שמעון מקירנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזבח בתחנה החמישית בוויה דולורוזה בירושלים - שמעון מקירנה עוזר לישו לשאת את הצלב
תהלוכת יום שישי הקדוש במלטה ושחזור נשיאת הצלב בידי שמעון מקירנה
ויטראז' בכנסייה באוסטריה תחתית המתאר את נשיאת הצלב בידי שמעון מקירנה

שמעון מקירנה (יוונית Σίμων ο Κυρηναίος) הוא דמות המופיעה בשלוש הבשורות הסינופטיות בברית החדשה, ולפיהן, בפקודת הרומאים סייע לישו לשאת את הצלב בדרך הייסורים.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע אודות שמעון מקירנה מועט, והבשורה על-פי מרקוס היא המפורטת ביותר בעניינו:

"וְאִישׁ אֶחָד עָבַר וְהוּא בָא מִן־הַשָׂדֶה וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַקּוּרִינִי אֲבִי אֲלֶכְסַנְדְּרוֹס וְרוּפוֹס וַיֶּאֶנְסוּ אֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת־צְלוּבוֹ"[1]

לפי הבשורות, שמעון היה איש קירנה, עיר יוונית בצפון אפריקה אשר נשלטה על ידי האימפריה הרומית מאז שנת 96 לפנה"ס. בעיר התגוררה קהילה יהודית גדולה שתחילתה, ככל הנראה, בראשית המאה ה-3 לפנה"ס, והיא התקיימה לפחות עד מרד התפוצות, בתחילת המאה ה-2. רבים מיהודי קירנה שבו לירושלים והקימו בה, יחד עם יהודים מערים אחרות, קהילה ובית כנסת שכונה "בית הכנסת של החופשיים"[2][3]:

וַיָּקוּמוּ אֲנָשִׁים מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת הַנִּקְרָא עַל־שֵׁם הַלִּיבֶרְטִינִים וְשֶׁל־קוּרִינִים וַאֲלֶכְסַנְדְּרִיִּים וּמִן־בְּנֵי קִילִיקְיָא וְאַסְיָא וַיִּתְוַכְּחוּ עִם־אִסְטְפָנוֹס."[4]

לכן ייתכן כי שמעון התגורר בקירנה ועלה לרגל לירושלים כדי לחגוג את הפסח, ולחלופין, כי התגורר בירושלים דרך קבע.

קיימת מסורת לפיה שני בניו של שמעון, אלכסנדרוס ורופוס, היו לימים למסיונרים, ואזכור שמם בבשורה תומך בסברה כי נודעה להם חשיבות מסוימת בנצרות המוקדמת, וכי שמותיהם לא היו זרים לקוראיה[5]. מסורת נוספת גורסת כי רופוס אשר נזכר באיגרת פאולוס אל הרומאים, הוא רופוס בנו של שמעון מקירנה[6].

נשיאת הצלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאת הצלב בידי שמעון מונצחת בקפלה שבתחנה החמישית בוויה דולורוזה, במפגש הרחובות ויה דולורוזה והגיא ברובע המוסלמי. למרות שהדבר נכפה על שמעון בידי הרומאים, מעשהו נתפס בקרב נוצרים רבים כאצילי וכראוי להנצחה, והוא מייצג נקודת אור ותקווה בסבלו של ישו במהלך הפסיון. יש הגורסים כי הרומאים בחרו בשמעון מאחר שגילה סימפתיה או רחמים כלפי ישו, ולכן אף רואים בו כנמנה עם ראשוני הנצרנים; בעוד שאחרים נצמדים לכתוב ומדגישים כי לא עמדה בפניו ברירה. בסרט הפסיון של ישו כופים הרומאים על שמעון לשאת את הצלב נגד רצונו, אך עם התקדמות התהלוכה לעבר גולגותא, מגלה שמעון רחמים כלפי ישו ומסייע לו להעפיל אל הגבעה.

בסילידס הגנוסטיקן גרס בראשית המאה ה-2, כי לא היה זה ישו אשר סבל במהלך הפסיון, אלא שמעון מקירנה, וכי הוא, ולא ישו, נצלב לבסוף בשל טעות[7].

התנועה הקירנית שמרכזה בממלכה המאוחדת ובאירלנד (Cyrenian movement) בחרה בשמה בהשראת מעשיו של שמעון מקירנה, המראים כי לבני אדם מן השורה יש יכולת לשאת במעמסה הרובצת על כתפיהם של אחרים[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון מקירנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבשורה על-פי מרקוס 15, 21.
  2. ^ "Who was Simon of Cyrene?".
  3. ^ מעשי השליחים 6, 9.
  4. ^ מעשי השליחים 6, 9.
  5. ^ "Who was Simon of Cyrene?"
  6. ^ "שַׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם רוּפוֹס הַנִּבְחָר בַּאֲדֹנֵינוּ וְלִשְׁלוֹם אִמּוֹ שֶׁהִיא כְּאֵם לִי" (האיגרת אל הרומאים 16, 13).
  7. ^ Basilides, New Advent.
  8. ^ Our History.