גנג'ה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה.
| ||
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא עבר הגהה ועריכה. | |
סמל גנג'ה | |
| פוטומונטז' של גנג'ה | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז כלכלי | גנג'ה-דאשקסן |
| מחוז | גנג'ה |
| ראש העיר | ניאזי באיראמוב (מה-28 באוגוסט 2018) |
| שפה רשמית |
אזרית |
| תאריך ייסוד | 859 |
| שטח | 128.7 קמ"ר |
| גובה | 408 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 354,500[1] (1 בינואר 2025) |
| ‑ צפיפות | 2,754 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2025) |
| קואורדינטות | 40°40′58″N 46°21′38″E / 40.682777777778°N 46.360555555556°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
| http://ganja-ih.gov.az | |
גנג'ה (באזרית: ⓘⒾ) היא עיר בצפון-מערב אזרבייג'ן הממוקמת בפאתי הרי הקווקז על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה), כ-300 ק"מ צפון-מערבית לבאקו בירת אזרבייג'ן. העיר מהווה מרכז של אראן (Arran) (אנ') - חבל היסטורי בקווקז. בשנת 1804, עם סיפוחו של האזור לאימפריה הרוסית, שונה שם העיר ל"יליזבטפול" לכבוד יליזבטה, אשת אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה. בשנים 1935–1989 נקראה העיר "קירובאבד" על שם סרגיי קירוב. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2025, התגוררו בעיר כ-354,500 בני אדם[1], מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודלה באזרבייג'ן, אחרי באקו וסומגאיט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר הוקמה בשנת 859 כתחנת מעבר על דרך המשי, למרות שעוד קודם לכן היה המקום מיושב. עם היחלשות הח'ליפה, הוקמו באזור ממלכות עצמאיות, וגנג'ה הייתה לבירה של אחת מהן. העיר הייתה ידועה בבעלי המלאכה שעבדו בה. במחצית המאה ה-11 התחיל האזור לסבול מפלישת סלג'וקים. בשנת 1086 הם כבשו את העיר, שלטו באופן מלא בעיר ובאזור כולו, במקום השושלת של שליטים מקומיים. במחצית המאה ה-12 עבר האזור לשליטתה של גאורגיה, שנמשכה עד לפלישת המונגולים לאזור. בשנת 1139 העיר נהרסה כליל ברעידת אדמה חזקה.
במאות ה-12 וה-13 נעשתה העיר לבירת הממלכה הסלג'וקית המקומית. זו הייתה תקופת הזוהר של העיר. המוצרים של בעלי המלאכה שלה היו ידועים בכל האזור. במשך מספר שנים היה השטח חלק מהאימפריה העות'מאנית. בשנת 1747 הוקמה חאנות גנג'ה החזקה, שהייתה צריכה לנהל מדיניות זהירה, בהיותה ממוקמת בין האימפריה הרוסית לבין ממלכת פרס. במסגרת מלחמת רוסיה–פרס (1804–1813), כבשו הרוסים, בפיקוד פאבל ציציאנוב, את העיר. הממלכה העצמאית בוטלה, ושטחה הועבר לאימפריה הרוסית. שם העיר שונה ל"יליזבטפול" לכבוד אשת אלכסנדר הראשון. בשנת 1868 נעשתה העיר למרכז גוברניית יליזבטפול. בשנת 1868 נבנתה מסילת ברזל, שחיברה אותה לבאקו, טביליסי ובתומי. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת 1892 הייתה בעיר אוכלוסייה מעורבת: מתוך כ-26 אלף התושבים, כ-14 אלף היו מוסלמים ו-10.5 אלף ארמנים. בשנת 1905 היו מהומות אתניות בעיר, שבעקבותיה התמקמו הארמנים בגדה השמאלית של הנהר, והאוכלוסייה המוסלמית התרכזה בגדה הימנית. בשנת 1920 נכבשה העיר על ידי כוחות של הצבא האדום. בתקופה הסובייטית התפתחה העיר ונעשתה למרכז תעשייתי ותרבותי. עם תחילת מלחמת נגורנו קרבאך גם בעיר זה החלו מהומות אתניות. כתוצאה מכך, כל האוכלוסייה הארמנית עזבה את העיר.
בניינים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המאוזוליאום של ניזאמי (אנ') - הוקם בשנת 1991 לזכרו של המשורר חכים ג'מאל א-דין נזאמי.
- אכסניית הסוחרים של שאה עבאס.
- מסגד שאה עבאס (אנ') - המסגד הגדול בעיר שנבנה בשנת 1606.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרבנט, סנקט פטרבורג, רוסיה
מוסקבה, רוסיה
כותאיסי, גאורגיה
ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
תבריז, איראן (מ־2015)
אולומואוץ, צ'כיה (מ־2012)
קארס, טורקיה (מ־2001)
אורדו (אנ'), טורקיה
אקסאראי (אנ'), טורקיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גנג'ה
גנג'ה, ברשת החברתית פייסבוק
גנג'ה, ברשת החברתית אינסטגרם
גנג'ה, סרטונים בערוץ היוטיוב- גנג'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | שם | מחוז כלכלי | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
באקו סומגאיט | |||||||||
| 1 | באקו | באקו | 1,311,900 | גנג'ה חירדאלאן | |||||
| 2 | סומגאיט | אבשרון-חיזי | 440,900 | ||||||
| 3 | גנג'ה | גנג'ה-דאשקסן | 301,200 | ||||||
| 4 | חירדאלאן | אבשרון-חיזי | 215,800 | ||||||
| 5 | מינגצ'ביר | מרכז אראן | 122,200 | ||||||
| 6 | נחצ'יבאן | נחצ'יבאן | 83,700 | ||||||
| 7 | שירוואן | שירוואן-סאליאן | 79,900 | ||||||
| 8 | ייבלאח | מרכז אראן | 68,000 | ||||||
| 9 | שקי | שקי-זאקאטאלה | 66,400 | ||||||
| 10 | ברדה | נגורנו-קרבאך | 53,500 | ||||||

