיעים חדשות לבקרים. "כמו תוֹפה של מרים" (במקום "תֻפּהּ") ו"במורד הגרון מתחלקת מועקה" (במקום "מחליקה") הן דוגמאות מצוינות.
בברכה, אביתר ג'שיחה • 19:45, 24 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לגבי האנקדוטה הראשונה - הציטוט מופיע כאן ב-25:59 - "לשנות שיר זה הרבה יותר קל מאשר לשנות עיר". ‏עמיחישיחה 12:06, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כבר יש קטע הידעת על "רוקד לכל/קול הבנות". לפחות בפורטלים יש, אם לא באוסף הכללי. בלי קשר, החלק שעוסק ב"ירושלים של זהב" לא נראה לי מספיק מפתיח. אני מציע למקד את הקטע רק בפזמון "שייפתח/כשייפתח עלי". אומרים ישנה - שיחה 20:12, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מתוך פורטל השפה העברית, נוצר בהעתקה מהערך אפרים שמיר
אפרים שמיר

בשנת 1983 הוציא אפרים שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". שיר הנושא, שכתב עלי מוהר, היה אחד מלהיטיו הגדולים של שמיר. במקור נקרא שיר זה "רוקד לכל הבנות", והוא נפסל לשידור מפני ששמיר הגה את המילה ״כל״ עם כף דגושה במקום כף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את שמו ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור.

אומרים ישנה - שיחה 06:35, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

העתקת חלק מההצעה מלמעלה
תמונת תקריב חסרת צבע של האלוף רחבעם זאבי במדים

בלהיטו של יורם טהרלב, "שירו של צנחן", שנכתב בשנת 1969 עבור להקת פיקוד המרכז, מחכה הצנחן לפתיחתו של המצנח. כששמע אלוף הפיקוד דאז, רחבעם זאבי, את המילים "שייפתח עליי, שייפתח" מתוך פזמון השיר, התנגד אליהן בטענה שהן עלולות לעורר את המחשבה המחרידה שהמצנח עלול שלא להיפתח. לכן, על פי דרישתו של זאבי, שונו מילות הפזמון ל"כשייפתח עלי".

אומרים ישנה - שיחה 06:41, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מולר נגד סוויפט[עריכת קוד מקור]

טיילור סוויפט

בשנת 2013, בעיצומו של The Red Tour, סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, היא השתתפה במפגש מעריצים שאורגן על ידי רדיו KYGO, שם נכחו עשרות ממעריציה ועובדי תחנת הרדיו, שזכו להצטלם אתה. כשהגיע תורם של דייוויד מולר וחברתו דאז, שאנון מלצ'ר, הושיט מולר את ידו מתחת לחצאיתה של סוויפט ונגע לכאורה בישבנה. מיד לאחר המפגש ביניהם היא דיווחה זאת לחברי צוות האבטחה שלה. בעקבות המקרה, הוא הורחק מכל הקונצרטים העתידיים של הזמרת, ואף תחנת הרדיו פתחה בחקירה, שבסופה פוטר מולר. בספטמבר 2015 הגיש מולר כתב תביעה על הוצאת דיבה לסוויפט, ודרש ממנה פיצויים בסך שלושה מיליון דולר על פיטוריו והכתמת התדמית שלו. הנאשמת הוציאה תביעה נגדית נגד מולר בגין התקיפה המינית בסך דולר אמריקני אחד בלבד. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לפתוח במשפט נגד תוקפיהן. ב-12 באוגוסט 2017 דחה חבר המושבעים את תביעתו של מולר מחוסר ראיות. יומיים אחר כך קבעו המושבעים כי מולר נמצא אשם בתקיפה, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אחד. ההכרעה בתיק מקבלת אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד כשהיא מכוסה בתכשיטים.

תהיו עדינים, זו הפעם הראשונה שלי כאן :) נכתב לפי הערך מולר נגד סוויפט. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:02, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

א. צריך טיפה לתמצת את הפתיח. לא כל פרטי הפרטים על המיקום, הזמן, והפורום חשובים.
ב. איני מכיר את הנושא ולכן איני יודע עד כמה הקטע כן או לא מפתיע.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:26, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. ניקיתי מהפתיח את הזוטות ועכשיו זה נראה יותר טוב. המקרה זכה לסיקורים רבים מפאת מעמדה של סוויפט כאחת מהמוזיקאיות המוכרות ביותר בעולם. אני מציג את Hello513 שמכיר את הזמרת יותר טוב ממני. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:31, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
קטע נהדר, שיכול לעניין רבים. יישר כוח לברק על כתיבתו. Hello513 - שיחה 20:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
"כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה": 1. קצת מאכיל בכפית, 2. משתמע שבתביעות אחרות המצב הפוך. 5.22.128.33 17:46, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
משתמע מזה רק שלדעתה של הזמרת, בתביעות אחרות המצב הפוך. יש הבדל. מה גם שכן חשוב להסביר למה היא נמקה את סכום התביעה הנמוך, כפי שנמקה. אומרים ישנה - שיחה 18:53, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
וזו כמובן לא דעתה, וזה לא היה משתמע לולא הצמצום במילים (היא הרי מנסה לעודד תביעות), אז כבר עדיף לצמצם עוד קצת. ממילא זה מיותר, ציון הסכום הסמלי מדבר בעד עצמו. 5.22.128.33 20:14, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם זו לא דעתה, למה כתוב ״לדבריה״? 87.69.6.4 21:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כתוב "לדעתה בתביעות אחרות המצב הפוך"? לא. משתמע כך מהתקציר? כן. משתמע כך מדבריה המלאים? לא. מיותר? כן. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לי, לא משתמע כך. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תמצות
טיילור סוויפט

בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO אירגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.

אומרים ישנה - שיחה 16:59, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

למה „נגע בה לכאורה״? האם זוהי טענה ששנויה במחלוקת? Tzafrir - שיחה 18:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
צפריר, על פי הגרסה שלו הוא נגע בצלע שלה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אבל בית משפט הכריע באותה מחלוקת עובדתית. אפשר להסתמך על הקביעות העובדתיות שלו ללא ההסתייגות „לכאורה״. Tzafrir - שיחה 01:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אין לי השכלה משפטית. אבל נראה לי שצפריר צודק. אני מוחק את המילה "לכאורה" מגרסת התמצות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
כנ"ל. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בן[עריכת קוד מקור]

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

תאי זרע, הגדלה פי 3140

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית[1]."
נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y
תאי זרע, הגדלה פי 3140

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

המחבלים שאיחרו לפיגוע[עריכת קוד מקור]

החזרה לשעון החורף בישראל

ב-5 בספטמבר 1999, התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום, הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.

המקורות לכך בערך שעון הקיץ בישראל, ובאתרי ynet ופרס דרווין. אביתר ג'שיחה • 13:26, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
א. Symbol support vote.svg בעד
ב. אפשר קצת לתמצת.
ג. פרס דרווין חסר משמעות באופן כללי, ובפרט למי שממילא התאבד בכוונה.
ד. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:15, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
א. גם אני בעד.
ב. ניסיתי לתמצת. איך זה עכשיו?
ג. לא ברור שהתאבדו בכוונה. יכול להיות שהתכוונו להגיע ליעדם מעט לפני 18:30, לרדת מהרכב ולהיבלע בהמון ברחוב אחר, ולאחר הפיצוץ לחזור לבתיהם. הפיצוץ הפתיע אותם כשהיו בדרך, שעה לפני שתכננו אותו.
ד. בבקשה. אביתר ג'שיחה • 16:48, 11 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תמצתי עוד. אגב, הורדתי את ציון שמה של ירושלם, גם בגלל שהוא מיותר, כשלעצמו, וגם בגלל שהוא לא הגיוני. נסיעה מחיפה לירושלים, כמו נסיעה מטבריה לירושלים, עורכת יותר משעה. עוד היה מיותר שם ציון השעות המפורשות, יום השבוע המפורש, והמספר המדויק של המחבלים במכוניות התופת. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אני Symbol oppose vote.svg נגד. האנקדוטה נהדרת. סיפור משעשע, ללא ספק. אבל בסופו של דבר יש לנו כאן רק סיפור נקודתי מצחיק, ללא שום דבר אנציקלופדי, מלמד, מחדש, מסקרן או מרחיב אופקים. לא אתנגד לקטע אם תהיה תמיכה נוספת. חמויישֶה - שיחה 09:47, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם רוצים להרחיב למשהו משמעותי יותר: יש מאגר של פרטי שינויי אזורי הזמן בשנים השונות. הקובץ על אסיה כולל פרטים על ישראל (חפשו Israel) ופלסטין (Palestine). מדובר על מושגים פנימיים של הקובץ (יש עוד שם פנימי בשם Zion ואחרים, השמות של אזורי זמן בפועל הם שמות של ערים). הקובץ אמנם ברובו בפורמט מאוד מוגדר, אבל רובו הוא הערות שמתעדות את השינויים. באותן שנים תאריך השינוי של שעון הקיץ בארץ השתנה משנה לשנה (לעתים בהתראה קצרה) לפי זהותו של שר הפנים התורן ושיקולים קואליציוניים אחרים. תאריך ההתחלה והסיום של שעון קיץ בארצות מוסלמיות (ונדמה לי שגם ברשות) יכול להשתנות משנה לשנה בגלל צום הרמדאן (אבל לא בדקתי מה היה התאריך באותן שנים). למעוניינים, אני רואה שם שבשנת 1999 הם עברו מהסתמכות על אזור הזמן הירדני לאזור זמן של עצמם. הירדנים שינו את התחלת שעון הקיץ לאחד ביולי(!) בגלל הרמדאן(?) אבל הפלסטינים לא שינו את תאריך ההתחלה. Tzafrir - שיחה 10:27, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם תסתכל בניסוחים הראשוניים של הקטע, הייתה התייחסות לעניין הזה מהצד הישראלי שלה: ה-5 בספטמבר 1999, היה יום ראשון כ"ד באלול, תשנ"ט. בשבת - שישה ימים לאחר מכן, היה ראש השנה, תש"ס. האשכנזים התחילו איפוא לומר סליחות במוצ"ש, והייתה לי ספקולציה שלכן, כנראה, קבע שר הפנים את העברת השעון ליום שישי יומיים קודם. כך זמן חצות הלילה שממנו מותר להתחיל לומר סליחות נהיה מוקדם יותר בשעה. שר הפנים באותה שנה היה נתן שרנסקי, אך ב-1999 שרנסקי עוד לא התערב בתחילתו ובסופו של שעון הקיץ (אלא רק ב-2000), וזמני שעון הקיץ נקבעו על פי צו של אליהו סויסה שר הפנים הקודם, שהיה אמור להיות תקף מ-1998 עד 2001. סויסה מש"ס, עשה ככל יכולתו להקדים את תחילת שעון החורף, כדי להקל על אומרי הסליחות, על הצמים ביום הכיפורים ועל מתפללי ותיקין. אמנם הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מתחילת אלול, אבל באותה שנה תחילת אלול הייתה באמצע אוגוסט, ומסתבר שלהקדים את תחילת שעון החורף לאוגוסט היה כבר מעבר ליכולותיו של סויסה. את כל הדברים האלו לא ציינתי, גם כי חלקם ספקולציות שלי, וחלקם מנפחים את הקטע עד לאין שיעור. לגבי דבריו של חמויישה, אני לא מסכים שאין בקטע "שום דבר אנציקלופדי, מחדש, מסקרן, או מרחיב אופקים". מהקטע ישנם קישורים לערכי שעון קיץ ושעון חורף, (שמהם קל להגיע גם לערך על שעון הקיץ בישראל, וממנו ללמוד על הסמטוכה שהייתה בישראל סביב המעבר חזרה לשעון החורף לפני שהתקבע החוק הקיים). שנית, מהקטע מגיעים לערך על אודות פרס דרווין, שמחכים ומסקרן בדרכו. שלישית, הקטע מאיר שוב נקודה ישנה ומאד מעניינת: בתקשורת בין בני אדם, ובמקרה הזה, בין המשלחים ומכיני הפצצות ברשות לבין המפגעים בארץ, צריך להקפיד על שפה משותפת ועל מערכת יחידות אחידה, כי אחרת (למזלנו) דברים מתפקששים. ממש כמו בחללית שהתפוצצה כי האמריקאים דיברו בגלונים והאירופאים דיברו בליטרים, כאן הפיגוע נמנע כי הפלסטינים דיברו בשעון קיץ והערבים הישראלים דיברו בשעון חורף. אביתר ג'שיחה • 11:48, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ניטפוק: סוויסה שינה את ההגדרות כבר בשנת 1997. קישור מהקובץ האמור: ftp://ftp.cs.huji.ac.il/pub/tz/announcements/ . באופן כללי באוניברסיטה העברית מתחזקים גם שעון אטומי שהוא מקור הזמן של מדינת ישראל (לפחות היה בעבר) וגם מסנכרנים את הגדרות הזמן שלנו עם העולם. Tzafrir - שיחה 12:15, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

