שיחת משתמש:בנילה/ארכיון 2

מים שלנו

עם בני פפונאה לא הבינו, מי ערב לך שקוראי ויקיפדיה יבינו? מגיע להם לדעת ש"לנו" זה משורש לין, ולא כינוי קניין. Rex - שיחה 23:32, 22 במרץ 2010 (IST)

אז יש להוסיף הסבר בסוגריים, ולא באמצעות קישור לשינה - שהוא קישור לא רלוונטי, כפי שציינתי. המים אינם ישֵנים. בנילה - שיחה 23:35, 22 במרץ 2010 (IST)

הסתכלתי שוב בערך - אני חושב שהדברים ברורים: "מים שלנו, דהיינו מים ששהו וכו'". גם בני פפונאה, לו היו מעיינים בויקיפדיה - היו מבינים. בנילה - שיחה 23:40, 22 במרץ 2010 (IST)

אני יודע, לדעתי יש מקום להבהרה עם אזכור המונח (האיש המצוי יחשוב אינטואיטיבית שהמדובר בכינוי שייכות, ירפרף במשפטים המייגעים וימשיך הלאה), הבהרה עניינית וקצרה לא הרגה איש. אבל שיהיה, איך שנראה לך. Rex - שיחה 23:44, 22 במרץ 2010 (IST)

אני לא מתנגד להבהרה כזו, ואם היא נראית לך דרושה - הוסף. בנילה - שיחה 23:47, 22 במרץ 2010 (IST)

שיחה:נזקי בהמה#נזקי בהמה בבהמה ובאדם

אהלן, מה דעתך שם? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 17:52, 2 באפריל 2010 (IDT)

הצעת פשרה בשיחה: תנ"ך

מחכה לחוות דעתך. עזר - שיחה 00:35, 13 באפריל 2010 (IDT)

תודה. בנילה - שיחה 11:37, 13 באפריל 2010 (IDT)

הרב חיים פרץ ברמן

לפי הקישורים שבדף השיחה מדובר באחד מראשי הישיבה ולא בר"מ, כפי ששינית באחת העריכות. גם אם המינוי שנוי במחלוקת, יש לציין אותו כראש ישיבה שמינויו שנוי במחלוקת, ולא "סתם" כר"מ. אם יש טעות בדיווחים ובדף השיחה, נא להעיר על כך שם. ‏DGtal‏ 11:10, 29 באפריל 2010 (IDT)

אם הלכה נקבל. שיניתי משום שלא היה נראה לי סביר שהוא ראש ישיבה, ושיערתי שהאנונימי שכתב את הערך קרא לו ראש ישיבה לפי המנהג לקרוא לכל ר"מ ראש ישיבה. לדעתי עדיף להכריע בשאלה זו על פי מישהו שיודע את המציאות, ולא על פי כתבות עיתונאיות, שאינם מדייקות בפרטים כאלה. בנילה - שיחה 13:44, 29 באפריל 2010 (IDT)

אבישי בן חיים נחשב אמין יחסית בנושא, בטח אם יש גיבוי של ערוץ 7, ובדף השיחה קיבלנו חיזוק נוסף לטענה. תוכל להיכנס לדיון ולציין אם מגיע להרב הנ"ל ערך לדעתך? ‏DGtal‏ 15:05, 29 באפריל 2010 (IDT)

ציינתי כבקשתך. בנילה - שיחה 21:06, 29 באפריל 2010 (IDT)

תן את קולך

בהצבעה בדף השיחה ספר ישעיהו, בענין דעת הר"מ המובא באבן עזרא כמקור על פי וייסמן. טיפוסי - שיחה 00:57, 25 במאי 2010 (IDT)

בקשר לברכת החמה

בדקתי את הנושא אמנם הרב פישר נפטר כמה שנים קודם אך בזמנו בברכת החמה תש"מ כמדומני הרב גרליץ הוציא ברכת החמה כהלכתה בפורמט מצומצם יותר ועליו הוא קיבל את הסכמת הרב פישר, כעת תשס"ט הוציא מהדורה מורחבת ושם הדפיס שוב את הסכמתו של הרב פישר ז"ל. למען הדיוק אורח נוטה ללון.

