שמואל עזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל עזר
אין תמונה חופשית
לידה 22 בנובמבר 1929
אלכסנדריה, מצרים
הוצאה להורג 31 בינואר 1955 (בגיל 25)
מצרים
כינוי סמי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
ראש חוליית ריגול במצרים
הנצחה
רחובות בערים ברחבי הארץ

שמואל עַזָר (22 בנובמבר 1929 - 31 בינואר 1955) היה אחד מ"נידוני קהיר", שעמדו לדין והוצאו להורג במצרים בעקבות "העסק הביש".

עזר נולד בי"ט בחשוון תר"ץ כצעיר בניהם של אדלה (לבית כדן) ודוד עזר באלכסנדריה שבמצרים. הוא למד בבית-הספר היסודי של הקהילה היהודית בעיר, סיים לימודיו בהצטיינות וזכה במלגת לימודים בבית-ספר התיכון הצרפתי באלכסנדריה. כנער הצטרף לתנועת הנוער הציונית "החלוץ הצעיר" ונמנה עם קבוצת פעילים שיצאה להכשרה בת חודשיים בקיבוצים בארץ ישראל. בין תחביביו היו ציור, פיסול וקריאת ספרי פילוסופיה. הוא למד בפקולטה להנדסת חשמל של אוניברסיטת אלכסנדריה וסיים את לימודיו בציונים טובים מאוד. לעזר לא הייתה אזרחות מצרית, לכן לא יכול היה לעסוק במקצועו עם תום לימודיו ונאלץ לעבוד כמורה בבית הספר היסודי של הקהילה היהודית.

בתחילת שנת 1951 גויס עזר לרשת המודיעין שהקים במצרים אברהם דר מיחידה 131. הוטל עליו לפקד על שלוחת אלכסנדריה (במקביל, עמד דוקטור משה מרזוק בראש שלוחת קהיר). בעקבות כמה ניסיונות פיגוע של שתי השלוחות ביעדים שונים באלכסנדריה ובקהיר ביולי 1954, נתפסו במהלך ימים ספורים 13 מחברי החוליה על ידי המשטרה החשאית המצרית. ב-14 ביולי נתפס עזר. כולם נחקרו בעינויים, הועמדו לדין במשפטי ראווה והואשמו בהשתתפות במעשי חבלה ובריגול למען ישראל. שמואל עזר ומשה מרזוק, כראשי השלוחות, נידונו בבית המשפט הצבאי בקהיר למוות בתלייה.

עזר ומרזוק הועלו לגרדום בח' בשבט תשט"ו[1] ונטמנו בבית העלמין היהודי בקהיר. ישראל, באופן רשמי ובהתאם להחלטתו של ראש הממשלה, משה שרת, הכחישה כל מעורבות בפרשה.

כשלונה של פעולה זו עמד על סדר היום הציבורי במשך שנים רבות והביא למשברים פוליטיים, שזכו לכינוי הכולל "פרשת לבון" או "הפרשה".

לאחר מותם העניק צה"ל לשניהם דרגת סגן אלוף. ב-19 באפריל 1977 (א' באייר תשל"ז) הובאו לישראל ארונותיהם של שמואל עזר ומשה מרזוק ויום לאחר יום העצמאות, ב-24 באפריל (ו' באייר), הם נקברו בחלקת עולי הגרדום בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.[2]

על שמו ועל שם ד"ר משה מרזוק שהוצא יחד איתו להורג קרויים רחוב מרזוק ועזר ביפו ובקריית אונו, רחוב מרזוק ורחוב שמואל עזר בקריית אתא וכן רחובות נוספים הקרויים "קדושי קהיר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]