שלום קסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום קסאן
אין תמונה חופשית
לידה מאי 1901
ירושלים
פטירה 20 בדצמבר 1982 (בגיל 81)
ישראלישראל  ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 20 בדצמבר 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 בדצמבר 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים שופט, עורך דין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלום קסאן (קזרנובסקי) (שבועות תרס"א, מאי 1901 – טבת תשמ"ג, 20 בדצמבר[1] 1982) היה עורך דין, שופט ופעיל ציבור בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסאן נולד בירושלים למשפחת קזרנובסקי. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובבית הספר למל. בהמשך למד בבית מדרש למורים ואחר כך בבית הספר המנדטורי למשפטים[2]. במקביל עבד במשרד הטאבו. בשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובמקביל לימד עברית[3] ותנ"ך[4] וכיהן כסגן מנהל[5] ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר[6]. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו[7]. בשנת 1935 חזר לארץ ישראל[8] מוכתר בתואר דוקטור. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש והוסמך כעורך דין בשנת 1937[9]. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום[10] בחיפה, עם ביקורים עתיים בחדרה[11], תפקיד בו כיהן עד שנת 1942[12], עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית[13]. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן בארץ ישראל לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי[14]. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני[15].

ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב[16] וכיהן לעיתים כרשם בית המשפט המחוזי בעיר[17]. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב[18].

במסמך השופטים החסוי נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה[19].

קסאן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב[20]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה, וקסאן כתב בדעת מיעוט שתקנות ההגנה (שעת חירום) בטלות[21]. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות[22]. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם[23]. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת[24].

בשנת 1955 שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.

במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחריברסיטה העברית בחיפה[25], היה פעיל בארגון בני ברית,[26] שכיהן כנשיאו מ-1952 ועד 1956, וכן כנשיא מסדר הבונים החופשיים בישראל[27].

הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970[28].

על שמו נקרא רחוב בחיפה.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון, תל אביב: דביר, תש"ך.[29]
  • דוד ילין המחנך והמנהיג, תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.[30]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרופסור יוסף יואל ריבלין", מורשת, 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

על ספרו "הורשעו וזוכו":

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קברו של שלום קסאן בבית הקברות הר הזיתים.
  2. ^ 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
  3. ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
    College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934
  4. ^ Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931
  5. ^ Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931
  6. ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
    Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933
  7. ^ א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962
  8. ^ בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935
  9. ^ Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937
  10. ^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
  11. ^ Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
  12. ^ שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הבוקר, 1 בפברואר 1942
  13. ^ המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הבוקר, 30 באוקטובר 1940
  14. ^ Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937
  15. ^ Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937
  16. ^ The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942
  17. ^ בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943
  18. ^ מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947
  19. ^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
  20. ^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
    היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948
  21. ^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
    השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948
  22. ^ ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950
  23. ^ מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964
  24. ^ בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955
  25. ^ סניף לאגודת שוחריברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939
  26. ^ בחברה ובמשפחה, הבוקר, 4 בנובמבר 1942
    השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
    השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950
  27. ^ הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967
  28. ^ דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707
  29. ^ סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הבוקר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960.
  30. ^ סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980.
  31. ^ ביקורות: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962; י. בן-ישראל, מורשתו של שופט, על המשמר, 18 במאי 1962; שמחה רז, פסקי דין של שופט בתקופת המנדט, הצופה, 15 בפברואר 1963.