שמעון פרץ (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון פרץ
הרב שמעון פרץ, יום העצמאות תשפ"ב
הרב שמעון פרץ, יום העצמאות תשפ"ב
לידה 7 בספטמבר 1975 (בן 48)
ב' בתשרי תשל"ו
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
השכלה ישיבת נתיב מאיר, ישיבת מרכז הרב, כולל ישיבת הר עציון
מקום מגורים קריית גת
מקום פעילות קריית גת
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק ספרות תורנית, תנ"ך, תלמוד
תפקידים נוספים ראש ישיבה, רב בית כנסת
רבותיו הרב יוסף אביקסיס (סבו), הרב אברהם שפירא, הרב שלמה לוי, הרב יהושע צוקרמן,
חיבוריו רשפי דת, סדרת מועדי קדשך, סדרת חיי אורה, סדרת להודות ולהלל, קדיש, ואהבת, כולנו כאחד, ובתורתו יהגה (על הש"ס), חטא העגל ופרה אדומה, ירושלים של זהב, פירוש על אורות המלחמה, ביאור למלחמת הדעות והאמונות, עוד יוסף חי.
בת זוג תהילה
מספר צאצאים 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמעון פרץ (נולד בב' בתשרי ה'תשל"ו, 7 בספטמבר 1975) הוא ראש ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת, רב בית הכנסת "משכן יעקב" בשכונת רובע הבנים בקריית גת, ורב קהילת 'באר אורה'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמעון פרץ נולד בישראל וגדל בקריית גת, מוצא משפחתו ממרוקו. הרב פרץ למד בבית הספר היסודי יורה דעה שבעיר, ובישיבת נתיב מאיר שבירושלים. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב במשך שמונה שנים, במהלכן שירת בצה"ל בחיל התותחנים, ולמד חמש שנים נוספות בכולל בישיבת הר עציון, אצל הרב שלמה לוי.

לאחר סיום לימודיו בישיבת הר עציון, חזר לעיר הולדתו קריית גת, ושם, בשנת תשס"ו, סייע לרב שלמה לוי לייסד את ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת. הרב פרץ לימד מספר שנים בישיבה כר"מ וכסגן ראש הישיבה, ובשנת תשע"ה, מונה על ידי הרב שלמה לוי לתפקיד ראש הישיבה[1].

הרב פרץ נשוי לתהילה ואב לשבעה. מתגורר בקרית גת ומשמש, בנוסף לתפקידיו כראש ישיבה, בתפקיד רב בית הכנסת משכן יעקב שבעיר, ורב קהילת הישיבה 'באר אורה'.

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרץ דוגל בגישת "תורה עם אהבה". על פי דרכו של ר' עקיבא וקביעתו כי "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה"[2]. הרב פרץ רואה חשיבות גדולה בחירות כבסיס לצמיחת ועיצוב האישיות של התלמיד על דברי חז"ל לפיהם "אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ"[3].

דעותיו בנושאים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדות והרבנות הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פרץ שם דגש חשוב מאוד על אחדות בתוך עם ישראל ובפרט בתוך הציבור הדתי והחרדי. הרב פרץ פועל ודוחף לכבוד הדדי ושיתוף פעולה בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי, ובתוך הציבור הדתי לאומי בין גווניו השונים. הרב פרץ הולך על פי הנהגותיו של מרן הרב צבי יהודה ועל פי הנהגותיו הציבוריות של מרן הרב אברהם שפירא, בו הוא רואה כמורו ורבו יחד עם הרב שלמה לוי שליט"א. הרב פרץ נמנה עם הרבנים השמרניים אך מתנגד להחרמת רבנים או ספרים.

בנוסף, הרב פרץ רואה חשיבות גדולה בהליכה אחרי פסקי הרבנות הראשית לדורותיה בכל העניינים הציבוריים, כמו אמירת הלל ביום העצמאות וכדומה.

הלכות ציבור

הרב פרץ סובר כי אין לפרסם פסקים בהלכות ציבור כדעת יחיד (כלומר לפסוק כאשר הרב הפוסק הוא היחיד הסובר כך, בניגוד לדעת רוב ככל הפוסקים). לשיטתו ההשלכות הנובעות מפרסום פסק יחיד בהלכות ציבור הן נרחבות, ועל כן יש להימנע מכך. במקביל, הרב פרץ מתנגד באופן עקרוני להחרמת ספרים של רבנים הפועלים באופן שנוי במחלוקת.

עלייה להר הבית

הרב פרץ מתנגד לעלייה להר הבית, מהטעם שאין ללכת נגד פסיקתה של הרבנות הראשית לישראל בעניין, ונגד רוב הרבנים האוסרים על כך. הרב פרץ מציין כי אם רבו של אדם מתיר לו לעלות אז יכול, אבל ככלל אין ללכת נגד פסיקה של הרבנות הראשית לישראל. מטעם זה הרב גם מתנגד לביצוע שינויים קיצוניים במערכי הדת בישראל ללא הסכמת הרבנים הראשיים, לדוגמה רפורמות בכשרות ובגיור.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשפי דת (תשס"ב) - חידושים ועיונים בתורה על פי יסודות חז"ל והמפרשים (שני כרכים).
  • חיי אורה - אסתר (תשס"ט) - חידושים ועיונים במגילת אסתר.
  • חיי אורה - רות (תשס"ט) - חידושים ועיונים במגילת רות.
  • ואהבת (תשע"ב) - מהות אהבת ישראל ודרכים להשגתה[4].
  • עוד יוסף חי (תשפ"א) - קווים לדמותו של הרב יוסף אביקסיס.
  • להודות ולהלל - חנוכה - (תשע"ו) - מאמרים ושיחות על חג החנוכה ומצוותיו, וביאור מעמיק לתפילת על הניסים.
  • להודות ולהלל - פורים (תשע"ז) - מאמרים ושיחות על חג הפורים ומצוותיו
  • ירושלים של זהב (תשע"ז) - סיפור חייו של ר' עקיבא, מותו מעשיו ומרד בר כוכבא.
  • ובתורתו יהגה (תשע"ט) - עיונים וחידושים בסוגיות בבבא מציעא ובבבא קמא.
  • כולנו כאחד (תשע"ט) - בניין מידת האהבה והעצמת הקשר הזוגי.
  • קדיש (תשפ"א) - התעמקות בקדיש וביאור מילולי ורעיוני שלו.
  • מועדי קדשך - יום כיפור (תשפ"א) - יום כיפור בתקופת המקדש.
  • מועדי קדשך - ראש השנה וצום גדליה (תשפ"ב) - ראש השנה, ימי התשובה ותקיעה בשופר.
  • מועדי קדשך - סוכות (תשפ"ב) - מהות חג הסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה.
  • להודות ולהלל - יום העצמאות ויום ירושלים (תשפ"ב) - בירורים הלכתיים ורעיוניים בימים קדושים אלו
  • להודות ולהלל - פסח (תשפ"ב) - מאמרים ושיחות לחג הפסח וביאור להגדה של פסח
  • חטא העגל ופרה אדומה (תשפ"ב) - פרה אדומה ותיקון העולם שבה, התעמקות בסוד הטהרה.
  • אורות המלחמה (תשפ"ב) - ביאור לאורות המלחמה של מרן הראי"ה.
  • מלחמת הדעות והאמונות (תשפ"ב) - ביאור למאמר בשם זה של מרן הראי"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון פרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישיבת ההסדר גבוהה קרית גת, צוות הישיבה
  2. ^ תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט' הלכה ד'
  3. ^ מסכת עבודה זרה דף י"ט עמ' ב'
  4. ^ ישיבת ההסדר גבוהה קרית גת, ספרי הישיבה