שמעון סופר (מכתב סופר)
 | |
| הרב שמעון סופר | |
| לידה |
13 בדצמבר 1820 י"ג בטבת תקפ"א ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1883 (בגיל 62) י"ז באדר ב' תרמ"ג קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) |
| תקופת הפעילות |
? – 26 במרץ 1883 |
| תפקידים נוספים |
חבר בית הנציגים |
| אב |
החתם סופר |
  | |
הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 – י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.
היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה, וייצג אותה כחבר הרייכסראט – הפרלמנט האוסטרי (ציסלייטני). ייסד את אגודת מחזיקי הדת בגליציה, והקים את ביטאונה "מחזיקי הדת".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח (1838), בגיל 17, נשא את מרים[1], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקרולה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א (1841), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו.
בשנת תר"ב (1842), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד (1844) התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה[2][1]. בשנת תרכ"א (1861) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.
היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת. ב-1879 נבחר לרייכסראט, הפרלמנט הציסלייטני בווינה, מטעם מחוז קולומיאה-סניאטין-בוצ'אץ'. היה חבר "המועדון הפולני" (פול') (כמרבית האורתודוקסים בגליציה, הוא תמך בברית עם הלאומיות הפולנית); מאחר שלא שלט בשפה, כלל לא השתתף בדיוני המועדון[3].
יחד עם הרב אהרן מרקוס הקים את ארגון "ראש פינה", לשם התבססות התנועה הלאומית בעיר ואגודה ליישוב ארץ ישראל. לימים נחשב ארגון "ראש פינה" כארגון הציוני הראשון בקרקוב[4][5].
רבי שמעון סופר מצא חן בעיני קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה.
נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת תרמ"ג (1883), והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי[6]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת[2].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כרבה של קרקוב[7]. בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. בן נוסף של רבי שמעון היה רבי ישראל דוד שמחה בונם שהתגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט[8].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכתב סופר - דרשות.
- מכתב סופר - שו"ת.
ערך את ספרו של אביו "שו"ת חת"ם סופר" על יורה דעה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון סופר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד הלחמי, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- "דרשת רבי שמעון סופר בקרקא". כיפה. 2002-12-25.
- מכתב סופר, ירושלים, תשט"ו, באתר היברובוקס
- הרב אברהם שטערן, מליצי אש, באתר היברובוקס
- ביוגרפיה קצרה באתר הפרלמנט האוסטרי (בגרמנית)
שמעון בן משה סופר (1820–1883), אב"ד קרקוב, דף שער בספרייה הלאומית- בטאון העדה החרדית, רבינו הגאון הגדול בעל דברי משה זיע"א, העדה - 1342, 1342, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 חוט המשולש, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 נוסח מצבתו, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גיליון י"ח, עמוד 4, באתר היברובוקס
- ^ Nation building and the Politics of Nationalism: Essays on Austrian Galicia, הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1982. עמ' 157
- ^ מאיר בוסאק - למקורות יצירתו של ש"י עגנון, באתר דעת
- ^ קהילת קראקוב, באתר "זָכוֹר"
- ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוֹספה למכ"ע "מחז"ה" גיליון י"ח, עמוד 1, באתר היברובוקס
- ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גיליון י"ח, עמוד 3, באתר היברובוקס
- ^ שמואל גלאז, קינת סופרים - הספד על ר' ישראל דוד שמחה, זאלעשטשיקי, באתר היברובוקס