שמס בדראן
 | |||||
| לידה |
19 באפריל 1929 גיזה, ממלכת מצרים   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 2020 (בגיל 91) פלימות', הממלכה המאוחדת  | ||||
| מדינה |
ממלכת מצרים, הרפובליקה הערבית המאוחדת, רפובליקת מצרים, מצרים | ||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המצרית | ||||
| |||||
  | |||||
שַמְס א-דין בדראן (בערבית: شمس الدين بدران; 19 באפריל 1929 – 28 בנובמבר 2020) היה פקיד ממשל מצרי. הוא כיהן כשר ההגנה של מצרים בתקופת גמאל עבד אל נאצר ובמלחמת ששת הימים בשנת 1967. הוא הודח מתפקידו במהלך המלחמה ומאוחר יותר נכלא. לאחר שחרורו הוא התחתן עם אישה בריטית וחי ב"גלות שהטיל על עצמו" בבריטניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים מוקדמים וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראן נולד ב-19 באפריל 1929.[1][2] הוא למד באקדמיה צבאית וסיים את לימודיו בשנת 1948. הוא השתתף במלחמת העצמאות וזכה במדליית הכבוד הזהובה מפארוק המצרי על לחימתו באל-פאלוג'ה. מאוחר יותר הוא נשלח במלגה צבאית לצרפת.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראן היה ראש שירותי הביטחון הצבאיים של מצרים באמצע שנות השישים. [3] כמו כן שימש כמנהל המשרד של פילדמרשל עבד אל-חכים עאמר תחת הנשיא גמאל עבד אל נאצר. [4] בדראן היה אחד מעוזריו הבכירים של עאמר.[5] האחים המוסלמים האשימו אותו ואת עאמר באחריות לעינויים של מנהיגי האחים שנעצרו בגלל תוכניותיהם לכאורה להתנקש בחייו של נאצר בשנת 1965. [6] [7]
בדראן מונה לשר ההגנה בסתיו 1966, חודשים ספורים לפני מלחמת ששת הימים ביוני 1967, והחליף את עבד אל ווהאב אל בישרי בתפקיד.[1] עאמר תמך במינויו של בדראן. [8] בדראן מונה גם כראש הקבינט של נאצר באותה שנה. [9] ב-25 במאי 1967 ביקר בדראן במוסקבה ופגש בכירים סובייטים, בהם ראש הממשלה אלכסיי קוסיגין, כדי להבטיח את תמיכתם באיום ישראלי נתפס.[5] בדראן התפטר מתפקידו במהלך מלחמת ששת הימים הלא מוצלחת, והוחלף כשר ההגנה על ידי אמין האווידי. [10]
הרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראן יחד עם בכירים אחרים, כולל עאמר, נעצרו ב-25 באוגוסט 1967 באשמת מזימה נגד נאצר. [11] עם זאת, הם נשפטו על תפקידיהם במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, כולל בגין אישומים של בדראן בעינויים של אנשי האחים המוסלמים.[12][13] בדראן הופיע בבית המשפט בשני משפטים נפרדים. הוא וסלאח נאסר, לשעבר ראש המודיעין וגם חלק מסיעתו של עאמר, הורשעו ונידונו לעבודות פרך בשל תפקידיהם בתבוסה.[13]
לאחר שחרורו מהכלא על ידי הנשיא אנואר סאדאת ב-23 במאי 1974, בדראן עזב את מצרים ועבר להתגורר בלונדון.[14] בדראן פרסם חלק מזכרונותיו בעיתון הכוויתי "א-סיאסה" בשנת 2014.[13]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בנובמבר 2020 נפטר בדראן בבית החולים האוניברסיטאי פלימות' NHS; עם זאת, הוא ביקש להיקבר במצרים.[13]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראן התחתן עם אשתו הראשונה, מונא רושדי, ב-7 ביוני 1962. לבני הזוג נולדה בת אחת בשם היבה; הם התגרשו בינואר 1989 בהחלטת בית משפט, מכיוון שהוא נעדר שלוש שנים. רושדי עבדה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר.[14] בשנות השבעים התחתן עם אישה בריטית, ממנה נולדו לו שלושה ילדים. בדראן התגורר עם משפחתו ב"גלות עצמית" בבריטניה, אף שאחד מילדיו עבר לסעודיה ואחר לארצות הברית.[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Panayiotis J. Vatikiotis (1978). Nasser and His Generation. Croom Helm. p. 163. ISBN 978-0-85664-433-7.
- ^ "رحيل شمس بدران.. آخر وزراء جمهورية ما وراء الشمس". Al Jazeera (בערבית). 1 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gilles Kepel (1985). Muslim Extremism in Egypt: The Prophet and Pharaoh. University of California Press. p. 32. ISBN 978-0-520-05687-9.
- ^ Abdou Mubasher (7–13 ביוני 2007). "The road to Naksa". Al Ahram Weekly. 848. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2013. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Richard Bordeaux Parker (1996). The Six-Day War: A Retrospective. University Press of Florida. p. 56. ISBN 978-0-8130-1383-1. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Your torture still shows on our bodies, Brothers tell Nasser's defense minister". Almasry Alyoum. 3 ביולי 2012. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ John Sainsbury (2 באוגוסט 2013). "Army-Muslim Brotherhood feud has dire consequences for Egypt's future". The Star. נבדק ב-10 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Egypt-Internal Relations". Mongabay. נבדק ב-31 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Afaf Lutfi Al-Sayyid Marsot (29 במרץ 2007). A History of Egypt: From the Arab Conquest to the Present. Cambridge University Press. p. 147. ISBN 978-0-521-87717-6. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Nasser picks new aide". Eugene Register Guard. AP. 21 ביולי 1967. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ex-Egyptian vice president arrested". The Evening Independent. 4 בספטמבר 1967. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hamied Ansari (1986). Egypt: The Stalled Society. SUNY Press. p. 142. ISBN 978-0-88706-183-7.
- ^ 1 2 3 4 5 "وفاة وزير الحربية المصري الأسبق شمس بدران في لندن". Independent (בערבית). 1 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mustafa el Fiqi (25 בספטמבר 2008). "Shams Badran". Almasry Alyoum. נבדק ב-30 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה)