שלום מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שלום שכנא מאיר (ז' בתשרי תרמ"ו, ספטמבר 1885כ"ב בתשרי תר"צ, 26 באוקטובר 1929) היה תעשיין, איש ציבור ופעיל ציוני בארץ ישראל. מגואלי אדמות רמת גן, ממייסדי העיר ויו"ר הוועד הראשון שלה. על שמו הקימו בניו את שכונת תל שלום בסמוך לפרדס חנה ואת מגדל שלום מאיר בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסאנוק שבגליציה לישראל ולוולקה רייזל מאיר. נקרא על שם רבי שלום שכנא, אביו של רבי ישראל מרוז'ין. רכש השכלה תורנית נרחבת, הוסמך לרבנות, ונחשב עילוי בתורה. שניאור זלמן שכטר, תלמיד חכם ותעשיין עשיר מהעיר פולטיצ'ני שבמולדובה, נסע במיוחד לגליציה כדי לקחתו כחתן לבתו, כנה.

לאחר נישואיו נכנס לעסקי חותנו. נבחר לוועד הציוני המקומי ולאחר מכן ליו"ר ההסתדרות הציונית במולדובה. נסע בערי רומניה והלהיב את ההמון בנאומים ודרשות למען ציון.

בשנת 1921 עלה עם משפחתו לארץ ישראל כראש הפירמה "רומפַּאל" (רומניה-פלשתינה), והשתקע בתל אביב. הוא היה מעסקני היישוב ונבחר למועצה הראשונה של עיריית תל אביב. פעל במישורים ציבוריים רבים, בין השאר היה גזבר ההגנה, שופט עירוני, חבר ועד הלשון העברית, חבר הוועד המפקח של גימנסיה הרצליה וחבר ועד בית הכנסת הגדול בתל אביב. ביתו שימש מרכז לפעילות לטובת תל אביב והיישוב בארץ ישראל. פרסם מאמרים ב"הארץ".

עסק בגאולת אדמות בארץ ישראל, היה ממנהלי חברת "גאולה" וחברת "רענניה". השתתף בגאולת האדמות שעליהן נוסדה רמת גן והיה ממייסדיה ויו"ר הוועד הראשון שלה. כמו כן היה ממתכנני ומייסדי מרכז מסחרי בתל אביב.

בשנת 1929 חלה במחלה ממארת. נסע לווינה לצורכי ריפוי, ושם נפטר.

בניו, מנהלי חברת האחים מאיר, הקימו על שמו את היישוב "תל שלום", בין פרדס חנה לכרכור, ואת מגדל שלום מאיר בתל אביב.