רמי גרינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמי גרינברג
רמי גרינברג
לידה 18 במאי 1978 (בן 43)
נווה ירק, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית פתח תקווה
20 בנובמבר 2018 – מכהן
(3 שנים ו־8 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רמי גרינברג (נולד ב-18 במאי 1978) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, המכהן כראש עיריית פתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינברג נולד במושב נווה ירק וגדל בפתח תקווה בבית דתי־לאומי. למד בתיכון בבית הספר אמי"ת גוש דן במגמה ביוטכנולוגית. בגיל 14, נבחר לשמש כיו"ר תנועת נוער הליכוד בעיר ובגיל 16 נבחר לתפקיד יו"ר נוער ליכוד הארצי. לפני שירותו הצבאי, התנדב בארגון לתת. שירת כלוחם בהנדסה קרבית בגדוד 601. עם שחרורו התגייס למשטרה למשך שנתיים, ושימש בין היתר כבלש.[1] לאחר מכן, למד משפטים במרכז האקדמי שערי משפט וסיים את התואר בהצטיינות. מתמחה בתחום המשפט הפלילי.

עבודה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 2003 ל-2006 עבד במחלקת הביטחון בעיריית הוד השרון, ומשנת 2004 הוא חבר בוועדה לענייני דת במועצה האזורית דרום השרון. בין 2007 ל-2009 היה עוזרו של מנכ"ל עיריית פתח תקווה, דני סוויסה. בשנת 2012 כיהן כמנהל אגף תיאום, קידום ובקרה בעירייה, במשך כחצי שנה, עד שהודח בהוראת משרד הפנים, משום שלא עמד בתנאי הסף למכרז. לאחר מכן שימש כיועצו של ראש העיר, יצחק אוחיון, למשך מספר חודשים.[2] תפקידו האחרון כעובד ציבור, בשנת 2013, היה מנהל האגף לקידום המערכות הציבוריות. בסיומה של שנה זו נבחר כחבר מועצה מטעם סיעת הליכוד.

בבחירות המקומיות של שנת 2013 התמודד לראשות עיריית פתח תקווה בראשות רשימת הליכוד בעיר אך הפסיד בסיבוב הראשון ולא עלה לסיבוב השני שהתקיים, סיעתו זכתה ל-2 מנדטים בלבד והוא נשאר באופוזיציה במועצת העיר.

ראש העיר פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 התמודד גרינברג בבחירות המוניציפליות לראשות עיריית פתח תקווה פעם נוספת, הפעם בראשות סיעה עצמאית, "התחדשות", מול ראש העיר המכהן, איציק ברוורמן. בהתמודדותו תמכו סיעות יש עתיד, מפלגת ש"ס, פתח תקווה ביתנו ואנשי מפלגת מרצ בעיר.[3] גרינברג ניצח ב-45% מקולות הבוחרים, לעומת 36% שקיבל ברוורמן.[4] נכנס לתפקידו ב-20 בנובמבר 2018.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 נמתחה ביקורת על התנהלותו הפוליטית של גרינברג: נטען שבניגוד לחוק הבחירות הוא השתמש בכספי ציבור כדי לפרסם את הישגיו על שלטי חוצות ומודעות אבל, שהוא מטיל על האופוזיציה הגבלות קשות, שוועדת הביקורת בעירייה מורכבת מחברי קואליציה בניגוד לתקנות, ואף שאיים בתביעה על תושבים בשל ביקורת עליו.[5] בנובמבר 2021 פורסם תחקיר של ערוץ כאן 11 בו הועלו טענות נגד גרינברג על גזענות, איומים על תושבים והתנהלות פסולה לכאורה בשיתוף יחד עם מס הכנסה על רדיפת תושבים. על פי התחקיר, כאשר גילה גרינברג שדירה הושכרה לעובדים זרים ממולדובה, בעלי אישורי שהיה חוקיים, הוא שלח פקחים לדירה, והתקשר לבעל הדירה וניסה לשכנעו להוציא את העובדים מהדירה. כשבעל הנכס לא נענה, גרינברג שינה את סיווגה למלונית, כדי שבעל הנכס ישלם ארנונה גבוהה יותר. [6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארצי חלפון, "התלונה, החקירה, הסגירה: השאלות שנותרו פתוחות בפרשת רמי גרינברג", Mynet פתח תקווה, 3 באוגוסט 2018
  2. ^ שוקי שדה, מועמד הליכוד פ"ת מציג עצמו כמנהל אגף לשעבר בעירייה - אף שהודח מהתפקיד, באתר TheMarker‏, 14.10.2013
  3. ^ פתח תקווה: רמי גרינברג ניצח את איציק ברוורמן, באתר כיכר השבת, כ"ב בחשוון תשעט 31.10.18
  4. ^ בחירות, באתר עיריית פתח תקווה - בחירות 2018
  5. ^ "בברכה, רמי גרינברג": ראש העיר שלא מפספס הזדמנות ליחסי ציבור (בעברית), בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2021 
  6. ^ מה קורה כשראש העיר מגלה שדירה הושכרה לעובדים זרים? (בעברית), בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2021 
ראשי עיריית פתח תקווה Coat of arms of Petah-Tiqua.svg
שלמה שטמפפר יוסף ספיר מרדכי קראוסמן פנחס רשיש ישראל פיינברג דב תבורי גיורא לב יצחק אוחיון אורי אהד איציק ברוורמן רמי גרינברג
1937 - 1940 1940 - 1951 1951 1951 - 1966 1966 - 1978 1978 - 1989 1989 - 1998 1998 - 2013 2013 2013 - 2018 2018 -