שלמה שרביט הזהב
שלמה שרביט הזהב (1350~–1418[1]) היה משורר ופייטן בן יהדות יוון, שפיוטיו שולבו בעיקר בנוסח רומניא.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אותיות הקדושות מריבות זו עם זו
|
|---|
|
מְרִיבָה נִהְיְתָה בֵּינוֹת חֲבֵרִים וְעַל סִדְרָם שְׁנַיִם הֵם וְעֶשְׂרִים וְהָרִאשׁוֹן אֲזַי עָמַד בְּדִגְלוֹ עֲלֵי שֵׁנִי, וְכֹה הֵרִים בְּקוֹלוֹ: אֲנִי הוּא הַבְּכוֹר אָחֵל וְאַשְׁלִים וְהַגּוֹלִים בְּיָדִי הֵם גְּאוּלִים וְהָרָשִׁים אֲנִי הוֹפֵךְ לָרָאשִׁים וְהַנָּשִׁים אֲנִי עֹשֶׂה אֲנָשִׁים; וְאַתָּה תַּהֲפוֹךְ רָצִים לְרִבְצִים תְּמוּר כֵּלִים כְּבָלִים תֵּת לְאָצִים וְהַחוּשִׁים עֲשִׂיתָמוֹ חֲבוּשִׁים... |
| לקוטי קדמונים – קובץ שירי רבי שלמה שרביט הזהב, הוצאת אחיאסף, וורשא, תרנ"ד 1893 |
שלמה נולד בסלוניקי לאליהו. לאחר שסלוניקי נכבשה על ידי העותמאנים, הוא היגר לאפסוס שבאסיה הקטנה, שהייתה דרומית לאיזמיר.
שלמה היה פייטן, ומשורר, והרבה לעסוק גם באסטרונומיה.
מקור שמו אינו ברור, משה שטיינשניידר כתב כי מקור השם הוא תרגום שמו מיוונית. לדעת יצחק מיזליש מקור השם הוא שמו של מלומד יווני שתרגום שמו הוא שרביט הזהב, ורבי שלמה שתרגם את אחד מכתביו, כונה כך על שמו[2].
צבי גרץ כתב עליו: ”ראש וראשון למבארי כתבי הקודש על פי הפשט וההיגיון השכלי בתוגרמה”[3].
כתב פיוטים רבים, שחלקם נדפסו במחזורי התפילה שהיו נפוצים בקהילות הבלקן. פיוטים אלו נאמרו על ידי הציבור באותן קהילות.
פיוטיו מוזכרים בעיקר במחזור רומניא, שנדפס שלוש פעמים במאה הט“ז. יש ששיערו[דרוש מקור] שהמחזור לא הודפס יותר משום שלא היה למנהג זה דורשים, מאחר שעם בואם של מגורשי ספרד לאזור פשט בו נוסח התפילה הספרדי.
הוא נזכר בספרי פרשנים בני דורו, כגון בספרו של רבי אליהו מזרחי - הרא"ם[4].
יש ששיערו שהיה לו בן בשם רבי ישראל שרביט הזהב.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבר מספר חיבורים, אך רובם נשארו בכתב יד:
- חשק שלמה - חיבור בענייני דקדוק
- פירוש 'לספר השם' מאת רבי אברהם אבן עזרא - בראש הפירוש כתב שיר, בו הוא מספר שגלה ממקומו לעיר 'אפישו' שבארץ יון, בשנת האספו (ה'קמ"ו, 1387)
- מהלך הכוכבים
- תרגום אגרת האצטרולב שחיבר תלמי - תרגם מיונית לעברית, את הספר שעוסק בחכמת התכונה, כשהוא מצרף לספר לוחות אסרטונומים שונים. החיבור כולל פירוש בעל 12 פרקים, כשהפרק הראשון מסכם את כלל השנים בהם יחולו ליקויי לבנה וחמה[5].
פיוט לחנוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי כמוך
|
|---|
|
שבת חנוכה נגשו ויריבון לפני/ זה יאמר לה' אני וזה יקרא באוזני/ מה אעשה לאלה היום נגד נבוני/ עשיר ורש נפגשו עשה כולם ה' אמר שבת לחנוכה: לי משפט הבכורה/ ומי את שפחתך הצעירה/ כי שבת א־ל גדול ונורא/ מכל מלאכתו אשר ברא אמרה חנוכה לשבת: מה תתנפל עלי ותתגולל/ כי שמונה ימים גומרים בי הלל/ ואת ביום אחד בלא זה ומה תמלל/ שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שבת לחנוכה: מוספי יורה עלי דין עליה/ עולת שבת בשבתו על עולת התמיד עשויה/ ומה תתהלל בעד הללויה/ ואת עירום ועריה אמרה חנוכה לשבת: זיו נרותי מדליקים תחילה ונרותיך אחריהם/ וזכרי בברכת הארץ וזכרך ברכת רחם/ וכל ענייניך ודבריך הלא הם/ אחרונה יסעו לרגליהם אמרה שבת לחנוכה: הנה אני תדיר כאשת נעורים תמימה/ קרואה לשבעה ימים כבכורה בת מלך פנימה/ ואת כפילגש בלילות באימה/ למועדה מימים ימימה אמרה חנוכה לשבת: בנרך מסתכלין ומשתמשין/ ואני כגברת על אנשים ונשים/ ושירך לשרים ולשירי יורשים/ יהי המקדש קודש קודשים אמרה שבת לחנוכה: אני הגבר המשובח והמהולל/ ואת כאשה העזה פניה ותשלול שלל/ והרי אמרו חכמי היופי והמכלל/ אין משתמשים באשה כלל אני עניתי: שובו לכם מן המריבה/ כי היום חברתם בחיבה/ שובו נא אל תהי עולה ושובו עוד צדקי בה השבעתי אתכם אל תהי מריבה/ מה תעירו ומה תעוררו את האהבה/ שבת ראשון במועדים יכלו טענותיך/ יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך/ אין גואל ואין לגאול זולתך/ ופרשת כנפיך על אמתך/ המשובצת זהב היושבת בגבולו. |
אחד מפיוטיו שהתפרסמו הוא 'פיוט ויכוח', לשבת חנוכה, בשם 'שבת וחנוכה נפגשו', שבו שבת וחנוכה מתווכחים מי מהם חשוב יותר. הפיוט נקלט במחזור רומניא בתור פיוט "מי כמוך" לשבת חנוכה, ונדפס במחזור רומניא בוונציה בשנת ר"פ (1520). כמו כן הודפס הפיוט, יחד עם פיוטים נוספים שלו, בספר "ליקוטי קדמונים" בהוצאת "אחיאסף" (1893). הפיוט זכה לפירוש מקיף מאת דוד כהנא[6]. הפיוט נזכר גם בספר "אנתולוגיה של פיוטי יוון והבלקנים" שחיבר י"ל וינברגר בתוספת ביאורים[3].
בסוף השיר אקרוסטיכון של שמו 'אני שלמה שרביט הזהב'.
הפיוט נכתב כהשלמה לשיר שכתב רבי אברהם אבן עזרא "שבת ומועד נגשו", אך מאחר שבפיוט זה השמיט אבן עזרא את הוויכוח בין חנוכה לשבת, כתב רבי שלמה את הפיוט בו שבת וחנוכה מתווכחים מי מהם חשוב יותר.
פיוט נוסף לחנוכה של רבי שלמה כולל את סיפור נס חנוכה ודיני חנוכה, אף פיוט זה נדפס במחזור רומניא.
שיר 'מריבה נהייתה'
[עריכת קוד מקור | עריכה]'מריבה נהייתה', (גם 'אותיות מריבות זו עם זו'), הוא קטע שירה ארוך יחסית, שנכתב על ידי רבי שלמה. לאורך השיר, כל אות מראה את מעלתה על פני האות שקדמה לו, ועל פני האות שלאחריה[7]. משיר זה ניכרת שליטתו של רבי שלמה בלשון הקודש[8]. אמנם יש שמייחסים את השיר לרבי שלמה בן מזל טוב[9].
