גנג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גנג'ה
Gəncə

שמטל

Ganja city hall.jpg
מדינה אזרבייג'ןFlag of Azerbaijan.svg  אזרבייג'ן
מחוז חוג'אלי
ראש העיר אלדר אזיזוב
שטח 129 קמ"ר
תאריך ייסוד 859
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

350‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.68278°N 46.36056°E / 40.68278; 46.36056קואורדינטות: 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.68278°N 46.36056°E / 40.68278; 46.36056
אזור זמן UTC +4
http://www.ganca.az

גנג'האזרית: Gəncə) היא העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן. היא ממוקמת בפאתי הרי הקווקז, על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה). העיר מהווה מרכז של ארן - חבל היסטורי בקווקז. בשנת 1804, עם סיפוחה של האזור לאימפריה הרוסית, שם העיר שונה ל"יליזבטפול" (לכבוד אשתו של קיסר רוסיה). בשנים 1935 - 1989 העיר נקראה "קירובאבד" על שם סרגיי קירוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בשנת 859 כתחנת מעבר על דרך המשי, למרות שההתיישבות במקום הייתה קיימת גם לפני זה. עם היחלשות הח'ליפה, הוקמו באזור ממלכות עצמאיות, וגנג'ה נהייתה לבירה של אחת מהן. העיר הייתה ידעה בבעלי המלאכה שעבדו בה. במחצית המאה ה-11, האזור התחיל לסבול מפלישת סלג'וקים. בשנת 1086 העיר נכבשה על ידם, והופסקה שושלת של השליטים המקומיים. השליטה בעיר, ובאזור כולה, הועברה לפולשים החדשים. במחצית המאה ה-12, האזור הועבר לשליטתה של גאורגיה, והעיר הייתה תחת שליטתם עד לפלישת המונגולים לאזור. בשנת 1139 העיר נהרסה כליל ברעידת אדמה חזקה.

במאות ה-12 וה-13, הייתה העיר לבירת הממלכה הסלג'וקית המקומית. זו הייתה תקופת הזוהר של העיר. מוצרים של בעלי המלאכה של העיר היו ידועים בכל האזור. במשך מספר שנים השטח היה חלק של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1747 הוקמה חאנות גנג'ה החזקה, אומנם מדינה זו הייתה צריכה לנהל מדיניות זהירה בהיותה ממוקמת בין האימפריה הרוסית לבין ממלכת פרס. במסגרת מלחמת רוסיה-פרס (1804-1813), הרוסים, בפיקוד פאבל ציציאנוב, כבשו את העיר. הממלכה העצמאית בוטלה, ושטחה הועבר לאימפריה הרוסית. שם העיר שונה ל"יליזבטפול" לכבוד אשת אלכסנדר הראשון. בשנת 1868 העיר נהפכה למרכז גוברניית יליזבטפול. בשנת 1868 העיר חוברה על ידי מסילת הברזל לבאקו, טביליסי ובתומי. אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1892 מ-26 אלף תושבים כ-14 אלף היו מוסלמים ו-10.5 אלף ארמנים. בשנת 1905 היו מהומות אתניות בעיר, וכתוצאה מכך, כל הארמנים התמקמו בגדה השמאלית של הנהר, והאוכלוסייה המוסלמית התרכזה בגדה הימנית. בשנת 1920 העיר נכבשה על ידי כוחות של הצבא האדום. בתקופה הסובייטית העיר התפתחה ונהפכה למרכז תעשייתי ותרבותי. עם תחילת מלחמת נגורנו-קרבאך גם בעיר זה החלו מהומות אתניות. כתוצאה מכך, כל האוכלוסייה הארמנית עזבה את העיר.

בניינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאובוזלאום של ניזנמי - הוקם בשנת 1991 לזכרו של המשורר חכים ג'מאל א-דין נזאמי.
  • בית הערכה של שאח אבאס.
  • מסגד שאח אבאס - המסגד הגדול בעיר שנבנה בשנת 1606.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]