ויקיפדיה:הידעת?/המתנה

ראשי

דיונים

חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

"שער יד האלוהים" שהעשיר את מבצעי הטעויות שהובילו אליו

משחק רבע הגמר של מונדיאל 1986 בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה, שהניב את "שער יד האלוהים" שהבקיע הכדורגלן הארגנטינאי דייגו ארמנדו מראדונה בעזרת ידו, הותיר אחריו פריטי אספנות שהעשירו דווקא את מבצעי הטעויות שהובילו לאותו השער. מראדונה העניק בסיום המשחק את חולצתו לקשר נבחרת אנגליה סטיב הודג', שנכשל בהרחקת הכדור במהלך שהוביל לשער; הודג' מכר את החולצה במכירה פומבית ב-2022 במחיר של 7,142,500 לירות סטרלינג, ששבר את השיא למחיר הגבוה ביותר בו נמכרה חולצת משחק בהיסטוריה. כדור המשחק, שגם שוויו הוערך בסכום של 7 ספרות, נותר בידי שופט המשחק שאישר בטעות את השער, עלי בן נאסר מטוניסיה; בן נאסר ניסה גם הוא למכור את הפריט שנותר בידיו במכירה פומבית, אך למרות הצעות שהגיעו עד 2 מיליון לירות סטרלינג סירב לבסוף למכור את הכדור.

מקורות - בערך שער יד האלוהים. לצערי אין תמונה חופשית של האירוע, יש תמונה בשימוש הוגן בערך עצמו. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:43, 29 בנובמבר 2023 (IST)

בערך האנגלי יש תמונה בשימוש חופשי אך היא פחות מוצלחת ולא רואים בה את הנגיעה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:38, 30 בנובמבר 2023 (IST)

אהבתי, בעד. חמויישֶה - שיחה 11:31, 30 בנובמבר 2023 (IST)

מה כותרת מה

בעונת 1987/88 שיחקו בקבוצת הכדורסל וושינגטון בולטס הסודני מאנוט בול והרוּקי טיירון 'מאגזי' בוגס. בוגס, שגובהו 1.60 מטר, הוא השחקן הנמוך ביותר ששיחק ב־NBA מעולם, ואילו בול (2.29 או 2.31 מטר, תלוי במקור) היה הגבוה ביותר בכל הזמנים באותה עת. בוגס סיפר כי בול, ששיחק בעמדת הסנטר והתמחה בחסימות, התנהג כמו שחקן נמוך, ניסה ליצור מהלכים ולקלוע שלשות ונהנה לשחק איתו אחד על אחד באימונים. אבל השותפות הייתה קצרת ימים, ובסוף אותה עונה עזבו שני השחקנים את הקבוצה. ב־1993 גייסה וושינגטון לשורותיה את גאורגה מורשאן הרומני, השחקן הגבוה בליגה אי פעם.

כרסומת - שיחה 22:34, 25 בנובמבר 2023 (IST)

זה נחמד. אבל זה לא מספיק מפתיע, לדעתי, עבור העמוד הראשי. אני חושב שיש לזה מקום במדור הידעת של פרטל כדורסל או ספורט. אולי גם של פורטל ארצות הברית. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 28 בנובמבר 2023 (IST)

כן, חיכיתי לזה ברגע שפרסמתי. =) לא נורא, יש לי עוד כמה בקנה. כרסומת - שיחה 23:30, 28 בנובמבר 2023 (IST)

הבונה בימי הביניים

ציור של בונה מתוך ה-Livre des simples médecines, שנת 1480 לערך

בתקופת ימי הביניים האמינו כי הבונה הוא דג. זאת בשל העובדה שלא ידעו היכן הוא שוכן, וחשבו כי הוא חי במים. מסיבה זו, הבונה נחשב כחיה שאפשר לאכלה בימי התענית, בהם אסור לאכול בשר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:17, 9 בנובמבר 2023 (IST)

יש לך מקור לזה? זה לא מופיע בערך וזה נשמע לי חשוד. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:42, 10 בנובמבר 2023 (IST)

קבל תיקון - בדקתי בערך על התענית ושם זה כן מוזכר. אני לא בטוח.ה מה דעתי על הקטע בכל זאת, כי הוא די קצר ואולי לא מספיק מרגש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:45, 10 בנובמבר 2023 (IST)

@שוקו מוקה אני לא יודע באיזה ערך בדקת, אבל למען הסר ספק, המידע נלקח מהערך תזונת ימי הביניים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:50, 10 בנובמבר 2023 (IST)

מי האמין? התענית של מי? האם מדובר ביהודי אירופה? במישהו אחר? אומרים ישנה - שיחה 16:28, 12 בנובמבר 2023 (IST)

הכוונה למנהג הנוצרי של הימנעות מאכילת בשר ביום שישי (צריך להבהיר את הניסוח בקטע) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:06, 12 בנובמבר 2023 (IST)

@איש עיטי אני מנסה לחשוב איך לשלב את מה שציינת עכשיו בקטע, יש לך אולי רעיון? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:57, 14 בנובמבר 2023 (IST)

עכשיו אני מפקפק בנתונים שלי, כי למרות שאי-אכילת בשר בימי שישי הייתה קיימת - ראה צום יום שישי ו-, ומסתבר שזה נכון גם להתענית, אבל אין לדעת. בכל מקרה מעיון קל ב- נראה שבפועל הסיפור של הביבר הוא מפופק מעט, והוא נטען על ידי אחד (Gerald of Wales) מויילס, שמדבר על זנב הביבר הדומה בטעמו ובצבעו לדג. היינו, וולשי מעיד על גרמנים ומסיבה אחרת. (יש קישור לספר שלו בגוטנברג, אבל לך תמצא אותו בתוכו) בערך התענית יש רשימה שלמה של טענות: ”בגרמניה נהגו לאכול זנב של בונה, כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים והעת החדשה מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום, על בסיס היתר דתי: ברנטות לבנות-לחי הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס אגדת עם כי הברנטות נולדות משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאן מהעץ ודינן כפרי וירק; הקפיבארה, יונק מכרסם המבלה זמן ניכר מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כדג לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בתענית.” אבל צריך לזה מקור איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)

אם כך, אני מציע שנשאל את אמרי אביטן Yoelpiccolo31 Shaun The Sheep, biegel, איתמראשפר‏בעלי הידע בנצרות, Ijon, האלקושי, Shaun The Sheep, biegel, פיטר פן, Adieu, צורייה בן הראש ‏בעלי הידע בימי הביניים וLaliv g, Darsheni, עמית אבידן ‏בעלי הידע במזון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)

איש עיטי, יודוקוליס, זה קצר מדי. רוצים להרחיב או פשוט להציע ניסוח משופר מתישהו בעתיד? פעמי-עליון - שיחה 21:39, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון אני לא חושב שזה קצר מדי. כן יש מקום להרחבה אבל לא נראה לי שיש לי עוד מה להוסיף. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:40, 16 בנובמבר 2023 (IST)

לפחות להבהיר קצת לקורא מה היא תענית ובמה היא קשורה לאכילת בשר? פעמי-עליון - שיחה 21:50, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון בוצע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:51, 16 בנובמבר 2023 (IST)

פעמי, אני מפקפק בנכונות המידע, שנראה שיש לו ביסוס מפוקפק למדי. אם יש מקור טוב יותר או למשהו דומה, אפשר יהא לשוב לדון בו. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 11:04, 22 בנובמבר 2023 (IST)

מספר חברי מחלקת הל"ה

חברי מחלקת הל"ה שהשתתפו במסלול ובקרב בגוש עציון

במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:09, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא חושב שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון. אפשר לשלב את זה במדור הידעת של פורטל צהל. זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:06, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה עבורי זה דווקא כן מפתיע. כי הדעה הרווחת היא שכל חברי המחלקה נהרגו, הקטע מוכיח אחרת. אמנם מרביתם נהרגו בקרב, אך חמישה לא. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:38, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

נב: לפי הצעתך הוספתי את הקטע לפורטל היישוב. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:40, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

ברור, שלדעתך זה דווקא כן מפתיע. אחרת לא היית מציע את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2023 (IDT)

לגבי ”נותרו ללא נשק והושארו מאחור”, נותרו לאחר מה? הם התחילו את המסע עם או בלי נשק? דג קטן - שיחה 03:04, 16 בנובמבר 2023 (IST)

במהלך ההכנות למסע התברר כי לשניים לא נמצא נשק אישי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:02, 16 בנובמבר 2023 (IST)

אנמנזה רפואית תחת החופה

אזור ברוקה המעורב בהפקת דיבור אנושי

שבץ מוחי הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. פגיעה מוחית באזור המוטורי העיקרי השמאלי ובאזור ברוקה הסמוך לו עלולה לגרום לשיתוק במחצית הימנית של גוף הנפגע ולאילמות או פגיעה בכושר הדיבור של הנפגע. תסמינים נוירולוגיים אלה נזכרים במזמור תהילים קל"ז לצד שכחה של העיר ירושלים, העשויה אף היא להיגרם מאמנזיה שמקורה בפגיעה מוחית: ”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. / תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.”

אתייג גם את Yaela3001 בתקווה שתוכל לסייע בשיפור הקטע. בשורות טובות לכל בית ישראל, ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:58, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא בטוחה שאני רואה פה מה בדיוק המידע אותו אתה מנסה להעביר במסגרת הפסקה: המידע הנוירולוגי על המיקום המוחי של התפקודים באונה הדומיננטית? או שאתה חושב שהתצפית על הקשר בין שיתוק פלג גוף ימני והפרעה בדיבור היתה קיימת בתקופה בה נכתב הפסוק? זה יכול להיות מעניין לגבי ההיסטוריה של הרפואה. אני לא מומחית לפרשנות הכתובים, אבל קרוב לוודאי יש אפשרות לקרוא את הפסוק מתהילים גם בפרשנות פשוטה יותר, ללא התייחסות לפגיעה נוירולוגית ספציפית.