משורר ליהק את קישקשתא למדע בידיוני[עריכת קוד מקור]

קישקשתא - צולם במרכז הבינתחומי 2018

האמן, דוד אבידן, שמבקרי אמנות מחשיבים את שירתו המפורסמת, לחשובה מאוד בהתפתחות השירה העברית, שמשרד החינוך צירף את שירתו לתוכנית הלימודים, ורבים משיריו הולחנו ושודרו ברדיו, היה גם תסריטאי ובמאי קולנוע. אולם חמשת סרטי הקולנוע שייצר, לא זכו לתשומת לב. אחד מהסרטים, "שדר מן העתיד" הוא סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון באורך מלא. בין כוכביו נמנים אבידן עצמו ואבי יקיר. יקיר מוכר לקהל הישראלי בעיקר בתור "קישקשתא" (בתמונה), מתוכנית הילדים "מה פתאום?!", ו"שבי" מ"פרפר נחמד". שפת הסרט היא אנגלית ומשחקת בו גם סוזי מילר, שהתפרסמה בתוכניות הוראת האנגלית, בטלוויזיה החינוכית. הסרט הוקרן בארץ רק שלוש פעמים.

מקורות: הערך דוד אבידן, הערך אבי יקיר והדף https://www.ishim.co.il/m.php?s=%D7%A9%D7%93%D7%A8+%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93 אומרים ישנה - שיחה 22:43, 7 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

לא הבנתי את הקטע המבלבל הזה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:08, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מה בקטע לא מובן או מבלבל? אומרים ישנה - שיחה 19:29, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
המעבר החד מדוד אבידן לאבי יקיר. לא אהבתי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:19, 14 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אם הקטע היה עוצר במילים "סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון באורך מלא" היה סיכוי שאתמוך בו. גם אז, רק אם היה נכתב ערך על הסרט. חמויישֶה - שיחה 12:09, 21 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
לא יכתב ערך על הסרט כי ספק אם יש אדם חי כל שהוא, שראה אותו מהתחלה עד הסוף. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

איחוד הקטעים "החייל הנאצי המושלם" ו"נאצי ממוצא יהודי" המוצעים למטה[עריכת קוד מקור]

WernerGoldberg.jpg

אחרי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, בשנת 1940, הוציא היטלר צו גירוש לבני התערובת מדרגה ראשונה, מצבא גרמניה (צבא שכונה "וורמאכט"). בין המגורשים היה ורנר גולדברג – החייל בעל חזות ארית, שהתפרסם בכרזת הגיוס הנפוצה של הוורמאכט (בתמונה), בה הופיע הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". גם ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה (חיל האוויר), סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן של יהודי. מילך ניסה להסתיר זאת, אך גרינג והיטלר היו מודעים לכך. גרינג מנע את סילוקו, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". כבר בשנת 1935, פתח הגסטפו בחקירת מוצאו של מילך. אך זו הופסקה כי אמו של מילך הכריזה, כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. בסופו של דבר, זכה מילך תעודת ייחוס ארי.

אומרים ישנה - שיחה 21:54, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מדינות ערב והאירוויזיון[עריכת קוד מקור]

סמליל לבנון באירוויזיון

ממלכת ירדן, אומנם מעולם לא השתתפה תחרות הזמר של האירוויזיון, אך במשך שנים רבות תאגיד הטלוויזיה שלה שידר את התחרות בשידור חי, שבשל החרם הערבי, צונזר ממנו השיר הישראלי. במהלך אירוויזיון 1978, כאשר הסתבר כי ישראל עומדת לנצח בתחרות (עם השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן), השידור הירדני נקטע ולא חודש, בטענה של תקלה טכנית. כמו כן, לאחר סיום התחרות, דיווחה העיתונות הירדנית, כי המנצחת היא בלגיה, שבמציאות הגיעה רק למקום השני. לבנון ניסתה להשתתף לראשונה בתחרות בשנת 2005. הזמרת אלין לחוד נבחרה לייצגה עם שיר בשפה הצרפתית. רשת השידור הלבנונית, האמונה על ייצוג לבנון באירוויזיון, הקימה אתר אינטרנט, שבו הופיעה רשימת כל המדינות המשתתפות, למעט ישראל. לאחר שאיגוד השידור האירופי דרש מהלבנונים להוסיף את ישראל לרשימה, הרשימה כולה הוסרה מהאתר. בעקבות זאת, דרש האיגוד ערובה לכך, שהשיר הישראלי ישודר בשידור חי, וכי ניתן יהיה להצביע עבורו בטלפון. בתגובה פרשה לבנון מהתחרות, בטענה כי החוק הלבנוני אוסר להציג את ישראל בהקשר חיובי.

אומרים ישנה - שיחה 23:03, 5 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אומרים ישנה, קטע מעניין מאוד על תחרות נפלאה קריצה. רק רוצה לדייק: השידור הירדני אכן "נקטע", ובמקומו הוקרן על המסך רקע פרחים, אך בכתוביות הסיום הוא חודש שוב. עוד משהו מעניין: תחילה, איגוד השידור האירופי הכליל את השיר הלבנוני באלבום הרשמי של אירוויזיון 2005. אולם בעקבות הפרישה, הם הסירו אותו. לו היו משתתפים בתחרות שירם היה נכלל בדיסק השני כרצועה השנייה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 18:22, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. האם אתה מציע להוסיף לקטע את העובדות האלו? פשוט, האתגר היחיד בכתיבת הקטע היה התמצות. כל השאר הוגש לי מוכן על ידי כותבי הערך ישראל באירוויזיון. אומרים ישנה - שיחה 19:09, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אפשר לנסות להוסיף לקטע את זה. פרט מעניין. בכל מקרה, אחרי שכתבתי מחדש את הערך תחרות הזמר של האירוויזיון, המטרה הבאה היא ישראל באירוויזיון. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:19, 6 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 09:23, 7 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אוטיזם נרכש[עריכת קוד מקור]

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

האבחנה הושמטה מDSM-V. המשמעות של המילה „נרכש״ נראית לי מבלבלת בהקשר הזה, בפרט מכיוון שלא יודעים כלום על מנגנון הפעולה. Tzafrir - שיחה 22:21, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מנגנון או גורם? בחצי מהמקרים של תסמונת הלר, הגורם לא ידוע. בחצי השני זה מחלות זיהומיות או אוטו-אימוניות. ונכון. האבחנה הושמטה מהDSM-V. היא גם לא הייתה בDSM-III, II ו-I. היא הייתה רק בDSM-IV. ועדיין, יש אנשים עם אוטיזם נרכש. ההשמטה של האבחנה מהDSM-IV לא אומרת שאנשים אילו אינם קיימים. היא אומרת רק שהממסד לא רואה יותר סיבה להגדיר אותם כבעלי לקות שונה מזו של שאר האוטיסטים. אומרים ישנה - שיחה 06:53, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

על עברות שמותיהן של דמויות ספרותיות[עריכת קוד מקור]

יהושע הפרוע, הלא הוא שטרובלפטר (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות ללשון המתחדשת, העברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה, אם כדי להעצים את היותה של העברית "שפה מדוברת" שיכולה לתת ביטוי לכל תוכן ולכל שם מבלי להזדקק לשימוש בשפת המקור, אם כדי להנגיש את הבנת תכונותיהם של הגיבורים מתוך שמותיהם לקוראים דוברי העברית, ואם מכל סיבה אחרת. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927. הנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. כל הדמויות מן הספר יהושע הפרוע קיבלו בתרגומים שמות עבריים, וכך שטרובלפטר (פטר הפרוע) הפך ליהושע הפרוע או ליפתח המלוכלך, וְקספר סרבן המרק הפך לברק המפונדרק. אורה הכפולה מקורה בתרגום שמה של לוטכן, ורוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן קיבל מסיבות ברורות שם אחר, קליט יותר − עוץ לי גוץ לי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