שיערתי שזה כך. תוכל לתקן בהתאם. בנילה - שיחה 00:50, 26 במאי 2010 (IDT)

תשעה באב

הערך טוב, ועומד להצבעה. מאחר והועלו טענות שונות לגבי הערך, אני שוקל להחזירו לרשימת המתנה, עד שיתוקן הדרוש תיקון. התהיה מוכן לטפל בשיפצורו של הערך. (אני פונה במקביל למשתמש:עזר ולמשתמש:גוונא). ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:05, 2 ביוני 2010 (IDT)

הערך אכן טעון שיפוץ, אבל להערכתי לא אוכל לעסוק בו בימים הקרובים. בנילה - שיחה 09:25, 2 ביוני 2010 (IDT)

אם כן אני האוכל לרשום לפני שתעסוק בזה מייד לאחר הימים הקרובים? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:29, 2 ביוני 2010 (IDT)

נראה לי שלא. בנילה - שיחה 09:42, 2 ביוני 2010 (IDT)

הרבנות הראשית

אם אתה רוצה באמת לדעת מהלך הדברים בזמן הקמת הרבנות הראשית, תוכל לקרוא את הספר עמודא דנהורא של משה בלוי, יש סיכוי קטן שתשנה את דעתך. טיפוסי - שיחה 13:16, 4 ביוני 2010 (IDT)

אכן, קראתי אותו לפני כמה ימים. דא עקא, שקראתי עוד כמה ספרים, כמו ספרו של מנחם מנדל פרוש (כמדומני שהוא נקרא בתוך החומות או בתוככי ירושלים או שם דומה) וספרו של גדליהו נחמן ברודר (לא זוכר את שמו; שני הספרים נמצאים באוצר החכמה, בהיברו בוקס - ליתא), ולכן אני יכול לעמוד על כך שבלוי אינו מציג את המציאות כהוייתה. שים לב למשל שעמודא דנהורא מביא את כתב הרבנות של הרב זוננפלד ואין שם שום חתימות - רק בכלליות "חכמי ורבני ירושלים" כמו שכותבים בפשקווילים "המעוררים". לעומת זאת במינוי הרבנות של הרב קוק, שמופיע בכמה ספרים, חתומים כל ראשי הישיבות שהיו אז בירושלים, כולל חב"ד, שני הבדצים - פרושים וחסידים, והועד הכללי - הגוף העליון של יהודי ירושלים. ועוד משהו, לפי בלוי הרבנות שלהם היא "חרדית" ושל הרב קוק "לאומית", אז לפי דבריו ישיבות תורת חיים, עץ חיים, חיי עולם, מאה שערים, ושער השמים - כל הישיבות שהיו אז בירושלים - היו ישיבות לאומיות ולא חרדיות? ברור שהספר הזה מציג נרטיב מאד מוטה. ועוד משהו קטן - לבלוי יש ספר יותר יסודי בעניין המחלוקות שהיו בירושלים בין המחנות, בניגוד לעמודא דנהורא שמוקדש לרב זוננפלד, והמחלוקות בירושלים הוא רק חלק קטן מהספר (שם הספר לא זכור לי. גם ספר זה נמצא רק באוצר החכמה ולא בהיברו בוקס). שבת שלום לך ולכל בית ישראל. בנילה - שיחה 18:29, 4 ביוני 2010 (IDT)

אני נוטה להאמין למשה בלוי שמציג עובדות ברורות שהיו למתנגדיו 80 שנה להפריך את דבריו, בספרו חוזר ונשנה התיאור שהיהדות החרדית כולה עמדה מצד אחד, ומצד השני עמדו מנהיגי הציונות שקיבלו שת"פ מלא מצד הרב קוק, בייחוד צד את עיני הבחירות שהתקיימו לאנשי ירושלים האשכנזים האם הם שייכים לעדה של הרב קוק או של הרב זוננפלד, ומתוך 1300 מצביעים היו אחדים שהצביעו להרב קוק וכל השאר לרב זוננפלד, גם ידוע שהיו לו תלמידים מפורסמים שקיבלו ממנו תורה וחכמה בלבד, אני כפי שהצהרתי נאמן לעובדות בלבד, לכן אשמח לראות את כתב המינוי לרבנות ולהתייחס לפשר ההסכמה הגורפת הנראית לכאורה שם, עוד דבר אני ער להלך הרוח ביהדות החרדית היום כלפי הרב קוק, והדבר מסתדר לי רק אם אכן תיאורו של בלוי נכון, ומהלכיו גרמו להרחקתו מוחלטת מתוככי העולם החרדי עד לרמת אי איזכורו בשום צורה ובשום מקרה משל אינו קיים, ובשולי הדברים הרבה יותר קל לי לנהל את הדיון כאן, מאשר בדף השיחה של הרבנות שם מנסים משתמשים נכבדים להטיל עלי רפש ולהוציא את הדיון מכלל העניין, שבוע טוב. טיפוסי - שיחה 14:06, 6 ביוני 2010 (IDT)

אתה כותב "שהיו למתנגדיו 80 שנה להפריך את דבריו" - הם אכן עשו זאת, וזה אף לא לקח להם 80 שנה. מנחם מנדל פרוש (שהיה מראשי השוחטים בירושלים עוד לפני בואו של הרב קוק) בספרו שהזכרתי מציג את הסיפור מצדם של נאמני הרב קוק והוא מתייחס במקומות רבים לדברי בלוי ושולל אותם, ובעיקר את התמונה המצטיירת מספרו כאילו מדובר בויכוח של החרדים מול הרב קוק והציונים.