בכל מקרה, לגבי דיוק התיאור הנוירולוגי, לא מדובר פה באמנזיה (הפרעה בזיכרון), אלא באפזיה. ושבץ מוחי הוא רק אחת מהסיבות לצירוף הסימנים, הנובע מהמיקום האנטומי של האזורים התפקודיים. Yaela3001 - שיחה 08:42, 18 באוקטובר 2023 (IDT)

אני נגד. זה מרגיש לי מאוד כמו מחקר מקורי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:40, 19 באוקטובר 2023 (IDT)

אם התיאור כן מדוייק, הקטע טוב לפורטל תנ"ך ולפורטל רפואה. הוא לא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי. אז כן, בספר תהילים מופיע תיאור של בעיה רפואית שכיחה. אומרים ישנה - שיחה 19:53, 22 באוקטובר 2023 (IDT)

לא חושב שלכך התכוון המשורר. אייל • שיחה 01:52, 17 בנובמבר 2023 (IST)

אני מתנגד בכל תוקף. הקטע לא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 11:33, 30 בנובמבר 2023 (IST)

הצמח שהגיע בארגזי תחמושת לארץ ישראל

שיח קוכיה הודית בנגב הצפוני

אחד מהשיחים הנפוצים בחלק הדרומי של ישראל הוא הקוכיה ההודית. בחודשי הסתיו והחורף ניתן לצפות בכדורים היבשים הגדולים של השיח כשהם צמודים לתעלות בצידי הכבישים לאחר שניתקו מהקרקע והתגלגלו ברוח, ובאופן זה הפיצו את זרעיהם. השיח הוא צמח פולש והדרך בה הגיע השיח לארץ ישראל איננה ברורה בוודאות. הסברה השלטת היא שזרעי הקוכיה ההודית הגיעו מהודו לאוסטרליה ומשם למצרים התחתונה במטרה לשמש כצמח מרעה. גבעוליה המסועפים והרכים שימשו לריפוד ארגזי התחמושת של חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל ב-1948. כשפורקו הארגזים במהלך הקרבות בנגב במלחמת העצמאות, ועם השלל שנותר בתום המלחמה, נפוצו זרעי השיח בנגב הצפוני והתפשטו משם לאזורים נוספים בישראל.

The devious diese שכח לחתום

החומר טוב. אני מציע לספר את הסיפור בדרך מפתיעה יותר. למשל כך:

שיח קוכיה הודית בנגב הצפוני

מקובל לחשוב שפלישת חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל במלחמת העצמאות נהדפה, ושהמצרים לא הצליחו להשתקע בארץ. אולם אין הדבר מדויק. ארגזי התחמושת של חיילים אלו רופדו בגבעולים המסועפים והרכים של שיח הקוכיה ההודית (בתמונה), שהיה נריד מאוד אז בארץ. זרעיו פרצו והתפזרו מארגזי התחמושת, והצמח הפך בישראל למין פולש נפוץ ומשגשג מאוד.

אומרים ישנה - שיחה 18:04, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

הניסוח הזה נראה לי טיפה מגזים. אייל • שיחה 01:53, 17 בנובמבר 2023 (IST)

מסכים עם אייל. אין צורך בכותרות מפוצצות או הקדמות שמביאות אכזבה. הקטע המקורי נחמד מספיק. חמויישֶה - שיחה 11:36, 30 בנובמבר 2023 (IST)

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

איסר בארי

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש ש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הורשע בעקבות מעורבותו בפרשת טוביאנסקי, בה הוצא להורג מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ישראלית אחת. כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי. בארי הלך לעולמו שמונה שנים אחר כך.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:37, 5 באוקטובר 2023 (IDT)

האם החנינה הייתה רק מהמאסר או גם מהקנס? מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו? כמה שנים מאוחר יותר טוהר שם הקורבן? ועל מה מעמד מי שהוציא להורג את מי, שטרם טוהר שמו? על רצח? 2A00:A041:E07F:DCE9:785B:B8D5:4121:A1EC 06:39, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

אינני יודע בדיוק, אני חושב שגם וגם. לא הצלחתי למצוא מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו וזה כנראה גם לא רלוונטי. שמו של טוביאנסקי טוהר ביולי 1949, ארבעה חודשים טרם מתן גזר הדין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:44, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

איסר בארי היה ראש קהילת המודיעין הישראלית בפועל מעבר לכהונתו כראש אמ״ן. הערך עליו מספר שכבר כמה חודשים קודם לכן הוא הודח בגלל שהתברר שהוא זייף מסמכים בניסיון להוכיח שיתוף פעולה של אבא חושי עם הבריטים. הייתה נגדו עוד חקירה עומדת באותו השלב. לכן באותו השלב היה ברור שיש לו מוסר מפוקפק אבל נראה שרצו לסגור את הדברים בשקט: הוא הואשם, קיבל מכה קטנה על היד, וזהו. הנשיא חיים השני העניק חנינה קצת יותר מדהימה מהחנינה הזו. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

צריך לחשוב איך כותבים את כל זה. יש פה גרעין לקטע "הידעת" מוצלח. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

מה בדיוק היה סעיף האישום? רצח? הריגה ברשלנות? 2A00:A041:E07F:DCE9:E5BE:4BF0:230B:A41D 08:06, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה), הריגה וחריגה מסמכות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:16, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

קולומבוס לא גילה את אמריקה

כריסטופר קולמבוס

בניגוד לטעות נפוצה, כריסטופר קולומבוס לא היה האירופאי הראשון שהגיע ליבשת אמריקה – הראשון היה כנראה לייף אייריקסון בראש מסע של ויקינגים בסביבות 1000 לספירה. למעשה, מעולם לא ידע קולומבוס כי הגיע ליבשת אמריקה, וסבר עד יומו האחרון כי מצא את הנתיב הימי להודו, בעת שהראשון שהבין שמדובר ביבשת שאינה מוכרת לאירופה היה אמריגו וספוצ'י (ששנים רבות לאחר מכן היבשת החדשה נקראה על שמו: "אמריקה"). עם זאת, האדמה שגילה קולומבוס בעת הפלגתו הראשונה מערבה היא הגילוי המתועד והמוכח הראשון של יבשת אמריקה על ידי בני אירופה.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:36, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

נגמה לי שכבר יש קטע כזה 2A00:A041:E07F:DCE9:2916:3F31:BA23:725C 10:03, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

למעשה, הסיפור קצת יותר מסובך. מסעותיו של וספוצ’י תועדו בספר שהיה די פופולרי (יחסית) באותה תקופה וגם עזר לקבע את שמו כגיבור על חשבון קולומבוס. הספר כולל תיעוד (בצורת מכתבים ממנו) על ארבעה מסעות שלו לעולם החדש. שניים מהם, כולל הראשון, בשנת 1497, מזויפים. Tzafrir - שיחה 11:35, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לאנונימי, שכנראה זה @אומרים ישנה, בדקתי ואין קטע כזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:24, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

סליחה. 2A00:A041:E07F:DCE9:4CF5:A8CA:AFD8:D52D 13:46, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

השואה התחילה ליד דרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

קריקטורה מביטאון המפלגה הסוציאל דמוקרטית בנושא הטבח בבני שבט ההרו, במדבר נמיביה בשנת 1904

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד המושלים הראשונים שלה היה אבא של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים חיו שם בביטחון יחסי, למרות שהגרמנים החלו לפתח שם את השיטות, שימשו לביצוע השואה. הקבוצה האתנית האחרונה, שהגיעה לנמיביה לפני האירופאים, כונתה ה"באסטרים", דהיינו "ממזרים" או "בני כלאיים". הם היו צאצאי גברים לבנים ונשים אפריקאיות, שחורות. ולמרות שהבאסטרים החשיבו את עצמם ללבנים, האירופאים גירשו אותם. בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא, שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, 75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, תליה, רעב, רעל, ומכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 21:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד - מהעובדות שגורמות לי לומר ״ואו״ ולרצות לקרוא עוד בנושא ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:27, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, אבל צריכים לעשות פה דילול פסיקים רציני כי זה בכמות שקצת מקשה על הקריאה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

דיללתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:27, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

הידיעה עצמה מרתקת. הכותרת - הכחשת שואה ואפולוגטיקה בשירות היטלר. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

לא צריך להיסחף. מפקד הצבא המקומי, נשלח מגרמניה, והצהיר מראש על כוונה לרצח עם. וכשרצח עם מתלווה לניסויים רפואיים אכזריים, בכפייה, ולגזענות, על ידי האנשים שעיצבו וחינכו את מחוללי השואה, אפשר בהחלט לראות בזה את הסיפתח של השואה. אומרים ישנה - שיחה 22:23, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

בעד. פיילוט מאיר עיניים ומחשיך לב shoshie8 • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשפ"ד • 14:57, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

מעולה, רק את הכותרת הייתי מחליף.
ועדיין אפשר לדלל טיפה (=אבא של הרמן גרינג). אייל • שיחה 01:55, 17 בנובמבר 2023 (IST)

סילבסטר, על שום מה?

האפיפיור סילבסטר הראשון

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות, שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון ראש השנה הגרגוריאנית / יוליאנית.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 01:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. וצריך לשקול להוסיף את המידע, לפיו זה שם החג במדינות רבות במרכז אירופה. זאת משום, שלהרבה ישראלים נדמה, שרק ישראלים קוראים לו כך. 2A00:A041:E07F:DCE9:D581:6C59:18A5:60BA 06:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

ביצעתי את בקשתי שלי. אומרים ישנה - שיחה 08:12, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:16, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בלי קשר למבטא המזויף של יוסף שילוח

זאב רווח יהודה ברקן ומשה איש כסית במהלך צילומי הסרט (צילם יוני המנחם)

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקר של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערך חגיגה בסנוקר מציין שמקור השראתו הוא סרט איראני אבל לא מציין את שמו. אני מרגיש לא נוח להמשיך להפיץ מידע לא ממש בדוק. Tzafrir - שיחה 19:12, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע וגם הערך בהחלט ישתפרו אם יימצא שמו של הסרט האיראני המקורי. אני לא יודע אם זה קריטי. אבל זה יעזור. השביל זה צריך למצוא, אולי, את הכתבה המקורית, שמראה המקום שלה מופיע בערך בתור מקור. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:22, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

הנקבות שאוכלות את הראש

גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל השלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:32, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש סיבה לכך שהנקבה טורפת את הזכר? אם כן, חובה לציין זאת. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו שכתוב בקטע עצמו וגם בערך, יש השערה שזה קשור להגדלת הסיכוי להפריה מוצלחת. עם זאת, הערך האנגלי על גמל השלמה (ערך מומלץ) מפורט הרבה יותר בהקשר הזה ומציג עוד דעות. שווה להיעזר בו ולהרחיב גם את הערך שלנו לפני שהקטע הזה מאושר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:04, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הסיבה כתובה. זה מונע מהזכר להסתלק באמצע המשגל. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 18:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערים התאומות הסיאמיות

Double yellow line on State Street, separating Virginia from Tennessee with a bronze marker embedded in pavement. קו הפרדה באמצע רחוב, שמעיד על הפרדה בין שתי מדינות משנה, כפי שמורה הלוחית שבמרכזו.

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2023, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי[1] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 09:10, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע מצוין, אבל יש בו קישור לדף פירושונים, שני קישורים אדומים, וקישור חיצוני. מה התוכניות לגביהם? ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 12:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקישורים האדומים לנושאים חשובים מאוד לקטע, יגרמו לזה, שגם אם הקטע יאושר, הוא ימתין עד שהערכים האלו יכתבו. הקישורית לדף הפירושונים זקוקה למחשבה. עקרונית, זו הדרך להראות שיש הרבה ערים בשם "בריסטול" בעולם. אלא שדף הפירושונים העברי דווקא לא מראה את זה. והקישורית למקור חיצוני דרושה פה כדי שאסביר את מקור המידע. אבל בסופו של דבר היא תישאר בדף הדיון ולא תעבור איתו לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:57, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. אם כך, אולי כדאי לכתוב את הערכים על הערים בהקדם (כמובן שהם חשובים מאוד לקטע, רק שצריך להכחיל אותם לפני הפרסום שלו בעמוד הראשי). ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד הקטע. עד שייכתבו הערכים הנדרשים, יצרתי הפניות מתאימות. אביתר ג' • שיחה • 14:33, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

לי כל גל נושא עגבת

חוף בניואה

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. גם כאשר קפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, הילידים סיכלו את ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים, שגיוסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

אומרים ישנה - שיחה 22:17, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

מקום מגוריו החדש של נתן אלתרמן

בשנת 1955 עמד המשורר נתן אלתרמן לעבור לדירה בשדרות נורדאו בתל אביב. מששמע ראש הממשלה דוד בן-גוריון שסביבת מגוריו החדשה של אלתרמן לא יכולה לספק לו את השקט הדרוש לעבודתו, ביקש מעוזריו להציע לו להתגורר באזור שבכלל נועד לחיילי צה"ל בשירות קבע. שמעון פרס העביר את ההצעה אלתרמן, והוא סירב. אלתרמן התגורר בשדרות נורדאו עד למותו ב-1970.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:42, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

לדעתי לא מספיק מעניין. הרבה הצעות משונות עולות על הפרק אצל הרבה אנשים שונים. אם הוא היה עובר להתגורר שם יכול להיות שזה היה שווה קטע הידעת.. 2001:4DF7:3:D7F8:1927:8173:A09E:F53B 15:25, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

לשם שינוי, האלמוני אינו אני. אם כי אני מסכים עם האלמוני. אומרים ישנה - שיחה 19:20, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה האם אתה מכיר מקרים נוספים שבהם ראש הממשלה בכבודו ובעצמו מציע למשורר דירה באזור שמיועד לחיילי צה"ל רק בגלל שהתנאים בדירתו הנוכחית לא תואמים לו? זה לא חריג? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:08, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

אני מכיר הרבה רעיונות, שלא התממשו. אחד מעוזרים של בן גוריון דיווח, שאחרי מלחמת ששת הימים בן גוריון הציע להפיל לא רק ר״ת ההפרדה בין מזרח ומערב ירושלים, אלא גם את חומות ירושלים העתיקות. דונלד טראמפ ניסה להקים חומה בין ארצות הברית למקסיקו, והיא אפילו לא הגיעה לשלב התכנון…. 2A00:A040:1A4:8F3D:4D8A:38A5:682E:1AD1 06:28, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

אני ה'אלמוני' שהגיב. יש סיפור על פוטין ששמע על כך שהמורה שאהב בלידותו חיה בישראל בעוני והחליט לגמול לה וקנה לה דירה בתל אביב. לא יודע כמה מהסיפור הוא נכון ואיך אפשר לאמת אותו, אבל הוא פורסם בכל מיני מקומות (למשל [2]). לדעתי זה יותר מעניין. Matankic - שיחה 12:45, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

רשות מקומית עם תושבת אחת

במדינת נברסקה בארצות הברית ישנו כפר בשם מונווי. על אף שבתחילת המאה ה-20 התגוררו בכפר 150 איש, בשנת 2000 התגוררו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי, ואלזי המשיכה להתגורר בכפר לבדה. בנוסף, אלזי מתפקדת גם כראש הכפר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:39, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

מדובר בתופעה מוכרת מכל העולם ובכל התקופות. יש ישובים שמתפתחים. אחרים מתנוונים וננטשים. בארצות הברית יש הרבה כפרים ועיירות רפאים. גם בישראל. גן לאומי בית גוברין וגן לאומי תל באר שבע הם יישובים נטושים, לדוגמה. 2A0D:6FC7:50E:555D:95D1:FAC:6030:FD5E 20:07, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

גנים לאומיים לא רלוונטים למקרה הנ"ל. בנוסף, אם תראה בכתבה באתר ynet תראה את המשפט הבא: "במפקד האוכלוסין האמריקני החדש לשנת 2010 עלה כי המקרה של איילר הוא ייחודי במינו בארה"ב. זאת לאחר שהתברר כי מונווי היא העיר היחידה בארה"ב שלה תושב אחד בלבד - איילר." יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:42, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

סבבה. בית אשל יישוב עברי נטוש. (אגב, אני והאלמוני אותו אדם) אומרים ישנה - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בית אשל זה יישוב נטוש, מונווי לא, יש הבדל. אם יש לך עוד מקרים של מקומות בהן מתגורר רק אדם אחד, אשמח. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:59, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בכפר הדחלילים ביפן נשארו 27 איש. וזה בכלל לא נדיר ליפן, שכפרים שלה מתרוקנים. מה שמיוחד בכפר הזה, הוא שהתושבים מילאו את הכפר בדחלילים, במקום האנשים שנטשו, ובמקום הדור הצעיר, שלא נולד, כדי למשוך תיירים. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5496491,00.html . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:34, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בערך מחוז רקוב ומחוז כיס מוזכרת עיר שוקקת, שהפכה לעיר עם שלושה בתים שמישים ושבעה תושבים בעלי זכות הצבעה. אומרים ישנה - שיחה 07:36, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעיירה Wittenoom, Western Australia, גרו כמעט 900 איש. אבל בעשור האחרון גרו בה פחות מעשרה, עד שממשלת אוסטרליה פינתה משם ביוזמתה את התושב האחרון, לפני שנה. אומרים ישנה - שיחה 07:46, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

Ballarat קליפורניה - עיירה עם תושב אחד: https://alaxon.co.il/video/%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:53, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בשכונת חליסה העליונה של חיפה יש תושב בודד https://1075.fm/item/90114/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בקשר למקרה האחרון בחיפה, זה לא מדויק, התושב שאתה מדבר עליו מתגורר בשכונה יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. במקרה הנ"ל התושבת היחידה מתגוררת בכפר לבדה, ללא ילדיה וללא בעלה. ובקשר למקרה בקליפורניה, קראתי בערך באנגלית שהתושב שאתה מדבר עליו עבר לשכונה אחרת בקליפורניה, אז גם זה לא רלוונטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:19, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם התושבת היחידה של מונווי יום אחד או תעזוב או תמות. 2A00:A040:1A4:8F3D:68BC:BA18:83E9:DF95 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה) ברגע שזה יקרה ניתן יהיה לשקול להסיר זאת, כרגע אני חושב שזה יכול להיות טוב לפורטל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם עבור פורטל, צריך קצת לעבות את הקטע. צריך לכתוב שבמשך כ-20 שנה יש בכפר תושבת בודדת. צריך לכתוב שכדי להמשיך לקבל תקציבים מהרשויות היא נאלצת ליסד רחוב חדש כל שנה. צריך לכתוב שהיא מתעקשת לתחזק ספריה עירונית... מצא עוד פרטים בערך האנגלי. אומרים ישנה - שיחה 17:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה העובדה הראשונה היא הרלוונטית ביותר, שאר הדברים, לטעמי פחות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:01, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

רגע! מה שהחמצנו פה, זה שגם מונווי וגם Ballarat הם רשות מקומית של אדם אחד. יישוב של אדם אחד, יש מידי פעם. ככה זה כשיישוב מתרוקן. אבל שני היישובים האלו הצליחו לשמור על מעמד של רשות מקומית, למרות שיש בהם תושב בודד. זה כן מספיק טוב לדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 18:05, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה השאלה היא איך נשלב את שני המקרים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:41, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

נכון לשנת 2023, הרשות המקומית הישראלית בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר היא מעלה אפרים. מתגוררים בה 1,415 תושבים, המרוכזים כולם ביישוב אחד. לעומת זאת, בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות קטנות בהרבה. אפילו לרשויות מקומיות בעלות תושבים בודדים. במדינת נברסקה, למשל, ישנו כפר בשם מונווי, המוכר כרשות מקומית עצמאית. בשיא שגשוגו של הכפר, בשנות ה-30 של המאה ה-20, התגוררו בו 150 איש. אולם בשנת 2000 נותרו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי. נכון ל-2023, אלזי ממשיכה להתגורר בכפר לבדה, כשהיא מוגדרת כראש הרשות המקומית. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית, היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה.

