שיחת פורטל:גוף האדם/הידעת?/קטעי הידעת

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רעיונות להידעת? נוספים[עריכת קוד מקור]

  • הסתגלות פיזיולוגית לאוויר דליל והסתגלות ילידים

חומר גולמי[עריכת קוד מקור]

תודה יוסי, הוספתי את הדף לרשימת המעקב הנמרצת שלי. בדיוק קראתי על תקרית פוקמון לקראת סמינר שאני עומד להעביר. מסתבר שאפילפסיה רגישת-אור נפוצה בקרב נשים פי 2 לערך מאשר בקרב גברים. בשנת 2007 בדקו אם זה בגלל המגוון הגדול יותר של הפיגמנטים ברשתית הנשית ומצאו שלא - כך שהרגישות הנשית הגבוהה יותר היא עדיין בחזקת תעלומה. זה נשמע כמו בסיס לקטע?
פרט לכך, אני מציע לגנוז את קטע 17 שאינו מדויק כל כך, לפחות עד שיקומם המיוחל של מוח ותא עצב.
ומכיוון שלא זכרתי אם ראיתי עצלנית חומת-גרון או חיוורת-גרון במרז'ו, עם עצלן חמוד חבוק לחזהּ, הרחבתי את מרז'ו קמעה. ליאור ޖޭ 07:33, 15 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
אפשר גם לזרוק מילה על מערכת העצבים המעית (אנ') ובה תאי עצב רבים יותר מבחוט השדרה, מוליכים עצביים דומים לאלה שבמערכת העצבים המרכזית וקשר לא ברור לתחושות בטן ולדיכאון.
אפשר גם לספר מעט על תופעות תוך-עיניות (אנ') כמו ראיית כוכבים (אנ') וצפצפים (אנ'), או איך שלא קוראים להם.
ואפשר לספר על תוצא פורקינייה (אנ') ולהכביד על רגשות האשם שלי בנוגע לראייה וראיית לילה. מי יודע, אולי בפסח אשוב לכך.
טוב, אני חוזר לעבוד על הסמינר. יום נעים, ליאור ޖޭ 07:48, 15 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
תודה רבה! זכור לי שהסיבה העיקרית לארכוב של קטע 17 הוא מצבם של מוח ותא עצב וזו פריבילגיה שפורטל גוף האדם לא יכול להרשות לעצמו. ערכים רבים מספור נמצאים במצב לא כל כך טוב.
דרך אגב, אם אני זוכר נכון, העין שולחת דחפים עצביים במצב של אין-אור ולא במצב של יש-אור. אני זוכר נכון? וגם יותר דחפים עצביים נשלחים מגבולות של קונטרסט ופחות ממשטחים אחידי צבע (ולכן הרגישות הגבוהה לתנועה בשדה הראיה שכן הגבול חולף על פני שטחים רבים), מדויק? יש ערכים מתאימים לקטע כזה? יוספוסשיחה 11:20, 15 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
בכיף. קטע 17 שגוי בזכות עצמו - תאי העצב שנוצרים לא נועדו להחליף את כל תאי העצב המתפגרים. יש גם תהליכים התפתחותיים תקינים שכרוכים ברצח המוני של תאי עצב. ובכלל, תאי עצב לא נולדים שווים והנימה הכמותית של הקטע לא משקפת זאת - מחלת ALS למשל נגרמת מפגיעה באוכלוסיה מצומצמת יחסית של תאי בץ (אנ'). גם המספרים המופיעים בקטע לא מאומתים. בקיצור, כפי שאמרתי לחגי, בזמן שייקח לנו לשקם את הקטע הזה אפשר לכתוב חמישה קטעים מעניינים ומהימנים יותר.
התיאור שזכרת בקשר לתאי הגננגליון ברשתית בערך נכון, אבל לא מדויק. ערך המפתח לנושא הוא שדה קלט שכתב בנצי. מפורט שם סיווג של תאי עצב לפי קצב הירי שלהם כשהגירוי מופיע (או נעלם) ממרכז (או משולי) שדה הקלט שלהם. יש יותר תאי OFF מתאי ON ברשתית האנושית ולפני חודש שמעתי לראשונה הרצאה מפי Vijay Balasubramanian שמציעה הסבר מרתק מדוע זה ככה. מסתבר שהשכיחות היחסית של סוגים שונים של תאי הגנגליון ברשתית תואמת את הסטטיסטיקה של אור וחושך בנוף טבעי. אם בנוף טבעי הקטעים הבהירים גדולים יותר בממוצע מהקטעים החשוכים, תמצא שלתאי ON יש שדה קלט גדול יותר בממוצע מלתאי OFF. יחס השטחים הממוצע בין הקטעים הבהירים לקטעים החשוכים תואם את יחס השטחים הממוצע בין שדות הקלט של תאי ON לשדות הקלט של תאי OFF. בזכות זאת מושג חיסכון מטבולי - דחפים עצביים עולים אנרגיה והרשתית ממזערת את ספיקת הדחפים העצביים שהיא צריכה לשלוח. סביר להניח שהמשפטים האחרונים שלי מתובלים בשגיאות מביכות, אך אפשר למצוא מה נכון בעזרת המאמרים של מר באלאסובראמאניאן (PMID 12463343, [1], [2]). אבל אני לא אעשה זאת בקרוב (: ליאור ޖޭ 12:30, 15 במרץ 2008 (IST)[תגובה]