שקי
ערך זה עוסק בעיר באזרבייג'ן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  סמל שקי | |
 | |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
|---|---|
| ראש העיר | אלחאן אוסובוב |
| שפה רשמית |
אזרית  |
| שטח | 9 קמ"ר |
| גובה | 545 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 68,360 (נכון ל־2017) |
| קואורדינטות | 41°11′31″N 47°10′14″E / 41.191944444444°N 47.170555555556°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
| http://sheki-ih.gov.az/ | |
  | |
 | |
| רחוב בעיר העתיקה של שקי | |
| מדינה |
אזרבייג'ן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 2, 5 | |
| שטח האתר |
9 קמ"ר |
| קואורדינטות | 41°11′31″N 47°10′14″E / 41.191944444444°N 47.170555555556°E |
|
sheki-ih | |
| | |
שקי (אזרית: Şəki) היא עיר באזרבייג'ן. בין השנים 1848–1950 שמה של העיר היה נוחה.
ב-2019 המרכז ההיסטורי של העיר, יוחרי בש (רו'), ובפרט ארמון חאני שקי ששירת את שליטי חאנות שקי במאות ה-18 וה-19, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקי הוקמה במאה ה-8 לפנה"ס תחילה בשם סקסנה או סקה על שמו של העם סקי שהתגורר באזור.
במאה ה-18 עברה העיר לידיה של האימפריה הרוסית. ב-1840 הוקם מחוז נוחה ולאחר מכן שמה של שקי שונה לנוחה. ב-1950 הוחזר לעיר שמה הקודם.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינוי אוכלוסייה של שקי לאורך השנים:
| שנה | מספר אוכלוסייה |
| 1959 | 34,348 |
| 1989 | 56,223 |
| 2009 | 62,965 |
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שקי- המרכז ההיסטורי של שקי ביחד עם ארמון החאן באתר אונסק"ו (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המרכז ההיסטורי של שקי ביחד עם ארמון החאן באתר אונסק"ו (באנגלית)
  | |
|---|---|
|