סבורני שזוהי תופעה מעניינת. המקורות ברובם בערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה. אלישבע נמצאת כאן וכאן. כמו כן, קיימות דוגמאות רבות נוספות כמו מיקי מעוז ועריצה מדיאש בפייסבוק של האקדמיה, כאן אביתר ג'שיחה • 13:29, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אהבתי! ‏עמיחישיחה 14:37, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. אגב, האם השמפו, שייצרה הדוגמנית תמי בן עמי, נמכר בגרמניה כ"גרטל הנסלסון"? אומרים ישנה - שיחה 19:03, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
רם ויעל זה נחמד. אבל כמה שנים קודם לכן לא סתם שינו את שמו של דון קישוט לאבינועם, אלא גם העבירוהו לארץ ישראל: „אבינועם הגלילי או משיח האוויל״. Tzafrir - שיחה 22:08, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
"הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1871 בידי נחמן פרנקל תחת השם אבינועם הגלילי או משיח האוויל. כנהוג בתרגומים שנעשו בתקופה זאת לעברית, עיברת פרנקל את שמות הדמויות והעביר את התרחשות העלילה לארץ ישראל שלאחר מרד בר כוכבא." - זה כבר לא תרגום. זה סיפור בהשראת סיפור אחר. אומרים ישנה - שיחה 22:18, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 09:50, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
חשבתי אולי לקצר קצת בדוגמאות, ולהוסיף עוד התייחסות לעניין נוסף בקטע: המגמה הזו של תרגום שמות של גיבורים ספרותיים די דעך בשלב מסוים (שנות ה-80? שנות ה-90?), כנראה בגלל שהעברית כבר לא "נלחמה" על המעמד שלה, ולא הייתה צריכה להיות פעולת מיסיון כדי להנחיל אותה, מאחר שכבר רוב דוברי העברית בארץ היו דוברי עברית כשפת אם. לכן, אם ב"פו הדב" הישן, טיגר נקרא "נמיר", בחדש חזרו לקרוא לו טיגר, ו"עריצה מדיאש" של 101 דלמטים חזרה להיות קרואלה דה-ויל. נראה לי מתאים להוסיף את העניין הזה, לאו דווקא בניסוח הנ"ל. מה אתם אומרים? אביתר ג'שיחה • 16:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה טובה כמו שהיא. אני מפחד לקלקל. 2.53.156.95 17:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה ארוכה מדי. אבל אולי היא גדושה בגלל שמנסים לציין את כולם. לא צריך לציין את כולם. איך אפשר להפנות את הקוראים לעוד מידע? ערך? קטגוריה? Tzafrir - שיחה 18:08, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
בערך תרגום שיש אליו כאן קישור, מופיעות חלק מהדוגמאות. אפשר לקצץ את הדוגמאות שמופיעות בתרגום ולהשאיר רק מה שלא מופיע. אביתר ג'שיחה • 19:20, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
מה דעתכם על הניסוח המקוצר הבא:
יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה בתרגום משנת 1951 את השם אורה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927, והנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

יש כאן דוגמה לכל אופני התרגום, תוכני (לוטכן=אורה), צלילי (רומיאו ויוליה=רם ויעל, אליס=עליזה) וחריזה (הנזל וגטל=עמי ותמי). אביתר ג'שיחה • 13:50, 8 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אבל את מה שהסברת בסוגריים, תחת הקטע, יש להסביר בתוכו. אומרים ישנה - שיחה 14:52, 8 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
איך זה עכשיו?
יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום משמעות, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לְחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה את שמה העברי, אורה, בתרגום משמעות. בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי ב"תרגום חריזה". עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אביתר ג'שיחה • 18:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אפשר גם כך
יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

בתקופת תחיית הלשון העברית מתרגמי ספרות עבריים רבים לא הסתפקו רק בתרגום תוכנן של יצירות. הם גם עברתו את שמות גיבוריהן. חלקם נתנו לדמויות שמות עבריים עם צליל דומה לזה שבשפת המקור. למשל, בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". אחרים שמרו רק על חריזה שהייתה קיימת במקור בין שמותיהם של שתי דמויות. לדוגמה, הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי. שיטת העברות השלישית הייתה שמירה על משמעות השמות. כך לוטכן, גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen", אורה הכפולה, קיבלה את שמה העברי, אורה (בגרמנית: לוט - אור, כן - מוספית הקטנה). עברות השמות לא נעצר בספרות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב-יפו איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' השישי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אומרים ישנה - שיחה 20:39, 9 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

קצת שיפצתי את הניסוח שלך. תוכל לראות בהשוואה לגרסה הקודמת. העריכה העיקרית שלי היא התיקון שקשור ללוטכן. לוטכן אינו אור בגרמנית. לוט זה אור (כמו light באנגלית), וְכן זה מוספית הקטנה. תרגום יותר מדויק לשמה של לוטכן היה צריך להיות אורית. אביתר ג'שיחה • 10:14, 10 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
סבבה. עכשיו צריך רק למחוק בקו את הגרסאות, שכבר לא רלוונטיות (כל גרסה, שהכותב שלה נסוג ממנה ואיש לא הגיב עליה בחיוב), ולקוות שמישהו ישים לב, לגרסאות הנותרות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:30, 10 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:36, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

דישון שדות בחומר נפץ[עריכת קוד מקור]

נוסח פורטל ביולוגיה וכימיה
פני המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N2), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O2), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O2 אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N2 חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N2, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח פורטל חוק ומשפט
פני המחבל אנדרס ברינג ברייוויק

המחבל הנורווגי, אנדרס ברינג בריוויק (בתמונה), ביצע את מתקפות הדמים בנורווגיה בשנת 2011, שכללו פיצוץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, וטבח באמצעות ירי, במחנה נוער של מפלגת העבודה הנורווגית. הוא רצח 77 איש ופצע מאות נוספים. את הרובה האוטומטי, ששימש אותו לביצוע הטבח, הוא קנה באופן חוקי, כשהצהיר, שהרובה נועד לצייד, כפעילות פנאי. בשביל להשיג רישיון לאקדח, הוא החל להתאמן בקביעות במועדון ירי ספורטיבי. גם את חומר הנפץ הרב, עבור מכונית התופת, בריוויק קנה באופן חוקי לחלוטין. הרבה חומרי דשן לחקלאות יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. לכן בריוויק הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ההצעה השנייה הרבה יותר מעניינת מהראשונה (ללא מושגים בכימיה וביולוגיה). הבעיה היא שנשארנו עם קטע שבעצם סוקר את ההכנות לפיגוע בנורווגיה. אני Symbol question.svg מתלבט. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
ההצעה השנייה מעניינת מאוד והרבה יותר מוצלחת. האמת היא שקראתי את הערך האנגלי על המחבל והוא מרתק. הוא חווה ילדות קשה במיוחד שבעקבותיה פיתח הפרעות נפשיות שגרמו לו להתדרדרות הזו. ההכנות לפיגוע היו יצירתיות במיוחד והוא השקיע בהן זמן רב. אני בעד. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 13:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שהקטע השני דן, נטו, בנורווגיה. בעוד מדינות חקלאים יכולים להשיג טונות של דשן ברישיון. וגם בישראל, ספורטאי ירי מעשי, מקבלים לצד רישיון אקדח הספורט, רישיון אקדח קרבי. אם כי אני לא יודע מה הנוהל בישראל לגבי נשק לצייד. אומרים ישנה - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מידע תורשתי מתומצת[עריכת קוד מקור]

הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי מקודדים לחלבונים. גם לנגיפים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של גופיף נגיף טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. נפח זה קטן בהרבה גם מנפחו של חיידק. לכן, כדי שהחומר התורשתי של הנגיף יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר של גופיף הנגיף, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל (שהוא חלבון סוכך ממוצא אבולוציוני נגיפי, שמצוי בחיידקים), מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:31, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

