שמעון סופר (מכתב סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון סופר
הרב שמעון סופר
לידה 13 בדצמבר 1820
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1883 (בגיל 62)
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 - י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח (1838), בהיותו בן 17, נישא למרים[1], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקרולה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א (1841), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו.

בשנת תר"ב (1842), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד (1844) התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה[2][1]. בשנת תרכ"א (1861) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.

בשנת תרל"ט (1879) נבחר לחבר בפרלמנט בווינה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת.

הוא מצא חן בעיני קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה. בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, מוסר:

בעת פרצ[ת] המלחמה בין עסטרייך ואשכנז בשנת תרכ"ו לפ"ק נשלחו הרבה מאות נפצעים לעיר קראקא להעלות ארוכה למכתם האנושה, וכבוד אאמו"ר ז"ל התאמץ אז בכל עוז להשגיח עליהם בעין חמלה למלאות מחסורם ולכלכל מחלתם, ובעד כשרון מפעליו באמונה עטרהו הקיר"ה באות הכבוד שִוָה עליו הודו והדרו, לאות עולם

ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 2

על אי-הופעתו בהלוויית אחיו רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג (כ"א בטבת, תרל"ב), מספר הרב עזריאל הילדסהיימר:

דרך אגב אני מעיר כאן, שאחיו של המנוח זצ"ל, בקראקא, לא ענה על שלוש מברקים שנשלחו אליו מפרסבורג, אולם שלח אחת, ובה איחולים לרפואה שלימה. ועד הקהלה של קראקא טלגרף שלא מסרו את הידיעה "בגלל מיחושים". בפרסבורג הניחו שמיחושים אלו הומצאו מתוך פחד הועד, שיבחרו את רבם כממלא מקום אחיו. ואכן במגמה זאת פעלה סיעה חזקה מאד בפרסבורג.[3]

גם הרב סופר בעצמו מזכיר זאת במכתב תנחומים שכתב לבני אחיו:

דעו נאמנה כי בני ביתי ואנשי עדתי בראותם רפיון כחי וחולשת מזגי מרוב צערי ויגוני מצום ובכי והשתטח על קברי צדיקים, לא אני לבדי, כי כל בני קהילתי ותינוקות של בית רבן אתי עמי, הסתירו ממני ולא רצו נתון אותי להלך כי יראו לנפשי – ולא נודע לי מפטירת אחי הגאון זצ"ל עד יום ג' פ' שמות[3]

מצבת הרב שמעון סופר, בית העלמין היהודי החדש בקרקוב. לצדהּ מצבת חתנו הרב עקיבא קורניצר

נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת תרמ"ג (1883), והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי[4]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כרבה של קרקוב[5]. בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. בן נוסף של רבי שמעון היה רבי ישראל דוד שמחה בונם שהתגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט[6].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתב סופר - דרשות
  • מכתב סופר - שו"ת

ערך את ספרו של אביו "שו"ת חת"ם סופר" על יורה דעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חוט המשולש, באתר HebrewBooks.
  2. ^ 2.0 2.1 נוסח מצבתו, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4, באתר HebrewBooks.
  3. ^ 3.0 3.1 הלוית בעל ה'כתב סופר', צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר HebrewBooks.
  4. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 1, באתר HebrewBooks.
  5. ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, ‏הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 3, באתר HebrewBooks.
  6. ^ שמואל גלאז, ‏קינת סופרים - הספד על ר' ישראל דוד שמחה, זאלעשטשיקי, באתר HebrewBooks
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.