לדלג לתוכן

אברהם דר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם דר
אברהם דר בצעירותו
אברהם דר בצעירותו
אברהם דר בצעירותו
לידה 28 באוגוסט 1925
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 בדצמבר 2019 (בגיל 94)
עתלית, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות
תפקידים אזרחיים
תעשיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם דר (במקור "דאר"[1]; 28 באוגוסט 19252 בדצמבר 2019) היה איש הפלמ"ח והפלי"ם, קצין בחיל המודיעין ותעשיין. היה מפקדה הראשון של רשת ריגול יהודית במצרים, נידוני קהיר, שפעילותה וחשיפתה בידי מצרים נודעה בשם "העסק הביש".

דר נולד בירושלים, כבן שני להורים ילידי הארץ (אביו, אמו, סבו וסבתו היו ירושלמים). אביו חיים התנדב במלחמת העולם הראשונה לגדוד נהגי הפרדות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אביו (שהיה קצין במילואים) לשירות בצבא הבריטי, ובעקבות כך עברה המשפחה לחיפה. בחיפה הצטרף דר לקבוצה הימית "זבולון" בתנועת הנוער והשלים שם קורס אלחוט.

בקיץ 1942 סיים את לימודיו התיכוניים והתנדב לשירות במחלקת הקשר של הצי הבריטי. היות שהיה בן 17 לא גויס, ועל כן החליט להצטרף לפלמ"ח בספטמבר אותה שנה. הוא שירת בפלוגה ד', ובתחילת 1943 נשלח לקורס הימי הראשון בקיסריה. בקורס זה הכיר והתיידד עם זלמן פרח.

בסוף שנת 1943 נפטרה אמו. הוא השתחרר מן הפלמ"ח ונאלץ למצוא עבודה כדי לעזור בכלכלת אחיו הצעירים. דר מצא משרה בחברת הנפט האנגלו-איראנית בדרום איראן, על גבול עיראק, ועבד שם משנת 1944 ועד מאי 1945. ביוני הצטרף לצי הסוחר הבריטי לאחר שניסה לחזור לפלמ"ח ולא התקבל (כפי הנראה בגלל העובדה שאחיו הצעיר היה חבר בלח"י, עובדה שלא הייתה ידועה לו אז). בצי הפליג תקופה קצרה בין איטליה ליוון, שם פגש בחבריו מהפלוגה הימית, אנשי המוסד לעלייה ב', והחליט להצטרף אליהם. ביוון השתתף בהכנת אוניית המעפילים "ברל כצנלסון" וחזר לארץ ישראל בתחילת 1946. עם חזרתו הצטרף אל הפלוגה הימית של הפלמ"ח, והשתתף בפעולות להורדת מעפילים לחוף.

בעקבות החלטת החלוקה בנובמבר 1947 הורדו אנשי המילואים של הפלוגה הימית לנגב, אך דר מונה יחד עם זלמן פרח למפקד מחלקת הרכש (כחלק מפלוגת הנמל) של הפלמ"ח בחיפה. בתפקיד זה נשאר עד להקמת חיל הים. עם הקמת החיל מונה לסגן ראש מחלקת המודיעין שלו.

בשנת 1949 הועבר אל המוסד לעלייה ב', ושם שירת בארצות ערביות שונות ובאיראן במשך כשנה. בסוף התקופה הועבר לחיל המודיעין.

בשנת 1951 היה קצין מודיעין ביחידה 131. במסגרת זו הקים רשת ריגול במצרים, שאת חבריה גייס מקרב תנועות הנוער הציוניות, והיה מפקדה הראשון. דר נכנס למצרים בזהות בדויה, בשם "ג'ון דרלינג" - אזרח בריטי מגיברלטר. לדבריו, מטרת הקמתה של החוליה הייתה להפיל את משטרו של פארוק, מלך מצרים, שהיה עוין לישראל, במטרה להעלות משטר שיהיה נוח יותר לישראל ומתוך מחשבה שהדבר גם ישרת את מצרים[2]. החוליה המשיכה לפעול גם לאחר שמשטרו של פארוק הופל על ידי קצינים מצרים ביולי 1952. בספטמבר 1953 עזב דר את יחידה 131 והחל בלימודים בבית הספר הגבוה למדעי המדינה בירושלים.

במאי 1954 אברי אלעד נשלח מטעם יחידה 131 למצרים לצורך הפעלת החוליה, וזו הסתבכה כעבור חודשיים בפרשה שנודעה בכינוי "העסק הביש". עם התפוצצות "הפרשה", הוזכר שמו של דר (בשם "ג'ון דרלינג" - שמו מהדרכון הבריטי) בהקשר של תפקידו במצרים. לאחר העמדת חברי החוליה לדין במצרים, נידון למוות שלא בפניו.[3]

בשנת 1956 היה אחראי לחיסולו של מוסטפא חאפז, מפקד הפדאיון בעזה[4]. במהלך מבצע קדש יזם התחברות יחידת מודיעין ישראלית עם הכוחות הצרפתיים שבמצרים במטרה לשחרר את חברי חוליית "העסק הביש" אשר היו בכלא בקהיר, אך תוכנית זו לא מומשה, משום שהלחימה נפסקה בלי שהכוחות הגיעו לקהיר. במקביל, יחד עם לובה אליאב ארגן את מבצע תושייה, שבו הוברחו 67 מיהודי פורט סעיד בשתי ספינות דיג והועלו לישראל. לאחר מכן פרש מצה"ל, והמשיך לשרת במילואים בחיל המודיעין ולאחר מכן ב"מוסד".

דר שב לארץ לאחר מבצע קדש ונדהם לגלות שנידוני קהיר לא שוחררו במסגרת חילופי השבויים בשנת 1957. הוא עיין בפרוטוקולים של שיחות חילופי השבויים, שקיבל מנחמיה ארגוב, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, וגילה לתדהמתו שנושא נידוני קהיר כלל לא הועלה בהן[5]. עקב כך פעל דר נמרצות לשחרור הנידונים.

משנת 1949 היה חבר במושב כפר יהושע ועסק בחקלאות. בשנים 19601968 היה מנהל מחלקת הפיתוח בחברת "דלק" והיה חבר בהנהלתה. משנת 1971 כיהן כמנכ"ל מכון היצוא. משנת 1975 הפך לתעשיין בתחומי היצוא, הפיתוח והחקלאות. בנוסף, היה בעל חברה בתחום המכשור הרפואי.

אברהם דר נפטר ב-2 בדצמבר 2019[6]. הותיר אחריו את רעייתו צופיה, עמה התגורר בעתלית, וחמישה ילדים, בהם במאי הקולנוע גידי דר. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שדות ים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי העיתונות העברית בשנים 1954-55
  2. ^ תוכנית "לונדון וקירשנבאום", ערוץ 10, 20 באוגוסט 2008
  3. ^ אברהם דר, מראשוני המודיעין הצבאי, המרכז למורשת המודיעין, ראיינו: בני מיכלסון ורון כתרי, אפריל 2016
  4. ^ יוסף ארגמן, אברהם דר, המנוע שמאחורי המבצע לחיסולו של הקולונל מצטפא חאפז (עמ' 53-52), באתר מבט מל"מ, ‏דצמבר 2019
  5. ^ אריה אבנרי, האיש שלא הפסיק לשתוק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במאי 2010
  6. ^ מראשוני המודיעין הצבאי: אברהם דר הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 2 בדצמבר 2019