זה סינית. נכון, אני מפגר, וגם עברית אני לא מבין כל כך טוב, אבל זה באמת כתב חידה. חמויישֶה - שיחה 11:17, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
איזה מושג פה לא מוכר לך? גן? חלבון? תורשה? נגיף? נפח? חיידק? תא? אבולוציה? קידוד? - אלו מושגים שלדעתי, הרוב המוחץ של דוברי העברית, כן מכירים. אומרים ישנה - שיחה 18:15, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תורשה מצריכה מידע תורשתי. המידע הזה מחולק ליחידות מידע, שקרויות "גן". מרבית הגנים מקודדים לחלבונים. למשל החלבון "המוגלובין" הוא החלבון הנושא בדם את החמצן ואת הפחמן הדו חמצני. למשל החלבון מיוזין, שאחראי להתכבצות השרירים. למשל הלבון רטינל, שקולט אור בעיניים. חלבון הוא מולקולת ענק שהיא מיקרו מכונה.
גן הוא יחידת מידע. הוא מקודד בעזרת חומר, שנקרא DNA. לא נראה לי משהו פה חדש במיוחד למרבית דוברי העברית. אומרים ישנה - שיחה 18:57, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם חמויישה. זה קטע מורכב מאוד שדורש ידע מקצועי. אולי אפשר לשלב בפורטל רפואה או משהו כזה. כמו כן יש לתקן את "בכדי" ל"כדי". גילגמש שיחה 19:54, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תוקן. אומרים ישנה - שיחה 21:05, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מהמעט שהספקתי לקרוא אמש, נראה ש-GroEL הוא חלבון חיידקי המסייע בין היתר לנגיפים להדביק את הפונדקאי של החיידק (כנימות עלה למשל). הוספתי [דרוש מקור] לערך הרלוונטי בתקווה לקבלת הבהרות. בכל אופן, מבנה רביעוני הומאומרי המורכב ממספר רב של תת-יחידות זהות (או הטרומר המורכב ממספר רב של שתי תת-יחידות בלבד) שכיח מאד גם בקרב בעלי חיים וכמובן בקרב חיידקים. תעלות אשלגן למשל בנויות מארבע תת-יחידות זהות, כך שמוטציה אחת מספיקה כדי "לעדכן" בצורה אחידה את מבנה התעלה. מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי. שבת שלום, ליאור पॣ • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 15:33, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חלבוני סוכך עוזרים, קודם כול, לחלבונים אחרים של התא שמייצר אותם, לקבל מבנה מתקפד ונכון. ולגבי ההגיון שלי או שלך, הוא לא רלוונטי. טענות על הגיון בביולוגיה צריכות נימוקים משכנעים, למשל מתורת המשחקים, מהמתמטיקה, מהפיזיקה או מהכימיה והוכחות בתצפית או בניסוי. האם יש לך כאלו נימוקים עבור טענתך "מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי"? אומרים ישנה - שיחה 18:02, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ליאור צודק: מחיפוש ממושך במאמרים מדעיים ומהתייעצות עם ביוכימאי, שמכיר את התחום, ספק גדול אם מישהו מקצועי אוחז בדעה, לפיה המוצא האבולוציוני של הGroEL הוא נגיפי. נימוק תמצות המידע התורשתי מעיד, לדעת מומחים, על מוצא אבולוציוני חיידיקי. יש הרבה דוגמאות לשיטות תמצות מידע בחומר התורשתי החיידקי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 30 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נוסח ב'
הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי שלנו, מכילים מידע, שמקודד לייצור חלבונים. גם לחיידקים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של חיידק טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. לכן, כדי שהחומר התורשתי של החיידק יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר שלו, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא ייצור חלבונים קטנים יותר, שדורשים פחות מידע לשם ייצורם. שיטה אחרת היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל, שהוא חלבון סוכך חיידקי, מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:47, 29 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. המשפט הראשון נראה לי טאוטולוגי ומטעה ככזה - חלקים גדולים מהגנום אינם מקודדים לחלבונים ולכן בהגדרה אינם גנים, אך חלק מהדנ"א הלא מקודד מעורב עמוקות בבקרת שעתוק, בבקרה שלאחר שעתוק (אנ') ובעיבוד חלבונים לאחר התרגום.
ב. כדאי להוסיף קישור למבנה רביעוני.
ג. המשפט האחרון מרמז כי קיימים חלבונים רבים בגודל דומה ל-GroEL ושהגן המקודד להם ארוך פי 14 מזה המקודד להומאומר של GroEL. אני לא מכיר מקור התומך בטענה הזו. יותר מכך, אפילו אם היפותטית היה חלבון המורכב מ-14 תת-יחידות שונות זו מזו, ניתן היה לקודד את כולן לגן אחד קצר באמצעות שחבור חליפי. אני מציע שנשווה את GroEL לחלבון אחד בגודל דומה שאין לו מבנה רביעוני והגן המקודד לו ארוך יותר. כך ניתן לקוראים עוגן ברור להיאחז בו. ליאור पॣ • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 09:35, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
לגבי סעיף א', אתה טועה. החלקים הגדולים בחומר התורשתי, שמקודדים לשום דבר או לשום דבר מזוהה, לא קרויים גנום. גנום זה רק הגנים. גן יכול לקודד לRNA, שמקודד לחלבון, לסוגי RNA שאינם מקודדים לחלבון, לאתר קשירה של דברים לDNA ואולי עוד כמה דברים. אבל מה שמקודד לשום דבר, אינו גנום. הוא DNA שאינו נושא גנום.
לגבי סעיף ב', אני לא מבין מה הקשר למבנה הרביעוני. אם אתה רוצה קטע "הידעת" שקשור למבני הרביעוני, כתוב קטע, שמשווה מיוגלובין להמוגלובין. או אולי קטע שמסביר על פעולת החלבון שהוזכר פה, בלי קשר לגן שלו.
ג' הצעות קטעי "הידעת" שעסקו בשחבור חילופי, בהזזת מסגרת ובשיטות תמצות נוספות, נדחו פה. בטח ובטח אי אפשר להסביר את כל הדברים האלו בפיסקה קצרה של קטע "הידעת" אחד. בכל מקרה, שווה לחפש חלבון באותו גודל, בלי שום שיטת תמצות, ולהשוות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
א. במידה והצדק עמך, יש לשכתב את הערך גנום (בעברית ובאנגלית לפחות) ואת הערכים האחרים שציינתי. לא אתיימר לפסוק שהצדק עמי מאחר וחלפו 14 שנה מאז הקורס שלקחתי בבקרה לאחר שעתוק של ביטוי גנים, וכבר אז לא הצטיינתי במבחן.
ב. קטע הידעת המוצע כאן עוסק במבנה רביעוני של חלבונים ולכן חסר קישור לערך הנדון. ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 17:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
סבבה, לגבי הפירוש העקום של המילה "גנום". בוויקיפדיה, גנום זה כל הגנים וגם כל מה שלא. סבבה. רק שהקטע המוצא לא מכיל את המילה "גנום". כרגע הוא מכיל רק את המילה "גנים". ולגבי המושג "מבנה רביעוני", נראה אותך מצליח לדחוף אותו לפה. הערך לא עוסק בו אלא בתמצות הגנום. אם אתה רוצה שהוא יעסוק גם בו, הכפל את אורך הקטע פי ארבעה, והסבר מהו מבנה ראשוני, שניוני, שלישוני ורביעוני. אומרים ישנה - שיחה 18:51, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
לא צריך להסביר את הכל. צריך לכתוב משהו כמו „מאותו גן מקודדים שני חלבונים שונים״ ולקשר לערך שמפרט. אבל זכור לי במעומעם שיש איזשהו מקרה אצל חיידק או נגיף שבו המשפט האמור נכון עוד יותר: אותו רצף בסיסים מקודד שני חלבונים שונים. נדמה לי שהשני מקודד עם שלשות בסיסים שבהיסט של בסיס אחד מהראשון. כלומר, לדוגמה, אם יש רצף AACGTACGTA, החלבון הראשון מקודד בשלישיות AAC GTA CGT והשני: בשלישיות ACG TAC GTA. יש באמת מקרה כזה או שזכרוני סתם מטעה אותי? Tzafrir - שיחה 23:47, 31 באוקטובר 2021 (IST)[תגובה]
אבל לא בזה דן הקטע. 87.69.6.4 06:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
נוסח ג' הפשטה, התחמקות מעניינים לא הכרחיים ומענה לביקורת
הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

נפח חיידק קטן בהרבה מנפח תא בגוף האדם. לכן לחיידק יש פחות מקום לחומר תורשתי מאשר לתא אנושי. אחת התוצאות של עובדה זו, היא שמידע בחומר התורשתי של החיידק, שמקודד לייצור חלבונים, הוא קצר יותר מזה שבאדם. בחיידקים יש שיטות רבות לתמצות המידע הזה. השיטה הפשוטה ביותר היא ייצור חלבונים קטנים יותר. עוד שיטה היא ייצור חלבונים, שמורכבים ממספר יחידות זהות – כך הגן, המקודד לחלבון, צריך לקודד רק לחלק מהחלבון. שיטה זו מיושמת, למשל, בחלבון GroEL (הדמיה בתמונה), שמורכב מ-14 תת-יחידות זהות. שיטה אחרת, שנקראת שחבור חליפי, מנצלת את העובדה, שקיימים חלבונים שונים, שחלקים מתוכם זהים. בשיטה זו, המידע על החלק הזהה מתוך החלבונים השונים מופיע בחומר התורשתי רק פעם אחת. שיטת תמצות נוספת, שקרויה הזזת מסגרת קריאה, מאפשרת ייצור שני חלבונים שונים לחלוטין (ותיאורטית גם שלושה חלבונים שונים לחלוטין) בעזרת פיסת מידע גנטי, באורך שמקודד לחלבון בודד.

אומרים ישנה - שיחה 11:11, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

א. תודה רבה על התייחסותך להערותיי!
ב. אם זכרוני אינו מטעני, בניסויי אבולוציה במבחנה בחיידקי אשרישיה קולי, חיידקים שנחשפו לריכוז קבוע של סוכר נתון איבדו עם הדורות את הגנים הדרושים לייצור אנזימים המפרקים סוכרים אחרים. תוצאה זו מרמזת שקצב החלוקה של חיידקים מושפע מאורך הגנום שלהם וזו אחת הסיבות שהגנום שלהם קצר.
ג. גם אם זכרוני מטעה אותי והטיעון לעיל שגוי, ההשוואה לנפח תא אנושי אינה רלוונטית מאחר והגנום האנושי אצור בגרעין התא, שנפחו קטן יותר באופן משמעותי.
ד. כמו כן, גנום אנושי צריך לקודד לכל החלבונים בכל הרקמות השונות הקיימות ברחבי הגוף האנושי, לרבות מנגוני הבקרה האחראים לביטויים ברקמה המתאימה ובנסיבות המתאימות לאורך כל חיי האדם. חיידק צריך לקודד רק את הנתונים הדרושים לתא אחד קטן.
ה. בכוונתי להיעדר מדף הדיונים הזה בתקופה הקרובה עקב מטלות אחרות. בהצלחה עם הקטע הזה! יום טוב, ליאור पॣ • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
נפח חיידק קטן יותר גם מגרעין תא אדם. חוץ מזה, הגרעין מתמחה בהכלת DNA. שאר הפונקציות של התא האנושי נמצאות בשאר התא. ולגבי שאר ההערות. הן נכונות. אבל אין להן מקום בקטע קטן... אומרים ישנה - שיחה 20:10, 3 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]
עדיין Symbol oppose vote.svg נגד, כי הקטע ביולוגי מדי ולא מובן להדיוטות. ואני חושש שגם מי שמבין את הקטע בקלות לא בהכרח מוצא אותו מעניין. חמויישֶה - שיחה 11:40, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

אנטישמיות שאינה אפליית יהודים[עריכת קוד מקור]

נגיב מחפוז

ש"י עגנון הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. עובדה זו מאפילה על הישג גדול אחר, שקשור בזכייתו – נכון לשנת 2021, מתוך 118 חתני וכלות פרס נובל לספרות, הוא הראשון ואחד משני היחידים, שכתבו בשפה שמית. ב-1988 הצטרף אליו נגיב מחפוז (בתמונה), כותב הערבית. העובדה ששפה כה נפוצה, כמו הערבית, כמעט לא מיוצגת בין זוכי הפרס, אינה מקרית – יש ביניהם גם כותב מנדרינית בודד, מו יאן. לעומת זאת, חמישה מהזוכים כתבו בפולנית ושבעה מהזוכים כתבו בשוודית. שתי שפות אלו נדירות מאוד בלימודי שפה זרה, ונדירות יחסית כשפות אם. אם כי שוודית היא שפת אמם של חברי ועדת שופטי הפרס. ככלל, למעלה מתשעים אחוז מזוכי הפרס כתבו בשפות מענפים אירופאים של השפות ההודו-אירופיות, כשבערך חמישים אחוז מכלל הזוכים כתבו בגרמנית, צרפתית או אנגלית.

אומרים ישנה - שיחה 15:11, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

למשפט האחרון: יש לי הרגשה שצריך לסייג אותו. אני בטוח שפעם בעשור יוצא לאחד מהם לפרסם מאמר מדעי לא באנגלית. Tzafrir - שיחה 15:21, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תן דוגמה למאמר מדעי לא באנגלית, מחמישים השנים האחרונות, שזיכה מישהו בפרס נובל. אומרים ישנה - שיחה 15:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אנגלית זו שפתם של המדענים, כפי שהייתה בעבר הגרמנית, ובעבר בעבר היוונית והלטינית. לא סביר שחוקר יפרסם מאמר בשפה מקומית, שהוא צריך לקבל עליו ביקורת עמיתים (משיקולים פרגמטיים, בניגוד לסיפורת או שירה). נקודה מעניינת, אבל אולי קצת פחות מתקשרת לשאר הקטע. Matankic - שיחה 16:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סבבה. אמחוק את המשפט. אומרים ישנה - שיחה 16:50, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא לגמרי נכון. יש גם פרסומים מדעיים בשפות אחרות שעוברים ביקורת עמיתים. הם הרבה פחות חשובים. אבל קיימים (אני חושב שבסין יש להם אולי משקל גדול יותר ואולי זוכת פרס נובל לרפואה בשנת 2015, לדוגמה, היא חריגה. אבל אני לא מכיר את התחום מספיק טוב). אני חושב שהמשפט הזה נכון עם הסתייגות של „כמעט״ ולדעתי הוא דווקא סיום מעניין לקטע. Tzafrir - שיחה 18:00, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הכותרת היא קליקבייט לא ראוי. מה זה בכלל "כותבי אנגלית"? צריך להפריד בין הפרס בספרות לבין הפרסים המדעיים (ומי מבין המדענים כותב שלא באנגלית). עוזי ו. - שיחה 18:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
עניין הפרסים המדעיים אכן כבר נמחק מהקטע. כותבי אנגלית, פשוטו כמשמעו. סופרים מלאומים מגוונים מאוד, כולל יהודים וערבים, שיוצרים באנגלית ולא בערבית, עברית או כל שפה אחרת. זו שפת המקור של ספריהם. ולגבי הכותרת, היא ממילא לא תמשיך עם הקטע. בכל מקרה, אתה מוזמן להציע כותרת אחרת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני Symbol support vote.svg בעד הקטע. אין משמעות לכותרת. בסופו שלדבר היא לא מופיעה בשום מקום חוץ מבארכיון הדיונים. עם זאת, אני בעד להוריד לגמרי את המשפט האחרון, בעיקר כי אני לא מבין מה הוא מוסיף אחרי כל המידע שכבר הובא, (ואפילו לא בטוח שאני מבין אותו עד הסוף - מה זה כותבי האנגלית הם בערך רבע מזוכי הפרס באוכלוסייה הכללית?). בנוסף אני בעד להוסיף אחרי המשפט שמדבר על שבעה זוכי פרס שכתבו בשוודית, שניתן להסביר את ההטייה הזאת בכך שחברי ועדת הפרס הם שוודים. חמויישֶה - שיחה 11:22, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יישמתי את המלצתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:12, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הצעת תוספת לסיום הקטע

מעבר לזאת, מחפוז הוא גם אחד אפריקאים היחידים, שזכו בפרס. 73% מהזוכים הם אזרחי מדינות, שבירתן באירופה.

אומרים ישנה - שיחה 15:26, 1 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

בטון רומאי[עריכת קוד מקור]

Pantheon, Rome (15235769992).jpg

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[1][2], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

החייל הנאצי המושלם[עריכת קוד מקור]

WernerGoldberg.jpg

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה. אם לא מתאים להידעת, לפחות אולי יתאים ל'תמונת היום'. Matankic - שיחה 14:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 23:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד. בניגוד לדעתי לגבי הצגה של זה כתמונה מומלצת, אני דווקא חושב שזה מתאים כאן. מקף־ 19:58, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסים[עריכת קוד מקור]

תא הטייס של מטוס Saab 2000

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל (בתמונה), וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות, שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל, שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך ליד ימינו של הטייס הראשי יש גישה נוחה לרוב המכשור, שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [3] Face-smile.svg, חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת. Symbol support vote.svg בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הגלדיאטור היהודי[עריכת קוד מקור]

Nennig Roman Villa and Mosaics Gladiators.jpg

ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שפעל בטבריה במאה השלישית, היה לגלדיאטור בצעירותו ובטרם חזרתו בתשובה. אותה העת, ארץ ישראל נשלטה על ידי הרומאים, וקרבות גלדיאטורים נערכו תדיר באמפיתיאטראות, בערים בעלות תרבות הלניסטית, כמו קיסריה ובית ג'וברין. על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ריש לקיש, שנודע בחוסן גופו, נאלץ לתקופה למכור עצמו ל'לודאים' (גלדיאטורים בארמית תלמודית), וכי הרג וגבר על יריביו בעורמה. בין הגלדיאטורים היהודים, היו שמכרו עצמם מאונס, אך גם כאלו שרצו לנהוג כמנהגי הרומאים ולזכות בתהילה. ההלכה היהודית נחלקה בעניין הגלדיאטורים. תחילה, אסרה על השתתפות במופעי גלדיאטורים וצפייה בהם, ואף התנגדה לפדיונם של גלדיאטורים יהודים. חכמים מסוימים הציגו גישה מתונה יותר, שמאוחר יותר הפכה למקובלת, כי במקרים אחדים תתאפשר הצפייה בקרבות, למשל כדי להתיר עגינות, והיו חכמים שראו חובה בפדיון גלדיאטורים יהודים.

היה על הפיראט היהיודי. עכשיו על הגדיאטור היהודי ;) . מקורות: אנצ' העברית בערך "גלדיאטרים"; מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מחודש אוגוסט האחרון; הערך בוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

איך צפיה בקרב גלדייטורים מתיר עגינות? איך עבד עוזב את קרבות הגלדיאטורים מרצונו והופך לרב? אומרים ישנה - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שאם הוא מת, יוכלו לבשר על כך לאשתו. ואם טורפים אותו חיות, יוכלו לזהות אותו.
ריש לקיש כנראה מכר את עצמו למשך תקופה מסוימת. גם בהלכה יש דבר כזה "עבד עברי": יהודי שנזקק לכסף ולא יהיה מסוגל לממן את עצמו (או שהיה לו חוב ונמכר בעל כורחו), היה יכול "למכור את עצמו" לעבדות למשך תקופת זמן מוגבלת, שאחריה היה משתחרר (בד"כ 6 שנים).. כנראה לריש לקיש היה "סידור" דומה. כלומר הוא לא היה 'עבד' במובן של שבוי מלחמה, אלא עבד במובן של משרה. רבי יוחנן כנראה זיהה בו פוטנציאל והחזיר אותו בתשובה (וחיתן אותו עם אחותו), לא מפורט מספיק בערך.. Matankic - שיחה 23:13, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם שאלת, כנראה שזה לא עולה מן הקטע. כדאי לשקול לשנות את הניסוח. Matankic - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לימין שור![עריכת קוד מקור]

בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:46, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד, Matankic - שיחה 21:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מציע קודם שינוי ניסוח שיכלול את יום ה-H בשוודיה ובאיסלנד. מקף־ 20:02, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ניסיתי ולא הצלחתי להשחיל גם את המידע הזה באופן מפורש. זה יצא לי מסורבל מדי. לכן הסתפקתי ברמז לזה. אומרים ישנה - שיחה 22:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
GA candidate.svg בעד חלש חמויישֶה - שיחה 11:45, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

הפיראט היהודי[עריכת קוד מקור]

Rembrandt Man in Oriental Costume.jpg

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

[4]
קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מהו צבע השמש?![עריכת קוד מקור]

SDO's Multiwavelength Sun.jpg

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.
ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.
ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.
יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.
ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').
ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.
ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [5], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזב[עריכת קוד מקור]

SDO's Multiwavelength Sun.jpg

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.
ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.
ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.
ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים[עריכת קוד מקור]

נורת LED

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

האמת על צ'ה[עריכת קוד מקור]

Che Guevara poster.svg

ארנסטו צ'ה גווארה (בכרזה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". בנוסף היה לגזען כלפי שחורים ועמים ילידים. על השחורים טען שהם מלוכלכים, עצלים ושתיינים. בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, ביטל צ'ה את חופש העיתונות במדינה, ודיכא את חופש הביטוי.

קטע שחיברתי. אפשר גם להוסיף שהוא נותר עד היום דמות שנויה במחלוקת. Matankic - שיחה 10:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אין מקורות לדברים הללו בערך על גווארה. Tzafrir - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ציטוטים מתוך דרום אמריקה באופנוע (ספר שמבוסס על היומנים של צ'ה):

The Black is indolent and lazy, and spends his money on frivolities or drink, whereas the European is forward-looking, organized and intelligent.

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995, p.148

The blacks, those magnificent examples of the African race who have conserved their racial purity by a lack of affinity with washing, have seen their patch invaded by a different kind of slave: The Portuguese

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995
התבטאות נוספת על השחורים:

We are going to do for blacks exactly what blacks did for the revolution, by which I mean: nothing.

Humberto Fontova, Exposing the Real Che Guevara, 2007, p.165
, Matankic - שיחה 17:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ציטוטים בודדים? לא מקור מספיק טוב. וזה עדיין לא נמצא בערכים שלנו. Tzafrir - שיחה 17:22, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בימינו, אם מישהו היה אומר דברים כאלו, לא היה בכלל ספק שהוא גזען. אבל גם במחקר ההיסטוריוגרפי קיימת הטיה למגמות פוליטיות גלובליות. הסרתי את הקטע על הגזענות. לבנתיים, נסתפק בכל השאר. Matankic - שיחה 17:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כן אפשר לבוא ולטעון, שביחס לשאר הדברים שכן עשה, ה"גזענות" שלו (אם הייתה) הכי פחות נוראית מכדי לציין אותה... Matankic - שיחה 20:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בערך האנגלי לא מצאתי אזכורים לגבי חופש העיתונות. לא ראיתי שזה היה תחום אחריותו: הוא היה בקובה בסך הכל כשנתיים אחרי המהפכה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הנה קישור לכתבה, ציטוט:

In 1959, leftist journalist José Pardo Llada reported that Guevara told him: “We must eliminate all newspapers; we cannot make a revolution with free press. Newspapers are instruments of the oligarchy.”

