שמעון שלום קאליש
 | |
| לידה |
1883 תרמ"ג |
|---|---|
| פטירה |
18 באוגוסט 1954 (בגיל 71 בערך) י"ט באב תשי"ד בורו פארק, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית  |
| מקום קבורה | בית הקברות בטבריה |
| תקופת הפעילות |
?–1954  |
| בת זוג | פייגא ברכה קאליש |
| אב | מנחם קאליש |
| אם | אסתר גולדה קאליש (לבית אלברשטיין) |
|
| |
רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג, 1883 - י"ט באב תשי"ד, 18 באוגוסט 1954) היה האדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק ובארצות הברית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנם של רבי מנחם ואסתר גולדה לבית אלברשטיין. נישא לפייגא ברכה בת דודו רבי ישעיהו קאליש מפשיסחה[1]. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח פנו מרבית החסידים לאחיו הבכור רבי יוסף. רבי שמעון שלום החל לכהן באדמו"רות בעיירת הנופש אוטבוצק, הסמוכה לוורשה. הוא הצליח לפתח את חצרו ונמשכו אליו חסידים רבים, בשל אהבתו לחסידיו. הוא פעל גם בעסקנות ציבורית ונודע כתלמיד חכם ויודע קבלה. כדרך אדמו"רי אמשינוב, הוא נהג להתפלל בשעה מאוחרת. הוא נהג לומר שלכל יהודי צריך שיהיו שני שעונים, אחד שיראה שכבר מאוחר ואחד שמראה שעדיין לא מאוחר[2] והוסיף, באמשינוב השתמשו בדרך כלל בשעון השני.
בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בה במשך שנה. החסיד הנודע הרב נח גד וינטרוב שהתגורר בישראל, ליווה אותו במהלך כל הביקור בארץ ישראל וכתב את דברי תורתו, שיצאו לאור בספר "אמרות טהורות".
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט יחד עם בנו רבי מאיר ואחיינו רבי יצחק לווילנה[3] וקובנה ומשם ברכבת הטרנס-סיבירית ליפן[4] וממנה לשאנגחאי[5][6]. כשהנאצים לחצו על היפנים להסגיר את יהודי שאנגחאי, נקרא לשלטונות להבהיר את נושא היהודים. בפגישה השתתפו גם הרב משה שצ'קס, הרב שלמה שפירא וליאו חנין. המתורגמן היה אברהם סצוזו קוצוג'י. על פי המסופר, המשלחת נשאלה למה הנאצים שונאים את היהודים, והאדמו"ר ענה: כיוון שהיהודים מוצאם מאסיה והנאצים שונאים אסייתים, והוכיח זאת מכתבה בעיתון גרמני משנות ה-30, שגינתה קצין נאצי שהתחתן עם יפנית. בהשפעת פגישה זו לא נענו היפנים לנאצים, ותנאי היהודים שופרו[7].
לקראת סוף 1946, לאחר שנכזבה תקוותו לקבל סרטיפיקט לעליה לארץ ישראל, היגר לארצות הברית[8] ופתח בית מדרש בוויליאמסבורג. הוא תכנן לעלות לארץ ישראל[9], וכבר החל בבניית בנין לישיבתו בשכונת בית וגן בירושלים[10], אך בטרם הספיק חלה ונפטר, ב-18 באוגוסט 1954[11]. ארונו הועלה לטבריה, בה נקבר ב-15 בספטמבר 1954[12], בבית החיים הישן בו קבורים גם תלמידי הבעל שם טוב[13].
השאיר כתבי יד רבים. ספר אחד יצא מדברי תורתו, "משמיע שלום". לספר הקדמה מבנו ממלא מקומו רבי מאיר. בנוסף יצאו הספרים "אמרות טהורות" ו"אמרי רצון".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
- מרדכי שלמה אייזנטל, משמיע ישועה - תיאור נתיב ההצלה שלו ושל בני משפחתו בשנות השואה מפולין דרך ליטא, רוסיה, יפן וסין עד אמריקה, ירושלים תשע"ו
- מרדכי שלמה אייזנטל, עובדות והנהגות - עובדות והנהגות, דברי תורה ויסודות ממשנתו של רבי שמעון שלום מאמשינוב. תשרי תשפ"ג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמעון שלום קאליש שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 111, באתר היברובוקס
- זאב בלוי, נחשפה תמונה נדירה של הרש"ש מאמשינוב בכותל המערבי לפני 94 שנים, ח׳ בכסלו תשע"ז באתר JDN
- דוד הלחמי, שר וגדול נפל בישראל, שערים, 20 באוגוסט 1954
- המסע ההיסטורי של הרש"ש לארץ ישראל הגנזך נחשף
שמעון שלום בן מנחם קאליש (1883-1954), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמה גם הייתה קרובת משפחתו, בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר רבינוביץ' מפשיסחה, חתן סבו רבי יעקב דוד.
- ^ כלומר, שחשוב לשפר את עבודת ה', אך אין להיכנס לעצבות על כך שעד עכשיו לא השתפרו.
- ^ שלום האדמו"ר מאמשינוב, הצופה, 14 בנובמבר 1939
גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939 - ^ טלגראמה מהאדמו"ר מאמשינוב, הצופה, 21 בספטמבר 1941
- ^ 3000 עסקנים יהודים מפולין במחנה תופת בשאנחאי, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1942
- ^ צל ואור בשאנחיי היהודית, הצופה, 24 במרץ 1946
- ^ מוסף שבת המבשר, י"ט באב תשע"ד.
- ^ שלום מאחינו במזרח הרחוק, הצופה, 29 באוקטובר 1946
- ^ האדמו"ר מאמשנוב הגיע ארצה, שערים, 15 בספטמבר 1954
- ^ ישראל אידלמן, הגה"ק ר' שמעון שלום קאליש זצ"ל מאמשינוב, שערים, 29 ביולי 1956
- ^ נפטר האדמו"ר מאמשינוב, שערים, 19 באוגוסט 1954
- ^ האדמו"ר מאמשינוב לקבורות בטבריה, חרות, 29 באוגוסט 1954
ארונו של הרבי מאמשינוב יגיע ביום ב' בערב ללוד, שערים, 10 בספטמבר 1954
האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל הובא למנוחת עולמים בטבריה, שערים, 16 בספטמבר 1954 - ^ האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל למנוחת עולמים, שערים, 22 בספטמבר 1954
| חסידות אמשינוב | ||
|---|---|---|
| אבי השושלת | רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא | |
| שושלת האדמו"רים: הדור הראשון והשני | רבי יעקב דוד קאליש • רבי מנחם קאליש | |
| הדור השלישי: בני רבי מנחם מאמשינוב | רבי יוסף קאליש מאמשינוב • רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק | |
| ענף רבי יוסף קאליש מאמשינוב | רבי יעקב דוד קאליש • רבי יצחק קאליש • רבי יוסף קאליש • בניו: רבי מנחם קאליש • רבי אשר חיים קאליש מאמשינוב בית שמש | |
| ענף רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק | רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש • רבי יעקב אריה מיליקובסקי | |