חסידות וורקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהל אדמור"י וורקא בוורשא

חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה. ממשיכות דרכה של חסידות זו הממשיכות להתקיים עד היום הן חסידות אלכסנדר, חסידות אמשינוב וחסידות סטריקוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיסחה בתקפ"ז (1827) התפצלה העדה לשתיים. קבוצה גדולה מהחסידים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר לימים האדמו"ר מגור, הכתירו כאדמו"ר את רבי מנחם מנדל מקוצק. קבוצה נוספת שבה בלט רבי יצחק מוורקא הכתירה את רבי אברהם משה, בנו של רבי שמחה בונים כאדמו"ר בעיירה פשיסחא. הוא נפטר שנתיים אחר כך בו' בטבת תקפ"ט.

רבי יצחק מוורקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב אברהם משה קיבלו על עצמם חלק מחסידיו כאדמו"ר את תלמידו, רבי ישראל יצחק קאליש. רבי יצחק היה תלמידו של רבי דוד בידרמן מלעלוב שהביא אותו לחצרו של החוזה מלובלין. רבי יצחק כיהן כאדמו"ר בעיירה וורקא, לאלפי חסידים, במשך כ-20 שנה. נפטר בכ"ב בניסן תר"ח.

ממשיכי חסידות וורקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו של רבי יצחק מוורקא מילא תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו, ולאחריו כיהנו בני רבי יצחק כאדמו"רים: הצעיר והממשיך המרכזי היה רבי מנחם מנדל קאליש מוורקא. הבכור, רבי יעקב דוד קאליש, כיהן בעיירה אמשינוב וממנו יצאה שושלת חסידות אמשינוב הפעילה עד היום. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל לכהן באדמו"רות גם רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין.

רבי מנחם מנדל כונה ה"אדמו"ר השותק", בשל מנהגו לומר דברי תורה קצרים במיוחד ובאופן כללי למעט בדיבור. לאחר פטירתו בתרכ"ז דבקו רוב חסידיו בתלמידו רבי דב בעריש מביאלה, בנו של רבי אברהם מטשכנוב, בעוד חלק אחר העדיף את הנהגת בנו הצעיר של רבי מנחם מנדל מוורקא, רבי שמחה בונים קאליש מוורקא, שהיה אז בן 17. רבי שמחה בונים קאליש ייסד את חצרו באוטבוצק ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה, שם נפטר בב' בשבט תרס"ז ונטמן בבית הקברות העתיק במקום. בניו ונכדיו שימשו אדמו"רים בפולין עד לשואה שבה נהרגו רוב האדמו"רים והחסידים. לאחר השואה הצטרפו חלק מחסידי וורקא לחסידות אמשינוב.

את מקומו של רבי דב בעריש מביאלה שנפטר בשנת תרל"ו, מילא רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל דנציגר. הוא התיישב בעיירה אלכסנדר וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי אלכסנדר שהייתה אחת החסידויות הגדולות בפולין קודם השואה וקיימת עד היום. לאחר פטירתו בי"ד בשבט תרנ"ד, מילא את מקומו בנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, מחבר ספר "ישמח ישראל" ועם פטירתו כעבור שש שנים בא' בשבט תר"ע התפצלה החסידות כאשר חלק מהחסידים קיבל את הנהגת בנו רבי שמואל צבי דנציגר, וחלק אחר בחר ברבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה שכיהן כאדמו"ר בעיירה סטריקוב. לאחר פטירת רבי אהרן צבי מילא את מקומו אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא אבי שושלת סטריקוב. כמו כן כיהן בנו של רבי אהרן צבי, רבי מנחם מנדל, בסודלובצה (סלדוביץ).

חסידויות נוספות מבית וורקא הן חסידויות נדרזין וסקרנביץ, שהוקמו על ידי רבי יעקב יהודה טננבוים חתנו של רבי מנחם מנדל מוורקא וגיסו ותלמידו רבי שמעון קאליש מסקרנביץ, וכן חסידות קילץ בה כיהנו רבי דוד גולדמן ובנו רבי ישעיהו, צאצאי רבי יצחק דרך חתנו רבי אברהם מאיר (ראו גם חסידות ראדוויל).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]