שמן ענבים
 | |
| שמן ענבים במבחנה | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
שמן זרעים, שמן בישול  |
  | |
שמן ענבים הוא שמן בישול ושמן צמחי המופק מזרעי ענבים, תוצר לוואי של ייצור יין.[1][2]
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשמן ענבים נקודת עשן בינונית-גבוהה של כ-216 מעלות צלזיוס (421 מעלות פרנהייט). בשל טעמו הנקי והקל, ותכולת הרב שומנים לא רוויים (אנ') הגבוהה שלו, הוא עשוי להופיע כמרכיב ברטבים לסלט ומיונז וכבסיס לחליטות שמן של שום, רוזמרין, עשבי תיבול או תבלינים אחרים. כמו כן, הוא מופיע באופן נרחב במוצרי מאפה, פנקייקים וופלים. בנוסף כך, שמים שמן ענבים על צימוקים כדי לשמר את טעמם לאורך זמן.[2]
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מחקר מ-2012 על 21 זני ענבים, ניתן להבין כי כל השמן המופק מכל זן שונה האחד מהשני בהרכב השמן, במיוחד בכמות החומצה הלינולאית והטוקופרולים (אנ') בשמן.[3]
אף על פי שזרעי ענבים מכילים פוליפנולים (אנ'), כגון פרואנתוציאנידינים (אנ'),[4] שמן ענבים מכיל כמויות זניחות של תרכובות אלו.[5] אף על פי שמרכיבי שמן הענבים עשויים לסייע לבריאות האדם, במחקר קליני שבוצע ב-2016 נקבע כי לא ניתן להצביע על השפעה כלשהי על בריאות האדם.[6]
סכנות בריאותיות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמן ענבים נמצא מדי פעם כמכיל רמות מסוכנות של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, וזאת בשל מגע ישיר עם גזי בעירה במהלך תהליך הייבוש של הענבים.[7]
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-90% מתכולת הענבים עובר לייצור יין, כאשר זרעי הענבים, תוצר לוואי של ייצור היין, נמעכים בשביל לקבל שמן ענבים. הפקת שמן ענבים מתרחשת בעיקר באזורי גידול ענבים ובמיוחד באזור הים התיכון.[2]
הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטבלה הבאה מפרטת את הרכב חומצות השומן בשמן ענבים:[8]
| חומצה | אחוזים |
|---|---|
| חומצה לינולאית (חומצת שומן אומגה 6 לא רוויה) | 69.6% |
| חומצה אולאית (חומצת שומן אומגה 9 לא רוויה) | 15.8% |
| חומצת פלמיטית (חומצת שומן רוויה) | 7% |
| חומצה סטארית (חומצת שומן רוויה) | 4% |
| חומצה אלפא-לינולנית (חומצת שומן אומגה 3 לא רוויה) | 0.1% |
| חומצה פלמיטולאית (אנ') (חומצת שומן אומגה 7 לא רוויה) | פחות מ-1% |
שמן ענבים מכיל גם כ-0.8–1.5% חומרים לא מסובים עשירים בפנולים (טוקופרולים) וסטרואידים (קמפסטרול (אנ'), בטא-סיטוסטרול (אנ') וסטיגמאסטרול (אנ')).[9] בהשוואה לשמן חריע, שמן כותנה ושמן סובין אורז, שמן ענבים מכיל כמויות קטנות של ויטמין E.[10] כמו כן, שמן ענבים עשיר ברב שומנים לא רוויים (אנ') ודל בשומן רווי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Aizpurua-Olaizola, Oier; Ormazabal, Markel; Vallejo, Asier; Olivares, Maitane; Navarro, Patricia; Etxebarria, Nestor; Usobiaga, Aresatz (2015-01-01). "Optimization of Supercritical Fluid Consecutive Extractions of Fatty Acids and Polyphenols from Vitis Vinifera Grape Wastes". Journal of Food Science (באנגלית). 80 (1): E101–E107. doi:10.1111/1750-3841.12715. PMID 25471637.
- ^ 1 2 3 Bewley, J. Derek; Black, Michael; Halmer, Peter (2006). The encyclopedia of seeds: science, technology and uses. CABI. ISBN 978-0-85199-723-0.
- ^ Sabir, A; Unver, A; Kara, Z (2012). "The fatty acid and tocopherol constituents of the seed oil extracted from 21 grape varieties (Vitis spp.)". Journal of the Science of Food and Agriculture. 92 (9): 1982–7. doi:10.1002/jsfa.5571. PMID 22271548.
- ^ Joshi, SS; Kuszynski C. A.; Bagchi D. (2001). "The cellular and molecular basis of health benefits of grape seed proanthocyanidin extract". Curr Pharm Biotechnol. 2 (2): 187–200. doi:10.2174/1389201013378725. PMID 11480422.
- ^ Nakamura, Y; Tsuji S; Tonogai Y (2003). "Analysis of proanthocyanidins in grape seed extracts, health foods and grape seed oils" (PDF). Journal of Health Science. 49 (1): 45–54. doi:10.1248/jhs.49.45. ארכיון (PDF) מ-2023-01-01. נבדק ב-2024-01-05.
- ^ Garavaglia, J; Markoski, M. M.; Oliveira, A; Marcadenti, A (2016). "Grape Seed Oil Compounds: Biological and Chemical Actions for Health". Nutrition and Metabolic Insights. 9: 59–64. doi:10.4137/NMI.S32910. PMC 4988453. PMID 27559299.
- ^ Moret, S.; Dudine, A.; Conte, L.S. (2000). "Processing effects on the polyaromatic hydrocarbon content of grapeseed oil". Journal of the American Oil Chemists' Society. 77 (12): 1289–1292. doi:10.1007/s11746-000-0203-5.
- ^ Kamel, B. S.; Dawson H.; Kakuda Y. (1985). "Characteristics and composition of melon and grape seed oils and cakes". Journal of the American Oil Chemists' Society. 62 (5): 881–883. doi:10.1007/BF02541750.
- ^ Oomah, BD; Liang J; Godfrey D; Mazza G (1998). "Microwave Heating of Grapeseed: Effect on Oil Quality". J. Agric. Food Chem. 46 (10): 4017–4021. doi:10.1021/jf980412f.
- ^ Herting, D. C.; Drury, E. J. E. (1963). "Vitamin E Content of Vegetable Oils and Fats". J. Nutr. 81 (4): 4017–4021. doi:10.1093/jn/81.4.335. PMID 14100992.