חוץ מזה, יש ספר על הרב זוננפלד בשלושה כרכים "האיש על החומה" (כמדומני שהמחבר הוא צאצא של הרב זוננפלד) שהוא ספר הרבה יותר רציני ואובייקטיבי מספרו של בלוי, אע"פ שהוא מסתמך גם עליו, והוא מציג את הדברים מנקודת המבט של הצד החרדי, אבל בצורה הרבה יותר שקולה (החומר הרלוונטי נמצא בכרך השלישי). בספר הזה תוכל לראות למשל, שאחרי שהרב קוק הגיע לירושלים הרב זוננפלד בא לשמוע את הדרשה שלו בחורבת רבי יהודה החסיד, למרות שהוא התנגד למינויו כרב של ירושלים. תוכל לראות שם את מכתבו המלא של הרבי מגור, שכותב בין השאר (בצד דברי ביקורת על הרב קוק) שתוכלו לראות את מדותיו התרומיות של הרב קוק מכך שלמרות שהרבה מבני ירושלים (הכוונה כמובן לחרדים) והרבה מהרבנים על צידו - הוא חולק כבוד לרבנים הזקנים. ועוד ועוד, אם כי אני מדגיש שגם ספר זה נוטה באופן טבעי לצד של מתנגדי הרב קוק. את הצד של תומכי הרב קוק תמצא בספר של פרוש ושל גדליה נחמן ברודר שהזכרתי, ובכלל על הרב קוק - בספרים הרבים עליו, בפרט ספרי הרב נריה. אי אפשר לברר את האמת כשאתה שומע רק צד אחד.

כתב הרבנות של הרב קוק וכל מכתבי ההזמנה שהזמינו אותו לכהן ברבנות מופיעים בספר "אגרות הראי"ה" חלק ג' ובספר אגרות לראיה. תלך לספריה של ישיבה ציונית כלשהיא ותמצא את הדברים.

הלך הרוח בציבור החרדי היום (שגם הוא אינו גורף כפי שאתה מציג אותו. אחי הוא חרדי מהמגזר הליטאי, והוא אף משמש כראש כולל, והוא מכבד מאד את הרב קוק. הוא פעם שאל את הרב אלישיב בעניין טענות שהעלו נגד הרב קוק, והרב אלישיב אמר לו: ודאי שקרים. אני קצת מכיר את העיתונות החרדית הלא מפלגתית - לאפוקי יתד נאמן - וברובה יש יחס של כבוד לרב קוק) התפתח במהלך השנים שעברו מאז, והוא לא משקף את המצב באותה תקופה, וגם בתקופות מאוחרות יותר. יש לכך הוכחות רבות, אך איני יכול לכתוב כאן מגילות. מספיק שתעיין היטב בקישור שמי נהר הכניס לקריאות של רבני ירושלים והתפוצות לתפילה לרפואתו של הרב קוק, ותראה איך התייחסו אליו גדולי דורו, אחרי שכבר ידעו על כל הפרשיות שבנוגע להם יצאו נגדו.

ולסיום, אני לא תומך במתקפות נגדך, כי אני מבין שאתה נוטה לדעות להם הורגלת ומאמין שזו האמת, אבל במחילה, גם אתה לא נהגת כשורה בחלק מההתבטאויות שלך, ואכמ"ל.

אין ביכולתי להתכתב ארוכות בנושא. אם בירור הנושא מאד חשוב לך צור אפשרות למשלח דוא"ל, הודע לי, ואשלח לך מס' טלפון שלי ונמצא זמן לדבר. בנילה - שיחה 14:44, 6 ביוני 2010 (IDT)

חבל שלא ציינת היכן התבטאתי לא כשורה, ולא התנצלתי, המייל ליצירת קשר shlo123456@gmail.com . טיפוסי - שיחה 15:49, 6 ביוני 2010 (IDT)

תלמוד שטיינזלץ

אאל"ט הוא הותקף גם בשל משהו שכתב במסכת סוכה ובו פקפוק לכאורה על מסורת הערבה שבידינו (אני לא זוכר שראיתי את זה במסכת סוכה, אלא שסופר לי שעל כך בין השאר יצא הקצף).

עניין אחר: ידוע לך איזה מאמר שמסביר את דין קלב"מ באופן המתיישב על השכל האנושי הפשוט? חיפשתי ברש"ר הירש (הוא מדבר על זה בויקרא כד,יט) ואין בו הסבר שהניח את דעתי. עזר - שיחה 23:39, 6 ביוני 2010 (IDT)

אין לי מידע בשני העניינים. בנילה - שיחה 13:47, 7 ביוני 2010 (IDT)

בעניין קלב"מ, אולי תוכל להיעזר בזה. אני ואתה - שיחה 14:06, 7 ביוני 2010 (IDT)

תודה רבה לך, אני ואתה. עיינתי ונהניתי, וצריך עוד להתיישב בדבר האם הסברות שכתובות שם מספקות, כגון המשל שם על רצח המלך שאגב כך גם ניזוק בקבוק יין של בנו, והנמשל - אדם צריך לתת את דעתו על העוון החמור שבין אדם למקום ולא להתייחס להיבט הממוני הזניח. אני מלמד מסכת מכות (בלי קשר לדף יומי) ושם בעדים זוממים נאמר גם כן, לדעת חכמים, דין קלב"מ, ושם הממון והמלקות היו אמורים להיות על אותה עבירה עצמה ("לא תענה" ו"כאשר זמם") ובכל זאת לא עונשים פעמיים. ועוד: לשיטת עולא, אאל"ט, במלקות וממון הדין שמשלם ואינו לוקה (ולר' יוחנן, וכן הלכה, לוקה ואינו משלם), ולכאורה לסברתו יוצא להיפך. עכ"פ יש שם חומר למחשבה, ו"חרשתי" את אוצר החכמה בנסיון למצוא משהו שמתייחס לנושא באופן ברור, ולא מצאתי. וה' יאיר עינינו בתורתו. עזר - שיחה 17:33, 7 ביוני 2010 (IDT)

כל ישראל ערבים

טיפוסי - שיחה 18:17, 10 ביוני 2010 (IDT)

יישר כח. אני מקוה ומעריך שערך זה יזכה לפחות התנגדות מהערך הקודם שלך... בנילה - שיחה 23:55, 10 ביוני 2010 (IDT)

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

ביום פטירתו הוספתי בערכו פיסקה על פסקיו בשבתו כדיין בבית הדין הגדול. בעיתון בשבע של היום יש כתבה אודותיו ובה משפט הלקוח מילה במילה מפיסקה זו. "יש שכר לפעולתך". עזר - שיחה 07:48, 11 ביוני 2010 (IDT)

יפה. כדאי אם כן שתפנה לעורך עמנואל שילה ותדרוש תמלוגים... (אני כותב כאן רק כדי שלא יחשבו שאני לא מתייחס) בנילה - שיחה 18:06, 13 ביוני 2010 (IDT)

עקיבא יוסף שלזינגר כבר קיים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:02, 15 ביוני 2010 (IDT)

נסיתי לעשות העברה לשם הנכון, ואז שמתי לב לעובדה הנ"ל. תודה. בנילה - שיחה 11:11, 15 ביוני 2010 (IDT)

יום הולדת שמח!

מ ז ל ט ו ב ! ‏עמיחי • שיחה 23:22, 15 ביוני 2010 (IDT)

ואנכי לא ידעתי. מזל טוב, וימלא ה' כל משאלות לבך לטובה! כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. עזר - שיחה 23:30, 15 ביוני 2010 (IDT)

המוני הצלחות, אושרים ועושרים. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:20, 16 ביוני 2010 (IDT)

מ ז ל ט ו ב ! אליסף (שיחה) 00:55, 16 ביוני 2010 (IDT)

תודה למברכים - ברוכים תהיו! בנילה - שיחה 09:56, 16 ביוני 2010 (IDT)

מ ז ל ט ו ב ! --MT0 - שיחה • בואו להביע דעתכם על הסמלילים! 13:00, 16 ביוני 2010 (IDT)

מ ז ל ט ו ב ! ‏dMy‏ • שיחה • 21:18‏, 16/06/2010 • ה' בתמוז ה'תש"ע

תודה גם לכם. בנילה - שיחה 00:22, 17 ביוני 2010 (IDT)

מצטרף לברכות. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:51, 23 ביוני 2010 (IDT)

ברוך תהיה. בנילה - שיחה 23:53, 23 ביוני 2010 (IDT)

יישר כח!

על הערך על מהר"י קורקוס. עזר - שיחה 23:48, 23 ביוני 2010 (IDT)

תודה! אשמח גם ל"מיתיבי", אם יש לך. בנילה - שיחה 23:52, 23 ביוני 2010 (IDT)

הערך תשעה באב

אעיר לך כאן את הערותיי, (בכוונה אני כותב כאן ולא בשיחת הערך, ולו מפני הבהרת עמדתי בנוגע לאי שביעות רצוני מהיעילות של דיונים בדפי שיחה). להלן הערותיי בקצרה, על פי סדר הערך:

1. לדעתי אין להציג את התארוך הרבני (מכיוון והוא נחשב כשגוי מבחינה אנציקלופדית). אם כי יש לדעתי להציג את קיומו של תאריך שונה ביהדות הרבנית (ואת המניעים לו)
2. "וסימנך..." - כתיבה לא אנציקלופדית. (למרות שהסימן יסייע בידי מהיום והלאה...)
3. דיסקליימר "ההלכה היהודית" - טוב זה כבר קשור לתאוריה אישית שלי על מילים יוצרות מציאות, ועל נטייתי לדקדקנות.
4. הפסקה "מקורות קדומים": ערכתי רק את הניסוח. לדעתי הניסוח שלי טוב יותר.
5. "תשעה באב בזמן בית שני": לדעתי, אין חשיבות אנציקלופדית לדעתם של בני המאה ה-11/12 על מה עשו אלף שנה לפניהם. זה שייך במובהק לויקישיבה.
6. "היסטוריים": אירוע אחד הוא מקראי, ולא היסטורי (מרגלים)
7. "אירועים נוספים": שגוי בעליל + דברים לא קשורים. גירוש ספרד נחתם 3 חודשים קודם, בנוגע לגירוש אנגליה התקיים דיון בהכה את המומחה ללא תשובה מובהקת. כל השאר הם פרשנות אקטואלית עם נטייה לא אנציקלופדית.
8. "בין המצרים": מה הקשר לכאן? הוספתי קישור בראו גם.
9. "עימותים תרבותיים": הסרתי משפט חסר מקור והחסר אפשרות לבססו.
10. "פעילויות תרבות": נו באמת, כל ציטוט של כל מאן דהו זכאי להופעה בערך על פסקאות שלמות? הגזימו לגמרי.
11. "קישורים חיצוניים": הקלטות לקינות שייכים לגוגל, או מקסימום לערך קינות. הלכות תשעה באב לא מוסיפים תוכן אנציקלופדי, ולדעתי יש להסירם. סיפורי החורבן וספרי יוסיפוס קשורים בעקיפין ממש לערך (נראה שפסקת הקישורים נועדה לספק לציבור היראים חומר קריאה כשר לתשעה באב...)

זהו. ודבר נוסף: אין צורך בתגובה, הערתי את שלי, להבא אולי רק אעיר ולא אשנה (אם כי זה פחות נוח ודורש יותר זמן). בכל מקרה למרות ענייני האגו ומאבקי הכוח הרצוניים והאי-רצוניים - ויקיפדיה שלי כמו שהיא של האחרים, וחבל שאבזבז את זמני ואת עצביי עליה. קרא את נימוקי, תוכם אכול קליפותם זרוק, אני אשוב לדברים היותר מעניינים (והפחות נפיצים). Rex - שיחה 19:36, 21 ביולי 2010 (IDT)

אין צורך בתגובה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר.

1. לטעמי הנוסח הקיים בהיר יותר. אין צורך באיזכור סדר עולם בכל מקום בו מוזכר התאריך המסורתי. גם לפי גירסתך התאריך המסורתי מוזכר.
2. מסכים.
3. זו דקדקנות מופרזת. אפשר להוסיף את הביטוי "לפי ההלכה היהודית" לעוד משפטים רבים בערך ובערכים רבים נוספים. אני לא חושב שיש מישהו שלא יבין את זה.
4. בפסקה זו יש ניסוחים ששיפרת (למשל מקרא במקום תנ"ך), ויש שבהם לענ"ד הניסוח שקדם לעריכתך עדיף. (למשל, כתבת: "אולם לא כתוב במקרא את התאריך המפורש בחודש בו חל הצום" - ניסוח לא טוב בכלל).
5. השאלה האם צמו בתשעה באב בימי בית שני או לא היא חשובה מאד לתולדות היום ולפיכך מקומה בערך. יש להזכיר חוקרים שדנו בעניין תוך הסתמכות על מקורות היסטוריים ראשוניים. לא משנה אם החוקר נקרא ספראי והוא בן המאה העשרים, או שהוא נקרא רמב"ם והוא בן המאה ה12. אם יש לך מקורות של חוקרים בני זמננו בעניין - אתה מוזמן להוסיף.
6. המילה היסטוריים שהורדת - אני מסכים שהיא היתה מיותרת בהקשר זה (אף שלדעתי, כפי שאתה מתאר, האירועים המקראיים, כמו חטא המרגלים, הם אירועים היסטוריים).
7. גירוש ספרד נחתם ארבעה חודשים קודם, אך הביצוע היה בתשעה באב. זו עובדה שחרותה עמוק בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי ולכן יש לה חשיבות. לגבי גירוש אנגליה - אם יוכח שהייחוס לתשעה באב לא נכון יש להשמיטו, אך אני משער שבדיקה תוכיח שמדובר בתאריך נכון. בסך הכל מטרת העניין היא להציג רשימה של אסונות שארעו ביום זה, דבר הממחיש את התפיסה המסורתית בדבר היות העיום "מועד לפורענות". אתה לא חיב להתרגש מזה, אבל לא ברור לי מה מפריע לך בזה שהדברים כתובים בערך.
8. מנהגי בין המצרים הם הרחבה של אבלות תשעה באב, ולכן יש מקום לפיסקה בעניין בערך, עם הפניה לערך מורחב, כמו שבפורים יש מקום לכתוב בקיצור על תענית אסתר.
9. אינני יודע מה המצב בתל אביב כיום, אך לענ"ד מדובר באמירה סבירה. לא צריך לזה מקור - כל מי שגר בתל אביב יכול לדעת אם משפט זה נכון או לא. אם זה נראה לך לא סביר - אני מציע שתשאל את התל אביבים בויקיפדיה (כידוע לא חסר) ואם הם יאמרו שזה לא נכון (או לפחות מוטל בספק) - תמחק.
10. מסכים.
11. טענותיך לגיטימיות באופן עקרוני, אך הם מנוגדות לנוהג הנהוג בויקיפדיה בפועל. הנוהל כאן הוא לקשר לחומרים מסוג זה. נהוג בערכי הלכה לקשר לחומר הלכתי. גם הקישורים על החורבן נראים לי חשובים לערך על צום שבו מתאבלים על החורבן. (האמן לי שאינני זקוק לקישורים בויקיפדיה כדי למצוא חומר קריאה כשר לתשעה באב...).

לדעתי למרות הכל מקום הדיון בדף השיחה של הערך (אגב, לא הבנתי: אם אינך מאמין ביעילות של דיונים בדפי שיחה - במה דף שיחה זה טוב יותר?). בכל אופן כיון שכך אתה רוצה אשאיר את הדברים כאן, אך אוסיף קישור משם. גם אתה אינך מחוייב להשיב, אך אתה יכול לעשות זאת אם אתה רוצה. בברכה בנילה - שיחה 23:12, 21 ביולי 2010 (IDT)

תודה על תגובתך. פירטתי כדי שתוכל להבין את המניע לשינויים המקיפים שעשיתי. הייתי אולי ממשיך להתדיין על 2 מתוך הרשימה (הדיון אם צמו בת"ב בבית שני, ופירוט האירועים שהתרחשו בתשעה באב). בהזדמנות (הבאה שאתקצף). Rex - שיחה 11:26, 22 ביולי 2010 (IDT)

עולת ראיה

למה בעצם לא לעשות דף פירושונים? סול במול - שיחה 10:00, 22 ביולי 2010 (IDT)

משום שהקורבן הוא המובן העיקרי והספר הוא המובן המשני. בנילה - שיחה 10:01, 22 ביולי 2010 (IDT)

אם כך, יש לבצע את אותו הדין גם על מנחת חינוך, הלא כן? סול במול - שיחה 13:08, 25 ביולי 2010 (IDT)

לגבי מנחת חינוך אני לא בטוח. אמנם קורבן המנחה מנחת חינוך קודם היסטורית ועניינית לספר, אבל הקורבן אינו מפורסם והספר מפורסם מאד - הוא מספרי היסוד של הלמדנות. עולת ראיה לעומתו אינו ספר מוכר כל כך, אף שהוא מוכר ללומדי תורת הרב קוק. בנילה - שיחה 00:40, 26 ביולי 2010 (IDT)

לחיים!

ביזמתו של אודלן הושקה התבנית {{סוגיה}}. דוגמה לשימוש בה תוכל לראות בביטול איסור לכתחילה. לדעתי כל ערך הלכתי ראוי לשמו יצטרך להכיל תבנית כזו. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 16:46, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

רק עכשיו חזרתי מהמושבה. יישר כח על התבנית. מדוע אין בתבנית טור\שו"ע? בנילה - שיחה 23:28, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אני רואה שבתבנית יש. מדוע בביטול איסור לכתחילה אין הפניה לשו"ע? בנילה - שיחה 23:29, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

מצוות פריקה וטעינה, וידוי מעשרות

אשמח אם תעיין, וכן תוסיף ותרחיב מידיעותיך לערכים אלו. בברכה, סול במול - שיחה 17:08, 8 באוגוסט 2010 (IDT) 

בקשה עושה מחצה בנילה - שיחה 17:42, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

מלאכתך הנאה במגילת איכה

כבר עתה הערך מקיף יותר מכל מקור אחר שיצא לי לראות. ומראי המקום הרבים שבו, שלרוב זמינים ברשת, מהווים כלי ראשון במעלה למי שירצה להתחקות אחר הדברים. אני מקווה שבסיום עבודתי, יחד עם עבודתך הברוכה - יהיה זה ערך מומלץ לשם ולתפארת. ימים יגידו. (יש לך מושג על מקור זמין ברשת שאוכל דרכו לעיין בדעת מקרא ו/או בעולם התנ"ך? שלא אאלץ לכתת רגלי לספרייה) Rex - שיחה 17:05, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

גם אני רוצה לומר ייש"כ לשניכם. אני רואה ששילוב של דתי וחילוני יכול ליצור ערך לתפארת. כשיושלמו הפרקים החסרים נביא אותו להמלצה, בעז"ה. ברי"א • שיחה • ל' באב ה'תש"ע • 17:28, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

א. תודה לכם. ב. דעת מקרא ועולם התנ"ך - ככל הידוע לי אין ברשת (מעולם התנ"ך יש דוגמאות). ג. אם הערך יוגש להמלצה אני, ככל הנראה, אמנע. בנילה - שיחה 20:47, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

קבלת ההמלצה בפועל פחות חשובה כאן, העיקר שהערך יהיה ראוי לה. Rex - שיחה 21:31, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

תורת המלך

שלום רב. אין לי שום כוונה או צורך ליפות את מה שכתוב בספר, אבל כרגע לפחות מה שכתוב בהערה אינו מגבה את הטקסט העליון. לכן מן הראוי שתצטט את הלשון המתירה הרג ילדים במקרים מסוימים. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 20:04, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

הוספתי "בזמן מלחמה" כי כל הדיון על הריגת ילדים כלול בפרק העוסק במלחמה, והוא מביא שיקוים שונים להצדיק הריגת ילדים במלחמה למרות שהם אינם משתתפים בה. השמטת פרט זה יוצרת תחושה שמדובר בהריגת ילדים סתמית והיא מטעה. --בנילה - שיחה 23:42, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

הציטוט המובא (מעמ' רז כמדומני) כלול בפרק העוסק בזמן מלחמה? בכל אופן, בציטוט זה מדובר על "סברה" להתיר, ולא על פסק מוחלט. בנושאים כאלה יש לדייק מאוד. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 23:56, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן, שני הפרקים האחרונים עוסקים בזמן מלחמה, והציטוט מעמ' רז כלול בפרק העוסק בזמן מלחמה. לגבי המונח סברה - גם אם במשפט זה מדובר על "סברה", ככל הזכור לי (הספר אינו לפני, אך קראתי אותו לפני כמה ימים) בסך הכל של הפרק מובאים נימוקים המצדיקים הריגת ילדים בזמן מלחמה לא רק כסברה. --בנילה - שיחה 00:00, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

כאמור, הנושא רגיש ולכן עלינו להיצמד לציטוטים. אני מציע שתעדכן כאשר הספר יהיה לפניך. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 00:19, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

עשיתי ככל אשר ציויתני - עדכנתי כאשר הספר לפני.בנילה - שיחה 10:07, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

חלילה לי מלצוות. כדי לדייק בנושא כזה אני מבקש שתצטט את המשפט הרלוונטי, בליווי מקור מדויק, משום שהציטוט כרגע אינו תומך בטקסט העליון. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 20:04, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

"עשיתי ככל אשר ציויתני" כתבתי כמליצה ע"פ הפסוק בפרשת כי תבוא. לגבי תורת המלך - הקטע הרלוונטי הוא בסוף פרק חמישי - כשני עמודים, ויש קטע נוסף בפרק שישי - לא זוכר כמה עמודים. אינני יכול להעתיק הכל. זה שמדובר בזמן מלחמה ניתן לראות מהכותרת שמופיעה בספר בראש העמוד, שהיא זהה לשם הפרק החמישי "הריגת גויים במלחמה" - כפי שמופיע גם בערך תורת המלך. --בנילה - שיחה 22:26, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אם כן, "השקיפה ממעון קדשך" על הספר והבא לנו ציטוט. לא ביחס למלחמה, זה הבנתי. ביחס להיתר מפורש להרוג ילדים, מעבר לסברה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 23:23, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ובכן? האם תוכל לעשות זאת? תודה, נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 21:10, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שלום נרו יאיר וסליחה על העיכוב בתשובה. בעיני הציטוט מיותר, ולכן אין לי עניין להביא ציטוט חלופי (מי שהכניס את הציטוט רצה, כנראה, להראות לקורא איזה ספר מזעזע זה, ולכן בחר ציטוט מוצא מהקשרו ושם אותו בראש הערך). מבחינתי הציטוט אינו דרוש - יש כבר את תמצית תוכנו של הספר בפיסקה הבאה, כולל זה שבפרק חמישי נאמר שמותר להרוג חפים מפשע בזמן מלחמה, וכשמדובר על חפים מפשע, אני לא רואה הבדל בין ילדים למבוגרים. לא רציתי להוריד את הציטוט כדי לא להיכנס לויכוחים, ולכן הכנסתי את הציטוט להקשר הנכון. מקריאת ספר תורת המלך הבנתישאף שנאמר שם "יש סברה" המשמעות אינה שזו סברה גרידא, אלא הכוונה היא שמצאנו בדברי הראשונים (רבנו בחיי או הרד"ק המובאים שם) את הסברה הזו, ומכאן שהיא סברא נכונה. בברכה --בנילה - שיחה 23:46, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הצעת ערך

מה דעת כבודו ליצירת ערך על יוסף בן אברהם בן צייח http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_36973_148.pdf --פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ג באלול ה'תש"ע • 19:45, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה על ההצעה, אך לא שמעתי עליו מעולם, ובאופן כללי כמעט שאיני כותב ערכים על אישים. המהר"י קורקוס היה יוצא מן הכלל, בגלל העניין הרב שלי בתורתו ובגלל שהופתעתי לגלות שאין עליו ערך. --בנילה - שיחה 22:32, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

גם אני לא שמעתי עליו טרם עיוני הארוך בנושא זרוע לחיים וקיבה, שאזי גליתי שהוא נשא ונתן בעניין באורך גמור, בהסבר יפה, ובמסקנה מעולה (תשובתו נדפס בספר אבקת רוכל להב"י) -דבריו שם מראים שמדובר על איש שמשים עצמו כבהמה למלאות רצון הבורא ואין הוא מסכים לשאת פנים בתורה פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ג באלול ה'תש"ע • 02:57, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הרב משה אביגדור עמיאל

מישהו בדף השיחה שם טוען שהתמונה היא של הרב הרצוג, ונדמה לי שהוא צודק (הרב הרצוג בא מאירלנד, עם צילינדר. הרב עמיאל לא). אתה יכול לבדוק? עזר - שיחה 14:43, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

לא יודע. --בנילה - שיחה 23:46, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הם יודעים... ברי"א • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ע • 14:09, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה על הקישור. ראה בתגובות שם דיון באותה שאלה, האם הרב החובש צילינדר הוא הרב עמיאל או הרב הרצוג, ויש שם מגיב בשם יקהת מקרית מלאכי שמאשר שזהו הרב עמיאל. אני חושב שאני מכיר את יקהת מק. מלאכי (כמה יש כאלה?) ולמיטב ידיעתי הוא מעורב בהוצאתם לאור של כתבי הרב עמיאל ויודע על מה הוא מדבר. עזר - שיחה 15:06, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

ייעוץ

שלום! ברצוני לייצר קטגוריא שכוללת בתוכה כהנים רבנים שתרמו לספרות התורה וההלכה (קטגוריא זו כבר מופיע בויקיפדיא האנגלית בשם kohanim contributors to rabbinic literature וכוללת כעת מעל שלושים שמות). כעת אני מתלבט איך לקרוא לקטגוריא נא להביע איך לבטא את רעיון זו -בעברית המדוברת- במילים קצרות שמכילות את המבוקש. שנה טובה!--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ח באלול ה'תש"ע • 02:30, 7 בספטמבר 2010 (IDT)  

לענ"ד אין צורך בקטגוריה כזו, כי אין כל כך חשיבות מבחינת הספרות ההלכתית לשייכות השבטית של המחבר - אין ייחוד או איפיון מסוים לספרות תורנית שנכתבה על ידי כהנים (כמו שאין צורך בקטגוריה "חברי כנסת כהנים" או "ראשי עיר כהנים"). אמנם אחד התפקידים של הכהנים הוא להורות הלכה בישראל - "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", אבל בפועל, במהלך הדורות, הכהנים לא התייחדו בעיסוק בכתיבה תורנית יותר מאשר יהודים אחרים, וגם אין משהו מיוחד שמאפיין את הספרות התורנית שנכתבה על ידי כהנים. בכל אופן, שנה טובה! ולסיום רמז לשנה הקרובה - תשע"א: תהא שנת עבודת אלוקינו (כמובן במקדשו). --בנילה - שיחה 14:04, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

אינני מסכים אתך על זה. אולם אין העת והפנאי להרחיב. לעצם השאלה אולם לא ענית?! אם הייתי יוצר איך היית קוראהו..

אולם אין קפידות רק בקשות בצורה יפה, ובהכרה ובאהבת אחים רב על ברכתך הטוב. אשמע ואוסיף; בזכות תהא שנת עבודת אלקינו תקום שלטון עם אלקינו בארץ ובעולם -שלטון נצחי של רוח אפינו משיח ה'--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ט באלול ה'תש"ע • 19:59, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

אם אתה מאד רוצה - אפשר "רבנים כהנים" (רוב הקטגוריות של חכמי התורה בויקיפדיה הם של "רבנים..."), ואם משהו מדויק יותר - "כהנים מחברי ספרות תורנית" - אך חבל שתתאמץ, להערכתי הקטגוריה תעורר התנגדות ותמחק. על כל פנים חג שמח ושנה טובה, בברכה --בנילה - שיחה 00:00, 8 בספטמבר 2010 (IDT)