אומרים ישנה - שיחה 21:33, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

ניטפוק: יש שתי רשויות בארץ עם פחות אוכלוסיה: מגדל תפן ונאות חובב, ללא תושבים. Tzafrir - שיחה 02:36, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

נכון. צריך לחשוב מה המשמעות של זה מבחינת הקטע. בתודה אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:29, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, המועצות שהזכרת עתירות מפעלים, ואם הבנתי נכון, ברשות שהקטע דן בה, יש עסק בודד. אכסניה אחת. אבל עדיין צריך לחשוב. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:34, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

מועצה מקומית של תושבת אחת, נוסח חדש בהתאם לביקורת

הספרייה העירונית על שם רודי איילר

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

אומרים ישנה - שיחה 10:59, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, רק שלדעתי כדאי להוריד את המילה "אגב" ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 14:29, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. מחקתי מילה זו. 2A00:A040:1A4:8F3D:9500:A286:23F6:D26E 18:09, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 01:46, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. עשיתי קצת הגהה ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:52, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

מלחמת שמות

שלט הכניסה למושב

בשנת 1967 קם על גבול לבנון מושב חדש בשם זרעית. הוא היה אחד מקבוצת יישובים בעלי שמות שקשורים לאדמה ולעבודת האדמה: אדמית, נטועה, שתולה - וזרעית. אבל בתום שנתיים מהקמתו, נזכרו בקרן הקיימת שאת הכסף להקמת המושב תרם אמריקני, ויליאם (ישראל) רוזנוולד שמו, ודרשו לקרוא ליישוב על שמו - כפר רוזנוולד. חברי המושב החדש, כולם בני מושבים ותיקים בגליל, התקוממו. הם סרבו לקבל דואר תחת השם החדש, עקרו את השלט החדש, ואפילו ויתרו על כל כספי התרומה, והסכימו להחזיר לקרן הקיימת 30 אלף דולר, סכום עצום במונחי הימים ההם, בתמורה לשמם הישן. כאן התערבה ועדת השמות הממשלתית, השיבה לחברי המושב את השם זרעית, וגם בישרה לראשי הקרן הקיימת שההבטחה לתורם קוימה. בשם זרעית, הסביר יושב ראש הוועדה, הגיאוגרף יהודה זיו, מסתתרות ראשי התיבות: זכר רוזנוולד עימנו יהיה תמיד.

Tirtsah.Arzi - שיחה 19:56, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד, חמוד מאוד ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 20:06, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד בר 👻 שיחה 20:08, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בהחלט. לדעתי הוספנו קטע כזה בעבר, אך אינני מוצא אותו. הנה הדיון שבעקבותיו התקבל הקטע. ‏עמיחי • שיחה 11:37, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

מצאתי רק בפורטלים פורטל:ישראל/הידעת?/41 ובחידות בפורטל גיאוגרפיה, פורטל:גאוגרפיה/חידה/7.

2A00:A040:199:6208:31E9:1B02:3836:C63E 16:35, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד, ואהייה עוד יותר בעד, אם תובא תגובת התורם. אומרים ישנה - שיחה 13:49, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:28, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

ערכתי תחקירון, שכלל כמובן את האתר של קק"ל, ככל שהצלחתי להבין, אי אפשר להגיע את הארכיון שלהם ברשת, ולא הצלחתי למצוא את תגובת התורם רוזנוולד.Tirtsah.Arzi - שיחה 19:10, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 00:20, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד כמובן, בתנאי שלא מופיע כבר. בהקשר זה, גם לעלי זהב סיפור נחמד: היישוב נקרא באופן יצירתי על שמה של עליזה בגין, אשתו של מנחם בגין. אביתר ג' • שיחה • 12:03, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

בית עגנון

לאחר שהסופר שמואל יוסף עגנון התלונן כי רעשי המכוניות הנוסעות ברחובו מפריעים לו להתמקד בכתיבה, הפכה עיריית ירושלים את הרחוב בו נמצא ביתו לרחוב חד-סטרי, בו תנועת המכוניות מותרת רק בכיוון אחד.

העירייה הציבה גם שלט ברחוב שעליו נכתב: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני כמעט בטוח שכבר יש קטע כזה. אומרים ישנה - שיחה 12:30, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

טוב, מתברר שכבר הציעו פעם את ההצעה הזו, והיא נדחתה. כדאי לעיין בנימוקי הדחיה. אולי הפעם יש בשורה חדשה בנושא. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 12:43, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אז נטען כי על השלט נכתב שאין תנועה לכלי רכב, בהצעה הנ"ל מוזכר כי השלט דרש לשמור על שקט. מלבד זאת, עברו 14 שנה, כדאי לתת לעובדה המעניינת הזאת עוד צ'אנס. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:40, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

מה מקור המידע? (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון) 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 15:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה ציינתי בתקציר העריכה, אבל למען הסר ספק הנה מקור אינטרנטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

עקרונית, אני בעד הקטע. אבל צריך לבדוק מקורות באופן מעמיק יותר. פיסקת פתיחה של מאמר דעה, עשרות שנים אחרי ההתרחשות, לא נראית לי מקור מספיק. צריך גם להבין למה בדיוק דחו את הקטע בעבר. בתודה, אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:05, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה הנה מאמר משנת 2007. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:10, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

לפני 14 שנה המתדיינים גילו, שעל השלט היה כתוב רק ״שמרו על השקט״ ותו לא. האם זה כל כך נדיר, שבעקבות תלונות על רעש, העירייה מציבה שלט או תמרון שמזכיר, שאסור לצפור או משהו כזה? האם זה נדיר שבעקבות תלונות על רעש משנים הסדרי תנועה? נניח מציבים רמזור או כיכר? 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:14, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אני חושב שזה יחסית נדיר שהופכים רחוב לחד סטרי בגלל אדם אחד שמתלונן על רעש. לא זכור לי שהיו מקרים דומים לזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:29, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

ועדיין, אם צריך להוריד מהקטע את המילים ״סופר במלאכתו״, הקטע כבר יורד מרמת דף הפתיחה של ויקיפדיה לרמת הפורטלים בלבד. בתודה אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 18:15, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אנסה לנסח את עצמי אחרת: אתה יכול לדמיין סיטואציה כיום בו עירייה תהפוך רחוב לחד סטרי בגלל שסופר רוצה להתרכז בכתיבה? אני לא חושב. ובנוסף, אני שוקל לשלוח מייל לבית עגנון בנושא, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:45, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

כדאי להוסיף אסמכתא (אולי מארכיון העיריה או מבית עגנון וכיו"ב) כדי למצב את הסיפור כאמת (המציאות עולה על כל דמיון) או כאגדה אורבנית חביבה shoshie8 • שיחה • י' באלול ה'תשפ"ג • 09:04, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בירור עם בית עגנון זה רעיון מעולה. אומרים ישנה - שיחה 11:48, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה שלחתי מייל לבית עגנון, אעדכן. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:14, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

עדיין לא קיבלתי תשובה בעניין. אז לסיכום, האם הקטע טוב בעיניכם @אומרים ישנה ו-@Shoshie8? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:03, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

אולי הם בחופשה. כדאי לטלפן ולשאול גם בארכיון העיריה. לדעתי לא נכון לפרסם אגדה אורבנית (עד שיתברר אחרת) כאילו היא אמת shoshie8 • שיחה • ט"ז באלול ה'תשפ"ג • 17:31, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפריית ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מקרה מפתיע, אבל לא נראה לי שזה מתאים ל"הידעת?" @חמויישה מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:36, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

מראה מראה שעל הקיר, מי מושך תיירים לעיר?

תמונה מהסרט של דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים".

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, בשם מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, שגרו בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".

מתוך הערך האנגלי על מקורות הסיפור שלגיה והערך העברי והאנגלי שלגיה ושבעת הגמדים. אומרים ישנה - שיחה

לדעתי, הקטע ארוך מאוד, צריך לקצרו. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:19, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

ריתוך ספונטני

סכמה של מערכת ריתוך קר

ריתוך קר הוא חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, ונוצר ביניהן ואקום. האטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו". בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים, במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל.

אומרים ישנה - שיחה 20:19, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד מעניין. אולי יהיה יותר מעניין אם נהפוך את הסדר בין שני חלקי הקטע? חמויישֶה - שיחה 13:42, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

ונהפוכהו:

סכמה של מערכת ריתוך קר

בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו (ריתוך) חיבור של שתי פיסות מתכת, המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".

אומרים ישנה - שיחה 21:58, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב שככה עדיף, אבל אשמח לשמוע עוד תגובות. חמויישֶה - שיחה 08:54, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

באמת עדיף כך. אבל מבחינתי גם הגרסה הקודמת בסדר. אומרים ישנה - שיחה 09:39, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

הקשר בין מנחם בגין לאריאל שרון

מנחם בגין

אריאל שרון

המיילדת של מנחם בגין, לימים מפקד האצ"ל וראש ממשלת ישראל הייתה בלומה שיינרמן, סבתו של אריאל שרון, לימים שר הביטחון בממשלתו של בגין.

מלבד זאת, בעלה של בלומה, מרדכי, היה חבר בבנק הלוואה וחיסכון בברסט ליטובסק יחד עם זאב דב בגין, אביו של מנחם בגין.

יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:44, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

כשהיישוב העברי בישראל מנה פחות מחצי מיליון איש, להרבה מהאנשים האלו היה קשר זה עם זה. אין כאן שום דבר מיוחד. ואם כן היה, אז צירוף מקרים גם לא היה מספיק עבור קטע "הידעת". זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:55, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה מה שמיוחד פה הוא ששני האנשים האלה יהיו בעתיד שותפים פוליטיים ויעבדו יחד באותו הקבינט, לכן אני חושב שזה יכול להיות רעיון טוב. ועוד שאלה, על סמך מה הסקת את המסקנה שבתקופת היישוב להרבה אנשים היו קשרים זה עם זה? יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:20, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

הסקתי את זה גם מההגיון וגם מהרבה סיפורים על התקופה. לדוגמה, ההורים שלי, שהכירו והתחתנו באמצע שנות השישים, גילו עד מהרה, שהאבות שלהם הכירו זה את זה בשנות השלושים. אחד מהם סיפק פרות לשני. אומרים ישנה - שיחה 14:54, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה לדעתי זה לא אומר שזה תקף גם למקרה הנ"ל, זו עובדה מעניינת שכדאי להוסיפה לפורטל זה. יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:39, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

אז נמתין לדעות של עוד אנשים. אומרים ישנה - שיחה 22:42, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מנחם בגין גם הסנדק של יריב לוין, גם חמו של רוני מילוא וגם העסיק את אבא של רוני מילא בתור נהג. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:21, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

וגם לפני שאבא של רוני מילוא ואבא של בנימין נתניהו עיברתו את שמם, היה להם אותו שם משפחה. אומרים ישנה - שיחה 22:06, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

נגד. מסכים עם אומרים ישנה. חמויישֶה - שיחה 13:44, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