רבי יצחק עונקינירה חיבר ספר בשם 'איומה כנגדלות', שתוכנו הוא שיר אותיות בסגנון שירו של רבי שלמה. בהקדמתו הוא כותב כי התבקש מרבי אברהם אבן עזרא לכתוב שיר דומה לשיר שכתב בעצמו על האותיות, והוא אכן נענה לכך וכתב שיר, יחד עם פירוש ארוך לכל השיר. לא ידוע כיום על שיר אותיות המיוחס לאבן עזרא, ויש ששיערו כי כוונתו הייתה לשירו של רבי שלמה, שהוא בטעות יחסו לאבן עזרא[10].
בן יהודה במילונו ציטט לעיתים ביטויים מהשיר 'מריבה נהייתה', להדגמת מילים ושימושי לשון[11].
פיוטים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור חיבר פיוטים שונים, ביניהם:
- יש ישות אמת - לעשרת ימי תשובה
- תהלתך אין לה תחילה - פיוט הקדמה לפיוט גם היום ידעתי לרס"ג[12].
- שדי הזכרתני - פיוט העוסק במזלות השמים - נאמר בתחנון למנחה של יום כיפור
- אפס זולתך
- שפל וגוע אני
- שער שפתיך ראיתיהו - רשות לחזן
- מהולל אל עלי[13]
- מי כמוך שמים כוננת בתבונה[14]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, יש המשערים כי היה לו בן בשם רבי ישראל שרביט הזהב.
צאצא נוסף הוא רבי שמריה שרביט הזהב, למד בסלוניקי, והיה מקורב למהרשד"ם[15][16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה שרביט הזהב, באתר ויקיטקסט- מיכאל ריגלר, ריב בן הנרות, באתר מקור ראשון
- דוד כהנא (מהדיר), רבי שלמה שרביט הזהב, ווארשא תרנ"ד, באתר היברובוקס
- ואנונו, שמעון בן יעיש, תולדות רבותינו שבשאלוניקי ויוון, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
.הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש המשערים את שנותיו בין 1420 ל-1501, ראו את הדעות השונות בתגים - ה ו, ה ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ קובץ, תגים - ה ו, ה ו, באתר אוצר החכמה
- ^ 1 2 מיכאל ריגלר, ריב בן הנרות, באתר מקור ראשון
- ^ על בראשית א כו, "ורבי שלמה ש"ה השיב"...
- ^ אוצר יהודי ספרד, אוצר יהודי ספרד - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מהדורה מדויקת של הפיוט נעשתה בידי יצחק מיזליש (שנתון בר־אילן י"ג תשל"ו).
- ^ דוד כהנא ניסה לתקן שגיאות שנפלו בשיר, ואף ניסה להסביר חלקים מהשיר. לאחריו שאול חנא קוק, כתב מאמר נוסף לתקן שגיאות נוספות שנראו בעיניו, ראו מזרח ומערב, מזרח ומערב - כרך א חוברות ה-ו, כרך א חוברות ה, באתר אוצר החכמה.
- ^ אוצר יהודי ספרד, אוצר יהודי ספרד - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ או למשל כאן בעמ' רנה.
- ^ קובץ, תגים - ה ו, ה ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ קובץ, תגים - ה ו, ה ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ סעדיה בן יוסף גאון, האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ דוידזון, ישראל בן דוד זאב, אוצר השירה והפיוט - ג ל - ת, ג ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ דוידזון, ישראל בן דוד זאב, אוצר השירה והפיוט - ג ל - ת, ג ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ נזכר גם בשו"ת מהרשד"ם, יורה דעה סימן קלט, בטעות נזכר שם בשם רבי שמעיה.
- ^ בניהו, מאיר בן יצחק נסים, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