קישור לסרטון של TED, בדקה 4:17. יש עוד המון מקורות ודוגמאות. Matankic - שיחה 21:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מקורות פוליטיים ולא משובחים. בנושא שחשוד בהטיות, אני מעדיף מקורות טובים. בפרט, גווארה אמר כל מיני דברים מיד לאחר המהפכה, אבל אני מתאר לעצמי שהצורך לשלוט גרם לו להתפשר על חלק מדעותיו (אבל לא על הרבה אחרות. הוא בסופו של דבר עזב את קובה). Tzafrir - שיחה 10:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
TED, הם א-פוליטים (ואפילו מעט שמאלנים). והם אומרים שם במפורש שגווראה דיכא את העיתונות. אני יכול למצוא לזה עוד מקורות "משובחים וא-פוליטים". אולי הערך באנגלית בעצמו מוטה? בברכה, Matankic - שיחה 10:26, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 20:51, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אגב, אולי ראוי לציין (לא יודע אם זה מוסיף ;), שאת הכרזה שצירפתי לקטע יצרתי אני בתוכנה לעריכה גרפית (על סמך סגנונות נפוצים מרחבי הרשת). Matankic - שיחה 21:25, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם כך, רצוי שתחליף כרזה לכזו אותנטית, שבאמת הצליחה להימכר. לא משהו בסגנון, שאחד מאיתנו יצר. אומרים ישנה - שיחה 21:44, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
CheHigh.jpg
זו דוגמה גנרית לפוסטר של צ'ה, יש יותר מידי סגנונות שלו, על חולצות, דגלים, סטיקרים ומה לא.. אפשר לחפש בגוגל (אבל יש גם עניין של זכויות יוצרים). כולן מתבססות על הדיוק שלו (בשמאל). כמובן ששקלתי לשים רק את הדיוקן, אבל אז מחמיצים את העניין שהוא אייקון פופ. פה יש כל מיני סגנונות שאנשים העלו, אם תמצא גרסה ראויה בוודאי שאשמח להחליף. Matankic - שיחה 22:19, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זו דוגמה די מפורסמת, אבל מוגנת בזכויות. Matankic - שיחה 22:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
היא דווקא כן חופשית, וגם זו חופשית:
זו חופשית
אומרים ישנה - שיחה 09:40, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שיפורים[עריכת קוד מקור]

Che-fitzpatrick.png

ארנסטו צ'ה גווארה (בתמונה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". הוא כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה.

Matankic - שיחה 10:16, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד. רק מחק בקו את הגרסאות, שהפסיקו להיות רלוונטיות, כדי לא לאלץ אנשים לקרוא אותן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 11:46, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

פיסת היסטוריה קולינרית[עריכת קוד מקור]

בקבוק סאקה בנפח שליש ליטר, עם ציור פרח, על רקע נוף צומח

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דיוויזית האס אס שהורכבה ברובה ממוסלמים[עריכת קוד מקור]

Bundesarchiv Bild 146-1980-036-05, Amin al Husseini bei bosnischen SS-Freiwilligen.jpg

הדיוויזיה ההררית אס אס ה-13 הייתה דיוויזיה בוואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), שרבים מחייליה היו מוסלמים. בשיאה מתנה הדוויזיה 21,065 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו. הדיוויזיה הופעלה בעיקר למלחמה בפרטיזנים ביוגוסלביה, וביצעה במהלכה פשעי מלחמה רבים כנגד סרבים ויהודים. המופתי של ירושלים (בתמונה), אמין אל-חוסייני, אנטישמי נודע ומתנגד חריף לציונות, שהיה גם אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב, הגיע במיוחד לבוסניה לשם עידוד הגיוס, וזאת לאחר שכוהני דת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ובעלי בריתם הקרואטים. מפקד האס אס ויוזם התכנית, היינריך הימלר, יצא בטענה שהבוסנים המוסלמים אינם אלא בני הגזע הארי שהתאסלמו. אדולף היטלר לא ראה זאת בעין יפה.

ליקוט קטעים מכמה ערכים, עריכה לשונית קלה. Matankic - שיחה 00:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. אם מזכירים את אמין אל חוסייני ואת פשעיו, יש להזכיר גם את הפרהוד, בשמו המפורש.
ב. למרות שהקטע טוב, אי אפשר לשים אותו בעמוד הראשי של ויקיפדיה, כי יקפצו אנשים ויגידו שהוא עוסק בפוליטיקה עכשיות של יחסי יהודים וערבים בישראל. לכן יש להסתפק במדורי הידעת של פורטלים אחדים, כמו פורטל השואה. צר לי.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 06:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אומרים ישנה, תגובתי על ב. - ממתי מה שיגידו זה שיקול? שיגידו! זה קטע מעניין שעוסק בתופעה לא מוכרת לרבים, אז למה לא לפרסם? אביתר ג'שיחה • 15:53, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקר[עריכת קוד מקור]

לחצו כדי להקטין חזרה JaffaGateAC. matpc.06546.IIX.png

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמשמאל מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמניות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח מוצלח, לדעתי. כמובן שצריכים לכתוב „צפרירים״ במקום „דמדומי בוקר״. Tzafrir - שיחה 17:33, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כמה הערות: אני לא חושב שצריך ליצור אשליה כאילו יש איזו חידה לפתור "איך השעה 4 אם הצד הזה של המגדל אמור להיות מוצל אחרי צהריים או חשוך לפנות בוקר?". הרי (כותב) הקטע יודע שמדובר בשני שעונים עם מטרה שונה. בהתאם לזה, הניסוח "למרבה ההפתעה" אינו מתאים. לפיכך אני סבור שהקטע צריך להיות מנוסח מחדש. דבר שני - המשפט האחרון פשוט לא מתאים לאנציקלופדיה, שכן הוא כולו ספקולציה: "אם הפעמון תוזמן עם הלוח הצפון מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו שימש כעין צפירת שבת". למה שנכתוב כזה דבר? אנחנו אנציקלופדיה. אנחנו צריכים לספר על מה שאנחנו יודעים. ודבר נוסף, מכיוון שזמן כניסת שבת בירושלים הוא כ-40 דקות לפני השקיעה, כנראה ששום צלצול של השעון לא יכול היה להיות מתוזמן כצפירת שבת. חמויישֶה - שיחה 10:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב'[עריכת קוד מקור]

צילום ראש מגדל השעון, שהיה על שער יפו. כל אחד משני לוחות השעון המצולמים מורה על ערך אחר לגמרי.

בין השנים 1907 ו-1922 עמד על שער יפו, בירושלים, מגדל שעון בעל בסיס ריבועי, ובראש כל אחד מארבעת קירותיו היה לוח שעון (בתמונה). שניים מהלוחות הראו את הזמן באופן המקובל כיום. אולם השניים האחרים הורו את הזמן ביחידות, הנקראות "שעות זמניות". היחידות האלו נקראות גם "שעות ארץ ישראליות", משום שארץ ישראל הייתה אחד המקומות האחרונים בעולם, שחדל להשתמש ביחידות מידת זו. שעה זמנית היא 1/12 מהזמן, שבין רגע האור הראשון ביממה, לרגע האור האחרון בה. החיסרון של שיטת השעות הזמניות הוא ששעה זמנית אינה פרק זמן קבוע, בעונות שונות – ביום קיץ, שעה זמנית ארוכה באופן משמעותי מ"שעה רגילה", וביום חורף, שעה זמנית קצרה באופן משמעותי מ"שעה רגילה". אולם יש לשיטה גם יתרון על זו המקובלת כיום – השעון מראה בכל יממה, בכל עונה, ערכים קבועים עבור זמן הזריחה והשקיעה, עת כל תפילה יהודית ומוסלמית, כניסת השבת וכיוצא בזה.

אומרים ישנה - שיחה 22:12, 28 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כל קוץ בנוסטלגיה פרח[עריכת קוד מקור]

צילום מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918, מבט אל החומה מבחוץ

בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.

מקורות: הערכים המוזכרים בערך, למעט תא הטלפון, שניתן לראות בתמונות בויקישיתוף. אומרים ישנה - שיחה 22:09, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נאצי ממוצא יהודי[עריכת קוד מקור]

Erhard Milch.jpg

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [6],[7]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דגל רובע יוספוב[עריכת קוד מקור]

Flag of Josefov (assumed).svg

במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 16181648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.

ועכשיו לשם שינוי מגן דוד :) קטע שהעתקתי מהערך יוספוב (מעט מאוד ערכתי). Matankic - שיחה 15:10, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 16:49, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

רק עכשיו אני מבין, שסמיר שוקרי גאון[עריכת קוד מקור]

נגינה על כינור

הכינור נחשב לאחד מכלי הנגינה הקשים לתפעול. אחת הסיבות לזה היא שאצבעות הכנר צריכות ללחוץ על המיתרים, בצוואר הכינור, במקומות מאוד מדויקים, אך לא מסומנים. זאת בלי כל סריג עזר, בניגוד, למשל, לצוואר הגיטרה. אולם לפרט מבני זה יש גם יתרונות. בניגוד לפסנתר ולגיטרה בעלת סריג רגיל, הכינור יכול לנגן מנגינות בסולמות מוזיקליים מגוונים יותר מאשר מרבית כלי הנגינה, המשמשים במוזיקה המערבית. הוא יכול לנגן בסולמות "מקאם", המקובלים במוזיקה הערבית, שבחלקם יש תווים, שצליליהם מרוחקים זה מזה 3/4 טון, בעוד שהמרחקים בין קלידי הפסנתר, כמו בין פסי סריג הגיטרה הם בכפולות שלמות של חצי טון. אך למרות שמבנה הכינור של המוזיקה הקלאסית המערבית זהה לזה שבמוזיקה הקלאסית הערבית, לכנר שמורגל בנגינת אחת הסוגות האלו לא יהיה פשוט לנגן בשנייה. מיתרי הכינור מכוונים אחרת עבור נגינת כל אחת מהן. הפקת אותו צליל בכינור, שכוון ב"כיוון ערבי", ובכינור, שכוון ב"כיוון מערבי", דורשת לחיצה על המיתרים במקומות שונים.