אוסטריה ואוסטרליה, שמות דומים, משמעות שונה

אני עוד צריך לסגנן ולנסח את זה: בשפות גרמאניות רבות וגם בגרמנית ואנגלית, המילה אוסטָר לגלגוליה השונים פירושה "מזרח" או "למזרח" (east, est, ēast, aus-to, austra, ōstar). בכל השפות הללו ובעוד הרבה שפות (כולל עברית וארמית), שמו של הכיוון "מזרח", פירושו "המקום שבו השמש זורחת" או "לכיוון השמש". לכן, שמה הקדום של אוסטריה, אוסטריכי (Ostarrîchi), פירושו הממלכה המזרחית: אוסטר = מזרחית, ריכי (כמו רייך בגרמנית, ורקס בלטינית) = ממלכה. מספר שפות שמקורן בלטינית, "ליטנו" את השם אוסטריכי (Österreich), לשם בעל צליל יותר לטיני, וכינו אותה "אוסטריה" (או שמות דומים). אבל, בלטינית אוסטֶר (auster) פירושו בכלל "דרום", מה שיצר את שמה של אוסטרליה, מתוך הביטוי "טרה אוסטרליס אינקוגניטו" = הארץ הדרומית הבלתי מוכרת. יוצא שקיימות שתי מדינות ששמן מכיל את התחילית אוסטר (Austr-), אבל באחת פירוש התחילית הוא מזרח, ובאחת – דרום. אביתר ג' • שיחה • 15:50, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

המקור לכל זה נובע משאלה שלי ב"הכה את המומחה", וכן מהערכים בויקי' האנגלית, East, Name of Austria, Terra Australis, ומהערך טרה אוסטרליס. אביתר ג' • שיחה • 15:51, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ומישהו הפנה לכך שגם הדרום הלטיני הוא מילה שמקורה הקדום הוא ככל הנראה באותה מילה עתיקה שמשמעותה היא „זריחה״. אבל אין לי מושג איך לנסח את זה. Tzafrir - שיחה 16:19, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אם תצליח לנסח את זה בתור פואנטה של קטע, זה יחזק את הקטע. כללית, זה חומר טוב. צריך רק לראות את הנוסח הסופי כדי להחילט עד כמה זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ואו, זה סופר מעניין ונושא מצוין לקטע הידעת! ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 01:36, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

שאלה: באיזו שפה זה "Ostarrîchi"? ובאיזו "Österreich"? דג קטן - שיחה 06:27, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

גרמנית עילית עתיקה וגרמנית מודרנית, בהתאמה. 21:52, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

ניסיון:

שושנת הרוחות

בשפות רבות, המזרח נקרא על שם הזריחה: בשפה הפרוטו-הודו-אירופית aus פירושו "לזרוח", "שחר" או "זריחה". מן הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלו התחיליות הפרוטו-גרמאניות austra או aus-to, שפירושן "לכיוון הזריחה" או בפשטות "מזרחה". גם east של האנגלית המודרנית, ומקורותיה של המילה באנגלית העתיקה ובאנגלית התיכונה, שאלו את הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית. אחת הממלכות הגרמאניות, נקראה בשלהי המאה העשירית "הממלכה המזרחית", Ostarrîchi (גרמנית עילית עתיקה, ostar = מזרחית, rîchi = ממלכה) או Österreich (גרמנית מודרנית). בשפות האנגליות שמה של הממלכה עבר ליטון, והיא נקראה Austria. זריחתה של השמש מגיעה לשיאה בצהריים, כאשר השמש בדרום, ולכן, בניב מסוים של הלטינית, הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלה דווקא לדרום. austra הוא דרום, australis הוא דרומי, ויבשת דרומית שנתגלתה במאות ה-17 וה-18 נקראה terra australis ("הארץ הדרומית"), או בפשטות Australia. כך קרה ששתי מדינות בעלות שמות דומים, נקראות על שמם של כיוונים שונים.

1. עוד לא מצאתי מקור לקשר בין המילה "זריחה" לבין הדרום הלטיני.
2. משום מה, לא מצליח לעטוף את הטקסט במסגרת.

אביתר ג' • שיחה • 12:48, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

למדור הידעת של פורטל בלשנות, זה מספיק טוב. לדף הראשי, לא נראה לי. יש הרבה מילים, שבשפות דמות, יש להן משמעות לא לגמרי זהה. בעברית "לחם" זה בשר בערבית. גם למילים "כורסא" ו"חורף" יש משמעות לא לגמרי זהה בשתי השפות. בצרפתית, רשיון עסק נקרא "פטנט". וכולי וכולי. אומרים ישנה - שיחה 14:25, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שנראה לי מעניין: יש כאן שני שמות של מדינות שמאוד דומים ואפילו מבלבלים [כידוע, ליכטנשטיין היא המדינה שנמצאת בין שבדיה לאוסטרליה]. אבל יש להם משמעות שונה לחלוטין. הדרום הלטיני והמזרח הגרמני [בצירוף תוספות שונות שלא מהשורש]. אבל רגע, בעצם יכול להיות [לא הבנתי בדיוק עד כמה זה מוסכם על החוקרים] שיש מקור משותף לאותו דרום לטיני ומזרח גרמני?

הקטע הנוכחי הוא אולי בלשני מדי? Tzafrir - שיחה 10:20, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

אם הוא רק "בלשני מדי", אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל בלשנות. לדעתי הוא גם לא מספר על שום דבר מיוחד. בשפות דומות, למילים דומות יש משמעויות דומות אך לא תמיד זהות. מה מיוחד פה? מה מפתיע פה? אומרים ישנה - שיחה 22:08, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

הקרצייה המדביקה באלרגיה

קרציית הכוכב הבודד

ככל הקרציות, גם קרציית הכוכב הבודד יכולה להעביר מחלות זיהומיות מפונדקאי לפונדקאי, שהיא נטפלת אליהם, ומוצצת את דמם. היא עושה זו בהעברת טפילים מיקרוסקופיים ברוק שלה. אולם, המיוחד בקרצייה זו, הוא שהיא יכולה גם לגרום לבני אדם לאלרגיה (דהיינו, תגובה חיסונית מיותרת) לבשר ולתרופות ביולוגיות נגד מחלת הסרטן. קרצייה זו יכולה להעביר ברוק שלה גם מולקולה מסוימת, המצויה בבשר מרבית היונקים, אך לא בבני אדם. כתוצאה מזה, המערכת החיסונית של האדם הפונדקאי מפתחת נוגדנים מסוג IgE למולקולה זו. נוגדנים אלו מזהים בשר יונקים, הנאכל, כמו גם תרופות, המיוצרות בגופם של יונקים, כחלק מטפיל, שיש לייצר נגדו תגובה חיסונית.

אומרים ישנה - שיחה 22:07, 30 ביולי 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:28, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הנשק הכי קטלני של ימי הביניים

כתוב ב"הידעת" באנגלית, לפי קטגוריית התמונה. חיפשתי בארכיון בעברית ולא מצאתי.

צי ביזנטי שורף את צי האויב, 821

אש יוונית לא הייתה יוונית בכלל, אלא הומצאה על ידי הפליט היהודי קאליניקוס מהליופוליס שנמלט מצבאות עומר בן אל-ח'טאב. כשהגיע לביזנטיון, המציא את האש כדי להגן על ביתו מהצבאות שברח מהם. באש זו, גירשו הביזנטים את הצי הערבי והסירו את המצור מעל קונסטנטינופול. האש הייתה קולנית, עם להבות ירוקות, ואי אפשר היה לכבותה ללא תערובת נכונה של שתן, חול וחומץ. האש נוצרה מנפט שעורבב עם חומרים נוספים, נורתה מצינורות בחרטומים של ספינות אש שתוכננו במיוחד לשם כך, בערה במים, ופעלה כמו פצצות נפאלם. רק משפחת הקיסר ומשפחה בשם למפרוס הכירו את הנוסחה לאש, ומרכיביה נותרו סודיים עד היום. גם ידיעת הנוסחה לא הספיקה כדי לשחזר את השפעות האש ההרסניות, כי צריך לדעת להפעיל אותה, לבנות את הציוד לשאוב אותה, לאחסן אותה בבטחה, ועוד הרבה סודות. אף אחד לא ידע את כל הסודות, משום שהביזנטים מידרו את הידע על המערכת שלהם, כך שלא יהיה אף אחד שייפול בשבי האויב ויידע יותר משבריר מהסוד. מידור זה גרם לנפילת האימפריה הביזנטית, בגלל שהידע היה מפוצל כל כך, עד שזה היה רק עניין של זמן עד שכל הטכנולוגיה אבדה.

מאי – שיחה 14:10, 29 ביולי 2023 (IDT)

נושא הקטע מעניין מאוד. אבל על העובדה שהנשק הזה הומצא בידי יהודי מסוריה, כתוב בערך, שכך מקובל לחשוב. זה לא מוצג שם בוודאות. לדעתי, במקרה הזה, של ערך קצר העוסק בנושא, שבכלל מפתיע שהוא קיים, קטע "הידעת" יכול להיות סיכום פשוט של הערך. לקטעים אחרים זה לא נכון. אבל לזה אני חושב, שזה כן נכון. אומרים ישנה - שיחה 19:02, 29 ביולי 2023 (IDT)

מעניין מאוד. גופיקו (שיחה) 08:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

ניצול השואה ששרף ספרים

מסוכם מתוך הערך על האיש:

יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961.

הסופר הישראלי ניצול מחנות ההשמדה יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק" שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שימש כעד במשפט אייכמן (בתמונה). הוא שאף לרכז את כתיבתו בנושא השואה. לכן הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות שכתב לפני השואה. הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד עותק של ספר שירה שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן גנב ושרף את העותק האחרון של ספר זה שנשאר, בספרייה הלאומית בירושלים.

אומרים ישנה - שיחה 08:35, 28 ביולי 2023 (IDT)

בעד. רק שאלה אחת לי: מה מוסיף משפט אייכמן לנקודה המרכזית של קטע ההידעת הזה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:58, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אם זה לא מספיק מוסיף, אפשר להסיר את זה. מה שזה מוסיף, זה הוכחת מודעות לשואה. יש בקטע שני ניגוד בין מודעות לשואה לבין שריפת ספרים. בתודה, משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:22, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מצטרף לשאלתו של שמזן. אבל באופן כללי הקטע בהחלט מעניין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:29, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מודעות לשואה מוכיחה כל אישיותו :) הספרים שכתב וכל הפרסונה הציבורית שלו זועקים "שואה". אולי שווה לנסח את הניגוד בצורה ברורה יותר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:31, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הראשונים שזיהו?

בסוף 1986 הוחלט בעיתון "חדשות" לנבא כיצד תיראה מערכת הבחירות עשר שנים לאחר מכן ומה תהיה הדרך לשם. הגם שרבות מהתחזיות לא התממשו כפי שחזו אותן אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל, בכל הנוגע לזהות המועמדים העתידיים הם דייקו: מי שהיה אז שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו, בראשות הליכוד, נגד אלוף פיקוד המרכז באותה עת, אהוד ברק, בראשות המערך. למעשה התחזית הייתה גם מוקדמת מדי – אף על פי שהליכוד בהנהגת נתניהו הרכיבה את הממשלה ב־1996, נתניהו התמודד מול ברק רק ב־1999. לימים גם שיתפו השניים פעולה בממשלה, אך כיום הם נחשבים יריבים מרים.

את הקטע הציע כרסומת ששכח לחתום.

אני נגד חמויישֶה - שיחה 08:53, 20 ביולי 2023 (IDT)

בעד. הניחוש, שהשגריר באו״ם יתמודד על ראשות הממשלה מול אלוף פיקוד המרכז, זה ניחוש דל סיכוי. נחמד שהוא התממש. אמנם רוב הניחושים האחרים באותה תחזית לא התממשו, ואמנם מליוני ניחושים אחרים בתחזיות אחרות לא מתממשים, אבל זה נחמד. מבחינה הסתברותית, ברור שאם אני אנחש מיליוני ניחושים, אחדים מהם כן יתממשו. אבל זה עדיין נחמד. אפשר לצרף הסתייגות מתורת ההסתברות, אבל לא בטוח שחייבים. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:58, 20 ביולי 2023 (IDT)

בקטע כתוב שהם דייקו בתחזית, ואז כתוב ש"כידוע" בעצם לא. עוזי ו. - שיחה 10:54, 20 ביולי 2023 (IDT)

אכן. הייתי ער לבעייתיות כשניסחתי, אבל כנראה הפתרון שמצאתי לא מספיק טוב. אני מנסה עכשיו לתקן. כרסומת - שיחה 13:41, 20 ביולי 2023 (IDT)

אני בעד הקונספט, אם כי זה באמת אולי דורש קצת ליטוש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:19, 20 ביולי 2023 (IDT)

מציע את הנוסח הבא:

בסוף שנת 1986, הוחלט בעיתון "חדשות" לנסות ולחזות כיצד תיראה מערכת הבחירות עשור שנים לאחר מכן. העיתונאים אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל נרתמו למשימה, והוציאו תחת ידיהם מסמך עיתונאי מפורט. אמנם, אף אחת מתחזיותיהם לא התממשה במלואה, אך תחזית אחת, לגבי זהותם של מועמד הליכוד ומועמד המערך לראשות הממשלה, התממשה באופן חלקי: על פי התחזית, מי שהיה אז שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו, היה עתיד להיות מועמד הליכוד, ומי שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, אהוד ברק, היה עתיד להיות מועמד המערך. בפועל, בבחירות 96' היו המתמודדים בנימין נתניהו מטעם הליכוד ושמעון פרס מטעם העבודה (אחת ממפלגות המערך), אולם, שלוש שנים לאחר מכן, בבחירות 99', המתמודדים לראשות הממשלה היו אכן בנימין נתניהו ואהוד ברק, ממש כפי שחזו העיתונאים 13 שנים קודם.

איך? אביתר ג' • שיחה • 19:30, 23 ביולי 2023 (IDT)

אגב, בתחזית הייתה גם התייחסות לפרס: הם ניבאו שבבחירות 96' הוא "יפרוש לכתוב זכרונות". עוד תחזית שממש לא הוכיחה את עצמה. הבחור התמודד לראשות הממשלה ב-96', ומעולם לא "פרש לכתוב זכרונות" עד מותו. אביתר ג' • שיחה • 19:35, 23 ביולי 2023 (IDT)

בעד הנוסח המלוטש ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 07:13, 24 ביולי 2023 (IDT)

בעד אהבתי את הניסוח המחודש. ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 08:43, 24 ביולי 2023 (IDT)

בעד אפשר גם כך. אומרים ישנה - שיחה 10:21, 24 ביולי 2023 (IDT)

אני עדיין נגד. נחמד שהם זיהו את זהות המועמדים, אבל זו אנקדוטה עיתונאית נחמדה ותו לא (וגם לא קרה ב-96 שעליה הם דיברו, אלא ב-99). בטח לא עניין אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 14:43, 24 ביולי 2023 (IDT)

אולי אפשר גם לנסח מזה קטע למדור ״הידעת״ של פורטל מתמטיקה. קטע שמסביר, שלכאורה זה מלהיב, שמישהו ניחש משהו דל סיכוי. אבל, למעשה, הניחוש היה רק בערך, והיו עוד הרבה ניחושים שם, שכלום מהם לא התממש. כך, שמבחינת תורת ההסתברות, דווקא כן סביר, שמתוך מאות ניחושים, אחד יתממש בערך. 2A00:A040:199:6208:BCA5:A743:F2B9:D989 08:57, 26 ביולי 2023 (IDT)

אם רוצים לקחת את זה לכיוון כללי יותר: זו דוגמה למעין דרך פעולה של חוזי עתיד: זורקים המון תחזיות, חלק מהן סבירות יחסית אבל לא מאוד מפתיעות, חלק מהן פחות סבירות. אם זורקים מספיק תחזיות, יש סיכוי לא רע שמתישהו אחת מהן תתגשם (לעתים עם התאמות שונות, כמו במקרה שלנו). ואז יש דוגמה לנופף בה שמשך שנים של יכולת הניבוי המופלאה של החזאי. Tzafrir - שיחה 12:57, 26 ביולי 2023 (IDT)

בכל מקרה אי אפשר להשתמש בתמונה הזו שאינה חופשית. Tzafrir - שיחה 16:27, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

נגד מסכים עם חמויישה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:20, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

יש לי! יש לי! יש לי! יש לי!!!

קריקטורת צדודיות בנימין נתניהו ואהוד ברק

בשנת 1986, העיתונאים אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל פרסמו תחזית, לפיה שגריר ישראל באו"ם דאז, בנימין נתניהו, יתמודד תוך עשר שנים על ראשות הממשלה, מטעם הליכוד, נגד אהוד ברק, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז. תחזית זו התממשה באיחור קל, בבחירות 1999. על פניו, דיוק תחזית זו נראה דל הסתברות. אולם אין הדבר כך. תחזית זו הייתה אחת מתחזיות רבות מאוד, שפורסמו בידי שלושת העיתונאים לעיל, באותו יום, באותו גיליון, במסמך מפורט. אך אף לא אחת מהתחזיות האחרות התממשה. עניין דומה מבחינת תורת ההסתברות הוא מציאת מסרים סמויים בפזמונים, כשמשמיעים אותם לאחור (מן הסוף להתחלה). מעריצי להקות וזמרים רבים מקשיבים לרבבות משיריהם לאחור, ובבודדים מהם הם מוצאים מסרים כל שהם, וגם אז, לרוב, המסרים עמומים וקשים להבנה. כאשר ג'ימי פייג' מלהקת לד זפלין נשאל על מסרים, שכביכול נמצאו בעת השמעה לאחור של להיטו, מדרגות לגן עדן, הוא השיב, שהיה מסובך מספיק לכתוב את השיר הזה, כך שיהיה לו פירוש נהיר, בעת שמיעתו בכיוון הנכון.

אומרים ישנה - שיחה 15:21, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

חמוד! אהבתי, בעד, אם כי לדעתי כדאי להחליף את הנקודה שבין ״דל הסתברות״ לבין ״אולם אין הדבר כך״ בפסיק. ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 19:06, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

אני שוקל להסיר את המשפט "כאשר ג'ימי פייג' מלהקת לד זפלין נשאל על מסרים, שכביכול נמצאו בעת השמעה לאחור של להיטו, מדרגות לגן עדן, הוא השיב, שהיה מסובך מספיק לכתוב את השיר הזה, כך שיהיה לו פירוש נהיר, בעת שמיעתו בכיוון הנכון." אומרים ישנה - שיחה 19:58, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב.ת שלא כדאי להסיר את המשפט הזה, כי הוא מוסיף קצת ביסוס לכל הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 15:29, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

הקשר בין שני חלקי הקטע מעושה ומופרך בעיני. הקטע הראשון לבד לא מחזיק, לדעתי. מה הטעם להציג את החיזוי המדהים אם הוא לא באמת מדהים? חמויישֶה - שיחה 13:50, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

גם בירושלים יש שער ניצחון

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כמהנדס העיר ירושלים בימי המנדט הבריטי ומהנדס העיר מזרח ירושלים מטעם ממלכת ירדן, הנרי קנדל דאג להרוס כל מבנה הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, ייתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. בירושלים יש שער ניצחון כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז - קשת אקה הומו, שמשמשת כגשר מעל רחוב דרך היסורים שבעיר העתיקה, היא החלק האמצעי של שער זה. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 5 ביולי 2023 (IDT)

בעד ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 19:52, 15 ביולי 2023 (IDT)

נחמד. ביצעתי קצת הגהה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:23, 18 ביולי 2023 (IDT)

זהו לא שער הניצחון היחיד בישראל, בתל שלם ישנו שער ניצחון לכבוד אדריאנוס, קיסר רומא. המקור לכך הוא מהערך שער ניצחון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:23, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

השאלה היא אם ואיך לצרף ידיעה זו לקטע. אני חושב שזה בגדר ״תפסת מרובה״. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 19:43, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אם אין לך הצעה לנוסח חלופי, אין ברירה אלא פשוט לוותר על הקטע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:10, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לוותר על הקטע בגלל מה? בגלל שאי אפשר לדחוף לתוכו מחסן של עובדות לא הכרחיות? לאף קטע אי אפשר לדחוף עוד ועוד ועוד. אומרים ישנה - שיחה 21:17, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

אפשר פשוט לציין שבישראל יש שני שערי ניצחון ולצרף את המידע שציינתי. אני חושש שזה אולי עלול ליצור דעה מוטעה לפיה הקשת הזאת היא שער הניצחון היחיד בישראל, ולפיכך אני מציע להוסיף את המידע שציינתי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

מגפת ריקודים עד מוות

תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה.

"מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, וחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש, אך החוקרים בדעה אחת: הרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מה"דם החם" של הרוקדים. אך במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם יירפאו.

אומרים ישנה - שיחה 20:31, 1 ביולי 2023 (IDT)

באמת סיפור מעניין! קצת שיניתי ניסוחים. חוץ מזה, צריך להכחיל את הקישור האדום כדי שהקטע יוכל להופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:27, 18 ביולי 2023 (IDT)

נראה, שהקישורית האדומה טופלה איך שהוא. אומרים ישנה - שיחה 21:18, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

נוע ברלינה!

סמל העיר בון

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.

אומרים ישנה - שיחה 11:53, 10 ביוני 2023 (IDT)

בסך הכל בעד, אבל אני חושבת שהפואנטה לא מובנת למי שלא בקיא בהתנהלות הצבעות בגרמניה. לא ברור למה זה שהם נחלקו לפי אזורי מגוריהם קשור לזה שהיה טוב שבון היא עיר בירה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 12:51, 10 ביוני 2023 (IDT)

ועכשיו? אומרים ישנה - שיחה 13:03, 10 ביוני 2023 (IDT)

ברור יותר :) ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 13:22, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 14:46, 10 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שצריך לתקן את הערך על בון: היא נבחרה כבירת גרמניה בשנת 1949, בעוד שקהילת הפחם והפלדה האירופית הוקמה כמה שנים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 15:29, 11 ביוני 2023 (IDT)

עושה רושם שאתה צודק. כנראה שקלקלתי את הערך, בעקבות מה שקראתי בערכים המקבילים, באנגלית. אולי לא הבנתי נכון מה שכתוב בערכים האנגליים? אומרים ישנה - שיחה 15:50, 11 ביוני 2023 (IDT)

אתה צודק במאה אחוז. הכול נבע מאי הבנה שלי. הקרבה של בון לבריסל הייתה הסיבה לכך, שחלק קטן ממוסדות השלטון נשאר בבון, אחרי שרובם חזרו לברלין. סליחה. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 11 ביוני 2023 (IDT)

בעד. ביצעתי הגהה קטנה. דג קטן - שיחה 12:56, 14 ביוני 2023 (IDT)

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

הכביש הפאן-אמריקאי הוא מערכת כבישים המשתרעת לאורכם של 48,000 קילומטרים, ועוברת ב-14 מדינות, מצפון אלסקה ועד לדרום ארגנטינה. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. בחלקה הדרום-מזרחי של פנמה ישנו אזור שנקרא נתק דריין שבו הכביש נקטע, וממשיך רק לאחר מעבר הגבול עם קולומביה. על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים להשלמת המקטע, הוא נותר לא סלול עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש גורם לכך שלמעשה לא קיימת אפשרות לנסוע ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית.

‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני קצת מתקשה עם הניסוח של הפאנצ' כדי שיהיה יותר פאנצ'י, ובאופן כללי עם הניסוח של כל הקטע כדי שיהיה יותר "הידעת?י". אשמח לעזרה מהמומחים כאן (אומרים ישנה). ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

האם ואיך הכביש חוצה את תעלת פנמה? אומרים ישנה - שיחה 19:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

תשובה מהערך באנגלית:
In Panama, it crosses the Panama Canal via the Centennial Bridge, and ends at Yaviza, at the edge of the Darién Gap. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 19:55, 3 ביוני 2023 (IDT)

אז קצת לפני הפואנטה יש לכתוב, שאפילו את תעלת פנמה, וסביבתה הקשה, הכביש מצליח לחצות. אותה סביבה, שבגללה היה כל כך קשה לחצוב את תעלת פנמה, עד שחברת תעלת פנמה, שהוקמה בידי חוצבי תעלת סואץ, פשטה את הרגל. אומרים ישנה - שיחה 20:14, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני מתקשה: הקטע מספר לנו שישנו כביש שחוצה את כל צפון ודרום אמריקה, אבל אומר לנו שהוא קצת קטוע, אז הוא לא באמת חוצה את כל צפון ודרום אמריקה. אם זה הקטע שקיבלנו אני נגד. חמויישֶה - שיחה 11:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

מה אורכו של הקטע החסר? קילומטר אחד? מאה קילומטר? כי אם חסר קטע קצרצר, יש ערך לפיסקה.

ולגבי אלסקה וצ׳ילה, עד כמה הוא רחוק בהן מקצות היבשות הצפונית והדרומית, בהתאמה? אולי אפשר להציג את המצב כאחוז המרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי, שאפשר ליסוע המכונית? 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:37, 4 ביוני 2023 (IDT)

אני רואה שהקטע החסר בן 106 קילומטר. לא בן קילומטרים ספורים. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:39, 4 ביוני 2023 (IDT)

אנונימי, המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. אורך הכביש הוא 48000 קילומטרים. ביחס לאורך הזה, 100 קילומטרים זה מספר מאוד זניח.
חמויישה, הפואנטה של הקטע היא שיש כביש ארוך שחוצה את כל אמריקה, אבל בדיוק בנקודת החיתוך בין אמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית הוא קטוע, ולכן נוצר מצב אבסורדי שאי אפשר לעבוד ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית, על אף שיש ביניהן חיבור יבשתי. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 14:22, 4 ביוני 2023 (IDT)

1. גילוי נאות: האנונימי זה אני. פשוט שם המשתמש שלי מותקן רק בלפטופ.

2. אולי באמת הקטע צריך להיפתח במילים "המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר ליסוע בכביש נוח, שאורכו 48000 קילומטרים..." אומרים ישנה - שיחה 17:23, 4 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור את הגבול ביניהן במכונית.

תודה רבה לכולם על המשוב, אני מנסה ניסוח מחודש עם ההצעות של אומרים ישנה. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 17:52, 5 ביוני 2023 (IDT)

ניטפוק: לפי הערך המקושר אפשר לנסוע את הקטע הזה בכלי רכב מתאים אבל לא במכונית רגילה. „בלתי אפשרי לעבור את הגבול שביניהם במכונית רגילה״? לא מספיק טוב. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 ביוני 2023 (IDT)

שיניתי ל״מכונית״. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 18:47, 5 ביוני 2023 (IDT)

אני עדיין חושב, שצריך לציין את אורך הנתק (106 ק"מ), אבל אני כבר בעד הקטע. אגב, אולי אפשר לציין איזה רכב קרקעי בדיוק כן יכול לעבור את הקטע. האם מדובר בזחל"ם? במה בדיוק? אומרים ישנה - שיחה 23:57, 5 ביוני 2023 (IDT)

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

אומרים ישנה הוספתי את שני אלו ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 00:51, 6 ביוני 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 02:34, 8 ביוני 2023 (IDT)

אולי כך:

בין העיירה יוויזה, שבפנמה, לבין עיר הנמל, טורבו, שבמדינה השכנה, קולומביה, מפרידים 106 קילומטר בקו אווירי. על הקרקע, אין שום דרך סלולה ביניהן, ומי שבכל זאת רוצה לנסוע ביניהן, צריך להצטייד בכלי רכב של ספורט אתגרי. במכונית קל יותר לנסוע מיווזה לערי צפון אלסקה, דהיינו לחצות את כל מרכז אמריקה וצפון אמריקה לאורך, או לנסוע מטורבו לערי דרום צ'ילה, דהיינו, לחצות לאורך את כל דרום אמריקה. בשני המסעות האלו, הנסיעה תערך על כביש בעל שם זהה, הכביש הפאן-אמריקאי. לבד מהקושי הטכני המקומי בסלילת את 106 הקילומטרים החסרים (הרים, ביצות, יער גשם, חול טובעני, יתושים וכנופיות עבריינים מקומיות) ניסיונות השלמת הסלילה נתקלו גם בלחצים בין לאומיים מגוונים (גופי שמירת טבע, בריאות הציבור ומלחמה בסחר בסמים משכרים). לאזור זה יש היסטוריה של קשיים טכניים ופוליטיים חמורים בביצוע מיזמי תחבורה. גם חציבת תעלת פנמה נתקלה בקשיים כאלו. למעשה, פנמה וקולומביה נפרדו לשתי מדינות על רקע זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 6 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ההצעה, אני לא רוצה להיות טרחה, אם הקטע שהצעתי לא מתאים אז אפשר לארכב את הדיון. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אני בעד ההצעה השנייה של Saifunny. אני חושב.ת שזה קטע ממש טוב ומעניין. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

גם אני חושב שמדובר בהצעה טובה. לא לארכב, רק לחשוב איזו הכי טובה. ‏עמיחי • שיחה 10:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

אין פה שום הטרחה. יש קטעים שגורלם נחרץ אחרי דיון קצרצר, ויש כאלו, שקודם מחפשים להם כל מני וריאציות. אם הקטע היה אבוד, לא היינו מתאמצים. אומרים ישנה - שיחה 10:58, 7 ביוני 2023 (IDT)

לעולם בעקבות השמש?!

אנימציית סיבוך בעיית שלושת הגופים

לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חבים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא שום ירח, או עם ירח בגודל זניח, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה), שיביא לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים, וקשים מאוד לחיזוי.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

שתי הסתייגויות: הקטע לא מסביר למה כאוס שלושת הגופים היה מונע קיום חיים בכדוה"א. בנוסף, לשם הסימטריה בקטע, נדרשת התייחסות לאפשרות של ירח אחד אבל גדול מדי. חמויישֶה - שיחה 11:46, 4 ביוני 2023 (IDT)

חשבתי שדי ברור, שכאוס זה ההפך מיציבות. ולגבי ירח גדול מדי, לא כתוב על זה כלום, במקורות, שאני מצאתי. אבל לפי מה שאני מבין, אם היה מצב בו כדור הארץ והירח היו עוד יותר דומים בגודלם, כמו פלוטו וירחו, כארון, שניהם היו מקיפים נקודה, הנמצאת בין שניהם, כך שמסלול הארץ סביב השמש היה מסולסל. זה היה גורם להבדלי חום וקור בין תחילת חודש עברי לאמצעו. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:30, 4 ביוני 2023 (IDT)

טוב, הוספתי חצי משפט, שמסביר שמסלול כהוטי של פלנטה גורם לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים וקשים לחיזוי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:04, 7 ביוני 2023 (IDT)

חוק האפונימים של סטיגלר

חוק האפונימים של סטיגלר – הטענה (המוגזמת) שאף תגלית מדעית לא נקראת על שם המגלה המקורי שלה. יש כמה דוגמאות בערך והמון דוגמאות אחרות, חלקן די מפתיעות. באופן כללי, אפשר למצוא דוגמאות בכל תחום ומה שחשוב זה למצוא את הדוגמאות שיהיו מספיק מוכרות. שיטת ניוטון-רפסון היא דוגמה טובה (אבל לא מספיק מוכרת) – ניוטון ורפסון היו חלק מתהליך הפיתוח שלה אבל לא היו הראשונים ולא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי. Tzafrir - שיחה 10:37, 30 במאי 2023 (IDT)

רשימת דוגמאות. בין השאר חגורת קויפר שנקראת על שם מי שטען שהיא לא קיימת. Tzafrir - שיחה 12:05, 30 במאי 2023 (IDT)

צריך לנסח את זה בקרשנדו, בערך כך:

פסטור הוא תהליך שימור מזון, שקרוי על שם לואי פסטר, שגילה או המציא אותו. בניגוד לפיסטור, שיטת ניוטון-רפסון (אלגוריתם באנליזה נומרית) קצת פחות ראויה לשמה. אייזיק ניוטון וג'וזף רפסון אמנם השתתפו בתהליך הפיתוח שלה, אבל לא היו הראשונים לעסוק בה, וגם לא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי שלה. יקיר אהרונוב ודייוויד בוהם לא גילו את אפקט אהרונוב-בוהם (אפקט בפיזיקה קוונטית) הקרוי על שמם. הם רק גילו מחדש תוצאים מסוימים שלו. כלל לופיטל (בחשבון אינפיניטסימלי) התגלה על ידי יוהאן ברנולי. אולם תלמידו, המרקיז דה לופיטל, היה הראשון שפרסם אותו בספר. הברון מינכהאוזן לא יכול היה לתרום מאומה לחקר התסמונת, הקרויה על שמו, כי הוא דמות בדיונית. אבל השיא הוא שמה של קבוצת האסטרואידים, חגורת קויפר, שנקראת על שם אסטרונום, שהתכחש לקיומה. בעקבות חוסר ההתאמה בין תגליות לאדם על שמן הן קרויות, נוסח חוק האפונימים של סטיגלר, שטוען בהגזמה, שתגליות תמיד נקראות על שם מי שלא גילה אותן, אלא רק היה מזוהה איתן, איך שהוא. את החוק הזה, כמובן, סטיגלר טוען, שלא הוא ניסח.

אומרים ישנה - שיחה 13:12, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעיה: גם מהערך העברי על חגורת קויפר וגם מהערך העברי על מי שהיא קרויה על שמו, עולה שהוא כן גילה אותה. אולי גילה אותה שני. אבל בטח לא להתכחש לה. צריך דוגמה אחרת. אומרים ישנה - שיחה 16:52, 2 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ניסוח הקטע. הוא נראה מוצלח. אני הייתי מעדיף להסיר משם את הדוגמה של תסמונת מינכהאוזן (ואם כבר: הברון היה דמות היסטורית. הסיפורים עליו מוגזמים לחלוטין). כמוכן הגופים בחגורת קויפר אינם רק אסטרואידם. בהחלט נכון להגיד שקויפר טען שהחגורה לא קיימת (הוא טען שהיא התקיימה רק סמוך לראשית מערכת השמש). הוא גם לא הראשון שהעלה את ההשערה על קיומה. Tzafrir - שיחה 16:54, 2 ביוני 2023 (IDT)

לפי הערכים על קויפר ועל חגורת קויפר, הוא זה שגילה אותה. אם זה לא נכון, אנא תקן, קודם כול, את הערכים.

ולגבי הדוגמה של מינכהוזן, אפשר למצוא במקומה דוגמה אחרת של מישהו, שאין לו שום קשר למהשהו שקרוי על שמו. אפשר לחפש תגלית, שנקראה על שם מישהו, שכבר נפטר לפני הגילוי.

בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 18:38, 2 ביוני 2023 (IDT)

הרבה אסטרואידים קרויים, לשם כבוד, על שם מדענים דגולים, שלא היו קשורים בגילויים, כמו קמילו גולג'י, שבכלל היה ביולוג. נדמה לי שגם יש יסוד כימי, שקרוי לשם כבוד על שם אלברט איינשטיין, שלא היה קשור כלל בגילויו. 2A00:A040:199:62EB:A82A:1A9E:F186:FCD0 20:25, 2 ביוני 2023 (IDT)

נ.ב. לטענתך, זה לא שקויפר טען, שחגורת קויפר מעולם לא התקיימה ולא תתקיים. הוא רק טען, לטענתך, שבשלב הנוכחי בהתפתחות מערכת השמש, החגורה כבר לא קיימת. אם רוצים קטע חזק מספיק לעמוד הראשי, צריך למצוא תגלית, שקרוייה על שם אדם, שתען בתוקף, שהיא מעולם לא התקיימה, לא תתקיים ואולי אפילו לא גם תיאורטית אין לה אפשרות קיום. מיד אשאל במדור "הכה את המומחה" מי מודע לכזה דבר. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 7 ביוני 2023 (IDT)

מהערך פנחס אמתי משתמע, כאילו החיות, שכן קרויות על שמו, הן דווקא החיות, שלא הוא גילה ולא הוא בחר את שמן:

״ בשנת 1960 יצא לאדיס אבבה שבאתיופיה ביחד עם ד"ר יז'י פּרוּשינסקי, כדי לחקור שם את המחלה שושנת יריחו (לישמניאזיס) המופצת שם על ידי עכברים. ב-2019 עסק אמיתי בכתיבת ספר על המחלה.

בשנת 1998 הגדיר הארכנולוג הפולני ד"ר יז'י פּרוּשינסקי (צר') עכביש חדש למדע מבני משפחת הקפצניים וקרא לו על שמו של אמיתי, 'פלגרה אמיתי' (Phlegra amitaii)[2]. ב-2021 נקרא על שמו מין של עקרב: עקרבחול אמיתי Buthacus amitaii. שמות שונים של חרקים ועכבישים נקראים בעברית בשמות שהעניק להם אמיתי, כגון: עב-יד כושי, נבו יריחו, קטלן דו-גוני, שרקן וגמל שלמה עצבני.״

2A00:A040:199:62EB:9957:2A33:EF31:CA40 13:21, 18 ביוני 2023 (IDT)

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

בין הנשפטים על רצח העם ברואנדה, היו גם שדרני רדיו מסיתים. למעשה, לא היה בדבר חידוש. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין עשרת הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה). לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו וחבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

אומרים ישנה - שיחה 11:40, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעד. אפשר לוותר על משפט הפתיחה שעוסק ברואנדה, ולהתחיל את הקטע במילים "אחד מ-22...". חמויישֶה - שיחה 14:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

הוספתי את הפתיחה כדי להדגיש את הקשר בין הסתה לבין אלימות. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 4 ביוני 2023 (IDT)

הולדת ישו?!

דיוניסיוס אקסיגואוס

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

אומרים ישנה - שיחה 22:16, 25 במאי 2023 (IDT)

בעד חזק, אני חושבת שזה אחד הקטעים הטובים שעלו פה לאחרונה. מאוד קריא, מאוד קולח, ומאוד אינפורמטיבי ומעניין. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 23:57, 25 במאי 2023 (IDT)

לפי הבשורה על פי לוקאס, היו בעת הולדתו של ישו רועים בשדות סמוכים לבית לחם שישנו בחוץ בשדה עם צאנם. האם דבר כזה סביר בהרי יהודה בחורף, או שבלילות הקרים מכניסים את הצאן למכלאות? Tzafrir - שיחה 12:20, 28 במאי 2023 (IDT)

על פניו, זה לא סביר. אבל אולי החורף ההוא היה מיוחד? ואולי האקלים אז לא היה כמו האקלים כיום? לא יודע אם כדאי להיכנס לזה. אומרים ישנה - שיחה 13:30, 28 במאי 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 22:12, 28 במאי 2023 (IDT)

יש כאן נקודה קטנה ולא ברורה (שגם פותחת פתח להרחבה אפשרית) – מועד ההיפוך החורפי הוא ה־21 בדצמבר ולא ה־25 בדצמבר. Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במאי 2023 (IDT)

אתה צודק, נראה שצריך לתקן בקטע. בערך סול אינוויקטוס כתוב "קיימות דעות שחג המולד נחגג ב-25 בדצמבר בהשפעתו של חג סול אינוויקטוס שהיה ביום ההיפוך החורפי - שחל בסביבות ה-21 בדצמבר". חמויישֶה - שיחה 11:18, 30 במאי 2023 (IDT)

ההיפוך עצמו ב21 לחודש. "מולד השמש" הוא מעט אחרי. נראה לי, שאנשים צריכים לראות שהימים מתחילים להתארך מחדש, כדי לדעת שהיה ההיפוך. אומרים ישנה - שיחה 18:44, 30 במאי 2023 (IDT)

מלחמת הפולישוקים

מלי פולישוק-בלוך

סדרת הדרמה קומית הסאטירית הישראלית פולישוק עלתה לשידור בשידורי קשת בשנת 2009. הסדרה עוקבת אחר חבר כנסת בדיוני בשם רובי פולישוק (בגילומו של ששון גבאי), שמתמנה באופן פתאומי לתפקיד השר לקידום חברתי (תפקיד שלא היה קיים בזמן שידור הסדרה, אבל הפך לאמיתי 11 שנים מאוחר יותר). מספר ימים לפני עליית הסדרה לאוויר, חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך (בתמונה) דרשה מערוץ 2 לבטל את שידור הסדרה, מכיוון שלפיה היה מדובר בהשמצה של דמותה, בשל שם המשפחה הזהה ופרטים אחרים בדמות שהיא תפסה כשליליים. במאי הסדרה, שמואל הספרי, טען בתגובה שהשם פולישוק לא מבוסס עליה כלל, אלא מדובר בהלחם של המילים "פוליטיקה" ו"שוק". מלי פולישוק לא נשארה חייבת, והופיעה מאוחר יותר בפרק של מנדלבאום בלש פרטי (בכיכוב אחיינה יניב פולישוק), שבו דמותו של גרי מנדלבאום צריכה לגלות מי מדליף את חוקיה של מלי לסגן שר בשם הספרי.

‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 18:24, 14 במאי 2023 (IDT)

חביב. Tzafrir - שיחה 18:40, 14 במאי 2023 (IDT)

• בעד אדיר. ארז האורז • שיחה 18:44, 14 במאי 2023 (IDT)

נגד אנקדוטה שולית. ארוע צדדי, לא חשוב ולא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 10:36, 15 במאי 2023 (IDT)

• בעד חלש. ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מלי גם הפסידה במשפט בעניין. אם לא יהיו