שלמה יצחק שטמפפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלמה שטמפפר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה יצחק שטמפפר
ShlomoStampfer.jpg
לידה 7 ביולי 1877
פטירה מרץ 1961 (בגיל 83)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה רשימת החרדים
ראש וועד פתח תקווה
19281937
(כ־9 שנים)
ראש עיריית פתח תקווה
19371940
(כ־3 שנים)
ראש המועצה הדתית פתח תקווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ראש העיר שלמה שטמפפר ובנו בנימין בפרדס שטמפפר בפתח-תקווה, שנות השלושים

שלמה יצחק שטַמפּפֶר (1876מרץ 1961) היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. למד במחזור הראשון של בית הספר נצח ישראל בפתח תקווה, ובצעירותו נסע להונגריה כדי ללמוד תורה במקום שלמד אביו.

כאשר חזר לפתח תקווה ניהל את עסקי "פרדס שטמפפר", הפרדס הראשון שניטע בפתח תקווה, והקדיש את עצמו במסירות ובדאגה לצורכי המושבה ותושביה.

במלחמת העולם הראשונה היה ביתו פתוח לכל נצרך, ובעיקר לפליטי הרעב ששרר בירושלים ולמגורשים מיפו ומכפר סבא.

אחרי המלחמה החליף את פנחס מאירי במשרת ראש הוועד. בהיותו בראש הוועד נמנה עם הגוש האזרחי, אולם בניגוד לחבריו שהתנגדו ב-1934 להפיכת פתח תקווה לעיר הוא תמך במהלך, דבר שיצר קרע בינו ובין חבריו וקרב אותו למפלגות הפועלים[1]. בסופו של דבר קיבלה פתח תקווה מעמד של עיר ב-1937, ושטמפפר היה לראש העיר הראשון שלה. ביולי 1940 התקיימו בחירות למועצת העיר והפעם שטמפפר התמודד במסגרת רשימת החרדים. בבחירות בתוך המועצה לראשות העיר שטמפפר הודיע שלא יתמודד על התפקיד בגלל שהשלטונות אינם רואים בו מועמד. במקום זאת נבחר שטמפפר לתפקיד סגן ראש העיר. הוא עצמו הצביע בעד נציג סיעות הפועלים, מאיר גרבובסקי, לראשות העיר, אולם יוסף ספיר זכה לבסוף בתפקיד[2]. שטמפפר היה בין המתנגדים לאחריות של עירית פתח תקווה על גני הילדים[3].

לאחר מכן כיהן מספר שנים כיו"ר המועצה הדתית.

היה פעיל במוסדות ציבור ובהם בהנהלת "החקלאי", קופת מלווה חקלאית, וכן פעל להקמת מוסדות חינוך כלליים ודתיים. עודד יוזמות כלכליות והקמת מפעלי תעשייה.

שטמפפר היה איש ספר ותלמיד חכם. ביתו שהיה צריף עץ בדמי מפתח (כדי לא ליהנות מכספי ציבור), היה בית ועד לחכמים. האיר פנים לכל אדם והיה ידוע בטוהר כפיו, בצניעותו, ביושרו ובמעשי הצדקה שעשה.

נפטר במרץ[4] 1961.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הראשונה, אסתר-איטה שטמפפר, הייתה בת של גולדה רוזנטל, מרַפאה ומיילדת בירושלים (אחותו של הצלם צדוק בסן) ולזוג נולדו שושנה ויהודית. לאחר פטירתה נישא לשרה פייגה ויחד הולידו את אליהו דוד, בנימין, לאה ורבקה.

שנים מילדיו נישאו לילדיו של הרב צבי פסח פרנק: אליהו דוד שטמפפר (רב באקרון שבמדינת אוהיו) נישא לנחמה פרנק, ושושנה שטמפפר נישאה לתנחום פרנק.

בנו בנימין שטמפפר היה ממייסדי נתניה, ובתו שושנה הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית בארץ. בין נכדיו: פרופ' יהושע בן אריה (בן בתו רבקה) ופרופ' שאול שטמפפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית פתח תקווה
שלמה שטמפפר יוסף ספיר מרדכי קראוסמן פנחס רשיש ישראל פיינברג דב תבורי גיורא לב יצחק אוחיון אורי אהד איציק ברוורמן רמי גרינברג
1937 - 1940 1940 - 1951 1951 1951 - 1966 1966 - 1978 1978 - 1989 1989 - 1998 1998 - 2013 2013 2013 - 2018 2018 -