אומרים ישנה - שיחה 12:36, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

סמל הנאציזם, האמנם?[עריכת קוד מקור]

Close-up of swastika on VL Viima.jpg

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [8][9][10][11]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. ההצעה טובה.
ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.
ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.
תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שיפור?[עריכת קוד מקור]

Close-up of swastika on VL Viima.jpg

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני (אנ'). צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב'[עריכת קוד מקור]

Close-up of swastika on VL Viima.jpg

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: "In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood". Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אני Symbol support vote.svg בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ג'[עריכת קוד מקור]

Close-up of swastika on VL Viima.jpg

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. לכן בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

גידול צמחים ותאורה[עריכת קוד מקור]

Led grown lights useful.jpg

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול (אנ'), ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסך נוסף[עריכת קוד מקור]

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:
Led grown lights useful.jpg

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שיפורים
Led grown lights useful.jpg

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אנקדוטה נוספת[עריכת קוד מקור]

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים (אנ'), חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Traffic light yellow Drammen.jpg

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח שונה לאנקדוטה[עריכת קוד מקור]

AdditiveColor.svg

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מוזיקה, בין תרבות מקומית לתכונה אוניברסלית[עריכת קוד מקור]

קובץ קול המדגים את הסולם המוזיקלי הערבי "מקאם סבא" (מידעעזרה)

יש תרבויות, שהמוזיקה המסורתית שלהם מנוגנת בסולמות פנטטוניים. אפשר לנגן את השירים המסורתיים שלהם בעזרת חלק קטן יותר מקלידי הפסנתר, מהמקובל ברוב סוגות המוזיקה ההמערבית. בסולם דו מז'ור פנטטוני מצויים רק התווים דו, רה, מי, סול, לה ודו. זאת בניגוד הדיאטוני דו מז'ורי, המוכר מהמוזיקה המערבית, ומכיל גם את התווים פה וסי. לאדם שמורגל רק בשמיעת מוזיקה בסולמות פנטטוניים, שיר בסולם דיאטוני, כמו יונתן הקטן, ישמע צורם מאוד. במוזיקה ערבית מקובלים סולמות מסוג מקאם (דוגמה בקובץ הקול). לפסנתר חסרים קלידים, שמאפשרים את נגינת חלק מהסולמות האלו, ומי שרוצה לנגנם על גיטרה יכול להוסיף לה סריג. המשותף לכל הסולמות המוזיקליים, מכל התרבויות, הוא שמרווח גובה הצליל (מרווח אורך גל הקול) בין קצות כל סולם הוא שישה טון. מרווח זה קרואי אוקטבה, והוא טבוע באדם. שישה טון הוא הבדל הגובה בין הצלילים של שני מיתרים, שאחד מהם קצר פי שניים מהשני.

אומרים ישנה - שיחה 16:22, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לא הבנתי את המשפט האחרון. Tzafrir - שיחה 16:35, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
החלפתי אותו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:43, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהקטע מדגים באופן ארוך, מסורבל ומורכב את הנקודה המעניינת מאד ששישה טון (או 12 חצאי טון) הם מרווח שטבוע באדם. כדאי לוותר על ההסברים המעמיקים מדי בנוגע לסולמות פנטטוניים, ולכתוב משהו כללי יותר. חמויישֶה - שיחה 10:05, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה נישתי מידי עד כדי כך שמתאים יותר לפורטל מוזיקה מאשר לעמוד הראשי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:35, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה. ומה לגבי נוסח ב', למטה? אומרים ישנה - שיחה 19:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אותו הדבר לצערי. מי שלא שמתמצא בתווים לא ממש מבין את הפואנטה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב'[עריכת קוד מקור]

לחצו להשמעת התו רה (מידעעזרה)

לקול של כל אדם יש תדר גל יסודי. אצל גברים תדר זה נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד, אנשים יכולים להפיק צלילים עיליים – צלילים גבוהים יותר, כל אדם עד גבול מסוים. אם מבקשים משני אנשים לשיר בצוותא, הם ינסו לשיר באותם תדרים בדיוק. אם לא יצליחו בזה, האדם עם הקול הגבוה יותר ישיר בתדרים, שגובהם כפול מזה של חברו, בדיוק פי 2, 4 או 6. התאמת תדרים זו היא אינסטינקטיבית, ונעימה לאוזן. כמו כן, המוזיקאים נותנים אותו שם לתוים, שהתדרים שלהם גבוהים זה מזה במכפלה של מספר זוגי. התווים שתדירותם 293.665Hz, 587.33Hz ו-1174.66Hz (הקשיבו להקלטה) נקראים, בהתאמה, רה של האוקטבה הראשונה, רה של האוקטבה השנייה ורה של האוקטבה השלישית.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מקורות: הערך קול, הערך דיבור, הערך טון (מוזיקה), הערך רה באנגלית והסרטון מסדרת EXPLAINS של נטפליקס, פרק מספר 1. אומרים ישנה - שיחה 19:40, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כיום לא היו מרשיעים אותו בדבר[עריכת קוד מקור]

רפי נלסון, אילת 1966

כעיתונאי, רפי נלסון סיקר ספינה דנית, ששטה בתעלת סואץ, בשנת 1957, ונשבה על סיפונה בידי המצרים. כשהוחזר ארצה, הוא נשפט על מסירת מידע מסווג לאויב, נקנס באלף לירות וקיבל מאסר על תנאי. זאת למרות שנלסון הוכיח במשפטו, שכלל לא היה בידיו מידע מסווג משמעותי. נלסון השתחרר מצה"ל עשר שנים קודם לכן, כי הפך לנכה צה"ל, וכל ידיעותיו על היערכות הצבא יכלו להיאסף בקלות בידי כל תייר וכל קורא של ביטאון צה"ל, "במחנה". בנוסף הוכיח נלסון, כי גם המידע הזה נסחט ממנו בעינויים. נלסון הורשע כי סיפר בחקירתו, שעודד למסור את המידע בעזרת הבטחה כוזבת, כי יהיה העיתונאי הישראלי הראשון, שיראיין את נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר.

אומרים ישנה - שיחה 10:43, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ההיסטוריה המשפטית של טטריס[עריכת קוד מקור]

משחק טטריס

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה עם זה:
משחק טטריס

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה
הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בננה ומוז[עריכת קוד מקור]

בננות

כשאליעזר בן יהודה הציע לחדש מילים במסגרת תחיית הלשון העברית, הוא ביסס רבות מהצעותיו על מילים קרובות בשפה הערבית. לטענתו, השפה הערבית יכולה להיות מקור טוב לחידוש מילים, עקב הקרבה בינה לבין העברית. באופן זה חודשו מילים כגון "רִשְׁמִי" (בדומה ל-رَسْمِي "רַשְׂמִי"), "אָדִיב" (בדומה ל-أَدِيب "אַדִיבּ"), "צַבָּר" (בדומה ל-صَبـَّار "צַבַּאר", קקטוס) ו"בַּדּוּרָה" (בדומה ל-بَنْدُورَة "בַּנְדוּרַה", עגבנייה). כפי שניתן לראות, חלק מהצעותיו של בן יהודה נתקבלו, וחלק - לא. אחת מהצעותיו שלא נתקבלו היא תרגום המילה "בננה" למקבילתה הערבית, "מוֹז" (مَوْز "מַוז"). אך המילה בננה אף היא מגיעה, בסופו של דבר, ממקור ערבי. המילה "בננה" (بَنَانَة "בַּנַאנַה") במשמעותה הערבית היא "אצבע". משם, ככל הנראה, נתגלגלה המילה לשפת ווּלוּף (אנ') האפריקאית המדוברת בגמביה, שם קיבלה את משמעותה הנוכחית כפרי. משם הופצה המילה על ידי סוחרים ספרדים ופורטוגזיים לכל רחבי תבל. כך הגיעה המילה "בננה" לשפה העברית.

מקורות: כאן, כאן וכאן. זוהי ההצעה הראשונה שלי לפינת "הידעת?" בוויקיפדיה, כך שכל הערה לשיפור ולתיקון תתקבל בברכה! Face-smile.svg כובש המלפפוניםשיחה 23:33, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

השתלשלות מעניינת מאוד וחובקת עולם של המילה "בננה". נראה לי מתאים בהחלט. Amikamraz - שיחה 01:21, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד אומרים ישנה - שיחה 06:58, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נראה טוב. Tzafrir - שיחה 08:38, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol support vote.svg בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:11, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Symbol oppose vote.svg נגד לא מתלהב כי לא מוצא את זה מספיק מעניין. בנוסף, לא ניתן להשאיר את המילים בכתב הערבי, מבלי להסביר לקורא איך קוראים אותן (למשל رَسْمِي - ראסמי). חמויישֶה - שיחה 10:22, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סידרתי תעתיקים. זו ממש לא בעיה. אומרים ישנה - שיחה 17:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מאנקדוטות הערוץ הראשון[עריכת קוד מקור]

תצלום תקריב צבעוני של מנחם בגין

שידור אופרת הסבון דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה הירדנית.

אומרים ישנה - שיחה 21:39, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 18:17, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
משעשע. Symbol support vote.svg בעד. חמויישֶה - שיחה 10:07, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע[עריכת קוד מקור]

לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל. על הלוח מופיעים 54 שמות

נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").

אומרים ישנה - שיחה 14:23, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אני ממש Symbol support vote.svg בעד. הקטע הזה גרם לי לומר "וואו" בקול - ולדעתי זה אומר שהוא בוודאות מספיק מעניין כדי להיות בעמוד הראשי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:22, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה פתאום חייל שעלה ממרוקו דיבר ביידיש? אביתר ג'שיחה • 16:02, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
למרות שהוא היה מרוקאי, הוא היה דובר יידיש. עולם מוזר. קרא את מקור הידיעה בסימוכין של הערך חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כל הפרטים בסיפור הזה לא פחות ממדהימים. אביתר ג'שיחה • 17:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נכון! אומרים ישנה - שיחה 18:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הו, ברונו![עריכת קוד מקור]

הגרסה הטרגית[עריכת קוד מקור]

תצלום תקריב שחור-לבן של קרייסקי משנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה, בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. אם כי היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, שביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".

מקור: הערכים וגם http://www.goldameir.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=525&langpage=heb

אומרים ישנה - שיחה 10:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הגרסה הקומית[עריכת קוד מקור]

תצלום תקריב שחור-לבן של קרייסקי משנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזה[עריכת קוד מקור]

הקטע מועותק מתוך הערך.

תמונת שלט עם שם הכפריר

פוּגינְגגרמנית: Fugging להאזנה (מידעעזרה), לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נהדר! גילגמש שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נשק צ’כי[עריכת קוד מקור]

תצלום שלט עם לוגו חברת סקודה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[12]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

שמות מטבעות היסטוריים[עריכת קוד מקור]

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

קטע טוב מפורטל להט"ב: אופס, איבדנו מתנקש[עריכת קוד מקור]

ברטראן דלנואה

ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001 עד 2014, היה הפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון, שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל. ב-2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור, בחגיגות לילה לבן (nuit blanche) בעירו. הפציעה לא סיכנה את חייו, והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש, אזדין ברקן, טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית והומוסקסואלים. ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש, לאחר שסיים שם את הטיפול. ב-2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים ישנה - שיחה 09:46, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

שחמט בצינוק[עריכת קוד מקור]

תמונה שחורה- לבנה של אמן שחמט במשחק סימולטני, כשלוחות היריבים פרושים על השולחן הארוך שלפניו, והוא עובר מאחד לשני.

נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו ההוא הוכיח, כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט, במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל כ-20 משחקים נגד כ-20 יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים, שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים, שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים, שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק 20 יריביהם ל-20 המשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק.

אומרים ישנה - שיחה 00:41, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

המלחמה נגד החיסכון[עריכת קוד מקור]

דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור]

דמויות הנמרות ממקדש הנמרים הפריהיסטורי, שבבקעת עובדה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תרומתה של המפד"ל לתרבות הרוק הישראלית[עריכת קוד מקור]

ברי סחרוף בהופעה משנת 1992

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נאסר על נהגים צעירים בישראל לנהוג בין אחת בלילה לחמש לפנות בוקר. איסור זה נועד להפחית את מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים נהגים צעירים כתוצאה מעייפות ומשכרות. כעבור כשנתיים וחצי בוטל האיסור, לאחר שנתוני משטרת ישראל העלו כי הנהגים הצעירים דחו את שעות היציאה והחזרה לבילויים לשעות מאוחרות עוד יותר, כך שיספיקו לבלות מחוץ לבית בשעות העוצר על הכביש. בתקופת האיסור האריך מועדון הרוקסן את שעות פעילותו עד חמש בבוקר, והקהל השבוי נחשף להופעות של להקות רוק חדשות רבות. כך תרם החוק הכושל לפריחתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים.


סימוכין: [13],[14],[15],[16],[17]. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:19, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא הזכרתי את אפקט הקוברה כי חשבתי שהקטע מהודק יותר בלעדיו. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:39, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol support vote.svg בעד הקטע כמו שהוא, למרות שהקטע לא מזכיר את המפדל. 2A0D:6FC7:33E:9235:3D67:4003:E4A7:324B 22:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

Symbol oppose vote.svg נגד חזק. קטע מאד ספקולטיבי. כמעט אף טענה בו לא מוכחת. גם אם נקבל את הטענה שצעירים דוח את שעת החזרה מהבילוי דווקא בגלל החוק, ולא בגלל שנהיה מקובל לבלות עד שעה מאוחרת יותר, וגם אם נקבל את ההשערה שהרוקסן האריך את פעילותו על שעה 5 דווקא בגלל זה, אין אפשרות להוכיח שלמועדון אחד בארץ, שמספר ימים בשנה פעל יותר שעות הייתה השפעה מהותית או השפעה בכלל על פריחתו של הרוק הישראלי. כל הטענה די מופרכת. חמויישֶה - שיחה 15:06, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ציינתי מספר מקורות התומכים בטענות המופיעות בקטע. הטענה הראשונה שלא קיבלת מופיעה במקור כך: "ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים, אמר כי התקנה נועדה למנוע נסיעת נהגים חדשים בלילה - כשהם עייפים או לאחר בילוי. עם זאת, אמר, בעקבות התקנה שונו הרגלי הבילוי של הצעירים. במקום להתחיל את הבילוי בסביבות השעה תשע בערב ולסיימו ב-3:00-2:00 לפנות בוקר, הם החלו לבלות ב-12:00-11:00 בלילה, ולסיים לאחר 5:00 לפנות בוקר. שינוי שעות הבילוי, אמר בקר, גרם לכך שהשיטה החדשה לא השיגה את מטרתה." ([18]). היא מופיעה שנית כאן: "רעיון זהה לחלוטין, שכלל איסור נהיגה של נהגים צעירים בשעות לילה מאוחרות, נוסה לפני מספר שנים, כשהוא מלווה בקמפיין תקשורתי נרחב. אתם תוהים לאן נעלמו אותן תקנות? נתוני המשטרה במשרד התחבורה הוכיחו כי גם אם נרשמה ירידה במספר התאונות ב"שעות האסורות", הייתה עליה בשעות מאוחרות יותר. במילים אחרות, הנהגים הצעירים שנאלצו לדחות את חזרתם הביתה עקב "שעות העוצר", המתינו לשעות בוקר מאוחרות יותר. ואז נהגו עייפים (עוד יותר), לעיתים שתויים (עוד יותר), עם כל המשתמע מכך." ([19]). הטענה השנייה שפסלת מופיעה כאן: "מאחר ובתקופה מסויימת אסור היה לנהג צעיר לנהוג בין השעות אחת בלילה וחמש לפנות בוקר, הרחיבו ב"רוקסן" את שעות הפעילות עד לחמש, על הדקה, וכך הייתי מוצא את עצמי, עם דמדומי השחר, מדדה לחניה ומנסה להיזכר היכן שמתי את הרכב או יותר טוב – היכן, לעזעזל אני גר..." ([20]). השפעתו הרבה של מועדון הרוקסן על "דור הרוקסן" ברוק הישראלי קשורה לכך שבאותה תקופה לא היו יותר מדי חלופות בקנה המידה של רוקסן: המדינה היתה קטנה, הבארבי טרם נפתח, הפינגווין וקולנוע דן כבר לא פעלו ובפאבים הקיבוציים לא ניתן להופיע בפני אלף או אלפיים איש כמו ברוקסן. גם אם נתעלם מהטענה כי "להקה שלא הגיעה לרוקסן לא הייתה קיימת" ונסתפק בראייה הביקורתית של בועז כהן, ערן צור ודפנה ארד, מובן שלמועדון המסוים הזה היה מעמד דומיננטי באותן שנים. אשר לטענתך כי הארכת שעות הפעילות היתה מוגבלת למספר ימים בשנה, אין לי שמץ של מושג על מה היא נסמכת. שבת שלום ושנה טובה, ליאור पॣ • י"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 16:12, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
סליחה, מה ההבדל הגדול בין 21:00 עד 3:00 לבין 24:00 עד 5:00? על פניו, הקהל אמנם עזב את המועדונים בשעה מאוחרת יותר, אך הוא גם הגיע אליהם בשעה מאורחת יותר. כך שלא היו יותר שעות בילוי. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כשדנה ברגר אומרת שאלף איש היו מגיעים כל ערב, כעניין שבשגרה, היא לא מתכוונת לומר שהלהקה שלה הופיעה ארבע או חמש שעות ברציפות. המופע המרכזי שלה ארך 90-150 דקות, לפניהם היתה הופעת חימום או שתיים של להקות שוליים ואחריהם עוד הופעה של להקת שוליים כזו או אחרת. במצב הקיים היום, אנשים יכולים לדלג על הופעת החימום ולהגיע ישר למופע המרכזי, או לחתוך מהמועדון בין הדרן להדרן של המופע המרכזי, או אפילו לנטוש הופעה שלא נראית להם ולצאת לבלות במקום אחר. לעומת זאת, בשנות העוצר הקהל הצעיר נאלץ לצאת לדרך מספיק מוקדם כדי להגיע למועדון לפני אחת ואז היה מנוע מלצאת לכל מקום אחר במשך ארבע שעות. אם אלף איש הגיעו למופע המרכזי, הברירה שעמדה בפניהם עד חמש בבוקר היתה להישאר למופע השוליים שאחריו או לנמנם בחוץ, וכך ההרכבים הצעירים זכו לחשיפה יתרה.
המציאות הזו מונצחת למשל בפתיח לשיר מספר 8 באלבום האוסף נושאי המגבעת. עם רדת הלהקה מהבמה שואל המנחה את הקהל בלעג "חברים, מישהו פה ממהר הביתה?" ואז קובע בשמם שהדרן אחד לא יספיק, בעוד הקהל המשולהב קורא ללהקה לשוב לבמה.
כמובן שהיו גורמים נוספים מלבד החוק הזה שתרמו לפריחת דור הרוקסן, כגון שובם ארצה של רמי פורטיס וברי סחרוף והצלחת הגראנג'. שבוע טוב, ליאור पॣ • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 01:07, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מצטער. הקטע כולו ספקולציות. הנחות לא מוכחות על גבי הנחות אחרות. אפילו אם היה פאנץ' אדיר (ואין כזה) הייתי מתנגד. חמויישֶה - שיחה 11:19, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סיפקתי סימוכין חיצוניים לכל מילה המופיעה בקטע. לצערי, הערותיך מלמדות כי לא עיינת בהם כלל. ליאור पॣ • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
האם הסימוכין הללו מופיעים גם בערכים שמקושרים? הייתי רוצה שהקטע יעמוד בזכות עצמו (וערכים ממרחב הערכים) ללא צורך של הקוראים להגיע לשיחה הזו. הטענה הזו לא מוזכרת כלל בערך על הרוק הישראלי. אני הייתי מרגיש יותר טוב עם הקטע אם היא הייתה מוזכרת שם. Tzafrir - שיחה 09:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

יש לי ציפור קטנה בלב, עם גרגרת[עריכת קוד מקור]

תמונת תקריב צבעונית של יגאל בשן שר למיקרופון.

אחת המילים ששינו את משמעותן מהעברית המקראית לעברית בת זמננו היא המילה "נפש". במקרא, פירושה היה "צוואר". אך כיום איננו תופשים את מחלות הנפש כעניינו של רופא האף, האוזן והגרון. למרות שינוי משמעות זה, משמעותו של הביטוי "בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים, ס"ט, ב') לא השתנתה באופן מהותי; מפלס המים עלה ומסכן את החיים. גם הביטוי התלמודי "ציפור הנפש", לא שינה את משמעותו – דבר מה רגיש ויקר מאוד לאדם. אלא שמשהו בו הפך משונה קמעה, כי בניגוד לפזמון של יגאל בשן, לאנשים אין ציפורים בלב. גם הכתיב של הביטוי השתנה. "צפר נפשו", המופיע בתלמוד הבבלי, הוא כינוי לקנה הנשימה או לגרגרת.

אומרים ישנה - שיחה 08:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

קטע טוב. אבל כדאי למצוא ניסוח חלופי כי כיום לא מגדירים אדם כחולה נפש וחבל להיכנס על כך למחלוקות מיותרות. Tzafrir - שיחה 09:48, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי "היום לא תופשים מחלות נפש כעיניינו של רופא אף אוזן גרון"? אומרים ישנה - שיחה 10:39, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תיקנתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ישנה תבנית:הידעת? 135. היא הרבה יותר "בלשנית", ועם זאת לא מעניינת פחות. חמויישֶה - שיחה 14:18, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה</